פרשני:אגרות הראיה: אגרת קלה: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
|||
(19 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.''' | |||
= רקע לאגרת = | = רקע לאגרת = | ||
המחזור "אהלי יעקב" הוא מחזור לימי התשובה המביא בתוכו סליחות ותפילות לימים נוראים, ומפורש ומבואר ע"י ר' יעקב יצחקי. הרב יצחקי, שלח לרב קוק את המחזור בבקשה לקבל הסכמה. בתוך כך, הגיב הרב על דברים נקודתיים בביאורו של הרב יצחקי. הבאנו כאן את הערכים אליהם התייחס הרב באגרתו. | |||
ונפשי סחרחורת, כי החטאים פוגמים בנפש כידוע וכמ"ש נפש כי תחטא. | |||
רוב זדוני, זדונותי המרובים. כמו רוב פשעיה. | |||
ותן כקדם ותחלה, כן נ"ל. ובנו' ותן כקדם סגולה. וכבר זכרו ולא יכפל. והוא מלה"כ ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה. | |||
מה לך נרדם, להתיאש מן התשובה. שהתרדמה מורה על היאוש ומכ"ש לקמן בביאורי לפיוט ישן אל תרדם, ואומר שאין לך להתיאש לפי שאתה בן אדם. ואמרו אתם קרוים אדם וישראל יש להם תשובה. | |||
רחץ וטהר, הכונה והלשון הוא מהכתוב דבר גדול הנביא דיבר אליך הלא תעשה ואף כי אמר אליך רחץ וטהר. כי התשובה היא מהדברים שאין השכל מקבלתן ואעפ"כ עיקרה היא הוידוי ועזיבת החטא בלב שלם. | |||
מאסונים, אפילו מיראה חיצונית, אע"פ שהיא רצועה בישא. כי יראה פנימית לאו מלתא זוטרתא היא. וכמ"ש ואל תתיאש מן הפורענות, ואמרו ז"ל ואם לאו יזכור לו יום המיתה, ר"ל דאי לאו בר הכי הוא למצוא רפואות תעלתו בק"ש ובתורה שהם תוכחות, חיים יזכור לו עם המיתה. | |||
אתה יודע רזי עולם כו', עי' פירושו בבאורי לתפילת ערבית של יוה"כ. | |||
אתה יודע רזי עולם, רז היא מילה ארמית, וכל רז לא אניס לך. ופירושו סוד שלא נתגלה מעולם. ותעלומה תפול גם על הנגלה בזמן מן הזמנים ונעלם אחרי כן. ורזי עולם כולל כל הכחות והסגולות הטמונים בכל הישות אשר לא נגלו מעולם. ואומר רק אתה הוא היודעם בשלמותם, וממילא אתה יודע תעלומות סתרי כל חי. שהעלימו והסתירו כל חי אחרי היותם גלוים. והטעם הוא על העונות כלשון עלומינו למאור פניך לדעת קצת. | |||
על חטא, כתב בשבלי הלקט עיקר וידוי על חטא הוא בסימן אר"ש זס"ג. אונס רצון שגגה זדון סתר גלוי. אבל האריכו כו וסדרוהו בא"ב עכ"ל. וכן הוא בסידור רע"ג רק בשינוי הסדר מ"ש ס"ג א"ר ובתוספת וביודעים ובלא יודעים. ועי' בשאילתות דרא"ג סי' קט"ז. והנוסח שבחמס"פ הוא כפי הרמב"ם בסדר תפילוותיו. והרד"א בקצת שינוים. ובמחא"ש הוא בא"ב כפול ועי' טור סי' תר"ז. והמנהיג (הלכות יוה"כ סי' נז) קורא אותו וידוי רבתי. | |||
= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים = | = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים = | ||
שורה 18: | שורה 27: | ||
ב | ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ז' אייר תרס"ח. | ||
שלו' רב, מריבון טב<ref>ע' תענית כה: וזהר בלק קפז:</ref> לכבוד מר ידי | |||
שלו' רב, מריבון טב<ref>ע' תענית כה: וזהר בלק קפז:</ref> לכבוד מר ידי"נ גברא רבא ויקירא הרב הגאון | |||
עוטה אורה, כליל תפארת, מלא וגדוש, בנגלות וגנוזות, עמוס בתורה ויראת | עוטה אורה, כליל תפארת, מלא וגדוש, בנגלות וגנוזות, עמוס בתורה ויראת | ||
ד' טהורה, כקש | ד' טהורה, כקש"ת מוהר"ר יעקב שליט"א, אבד"ק דרבנד והגלילות, וכעת אוה | ||
למושב לו עיר עז לנו ירושלים עיה | למושב לו<ref>[ע' תהלים קלב יג]</ref> עיר עז לנו<ref>[ע' ישעיה כו א]</ref> ירושלים עיה"ק תובב"א. | ||
יקרת ימין מר ידי | שלו' רב בכפילא כדאמרו רבנן<ref>ע' גיטין סב. [תוספת הרב הנזיר בגליון ספרו האישי: וחולין צ"ז]</ref>. | ||
מעשי ידי כתר | יקרת ימין מר ידי"נ שליט"א, בצירוף המחזור היקר עם פירושו הנפלא | ||
"אהלי יעקב", לשמחת לבבי קבלתי. ומה רחב לבבי בגילה ורינה, לראות את | |||
מעשי ידי כתר"ה להתפאר. מה רב טובו אשר יעשה בזה לבית ישראל, וקהילות | |||
