רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגית: שחזור ידני
 
(11 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי|רבי אליעזר (פירשונים)}}
רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי היה תנא שחי שפעל בסוף שנות ה-ג'ת"ת ותחילת שנות ה-ג'תת"ק (במאה השנייה לספירת הנוצרים). בן הדור הרביעי לתנאים, הדור שאחרי מרד בר כוכבא. היה מחכמי אושא. רבו המובהק היה רבי עקיבא.
'''רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגללי''' (שנות הג'ת"ת - שנות הג'תת"ק) הינו אחד מהתנאים.


==קורות חייו==
דבריו הובאו במשנה פעם אחת בלבד, אך בברייתות המופיעות בתלמוד הבבלי והירושלמי, וכן במדרשים, ישנם אזכורים רבים של דברי תורתו, מעט בהלכה, והרבה באגדה. מיוחסת אליו הברייתא "ברייתא דל"ב מידות" המכילה 32 מידות שהתורה נדרשת בהן באגדה (במקביל לברייתא המקבילה למדרש ההלכה, של רבי ישמעאל).
נולד בשנות הג'ת"ת לאביו [[רבי יוסי הגלילי]].
 
אמרה ידועה שלו היא: ”"כל מי שמתחיל במצווה ואינו גומרה, ואחר בא וגומרה, היא נקראת על שמו של השני".”
 
על כוחו באגדה, אמרו חכמים: "ר' יוחנן אומר משום ר' אלעזר בר' שמעון: כל מקום שאתה מוצא דבריו של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי בהגדה, עשה אוזניך כאפרכסת". (חולין פט, א)


היה תנא בדור הרביעי.


חי בשנות הג'ת"ת - ג'תת"ק.
לפי התלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ד', היה ממשפחת בני סנאה משבט בנימין שיום קורבן העצים שלהם חל בי' באב.


==משנתו==
נקבר סמוך לקבר אביו ואחיו רבי שמואל בן רבי יוסי הגלילי, במושב דלתון.
לרבי אליעזר לא היו הלכות במשנה חוץ מאחת שבה חלק ל[[רבי עקיבא]]: {{הערה|{{#makor-new:סוטה ה ג|משנה-סוטה|ה|ג}}}} {{ציטוטון|אלף אמה מגרש, ואלפיים אמה שדות וכרמים}}{{הערה|{{#makor-new:סוטה ה ג|משנה-סוטה|ה|ג}}}}.


מה שאמר במשנה, [[מסכת סוטה]] פרק ה' משנה ג' נקבע להלכה{{הערה|[[הרמב"ם]] על המשנה, [[מסכת סוטה]], פרק ה', משנה ג'.}}. {{הערה|כך המשנה:{{ציטוטון|בו ביום דרש רבי עקיבא {{הערה|במדבר, ל"ה}}: "ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפיים באמה" וגו', ומקרא אחר אומר (שם): "מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב", אי אפשר לומר אלף אמה, שכבר נאמר אלפיים אמה, ואי אפשר לומר אלפיים אמה, שכבר נאמר אלף אמה, הא כיצד? אלף אמה מגרש, ואלפיים אמה תחום שבת, רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: אלף אמה מגרש, ואלפיים אמה שדות וכרמים.}}}}.
==קורות חייו==
נולד בשנות הג'ת"ת לאביו [[רבי יוסי הגלילי]]. היה מ[[שבט בנימין]] מבני סנאה דרך אביו{{הערה|תלמוד הירושלמי, מסכת תענית, פ"ד, הלכה ד'}}. היה מתלמידי [[רבי עקיבא]] ואף חלק אליו{{הערה|שם=משנה סוטה|משנה, [[מסכת סוטה]], ה', ג'.}}, ורבי אליעזר אמר "אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִם אַמָּה שָֹדוֹת וּכְרָמִים" וכך נפסק להלכה{{הערה|רמב"ם ובטנורא על משנה זאת}}{{הערה|ואמר רבי עקיבא {{ציטוטון|...אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ, וְאַלְפַּיִם אַמָּה תְּחוּם שַׁבָּת}}}}


