פרשני:אגרות הראיה: אגרת עז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
 
(10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.'''


= רקע לאגרת =
זוהי אגרת הרש"ט גפן עליה ענה הראי"ה:
בעז"ה הבוחר בציון. יד אייר כט לספירה. התרס"ז
כבוד הרה"ג מופת הדור והדרו כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן. קוק שליט"א.
תאוה נהיה תערב לנפש.
בפתחי את מעטפת מכתבו תאורנה עיני בראות כי הנה זה הוחל להתנוצץ אותו הדבר תאות לב ונפש, הנקרא בשם ישיבה לתורה ולחכמת האמת<ref>מהמילה "ישיבה" המילים אינן ברורות בכתה"י ופוענחו לפי הסברה</ref>, שהיה אדיר כל חפצי מיום עמדי על דעתי לדעת האמת בטהרתה, ומיום אשר ישר נוכחתי בידיעה עֲמֻקָה ונכונה כנכון היום, כי רק זאת היא הדרך האחת והיחידה<ref>מילה זו אינה ברורה בכתה"י</ref>, המובילה אל המטרה הרצויה להשיב כבוד דת משה וישראל על תלו וארמון אמונת היהדות על משפטו, וכמו שהיה בו בזמן שהיתה הנבואה שֹרה בישראל ורוח הקדש אמת המדה שהאמת והשקר תחת אֱלִיל ההגיון ופסל התבונה הלא טהורה מוֹלֶדֶת עם היונים; אלה הנערים היפים מצודדי הנפשות בקסם החן החיצוני, הסדר הנכון השטחי והמשטר המדויק המביא לידי שעמום שהיו לנחלה לכל עמי המערב ולא יכלו מלט עד קרוב לימינו אלה. והנה אם אמנם נודע לי עוד מקֹדֶם ע"י מכתב הרה"ג בעל תי"ו יהושע כ. מעלת כבוד תורתו מצא לנכון לפניו לתת ידיו אל הישיבה (וכאשר באמת ידעתי זאת מראש על פי מה שנדברנו קדם לפסח העבר). וגם מצא את הפרוגרמה שערכתי מְכֻוָּן, כמעט ישר אל התכלית הנרצה, בכל זאת איננו דומה ראיה לראיה<ref>לכאורה יש לנקד: "רְאָיַה לִרְאִיַה", ביטוי שמקורו בספר הכוזרי</ref>, כי בהמודעה הזאת הנדפסת ונשלחת, בודאי לכל קצות ארץ, ששם אחינו בני ישראל נחתִּים, הנני רֹאֶה כבר אתחלתא של העלה מעשית ועבודה שיש בה ממש, כי יצא מעכ"ת מגדר העיון והמחשבה [א]דבר<ref>אולי צ"ל: "ודבר"</ref> הכהן כהנא רבא, אל העם דברי נגידים, דברים של טעם דברים מעוררים לפעלה, למעשה, לעבודה ומי יתן ויעשו דבריו פרי ישוה להם כ. יתעוררו נדיבי הלב ויקרי הרום בישראל אלה הנתבעים למשכן, ורק למשכן ונותנים. והרימו נדבת ידם לפתות כמו רמים ביכל<ref>אולי צ"ל: "היכל"</ref> התורה על בסיס נכון וְקַיָּם, שדעת העולם והטבע תכנס בה כבחלק אחד מאלפים וארבע מאות ובכל זאת מבלעדי קנה המדה הזה אי אפשר לדעת כלל גָדְלָה של תורה מה היא. אף גם זאת ידעתי נאמנה שסדר הלימודים שלי עד השלמות לא בא מטעם פשוט, שאי אפשר כלל לאדם, יהי מי שיהיה, להוציא מתחת ידוֹ דבר בתכלית הַתִקּוּן של סדר הלימודים שלי, לא ביתרונו, שהכניס לימודים בלתי נצרכים, כי אם בחסרונו, שהחסיר למודים נצרכים כהנה וכהנה (וידוע באלגברה כי חסרון החסרון הנהו יתרון על צד האמת). לפי דעתי, אי אפשר להשמיט ענין אחד או למוד אחד מסדר הלמודים שסדרתי מבלי להפסיד ח"ו בזה להתכלית הדרושה. אך על כן אקוה שהפרוגרמה שיפרסם מעכ"ת בקרב הימים, כפי הבטחתו, יכנסו מבלי מגרעת, כל אלה הלמודים שמניתי כחלק בתוך המערכה הנפלאה בודאי, של הלמודים ורבי הערך שמצא לנכון לקבעם חובה בהישיבה העתידה להוסד, בעזר החונן דעת, בקרב הימים. ויה"ר שכאשר זכינו לסדר את הלמודים כן נזכה להורותם כל אחד כל אחד במקצוע שלו שזהו לו מן השמים, לפי שרש נשמתו, זה בא בתורתו הגלומה והנסתרת הָעֲמֻקָה מני ים והצפונה מעין כל בריה, וזה בא בחכמתו מעין חתום אנרגיה כבירה ורבת חיל שלא חסר ממנה אדם אף ככלב המלקק מן הים עין לא ראתה אלקים יעשה למחכה לו.
הדורש שלום מעכ"ת והמעתירו שיחזירנו בתשובה שלמה מלפניו. ביראת הכבוד מקום החותם<br>
לדרוש לשלום כל בני ביתו ומשפחתו הכבודה בפרט וביחוד לשני צנתרי דדהבא אחיו היקרים [...]<ref>חסר בהעתקה</ref> ולבנו האברך הנפלא [...]<ref>חסר בהעתקה</ref> יעמדו על הברכה ברכת ה'. הנ"ל
= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
= נמען האגרת =
=האגרת=
ב"ה,עה"ק יפו ת"ו, ט' סיון תרס"ז.
(להרש"ט גפן ז"ל).
באה"ר אדר"ש ידי"נ הרה"ח שי'.
עיני כת"ר יראו את דברי הבן הנחמד<ref>ע' אגרת הרמב"ם לתלמידו ר' יוסף ב"ר יהודה.</ref> שי', ורב דבריו הנם מכוונים
למחשבתי.
אמנם בדבר הפרוגרמה, ודאי חפצי גדול להרבות אור הדעת הכללי בין יחידי
סגולה, המצוינים בתורה ויראת שמים של אמת, ועל אדמת הקדש ביחוד. ועיקר
דף 83 @
המטרה צריכה להיות, שיהיו לנו ת"ח מובהקים באמת כשנים קדמוניות<ref>[מלאכי ג ד]</ref>, וכאשר
באמת במובן הרחב של דעת התורה נדרשת לה כל חכמה חשובה, וגם מדומה,
ע"כ הננו צריכים להראות דרך לפני תופשי התורה העתידים, איך להשתמש בכל
ידיעה לשכלולה של הגדלת התורה. למטרה זו ראוי שנסדר הפרוגרמה של הלמודים
בקצת ביאור בתוכן של כל לימוד (מהלימודים שאינם מפורסמים אצל ההמון),
ולהראות על איזה מקצע שבתורה הנם משמשים להרחיבו ולבררו. ואע"פ ששלמות
האנושי מצד עצמו הוא ג"כ דבר טוב ורצוי, מ"מ אין לנו להתבושש בהסכמת
גדולינו מעולם, שהיו להם כל החכמות לרקחות ולטבחות לתורה<ref>אגרת הרמב"ם להרב ר' יהונתן הכהן ב"ר דוד.</ref>. כי רק בזה
נוכל להעמיד חכמים שיקראו חכמי ישראל באמת, אבל כיון דנחת לפירודא אז
הדברים לוקחים להם צורה זרה, וכשמתערבים בזה עוד יסודות מוסריים בלתי-
טהורים, אז אין שיעור לעוצם הסכנה. ע"כ הננו צריכים מאד להחזיק בכלל זה
העתיק, שכל החכמות כלולות בתורה, במובנה האמיתי והרחב, וממילא הן כולן
צריכות להבנתה והרחבתה. ולשם תכלית זה הנני מתכון ביריית אבן הפנה לאוצר
חיים לעם ד' על נחלתו. ואם רוח כת"ר נדבה להיות בא לעזרת ד' בגבורים<ref>[שופטים ה כג]</ref>,
כיד חכמתו הרחבה הטובה עליו ב"ה, יהיו נא דברי הללו לו לקו. ואם יואל למלא
את הפרוגרמא אשר שלח, או לשכלל אחרת, ע"פ תכונה זאת, יהיו דבריו לתועלת
גדולה למעשינו בע"ה.
אחתום בברכה ואה"ר, כנה"י ונפש ידי"ע דוש"ת.
הק' אברהם יצחק ה"ק
= אזכורים בספרים ובמאמרים =
= קישורים חיצוניים =
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
{{ניווט אגרות}}

גרסה אחרונה מ־20:52, 10 באפריל 2023

מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.


רקע לאגרת[עריכה]

זוהי אגרת הרש"ט גפן עליה ענה הראי"ה:

בעז"ה הבוחר בציון. יד אייר כט לספירה. התרס"ז

כבוד הרה"ג מופת הדור והדרו כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן. קוק שליט"א.

תאוה נהיה תערב לנפש.

בפתחי את מעטפת מכתבו תאורנה עיני בראות כי הנה זה הוחל להתנוצץ אותו הדבר תאות לב ונפש, הנקרא בשם ישיבה לתורה ולחכמת האמת[1], שהיה אדיר כל חפצי מיום עמדי על דעתי לדעת האמת בטהרתה, ומיום אשר ישר נוכחתי בידיעה עֲמֻקָה ונכונה כנכון היום, כי רק זאת היא הדרך האחת והיחידה[2], המובילה אל המטרה הרצויה להשיב כבוד דת משה וישראל על תלו וארמון אמונת היהדות על משפטו, וכמו שהיה בו בזמן שהיתה הנבואה שֹרה בישראל ורוח הקדש אמת המדה שהאמת והשקר תחת אֱלִיל ההגיון ופסל התבונה הלא טהורה מוֹלֶדֶת עם היונים; אלה הנערים היפים מצודדי הנפשות בקסם החן החיצוני, הסדר הנכון השטחי והמשטר המדויק המביא לידי שעמום שהיו לנחלה לכל עמי המערב ולא יכלו מלט עד קרוב לימינו אלה. והנה אם אמנם נודע לי עוד מקֹדֶם ע"י מכתב הרה"ג בעל תי"ו יהושע כ. מעלת כבוד תורתו מצא לנכון לפניו לתת ידיו אל הישיבה (וכאשר באמת ידעתי זאת מראש על פי מה שנדברנו קדם לפסח העבר). וגם מצא את הפרוגרמה שערכתי מְכֻוָּן, כמעט ישר אל התכלית הנרצה, בכל זאת איננו דומה ראיה לראיה[3], כי בהמודעה הזאת הנדפסת ונשלחת, בודאי לכל קצות ארץ, ששם אחינו בני ישראל נחתִּים, הנני רֹאֶה כבר אתחלתא של העלה מעשית ועבודה שיש בה ממש, כי יצא מעכ"ת מגדר העיון והמחשבה [א]דבר[4] הכהן כהנא רבא, אל העם דברי נגידים, דברים של טעם דברים מעוררים לפעלה, למעשה, לעבודה ומי יתן ויעשו דבריו פרי ישוה להם כ. יתעוררו נדיבי הלב ויקרי הרום בישראל אלה הנתבעים למשכן, ורק למשכן ונותנים. והרימו נדבת ידם לפתות כמו רמים ביכל[5] התורה על בסיס נכון וְקַיָּם, שדעת העולם והטבע תכנס בה כבחלק אחד מאלפים וארבע מאות ובכל זאת מבלעדי קנה המדה הזה אי אפשר לדעת כלל גָדְלָה של תורה מה היא. אף גם זאת ידעתי נאמנה שסדר הלימודים שלי עד השלמות לא בא מטעם פשוט, שאי אפשר כלל לאדם, יהי מי שיהיה, להוציא מתחת ידוֹ דבר בתכלית הַתִקּוּן של סדר הלימודים שלי, לא ביתרונו, שהכניס לימודים בלתי נצרכים, כי אם בחסרונו, שהחסיר למודים נצרכים כהנה וכהנה (וידוע באלגברה כי חסרון החסרון הנהו יתרון על צד האמת). לפי דעתי, אי אפשר להשמיט ענין אחד או למוד אחד מסדר הלמודים שסדרתי מבלי להפסיד ח"ו בזה להתכלית הדרושה. אך על כן אקוה שהפרוגרמה שיפרסם מעכ"ת בקרב הימים, כפי הבטחתו, יכנסו מבלי מגרעת, כל אלה הלמודים שמניתי כחלק בתוך המערכה הנפלאה בודאי, של הלמודים ורבי הערך שמצא לנכון לקבעם חובה בהישיבה העתידה להוסד, בעזר החונן דעת, בקרב הימים. ויה"ר שכאשר זכינו לסדר את הלמודים כן נזכה להורותם כל אחד כל אחד במקצוע שלו שזהו לו מן השמים, לפי שרש נשמתו, זה בא בתורתו הגלומה והנסתרת הָעֲמֻקָה מני ים והצפונה מעין כל בריה, וזה בא בחכמתו מעין חתום אנרגיה כבירה ורבת חיל שלא חסר ממנה אדם אף ככלב המלקק מן הים עין לא ראתה אלקים יעשה למחכה לו.

הדורש שלום מעכ"ת והמעתירו שיחזירנו בתשובה שלמה מלפניו. ביראת הכבוד מקום החותם
לדרוש לשלום כל בני ביתו ומשפחתו הכבודה בפרט וביחוד לשני צנתרי דדהבא אחיו היקרים [...][6] ולבנו האברך הנפלא [...][7] יעמדו על הברכה ברכת ה'. הנ"ל

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]

נמען האגרת[עריכה]

האגרת[עריכה]

ב"ה,עה"ק יפו ת"ו, ט' סיון תרס"ז.

(להרש"ט גפן ז"ל).

באה"ר אדר"ש ידי"נ הרה"ח שי'.

עיני כת"ר יראו את דברי הבן הנחמד[8] שי', ורב דבריו הנם מכוונים למחשבתי.

אמנם בדבר הפרוגרמה, ודאי חפצי גדול להרבות אור הדעת הכללי בין יחידי סגולה, המצוינים בתורה ויראת שמים של אמת, ועל אדמת הקדש ביחוד. ועיקר דף 83 @ המטרה צריכה להיות, שיהיו לנו ת"ח מובהקים באמת כשנים קדמוניות[9], וכאשר באמת במובן הרחב של דעת התורה נדרשת לה כל חכמה חשובה, וגם מדומה, ע"כ הננו צריכים להראות דרך לפני תופשי התורה העתידים, איך להשתמש בכל ידיעה לשכלולה של הגדלת התורה. למטרה זו ראוי שנסדר הפרוגרמה של הלמודים בקצת ביאור בתוכן של כל לימוד (מהלימודים שאינם מפורסמים אצל ההמון), ולהראות על איזה מקצע שבתורה הנם משמשים להרחיבו ולבררו. ואע"פ ששלמות האנושי מצד עצמו הוא ג"כ דבר טוב ורצוי, מ"מ אין לנו להתבושש בהסכמת גדולינו מעולם, שהיו להם כל החכמות לרקחות ולטבחות לתורה[10]. כי רק בזה נוכל להעמיד חכמים שיקראו חכמי ישראל באמת, אבל כיון דנחת לפירודא אז הדברים לוקחים להם צורה זרה, וכשמתערבים בזה עוד יסודות מוסריים בלתי- טהורים, אז אין שיעור לעוצם הסכנה. ע"כ הננו צריכים מאד להחזיק בכלל זה העתיק, שכל החכמות כלולות בתורה, במובנה האמיתי והרחב, וממילא הן כולן צריכות להבנתה והרחבתה. ולשם תכלית זה הנני מתכון ביריית אבן הפנה לאוצר חיים לעם ד' על נחלתו. ואם רוח כת"ר נדבה להיות בא לעזרת ד' בגבורים[11], כיד חכמתו הרחבה הטובה עליו ב"ה, יהיו נא דברי הללו לו לקו. ואם יואל למלא את הפרוגרמא אשר שלח, או לשכלל אחרת, ע"פ תכונה זאת, יהיו דבריו לתועלת גדולה למעשינו בע"ה.

אחתום בברכה ואה"ר, כנה"י ונפש ידי"ע דוש"ת.

הק' אברהם יצחק ה"ק

אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. מהמילה "ישיבה" המילים אינן ברורות בכתה"י ופוענחו לפי הסברה
  2. מילה זו אינה ברורה בכתה"י
  3. לכאורה יש לנקד: "רְאָיַה לִרְאִיַה", ביטוי שמקורו בספר הכוזרי
  4. אולי צ"ל: "ודבר"
  5. אולי צ"ל: "היכל"
  6. חסר בהעתקה
  7. חסר בהעתקה
  8. ע' אגרת הרמב"ם לתלמידו ר' יוסף ב"ר יהודה.
  9. [מלאכי ג ד]
  10. אגרת הרמב"ם להרב ר' יהונתן הכהן ב"ר דוד.
  11. [שופטים ה כג]
פרויקט אגרות הראי"ה

הקדמה | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ | נא | נב | נג | נד | נה | נו | נז | נח | נט | ס | סא | סב | סג | סד | סה | סו | סז | סח | סט | ע | עא | עב | עג | עד | עה | עו | עז | עח | עט | פ | פא | פב | פג | פד | פה | פו | פז | פח | פט | צ | צא | צב | צג | צד | צה | צו | צז | צח | צט | ק | קא | קב | קג | קד | קה | קו | קז | קח | קט | קי | קיא | קיב | קיג | קיד | קטו | קטז | קיז | קיח | קיט | קכ | קכא | קכב | קכג | קכד | קכה | קכו | קכז | קכח | קכט | קל | קלא | קלב | קלג | קלד | קלה | קלו | קלז | קלח | קלט | קמ | קמא | קמב | קמג | קמד | קמה | קמו | קמז | קמח | קמט | קנ | קנא | קנב | קנג | קנד | קנה | קנו | קנז | קנח | קנט | קס | קסא | קסב | קסג | קסד | קסה | קסו | קסז | קסח | קסט | קע | קעא | קעב | קעג | קעד | קעה | קעו | קעז | קעח | קעט | קפ | קפא | קפב | קפג | קפד | קפה | קפו | קפז | קפח | קפט | קצ | קצא | קצב | קצג | קצד | קצה | קצו | קצז | קצח | קצט | ר | רא | רב | רג | רד | רה | רו | רז | רח | רט | רי | ריא | ריב | ריג | ריד | רטו | רטז | ריז | ריח | ריט | רכ | רכא | רכב | רכג | רכד | רכה | רכו | רכז | רכח | רכט | רל | רלא | רלב | רלג | רלד | רלה | רלו | רלז | רלח | רלט | רמ | רמא | רמב | רמג | רמד | רמה | רמו | רמז | רמח | רמט | רנ | רנא | רנב | רנג | רנד | רנה | רנו | רנז | רנח | רנט | רס | רסא | רסב | רסג | רסד | רסה | רסו | רסז | רסח | רסט | רע | רעא | רעב | רעג | רעד | רעה | רעו | רעז | רעח | רעט | רפ | רפא | רפב | רפג | רפד | רפה | רפו | רפז | רפח | רפט | רצ | רצא | רצב | רצג | רצד | רצה | רצו | רצז | רצח | רצט | ש | שא | שב | שג | שד | שה | שו | שז | שח | שט | שי | שיא | שיב | שיג | שיד | שטו | שטז | שיז | שיח | שיט | שכ | שכא | שכב | שכג | שכד | שכה | שכו | שכז | שכח | שכט | של | שלא | שלב | שלג | שלד | נוספות א | נוספות ב | נוספות ג | נוספות ד | נוספות ה | נוספות ו | נוספות ז | נוספות ח | נוספות ט | נוספות י | נוספות יא | נוספות יב | נוספות יג