קודש הספרדים ד' עליהם יחיו, בהאירו אור יקרות על כל הפיוטים הקדושים, | קודש הספרדים ד' עליהם יחיו, בהאירו אור יקרות על כל הפיוטים הקדושים, | ||
אוצרות אור וקדושת אמת משנים קדמוניות. ומה יקר הוא אוצרו הטוב, אשר קבץ | אוצרות אור וקדושת אמת משנים קדמוניות. ומה יקר הוא אוצרו הטוב, אשר קבץ | ||
את השירים היקרים משרי קודש הקדמונים, אשר היו פזורים זה בכה וזה בכה, | את השירים היקרים משרי קודש הקדמונים, אשר היו פזורים זה בכה וזה בכה, | ||
ועתה הנה הכל שולחן ערוך מלא ברכת ד', מוכן לכל החפץ בעת רצון לדלות | ועתה הנה הכל שולחן ערוך מלא ברכת ד'<ref>[דברים לג כד]</ref>, מוכן לכל החפץ בעת רצון לדלות | ||
פנינים ממעמקי לב עמוק. זכות הרבים תהי' תלוי' בו עדי עד. | פנינים ממעמקי לב עמוק. זכות הרבים תהי' תלוי' בו עדי עד. | ||
ואשר דרש ממני כתה | |||
ואשר דרש ממני כתה"ר לבא בהסכמה על ביאורו היקר, קטנתי מאד ממדה | |||
זו, כי דברי קדשו כולם חביבים ויקרים, מעידים על טהרת לבב אומרם, ועל ידיעתו | זו, כי דברי קדשו כולם חביבים ויקרים, מעידים על טהרת לבב אומרם, ועל ידיעתו | ||
הרחבה בכל מקצעות התורה, ואנכי הצעיר ושפל אנשים, מה כחי לשבח את השבח | הרחבה בכל מקצעות התורה, ואנכי הצעיר ושפל אנשים, מה כחי לשבח את השבח | ||
המגיע לכתבים כאלה, המפיקים אור וזוהר כמראה הבזק וכעין החשמל לחמדת | המגיע לכתבים כאלה, המפיקים אור וזוהר כמראה הבזק וכעין החשמל<ref>[ע' יחזקאל א ד]</ref> לחמדת | ||
עינים ותאות כל נפש. | עינים ותאות כל נפש. | ||
אין לי כ | |||
אין לי כ"א לחתום בברכה, יאריך השי"ת ימי כתר"ה ושנותיו בטוב ובנעימים, | |||
ותוסיף עוד ידו לתת לנו מטעמים מפרי תבונתו, להאיר עיני רבים, ותחזינה עינינו | ותוסיף עוד ידו לתת לנו מטעמים מפרי תבונתו, להאיר עיני רבים, ותחזינה עינינו | ||
בשוב לציון גאולים, ובעמד הכהן לאורים ולתומים, ושרי קודש שיר חדש ישאו | בשוב לציון גאולים, ובעמד הכהן לאורים ולתומים, ושרי קודש שיר חדש ישאו | ||
בגאון שם ד' בבית נכון ונשא, ויוסיפו ענוים בד' שמחה, ואביוני אדם בקדוש | בגאון שם ד' בבית נכון ונשא, ויוסיפו ענוים בד' שמחה, ואביוני אדם בקדוש | ||
ישראל יגילו בשמחת הר קדשו, כנפשו היקרה ונפש ענוד באהבתו, מציק לפניו | ישראל יגילו בשמחת הר קדשו, כנפשו היקרה ונפש ענוד באהבתו, מציק לפניו | ||
מעומק לבו את ברכתו, הק' אברהם יצחק הכהן קוק | מעומק לבו את ברכתו, | ||
עבד לעם ד' אלה, גוי קדוש על אדמת הקודש פה עיר הקודש יפו והמושבות תובב | |||
הק' אברהם יצחק הכהן קוק | |||
עבד לעם ד' אלה, גוי קדוש על אדמת הקודש פה עיר הקודש יפו והמושבות תובב"א. | |||
הנני מליט בזה איזה הערות. אמנם מפני הטרדא א"א לי כעת לעבור על כל | |||
ד"ק, ואם יהי' בחפץ ידי"נ יואיל נא להודיעני, ובהמשך הזמן, אשר יזמין השי"ת | |||
מדי עברי, קמא קמא אשלח לידי כתר"ה, ויוכל לעשות בהם כחפצו הטהור. | |||
ידי"ע הנ"ל | |||
דף ד' ע"א. בפזמון "קמתי באשמורת" לרמב"ע: "ונפשי שחרחרת" פי' | |||
ד | באה"י, כי החטאים פוגמים בנפש. ואם כי הדבר ודאי אמת, אבל לענין פשט כונת | ||
הסלח{{אג|[צריך ביאור - הפייטן]}} נלע"ד, שהוא הציור הפשוט, שנפשו עצובה ושחורה בקדרות רעיון ועצב, | |||
כלבוש שחורים, המורים על אבל ועוצב, ובזה הוא מבטא ענין של חרטה על החטאים, | |||
שהוא אחד מעקרי התשובה כמש"כ ר"י בשע"ת<ref>שערי תשובה, שער א סי' י.</ref>. | |||
"ותן כקדם סגולה". הגיה כת"ר "ותחילה", אבל אין הלשון נושא עליו | |||
צחות השיר. ואולי צ"ל "דגולה", שהיא כנס"י הדגולה מכל העמים, כמו שאנו | |||
דף 166 @ | |||
אומרים על הקב"ה "דגול מרבבה". וכה"ג דשבת פ"ח, דנמשלה כנס"י לתפוח | |||
צחות השיר. ואולי צ | משום דכתיב "כתפוח בעצי היער"<ref>[שיר-השירים ב ג]</ref> על הקב"ה, וי"ל דחביבא לי' להביא מדרשא, | ||
