בצלאל סמוטריץ': הבדלים בין גרסאות בדף

בצלאל יואל סְמוֹטְרִיץ' (נולד ב-27 בפברואר 1980, י' באדר ה'תש"מ) הוא שר האוצר, שר במשרד הביטחון ויושב ראש מפלגת הציונות הדתית. כיהן במשך כשנה כשר התחבורה והבטיחות בדרכים.

לפני כניסתו לחיים הפוליטיים שימש מנהל הפעילות של תנועת רגבים ומנהל ישיבת קדומים. עורך דין בהכשרתו.

ביוגרפיה[עריכה]

סמוטריץ' נולד ב-1980 בחיספין שברמת הגולן, לרב חיים ירוחם סמוטריץ', רב המושב בית יתיר לשעבר ור"מ בישיבת ניר קריית ארבע. אמו היא יוכבד מנזון, צאצאית לרב אברהם לייב מונזון ממוהיליוב, מתלמידי הגאון מווילנה.

סמוטריץ' גדל בבית אל. בשנות התיכון למד בחטיבת הביניים שעלבים ובישיבת ירושלים לצעירים שעל יד ישיבת מרכז הרב, ולאחריהן למד בישיבת מרכז הרב וישיבת קדומים. במקביל למד גם לתואר ראשון במשפטים בקריה האקדמית אונו וסיים בהצטיינות. לאחר מכן החל בלימודים לתואר שני במשפט ציבורי ובינלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים, אך לא השלים אותו.

בגיל 28 התגייס לצה"ל ושירת במשך שנה וארבעה חודשים כעוזר ראש זירת מרכז בחטיבת המבצעים של המטה הכללי.

מורי דרכו הם הרב יצחק בן שחר ואביו.

פעילות ציבורית[עריכה]

סמוטריץ' נעצר על ידי השב"כ בשנת 2005, בעת פעולות המחאה נגד תוכנית ההתנתקות, יחד עם ארבעה פעילי ימין נוספים והוחזק בכלא שקמה במשך שלושה שבועות ושלושה שבועות נוספים במעצר בית, בחשד לחסימת כבישים. לא הוגש נגדו כתב אישום. ב-2015, כשנכלל ברשימת המועמדים בבחירות לכנסת העשרים, נטען כי החשד שבגינו נעצר עשר שנים קודם לכן היה "החזקת 700 ליטר דלק כדי לפגוע בתשתיות ולמנוע את הפינוי". סמוטריץ' הכחיש כי נחשד באחזקת דלק ואמר שחסימת כבישים היא אקט דמוקרטי מקובל בישראל. לדבריו, הוא היה אז רכז כוח אדם מטעם מועצת יש"ע, ומטרת המעצר והחקירות בשירות הביטחון הכללי הייתה למנוע צעדת המונים לעבר גוש קטיף שעלולה הייתה לשתק את החיים במדינה.

בנובמבר 2006 נמנה עם מארגני "מצעד העוז והענווה", שבו צעדו כ-200 איש בלוויית בהמות וכלבים כמחאה על מצעד הגאווה בירושלים, מצעד שכונה בתקשורת "מצעד הבהמות". כשנשאל על הנושא ב-2015 אמר שהוא מתחרט על המצעד. עמדתו נגד הכרת המדינה בזוגיות הומוסקסואלית כתא משפחתי נותרה בעינה. בשיחה עם תלמידי תיכון בגבעתיים בשנת 2015 בתגובה לקריאה של תלמיד מהקהל בשיחה בנושא הקהילה הגאה אמר סמוטריץ' "אני הומופוב גאה".

נמנה עם מייסדי עמותת "רגבים" ב-2006 ושימש כמנהל הפעילות שלה. התמנה למנהל ישיבת קדומים ונמנה עם מייסדי איגוד הישיבות הגבוהות. שימש נציג ציבור במליאת מועצת העיתונות, חבר הנהלה בישיבת בני חיל ובתנועת קוממיות, בגרעין החינוכי בנתניה.

