אנציקלופדיה תלמודית:תמוז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added new Talmudit entry)
 
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:


{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
'''הגדרת הערך - '''החודש* הרביעי למנין החודשים  
'''הגדרת הערך''' - החודש* הרביעי למנין החודשים.


ערך זה עוסק בחודש תמוז. על תקופת תמוז ועל הדינים הנוהגים בה, ע"ע תקופות.
ערך זה עוסק בחודש תמוז. על תקופת תמוז ועל הדינים הנוהגים בה, ע"ע תקופות.


=== שמו, זמנו וקביעותו ===
== '''שמו, זמנו וקביעותו''' ==


==== שמו ====
==== שמו ====


'''חודש תמוז נזכר במקרא בשם החודש הרביעי'''<ref>ירמיהו לט ב, ונב ו, ועי' אברבנאל מלכים ב כה וירמיהו לט שהוא חודש תמוז. וכ&quot;ה בברייתא ר&quot;ה יח ב ותענית כח ב וספרי דברים פיס' לא. ובשם תמוז אינו מוזכר במקרא. ועי' יחזקאל ח יד: מבכות את התמוז וחומת אנך יחזקאל שם בשם מפרשים, שפי' שהוא חודש תמוז, ועי' אברבנאל שם שצידד לומר כן, ועי' הגהות חלק לשבעה לרי&quot;ש נתנזון על נחלת שבעה שטרות סי' ד אות יב שכ&quot;כ בד' מו&quot;נ ורד&quot;ק שבציון 8, ועי' בקרבן העדה לירושלמי סנהדרין פ&quot;י ה&quot;ה ד&quot;ה עתה, ועי' רש&quot;י יחזקאל שם וס' חסידים (מהד' מרגליות) סי' קעח ומאירי חיבור התשובה מאמר ב פ&quot;ה שפי' בע&quot;א, ועי' ציון 8, ועי' מלבי&quot;ם יחזקאל שם. ועי' פי' ר' ישעיה מטראני יחזקאל שם, ועי' ע&quot;ז ח א.</ref>''', או רביעי, סתם'''<ref>יחזקאל א א, ועי' תרגום יונתן ורד&quot;ק ואברבנאל שם שהוא תמוז, ועי' זוהר חדש יתרו דף סג א: הא אוקמוה אבל יומא דא דשבועות, ועי' חומת אנך יחזקאל שם ומחזיק ברכה או&quot;ח ס'י תצד סק&quot;ג, בשם ר&quot;מ זכות בכת&quot;י; עי' זכריה ח יט: צום הרביעי, ועי' בברייתא ר&quot;ה שם ובירושלמי תענית פ&quot;ד ה&quot;ה ורש&quot;י זכריה שם, שרביעי היינו חודש תמוז, ועי' בה&quot;ג הל' ט&quot;ב ותעניות ורמב&quot;ם תעניות פ&quot;ה ה&quot;ד ותורת האדם לרמב&quot;ן שער האבל ענין אבלות ישנה אות קא (ד&quot;ה תניא) ועוד: שהוא בחודש רביעי, ונ' שהוא כדברי הגמ' שלפנינו (ולא שרביעי היינו הצום), וכך הוא בכל הנוסחאות.</ref>''', לפי שהוא רביעי למנין החדשים'''<ref>עי' ברייתא ר&quot;ה שם וספרי דברים פיס' לא.</ref>''', שמונים אותם מניסן'''<ref>אבודרהם סדר תפלת התעניות (ד&quot;ה ועתה אפרש); עי' מהרי&quot;ל (מנהגים) הל' שבעה עשר בתמוז ותשעה באב אות א. ועי' ברייתא ר&quot;ה ז א ורש&quot;י שם ד&quot;ה לחדשים, שמונים את החודשים מניסן, וע&quot;ע זכירת-יציאת-מצרים ציון 114 ואילך, וע' ניסן.</ref>'''. השם &quot;תמוז&quot; הוא כשאר שמות החדשים שעלו מבבל'''<ref>עי' דברי רבי חנינא בירושלמי ר&quot;ה פ&quot;א ה&quot;ב ובב&quot;ר פמ&quot;ח ט. ועי' שו&quot;ת שם משמעון (פאללאק) או&quot;ח סי' כג, שנתקשה שאף בספר יצירה (פ&quot;ה) מצינו את שמות החדשים, אף על פי שנתחבר קודם שעלו מבבל, עי&quot;ש תירוצו. ועי' אמת ליעקב (קמינצקי) שבציון 8, בטעם שהעלו עמהם שמות החדשים מבבל.</ref>''', שהם מלשון הכשדים'''<ref>אבן עזרא שמות יב ב ודברים טז א.</ref>''', או מלשון הפרסים'''<ref>רמב&quot;ן שמות יב ב; ריטב&quot;א ר&quot;ה ג א ד&quot;ה חדא.</ref>''', שקראו אותו על שם עבודה-זרה* ששמה תמוז'''<ref>רכב אלקים (מהד' רצאבי, עמ' 53); אמת ליעקב (קמינצקי) פר' בא שמות יב ב. ועי' יחזקאל ח יד: מבכות את התמוז, ובמו&quot;נ ח&quot;ג פכ&quot;ט על מנהג קדמון אצל הצאב&quot;ה לקונן ולבכות בחודש תמוז על נביא ע&quot;ז ששמו תמוז, והובא ברד&quot;ק ואברבנאל יחזקאל ח יד. ועי' ציון 1.</ref>'''. ויש שכתבו שהשם תמוז הוא על שם שבו עשו בני ישראל את העגל, והשם תמוז הוא שמו של אחד ממשמשי עבודה-זרה'''<ref>מדרש שמות החדשים, נדפס בספר תורה שלמה במילואים לפרשת בא כרך י-יא עמ' קעז, ועי&quot;ש סיום דבריו מהפסוק (יחזקאל ח יד) הנשים ישבות מבכות את התמוז. ועי' ציון 8.</ref>'''.'''
