פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד ז: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added yair hashulchan's seif.) |
מ (Try fix category tree) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ד ז|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ד|ז}} | {{פרשני}} | ||
{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ד ז|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ד|ז}} | |||
סעיף ז - ח, נישואין בין אומות | |||
בגמרא שם (בעמוד ב) רבינא אומר בשם רבי יוחנן שבאומות הולכים אחרי הזכר, ואם התגיירו הולכים אחר הפגום מבין השנים. | |||
[[טור]]: בנישואין בין גויים מעמד הילד נקבע לפי האב, ואם התגיירו הולכים אחר הפגום. ממילא בנישואי גר עמוני וגיורת מצרית, אם נולד בן דינו כעמוני ואם נולדה בת דינה כמצרית. | |||
⤶ [[בדק הבית]] ו[[ב"ח]]: כשגר מצרי מתחתן עם גיורת עמונית, דין הוולד כמצרי ולא כעמוני (כי אין פגם באמא שהרי עמונית לא אסורה. ממילא כשהולכים אחרי הפגום, הפגום הוא הצד המצרי. לשיטתם גם הטור עצמו סובר כך, ונחלקו האם צריך להגיה את דברי הטור או שזוהי כוונתו בדבריו גם כעת). | |||
☜ כך פסק ה[[שו"ע]]. | |||
☜ [[שו"ע]]: בנישואין בין אומות הולכים אחרי האב. אם התגיירו הולכים אחרי הפגום שבינהם. | |||
֎ גר מצרי וגויה עמונית | |||
[[רמ"א]] (בשם גרסה אחרת בטור): גר מצרי שנשא גויה עמונית, הבן נחשב כעמוני (ב"ח: אם האמא הייתה גיורת גם הבן היה מצרי, אך מכיוון שהאמא גויה הולד כמוה וכנאמר בסעיף ה). במקרה הזה הבת מותרת מיד. | |||
⤶ ◄ [[ב"ח]] ו[[דרישה]]: בנוגע לבת, הגרסה הנכונה היא שהבת מוגדרת כמצרית. היא לא עדיפה על אמא גיורת, שאז הבת מצרית כמו האב (כי הולכים אחר הפגום). | |||
◄ [[ח"מ]]: העיקר כמו הגרסה שיש לפנינו, והבת מותרת. | |||
==סעיף ז== | ==סעיף ז== | ||
| שורה 6: | שורה 29: | ||
א. הבת מותרת: '''הדרישה, הב"ח והט"ז''' קיבלו את הגירסא "מצרית" והסבירוה, ואילו '''הח"מ''' כתב שהגירסא היא "מותרת". | א. הבת מותרת: '''הדרישה, הב"ח והט"ז''' קיבלו את הגירסא "מצרית" והסבירוה, ואילו '''הח"מ''' כתב שהגירסא היא "מותרת". | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''' | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | [[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | ||
[[קטגוריה:אבן העזר]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:59, 5 בפברואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז - ח, נישואין בין אומות
בגמרא שם (בעמוד ב) רבינא אומר בשם רבי יוחנן שבאומות הולכים אחרי הזכר, ואם התגיירו הולכים אחר הפגום מבין השנים.
טור: בנישואין בין גויים מעמד הילד נקבע לפי האב, ואם התגיירו הולכים אחר הפגום. ממילא בנישואי גר עמוני וגיורת מצרית, אם נולד בן דינו כעמוני ואם נולדה בת דינה כמצרית.
⤶ בדק הבית וב"ח: כשגר מצרי מתחתן עם גיורת עמונית, דין הוולד כמצרי ולא כעמוני (כי אין פגם באמא שהרי עמונית לא אסורה. ממילא כשהולכים אחרי הפגום, הפגום הוא הצד המצרי. לשיטתם גם הטור עצמו סובר כך, ונחלקו האם צריך להגיה את דברי הטור או שזוהי כוונתו בדבריו גם כעת).
☜ כך פסק השו"ע.
☜ שו"ע: בנישואין בין אומות הולכים אחרי האב. אם התגיירו הולכים אחרי הפגום שבינהם.
֎ גר מצרי וגויה עמונית
רמ"א (בשם גרסה אחרת בטור): גר מצרי שנשא גויה עמונית, הבן נחשב כעמוני (ב"ח: אם האמא הייתה גיורת גם הבן היה מצרי, אך מכיוון שהאמא גויה הולד כמוה וכנאמר בסעיף ה). במקרה הזה הבת מותרת מיד.
⤶ ◄ ב"ח ודרישה: בנוגע לבת, הגרסה הנכונה היא שהבת מוגדרת כמצרית. היא לא עדיפה על אמא גיורת, שאז הבת מצרית כמו האב (כי הולכים אחר הפגום).
◄ ח"מ: העיקר כמו הגרסה שיש לפנינו, והבת מותרת.
סעיף ז[עריכה]
עמוני שנשא אשה מצרית, הולד עמוני. ומצרי שנשא עמונית, הולד מצרי, שבאומות הלך אחר הזכר. אבל אם נתגיירו, הלך אחר הפגום שבשניהם. לפיכך גר עמוני שנשא גיורת מצרית, הולד, אם הוא זכר, דינו כעמוני להיות אסור לעולם. ואם היא נקבה, דינה כמצרית (יבמות עח,ב). הגה: גר מצרי שנשא גויה עמונית הבן הוא עמוני והבת היא מותרתא (גירסא אחרת מצרית) (טור).
א. הבת מותרת: הדרישה, הב"ח והט"ז קיבלו את הגירסא "מצרית" והסבירוה, ואילו הח"מ כתב שהגירסא היא "מותרת".
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.