קדש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־05:07, 21 באפריל 2021

”	קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה	“

קדש הוא הראשון מסימני ליל הסדר ובו עושים קידוש על הכוס הראשונה מארבעת הכוסות.

מקור[עריכה]

סדר אמירת הקדש

כשחל שבת מתחילים כך: "(וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר) יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת עד כאן" "סַבְרִי מָרָנָן" נוסח אשכנז: "וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי" נוסח עדות המזרח: ועונים: "לְחַיִּים" "בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" "בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן אֶת יוֹם (בְּשַׁבָּת: הַשַׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם) חַג הַמַּצּוֹת הַזֶה" נוסח עדות המזרח: "אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ (בְּאַהֲבָה), מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, (וְשַׁבָּת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ (בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן,) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם מְקַדֵּשׁ (הַשַׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים" "בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה" במוצאי שבת מוסיפים גם הבדלה: "בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ."

‏^[1] ועוד

ארבעת הכוסות היא תקנת חז"ל והכוס הראשונה מארבעת הכוסות היא הכוס ששותים בקדש.

במשנה‏^[2] כתוב:

	עַרְבֵי פְסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ וַאֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיָּסֵב וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן וַאֲפִלּוּ מִן הַתַּמְחוּי
– משנה, מסכת פסחים, פרק י', משנה א'

ארבעת הכוסות היא תקנת חז"ל והכוס הראשונה מארבעת הכוסות היא הכוס ששותים בקדש.

הלכות קדש[עריכה]

במשנה‏^[3] יש מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל אם בליל הסדר ששותים את היין מברכים קודם את ברכת "היום" ואז את ברכת "היין" הוא להפך.

בית שמאי אומרים שקודם את ברכת היום מברכים ואז את ברכת היין ובית הלל אומרים להפך שקודם מברכים את ברכת היין ואז את ברכת היום.

בשולחן ערוך‏^[4] כתוב כשהאדם מסיב לא יטה‏^[5] ושאשה לא צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה‏^[6] ושבן אצל אביו צריך הסיבה ושתלמיד אצל רבו לא צריך הסיבה‏^[7].

כמו בכל שאר ארבע הכוסות, גם את כוס הקדש צריך לשתות בהסבה.

בסוף הקידוש אומרים את ברכת שהחיינו הנאמרת בכל אחד משלושת הרגלים. המשנה ברורה מביא כי בברכת שהחיינו זו יש לכוון לפטור גם את שאר מצוות ליל הסדר- אכילת מצה, שתיית ארבע כוסות וכן סיפור יציאת מצרים. במידה ושכחו לברך שהחיינו בקידוש- ניתן לברך בכל ימות החג, ואף באמצע חול המועד ‏^[8].

צריך לשתות את כל הכוס וצריך לפחות רוב של רביעית, ומי שקשה לו לשתות יין ולגמור לפחות את רוב כוס גדולה יישתה כוס בינונית.‏^[9]

מוזגים לכל בני הבית את היין ובעל הבית מברך על היין כדי להוציא את כולם לידי חובה.‏^[10]

כל מי שצריך בהסיבה ולא שתה את הקדש בהסיבה לא יצא לידי חובה‏^[11].

מי ששתה את ארבעת הכוסות לא בסדר (לדוגמה את הכוס הראשונה בזמן שצריך את הכוס השלישית וכו') לא יצא לידי חובה‏^[12].

בהמשך‏^[13] כתוב שצריך לשתות לפחות רוב מרביעית כוס, ואם יש בכוס הרבה רביעיות (למשל אם הכוס גדול מאוד) שותים ממנו אנשים כמניין הרביעות (לדוגמה אם בכוס יש 3 רביעיות ישתו ממנו 3 אנשים).

מוזגים כוס ראשונה (שהיא 'קדש') ומוספים את ברכת שהחיינו, ואם פסח יצא בשבת מוסיפים גם את ברכת ויכולו ואם ערב פסח חל בשבת (ויוצא שליל הסדר חל במוצאי שבת) מברך "יקנה"ז" ועושה הבדלה‏^[1].

הרמב"ם במשנה תורה‏^[14] כותב שגם הגברים וגם הנשים ואפילו העניים צריכים לשתות את ארבעת הכוסות.

בהמשך‏^[15] כותב הרמב"ם שאפילו האיש הכי עני בעם ישראל לא אוכל עד שהוא בהסבה וגם אישה חשובה כך וגם בן על-יד אביו אבל חוץ מתלמיד על - יד רבו אלה אם כן רבו נותן לו רשות לכך.

בהמשך סעיף זה כותב הרמב"ם שהמסב לצד ימין לא עשה הסבה‏^[16] "וכן המיסב על ערפו או על פניו אין זו הסיבה" ומסיים שצריך להיות מסובים רק באכילת המצות ובשתיית ארבעת הכוסות ובכל שאר הזמן לא צריך.

בגמרא‏^[17] כתוב שהשותה את ארבעת הכוסות לא יצא לידי חובה.

הרשב"ם הסביר כי הכוונה לכל מי ששותה את הכוסות שלא כסדר ההגדה אף אם הוא שותה אותן במרווחים, מכיוון שיש להסמיך את הכוסות לאמירת ההגדה. ולהומת זאת רבינו דוד מפרש את זה שמי ששותה את כל הכוסות בבת אחת כפשט הגמרא וכי אינו יוצא ידי חובה משום שאין בשתייה כזו דרך חירות.

להלכה נפסק את דברי רבינו דוד.

ראו גם[עריכה]

טעמו[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

סימני ליל הסדר

קדש * רחץ * כרפס * יחץ * מוציא מצה * מרור * כורך * שולחן עורך * צפון * ברך * הלל * נרצה

הערות שוליים

↑ ^1.0 ^1.1 שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ג, סעיף א'.
↑ פסחים, י', א'
↑ פסחים, י', ב'
↑ אורח חיים, הלכות פסח, תעב.
↑ סעיף ג'
↑ סעיף ד'
↑ סעיף ה'
↑ משנה ברורה תעג א
↑ ליל הסדר - הסימנים בקדש מתוך אתר Yeshiva.
↑ ליל הסדר - הסימנים בקדש מתוך אתר Yeshiva.
↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ב, סעיף ז'.
↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ב, סעיף ח.
↑ סעיף ט'.
↑ הלכות חמץ ומצה, פרק ז', הלכה ז'.
↑ שם, הלכה ח'.
↑ ועשה הסבה רק אם עשה לצד שמאול
↑ מסכת פסחים, ק"ח, ב'.

[אורח_חיים-1] 1.0 ^1.1 שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ג, סעיף א'.

[2] פסחים, י', א'

[3] פסחים, י', ב'

[4] אורח חיים, הלכות פסח, תעב.

[5] סעיף ג'

[6] סעיף ד'

[7] סעיף ה'

[8] משנה ברורה תעג א

[9] ליל הסדר - הסימנים בקדש מתוך אתר Yeshiva.

[10] ליל הסדר - הסימנים בקדש מתוך אתר Yeshiva.

[11] שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ב, סעיף ז'.

[12] שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ב, סעיף ח.

[13] סעיף ט'.

[14] הלכות חמץ ומצה, פרק ז', הלכה ז'.

[15] שם, הלכה ח'.

[16] ועשה הסבה רק אם עשה לצד שמאול

[17] מסכת פסחים, ק"ח, ב'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{בעבודה|'''[[משתמש:ספרא|<font color="{{#בחר:כתום|
 שחור=black|
@@ שורה 24: / שורה 25: @@
 #ברירת מחדל=כתום}}
 ">ספרא</font>]]'''  ([[שיחת משתמש:ספרא|להשארת הודעה לחצו כאן]]) • 17:33, 2 במרץ 2021 (IST)}}
-[[קדש]] הינו הראשון מסימני [[ליל הסדר]] שבו עושים קידוש על [[יין]].
+{{ציטוט-צף|[[קדש]] [[ורחץ]] [[כרפס]] [[יחץ]] [[מגיד]]{{ש}} [[רחצה]] [[מוציא מצה]] [[מרור]] [[כורך]] [[שולחן עורך]] [[צפון]] [[ברך]] [[הלל]] [[נרצה]]}}
+'''קדש''' הוא הראשון מסימני [[ליל הסדר]] ובו עושים קידוש על הכוס הראשונה מ[[ארבעת הכוסות]].
-ב"קדש" שותים את הכוס הראשונה מ[[ארבע כוסות]].
+==מקור==
+{{חלונית
+|כותרת=סדר אמירת הקדש
+|תוכן='''כשחל שבת מתחילים כך:''' {{ציטוטון|(וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר)
+יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם
+וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה
+וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה
+וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ
+כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת <small>עד כאן</small>}} {{ציטוטון|סַבְרִי מָרָנָן}} '''נוסח אשכנז:'''  {{ציטוטון|וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי}} '''נוסח עדות המזרח:''' ועונים: {{ציטוטון|לְחַיִּים}} {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן}} {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן אֶת יוֹם (בְּשַׁבָּת: הַשַׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם) חַג הַמַּצּוֹת הַזֶה}} '''נוסח עדות המזרח:''' {{ציטוטון|אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ (בְּאַהֲבָה), מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, (וְשַׁבָּת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ (בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן,) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם מְקַדֵּשׁ (הַשַׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים}} {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה}} '''במוצאי שבת מוסיפים גם הבדלה:''' {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.}}
+|מקור={{הערה|שם=אורח חיים}} ועוד}}
+ארבעת הכוסות היא תקנת [[חז"ל]] והכוס הראשונה מארבעת הכוסות היא הכוס ששותים בקדש.
-==מקור==
 במשנה{{הערה|פסחים, י', א'}} כתוב:
@@ שורה 44: / שורה 56: @@
 כמו בכל שאר ארבע הכוסות, גם את כוס הקדש צריך לשתות ב[[הסבה]].
-בסוף הקידוש אומרים את ברכת [[שהחיינו]] הנאמרת בכל אחד מ[[שלוש רגלים|שלושת הרגלים]]. ה[[משנה ברורה]] מביא כי בברכת שהחיינו זו יש לכוון לפטור גם את שאר מצוות ליל הסדר- אכילת [[מצה]], שתיית ארבע כוסות וכן סיפור יציאת מצרים. במידה ושכחו לברך שהחיינו בקידוש- ניתן לברך בכל ימות החג, ואף באמצע חול המועד {{#makor-new:משנה ברורה  תעג א|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|תעג|א}}.
+בסוף הקידוש אומרים את ברכת [[שהחיינו]] הנאמרת בכל אחד מ[[שלוש רגלים|שלושת הרגלים]]. ה[[משנה ברורה]] מביא כי בברכת שהחיינו זו יש לכוון לפטור גם את שאר מצוות ליל הסדר- אכילת [[מצה]], שתיית ארבע כוסות וכן סיפור יציאת מצרים. במידה ושכחו לברך שהחיינו בקידוש- ניתן לברך בכל ימות החג, ואף באמצע חול המועד {{הערה|{{#makor-new:משנה ברורה  תעג א|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|תעג|א}}}}.
