אחיתופל הגילוני: הבדלים בין גרסאות בדף

אחיתופל הגילוני (מהעיר גילה) היה יועצו ורבו של דוד המלך, כאשר עצותיו טובות אף הושוו בספר שמואל לנבואה. במרד אבשלום, הפך ליועצו האישי של אבשלום, אך לאחר שעצתו על הדרך לתקיפת דוד לא התקבלה תלה את עצמו. בנו של אחיתופל היה אליעם הגילוני, מגיבורי דוד.

כיועצו של דוד[עריכה]

אחיתופל מוזכר בספר שמואל כיועצו של דוד וכמי שעצתו חכמה ומועילה "ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל (איש) בדבר האלהים" שמואל ב טז. כהרחבה לפסוק זה, הגמרא ברכות ג ב מביאה כי בכל פעם לפני שדוד יצא למלחמה היה נועץ באחיתופל:"כיוון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו דוד. אמרו לו: אדונינו המלך! עמך ישראל צריכין פרנסה. אמר להם: לכו והתפרנסו זה מזה. אמרו לו: אין הקומץ משביע את הארי, ואין הבור מתמלא מחולייתו. אמר להם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד. מיד יועצים באחיתופל, ונמלכין בסנהדרין, ושואלין באורים ותומים". יש שכתבו כי על פי אחיתופל כל המשרת בצבא דוד נחשב יהודי ובפועל מתגייר להיות יהודי

הרשב"א (שו"ת הרשב"א ח"א מח) מדייק כי הגמרא בכוונה מביאה סדר זה על מנת להראות כי דוד היה מתייעץ באחיתופל על אף ששאל לאחר מכן את האורים ותומים, להראות את עיקר חכמת עצתו.

מי התהום והחרס[עריכה]

הגמרא מכות יא א מביאה כי כאשר דוד כרה את היסודות לבית המקדש עלו מי התהום ואיימו להציף את העולם. דוד הסתפק האם מותר לכתוב את שם ה' על חרס ולהשליך למים בשביל שייעצרו או שיש בכך ביזוי שם שמיים שכן המים ימחקו את השם הכתוב על החרס. דוד אף קרא לנוכחים לעזור לו ואמר ש"כל היודע דבר זה, ואינו אומרו - יחנק בגרונו!". לבסוף אחיתופל בא ונשא קל וחומר לדוד שכשם שמותר לכתוב שם שמיים שעתיד להימחק בסוטה, על מנת לעשות שלום בין אדם ואשתו, קל וחומר שניתן לעשות כן על מנת לעשות שלום לכל העולם כולו. דוד השתכנע מדבריו, השליך את החרס והמים נעצרו במקומם.

אמנם, הגמרא אומרת כי "קללת חכם, אפילו בחנם, היא באה", ולכן לבסוף מותו של אחיתופל היה בחנק על כך שהשתהה ולא אמר לדוד מיד את התשובה. הרשב"א הסביר שאין הכוונה שכל קללה סתם של חכם פוגעת, אלא שאם החכם קלל סתם, לא תבוא הקללה, ורק כשהצטער מחמתו חלה קללתו אף שהיתה על חנם. שהרי אחיתופל ציער את דוד כשלא שת לבו לדרוש קל וחומר, ורק לכן חלה הקללה, אף שהיתה חינם, והגמרא מוכיחה ממעשה זה לכלל האמור שאפילו על חנם באה.

אחיתופל במרד אבשלום[עריכה]

בתחילת מרד אבשלום, מסופר כי אחיתופל הצטרף למרד והפך ליועצו הקרוב של אבשלום " וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם אֶת אֲחִיתֹפֶל הַגִּילֹנִי יוֹעֵץ דָּוִד מֵעִירוֹ מִגִּלֹה בְּזָבְחוֹ אֶת הַזְּבָחִים וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּץ". כאשר שומע דוד כי אחיתופל הצטרף למרד הוא רואה בכך סימן לסכנה ומתפלל, לראשונה מתחילת המרד, לה' שיסכל את תפילתו. לאחר שסיים את תפילתו, וייתכן שכמענה לה, פוגש דוד את חושי הארכי ומבקש ממנו לסכל את עצת אחיתופל.

