מיתת הבעל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''אשה ניתרת לעולם במיתת בעלה''' {{מקור| | '''אשה ניתרת לעולם במיתת בעלה'''<ref name="Hamakor BeKidushin">הסוגיה ב{{מקור|בבלי:קידושין יג ב$בבלי קידושין יג, ב}}</ref>'''.''' | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''בטעמו''' יש שני הסברים | '''בטעמו''' יש שני הסברים<ref name="Hamakor BeKidushin" />: | ||
@ בהו"א הגמרא אמרה שזו סברא שהאלמנה ניתרת לעולם משום שכבר אינה קנויה לבעלה. | @ בהו"א הגמרא אמרה שזו סברא שהאלמנה ניתרת לעולם משום שכבר אינה קנויה לבעלה. | ||
@ למסקנת הגמרא זו גזירת הכתוב. | @ למסקנת הגמרא זו גזירת הכתוב. | ||
ותלוי האם קידושין הם קניין או איסור - שאם הם קניין, כשהבעלים מת ממילא פקע הקניין מהחפץ, אך אם הם איסור, האיסור ממשיך גם לאחר מיתת האוסר {{מקור| | ותלוי האם קידושין הם קניין או איסור - שאם הם קניין, כשהבעלים מת ממילא פקע הקניין מהחפץ, אך אם הם איסור, האיסור ממשיך גם לאחר מיתת האוסר {{מקור|מעין זה כתב הקובץ שיעורים ח"ב כז|כן}}<ref>בשאלה האם קידושין הם קניין או איסור דנו בערך [[קידושין#מקור_וטעם]] ד"ה במהות.</ref>. | ||
'''מהותו''' אינה קניין חיובי אלא רק עניין שלילי, שכיוון שאינו קיים עוד ממילא היא נפטרת ממנו {{מקור| | '''מהותו''' אינה קניין חיובי אלא רק עניין שלילי, שכיוון שאינו קיים עוד ממילא היא נפטרת ממנו {{מקור|דרכי משה דרכי הקניינים ו-יד ד"ה משא"כ. והוסיף שזה החילוק בין מיתת הבעל לגירושין, שגירושין הם קניין חיובי|כן}}<ref>אמנם יש חולקים וסוברים שגירושין הם רק הפקעה, הובאו בערך [[גירושין#מקור_וטעם]] ד"ה במהותו.</ref>{{מקור|}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''הכח המחיל את הקניין''' (כח האדם או כח המעשה<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>) - הוא כח המעשה (כמו בשחיטה, שהאדם רק שוחט והבהמה ניתרת ממילא), ולא שהבעל פועל את ההיתר ע"י דעתו כמו בגירושין (כח האדם, כמו בקניינים, שהאדם עצמו פועל את הקניין) {{מקור| | '''הכח המחיל את הקניין''' (כח האדם או כח המעשה<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>) - הוא כח המעשה (כמו בשחיטה, שהאדם רק שוחט והבהמה ניתרת ממילא), ולא שהבעל פועל את ההיתר ע"י דעתו כמו בגירושין (כח האדם, כמו בקניינים, שהאדם עצמו פועל את הקניין) {{מקור|שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד|כן}}. | ||
'''זמן הקניין''' - יש לחקור האם היתר האשה מייד בגמר המיתה, או לאחר גמר מיתה {{מקור| | '''זמן הקניין''' - יש לחקור האם היתר האשה מייד בגמר המיתה, או לאחר גמר מיתה {{מקור|קובץ שיעורים קידושין קלז|כן}}.'''עדי קיום''' - אין צריך עדי קיום במיתת הבעל כדי להתירה לעולם. וכתבו על כך האחרונים שני טעמים: | ||
@ משום שהיתר מיתת הבעל אינה כח האדם<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref> אלא כח המעשה, וצריך עדי קיום רק לחלויות מכח האדם {{מקור| | @ משום שהיתר מיתת הבעל אינה כח האדם<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref> אלא כח המעשה, וצריך עדי קיום רק לחלויות מכח האדם {{מקור|שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד|כן}}. | ||
@ משום שמיתה היא דין מיוחד שכיוון שכבר אין את הבעל שאוסר אותה - ממילא מותרת לעולם {{מקור| | @ משום שמיתה היא דין מיוחד שכיוון שכבר אין את הבעל שאוסר אותה - ממילא מותרת לעולם {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה דבר שבערווה|כן}}. | ||
'''בתחיית המתים''' הסתפק הרס"ג {{מקור| | '''בתחיית המתים''' הסתפק הרס"ג {{מקור|אמונות ודעות מאמר ז|כן}} האם תחזור כל אשה לבעלה {{מקור|(אך לגבי ממונות פשוט לקובץ שיעורים (ח"ב יב-ה) שהקם לתחייה נוטל בחזרה את ממונו מהיורשים)}}. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:מוות]] | |||
[[קטגוריה:הבית היהודי]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:49, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
אשה ניתרת לעולם במיתת בעלה[1].
מקור וטעם[עריכה]
בטעמו יש שני הסברים[1]:
- בהו"א הגמרא אמרה שזו סברא שהאלמנה ניתרת לעולם משום שכבר אינה קנויה לבעלה.
- למסקנת הגמרא זו גזירת הכתוב.
ותלוי האם קידושין הם קניין או איסור - שאם הם קניין, כשהבעלים מת ממילא פקע הקניין מהחפץ, אך אם הם איסור, האיסור ממשיך גם לאחר מיתת האוסר (מעין זה כתב הקובץ שיעורים ח"ב כז)[2].
מהותו אינה קניין חיובי אלא רק עניין שלילי, שכיוון שאינו קיים עוד ממילא היא נפטרת ממנו (דרכי משה דרכי הקניינים ו-יד ד"ה משא"כ. והוסיף שזה החילוק בין מיתת הבעל לגירושין, שגירושין הם קניין חיובי)[3].
פרטי הדין[עריכה]
הכח המחיל את הקניין (כח האדם או כח המעשה[4]) - הוא כח המעשה (כמו בשחיטה, שהאדם רק שוחט והבהמה ניתרת ממילא), ולא שהבעל פועל את ההיתר ע"י דעתו כמו בגירושין (כח האדם, כמו בקניינים, שהאדם עצמו פועל את הקניין) (שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד).
זמן הקניין - יש לחקור האם היתר האשה מייד בגמר המיתה, או לאחר גמר מיתה (קובץ שיעורים קידושין קלז).עדי קיום - אין צריך עדי קיום במיתת הבעל כדי להתירה לעולם. וכתבו על כך האחרונים שני טעמים:
- משום שהיתר מיתת הבעל אינה כח האדם[5] אלא כח המעשה, וצריך עדי קיום רק לחלויות מכח האדם (שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד).
- משום שמיתה היא דין מיוחד שכיוון שכבר אין את הבעל שאוסר אותה - ממילא מותרת לעולם (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה דבר שבערווה).
בתחיית המתים הסתפק הרס"ג (אמונות ודעות מאמר ז) האם תחזור כל אשה לבעלה (אך לגבי ממונות פשוט לקובץ שיעורים (ח"ב יב-ה) שהקם לתחייה נוטל בחזרה את ממונו מהיורשים).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ 1.0 1.1 הסוגיה בבבלי קידושין יג, ב
- ↑ בשאלה האם קידושין הם קניין או איסור דנו בערך קידושין#מקור_וטעם ד"ה במהות.
- ↑ אמנם יש חולקים וסוברים שגירושין הם רק הפקעה, הובאו בערך גירושין#מקור_וטעם ד"ה במהותו.
- ↑ בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה.
- ↑ בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה.