פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמה ג: הבדלים בין גרסאות בדף
Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.) |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== סעיף ג – קטן או אנוס שהתאבדו == | == סעיף ג – קטן או אנוס שהתאבדו == | ||
==== בראשית רבה פרשה לד, פסקה | ==== בראשית רבה פרשה לד, פסקה יג ==== | ||
"אך את דמכם לנפשותיכם" – להביא את החונק עצמו, יכול כשאול? ת"ל "אך" {יש מפרשים: ש"אך" מלמד <span class="underline">שמותר</span> במקרה כזה, ויש מפרשים ש"אך" מלמדנו <span class="underline">שאסור</span> היה אף לשאול (ב"י סימן קנז)}, יכול כחנניה מישאל ועזריה? תלמוד לומר "אך" {שהיה מותר להם, שאחרים הכניסו אותם, והם לא פגעו בעצמם (ב"י סימן קנז)}. | "אך את דמכם לנפשותיכם" – להביא את החונק עצמו, יכול כשאול? ת"ל "אך" {יש מפרשים: ש"אך" מלמד <span class="underline">שמותר</span> במקרה כזה, ויש מפרשים ש"אך" מלמדנו <span class="underline">שאסור</span> היה אף לשאול (ב"י סימן קנז)}, יכול כחנניה מישאל ועזריה? תלמוד לומר "אך" {שהיה מותר להם, שאחרים הכניסו אותם, והם לא פגעו בעצמם (ב"י סימן קנז)}. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:22, 11 בדצמבר 2022
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג – קטן או אנוס שהתאבדו[עריכה]
בראשית רבה פרשה לד, פסקה יג[עריכה]
"אך את דמכם לנפשותיכם" – להביא את החונק עצמו, יכול כשאול? ת"ל "אך" {יש מפרשים: ש"אך" מלמד שמותר במקרה כזה, ויש מפרשים ש"אך" מלמדנו שאסור היה אף לשאול (ב"י סימן קנז)}, יכול כחנניה מישאל ועזריה? תלמוד לומר "אך" {שהיה מותר להם, שאחרים הכניסו אותם, והם לא פגעו בעצמם (ב"י סימן קנז)}.
מסכת שמחות פרק ב הלכות ד-ה[עריכה]
מעשה בבנו של גורגיוס שברח מבית הספר, והראה לו אביו באזנו, ונתיירא מאביו, והלך ואיבד עצמו בבור, ושאלו לרבי טרפון ואמר: אין מונעין הימנו כל דבר. ושוב מעשה בתינוק אחד מבני ברק ששיבר צלוחית, והראה לו אביו באזנו, ונתיירא ממנו, והלך ואיבד עצמו בבור, ובאו ושאלו לרבי עקיבא, ואמר: אין מונעין הימנו כל דבר.
כתב השו"ע ע"פ הרמב"ן והרא"ש: "קטן המאבד עצמו לדעת – חשוב כשלא לדעת. וכן גדול המאבד עצמו לדעת, והוא אנוס כשאול המלך[1] – אין מונעין ממנו כל דבר".
והוסיף הברכי יוסף (אות ב) ע"פ הגור אריה, שאם היה שיכור או שוטה, דינו כקטן - שאין לו דין מאבד עצמו לדעת.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
הטעמים מדוע שאול איבד עצמו לדעת: (חזו"ע עמ' תקיא)
הש"ך (ס"ק ו) – "לפי שראה שהפלישתים יעשו בו כרצונם ויהרגוהו".
היש"ש – שאול חשב שאם יפול חי בידם יענוהו, ואח"כ ינקמו את נקמתו ויפלו כמה רבבות מישראל, ולכן איבד עצמו לדעת.
ספר חסידים (סי' שטו) – שהמלך שאול חשש פן יתחלל שם שמים בישראל.
הריטב"א כתב בשם ר"ת – שהיה ירא שלא יעבירוהו על דת.