פעילות פוליטית[עריכה]

התמודדותו הראשונה של סמוטריץ' לכנסת הייתה בבחירות לכנסת השמונה עשרה ב-2009, בה הוצב במקום התשיעי ברשימת האיחוד הלאומי, ובהתאם לחוק הבחירות לכנסת שוחרר לשלושה חודשים משירותו בצה"ל, לאחריהם חזר להשלים את שירותו. המפלגה זכתה בארבעה מנדטים, וסמוטריץ' לא נכנס לכנסת. סמוטריץ' עצמו התנגד מלכתחילה להכנס לפוליטיקה, ונכנס בעקבות הוראת רבותיו ובראשם הרב חיים דרוקמן שקבעו שמדובר בצעד נצרך.

בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הוצב במקום התשיעי ברשימת הבית היהודי, לאחר שנבחר על ידי מרכז האיחוד הלאומי – תקומה למקום השני שהוקצה לה ברשימה. בעקבות פטירתו של השר אורי אורבך, קודם סמוטריץ' למקום השמיני ברשימה ונבחר לכנסת. הוא מונה לסגן יושב ראש הכנסת ולחבר בוועדת הכספים ובוועדת הפנים והגנת הסביבה.

ב-14 בינואר 2019, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, גבר סמוטריץ' על השר אורי אריאל, ונבחר במרכז מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה ליו"ר המפלגה.

לקראת אותן בחירות הגיעה מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה להסכם על ריצה משותפת עם הבית היהודי ועוצמה יהודית, במסגרת איחוד מפלגות הימין. על פי ההסכם הוצב סמוטריץ' במקום השני ברשימה לכנסת, אחרי יו"ר הבית היהודי הרב רפי פרץ. עוד הוסכם כי תינתן לו הזכות לבחור ראשון מבין התפקידים שיתקבלו במסגרת ההסכם הקואליציוני, ושאם תקבל הסיעה רק תפקיד שר אחד, יכהנו בו שניהם ברוטציה. הסכם זה נשמר גם לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, אז רצו הבית היהודי והאיחוד הלאומי עם הימין החדש במסגרת רשימת ימינה.

ב-23 ביוני 2019 מונה לשר התחבורה ולחבר הקבינט המדיני ביטחוני, במסגרת ממשלת המעבר.

כשר התחבורה הוחל במהלך כהונתו מיזם נתיב פלוס שבמסגרתו הוקצו בכביש החוף ובנתיבי איילון נתיבי נסיעה לתחבורה ציבורית ולכלי רכב פרטיים עם לפחות נוסע אחד או שניים מלבד הנהג. כמו כן האיץ סמוטריץ' את חשמול הרכבת בקו המהיר בין ירושלים לתל אביב, וכן החל בבניית מסילת ראשון לציון – מודיעין.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע נפרד סמוטריץ' מבנט, לדבריו על רקע נכונותו של בנט להיכנס לממשלה בשיתוף מפלגות שמאל. סמוטריץ' שינה את שם מפלגתו ל"הציונות הדתית", וחתם על הסכם ריצה ברשימה משותפת במסגרת בלוק טכני עם עוצמה יהודית ונעם, כאשר סמוטריץ' ניצב בראש הרשימה. הרשימה קיבלה בבחירות 6 מנדטים. מתוכם קיבלה "הציונות הדתית" 4 מנדטים, אליהם הצטרף אופיר סופר ששוריין ברשימת הליכוד והתמזג לרשימה מספר חודשים לאחר השבעת הכנסת. במהלך כהונת ממשלת בנט-לפיד, ביקר סמוטריץ' אותה ואת העומדים בראשה בחריפות.

לקראת הבחירות לכנסת ה-25 חתם סמוטריץ' פעם נוספת על הסכם ריצה משותפת בבלוק טכני עם עוצמה יהודית ומפלגת נעם. הרשימה זכתה ב-14 מנדטים, מהם 7 לאיחוד הלאומי – תקומה. לאחר הבחירות נכנס לממשלת ישראל השלושים ושבע והתמנה לשר האוצר ולשר במשרד הביטחון הממונה על המתפ"ש והמנהל האזרחי. ב-5 בפברואר 2023 התפטר סמוטריץ' מהכנסת במסגרת החוק הנורבגי.

חקיקה[עריכה]

במהלך הכנסת העשרים העביר סמוטריץ' כיוזם ראשון שתים עשרה הצעות חוק, והיה משיאני החקיקה של הכנסת. הצעות החוק כללו:

"חוק החטיבה להתיישבות" שיזם סמוטריץ' ואושר בכנסת ב-23 בדצמבר 2015. החוק קובע שממשלת ישראל רשאית להאציל מסמכויותיה בתחום ההתיישבות ובתחומים נוספים לחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית. ב-2016 הגיש סמוטריץ' הצעה ל"חוק השקיפות" שלפיה תוטל חובת גילוי על עמותות שמקבלות מימון מיישות מדינית זרה. ההצעה מוזגה לתוך הצעת חוק ממשלתית שאושרה ב-11 ביולי. ב-7 בנובמבר 2016 השלים את חקיקת חוק שירות הציבור (הצהרת הון) המחייב בכירים בשירות המדינה למלא הצהרת הון לקראת מינוים. יזם עם ח"כ יואב קיש את חוק ההסדרה שמטרתו הייתה לאפשר הפקעת מקרקעין ביהודה ושומרון שנבנתה עליהם התיישבות בתום לב, ולהעניק לבעלים קרקע חלופית או פיצוי. החוק אושר ב-6 בפברואר 2017. ביוני 2020 פסל בג"ץ את החוק בנימוק שהוא אינו חוקתי.

עמדותיו[עריכה]

הסכסוך הישראלי פלסטיני[עריכה]

עמדתו המדינית היא שהתנועה הלאומית הפלסטינית הוקמה מלכתחילה כמתנגדת לציונות והיא שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. שתי השאיפות הלאומיות אינן יכולות לחיות זו לצד זו בשלום, ולכן, לדבריו, דחו הפלסטינים את הצעות השלום הישראליות.

סמוטריץ' סבור כי מדיניות ההרתעה של ישראל צריכה להשען על "מאזן אימה" בעזרת סנקציות והפעלת כוח, כמו הריסות בתים וגירוש משפחות מחבלים, וכן גילוי "אפס סובלנות מול אירועים שוחקי הרתעה", כגון הכאת קצין צה"ל בידי עהד תמימי. לכן הוא הביע צער על שתמימי לא נורתה בברך בעת האירוע. בדצמבר 2018, בעקבות פיגוע הירי בצומת עפרה ופיגוע הירי בגבעת אסף, הצטרף סמוטריץ' לקריאה למתנחלים לחסום באותו ערב את הכביש לתנועת פלסטינים.

לאחר שמפכ"ל המשטרה קובי שבתאי אמר, בהתייחסו למהומות בלוד, שהן אירעו כחלק מהמהומות בישראל, ושאין חלוקה מצידו בין יהודים וערבים, אלה טרוריסטים משני הצדדים שצריך לטפל בהם, ביקר אותו סמוטריץ: "הבעיה היא שהמפכ"ל יורק בפרצופם של אזרחי ישראל ומדבר כמו מהאו"ם על סימטריה בין שני הצדדים, יש התקוממות לאומנית של ערבי ישראל שמשתפים פעולה כגיס חמישי עם האויבים שלנו בחמאס, אתה צריך לדחוף לוועדת חקירה - למה המפכ"ל מדבר כך? למה לקח כל כך הרבה זמן לגייס כוחות? ערביי ישראל הם אזרחים אבל מה לעשות יש להם הזדהות עם האויב".

ביחס לבעיית הנשק הבלתי-חוקי בציבור הערבי, המשמש רבות לאלימות, סבור סמוטריץ ש"אי אפשר להצליח לטפל בתופעה של נשק בלתי חוקי בכלים הרגילים, וחייבים לייצר הגדרה אחרת של המציאות. יש כאן כפירה בריבונות של המדינה וצריך לומר שמדובר במכת מדינה. צריכים כאן מנהיגות ולא לשים פלסטרים ולייצר סט כלים אחר לממשלה".