חודש תמוז נזכר במקרא בשם החודש הרביעי<ref>ירמיהו לט ב, ונב ו, ועי' אברבנאל מלכים ב כה וירמיהו לט שהוא חודש תמוז. וכ&quot;ה בברייתא ר&quot;ה יח ב ותענית כח ב וספרי דברים פיס' לא. ובשם תמוז אינו מוזכר במקרא. ועי' יחזקאל ח יד: מבכות את התמוז וחומת אנך יחזקאל שם בשם מפרשים, שפי' שהוא חודש תמוז, ועי' אברבנאל שם שצידד לומר כן, ועי' הגהות חלק לשבעה לרי&quot;ש נתנזון על נחלת שבעה שטרות סי' ד אות יב שכ&quot;כ בד' מו&quot;נ ורד&quot;ק שבציון 8, ועי' בקרבן העדה לירושלמי סנהדרין פ&quot;י ה&quot;ה ד&quot;ה עתה, ועי' רש&quot;י יחזקאל שם וס' חסידים (מהד' מרגליות) סי' קעח ומאירי חיבור התשובה מאמר ב פ&quot;ה שפי' בע&quot;א, ועי' ציון 8, ועי' מלבי&quot;ם יחזקאל שם. ועי' פי' ר' ישעיה מטראני יחזקאל שם, ועי' ע&quot;ז ח א.</ref>, או רביעי, סתם<ref>יחזקאל א א, ועי' תרגום יונתן ורד&quot;ק ואברבנאל שם שהוא תמוז, ועי' זוהר חדש יתרו דף סג א: הא אוקמוה אבל יומא דא דשבועות, ועי' חומת אנך יחזקאל שם ומחזיק ברכה או&quot;ח ס'י תצד סק&quot;ג, בשם ר&quot;מ זכות בכת&quot;י; עי' זכריה ח יט: צום הרביעי, ועי' בברייתא ר&quot;ה שם ובירושלמי תענית פ&quot;ד ה&quot;ה ורש&quot;י זכריה שם, שרביעי היינו חודש תמוז, ועי' בה&quot;ג הל' ט&quot;ב ותעניות ורמב&quot;ם תעניות פ&quot;ה ה&quot;ד ותורת האדם לרמב&quot;ן שער האבל ענין אבלות ישנה אות קא (ד&quot;ה תניא) ועוד: שהוא בחודש רביעי, ונ' שהוא כדברי הגמ' שלפנינו (ולא שרביעי היינו הצום), וכך הוא בכל הנוסחאות.</ref>, לפי שהוא רביעי למנין החדשים<ref>עי' ברייתא ר&quot;ה שם וספרי דברים פיס' לא.</ref>, שמונים אותם מניסן<ref>אבודרהם סדר תפלת התעניות (ד&quot;ה ועתה אפרש); עי' מהרי&quot;ל (מנהגים) הל' שבעה עשר בתמוז ותשעה באב אות א. ועי' ברייתא ר&quot;ה ז א ורש&quot;י שם ד&quot;ה לחדשים, שמונים את החודשים מניסן, וע&quot;ע זכירת-יציאת-מצרים ציון 114 ואילך, וע' ניסן.</ref>. השם &quot;תמוז&quot; הוא כשאר שמות החדשים שעלו מבבל<ref>עי' דברי רבי חנינא בירושלמי ר&quot;ה פ&quot;א ה&quot;ב ובב&quot;ר פמ&quot;ח ט. ועי' שו&quot;ת שם משמעון (פאללאק) או&quot;ח סי' כג, שנתקשה שאף בספר יצירה (פ&quot;ה) מצינו את שמות החדשים, אף על פי שנתחבר קודם שעלו מבבל, עי&quot;ש תירוצו. ועי' אמת ליעקב (קמינצקי) שבציון 8, בטעם שהעלו עמהם שמות החדשים מבבל.</ref>, שהם מלשון הכשדים<ref>אבן עזרא שמות יב ב ודברים טז א.</ref>, או מלשון הפרסים<ref>רמב&quot;ן שמות יב ב; ריטב&quot;א ר&quot;ה ג א ד&quot;ה חדא.</ref>, שקראו אותו על שם עבודה-זרה* ששמה תמוז<ref>רכב אלקים (מהד' רצאבי, עמ' 53); אמת ליעקב (קמינצקי) פר' בא שמות יב ב. ועי' יחזקאל ח יד: מבכות את התמוז, ובמו&quot;נ ח&quot;ג פכ&quot;ט על מנהג קדמון אצל הצאב&quot;ה לקונן ולבכות בחודש תמוז על נביא ע&quot;ז ששמו תמוז, והובא ברד&quot;ק ואברבנאל יחזקאל ח יד. ועי' ציון 1.</ref>. ויש שכתבו שהשם תמוז הוא על שם שבו עשו בני ישראל את העגל, והשם תמוז הוא שמו של אחד ממשמשי עבודה-זרה<ref>מדרש שמות החדשים, נדפס בספר תורה שלמה במילואים לפרשת בא כרך י-יא עמ' קעז, ועי&quot;ש סיום דבריו מהפסוק (יחזקאל ח יד) הנשים ישבות מבכות את התמוז. ועי' ציון 8.</ref>.


'''על תמוז, שנכתב בגט מלא וי&quot;ו, ע&quot;ע גט: מטבע הגט ונוסחו'''<ref>ציון 417. ועי' רד&quot;ק יחזקאל ח יד שתמוז המוזכר ביחזקאל שם נכתב ברוב הנוסחאות בשני וי&quot;וין, ועי' ציון 1 שיש סוברים שהוא חודש תמוז, ועי' הגהות חלק לשבעה לרי&quot;ש נתנזון על נחלת שבעה שטרות סי' ד אות יב שלפנינו אין נוסחאות כאלו.</ref>'''.'''
על תמוז, שנכתב בגט מלא וי&quot;ו, ע&quot;ע גט: מטבע הגט ונוסחו<ref>ציון 417. ועי' רד&quot;ק יחזקאל ח יד שתמוז המוזכר ביחזקאל שם נכתב ברוב הנוסחאות בשני וי&quot;וין, ועי' ציון 1 שיש סוברים שהוא חודש תמוז, ועי' הגהות חלק לשבעה לרי&quot;ש נתנזון על נחלת שבעה שטרות סי' ד אות יב שלפנינו אין נוסחאות כאלו.</ref>.


==== קביעותו ====
==== קביעותו ====


'''בזמן הזה שקביעות החדשים היא על פי חשבון'''<ref>ע&quot;ע קדוש החודש.</ref>''', ראש חודש תמוז הוא לעולם שני ימים, היינו בימים השלושים והשלושים ואחד לחודש סיון*, שחודש סיון* לעולם מלא'''<ref>עי' רמב&quot;ם קידוש החודש פ&quot;ח ה&quot;ד וה&quot;ה; עי' טור או&quot;ח תכח; עי' מהרי&quot;ל (מנהגים) הל' שבעה עשר בתמוז ותשעה באב אות א; עי' ערך לחם או&quot;ח תכח ב; עי' לבוש או&quot;ח שם א; עי' פר&quot;ח או&quot;ח תכח א; עי' ביאור הלכה או&quot;ח שם א ד&quot;ה אלו. וע&quot;ע הנ&quot;ל וע' חודש ציון 69 וע' לוח-השנה ציון 148.</ref>'''. הימים שאפשר שיחול בהם א' בתמוז, הם א' ג' ה' ו''''<ref>ס' האורה ח&quot;א סי' קכו; אבודרהם סימני המועדים; עי' מהרי&quot;ל (מנהגים) שם אות א ובהע' המהדיר במהד' מ&quot;י מכת&quot;י, ועי&quot;ש אות ד; שו&quot;ע או&quot;ח תכח ב; לבוש או&quot;ח תכח ב. ועי' טור או&quot;ח תכח שכ' א' ג' ה' ז', ונ' שהוא ט&quot;ס. וע&quot;ע לוח השנה ציון 476.</ref>'''.'''
בזמן הזה שקביעות החדשים היא על פי חשבון<ref>ע&quot;ע קדוש החודש.</ref>, ראש חודש תמוז הוא לעולם שני ימים, היינו בימים השלושים והשלושים ואחד לחודש סיון*, שחודש סיון* לעולם מלא<ref>עי' רמב&quot;ם קידוש החודש פ&quot;ח ה&quot;ד וה&quot;ה; עי' טור או&quot;ח תכח; עי' מהרי&quot;ל (מנהגים) הל' שבעה עשר בתמוז ותשעה באב אות א; עי' ערך לחם או&quot;ח תכח ב; עי' לבוש או&quot;ח שם א; עי' פר&quot;ח או&quot;ח תכח א; עי' ביאור הלכה או&quot;ח שם א ד&quot;ה אלו. וע&quot;ע הנ&quot;ל וע' חודש ציון 69 וע' לוח-השנה ציון 148.</ref>. הימים שאפשר שיחול בהם א' בתמוז, הם א' ג' ה' ו'<ref>ס' האורה ח&quot;א סי' קכו; אבודרהם סימני המועדים; עי' מהרי&quot;ל (מנהגים) שם אות א ובהע' המהדיר במהד' מ&quot;י מכת&quot;י, ועי&quot;ש אות ד; שו&quot;ע או&quot;ח תכח ב; לבוש או&quot;ח תכח ב. ועי' טור או&quot;ח תכח שכ' א' ג' ה' ז', ונ' שהוא ט&quot;ס. וע&quot;ע לוח השנה ציון 476.</ref>.


'''חודש תמוז - כשהקביעות על פי חשבון – לעולם הוא כ&quot;ט ימים (&quot;חסר&quot;)'''<ref>רמב&quot;ם קידוש החודש פ&quot;ח ה&quot;ד וה&quot;ה; טור או&quot;ח תכח; לבוש או&quot;ח שם א; באוה&quot;ל או&quot;ח שם א ד&quot;ה אלו. וע&quot;ע לוח השנה ציון 148.</ref>'''.'''
חודש תמוז - כשהקביעות על פי חשבון – לעולם הוא כ&quot;ט ימים (&quot;חסר&quot;)<ref>רמב&quot;ם קידוש החודש פ&quot;ח ה&quot;ד וה&quot;ה; טור או&quot;ח תכח; לבוש או&quot;ח שם א; באוה&quot;ל או&quot;ח שם א ד&quot;ה אלו. וע&quot;ע לוח השנה ציון 148.</ref>.


==== יציאת השלוחים ====
==== יציאת השלוחים ====
שורה 29: שורה 29:
על מזלו של החודש, שהוא מזל סרטן, ע&quot;ע מזלות.
על מזלו של החודש, שהוא מזל סרטן, ע&quot;ע מזלות.


=== דיני החודש ===
== '''דיני החודש''' ==


==== יום שנתבטל בו ספר הדינים של הצדוקים ====
==== יום שנתבטל בו ספר הדינים של הצדוקים ====
שורה 65: שורה 65:
על הפטרות שבשבתות שאחר י&quot;ז בתמוז, שמפטירים בנביא לפי הזמן ולפי המאורע, ע&quot;ע הפטרה<ref>ציון 173 ואילך וציון 342 ואילך.</ref>.
על הפטרות שבשבתות שאחר י&quot;ז בתמוז, שמפטירים בנביא לפי הזמן ולפי המאורע, ע&quot;ע הפטרה<ref>ציון 173 ואילך וציון 342 ואילך.</ref>.


 
=='''הערות שוליים'''==
 
==הערות שוליים==  
<references />

גרסה אחרונה מ־12:48, 2 במרץ 2020
ערך זה הוא מתוך ערכי האנציקלופדיה התלמודית המתפרסמים בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג

EnTalSml.jpg

הגדרת הערך - החודש* הרביעי למנין החודשים.

ערך זה עוסק בחודש תמוז. על תקופת תמוז ועל הדינים הנוהגים בה, ע"ע תקופות.

שמו, זמנו וקביעותו

שמו

חודש תמוז נזכר במקרא בשם החודש הרביעי[1], או רביעי, סתם[2], לפי שהוא רביעי למנין החדשים[3], שמונים אותם מניסן[4]. השם "תמוז" הוא כשאר שמות החדשים שעלו מבבל[5], שהם מלשון הכשדים[6], או מלשון הפרסים[7], שקראו אותו על שם עבודה-זרה* ששמה תמוז[8]. ויש שכתבו שהשם תמוז הוא על שם שבו עשו בני ישראל את העגל, והשם תמוז הוא שמו של אחד ממשמשי עבודה-זרה[9].

על תמוז, שנכתב בגט מלא וי"ו, ע"ע גט: מטבע הגט ונוסחו[10].

קביעותו

בזמן הזה שקביעות החדשים היא על פי חשבון[11], ראש חודש תמוז הוא לעולם שני ימים, היינו בימים השלושים והשלושים ואחד לחודש סיון*, שחודש סיון* לעולם מלא[12]. הימים שאפשר שיחול בהם א' בתמוז, הם א' ג' ה' ו'[13].

חודש תמוז - כשהקביעות על פי חשבון – לעולם הוא כ"ט ימים ("חסר")[14].

יציאת השלוחים

בזמן שקידשו את החודש על פי הראייה[15], שבחדשים שיש בהם מועדות היו שלוחי בית דין יוצאים למקומות הרחוקים מירושלים כדי להודיע באיזה יום קידשו בית דין את החודש[16], לא היו יוצאים על ראש חודש תמוז, אף על פי שיש בו צום של שבעה-עשר-בתמוז*, לפי שאמרו שבזמן שאין שמד ואין שלום, אם רצו מתענים ואם רצו אין מתענים[17], וכיון שרשות הוא לא מטריחים שלוחים עליו[18].

קיץ

חודש תמוז הוא עיקר זמן הקיץ שנזכר בכתוב: עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו[19].

על מזלו של החודש, שהוא מזל סרטן, ע"ע מזלות.

דיני החודש

יום שנתבטל בו ספר הדינים של הצדוקים

בתמוז נתבטל ספר הגזירות של הצדוקים – והוא ספר שבו כתבו אלו הם הנסקלים או הנשרפים או הנהרגים או הנחנקים, לפי גזירתם[20] – ונזכר במגילת-תענית* שעשאוהו יום טוב[21], וכמה גירסאות יש באיזה יום בתמוז היה הדבר: יש גורסים שהיה זה בד' בו[22], ויש גורסים בז'[23], ויש גורסים בי'[24], ויש גורסים בי"ד[25], ויש גורסים בי"ז[26]. על דינו משחרב בית המקדש, ע"ע מגילת-תענית: ביטולה[27].

ו' בתמוז

ו' בתמוז, יש מהראשונים שכתב שנהגו בצרפת להתענות בו, לפי שביום זה נשרפו ספרים בצרפת[28], ויש מהראשונים והאחרונים שכתבו שנהגו יחידים להתענות בערב שבת פרשת חקת על אותה השריפה[29], ועל שתי קהילות גדולות שנחרבו ביום זה בשנת ת"ח[30].

ט' בתמוז

על ט' בתמוז, שנתקנה בו תענית לאחר חורבן בית ראשון – שהובקעה העיר ירושלים בסוף ימי בית ראשון[31] – ועל שלאחר שהובקעה העיר ירושלים בשנית בסוף ימי בית שני בי"ז בתמוז תיקנו להתענות בי"ז בו – שחורבן בית שני חמור יותר – ועל שיש סוברים שבעל נפש יתענה אף בט' בתמוז, ע"ע שבעה-עשר-בתמוז[32].

י"ז בתמוז

י"ז בתמוז, חל בו צום שבעה-עשר-בתמוז*, ומתחילים בו בין-המצרים*. על דיני שבעה-עשר-בתמוז ועל דברים שאירעו בו, ע"ע, ועל דיני בין-המצרים, ע"ע.

כ' בתמוז

כ' בתמוז הוא אחד מתשעה ימים בשנה שבהם היו משפחות מיוחדות מהכהנים והעם מתנדבים להביא עצים למקדש, והיו מקריבים באותם הימים קרבן ("זמן עצי כהנים והעם")[33], ואפילו היו עצים הרבה למערכה היו אלו מתנדבים ומקריבים[34], ואותם הימים היו ימים טובים לאותן משפחות[35], ואסורים בו בהספד ובתענית ובמלאכה, ודבר זה מנהג[36], ונראה מדברי ראשונים שאף הם מן הימים שנקבעו במגילת תענית[37].

