פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שפה ג: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שפה ג

סעיף ג – שאילת שלום בשבת[עריכה]

ירושלמי ברכות פרק ב ה"ז[עריכה]

תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין, ובדרום שואלין. ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר {הגיע למקום אחד} וחזא אביליא בשובתא {בשבת} ושאיל בון. אמר לון: 'אני, איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו'.

• וכ"פ השו"ע: "מקום שנהגו להיות שואלים בשלום אבלים בשבת - שואלים. וכתב הרמב"ם: שהאבל נותן שלום לכל אדם בשבת, שהוא מכלל דברים שבפרהסיא".

• וכתב המהרי"ל (שו"ת סי' לא אות א, הובא בדר"מ סוף ס"ק ב) שהמנהג אצלם: "דאין שואלין בשלום אבלים אפילו בשבת".

משלוח מנות לאבלים[עריכה]

• כתב המהרי"ל (שו"ת סי' לא אות א, הובא בדר"מ סוף ס"ק ב): "שילוח מנות אין לך שאילת שלום גדול מזה, ואם כן תפשוט מיניה דאסור למאי דנהגינא דאין שואלין בשלום אבלים אפילו בשבת".

• וכ"פ הרמ"א: "אסור לשלוח מנות לאבל על אביו ואמו כל י"ב חודש, ואפילו בשבת - במקום שנהגו שלא לשאול בשלומו בשבת. אבל במקום שנהגו לשאול בשלומו בשבת - גם זה שרי". וכ"פ הרמ"א בהלכות פורים (סי' תרצו סע' ו).

• האם מותר לשלוח משלוח מנות לאבל בפורים: (באר היטב ס"ק ג, ט"ז או"ח תרצו ס"ק ג, משנ"ב סימן תרצו ס"ק כא)

• מג"א (סי' תרצו ס"ק יב) ע"פ דברי הרמ"א – במקום שלא נוהגים דיני אבלות בפורים, ונוהגים לשאול בשלום האבל בפורים - מותר, ובמקום שנוהגים דיני אבלות בפורים ולא שואלים בשלום האבל - אסור.

• ט"ז – אסור לשלוח מנות לאבל בפורים, אלא אם כן האבל הוא עני (שנותן לו בתורת צדקה).

  • הכרעה: משמע מהמשנ"ב שפסק כדעת המג"א, שבמקום ששואלים בשלום האבל בפורים - ניתן לשלוח לו גם מנות בפורים. והוסיף שמכל מקום לא ישלחו לו מיני מתיקה, ולא ישלחו לו כשהאבל בתוך השלושים.
  • וכ"פ החזו"ע (ח"ב עמ' רנב): "למי דקי"ל שאין אבלות נוהגת בפורים - מותר לשלוח מנות לאבל".
  • אך הפנ"ב (סי' כט הלכה כו) פסק כדעת הט"ז: "אין שולחין לאבל כל י"ב חודש לאביו ואמו, וכל שלושים לשאר קרובים אפילו דבר שאינו של שמחה".

שליחת האבל משלוח מנות בפורים[עריכה]

• כתבו הרא"ש (מו"ק פ"ג סי' פה) ורי"ו (תולדות אדם וחוה נתיב י ח"א דף סב טור ב) ע"פ המהר"ם: "וחייב לשלוח מנות דאבל חייב בכל מצות האמורות בתורה".

• וכ"כ השו"ע בהלכות פורים (סי' תרצו סע' ו): "יש מי שאומר שהאבל חייב לשלוח מנות".

• וכתב המשנ"ב (סי' תרצו ס"ק יח) ע"פ ספר חסידים (סי' תשיג) והמג"א: "כל דבר שמחה - לא ישלח... ובאותו שנה ישלח מעות או בשר לעניים רק לא תפנוקים העשויים לשמחה". וכ"פ כה"ח (או"ח סי' תרצו ס"ק לג).

• וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"ב עמ' רנה): "האבל ביום פורים, אפילו בתוך שבעה – חייב במשלוח מנות לרעהו... וטוב שישלח מנות של בשר ודגים וכיוצא בהם, ולא תפנוקי מעדנים ומיני מתיקה".

שליחת דורון לאבל עני[עריכה]

• כתב החזו"ע (אבלות ח"ב, עמ' רנב, סע' ח) ע"פ המג"א (סי' תרצו ס"ק יא): "ואם האבל עני מותר לשלוח לו מעות או בגד או דברי מאכל בתורת צדקה".

אירוח אבל ואבל המארח[עריכה]

• כתב הט"ז (ס"ק א) בשם הב"ח, שאבל תוך שלושים יום או תוך שנים עשר חודש לאביו ואמו - לא מזמין אורחים, ולא מוזמן להתארח.

קניית מתנה לאשתו לחג[עריכה]

• כתב בקיצור הלכות אבלים מתוך הספר "דברי סופרים"^[1] (פרק נד סע' ג) שאבל יכול לקנות לאשתו מתנה לחג, שאין זה כשאילת שלום, אלא חיוב על הבעל.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]