ב-2021, לאחר הבחירות לכנסת העשרים וארבע, התנגד סמוטריץ' נחרצות להקמת ממשלה בראשות בנימין נתניהו שתישען על הרשימה הערבית המאוחדת בהנהגת מנסור עבאס. התנגדותו של סמוטריץ' הכריעה את הוויכוח הפנימי בגוש הימין בשאלה זו בטרם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש. בין השאר אמר סמוטריץ': ניסיונות ההלבנה של התנועה האיסלאמית מצד גורמים מסויימים בימין משקפים עיוורון וקוצר רואי מסוכן וחסר אחריות שיביא לאובדן שלטון הימין לעשרות השנים הבאות ולסופה של המדינה היהודית. לא פחות. הסתמכות של הימין על עבאס תהיה פשע, שיביא אולי לעוד כמה שנות שלטון של נתניהו, אבל מיד אחר כך יעביר את השלטון לשותפות שמאל-ערבים להרבה מאוד שנים ולאסון למדינת ישראל"

באוקטובר 2021 עורר סערה כשבמהלך נאומו בכנסת הגיב לקריאות ביניים מצד חברי הכנסת מהרשימה המשותפת ומרע"ם במילים "אתם פה בטעות – כי בן-גוריון לא גמר את העבודה ולא זרק אתכם ב-48'. זאת האמת. איתכם אין לי שיג ושיח".

תוכנית ההכרעה[עריכה]

בספטמבר 2017 פרסם סמוטריץ' את "תוכנית ההכרעה" – תוכנית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שאותה הגדיר "התוכנית היחידה שמבוססת על הכרעת הסכסוך ולא על שימורו בעצימות משתנה". ועידת מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה אישרה את התוכנית באותו חודש.

התוכנית מבוססת על מספר הנחות יסוד:

העם הפלסטיני אינו אלא תנועת נגד לתנועה הציונית, זוהי מהותו וזכות קיומו (בניגוד למדינות ערב אחרות). כפועל יוצא, התנועה הלאומית הפלסטינית לא תשלים לעולם עם קיומה של מדינת ישראל בגבולות כלשהם, כל עוד תאמין באפשרות לממש את שאיפותיה הלאומיות בארץ ישראל. "השאיפות הלאומיות של העם היהודי ושל ערביי ארץ ישראל סותרות. לא ניתן ליישב אותן ולאפשר לשתיהן לדור בכפיפה אחת". הטרור אינו נובע מיאוש, אלא מתקווה להכניע את מדינת ישראל. לפי התוכנית, שלום בר-קיימא יושג באמצעות פירוק הרשות הפלסטינית, החלת הריבונות הישראלית בכל יהודה ושומרון, הקמת יישובים יהודיים רבים ביהודה ושומרון ועידוד מאות אלפי תושבים לעבור לשם.

לפי התוכנית יוצע לפלסטינים תושבי יהודה ושומרון לחיות תחת השלטון הישראלי במעמד של תושבים, ולנהל חיים ברמה המוניציפלית במנהלות אזוריות נטולות מאפיינים לאומיים, שייבחרו בבחירות דמוקרטיות. האזורים הם: חברון, בית לחם, רמאללה, יריחו, שכם וג'נין. לפי התוכנית ממשלים אלו מתאימים למבנה התרבותי והחמולתי של החברה הערבית, ועל כן יבטיחו שלום פנימי ושגשוג כלכלי. התוכנית אינה מעניקה לפלסטינים זכות הצבעה לכנסת, ובכך יישמר הרוב היהודי בקבלת ההחלטות במדינת ישראל. לפי סמוטריץ, היעדר זכות הצבעה לפרלמנט ריבוני מלא הוא לכל היותר גירעון במובהקות הדמוקרטית, ויישום התוכנית לא יהפוך את ישראל למדינת אפרטהייד, משום שהיא מעניקה לפלסטינים זכויות דמוקרטיות רבות יותר מאשר הם מקבלים כיום, או צפויים לקבל, בכל הסדר אחר. התוכנית מציעה שלושה מודלים אפשריים לשיפור הרכיב הדמוקרטי בטווח הארוך: הענקת זכות הצבעה לפרלמנט הירדני; שיתוף בהחלטות אזרחיות ולא לאומיות; ואף אזרחות מלאה, בהתאם לכמות התושבים הערבים שיבקשו זאת ולגילויי נאמנות כגון שירות צבאי או לאומי. תושב שלא יהיה מעוניין בכך יקבל סיוע להגר למדינה ערבית שבמסגרתה יוכל לממש את שאיפותיו הלאומיות, או לכל מדינה אחרת. אלו שינקטו בפעולות טרור יטופלו בידי כוחות הביטחון בנחישות ובעוצמה רבה יותר ובתנאים נוחים יותר מהנהוג כיום, כך שייווצרו ייאוש מחזון המדינה הפלסטינית ודעיכה של המוטיבציה לטרור, כפי שלאחר מלחמת העצמאות קיבלו ערביי ישראל את השלטון הישראלי כעובדה מוגמרת.

דת ומדינה[עריכה]

סמוטריץ' הוא בין חברי הכנסת הפעילים ביותר בהגשת הצעות חוק בנושא דת ומדינה.

פעילותו בתחום דיני האישות כוללת את הצהרתו שמפלגת הבית היהודי היא מפלגה דתית ש"לעולם לא תכיר בנישואים חד מיניים". הוא הגיש בשנת 2017 הצעת חוק יחד עם חברי הכנסת יואב בן צור ומיכאל מלכיאלי מש״ס, לפיה בעל של אישה שאינה מקיימת פסק דין המחייב אותה לקבל גט לא יצטרך להמתין שלוש שנים לפני שיוכל לבקש אישור לשאת אישה שנייה. בשנת 2018 הגיש הצעת חוק לפיה המדינה תממן הקפאת ביציות עבור נשים עגונות ומסורבות גט. מטרתה של הצעת חוק זו הייתה לבטל את אחד ממנופי הלחץ העיקריים של סרבני גט על נשותיהם, אולם הקואליציה הבינלאומית למען זכויות העגונה טענה נגדה שמדובר בהליך שהצלחתו מוטלת בספק, ואשר עלול לעכב באופן משמעותי את מתן הגט.

בתחום חיזוק היהדות והרבנות במדינת ישראל, קרא לממשלה בשנת 2018 להימנע מהרחבת הקריטריונים לזכאות לעלייה מאתיופיה כך שיכללו הורים ואחים של בני קהילת הפלאשמורה, שלכל הדעות אינם יהודים וגם אינם זכאי עלייה לפי חוק השבות. הוא פנה לפרקליט המדינה לפתוח בחקירה פלילית נגד ארגון "השגחה פרטית", שלטענתו מעודד אנשים להפר את החוק בכך שהקים מערך נישואים אלטרנטיבי לרבנות הראשית. הוא פעל להשבת הסטטוס קוו בענייני תחבורה ציבורית בשבת על ידי שינוי לוחות הזמנים והמסלולים של קווי אוטובוס שפעלו לאחר כניסת השבת.

בראיון ביוני 2019 שאל אותו אסף ליברמן האם רצונו שישראל תהיה מדינת הלכה, והשיב כי "חוקי התורה עדיפים בהרבה על מדינת ההלכה שיצר כאן אהרון ברק". כשנשאל האם שאיפתו שיונהגו בישראל כל משפטי התורה, השיב שבעזרת ה', כשעם ישראל ירצה, תתנהל לפי משפט התורה, "כפי שהיה בימי דוד המלך ושלמה המלך, על פי משפט התורה, כמובן, בהתאמה לימים האלה ולאתגרים האלה ולכלכלה הזאת ולאיך שחיה חברה בשנת 2019". כשנשאל האם יסקלו מחללי שבת, השיב ש"לא סוקלים מחללי שבת כל כך מהר", ושלפי חז"ל, סנהדרין שהייתה מוציאה להורג פעם בשבעים שנה הייתה נחשבת "קטלנית". סמוטריץ' השווה זאת למדינת ישראל שהוציאה להורג אדם אחד בשבעים שנותיה, ואמר כי באופן דומה גם עונש המוות במשפט התורה "איננו כה מפחיד".

תחומים נוספים[עריכה]

בדצמבר 2015 נשאל על דו"ח העוני השנתי שפורסם, והשיב: "אין ספק שממצאי דו"ח העוני אמורים להילמד בצורה מעמיקה ולהיות חלק מתוכניות עבודה שלנו ככנסת וכממשלה כדי לצמצם את העוני בישראל. עם זאת, לא צריך לאבד פרופורציות. אין ספק שעני היום הוא הרבה פחות עני מלפני 20 שנה. הצמיחה במדינת ישראל מתקדמת. אז נכון שעשירים היום יותר עשירים מפעם אבל גם העניים יותר עשירים מבעבר במונחים מוחלטים. הפער נשמר והוא כמובן כואב וצריך לטפל בו, אבל לא צריך להלקות את עצמנו על מה שלא מגיע לנו. אין כאן אף אחד שמת מרעב או מקור ברחובות".

סמוטריץ' מתח ביקורת על אמצעים חריפים, בהם עינויים, שנקט השב"כ כלפי עצורים בחשד של מעורבות בהצתת בית משפחת דוואבשה בדומא וכלפי בני קהילתם, ושלל את הגדרת המעשה כפעולת טרור. הוא כתב: "טרור הוא רק אלימות שמפעיל אויב במסגרת מלחמה נגדנו ורק הוא מצדיק נקיטת צעדים חריפים שמקומם לא יכירם במציאות רגילה. כל השאר זה פשע חמור, פשע נאלח, פשע לאומני, אבל לא טרור. בכל השאר מטפלים במגוון הכלים הרחב שמעמיד ההליך הפלילי. הרצח בדומא, עם כל חומרתו, הוא לא אירוע טרור."

סמוטריץ' התנגד ל'חוק ההדחה', המעניק יכולת לחברי הכנסת להדיח ח"כ מכהן ללא צורך באישור בג"ץ, שמטרתו הייתה להדיח את חברת הכנסת חנין זועבי. באוקטובר 2016, לאחר דרישת נציגי ארגון בצלם מחברי האו"ם לנקוט בסנקציות נגד ישראל, קרא יו"ר הקואליציה, דוד ביטן, לשלול את אזרחותו של מנכ"ל הארגון, חגי אלעד. סמוטריץ' התנגד לצעד זה בנימוק שהוא אנטי דמוקרטי.

בתגובה לציוצים בטוויטר שעסקו בדיווח לפיו בבתי חולים רבים בישראל נהוגה הפרדה בין יולדות יהודיות לערביות ולריאיון של אשתו בנושא, צייץ סמוטריץ': "יש פערים מנטליים ולשני הצדדים יותר נוח להיות עם עצמם. [...] אשתי ממש לא גזענית, אבל אחרי לידה היא רוצה לנוח ולא את החפלות ההמוניות המקובלות אצל משפחות היולדות הערביות [...] יש מלחמה כבר מאה שנה בארץ הזו בין יהודים לערבים ולכן טבעי שאשתי לא תרצה לשכב ליד מישהי שהרגע ילדה תינוק שאולי ירצה לרצוח את התינוק שלה עוד עשרים שנה. [...] אחרי החלת הריבונות נחיה כאן רק עם ערבים שיזנחו את השאיפות הלאומיות ויקבלו את המדינה היהודית ולא ילחמו בה. אז יהיה דו קיום."

במרץ 2017 קרא סמוטריץ' לישיבות ולמכינות לעכב את גיוס תלמידיהם לצה"ל במחזור גיוס אחד, על מנת להפעיל לחץ נגדי על הצבא על רקע סוגיית השירות המשותף ושילוב נשים בתפקידי לחימה בצה"ל. על רקע סוגיה זו אמר סמוטריץ' בינואר 2018 כי "בסופו של יום יש מקצועות ותפקידים בחיים שמתאימים לגברים, ויש מקצועות שמתאימים לנשים - כך הקב"ה ברא את העולם, כך טוב לעולם".

כשנשאל על יחסו לערבים העיד על עצמו כי "אני כשר תחבורה יהודי, דתי, מתנחל, ימני – כנראה לא ימין רך כל כך – ידעתי לדאוג לצרכים שלהם. ותשאל אותם, הם מודים בזה".

חיים אישיים[עריכה]

סמוטריץ' נשוי לרויטל ולהם שבעה ילדים. הם מתגוררים בשכונת גבעת רש"י שבקדומים.

במרץ 2017 נכתב ב"הארץ" וחדשות 2 כי בקידום חוק ההסדרה נמצא סמוטריץ' בניגוד עניינים, מכיוון שביתו שבשכונת גבעת רש"י נבנה באופן בלתי חוקי, שכן חלקת הקרקע שעליה נבנה אינה כלולה בתוכנית המתאר של קדומים, ובנוסף לא סומנה כאדמת מדינה על ידי צוות קו כחול של המנהל האזרחי שמיפה את השטח ב־2012, אולי כי הן עובדו בעבר בידי פלסטינים, ושצילומי אוויר הראו כי היו עצים בחלקה עד שנת 2002. סמוטריץ' הכחיש את הטענות ואמר ש"הדברים נעשו כנדרש".