הקזת דם

הקזת דם, יש מן הראשונים שכתבו שאין לעשותה בחודש תמוז[38].

דברים שיש להיזהר בהם משום קטב מרירי

דברים שיש להיזהר בהם בימי בין-המצרים* משום קטב מרירי, כגון שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות ביום, וכן שלא לילך בין חמה לצל, וכן שלא יכו מלמדי תינוקות את התלמידים[39], כתבו אחרונים שיותר יש להיזהר בהם מא' בתמוז עד ט"ז בו[40], שקטב מרירי ודאי מצוי בימים אלו[41]. ויש מן האחרונים שכתבו שאין צריך להיזהר בהם בימים אלו, לפי שאין לחשוש לקטב מרירי אלא בימים שהורע מזלם של ישראל, כגון בימי בין-המצרים[42].

על מח של גדיים וטלאים, ששכיח בו מים בחודש תמוז, שיש סוברים מחמת כן להצריכו בדיקה בחודש תמוז או בשאר ימות השנה, ע"ע מח.

על ברכת-החמה* בתקופת תמוז, שיש מן הראשונים שמפרשים שזהו שאמרו הרואה חמה בתקופתה אומר: ברוך עושה מעשה בראשית, ע"ע ברכת החמה[43].

על הפטרות שבשבתות שאחר י"ז בתמוז, שמפטירים בנביא לפי הזמן ולפי המאורע, ע"ע הפטרה[44].

הערות שוליים

  1. ↑ ירמיהו לט ב, ונב ו, ועי' אברבנאל מלכים ב כה וירמיהו לט שהוא חודש תמוז. וכ"ה בברייתא ר"ה יח ב ותענית כח ב וספרי דברים פיס' לא. ובשם תמוז אינו מוזכר במקרא. ועי' יחזקאל ח יד: מבכות את התמוז וחומת אנך יחזקאל שם בשם מפרשים, שפי' שהוא חודש תמוז, ועי' אברבנאל שם שצידד לומר כן, ועי' הגהות חלק לשבעה לרי"ש נתנזון על נחלת שבעה שטרות סי' ד אות יב שכ"כ בד' מו"נ ורד"ק שבציון 8, ועי' בקרבן העדה לירושלמי סנהדרין פ"י ה"ה ד"ה עתה, ועי' רש"י יחזקאל שם וס' חסידים (מהד' מרגליות) סי' קעח ומאירי חיבור התשובה מאמר ב פ"ה שפי' בע"א, ועי' ציון 8, ועי' מלבי"ם יחזקאל שם. ועי' פי' ר' ישעיה מטראני יחזקאל שם, ועי' ע"ז ח א.
  2. ↑ יחזקאל א א, ועי' תרגום יונתן ורד"ק ואברבנאל שם שהוא תמוז, ועי' זוהר חדש יתרו דף סג א: הא אוקמוה אבל יומא דא דשבועות, ועי' חומת אנך יחזקאל שם ומחזיק ברכה או"ח ס'י תצד סק"ג, בשם ר"מ זכות בכת"י; עי' זכריה ח יט: צום הרביעי, ועי' בברייתא ר"ה שם ובירושלמי תענית פ"ד ה"ה ורש"י זכריה שם, שרביעי היינו חודש תמוז, ועי' בה"ג הל' ט"ב ותעניות ורמב"ם תעניות פ"ה ה"ד ותורת האדם לרמב"ן שער האבל ענין אבלות ישנה אות קא (ד"ה תניא) ועוד: שהוא בחודש רביעי, ונ' שהוא כדברי הגמ' שלפנינו (ולא שרביעי היינו הצום), וכך הוא בכל הנוסחאות.
  3. ↑ עי' ברייתא ר"ה שם וספרי דברים פיס' לא.
  4. ↑ אבודרהם סדר תפלת התעניות (ד"ה ועתה אפרש); עי' מהרי"ל (מנהגים) הל' שבעה עשר בתמוז ותשעה באב אות א. ועי' ברייתא ר"ה ז א ורש"י שם ד"ה לחדשים, שמונים את החודשים מניסן, וע"ע זכירת-יציאת-מצרים ציון 114 ואילך, וע' ניסן.
  5. ↑ עי' דברי רבי חנינא בירושלמי ר"ה פ"א ה"ב ובב"ר פמ"ח ט. ועי' שו"ת שם משמעון (פאללאק) או"ח סי' כג, שנתקשה שאף בספר יצירה (פ"ה) מצינו את שמות החדשים, אף על פי שנתחבר קודם שעלו מבבל, עי"ש תירוצו. ועי' אמת ליעקב (קמינצקי) שבציון 8, בטעם שהעלו עמהם שמות החדשים מבבל.
  6. ↑ אבן עזרא שמות יב ב ודברים טז א.
  7. ↑ רמב"ן שמות יב ב; ריטב"א ר"ה ג א ד"ה חדא.
  8. ↑ רכב אלקים (מהד' רצאבי, עמ' 53); אמת ליעקב (קמינצקי) פר' בא שמות יב ב. ועי' יחזקאל ח יד: מבכות את התמוז, ובמו"נ ח"ג פכ"ט על מנהג קדמון אצל הצאב"ה לקונן ולבכות בחודש תמוז על נביא ע"ז ששמו תמוז, והובא ברד"ק ואברבנאל יחזקאל ח יד. ועי' ציון 1.
