רבי דוד טייאר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מתוך הויקיפידיה העברית; [[רבי דוד טייאר]] (נולד ב[[ה'ת"ן]], [[1690]] ב[[תוניס]];{{הערה|נולד בתוניס ולא בטריפולי ע"פ לוח שנה ל[[יהודי לוב]] לשנת [[תש"י]] מאת גבריאל רקח}} - נפטר ב[[כ"ג באדר]] [[ה'תקכ"ג]], [[8 במרץ]] [[1763]], ב[[צפת]]) מגדולי [[חכם|חכמי]] [[טריפולי (לוב)|טריפולי]] ב[[לוב]], [[מקובל]] ו[[אב בית דין|ראב"ד]]. | |||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
מבני התקופה של רבי דוד טייאר ומרביצי התורה בטריפולי יזכרו איפוא; ר' [[יצחק ג'רמון]] ר' [[נהוראי ג'רמון]], ר' [[משה לחמייש]], ר' [[שלום פלוס]], ר' [[בנימין ואתורי]]. | מבני התקופה של רבי דוד טייאר ומרביצי התורה בטריפולי יזכרו איפוא; ר' [[יצחק ג'רמון]] ר' [[נהוראי ג'רמון]], ר' [[משה לחמייש]], ר' [[שלום פלוס]], ר' [[בנימין ואתורי]]. | ||
ר' דוד טייאר עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[ה'תקכ"ב]] בהיותו בן 72 והתגורר ב[[טבריה]]. בשנת [[ה'תקכ"ג]] נפטר ונטמן ב[[צפת]], על פי מחקר ההיסטוריון חוקר [[יהדות לוב]] | ר' דוד טייאר עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[ה'תקכ"ב]] בהיותו בן 72 והתגורר ב[[טבריה]]. בשנת [[ה'תקכ"ג]] נפטר ונטמן ב[[צפת]], על פי מחקר ההיסטוריון חוקר [[יהדות לוב]] [[יוסף בן דוד ג'יעאן]]{{הערה| ראה עיתון '''עאדא''' של קהילת יוצאי לוב גליון 122 ([[שבט]]-[[אדר]], [[ה'תש"ע]]-[[ינואר]]-[[פברואר]] [[2010]]), עמוד 13, היוצא לאור ע"י בית כנסת בית אל עולי לוב ב[[בת ים]], עמותת [[אור שלום]]}}, השאיר כמה חיבורים אך הלכו לאיבוד. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־13:13, 2 במאי 2024
|
|
מתוך הויקיפידיה העברית; רבי דוד טייאר (נולד בה'ת"ן, 1690 בתוניס;[1] - נפטר בכ"ג באדר ה'תקכ"ג, 8 במרץ 1763, בצפת) מגדולי חכמי טריפולי בלוב, מקובל וראב"ד.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בתוניס לאביו הדיין רבי שבתי טיאר בן דוד טייאר[2], מחבר הפיוט מי כמוך לזכר הנס שאירע ליהודי טריפולי בכ"ג בטבת ה'תס"ד 1704, שניצלו מזממו ועצת הפחה של תוניס איברהים אשאריף, באותו זמן היה רבי דוד טייאר בן 14 שנה.
רבי אברהם אדאדי מטריפולי כותב עליו: כמוהר"ר דוד טייאר אב בחכמה. ובני דורו העידו עליו "שידע את כל הטור וד' חלקי שולחן ערוך בעל פה".
טריפולי בזמנו הושפעה מהקבלה מאז הגעתו של השד"ר המקובל רבי שמעון לביא מחבר הפיוט בר יוחאי, בהתאם למסורת המקובלת מדור לדור, כמי שהביא לשם את דבר ההלכה בכלל ולא רק קבלה, מאחר שתושבי המקום היו חסרי השכלה רבנית. אולם, ככל הנראה, בכח אישיותו הביא לכך שגם הקבלה חדרה לתודעה. החוקר חיים זאב הירשברג כותב בספרו: "חכמי טריפולי מילידי הארץ העדיפו לעסוק בקבלה ובתורת הנסתר... וכן מוצאים אנו שהמפורסמים בהם זכו לפרסומם על שום גדלותם בחכמה זו".
בני דורו בטריפולי[עריכה]
לדעת החוקר והסופר נחום סלושץ', הראב"ד ר' מסעוד חי רקח ותלמידו הראב"ד ר' דוד טייאר, הם שעשו את טריפולי ל "פמליא שלמה של 'מקובלים חכמים וסופרים' אשר שמם הלך למרחוק".
מבני התקופה של רבי דוד טייאר ומרביצי התורה בטריפולי יזכרו איפוא; ר' יצחק ג'רמון ר' נהוראי ג'רמון, ר' משה לחמייש, ר' שלום פלוס, ר' בנימין ואתורי.
ר' דוד טייאר עלה לארץ ישראל בשנת ה'תקכ"ב בהיותו בן 72 והתגורר בטבריה. בשנת ה'תקכ"ג נפטר ונטמן בצפת, על פי מחקר ההיסטוריון חוקר יהדות לוב יוסף בן דוד ג'יעאן[3], השאיר כמה חיבורים אך הלכו לאיבוד.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אליהו רפאל מרציאנו, מלכי חי"ל - שמות הרבנים ששימשו בקודש בקהילת לוב, בתוך "אוצר החכמה", ירושלים תשס"ח; עמ' 40
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ נולד בתוניס ולא בטריפולי ע"פ לוח שנה ליהודי לוב לשנת תש"י מאת גבריאל רקח
- ↑ כפי שתואר בנוסח ההשכבה שנהגו יהודי לוב לומר בליל יום הכיפורים: "החכם השלם הדיין המצוין המקובל האלוהי רבי שבתאי טיאר". ראה: סידור ליום כיפור: זכור לרפאל - מנהג יהודי לוב, בת-ים תשס"ט, עמ' 118
- ↑ ראה עיתון עאדא של קהילת יוצאי לוב גליון 122 (שבט-אדר, ה'תש"ע-ינואר-פברואר 2010), עמוד 13, היוצא לאור ע"י בית כנסת בית אל עולי לוב בבת ים, עמותת אור שלום