דף 166 | שהשבח הנאמר אצל הקב"ה ראוי להאמר על כנס"י, יותר מקרא ד"ריח אפיך | ||
אומרים על הקב | כתפוחים"<ref>[שיר-השירים ז ט]</ref> ומיושב קוהת"ו שם ד"ה פריו. ולקמן ד' ט"ו א', בפיוט "אראלי מעלה" אי' | ||
משום דכתיב | "דגולי סגולה", והעיר יפה שם כת"ר ע"ש "איומה כנדגלות"<ref>[שיר-השירים ו ד]</ref>, ע"כ קרובה היא | ||
שהשבח הנאמר אצל הקב | הגהה זו לע"ד, ומקיימת יפה את צלצול החרוז בנקודותיו, כשיר משובח ונאות | ||
כתפוחים | |||
הגהה זו לע | |||
לרוח השיר. | לרוח השיר. | ||
שם ע | |||
אדם | שם ע"ב "בן אדם". פי' כת"ר, ד"ישראל נקראים אדם" "אתם קרויים | ||
כמ | אדם", ויש להם תשובה. יל"ה דהלא תשובה מועלת אפילו בב"נ, וננוה תוכיח, | ||
דמתקן בזה את הלאו ע | כמ"ש חז"ל<ref>מכילתא פ' א.</ref> שהם קרובי תשובה. ואולי י"ל, דדוקא על עבירה דחמס מהני תשובה, | ||
דלפ | דמתקן בזה את הלאו ע"י ההשבה, ולא בשאר עבירות, שא"א לתקן העבר. אלא | ||
אבל בעכו | דלפ"ד רש"י, עירובין ס"ב א' ד"ה לא, דגבי ישראל כתיב והשיב את הגזילה<ref>[ויקרא ה כג]</ref>, | ||
שהעשה לא קיימא עלייהו לנתוקי ללאו, ומ | אבל בעכו"ם לא כתיב השבה כו', א"כ גם בגזל מן הדין אין שייך תיקון, כיון | ||
אלא שהתוס' השיגו ע | שהעשה לא קיימא עלייהו לנתוקי ללאו, ומ"מ חזינן דבידי שמים מהניא תשובה. | ||
חמס משאר עבירות, דלא שייך בהו תיקון, ואפי' לד' רש | אלא שהתוס' השיגו ע"ד רש"י, וס"ל דב"נ ג"כ חייב להשיב, וי"ל דאה"נ מחולק | ||
דהקב | חמס משאר עבירות, דלא שייך בהו תיקון, ואפי' לד' רש"י י"ל ע"פ דברי רד"ק<ref>יונה א.</ref>, | ||
ש | דהקב"ה מקפיד על החמס בב"נ יותר משאר עבירות, מפני שהוא נוגע יותר לישובו | ||
להם לענשם בעוה | ש"ע, וא"כ י"ל דכיון דשבו בפועל, ונתקן ישוב העולם, שוב אין הקב"ה נזקק | ||
תרח וישמעאל<ref>ע' שם פ' לח.</ref> עשו תשובה ונתקבלו, והתוס' ע | להם לענשם בעוה"ז, ומ"מ י"ל דבעוה"ב עוד עונם בם. אבל הלא ידוע דאדה"ר וקין<ref>ע' בראשית רבה סוף פכ"ב ופכ"א.</ref> | ||
ג | תרח וישמעאל<ref>ע' שם פ' לח.</ref> עשו תשובה ונתקבלו, והתוס' ע"ז ג' ועוד כ"מ כתבו דבני אדם מקרי | ||
משום שהי' ממש בנו של אדה | ג"כ ב"נ, כלומר בני אדה"ר, ומשו"ה נקרא יחזקאל בן אדם, כד' האריז"ל בלקו"ת<ref>לס' יחזקאל.</ref>, | ||
אמר בן אדה | משום שהי' ממש בנו של אדה"ר משורש קין, וכ"ה בגילגולים פכ"ג, וי"ל דה"נ | ||
אמר בן אדה"ר שעשה תשובה, וראויים כל תולדותיו ללכת בעקבותיו ולשוב | |||
אל ד' ורפא להם. | אל ד' ורפא להם. | ||
ד' ה' ע | |||
לו שהוא דבר קל, - והריוח מרובה, שרק ע | ד' ה' ע"א, "רחץ וטהר". ראוי להשלים עם ד' כת"ר, כשם ששם אמרו | ||
שלמה, ה | לו שהוא דבר קל, - והריוח מרובה, שרק ע"י הרחיצה הקלה ישיג רפואה | ||
מאד | שלמה, ה"נ התשובה היא קרובה מאד וקלה, כעדות תוה"ק "כי קרוב אליך הדבר | ||
בשלהי יומא, שאפי' אחד ששב מוחלין לו ולכל העולם כולו ומביא רפואה לעולם, | מאד"<ref>[דברים ל יד]</ref>, והריוח גדול מאד רפואה שלמה לגוף ולנפש ולכל העולם כולו, כדחז"ל | ||
וכמשל הר | בשלהי יומא{{אג|[צריך לציין מקור]}}, שאפי' אחד ששב מוחלין לו ולכל העולם כולו ומביא רפואה לעולם, | ||
והי' הקצף גדול על מי שלא ברח, כיון שראה המחתרת פתוחה לפניו, ש | וכמשל הר"י בשע"ת<ref>שערי תשובה שער א סי' ב.</ref> ע"ד התפוסים ע"י עון למלכות, שהשאיר להם מחתרת פתוחה, | ||
המלך להנצל על ידה בנקל, כי חפץ חסד הוא. | והי' הקצף גדול על מי שלא ברח, כיון שראה המחתרת פתוחה לפניו, ש"מ שרצון | ||
שם, | המלך להנצל על ידה בנקל, כי חפץ חסד הוא<ref>[מיכה ז יח]</ref>. | ||
גמירי לאחוז בתשובה מאהבה ומיראה עילאה, וכהא דקיי | |||
אזהרות ועונשים נקראים ומתרגמים, מגילה כ | שם, "מאסונים". העיר כת"ר שנקט יראת העונש, משום דלאו כולי עלמא | ||
מאהבה ומיראה. ומ | גמירי לאחוז בתשובה מאהבה ומיראה עילאה, וכהא דקיי"ל דברכות וקללות או | ||
מקרבת ד' ב | אזהרות ועונשים נקראים ומתרגמים, מגילה כ"ה ב' ולא חיישינן דלמא אתו למיעבד | ||
דף 167 | מאהבה ומיראה. ומ"מ י"ל דאסונים כולל ג"כ האסון היותר גדול של הריחוק | ||
ד' ו' א'. | מקרבת ד' ב"ה שהוא הטוב האמיתי, א"כ הוי בכלל יראת אמת הבאה מאהבה. | ||
זה, שהוא מובא ג | |||
דבאמת עקרי תשובה הם שלשה, כד' הר | דף 167 @ | ||
מהמחשבה והרצון בהוה, וקבלה על להבא, ולפ | |||
ד' ו' א'. "אתה יודע רזי עולם". לא אמנע מהציג מה שפרשתי לע"ד בנוסח | |||
זה, שהוא מובא ג"כ בהקדמה לוידוי "על חטא", ולכאורה אינו כ"כ מענין וידוי. אלא | |||
דבאמת עקרי תשובה הם שלשה, כד' הר"י בשע"ת<ref>שם סי' י יא מט.</ref>, חרטה על העבר, ועזיבת החטא | |||
מהמחשבה והרצון בהוה, וקבלה על להבא, ולפ"ד הרמב"ם בריש ה' תשובה נראה | |||
שמצות וידוי הוא שיאמר אלו הענינים של החרטה העזיבה והקבלה, וכלשון הוידוי | שמצות וידוי הוא שיאמר אלו הענינים של החרטה העזיבה והקבלה, וכלשון הוידוי | ||
שהוא ג | שהוא ג"כ בירושלמי שלהי יומא{{אג|[צריך לציין מקור]}}, אמנם בבבלי לא נזכר שבכלל מצות וידוי הוא | ||
שיאמר עניני התשובה לחלקיהם כ | שיאמר עניני התשובה לחלקיהם כ"א "אבל אנחנו חטאנו", כדאמרי' ביומא פ"ז ב' ש"מ | ||
עיקר וידוי האי הוא, וע | עיקר וידוי האי הוא, וע"כ לא מצינו במטבע התפילות של הקדמונים הקבוע לכל | ||
ישראל מפורש פרטי חרטה עזיבה וקבלה, כ | ישראל מפורש פרטי חרטה עזיבה וקבלה, כ"א הזכרת החטא שהוא ענין הרחבה | ||
ל | ל"אבל אנחנו חטאנו", ונראה דהפרטים ע"פ הבבלי הם בכלל תשובה שבמחשבה | ||
ולא בכלל מצות וידוי. ולפי | ולא בכלל מצות וידוי. ולפי"ז צ"ע למה פסק הרמב"ם, שצריך שיאמר אלו הענינים. | ||
ואולי י | ואולי י"ל שחילק בין יחיד לציבור, דבירו' וכן ברמב"ם הוא לשון יחיד, וכדאמרי' | ||
בברכות י | בברכות י"ב ב' למען תזכרי ובושת<ref>[יחזקאל טז סג]</ref> דילמא ציבור שאני, וי"ל דה"נ יש להקל גבי | ||
ציבור בהזכרת החטא בעלמא יותר מיחיד, שצריך ג | ציבור בהזכרת החטא בעלמא יותר מיחיד, שצריך ג"כ לפרש פרטי התשובה | ||
בוידויו, והכי שפיר לן שלא לאפושי במחלוקת בין התלמודים כמה דאפשר. וי | בוידויו, והכי שפיר לן שלא לאפושי במחלוקת בין התלמודים כמה דאפשר. וי"ל | ||
דמ"מ רמוז כאן כל שלשת דרכי התשובה בוידוי, דהנה החרטה כבר כתב הר"י | |||
בשע | בשע"ת<ref>שם סי' יב.</ref> דאינה דומה לפי מה שהחטא גדול בעיניו, שהרי הפסד דינר ג"כ קשה | ||
בעיני האדם ומתחרט ע | בעיני האדם ומתחרט ע"ז ומ"מ אינו דומה חרטתו למי שאבד כל הונו בענין רע, | ||
וק | וק"ו הנשמה היקרה כבודה בת מלך ממ"ה הקב"ה, א"כ א"א שתהי' חרטה גמורה | ||
כדינה כ | כדינה כ"א אם ידע האדם כמה החטא פוגם, וכאשר באמת פגמי החטא עולים הם | ||
למעלה בסדרי העולמות והנשמות כולם, דחד בחד סביך, ע | למעלה בסדרי העולמות והנשמות כולם, דחד בחד סביך, ע"כ אמתת צורת החרטה | ||
אינה גלויה כ | אינה גלויה כ"א ליוצר בראשית ב"ה, שהוא לבדו יודע רזי עולם ותעלומות סתרי | ||
כל חי, ויודע עד היכן שפע החיים של כל חי נפגם ע | כל חי, ויודע עד היכן שפע החיים של כל חי נפגם ע"י סתימת החטאים, ועל פיהם | ||
ראוי שתהי' עמוקה החרטה, ולענין העזיבה כן לא יוכל האדם לדעת את לבבו | ראוי שתהי' עמוקה החרטה, ולענין העזיבה כן לא יוכל האדם לדעת את לבבו | ||
בעצמו, כי ישנן מחשבות נעלמות שאפילו בעל המחשבה לא ידע אותה, ולפעמים | בעצמו, כי ישנן מחשבות נעלמות שאפילו בעל המחשבה לא ידע אותה, ולפעמים | ||
היא מתגלה ע | היא מתגלה ע"י התעוררות מן הצד ואתגלי בהתתא<ref>ע' חולין נו:</ref>, אמנם יוצר האדם חופש כל | ||
חדרי בטן ובוחן כליות ולב צריך שיהי' ענין העזיבה על דעתו העליונה ב | חדרי בטן ובוחן כליות ולב צריך שיהי' ענין העזיבה על דעתו העליונה ב"ה. ולענין | ||
הקבלה להבא הלא צריך לקבל לעמוד בפני החטא גם אם יזדמנו סבות מזיקות | הקבלה להבא הלא צריך לקבל לעמוד בפני החטא גם אם יזדמנו סבות מזיקות | ||
ומעוררות את כח הרע בנפש, מ | ומעוררות את כח הרע בנפש, מ"מ יהי' גיבור לעמוד בפרץ, ואיך ידע האדם | ||
כמה גדול הוא הכח העתיד לבא עליו בתור נסיון, אלא יודע תעלומות אשר | כמה גדול הוא הכח העתיד לבא עליו בתור נסיון, אלא יודע תעלומות אשר "אין | ||
דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך | דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך", אתה יודע כל העתידות, וע"פ כל האופנים | ||
העתידים החקוקים בידיעה העליונה תבא הקבלה על להבא להתגבר על יצרו | העתידים החקוקים בידיעה העליונה תבא הקבלה על להבא להתגבר על יצרו | ||
ולהמנע מן החטא. וזהו ענין | ולהמנע מן החטא. וזהו ענין "יעיד עליו יודע תעלומות" האמור בהר"מ<ref>ה' תשובה פ"ב ה"ב.</ref>. וכללו כאן | ||
ברמיזה ג' תוכני התשובה לצאת ידי הירושלמי גם בוידוי הנאמר בדיבור. | ברמיזה ג' תוכני התשובה לצאת ידי הירושלמי גם בוידוי הנאמר בדיבור. | ||
דף 168 | |||
דף 168 @ | |||
= אזכורים בספרים ובמאמרים = | |||
= קישורים חיצוניים = | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]] | [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]] | ||
{{ניווט אגרות}} |
גרסה אחרונה מ־09:49, 13 באפריל 2023
|
מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.
רקע לאגרת[עריכה]
המחזור "אהלי יעקב" הוא מחזור לימי התשובה המביא בתוכו סליחות ותפילות לימים נוראים, ומפורש ומבואר ע"י ר' יעקב יצחקי. הרב יצחקי, שלח לרב קוק את המחזור בבקשה לקבל הסכמה. בתוך כך, הגיב הרב על דברים נקודתיים בביאורו של הרב יצחקי. הבאנו כאן את הערכים אליהם התייחס הרב באגרתו.
ונפשי סחרחורת, כי החטאים פוגמים בנפש כידוע וכמ"ש נפש כי תחטא. רוב זדוני, זדונותי המרובים. כמו רוב פשעיה. ותן כקדם ותחלה, כן נ"ל. ובנו' ותן כקדם סגולה. וכבר זכרו ולא יכפל. והוא מלה"כ ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה. מה לך נרדם, להתיאש מן התשובה. שהתרדמה מורה על היאוש ומכ"ש לקמן בביאורי לפיוט ישן אל תרדם, ואומר שאין לך להתיאש לפי שאתה בן אדם. ואמרו אתם קרוים אדם וישראל יש להם תשובה. רחץ וטהר, הכונה והלשון הוא מהכתוב דבר גדול הנביא דיבר אליך הלא תעשה ואף כי אמר אליך רחץ וטהר. כי התשובה היא מהדברים שאין השכל מקבלתן ואעפ"כ עיקרה היא הוידוי ועזיבת החטא בלב שלם. מאסונים, אפילו מיראה חיצונית, אע"פ שהיא רצועה בישא. כי יראה פנימית לאו מלתא זוטרתא היא. וכמ"ש ואל תתיאש מן הפורענות, ואמרו ז"ל ואם לאו יזכור לו יום המיתה, ר"ל דאי לאו בר הכי הוא למצוא רפואות תעלתו בק"ש ובתורה שהם תוכחות, חיים יזכור לו עם המיתה. אתה יודע רזי עולם כו', עי' פירושו בבאורי לתפילת ערבית של יוה"כ. אתה יודע רזי עולם, רז היא מילה ארמית, וכל רז לא אניס לך. ופירושו סוד שלא נתגלה מעולם. ותעלומה תפול גם על הנגלה בזמן מן הזמנים ונעלם אחרי כן. ורזי עולם כולל כל הכחות והסגולות הטמונים בכל הישות אשר לא נגלו מעולם. ואומר רק אתה הוא היודעם בשלמותם, וממילא אתה יודע תעלומות סתרי כל חי. שהעלימו והסתירו כל חי אחרי היותם גלוים. והטעם הוא על העונות כלשון עלומינו למאור פניך לדעת קצת. על חטא, כתב בשבלי הלקט עיקר וידוי על חטא הוא בסימן אר"ש זס"ג. אונס רצון שגגה זדון סתר גלוי. אבל האריכו כו וסדרוהו בא"ב עכ"ל. וכן הוא בסידור רע"ג רק בשינוי הסדר מ"ש ס"ג א"ר ובתוספת וביודעים ובלא יודעים. ועי' בשאילתות דרא"ג סי' קט"ז. והנוסח שבחמס"פ הוא כפי הרמב"ם בסדר תפילוותיו. והרד"א בקצת שינוים. ובמחא"ש הוא בא"ב כפול ועי' טור סי' תר"ז. והמנהיג (הלכות יוה"כ סי' נז) קורא אותו וידוי רבתי.
הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]
נמען האגרת[עריכה]
האגרת[עריכה]
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ז' אייר תרס"ח.
שלו' רב, מריבון טב[1] לכבוד מר ידי"נ גברא רבא ויקירא הרב הגאון עוטה אורה, כליל תפארת, מלא וגדוש, בנגלות וגנוזות, עמוס בתורה ויראת ד' טהורה, כקש"ת מוהר"ר יעקב שליט"א, אבד"ק דרבנד והגלילות, וכעת אוה למושב לו[2] עיר עז לנו[3] ירושלים עיה"ק תובב"א.
שלו' רב בכפילא כדאמרו רבנן[4].
יקרת ימין מר ידי"נ שליט"א, בצירוף המחזור היקר עם פירושו הנפלא "אהלי יעקב", לשמחת לבבי קבלתי. ומה רחב לבבי בגילה ורינה, לראות את מעשי ידי כתר"ה להתפאר. מה רב טובו אשר יעשה בזה לבית ישראל, וקהילות קודש הספרדים ד' עליהם יחיו, בהאירו אור יקרות על כל הפיוטים הקדושים, אוצרות אור וקדושת אמת משנים קדמוניות. ומה יקר הוא אוצרו הטוב, אשר קבץ את השירים היקרים משרי קודש הקדמונים, אשר היו פזורים זה בכה וזה בכה, ועתה הנה הכל שולחן ערוך מלא ברכת ד'[5], מוכן לכל החפץ בעת רצון לדלות פנינים ממעמקי לב עמוק. זכות הרבים תהי' תלוי' בו עדי עד.
ואשר דרש ממני כתה"ר לבא בהסכמה על ביאורו היקר, קטנתי מאד ממדה זו, כי דברי קדשו כולם חביבים ויקרים, מעידים על טהרת לבב אומרם, ועל ידיעתו הרחבה בכל מקצעות התורה, ואנכי הצעיר ושפל אנשים, מה כחי לשבח את השבח המגיע לכתבים כאלה, המפיקים אור וזוהר כמראה הבזק וכעין החשמל[6] לחמדת עינים ותאות כל נפש.
אין לי כ"א לחתום בברכה, יאריך השי"ת ימי כתר"ה ושנותיו בטוב ובנעימים, ותוסיף עוד ידו לתת לנו מטעמים מפרי תבונתו, להאיר עיני רבים, ותחזינה עינינו בשוב לציון גאולים, ובעמד הכהן לאורים ולתומים, ושרי קודש שיר חדש ישאו בגאון שם ד' בבית נכון ונשא, ויוסיפו ענוים בד' שמחה, ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו בשמחת הר קדשו, כנפשו היקרה ונפש ענוד באהבתו, מציק לפניו מעומק לבו את ברכתו,
הק' אברהם יצחק הכהן קוק
עבד לעם ד' אלה, גוי קדוש על אדמת הקודש פה עיר הקודש יפו והמושבות תובב"א.
הנני מליט בזה איזה הערות. אמנם מפני הטרדא א"א לי כעת לעבור על כל ד"ק, ואם יהי' בחפץ ידי"נ יואיל נא להודיעני, ובהמשך הזמן, אשר יזמין השי"ת מדי עברי, קמא קמא אשלח לידי כתר"ה, ויוכל לעשות בהם כחפצו הטהור.
ידי"ע הנ"ל
דף ד' ע"א. בפזמון "קמתי באשמורת" לרמב"ע: "ונפשי שחרחרת" פי' באה"י, כי החטאים פוגמים בנפש. ואם כי הדבר ודאי אמת, אבל לענין פשט כונת הסלח[צריך ביאור - הפייטן] נלע"ד, שהוא הציור הפשוט, שנפשו עצובה ושחורה בקדרות רעיון ועצב, כלבוש שחורים, המורים על אבל ועוצב, ובזה הוא מבטא ענין של חרטה על החטאים, שהוא אחד מעקרי התשובה כמש"כ ר"י בשע"ת[7].
"ותן כקדם סגולה". הגיה כת"ר "ותחילה", אבל אין הלשון נושא עליו צחות השיר. ואולי צ"ל "דגולה", שהיא כנס"י הדגולה מכל העמים, כמו שאנו
דף 166 @
אומרים על הקב"ה "דגול מרבבה". וכה"ג דשבת פ"ח, דנמשלה כנס"י לתפוח משום דכתיב "כתפוח בעצי היער"[8] על הקב"ה, וי"ל דחביבא לי' להביא מדרשא, שהשבח הנאמר אצל הקב"ה ראוי להאמר על כנס"י, יותר מקרא ד"ריח אפיך כתפוחים"[9] ומיושב קוהת"ו שם ד"ה פריו. ולקמן ד' ט"ו א', בפיוט "אראלי מעלה" אי' "דגולי סגולה", והעיר יפה שם כת"ר ע"ש "איומה כנדגלות"[10], ע"כ קרובה היא הגהה זו לע"ד, ומקיימת יפה את צלצול החרוז בנקודותיו, כשיר משובח ונאות לרוח השיר.
שם ע"ב "בן אדם". פי' כת"ר, ד"ישראל נקראים אדם" "אתם קרויים אדם", ויש להם תשובה. יל"ה דהלא תשובה מועלת אפילו בב"נ, וננוה תוכיח, כמ"ש חז"ל[11] שהם קרובי תשובה. ואולי י"ל, דדוקא על עבירה דחמס מהני תשובה, דמתקן בזה את הלאו ע"י ההשבה, ולא בשאר עבירות, שא"א לתקן העבר. אלא דלפ"ד רש"י, עירובין ס"ב א' ד"ה לא, דגבי ישראל כתיב והשיב את הגזילה[12], אבל בעכו"ם לא כתיב השבה כו', א"כ גם בגזל מן הדין אין שייך תיקון, כיון שהעשה לא קיימא עלייהו לנתוקי ללאו, ומ"מ חזינן דבידי שמים מהניא תשובה. אלא שהתוס' השיגו ע"ד רש"י, וס"ל דב"נ ג"כ חייב להשיב, וי"ל דאה"נ מחולק חמס משאר עבירות, דלא שייך בהו תיקון, ואפי' לד' רש"י י"ל ע"פ דברי רד"ק[13], דהקב"ה מקפיד על החמס בב"נ יותר משאר עבירות, מפני שהוא נוגע יותר לישובו ש"ע, וא"כ י"ל דכיון דשבו בפועל, ונתקן ישוב העולם, שוב אין הקב"ה נזקק להם לענשם בעוה"ז, ומ"מ י"ל דבעוה"ב עוד עונם בם. אבל הלא ידוע דאדה"ר וקין[14] תרח וישמעאל[15] עשו תשובה ונתקבלו, והתוס' ע"ז ג' ועוד כ"מ כתבו דבני אדם מקרי ג"כ ב"נ, כלומר בני אדה"ר, ומשו"ה נקרא יחזקאל בן אדם, כד' האריז"ל בלקו"ת[16], משום שהי' ממש בנו של אדה"ר משורש קין, וכ"ה בגילגולים פכ"ג, וי"ל דה"נ אמר בן אדה"ר שעשה תשובה, וראויים כל תולדותיו ללכת בעקבותיו ולשוב אל ד' ורפא להם.
ד' ה' ע"א, "רחץ וטהר". ראוי להשלים עם ד' כת"ר, כשם ששם אמרו לו שהוא דבר קל, - והריוח מרובה, שרק ע"י הרחיצה הקלה ישיג רפואה שלמה, ה"נ התשובה היא קרובה מאד וקלה, כעדות תוה"ק "כי קרוב אליך הדבר מאד"[17], והריוח גדול מאד רפואה שלמה לגוף ולנפש ולכל העולם כולו, כדחז"ל בשלהי יומא[צריך לציין מקור], שאפי' אחד ששב מוחלין לו ולכל העולם כולו ומביא רפואה לעולם, וכמשל הר"י בשע"ת[18] ע"ד התפוסים ע"י עון למלכות, שהשאיר להם מחתרת פתוחה, והי' הקצף גדול על מי שלא ברח, כיון שראה המחתרת פתוחה לפניו, ש"מ שרצון המלך להנצל על ידה בנקל, כי חפץ חסד הוא[19].
שם, "מאסונים". העיר כת"ר שנקט יראת העונש, משום דלאו כולי עלמא גמירי לאחוז בתשובה מאהבה ומיראה עילאה, וכהא דקיי"ל דברכות וקללות או אזהרות ועונשים נקראים ומתרגמים, מגילה כ"ה ב' ולא חיישינן דלמא אתו למיעבד מאהבה ומיראה. ומ"מ י"ל דאסונים כולל ג"כ האסון היותר גדול של הריחוק מקרבת ד' ב"ה שהוא הטוב האמיתי, א"כ הוי בכלל יראת אמת הבאה מאהבה.
דף 167 @
ד' ו' א'. "אתה יודע רזי עולם". לא אמנע מהציג מה שפרשתי לע"ד בנוסח זה, שהוא מובא ג"כ בהקדמה לוידוי "על חטא", ולכאורה אינו כ"כ מענין וידוי. אלא דבאמת עקרי תשובה הם שלשה, כד' הר"י בשע"ת[20], חרטה על העבר, ועזיבת החטא מהמחשבה והרצון בהוה, וקבלה על להבא, ולפ"ד הרמב"ם בריש ה' תשובה נראה שמצות וידוי הוא שיאמר אלו הענינים של החרטה העזיבה והקבלה, וכלשון הוידוי שהוא ג"כ בירושלמי שלהי יומא[צריך לציין מקור], אמנם בבבלי לא נזכר שבכלל מצות וידוי הוא שיאמר עניני התשובה לחלקיהם כ"א "אבל אנחנו חטאנו", כדאמרי' ביומא פ"ז ב' ש"מ עיקר וידוי האי הוא, וע"כ לא מצינו במטבע התפילות של הקדמונים הקבוע לכל ישראל מפורש פרטי חרטה עזיבה וקבלה, כ"א הזכרת החטא שהוא ענין הרחבה ל"אבל אנחנו חטאנו", ונראה דהפרטים ע"פ הבבלי הם בכלל תשובה שבמחשבה ולא בכלל מצות וידוי. ולפי"ז צ"ע למה פסק הרמב"ם, שצריך שיאמר אלו הענינים. ואולי י"ל שחילק בין יחיד לציבור, דבירו' וכן ברמב"ם הוא לשון יחיד, וכדאמרי' בברכות י"ב ב' למען תזכרי ובושת[21] דילמא ציבור שאני, וי"ל דה"נ יש להקל גבי ציבור בהזכרת החטא בעלמא יותר מיחיד, שצריך ג"כ לפרש פרטי התשובה בוידויו, והכי שפיר לן שלא לאפושי במחלוקת בין התלמודים כמה דאפשר. וי"ל דמ"מ רמוז כאן כל שלשת דרכי התשובה בוידוי, דהנה החרטה כבר כתב הר"י בשע"ת[22] דאינה דומה לפי מה שהחטא גדול בעיניו, שהרי הפסד דינר ג"כ קשה בעיני האדם ומתחרט ע"ז ומ"מ אינו דומה חרטתו למי שאבד כל הונו בענין רע, וק"ו הנשמה היקרה כבודה בת מלך ממ"ה הקב"ה, א"כ א"א שתהי' חרטה גמורה כדינה כ"א אם ידע האדם כמה החטא פוגם, וכאשר באמת פגמי החטא עולים הם למעלה בסדרי העולמות והנשמות כולם, דחד בחד סביך, ע"כ אמתת צורת החרטה אינה גלויה כ"א ליוצר בראשית ב"ה, שהוא לבדו יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי, ויודע עד היכן שפע החיים של כל חי נפגם ע"י סתימת החטאים, ועל פיהם ראוי שתהי' עמוקה החרטה, ולענין העזיבה כן לא יוכל האדם לדעת את לבבו בעצמו, כי ישנן מחשבות נעלמות שאפילו בעל המחשבה לא ידע אותה, ולפעמים היא מתגלה ע"י התעוררות מן הצד ואתגלי בהתתא[23], אמנם יוצר האדם חופש כל חדרי בטן ובוחן כליות ולב צריך שיהי' ענין העזיבה על דעתו העליונה ב"ה. ולענין הקבלה להבא הלא צריך לקבל לעמוד בפני החטא גם אם יזדמנו סבות מזיקות ומעוררות את כח הרע בנפש, מ"מ יהי' גיבור לעמוד בפרץ, ואיך ידע האדם כמה גדול הוא הכח העתיד לבא עליו בתור נסיון, אלא יודע תעלומות אשר "אין דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך", אתה יודע כל העתידות, וע"פ כל האופנים העתידים החקוקים בידיעה העליונה תבא הקבלה על להבא להתגבר על יצרו ולהמנע מן החטא. וזהו ענין "יעיד עליו יודע תעלומות" האמור בהר"מ[24]. וכללו כאן ברמיזה ג' תוכני התשובה לצאת ידי הירושלמי גם בוידוי הנאמר בדיבור.
דף 168 @
אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ ע' תענית כה: וזהר בלק קפז:
- ↑ [ע' תהלים קלב יג]
- ↑ [ע' ישעיה כו א]
- ↑ ע' גיטין סב. [תוספת הרב הנזיר בגליון ספרו האישי: וחולין צ"ז]
- ↑ [דברים לג כד]
- ↑ [ע' יחזקאל א ד]
- ↑ שערי תשובה, שער א סי' י.
- ↑ [שיר-השירים ב ג]
- ↑ [שיר-השירים ז ט]
- ↑ [שיר-השירים ו ד]
- ↑ מכילתא פ' א.
- ↑ [ויקרא ה כג]
- ↑ יונה א.
- ↑ ע' בראשית רבה סוף פכ"ב ופכ"א.
- ↑ ע' שם פ' לח.
- ↑ לס' יחזקאל.
- ↑ [דברים ל יד]
- ↑ שערי תשובה שער א סי' ב.
- ↑ [מיכה ז יח]
- ↑ שם סי' י יא מט.
- ↑ [יחזקאל טז סג]
- ↑ שם סי' יב.
- ↑ ע' חולין נו:
- ↑ ה' תשובה פ"ב ה"ב.
הקדמה | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ | נא | נב | נג | נד | נה | נו | נז | נח | נט | ס | סא | סב | סג | סד | סה | סו | סז | סח | סט | ע | עא | עב | עג | עד | עה | עו | עז | עח | עט | פ | פא | פב | פג | פד | פה | פו | פז | פח | פט | צ | צא | צב | צג | צד | צה | צו | צז | צח | צט | ק | קא | קב | קג | קד | קה | קו | קז | קח | קט | קי | קיא | קיב | קיג | קיד | קטו | קטז | קיז | קיח | קיט | קכ | קכא | קכב | קכג | קכד | קכה | קכו | קכז | קכח | קכט | קל | קלא | קלב | קלג | קלד | קלה | קלו | קלז | קלח | קלט | קמ | קמא | קמב | קמג | קמד | קמה | קמו | קמז | קמח | קמט | קנ | קנא | קנב | קנג | קנד | קנה | קנו | קנז | קנח | קנט | קס | קסא | קסב | קסג | קסד | קסה | קסו | קסז | קסח | קסט | קע | קעא | קעב | קעג | קעד | קעה | קעו | קעז | קעח | קעט | קפ | קפא | קפב | קפג | קפד | קפה | קפו | קפז | קפח | קפט | קצ | קצא | קצב | קצג | קצד | קצה | קצו | קצז | קצח | קצט | ר | רא | רב | רג | רד | רה | רו | רז | רח | רט | רי | ריא | ריב | ריג | ריד | רטו | רטז | ריז | ריח | ריט | רכ | רכא | רכב | רכג | רכד | רכה | רכו | רכז | רכח | רכט | רל | רלא | רלב | רלג | רלד | רלה | רלו | רלז | רלח | רלט | רמ | רמא | רמב | רמג | רמד | רמה | רמו | רמז | רמח | רמט | רנ | רנא | רנב | רנג | רנד | רנה | רנו | רנז | רנח | רנט | רס | רסא | רסב | רסג | רסד | רסה | רסו | רסז | רסח | רסט | רע | רעא | רעב | רעג | רעד | רעה | רעו | רעז | רעח | רעט | רפ | רפא | רפב | רפג | רפד | רפה | רפו | רפז | רפח | רפט | רצ | רצא | רצב | רצג | רצד | רצה | רצו | רצז | רצח | רצט | ש | שא | שב | שג | שד | שה | שו | שז | שח | שט | שי | שיא | שיב | שיג | שיד | שטו | שטז | שיז | שיח | שיט | שכ | שכא | שכב | שכג | שכד | שכה | שכו | שכז | שכח | שכט | של | שלא | שלב | שלג | שלד | נוספות א | נוספות ב | נוספות ג | נוספות ד | נוספות ה | נוספות ו | נוספות ז | נוספות ח | נוספות ט | נוספות י | נוספות יא | נוספות יב | נוספות יג