קטגוריה:אגרות אלכסנדרוב לראי"ה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
במסגרת המיזם מכון מאבני המקום הו"ל מחדש את אגרותיו של ר' שמואל אלכסנדרוב אל הראי"ה.
במסגרת המיזם מכון מאבני המקום הו"ל מחדש את אגרותיו של ר' שמואל אלכסנדרוב אל הראי"ה.


ר' היה שמואל אלכסנדרוב (ח' בטבת ה'תרכ"ו, 26 בדצמבר 1865 - י"ז בחשוון ה'תש"ב, 7 בנובמבר 1941) היה מלומד יהודי אוטודידקט מאנשי תנועת המזרחי, שנספה בשואה.
ר' שמואל אלכסנדרוב (ח' בטבת ה'תרכ"ו, 26 בדצמבר 1865 - י"ז בחשוון ה'תש"ב, 7 בנובמבר 1941) היה מלומד יהודי אוטודידקט מאנשי תנועת המזרחי, שנספה בשואה.


נולד בבוריסוב, פלך מינסק, לרב הלל אלכסנדרוב שנודע בתואר "העילוי משקלוב". למד בבתי המדרש המקומיים ובהיותו בן חמש עשרה למד בחברותא מפי הרב המקומי ר' יהודה צירקל. זמן מה למד בישיבת וולוז'ין אך אז החל לעסוק בלימודי היסטוריה, פילוסופיה ומדעי הטבע ועזב את הישיבה. בנסותו לשלב את דברי חז"ל והמסורת היהודית עם הידיעות החדשות שרכש, למד גם קבלה ואת ההגות החב"דית והחל לגבש לעצמו תפיסת עולם עצמאית.
נולד בבוריסוב, פלך מינסק, לרב הלל אלכסנדרוב שנודע בתואר "העילוי משקלוב". למד בבתי המדרש המקומיים ובהיותו בן חמש עשרה למד בחברותא מפי הרב המקומי ר' יהודה צירקל. זמן מה למד בישיבת וולוז'ין אך אז החל לעסוק בלימודי היסטוריה, פילוסופיה ומדעי הטבע ועזב את הישיבה. בנסותו לשלב את דברי חז"ל והמסורת היהודית עם הידיעות החדשות שרכש, למד גם קבלה ואת ההגות החב"דית והחל לגבש לעצמו תפיסת עולם עצמאית.
שורה 40: שורה 40:


קראקא<ref>שני כרכי מכתבי מחקר ובקרת נמצאים בספרייה הלאומית בירושלים: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011996800205171/NLI</ref>
קראקא<ref>שני כרכי מכתבי מחקר ובקרת נמצאים בספרייה הלאומית בירושלים: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011996800205171/NLI</ref>
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
{{ניווט אגרות אלכסנדרוב}}

גרסה אחרונה מ־15:50, 2 באוגוסט 2023

מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.

במסגרת המיזם מכון מאבני המקום הו"ל מחדש את אגרותיו של ר' שמואל אלכסנדרוב אל הראי"ה.

ר' שמואל אלכסנדרוב (ח' בטבת ה'תרכ"ו, 26 בדצמבר 1865 - י"ז בחשוון ה'תש"ב, 7 בנובמבר 1941) היה מלומד יהודי אוטודידקט מאנשי תנועת המזרחי, שנספה בשואה.

נולד בבוריסוב, פלך מינסק, לרב הלל אלכסנדרוב שנודע בתואר "העילוי משקלוב". למד בבתי המדרש המקומיים ובהיותו בן חמש עשרה למד בחברותא מפי הרב המקומי ר' יהודה צירקל. זמן מה למד בישיבת וולוז'ין אך אז החל לעסוק בלימודי היסטוריה, פילוסופיה ומדעי הטבע ועזב את הישיבה. בנסותו לשלב את דברי חז"ל והמסורת היהודית עם הידיעות החדשות שרכש, למד גם קבלה ואת ההגות החב"דית והחל לגבש לעצמו תפיסת עולם עצמאית.

בשנת 1902 הצטרף לתנועת המזרחי ונטל חלק במאמצים לשדל את הראי"ה להצטרף להנהגת התנועה (עיין באגרת ה). הוא המשיך להתכתב עם הראי"ה בשנים הבאות בכל תחומי התעניינותו, בעת שישב בעיר בברויסק.

אלכסנדרוב חיבר שני חלקים של 'מכתבי מחקר וביקורת'.

בקובץ הראשון, עד עמ' 36 בקובץ מופיעים מכתבי אלכסנדרוב לרב ולאחר מכן מכתבים למשכילי אותה תקופה (ברדיצ'בסקי, אחד העם, הרב בנימין לווין, הרב מימון ועוד). ההתכתבות בקובץ מתחילה בשנת תרס"ב ונגמרת בשנת תרס"ז. במאמריו מרבה אלכסנדרוב לדבר על מצב הדור, הכפירה, המטריאליזם והסוציאלזם. כמו כן אלכסנדרוב נושא ונותן בהשקופתיו של הרב, ובמכתבים האחרונים דן במאמרים מהספרים 'אדר היקר' ו'עקבי הצאן'.

בקובץ השני מופיעים שני מכתבים נוספים, משנת תרס"ח. על האגרות משיב הראי"ה באגרות: מד, סד, קי, קיז, קמ, קסא, ותרכב. מכתבי אלכסנדרוב לשתי האגרות האחרונות אינן בידינו (אגרת קסא, כפי הנראה, עוסקת בעניינים טכניים).

מעניין לציין שבשני הקבצים אלכסנדרוב מקדים את המכתבים אל הראי"ה לכל שאר הנמענים האחרים.

מספור האותיות של האגרות אינו מופיע במקור, והוא נוסף על ידי מכון מאבני המקום על מנת להקל על ההתמצאות בתוכן.

מכתבי מחקר וביקורת[עריכה]

בשער "מכתבי מחקר וביקורת" חלק א מופיע כך:

מכתבי מחקר ובקרת בשאלות הזמן ובחכמת ישראל העתיקה והחדשה.

מאת שמואל אלכסנדראוו.

תרסז


בשער חלק ב מופיע:

מכתבי מחקר ובקרת בשיטות הזמן ובחכמת ישראל העתיקה והחדשה

מאת שמואל אלכסנדרוב.

קראקא[1]

הערות שוליים

  1. שני כרכי מכתבי מחקר ובקרת נמצאים בספרייה הלאומית בירושלים: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011996800205171/NLI

דפים בקטגוריה "אגרות אלכסנדרוב לראי"ה"

קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.