אולם, בבריתות הובאו כמה מהלכותיו.
היה תנא בדור הרביעי. למד בכרם ד[[יבנה]], פעם אחת, כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היו שם [[רבי יהודה]] ורבי יוסי ור' נחמיה ור' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי פתחו כולם בכבוד אכסניא ודרשו ו[[רבי יהודה]] היה ראש המדברים. רבי אליעזר דרש על הפסוק: {{ציטוטון|ויברך ה' את עובד אדום}}{{הערה|שמואל ב', ו', י"א, אולם הפסוק הזה מוזכר גם בדברי הימים א', י"ג, י"ד.}}{{הערה|[[פרשני:בבלי:ברכות סג ב|ברכות, ס"ג, ע"ב]].}}.


ר' אליעזר למד בכרם ביבנה. פעם אחת, כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היו שם [[רבי יהודה]] ורבי יוסי ור' נחמיה ור' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי פתחו כולם בכבוד אכסניא ודרשו ו[[רבי יהודה]] היה ראש המדברים{{הערה|ברכות, ס"ג, ע"ב.}}.
בגמרא{{הערה|חולין, פ"ט, א'.}} נכתב שאמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר ברבי שמעון ש"כל מקום שאתה מוצא דבריו של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי בהגדה, עשה אוזניך כאפרכסת". היה מחכמי העיר אושא שב{{ה|גליל התחתון}}.


ב[[בראשית רבה]]{{הערה|{{#makor-new:בראשית רבה  א יג|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה|א|יג}}}} [[רב הונא]] אומר בשם ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי כך: {{ציטוטון|אפילו אותן שכתוב בהן{{הערה|ישעיה, סה, כב.}}: "כי הנני בורא שמים חדשים" כבר הן ברואין מששת ימי בראשית הדא הוא דכתיב (שם סו, כב) "כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה" הארץ חדשה אין כתיב כאן אלא החדשה}}.
==משנתו{{הערה|מוזכר לרוב במדרש אולם מוזכר גם במשנה קצת ובתלמוד הבבלי והירושלמי}}==
לא מוזכר כמעט הלכות של רבי אליעזר ב[[משנה]] חוץ ממשנה אחת{{הערה|שם=משנה סוטה}} שבה חולק על [[רבי עקיבא]]{{הערה|ראה [[רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי#קורות חייו|לעיל]]}}, אולם מוזכר הרבה בתוספתא (בריתא).


מוזכר גם ב[[ויקרא רבה]]{{הערה|ויקרא רבה, י"ח, ג'.}} שאמר:{{הערה|כל המדרש}}{{ציטוטון|ד"א "איש כי יהיה זב מבשרו" זש"ה {{הערה|ישעיה יז, יא}}: "ביום נטעך תשגשני ובבקר זרעך תפריחי" - "ביום נטעך" ביום שנטעתי אתכם לי לעם עשיתם פסולת כמד"א {{הערה|יחזקאל כב, יח}} "סיגים כסף היו" "תשגשגי" שגישתון אורחא הה"ד {{הערה|משלי כו, כג}} "כסף סיגים מצופה על חרש".
ב[[בראשית רבה]]{{הערה|{{#makor-new:בראשית רבה  א יג|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה|א|יג}}}} [[רב הונא]] אומר בשם ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי כך: {{ציטוטון|אפילו אותן שכתוב בהן{{הערה|ישעיה, סה, כב.}}: "כי הנני בורא שמים חדשים" כבר הן ברואין מששת ימי בראשית הדא הוא דכתיב {{הערה|ישעיה, ס"ו, כ"ב.}} "כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה" הארץ חדשה אין כתיב כאן אלא החדשה}}.
ד"א "תשגשגי" ששגישתון בי הה"ד {{הערה|תהלים עח, לו}} "ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו" "ובבקר זרעך תפריחי" ר' חמא בר חנינא ור' ישמעאל ב"ר נחמן ר' חמא בר חנינא אמר משל לאחד שהיתה לו ערוגת ירק מלאה השכים בבקר ומצאה שהוריקה ר' ישמעאל ב"ר נחמן אמר לאחד שהיתה לו ערוגה מלאה פשתן השכים בבקר ומצאה גבעולין נד קציר נדנדתם עליכם קצירין של מלכות קצירין של יסורים קצירו של מלאך המות דא"ר יוחנן בשם ר' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בשעה שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו {{הערה|שמות כד, ז}} "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא למלאך המות ואמר לו אף על פי שעשיתי אותך קוזמוקטור על הבריות אין לך עסק באומה זו למה שהן בני הה"ד {{הערה|דברים יד, א}} "בנים אתם לה' אלהיכם" ואומר {{הערה|שם ה, כ}} "ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך" וכי יש חשך למעלה והכתיב {{הערה|דניאל ב, כב}} "ונהורא עמיה שרא" אלא זה מלאך המות שקרוי חשך הה"ד {{הערה|שמות לב, טז}} "והלוחות מעשה אלהים המה וגו'" אל תקרי חרות אלא חירות ר' יהודה ורב נחמן ורבנן ר' יהודה אמר חירות ממלאך המות ר' נחמן אמ' חירות מן המלכיות ורבנן אמרי חירות מן היסורין "ביום נחלה" ביום שהנחלתי לכם את התורה "וכאב אנוש" ר' יוחנן ורבנן ר' יוחנן אמר הבאתם עליכם מכה מגרת ומתשת ר' יוחנן אמר הבאתם עליכם מכה גברתנית ומתשת ואי זו זו זיבות וצרעת לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להן "איש איש כי יהיה זב מבשרו"}}.


מוזכר ב[[תלמוד הבבלי]] במקום אחר{{הערה|{{#makor-new:סנהדרין ג ב|בבלי-סנהדרין|ג|ב}}}} ששם מובא שאמר: "מה תלמוד לומר לנטות אחרי רבים להטות?"{{הערה|שמות כ"ג, ב'.}}{{הערה|במילים פשוטות יותר: "מה תלמוד לומר מה כוונת התורה בפסוק: "ולא תענה על ריב לנטות אחרי רבים להטות"?".}}. ובהמשך כתוב: "התורה אמרה, עשה לך בית דין נוטה!" (וזה אומר שצריך [[בית דין]] "נוטה" (?)).
מוזכר גם ב[[ויקרא רבה]]{{הערה|ויקרא רבה, י"ח, ג'.}}. מוזכר ב[[תלמוד הבבלי]]{{הערה|{{#makor-new:סנהדרין ג ב|בבלי-סנהדרין|ג|ב}}}} ששם מובא שאמר "מה תלמוד לומר{{הערה|מה לתורה לאומר}}: "...לנטות אחרי רבים להטות"{{הערה|שמות כ"ג, ב'.}}"?{{הערה|ראה להמשך ב[[פרשני:בבלי:סנהדרין ג ב|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, ג', ב']].}}. הגמרא מתרצת ש[[רבי יאשיה]] לא סובר כרבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי{{הערה|והפסוק "לנטות אחר רבים להטות נדרש לדעתו לדרשה אחרת", לקמן בגמרא.}}{{הערה|להמשך לחץ '''[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%92_%D7%91 כאן!]'''.}}.


הגמרא מתרצת ש[[רבי יאשיה]] לא סובר כרבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי{{הערה|והפסוק "לנטות אחר רבים להטות נדרש לדעתו לדרשה אחרת", לקמן בגמרא.}}{{הערה|להמשך לחץ '''[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%92_%D7%91 כאן!]'''.}}.
בתלמוד הבבלי מוזכר הלכה של רבי אליעזר{{הערה|בסנהדרין דף ג' ושם בדף ו' ובשבת קל"ה, א'.}}.


בעוד מקום ב[[תלמוד הבבלי]]{{הערה|{{#makor-new:חולין יב ב|בבלי-חולין|יב|ב}}}} כתוב שהיה לר' אליער בנו של ר' יוסי הגלילי בן בשם "רבי חנניא", ושם כתוב: {{ציטוטון|הכי קאמר נראין דברי רבי יהודה לרבי חנינא בנו של רבי יוסי הגלילי באשפה שבשוק שאף רבי חנינא בנו של רבי יוסי הגלילי לא נחלק עליו אלא באשפה שבבית אבל באשפה שבשוק מודי ליה ונראין כו', חוץ מחרש שוטה וקטן שמא יקלקלו את שחיטתן, שמא קלקלו לא קתני אלא שמא יקלקלו אמר רבא זאת אומרת אין מוסרין להן חולין לכתחלה, וכולן ששחטו ואחרים רואים אותם שחיטתן כשרה.}}, ובהמשך מובא: {{ציטוטון|מאן תנא דלא בעינן כוונה לשחיטה אמר רבא רבי נתן היא דתני אושעיא זעירא דמן חבריא זרק סכין לנועצה בכותל והלכה ושחטה כדרכה רבי נתן מכשיר וחכמים פוסלין הוא תני לה והוא אמר לה הלכה כרבי נתן והא בעינן מוליך ומביא שהלכה ובאה כדרכה. א"ר חייא בר אבא בעי רבי יוחנן קטן יש לו מחשבה או אין לו מחשבה א"ל רבי אמי ותיבעי ליה מעשה מ"ש מעשה דלא קא מבעיא ליה דתנן יש להן מעשה מחשבה נמי לא תיבעי ליה דתנן אין להן מחשבה דתנן האלון והרמון והאגוז שחקקום תינוקות למוד בהן עפר או שהתקינום לכף מאזנים טמאין מפני שיש להן מעשה.}}.


במשנת רבי אליעזר{{הערה|פרשה ט"ז.}} ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר: {{ציטוטון|שהמבצע והמברכו עליהן הוא אומר ובוצע ברך נאץ, אלא יקוב הדין אלא יקוב הדין את ההר, אבל במקום שאי אפשר לדון, ודאי מותר לבצוע. כגון שתי ספינות, שהן עוברות בנהר, ושני גמלים שהן עוברין במעלה בית חורין, ואין יכולין שניהן לעלות כאחד. לענין הדין קרובה ושאינה קרובה, קרובה תדחה מפני שאינה קרובה. טעונה ושאינה טעונה, שאינה טעונה תדחה מפני הטעונה. היו שניהן קרובות או רחוקות, טעונות או שאינן טעונות, אין אפשר להם אלא בפשרה. וכן בדומה להן. מה שכר נטל על כך, ואמר עם קני אגוע, שרשי פתוח אלי מים. עם קני אגוע, שיהוא ימיהן כימי בתיהן, שנ' לא יבנו ואחר ישב. וכחול ארבה ימים, שיהוא ימיהן כימי בניהן ובני בניהן. וכן הוא אומר לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה. שרשי פתוח אלי מים, אלו פירות האילן. וטל ילין בקצירי, אלו פירות הארץ. כבודי חדש עמדי, אלו שאר נכסים. וקשתי בידי תחליף, זה הנצחון במלחמה. הרי בעולם הזה. בעולם הבא מניין. כולו שלאנן ושליו, וכשם שאין בית המקדש כלה. ומנ' שנקרא בית המקדש קן. שנ' גם צפור מצאה בית ודרור קן לה. וכחול ארבה ימים. מלמד, שהיו מגינין על בני דורן כחול הים. שרשי פתוח אלי מים. מלמד, שאין פוסקת מזרען, וטל ילין בקצירי זה טל שלתחית המתים, כבודי חדש עמדי, זה זיו השכינה, שנ' וחפרה הלבנה. וקשתי בידי תחליף. זה שהצדיקים גוזרין והקב"ה מקיים.}}.  
==פטירתו==
נפטר בשנות הג'תת"ק, נקבר במושב דלתון על יד קבר אביו [[רבי יוסי הגלילי]] ועל יד קבר אחיו שמואל. תקופתו של רבי אליעזר הייתה לקראת סוף התנאים בדור הרביעי לתנאים שהיה לאחר [[מרד בר כוכבא]] ו[[חורבן ביתר]] שאז הפסיקו הגזרות.


ב[[בראשית רבה]]{{הערה|בראשית רבה, ל"ו, ד'.}} [[רבי הונא]] אומר ש[[נח]], כשיצא מהתיבה הכישו אותו "ארי ושברו, ובא לשמש מטתו ונתפזר זרעו ונתבזה".
==משפחתו==
*אביו, '''[[רבי יוסי הגלילי]]''' - תנא בדור השלישי.
*אחיו, '''רבי חנניא''' -  ב[[תלמוד הבבלי]]{{הערה|{{#makor-new:חולין יב ב|בבלי-חולין|יב|ב}}}} כתוב שהיה לר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אח בשם "רבי חנניא".
*אחיו, '''[[שמואל בן רבי יוסי הגלילי]]''' - מוזכר בתלמוד הירושלמי{{הערה|תלמוד הירושלמי, בבא קמא, א', הלכה ב'.}}.
 
==ספריו==
*'''[[מדרש דל"ב מדות]]{{הערה|מכונה גם משנת רבי אליעזר על שם (אולי) המחבר}}, הוא חיבור שמיוחס לרבי אליעזר אבל יש הטוענים שחיבור זה נכתב לאחר [[תקופת התנאים]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43956&st=&pgnum=211&hilite תולדות תנאים ואמוראים, ח"א, רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי''']  
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43956&st=&pgnum=211&hilite תולדות תנאים ואמוראים, ח"א, רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי'''] באתר HebrewBooks (היברובוקס)
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://zadikim.com/places/%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95/#_ftn1 רבי יוסי הגלילי ובניו] באתר "אוהלי צדיקים"
 
{{תנאים}}
{{תנאים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:תנאים]]

גרסה אחרונה מ־23:13, 25 בינואר 2025

רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי היה תנא שחי שפעל בסוף שנות ה-ג'ת"ת ותחילת שנות ה-ג'תת"ק (במאה השנייה לספירת הנוצרים). בן הדור הרביעי לתנאים, הדור שאחרי מרד בר כוכבא. היה מחכמי אושא. רבו המובהק היה רבי עקיבא.

דבריו הובאו במשנה פעם אחת בלבד, אך בברייתות המופיעות בתלמוד הבבלי והירושלמי, וכן במדרשים, ישנם אזכורים רבים של דברי תורתו, מעט בהלכה, והרבה באגדה. מיוחסת אליו הברייתא "ברייתא דל"ב מידות" המכילה 32 מידות שהתורה נדרשת בהן באגדה (במקביל לברייתא המקבילה למדרש ההלכה, של רבי ישמעאל).

אמרה ידועה שלו היא: ”"כל מי שמתחיל במצווה ואינו גומרה, ואחר בא וגומרה, היא נקראת על שמו של השני".”

על כוחו באגדה, אמרו חכמים: "ר' יוחנן אומר משום ר' אלעזר בר' שמעון: כל מקום שאתה מוצא דבריו של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי בהגדה, עשה אוזניך כאפרכסת". (חולין פט, א)


לפי התלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ד', היה ממשפחת בני סנאה משבט בנימין שיום קורבן העצים שלהם חל בי' באב.

נקבר סמוך לקבר אביו ואחיו רבי שמואל בן רבי יוסי הגלילי, במושב דלתון.

קורות חייו[עריכה]

נולד בשנות הג'ת"ת לאביו רבי יוסי הגלילי. היה משבט בנימין מבני סנאה דרך אביו‏[1]. היה מתלמידי רבי עקיבא ואף חלק אליו‏[2], ורבי אליעזר אמר "אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִם אַמָּה שָֹדוֹת וּכְרָמִים" וכך נפסק להלכה‏[3][4]

היה תנא בדור הרביעי. למד בכרם דיבנה, פעם אחת, כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היו שם רבי יהודה ורבי יוסי ור' נחמיה ור' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי פתחו כולם בכבוד אכסניא ודרשו ורבי יהודה היה ראש המדברים. רבי אליעזר דרש על הפסוק: "ויברך ה' את עובד אדום"[5][6].

בגמרא‏[7] נכתב שאמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר ברבי שמעון ש"כל מקום שאתה מוצא דבריו של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי בהגדה, עשה אוזניך כאפרכסת". היה מחכמי העיר אושא שבגליל התחתון.

משנתו‏[8][עריכה]

לא מוזכר כמעט הלכות של רבי אליעזר במשנה חוץ ממשנה אחת‏[2] שבה חולק על רבי עקיבא[9], אולם מוזכר הרבה בתוספתא (בריתא).

בבראשית רבה[10] רב הונא אומר בשם ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי כך: "אפילו אותן שכתוב בהן‏[11]: "כי הנני בורא שמים חדשים" כבר הן ברואין מששת ימי בראשית הדא הוא דכתיב ‏[12] "כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה" הארץ חדשה אין כתיב כאן אלא החדשה".

מוזכר גם בויקרא רבה[13]. מוזכר בתלמוד הבבלי[14] ששם מובא שאמר "מה תלמוד לומר‏[15]: "...לנטות אחרי רבים להטות"‏[16]"?‏[17]. הגמרא מתרצת שרבי יאשיה לא סובר כרבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי‏[18][19].

בתלמוד הבבלי מוזכר הלכה של רבי אליעזר‏[20].


פטירתו[עריכה]

נפטר בשנות הג'תת"ק, נקבר במושב דלתון על יד קבר אביו רבי יוסי הגלילי ועל יד קבר אחיו שמואל. תקופתו של רבי אליעזר הייתה לקראת סוף התנאים בדור הרביעי לתנאים שהיה לאחר מרד בר כוכבא וחורבן ביתר שאז הפסיקו הגזרות.

משפחתו[עריכה]

ספריו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. תלמוד הירושלמי, מסכת תענית, פ"ד, הלכה ד'
  2. 2.0 2.1 משנה, מסכת סוטה, ה', ג'.
  3. רמב"ם ובטנורא על משנה זאת
  4. ואמר רבי עקיבא "...אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ, וְאַלְפַּיִם אַמָּה תְּחוּם שַׁבָּת"
  5. שמואל ב', ו', י"א, אולם הפסוק הזה מוזכר גם בדברי הימים א', י"ג, י"ד.
  6. ברכות, ס"ג, ע"ב.
  7. חולין, פ"ט, א'.
  8. מוזכר לרוב במדרש אולם מוזכר גם במשנה קצת ובתלמוד הבבלי והירושלמי
  9. ראה לעיל
  10. בראשית רבה א יג
  11. ישעיה, סה, כב.
  12. ישעיה, ס"ו, כ"ב.
  13. ויקרא רבה, י"ח, ג'.
  14. סנהדרין ג ב
  15. מה לתורה לאומר
  16. שמות כ"ג, ב'.
  17. ראה להמשך בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, ג', ב'.
  18. והפסוק "לנטות אחר רבים להטות נדרש לדעתו לדרשה אחרת", לקמן בגמרא.
  19. להמשך לחץ כאן!.
  20. בסנהדרין דף ג' ושם בדף ו' ובשבת קל"ה, א'.
  21. חולין יב ב
  22. תלמוד הירושלמי, בבא קמא, א', הלכה ב'.
  23. מכונה גם משנת רבי אליעזר על שם (אולי) המחבר