הסיבות למרד אחיתופל בדוד[עריכה]

על אף שהיה אחיתופל היועץ האישי של דוד, לאחר מרד אבשלום הוא התחבר לאבשלום והפך ליועצו הקרוב. הרד"ק מפרש כי אחיתופל מרד בדוד משום שהיה לו קשר משפחתי לבת שבע (בנו אליעם היה אביה) ורצה לנקום בדוד על החרפה שהטיל על משפחתו. מנגד, הילקוט שמעוני מסביר כי אחיתופל כיועץ החכם בממלכה רצה לרשת את המלוכה בעצמו: "ולכך נעשה יועץ לאבשלום כדי שתשוב המלוכה מדוד לאבשלום ובין כך וכך יתגלגל הדבר ותשוב הממלכה אליו". באותו האופן, הגמרא סנהדרין קא ב אומרת כי אחיתופל חשב שהוא עתיד למלוך, אך למעשה מה שראה היה כי שלמה נינו עתיד למלוך. חיזוק לטענה זו ניתן למצוא בהצעתו של אחיתופל לאבשלום שהוא זה שייצא בראש החיל שיהרוג את דוד וייתכן והיה בכך ניסיון להפוך את עצמו למלך אחרי דוד.

עצות אחיתופל לאבשלום[עריכה]

לאחר בריחת דוד מן העיר, אבשלום פונה לאחיתופל ושואל לעצתו. אחיתופל מייעץ לאבשלום לבסס את מלכותו בכך שישכב עם פלגשי דוד לעיני כל ישראל " וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל אַבְשָׁלֹם בּוֹא אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיךָ אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמוֹר הַבָּיִת וְשָׁמַע כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי נִבְאַשְׁתָּ אֶת אָבִיךָ וְחָזְקוּ יְדֵי כָּל אֲשֶׁר אִתָּךְ". רש"י מפרש כי אבשלום פנה אל אחיתופל לעצה מכיוון שהרגיש כי בני ירושלים אינם הולכים איתו בלב שלם משום "שאומרים בלבם הבן יתחרט אצל אביו ואנו נהיה שנואים למלך". על ידי שכיבת אבשלום עם פלגשי אביו, היה בכך סימן לעם כי הוא רואה את עצמו כממשיכו של אביו, ולחזק בקרב העם את ההרגשה כי דוד לא עתיד לחזור. לאחר שאבשלום הקשיב לעצה זו, הייתה בכך התגשמות דברי נתן הנביא לדוד לאחר חטא דוד ובת שבע "הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת".

לפירוש הרד"ק, האומר כי מטרת אחיתופל היתה לנקום בדוד, ייתכן ועצה זו הייתה קשורה גם ברצונו של אחיתופל להשיב גמול על ביזוי נכדתו בת שבע. לפי פירוש זה, אחיתופל רצה להכפיש את בית דוד ופילגשיו באותו הגג בו דוד ראה את בת שבע מתרחצת. ‏^[1]

עצתו השנייה של אחיתופל הייתה להגיע במהירות לדוד ולהכותו בראש יחידה גדולה של שנים עשר אלף איש עוד באותו הלילה כאשר דוד היה עוד חלש ועייף. אחיתופל מציע כי הוא בעצמו יילך בראש הצבא ולאחר שיפחידו את אנשי דוד יהרגו רק את דוד בעצמו, ובכך יסור כל העם אל אבשלום. על אף שעצה זו ישרה בעיני אבשלום ובעיני הזקנים, אבשלום מבקש לשמוע גם את עצתו של חושי הארכי.

חושי כמי שרוצה לעזור לדוד, מעדיף למנוע את המתקפה המהירה על דוד ואנשיו ולכן אומר בתגובה כי על אף שעצותיו של אחיתופל טובות "לֹא טוֹבָה הָּעֵצָּה אֲשר יָּעַץ אֲחִּיתֹפֶל בַפַעַם הַזֹאת". הוא מסביר כי דוד ואנשיו הינם גיבורי חיל ודווקא המתקפה עליהם בעוד הם נמצאים בדוחק עלולה להפוך אותם לאנשי מלחמה מרים שיילחמו כ"דב שכול" בחיילים שיבואו אליהם. כמו כן, הוא מציין כי דוד עשוי להתחבא במקום מסתור במדבר ועלול לתקוף אותם בחזרה.

על כן, חושי עצמו מציע כי אבשלום יאסוף חיל גדול מכל העם ועם חיל זה לנצח את דוד בקלות "וְנַחְנוּ עָּלָּיו כַאֲשֶר יִּפֹל הַטַל עַל הָּאֲדָּמָּה וְלֹא נוֹתַר בו וּבְכָּל הָּאֲנָּשִּים אֲשֶר אִּתו גַם אֶחָּד". למרות שבתחילה עצת אחיתופל ישרה בעיניו של אבשלום, לאחר ששמע את דברי חושי הוא השתכנע והכריז "טוֹבָה עֲצַת חוּשַי הָּאַרְכִּי מֵעֲצַת אֲחִּיתֹפֶל". הכתוב מספר כי הקב"ה גרם לכך שאבשלום לא קיבל את עצת אחיתופל הטובה על מנת שיוכל להפר את המרד.

הרד"ק מרחיב דברים אלו ומדייק כי ההבדל העיקרי בין עצת אחיתופל ועצת חושי הייתה בדגש על מי שיפעל בקרב. לדבריו, בעוד אחיתופל ייעץ כי הוא ייצא בראש החיל ויילחם בדוד, חושי הדגיש את תפקידו של אבשלום כמי שמגייס אנשים מכל ישראל ויוצא בראש העם לקרב. ייתכן ורצונו של אחיתופל לצאת בראש החיל קשור לדברי הגמרא וילקוט שמעוני כי מטרתו העיקרית הייתה להפוך בעצמו למלך ולכן העדיף לצאת בעצמו.

מותו וצוואתו[עריכה]

לאחר שאחיתופל ראה כי אבשלום לא נוטה לעצתו, הוא הלך לביתו וחנק את עצמו "וַיַּחֲבֹשׁ אֶת הַחֲמוֹר וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ אֶל עִירוֹ וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבִיו". המפרשים הסבירו כי אחיתופל העדיף להרוג את עצמו מכיוון שידע שדוד עתיד לשוב למלכותו ואם יהרוג אותו ייקחו את נכסיו משום שהנכסים של הרוגי מלכות מועברים למלך (מלבי"ם).

הגמרא בבא בתרא קמז ב מביאה את צוואתו של אחיתופל לפני מותו "תנו רבנן: שלשה דברים צוה אחיתופל את בניו: א. אל תהיו במחלוקת. ב. ואל תמרדו במלכות בית דוד. ג. יום טוב של עצרת (שבועות) ברור זרעו חטים (שזה סימן שיצליחו באותה שנה)".

במשנה שמו של אחיתופל נמנה כאחד מההדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא "שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא... ארבעה הדיוטות: בלעם, ודואג, ואחיתופל, וגחזי". בפירוש תוספות יום טוב מדייק כי המשנה לומדת זאת מהפסוק "ויחנק וימת ויקבר" שמכך שהפסוק מוסיף את המילה וימת על אף שהיא מיותרת- מוכח כי יש לו מיתה גם לעולם הבא.

לקריאה נוספת[עריכה]

• חושי הארכי

קישורים חיצוניים[עריכה]

• שיעור על עצת אחיתופל מאת הרב עידו יעקבי
• שיעור על מותו של אחיתופל מאת הרב עידו יעקבי

הערות שוליים