  9. ↑ מדרש שמות החדשים, נדפס בספר תורה שלמה במילואים לפרשת בא כרך י-יא עמ' קעז, ועי"ש סיום דבריו מהפסוק (יחזקאל ח יד) הנשים ישבות מבכות את התמוז. ועי' ציון 8.
  10. ↑ ציון 417. ועי' רד"ק יחזקאל ח יד שתמוז המוזכר ביחזקאל שם נכתב ברוב הנוסחאות בשני וי"וין, ועי' ציון 1 שיש סוברים שהוא חודש תמוז, ועי' הגהות חלק לשבעה לרי"ש נתנזון על נחלת שבעה שטרות סי' ד אות יב שלפנינו אין נוסחאות כאלו.
  11. ↑ ע"ע קדוש החודש.
  12. ↑ עי' רמב"ם קידוש החודש פ"ח ה"ד וה"ה; עי' טור או"ח תכח; עי' מהרי"ל (מנהגים) הל' שבעה עשר בתמוז ותשעה באב אות א; עי' ערך לחם או"ח תכח ב; עי' לבוש או"ח שם א; עי' פר"ח או"ח תכח א; עי' ביאור הלכה או"ח שם א ד"ה אלו. וע"ע הנ"ל וע' חודש ציון 69 וע' לוח-השנה ציון 148.
  13. ↑ ס' האורה ח"א סי' קכו; אבודרהם סימני המועדים; עי' מהרי"ל (מנהגים) שם אות א ובהע' המהדיר במהד' מ"י מכת"י, ועי"ש אות ד; שו"ע או"ח תכח ב; לבוש או"ח תכח ב. ועי' טור או"ח תכח שכ' א' ג' ה' ז', ונ' שהוא ט"ס. וע"ע לוח השנה ציון 476.
  14. ↑ רמב"ם קידוש החודש פ"ח ה"ד וה"ה; טור או"ח תכח; לבוש או"ח שם א; באוה"ל או"ח שם א ד"ה אלו. וע"ע לוח השנה ציון 148.
  15. ↑ ע"ע קדוש החודש.
  16. ↑ עי' משנה ר"ה יח א, וע"ע הנ"ל.
  17. ↑ עי' ר"ה שם ב. וע"ע שבעה-עשר-בתמוז.
  18. ↑ רש"י שם ד"ה רצו; ריטב"א שם ד"ה והנכון; עי' חי' הר"ן שם ד"ה רצו.
  19. ↑ בראשית ח כב. ר"מ ועוד תנאים בתוספתא תענית פ"א ובברייתא בגמ' ב"מ קו ב, ועי' שם ושם מתנאים אחרים, שהוא תחילת הקיץ או סופו. ועי' משנה נדרים סא ב, לענין נדר (ע"ע), ועי' פרשת נדרים שם (ד"ה עד). ועי"ש בב"מ נפ"מ לדינא לענין זמן הזרע, וע"ע חוכר ציון 259. ועי' פרקי דר"א פ"ח שתקופת תמוז היא חום המוזכר בבראשית שם, וע"ע תקופות.
  20. ↑ מגילת תענית פ"ד.
  21. ↑ מגילת תענית שם. וע"ע מגילת-תענית ציון 41 ואילך.
  22. ↑ מגילת תענית מהד' ליכטנשטין.
  23. ↑ צדה לדרך על מגילת תענית שם ד' למברג. ועי' ציון 26.
  24. ↑ מגילת תענית לגי' כת"י אוקספורד (נדפס במהד' נעם).
  25. ↑ מגילת תענית דפוס ורשה ודפוס וילנא פ"ד.
  26. ↑ צדה לדרך על מגילת תענית שם ד' ורשה, ועי' בפי' האשל שם שהוא ט"ס. ועי' ציון 23.
  27. ↑ ציון 294 ואילך.
  28. ↑ פי' ר"ח פלטיאל במדבר יט א. וע"ע תענית וע' תענית-יחיד.
  29. ↑ שבה"ל סי' רסג; תניא רבתי סי' נח ענין ארבעה צומות; מג"א סי' תקפ סוס"ק ט; מ"ב סי' תקפ ס"ק טז.
  30. ↑ מג"א שם, ע"פ סליחות לבעל הש"ך (ולפנינו לא נמצא כן בסליחות לש"ך, ואולי י"ל במג"א שהוא על כ' בסיון שהוזכר לאחר מכן).
  31. ↑ ע"ע שבעה-עשר-בתמוז, ועי"ש שנחלקו אמוראים אם הובקעה העיר ירושלים בט' בתמוז או בי"ז בו.
  32. ↑ ועי"ש לדעות שאין צריך להתענות בט' בתמוז.
  33. ↑ עי' משנה תענית כו א, ועי"ש שכ' בתמוז היה יום טוב של בני דוד בן יהודה, וע"ע מגילת-תענית ציון 127 ואילך, וע' קרבן-עצים.
  34. ↑ רש"י תענית שם ד"ה תשעה. וע"ע הנ"ל.
  35. ↑ עי' ערובין מא א ותענית יב א, ועי' ציון דלהלן.
  36. ↑ רמב"ם כלי המקדש פ"ו ה"ט.
  37. ↑ תוס' ערובין שם ד"ה שאני ותוס' ר"פ ותוס' הרא"ש שם, ועי' תוס' תענית שם ד"ה התם, לענין י' באב, שהוא יום טוב למשפחת בני סנאב בן בנימין (עי' משנה תענית כו א), ונ' שה"ה לשאר הימים שהם זמן עצי כהנים, וכ"מ מדברי המצפה איתן תענית יב א. ועי' קר"א תענית יח א, שיסוד ימים טובים אלו הוא במה שקיבלו אותן משפחות עליהן ועל זרען, לעשות יום טוב ביום שבו התנדבו העצים, ועי' מצפה איתן שם בד' הרא"ש פסחים פ"ד סי' א, שלד' ר"א בר' צדוק בערובין מא א ובתענית יב א, ימים אלו אסורים מהתורה בזמן שביהמ"ק קיים, ולדעת ר' יוסי בתוספתא תענית פ"ג אסורים מדרבנן.
  38. ↑ ראבי"ה הל' שבת סי' רעו; ראב"ן שבת סי' שעא; ס' חסידים (מהד' מרגליות) אזהרות נוספות לצוואת ר"י החסיד אות יא; מהר"ם מרוטנבורג ח"ג (סיני וליקוטים) סי' תצג, ועי"ש בהערת המהדיר במהד' מ"י. ועי' בראבי"ה שם שלא שמע טעם ברור לכך. ועי' שבת קכט א, וע"ע תקופות.
  39. ↑ ע"ע בין-המצרים ציון 39 ואילך, ע"פ מדרש תהלים פצ"א אות ו ואיכ"ר פ"א סי' כט ותנחומא פ' נשא סי' כג ובמדבר רבה פי"ב סי' ג.
  40. ↑ פתחי עולם (קאראסיק) סי' תקנא ס"ק ס"ג, ע"פ גמ' דלהלן, והובא בבאוה"ל סוס"י תקנא ד"ה צריך.
  41. ↑ פסחים קיא ב. פתחי עולם שם.
  42. ↑ זרע יצחק (לומברוזו) דרושים בהעלותך ד"ה ט"ב (כט א), הובא בשיורי ברכה או"ח סי' תקנא אות א. ועי"ש שלכך לא הוזכר בראשונים ובשו"ע או"ח תקנא יח. ועי' יפה נוף לאיכה רבה פ"א סי' כט, הובא בברכ"י או"ח סי' תקנא אות טז, שהקשה שדברי המדרשים הנ"ל אינם כדברי הגמ' הנ"ל.
  43. ↑ ציון 14א.
  44. ↑ ציון 173 ואילך וציון 342 ואילך.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:תמוז&oldid=138269"