מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.

רקע לאגרת[עריכה]

יהודה דוד אייזנשטיין היה העורך של אינציקלופדיית "אוצר ישראל", "אינציקלופדיה לכל מקצועות תורת ישראל" כהגדרתו. באגרתו, מבקש אייזנשטיין מהרב קוק להגות או לערוך חלק מן הערכים שבאינצקלופדיה. הבאנו את הערכים אליהם התייחס הרב. זוהי אגרות אל הרב (מקומות מטושטשים בכתה"י סומנו במקף [-]):

לכבוד הרב הגאון מרן כש"ת ----- רא"י הכהן קוק רב ואב"ד ביפו והמושבות שלום -----

הנני מביע לכת"ר רב תודות על מאמרו היקר 'בר מצרא' ששלח לי, ולכבוד יחשב לי למנות את כת"ר בין הסופרים בהאוצר. ומבקש את זו אם אפשר לו להגות בין לערוך עוד איזה מאמר ובפרט גר, גרים, גרי צדק וכל ההלכות ----- --- ----- אהיה לו אסיר תודה, ---------------------------------- י"ד אייזנשטיין

א) אומן – בעלי אומנות מחכמי התלמוד – כמעט כל התנאים והאמוראים היו עוסקם באיזה אומניות להחיות נפשם, כי לא היו רשאים לקבל שכר בעד למודם, וגם הדיינים לקחו רק שכר בטלה, ר"ל כפי אורך הזמן שביטלו והפסידו ע"י שביתת מלאכתם. רוב בעלי התלמוד בבבל עסקו בעבודת אדמה (חולין קח.) ומעוטם באומניות... רב אדא סבולא היה רועה בהמות בשכר (ב"מ צג:) בר אנוראי (או אמודאי) היה מלומד לשוט במים והיה מעלה משם אלמונים ומרגליות (כ"ח כג.)...

ב) אדם קדמון –

ג) איסור גיורא – אבי משפחת אמוראי בבל בדור השלישי והרביעי, והוא נשא את רחל בת מר שמואל קודם שנתגייר ונתעברה ממנו בעוד שהיה נוכרי, ואחר שנתגייר ילדה לו את רב מרי הנודע לנו בשם רב מרי בת רחל, ובעת פטירתו של איסור גיורא נתן לרבא שלשה עשר אלף זהובים לרב מרי בנו אשר לא היה אז במקומו של איסור, וכשבא רב מרי מדרכו לא רצה רבא להחזיר לו את הפקדון משום שהם נכסי הגר שאין לו יורשים וכל הקודם בהם זכה כי הורתו של רב מרי שלא בקדושה היה. ובעת שהיה רבא שקל וטרי בבית המדרש בדינו של רב מרי, נודע לרב מרי הטענות אשר יטעון נגד רבא וקיבל הפקדון. איקפד רבא ואמר בני הישיבה למדוהו לטעון נגדו ומפסיד ליה (ב"ב קמט.) איסור גיורא אמר לרבא כשהייתי נוכרי אמרתי בליבי שכל היהודים אין שומרים את השבת כראוי ואם ימצאו כיס ברשות הרבים נושאים לביתם ולא הייתי יודע הדין שמטלטלים פחות פחות מארבע אמות (ע"ז ע.). כנראה היה גם הוא חכם, ועביד עסקא עם רב ספרא (ב"מ לא:) בני בניו הנודעים לנו המה מר זוטרא ורב אדא סבא (קדושין סה:).

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]

נמען האגרת[עריכה]

האגרת[עריכה]

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ג' אייר תרס"ח.

לכבוד החכם הנשגב מו"ה יהודה דוד אייזנשטיין נ"י, עורך "אוצר ישראל", שלו' וברכה מקודש

מלאתי שמחה כאשר הופיע לעיני הכרך הראשון מ"אוצר ישראל", אשר הואיל הדרתו בצדקו לכבדני בו. שמחתי על המטמון אשר יאצר בקרבו בשפת קודש המון ידיעות הנוגעות לישראל, ויותר מכל שמחתי לראות את רוח המתינות וישוב הדעת המהלך בהעריכה הכללית של האוצר, שהיא הביאה לעורכיו את הידיעה המבוכרת, שלא להתפעל ביותר מהמון הזרמים החדשים הבאים להרוס ולא לבנות. הנני מלא תקוה, שרב טוב יצמיח לבית ישראל הספר הכללי הזה בהבנותו בכל ערכיו. והנני מוצא לי לחובה להעיר על איזה מקומות, אשר הרגשתי בהם מדי עברי בהם.

א) בערך אומן. מנה בין התנאים והאמוראים העוסקים באומנות את רב

דף 162 @

אדא סבולאה (ב"מ צ"ג). והמעיין בגמרא יראה שהגי' היא בר אדא סבולאה, ולא הי' רב מעולם, כ"א רועה פשוט. ולא עוד אלא שמוכח מהענין שם, שלא הי' אפי' בן ישראל כ"א נכרי. וכן מה שמונה שם בר אמודאי, לשם-עצם לאיש, זהו טעות, והוא שם תואר כללי לצולל במים, ועי' ב"ק צ"ח א' ברש"י ד"ה פטור ותוס' ד"ה עכורין.

ב) בערך אדם קדמון. נבהלתי לראות, איך ציירו צורה גשמית למושג א"ק של הקבלה, שהוא רק מושג מטפיזי ע"ד השכל האלהי כפי מה שהוא מושג להמחשבה הכללית. וחלילה להרשות לעצמנו להגשים מושגים קדושים כאלה אפילו בדרך לימוד. ואע"פ שהתירו לעצמם קצת מקובלים לעשות ציורים של קוים ועגולים, ויש אשר הפליגו עוד לצייר ג"כ ידים, ויש - עינים, אבל לצייר פרצוף של אדם במלא התכונה זהו צעד אשר לא אחד הרשה לעצמו לעשות כן, ועל הראשונים אנו מצטערים. אלה הדברים כשהם יורדים לשדרות של הלומדים ההמוניים מביאים היזק רב, ומאפילים את זוהר אור האמונה הטהורה של היהדות. ואקוה שלא יוסיף כבודו לעשות כזאת עוד, ומי יתן שיהי' אפשר לתקן ג"כ את העבר. ויסלח לי כבודו בטובו אם חם לבבי בזה.

ג) וכן בערך איסור גיורא. הובאה העובדא עם רבא, בשנים עשר אלף דינרי שהיו בידו, שלא כפי הרצאת התלמוד^[1]. ומזה יצאה תמונה, המהפכת לחוב את המחשבה של רבא, ותרעומתו שהיתה כשרה. הסופר העתיק בטעות: א) שלכתחילה נתן איסור את הכסף לרבא עבור רב מרי בנו, שאז הי' זה מרבא גזל וגניבת דעת לקבל פקדון ושלא לתן למי שנתן עבורו. ב) שהעתיק שהטענות היו, כאשר שב רב מרי מדרכו, אחרי מותו של איסור, כאילו החזיק רבא בכסף ולא רצה להחזיר, עד שהיה רב מרי צריך להוציא ממנו בדין, וחלילה לחשוד בזה את אבי התעודה רבא. ג) שכתב שנודעו לרב מרי הטענות שיטעון נגד רבא, ושע"ז איקפיד רבא, כאילו רצה חלילה לזכות בטענות שלא בצדק. אבל הדבר הוא כולו להיפוך. פה לא היה שום מקום לטענות, והיה רק מאורע פשוט של חיתוך דין, שהיה כאן דרך שהיה רבא זוכה בהכסף ע"פ דין תורה, אם לא עשה איסור פעולה שעל פיה זכה רב מרי, ועל הלימוד של הפעולה הקפיד רבא, שאם לא היתה הפעולה נעשית אז לא הופקע הכסף מידו. וכך הי' הענין: איסור הפקיד אצל רבא כסף בתורת פקדון, ולא אמר לו כלל אז שיתן לרב מרי, רק אח"כ כאשר היה סמוך למתתו, ורצה שרב מרי יהיה היורש שלו, מה שהוא לא כדין תורה, שע"פ דין בן של גר, שהיתה הורתו שלא בקדושה, אינו נחשב לבן לענין ירושה, כיון שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי^[2]. ודרכי קנין היו מנועים, משום דלקנות בחליפין א"א, שאין מטבע נקנית בחליפין, וקרקע לא היה לאיסור, באופן שיהי' יכול להקנות אגב קרקע, א"כ הי' ע"פ ד"ת שייך הכסף לרבא, שהי' זוכה מן ההפקר. אבל איסור שמע שיש דרך קנין של אודיתא, דהיינו שיודה שהכסף שייך לרב מרי, והדין הוא שאע"פ שאנו יודעים שההודאה היא בשקר מ"מ הודאת בע"ד כמאה עדים דמי, ובזה קנה רב מרי, ואיקפיד רבא על אותם שלמדו עצה זו לאיסור, שעי"ז הפקיעו ממנו את זכותו. וזה אין לו שום ענין לטענות, כ"א פעולה שהועילה להקנות, שאם

דף 163 @

היתה מנועה אז היה הענין עומד על שורת דין תורה. ולא נזכר כלל, שרב מרי היה לו איזה דין ודברים עם רבא, כשהיה צריך לזכות בכספו. וע' תוס' בב"ת שם ד"ה דקא, שמוכח שלא הופקד אצל רבא עבור רב מרי.

ואשר דרש כבודו ממני להשתתף באיזה ערכים, באמת הנני טרוד מאד בכמה עבודות ומקצעות שונים, מ"מ מאשר יקרה בעיני מאד עבודתו היקרה, לטובת היהדות הנאמנה והרחבת דעתה בישראל בכבוד, אקוה בל"נ לערך איזה ענין או ענינים, בארוכה או בקצרה, כפי הפנאי. אבל בתחילה ראוי שיודיעני כבודו איזה ערכים הם נצרכים לו, או איזה ערכים כבר נעשו, ואז אוכל למלאות בע"ה את בקשתו בעבודה כזאת, שאדע שלא נעשתה ע"י אחרים.

אחתום בברכה ורגשי כבוד רב, יתן ד' וחפצו יצליח בידו ברב פאר והצלחה לרומם קרן ישראל, ולחבב את התורה ולימודיה וכל עניני היהדות האמיתית על בני עמנו, והי' חלקו בין מצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד^[3], כנה"י ונפש דוש"ת מהררי קודש,

הק' אברהם יצחק הכהן קוק הנ"ל.

אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים