חסידות ברסלב היא ענף בתנועת החסידות מיסודו של רבי נחמן מברסלב נין הבעל שם טוב. מקרוב בעיר ברסלב שבאוקראינה, שם היה משכנו של ר' נחמן. כיום, חסידות ברסלב ושיטתה הינה אחד מהענפים הבולטים והנפוצים של החסידות.

תולדות החסידות[עריכה]

תקופת רבי נחמן[עריכה]

ראשיתה של חסידות ברסלב היתה בסביבות שנת תק"ן, אז החלו חסידים להתקבץ סביב ר' נחמן (שהתכנה בפיהם מוהר"ן) שישב אז בעיירה אלכסנדרובקא בבית חותנו הגביר ר' אפרים. החסידים החלו להתקבץ משהחלו לפוץ שמועות על קדושתו וצדקותו, ומספרם הלך וגדל עם מעברו לזלטפולי ולברסלב. חסידי ברסלב אמצו לעצמם, בהשפעת רבם, מנהגים ודרכים שלא היו רגילות עד אז בעולם החסידות (ראה להלן), וכך נוצר סביבם פולמוס גדול. בראש מתנגדיה של ברסלב עמדו "הסבא משפולי" ורבי משה צבי מסווראן, אך החסידות זכתה לתמיכתם של רבי לוי יצחק מברדיטשוב והחוזה מלובלין. בשנת תקע"א נפטר רבי נחמן ונקבר בעיר אומן (שמהווה מאז מוקד עליה לתפילה, בעיקר בראש השנה), ומאז לא מכהן אדמו"ר רשמי בחסידות^[1].

תקופת רבי נתן[עריכה]

לאחר פטירתו החלו רוב החסידים ללמוד מפי תלמידו המובהק רבי נתן מנמירוב (שהתכנה בפיהם מוהרנ"ת), על אף שהוא לא כיהן כאדמו"ר רשמי. ר' נתן ערך, סידר ופרסם את תורת רבו, וכל תורת ברסלב שיש בידינו היא תוצאה של פעולתו. גם בתקופת ר' נתן סבלו חסידי ברסלב מרדיפות (התנגדותו של האדמו"ר מסווראן, שנחשב בתקופה ההיא לאחד מגדולי האדמו"רים באוקראינה, התעצמה בתקופה זו ופגעה קשות בחסידי ברסלב). הרדיפות כנגדם הגיעו עד כדי חרמות, סגירת ביהמ"ד באומן, איסור הדפסת ספריהם, מאסר ר' נתן ועוד. חסידי ברסלב הלכו והתמעטו. מאז, חסידי ברסלב נחשבו בחברה היהודית כקומץ שולי.

תקופת תלמידי רבי נתן[עריכה]

בשנת תר"ה נפטר ר' נתן, ומאז התפצלה החסידות ולא נותרה תחת הנהגת מנהיג אחד. המנהיג הרשמי, שהתמנה על ידי רבי נתן, היה רבי נחמן מטולטשין, אך הוא הנהיג רק את הקהילה שישבה באומן, בעוד שאר החסידים התפזרו, וצצו כמה מנהיגי קהילות מקומיות של החסידים. בתקופה זו פעל רבי נחמן מטשערין, מגדולי תלמידיו של ר' נתן שיצירתו הינה בעלת השפעה מכרעת על תורת ברסלב עד היום. תלמיד נוסף מתלמידי ר' נתן היה רבי משה ברסלבר. הוא גדל בבית ר' נתן ביחד עם אחיו

הדור הרביעי[עריכה]

בדור הרביעי של החסידות המשפיעים הבולטים היו רבי אברהם חזן, תלמידו של ר' נחמן מטולטשין, ורבי אברהם שטרנהרץ, נכדו ותלמידו של ר' נחמן מטשערין ונינו של ר' נתן. בסביבות שנת תרנ"ד עלה הרב חזן לארץ ישראל והתיישב בירושלים, ובכך החלה להתפתח קהילת חסידי ברסלב בירושלים. כמו כן, בצפת החלה להתפתח קהילה של חסידי ברסלב בהנהגת רבי ישראל קרדונר, תלמידו של ר' משה ברסלבר.

משפיעים נוספים בתקופה זו היו רבי אלתר טפליקר, תלמידו של ר' נחמן מטשערין ורבי שמשון ברסקי מצאצאי ר' נחמן, שהנהיג את הקהילה באומן.

לאחר עליית הקומוניסטים[עריכה]

לאחר המהפכה הבולשביקית ועליית השלטון הקומוניסטי, נרדפו חסידי ברסלב שבאוקראינה ביתר שאת על ידי השלטון הקומוניסטי, ומנהיגיה הבולטים היו רבי לוי יצחק בנדר ורבי אלימלך טפליקר. הקהילה הלכה ודעכה, ושרידיה נותרו במדינה עד עליית השלטון הנאצי. עם התדלדלות החסידות באוקראינה, עברה הנהגת החסידות לפולין, שם בלט רבי יצחק ברייטר שהנהיג את החסידות מלובלין, ורבי אהרן לייב ציגלמן.

בירושלים, התנהלה קהילה של חסידי ברסלב בעיר העתיקה, תחת הנהגתם של ר' אברםה שטרנהרץ ור' אברהם חזן. מנהיגי הקהילה לאחר פטירת הרב חזן היו תלמידיו רבי שמואל הורביץ, רבי אליהו חיים רוז'ין, רבי שמואל שפירא שהיה אברך בישיבת עץ חיים של המתנגדים והצטרף לקהילת ברסלב ורבי יחזקאל אפרים מנדליאל, מתלמידי ר' יצחק ברייטר בפולין. הקהילה בירושלים לא היתה אהודה על שאר יושבי ירושלים, וישיבתה סבלה ממצוקה כלכלית קשה. היחידים שנרתמו למען הישיבה היו הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יעקב משה חרל"פ^[2]. בשנת תש"א, ייסד הרב שטרנהרץ מנהגל עילה לקבר רשב"י במירון ("הקיבוץ במירון") כתחליף לעליה לציון ר' נחמן באומן.

במהלך השואה הושמדו קהילות ברסלב בפולין ובאוקראינה, ונותרו רק הקהילה בירושלים ושרידי הקהילה בצפת. במלחמת העצמאות גורשו חסידי ברסלב ממושבם בעיר העתיקה ועברו להגורר בשכונת קטמון, במאה שערים (שם הוקם בימ"ד גדול הידוע עד היום בשם "השול") ובבני ברק (שם הוקם בימ"ד גדול הידוע עד היום בתור "הכולל"). בשנים שלאחר מכן דעכה חסידות ברסלב והפכה לקהילה זניחה ומדולדלת בתוך "העדה החרדית".

בתקופה זו הגיע לארץ ר' לוי יצחק בנדר (תלמידם של ר' אברהם חזן ור' שמשון ברסקי), שהיה ממנהיגי החסידים באוקראינה בתקופת השלטון הקומוניסטי, ונחשב לאחד ממנהיגי חסידות ברסלב בארץ. תלמידו, הרב אליעזר ברלנד, החל לפעול להפצת תורת ברסלב בעולם הישיבות. בהמשך, החלה להיווצר תנועת תשובה בהנהגתו של הרב ברלנד, שייסד בירושלים את ישיבת שובו בנים. דרכה המיוחדת של חסידות ברסלב החלה למשוך אליה חוזרים בתשובה רבים, וחסידות ברסלב הלכה וגדלה. אמנם, אחר הרשעתו של הרב ברלנד בהטרדות מיניות ובאיסורים חמורים הכוללים איסור אשת איש וחשד למעורבות ברצח הוקעה קהילתו מהזרם המרכזי בחסידות.

במקביל, התפתחה מחדש הקהילה בצפת על ידי הרב גדליה אהרן קניג, תלמידו של ר' אברהם שטרנהרץ, והוקמו בה מוסדות וישיבות. גם הקהילה בצפת החלה למשוך אליה חוזרים בתשובה רבים.

קהילה בולטת של חסידי צפת נוסדה על ידי הרב ישראל דב אודסר, שהיה מזקני חסידי ברסלב בירושלים ותלמידו של ר' ישראל קרדונר (ממשפיעי הדור הרביעי). בזקנותו, סיפר כי בצעירותו נשלח אליו משמים פתק מר' נחמן ובו מופיעה הסיסמא: "נ נח נחמ נחמן מאומן". ר' ישראל דב החל במסע הסברה ובו הפיץ את בשורת "הפתק", אשר לפי טענתו הסיסמא המופיעה בו מקרבת את הגאולה^[3]. חסידיו של הרב אודסר, שהלכו וגדלו עם השנים, רואים בו ממשיכו של ר' נחמן ואף יש שמגידירם אותו כמלך ישראל וכמשיח. הם רואים בקברו שבמרומי הר המנוחות את התחליף לציון ר' נחמן באומן. רבים מהם נוהגים לרקוד ברחובות ועל גבי מכוניות, בעיקר את המילים "נ נח נחמ נחמן מאומן", כציווי רבם. זרם זה מושך אף הוא חוזרים בתשובה רבים, שנמשכו לעממיותו ולאי- השתייכותו לממסד החרדי כשאר הזרמים.

קהילה נוספת שהוקמה הינה קהילת ברסלב ביבנאל, בהנהגתו של הרב אליעזר שלמה שיק (ראה להלן).

כיום, חסידי ברסלב הרשמיים מונים עשרות אלפי משפחות, ועוד רבים שאינם נמנים באופן ישיר על חסידות ברסלב לומדים את תורתה ונוהגים בהנהגותיה, והיא כיום אחד הזרמים המשמעותיים ביותר בחברה היהודית ברחבי העולם.

שיטת החסידות[עריכה]

זרמים בחסידות[עריכה]

כיום ישנן מספר קבוצות בקרב חסידי ברסלב, כאשר העיקריות שבהן:

• הפלג הירושלמי- מורכב מקהילת ברסלב בירושלים (ה"שול") ובבני ברק. אנשיו הולכים בדרכו של הרב בנדר. חסידי ה"שול" בירושלים נמנים על העדה החרדית ומלבושם הינו כלבוש הירושלמי המסורתי (מעיל מפוספס ארוך). ממנהיגי הקהילה הבולטים: הרב יעקב מאיר שכטר,הרב משה קרמר, הרב ישראל מאיר ברנ. תלמידיו של הרב שכטר התפלגו חלקית מזרם זה, ונחשבים כיום לקהילה בפני עצמה המכונה בקרב אנשי ברסלב "הקהילה". חלק מאנשי "הקהילה" ייסדו את תנועת "מורשת הנחל" להפצת תורת ברסלב.
• הזרם החסידי - הזרם החסידי של חסידי ברסלב הוא זרם של חסידי ברסלב שהתקרבו ממשפחות חסידיות וממשיכים להתנהג בחמימות החסידים עפ"י דרך הבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו, למעשה יש לזרם זה כמה וכמה קהילות בפני עצמם ורבני הקהילות הם תלמידים של הרב ניסן דוד קיוואק, ביניהם קהילת "מאירת עיניים" שבנשיאות הרב ניסן דוד קיוואק. קהילת "תורת חכם" של המקובל הנודע הרב יצחק מאיר מורגנשטרן ומרכזה נמצא בירושלים [חסידי הרב מורגנשטרן נותנים דגש על לימוד הקבלה]. קהילת "נזר ישראל" בנשיאות הרב אברהם צבי קלוגר. קהילת "אור מתתיהו" בנשיאות הרב פנחס דוד בונקר. קהילת הרב דוד גבירצמן. כמו כן לזרם זה יש הרבה משפיעים ורבנים שונים ביניהם הרב משה מנחם קלוגר ראש מוסדות קבר רחל, והרב אברהם יצחק קלצקי, הרב ישראל מאיר גלינסקי, הרב יהודה דייטש, הרב שלום פאלאק, הרב יעקב ברנשטיין, הרב אשר זעליג מרגליות, ועוד רבים.
• קהילת 'שובו בנים- נחמת ציון'- קהילה גדולה בהנהגת הרב ברלנד ותלמידו הבולט הרב שלום ארוש. לקהילה מספר ישיבות גדולות, כאשר המפורסמות שבהן הן ישיבת שובו בנים של הרב ברלנד וישיבת חוט של חסד של הרב ארוש, שתיהן בירושלים. רב בולט נוסף השייך לזרם זה הוא הרב עופר ארז.
• קהילת יבנאל- קהילה זו נוסדה על ידי הרב אליעזר שלמה שיק (המוכנה מוהרא"ש), שכיהן כאדמו"ר ומנהיג לחלק מחסידי ברסלב,. קהילה זו התפרסמה בזכות החוברות שהיא מפיצה, ורבים חזרו בתשובה דרכה, כיום לאחר פטירת הרב שיק התפלגה הקהילה לכמה קהילות נפרדות אך ברובם מאוחדות ביניהם קהילת יבניאל 'בית מוהרא"ש' בראשות תלמידו הרב יצחק לעזער. קהילת 'היכל הקודש' בנשיאות הרב יואל ראטה, ועוד.
• נ נחים - מהזרם של הרב ישראל דב אודסר "בעל הפתק". הננחים ידועים בשל הסיסמא: "נ נח נחמ נחמן מאומן" אותה פרסם הרב אודסר בשם ר' נחמן בפתק שקבל ממנו מהשמים בתחילת התקרבותו לדרך ברסלב. פלג זה, חסידיו ידועים במנהגם לרקוד ברחובות ועל גבי מכוניות. מפוזרים בכל רחבי הארץ ללא קהילה וללא רבנים כלל. הנחמנים ברובם נוהגים בערבים לעשות שמח בארועים והדפיסו מליוני ספרי רבי נחמן. חלק מהננחים לאחרונה פתחו מפלגה שמתמודדת לכנסת בשם "כולנו חברים נ נח"
• קהילה בתל אביב בשם "שיר חדש" בראשות הרב יצחק בנזסון העוסקת בהפצת תורת ברסלב לתושבי האזור, הרב בזנסון הוא תלמיד של הסבא הרב ישראל אודסר.
• קהילת בית ברסלב- נוסדה בהנהגת הרב מאיר שלמה מתלמידיו המובהקים של הרב ברלנד מנהיג שובו בנים זאת מונה כחמש מאות משפחות נמצאת בפאתי העיר בני ברק מספר ישיבות וכוללים בנשיאות הרב ישיבת אמת ואמונה לצעירים בבית שמש וישיבת נחלת אברהם בפרדס כץ וכן כולל אוצרות הרשבי שנמצא בקבר רבי שמעון בר יוחאי.
• "תורת חכם"- קהילה זו מתפקדת כחצר חסידית בראשות הרב יצחק מאיר מורגנשטרן ומרכזה נמצא בירושלים. חסידי הרב מורגנשטרן נותנים דגש על לימוד הקבלה. קהילה זו אינה שייכת באופן מלא לחסידות ברסלב, ורבים מחסידיה אינם מגדירים את עצמם כחסידי ברסלב.

ספרי חסידות ברסלב[עריכה]

ספרי ר' נחמן[עריכה]

• ליקוטי מוהר"ן- עיקרי תורתו של ר' נחמן, מייסד החסידות.
• ספר המידות - כתב אותו בהיותו בגיל 6 . ובסוף ימיו הודפס על ידי ר' נתן תלמידו.
• סיפורי מעשיות - 13 מעשיות מופלאות. סיפורים מאלפים ומלאי סגולה.
• שיחות הר"ן - שיחותיו של רבי נחמן, נכתבו והודפסו על ידי תלמידו רבי נתן.

ספרי רבי נתן

• ליקוטי הלכות - ביאור הלכות שבשולחן ערוך על פי אור חסידות ברסלב.
• ליקוטי תפילות - תפילות המיוסדות על פי ספר ליקוטי מוהר"ן, נכתב על פי הוראות רבי נחמן לרבי נתן שיעשה מהתורה תפילות.
• עלים לתרופה - אגרות שכתב רבי נתן ברובם לבנו רבי יצחק ולשאר תלמידיו.
• ליקוטי עצות - ליקוטים מספרי רבי נחמן.

ספרי רבי נתן[עריכה]

• שיחות הר"ן - שיחות של רבי נחמן שנכתבו על ידי רבי נתן
• שבחי הר"ן - סיפור ילדותו של רבי נחמן וסיפור נסיעתו לארץ ישראל
• חיי מוהר"ן - ציטוטים משיחות של רבי נחמן וסיפורים ומשלים שנאמרו מפיו. נכתב על ידי רבי נתן
• ליקוטי עצות - רבי נתן בעצת רבי נחמן, לקח את העצות הפשוטות מהספר ליקוטי מוהר"ן ועשה מהם ספר של עצות
• ליקוטי תפילות - על פי עצת רבי נחמן, רבי נתן ערך תפילות מכל התורות שבספר ליקוטי מוהר"ן
• ליקוטי הלכות - ספר ענק 8 כרכים, של ביאורים מופלאים על ההלכות ומנהגי התורה על פי התורות של רבי נחמן

ניתן לגשת לספרים ברשת, ואף להעתיק ולהדביק.