+צריך לשתות את כל הכוס וצריך לפחות רוב של רביעית, ומי שקשה לו לשתות יין ולגמור לפחות את רוב כוס גדולה יישתה כוס בינונית.{{הערה|[https://www.yeshiva.org.il/midrash/748 ליל הסדר - הסימנים] ב{{ישיבה}}.}}
-===ברכות הקדש===
+מוזגים לכל בני הבית את היין ובעל הבית מברך על היין כדי להוציא את כולם לידי חובה.{{הערה|[https://www.yeshiva.org.il/midrash/748 ליל הסדר - הסימנים] ב{{ישיבה}}.}}
-*'''הגפן''' - כל פעם ששותים [[יין]] צריך לברך את ברכת הגפן.
-*'''שהחינו''' - יש לברך לפני ששותים את ה"קדש" שהחינו, אולם מי שלא בירך יצא לידי חובה.
+כל מי שצריך בהסיבה ולא שתה את הקדש בהסיבה לא יצא לידי חובה{{הערה|[[שולחן ערוך]], אורח חיים, סימן תע"ב, סעיף ז'.}}.
+מי ששתה את [[ארבעת הכוסות]] לא בסדר (לדוגמה את הכוס הראשונה בזמן שצריך את הכוס השלישית וכו') לא יצא לידי חובה{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ב, סעיף ח.}}.
+בהמשך{{הערה|סעיף ט'.}}  כתוב שצריך לשתות לפחות רוב מרביעית כוס, ואם יש בכוס הרבה רביעיות (למשל אם הכוס גדול מאוד) שותים ממנו אנשים כמניין הרביעות (לדוגמה אם בכוס יש 3 רביעיות ישתו ממנו 3 אנשים).
+מוזגים כוס ראשונה (שהיא 'קדש') ומוספים את ברכת שהחיינו, ואם [[פסח]] יצא ב[[שבת]] מוסיפים גם את ברכת ויכולו  ואם [[ערב פסח שחל בשבת|ערב פסח חל בשבת]] (ויוצא ש[[ליל הסדר]] חל במוצאי [[שבת]]) מברך "יקנה"ז" ועושה [[הבדלה]]{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ג, סעיף א'.|שם=אורח חיים}}.
+[[הרמב"ם]] ב[[משנה תורה]]{{הערה|הלכות חמץ ומצה, פרק ז', הלכה ז'.}} כותב שגם הגברים וגם הנשים ואפילו ה[[עני|עניים]] צריכים לשתות את [[ארבעת הכוסות]].
+בהמשך{{הערה|שם, הלכה ח'.}} כותב [[הרמב"ם]] שאפילו האיש הכי עני ב[[עם ישראל]] לא אוכל עד שהוא בהסבה וגם אישה חשובה כך וגם בן על-יד אביו אבל חוץ מתלמיד על - יד רבו אלה אם כן רבו נותן לו רשות לכך.
+בהמשך סעיף זה כותב [[הרמב"ם]] שהמסב לצד ימין לא עשה הסבה{{הערה|ועשה הסבה רק אם עשה לצד שמאול}} "וכן המיסב על ערפו או על פניו אין זו הסיבה" ומסיים שצריך להיות מסובים רק באכילת המצות ובשתיית [[ארבעת הכוסות]] ובכל שאר הזמן לא צריך.
+בגמרא{{הערה|[[מסכת פסחים]], ק"ח, ב'.}} כתוב שהשותה את ארבעת הכוסות לא יצא לידי חובה.
+ה[[רשב"ם]] הסביר כי הכוונה לכל מי ששותה את הכוסות שלא כסדר ההגדה אף אם הוא שותה אותן במרווחים, מכיוון שיש להסמיך את הכוסות לאמירת ההגדה. ולהומת זאת [[רבינו דוד]] מפרש את זה שמי ששותה את כל הכוסות בבת אחת כפשט הגמרא וכי אינו יוצא ידי חובה משום שאין בשתייה כזו דרך חירות.
+להלכה נפסק את דברי [[רבינו דוד]].
+==ראו גם==
+*[[ליל הסדר]]
+*[[ארבע כוסות]]
 ==טעמו==
 {{להשלים}}
+{{סימני ליל הסדר}}
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:ליל הסדר]]

קדש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־05:07, 21 באפריל 2021

תוכן עניינים

מקור[עריכה]

הלכות קדש[עריכה]

ראו גם[עריכה]

טעמו[עריכה]

הערות שוליים

תפריט ניווט

קדש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־05:07, 21 באפריל 2021

מקור[עריכה]

הלכות קדש[עריכה]

ראו גם[עריכה]

טעמו[עריכה]

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש