הרב יעקב חיים סופר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Wikiboss העביר את הדף הרב יעקב חיים סופר (השני) לשם הרב יעקב חיים סופר בלי להשאיר הפניה)
(הסרת כל התוכן מהדף)
תגיות: ריקון שחזור ידני
 
(7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
=ראש ישיבת "כף החיים" ירושלים=
==לידתו==
הרב יעקב חיים סופר (נולד ביום רביעי, ז' בטבת תש"ט 1948 או ז' בטבת תש"י, 1949) הוא ראש ישיבת כף החיים, פוסק, גאון אדיר ומחבר פורה, תלמיד ראשי ישיבת תפרח; הרב נחום לסמן, והרב יעקב פרידמן, ותלמיד ראשי ישיבת פורת יוסף; הרב בן ציון אבא שאול, והרב יהודה צדקה.


==יחוסו==
נולד בירושלים לרבי [[שלום סופר]] ששמו המלא [[רבי יצחק שלום ושולמית (שולה) סופר]] ולאמו שולה שולמית בת המקובל הרב יעקב מונסא. אביו הוא נכדו של רבי יעקב חיים סופר, מחבר הספר כף החיים, ועל שמו נקרא.
בשנת ה'תשל"ט הקים את הישיבה הגבוהה לבעלי תשובה "ישיבת כף החיים", על שם ספרו של אבי סבו. בישיבה קיים גם כולל, ובנוסף הוקמה מדרשיה לבנות בשם מדרשיית '''עטרת בנות'''.
הרב יעקב חיים סופר (השני) הנו צאצא כאמור ל'''רבי [[יעקב חיים סופר (הראשון)]]''' בעל החיבור המפורסם '''"כף החיים"''' ועומד בראשותה של ישיבת '''"[[כף החיים]]"''' אשר נקראת בשם זה על שם חיבורו של סביו הגדול '''רבי [[יעקב חיים סופר (הראשון)]]'''.
==ראשית חייו==
בראשית חייו למד בישיבת "[[חורב]]" בירושלים וכשדודו אח זקינתו צלחה חנה הלא הוא רבי יהודה יהושע חיים צדקה הבחין ביכולתו וגודל התמדתו- הסיק שמוכשר הנו כדי לעבור לישיבת "[[תושיה]]" שביישוב '''[[תפרח]]''' שב[[נגב]] ועודדו לעבור וללמוד שם ואכן למד כשבע שנים בישיבת תושיה בתפרח, אצל הרב נחום לסמן והרב יעקב פרידמן.
בשנת ה'תשל"ב נשא לאשה את חנה אִירֶיין (לבית אמזלג).
בהיותו בן שש עשרה שנים ידע את כל ספר ה[[שדי חמד]]{{הערה|להרב חיים חזקיה מדיני המכונה החח"מ רב חצי האי קרים וראב"ד חברון}} בעל פה כפי שסיפר זאת מורו ורבו הרב יעקב פרידמן בשיעורים ובועדים שלו בישיבת תפרח כמה פעמים.
בעודו בן שמונה עשרה שנים בלבד ערך סיום על כל שו"ת ה[[רשב"א]] על התלמוד בבלי כשהדוד שלו אח הסבתא צלחה חנה (אשת הסוחר החשוב איש הצדקה והחסד רבי משה סופר בן כף החיים) הרב יהודה צדקה מגדירו בתואר '''גאון ישראל'''.
==דרכו מול שואלי דבר==
דרכו הסגולית של הרב יעקב חיים סופר הינה דיבור בגב זקוף מלווה באומץ של ידע מקיף ובדיחות דעת תורנית, הוא יכול להתבדח פעם על כך שאף אחד לא צריך אותו, רוצים רק את מראהו הכובש "בגלל שאני כזה שמן, אז באת אלי" ופעם אחרת על סוג השאלה הנשאלת כשהוא יוכל יהיה לומר "מהשרוול אשלוף לך עכשיו תשובה לשאלה שלך". במילים אחרות, הוא לא נראה זקוק כלל להורדת הראש לשם כללי ענווה, הוא פשוט כזה בתוכו ובחיצוניות הוא יודע את מעמדו ואינו מכזב את עצמו בגדלותו ובמה שהוא בפועל.
==דרכו בדרשות==
דרשותיו יורדות אל העם, הדיבור העז והרגוע שלו ביחד עם כך שקולו גבוה ואינו נצרך לכל כלי הגברה- קונה את הקהל לגווניו ואז הוא מחדיר את בדיחות הדעת המיוחדת שלו ללבבות השומעים הרבים וזהו הסוד בכך שיכולים היו להימצא בשיעוריו '''[[גדולי ירושלים]]''' מה[[דורות]] הקודמים, כדוגמת '''[[חכם ששון לוי]]''' ועוד, לצד בעלי בתים.
הדרשות הידועות שלו לקהל הרחב (מלבד שיעורי ה'יום יום' שלו בישיבת "כף החיים") נשמעים פעם בשבוע בישיבת '''[[חזון יעקב]]''' שבנשיאות [[הרב יעקב יוסף]] ושבבית הכנסת "ברוכוב" ובלילות שבת בישיבת "'''[[כף החיים]]'''" או בבית מגוריו בירושלם רחוב רבנו גרשום פינת רחוב פישל שיכון [[נוה צבי]].
==דרכו הכללית==
מאידך, הרב יעקב חיים סופר במהותו אינו חובב של יחצ"נים, משמשים ונהגים אלא בגדר של 'דיעבד' ועד הרגע שהוא נתפס על ידי מחפש תשובה לשאלה סבוכה- הוא יכול להימצא הולך ברחוב לבדו.
==הספקות בהקמת ישיבה==
אפשר לראות את זה גם בכך שלרב סופר היתה בעבר ישיבה לבני תורה בשם "תורת יעקב" והיא נסגרה משתי סיבות:
א. הוא ראה שתועלת של ראש ישיבה אחד לשני סוגי בחורים ובשתי ישיבות- מחלישה את שתי הישיבות יחד.
ב. בכל מקרה הרי שכבר אחיו, הגאון, '''[[הרב אליהו ציון סופר]]''' הקים את [[ישיבת רכסים]] בעיר [[רכסים]] לבחורים מבני ספרד שהיא לפי אורחות ישיבת "[[תושיה]]" ביישוב "[[תפרח]]", ישיבה בקו סגור ושמור ביותר, וכאשר הגיעו לישיבת רכסים- בני תורה מכל ארץ הקודש כולל מהעיר ירושלים שם היתה קיימת ישיבת "תורת יעקב"- נמצא שהצורך היחיד שראה [[הרב יעקב חיים סופר (השני)]] הוא לסגת מישיבה שבאותו קו של אחיו.
הוא נודע כחכם ומפוקח מאוד אך עם טוב לב וותרנות ואורך רוח.
==הקמת הישיבה לבעלי תשובה==
אך עם כל גדלותו המקיפה בפני עצמה, הוא החליט שהישיבה שעומד הוא בראשותה תהיה דווקא "[[ישיבה לבעלי תשובה]]" על אף שבפועל ימצאו בקרבה גם כאלו שכן היו תמיד בעולם התורה ואומנם גם הם בוחרים בישיבת "[[כף החיים]]" בשל רמתה הגבוהה והגאון האדיר העומד בראשותה. טרם הקמתו את הישיבה הוא שימש כמגיד שיעור ומשיב ב3 ישיבות [[ישיבת מנורת המאור]] ב[[שכונת בית וגן]] בירושלים (עד לסגירתה) וב[[ישיבת אור שמח]] ב[[שכונת ארזי הבירה]] בירושלים וב[[ישיבת ראשית חכמה]] ב[[שכונת מקור ברוך]] בירושלים.
==ערך הישיבה אצל גדולי ישראל ופוסקי הדור==
ישיבתו של [[הרב יעקב חיים סופר (השני)]], ישיבת "כף החיים", היא בעצם כמו הישיבה היחידה שניתן לראות בה בעלי תשובה שאחרי תקופה קצרה בישיבת "כף החיים"- כבר לא ניתן יהיה לזהות עליהם כלל את עברם, הם יכולים להראות בכל מהותם כיוצאי ישיבת "[[תושיה]]" ביישוב "[[תפרח]]" שבנגב, הם ימצאו יוצאים לטיול קצר אחרי סעודות השבת ובזמן הטיול הם ישמעו למרבה הפלא מפלפלים ב[[שקלא וטריא]] על סוגיות בש"ס על כל מפרשיו, כשעל כך ישנו גם מכתב מאת פוסק הדור, '''[[הרב בן ציון אבא שאול]]''', שכתב לראש הישיבה [[הרב יעקב חיים סופר (השני)]]<ref>מובא בפתיחה לספר "'''דברי יעקב חיים'''" ובעוד מספריו</ref>:
''"הנני ממליץ על הישיבה הקדושה ישיבת כף החיים אשר בראשה עומד ידידנו היקר הרב הגאון בנש"ק כבוד קדושת שם תפארת רבי יעקב חיים סופר שליט"א נכד הגאון בעל ספר כף החיים הרב המקובל כמוהר"ר רבי יעקב חיים סופר ע"ה זצ"ל ולמודעי אני צריך כי הרב הנזכר ראש הישיבה שליט"א ת"ח אשר הוא מלא בתורה וביראת שמים אוצר בלום ומשים לילות כימים אשר יגע הרבה בתורה ועתה יגע עם בחורי הישיבה הנזכרת ומחדיר בהם יראת שמים ותורה וב"ה שזכה כבר להעמיד בחורים אשר היו רחוקים מתורה ומקיום המצוות להיות יראי שמים גדולים וגם שכבר זכו לעסוק בתלמוד הגמ' עם פירש"י וחוס' ויש מהם שהתחתנו וממשיכים ללמוד ובוודאי המסייעים בישיבה זו שכרם מרובה שיש להם מצוה של כבוד תורה של ראש הישיבה ועוד מצוה שמסייעים לבחורים שיחזרו בתשובה מעליא וגם החזקת לימוד התורה ומוציא יקר מזולל ששכרו מרובה.''
''והנני מברך את מעכ"ת ראש הישיבה שליט"א וחבר הרבנים חברים אשר מסורים מאד למצוה זו וכן את כל המסייעים בעדם שיתברכו בכל מילי דמיטב בחיים טובים ובהצלחה מרובה אמן.''
''החותם לכבוד התורה ומצוותיה''
'''''בן ציון אבא שאול"'''''
==חיבוריו==
הרב סופר חיבר כשמונים ספרים במגוון נושאים תורנים.
===מחיבוריו (עד לשנת ה' תשע"ה, ע"פ סדר א' ב'):===
<br>
• "'''[[אוצר ישעך]]'''"
<br>
• "'''[[אוצרות ירושלים]]'''"
<br>
• "'''[[אורייתא]]'''"
<br>
• "'''[[אור משה]]'''"
<br>
• "'''[[אות חיים]]'''" ע"ס "'''[[ויחי ראובן]]'''"
<br>
• "'''[[אות יעקב]]'''" ע"ס הנ"ל
<br>
• "'''[[ברית יעקב]]'''"
<br>
• "'''[[ברית יצחק]]'''"
<br>
• "'''[[ברכי נפשי]]'''" (שני חלקים)
<br>
• "'''[[ברכת יעקב]]'''"
<br>
• "'''[[גדולה תשובה]]'''"
<br>
• "'''[[דברי יעקב חיים]]'''"
<br>
• "'''[[דרופתקי דאורייתא]]'''" (שלושה חלקים)
<br>
• "'''[[הדר יעקב]]'''" (ארבעה חלקים)
<br>
• "'''[[וזאת לי'הודה]]'''"
<br>
• "'''[[ויחי יעקב]]'''" עה"ס "'''[[והארכת ימים]]'''"
<br>
• "'''[[זכות יצחק]]'''" (שני חלקים)
<br>
• "'''[[זכרון משה]]'''"
<br>
• "'''[[זרע חיים]]'''"
<br>
• "'''[[חוקי רצונך]]'''" (שני חלקים)
<br>
• "'''[[טוב להודות]]'''" (שלושה חלקים)
<br>
• "'''[[טל חיים]]'''"
<br>
• "'''[[יגדיל תורה]]'''"
<br>
• "'''[[יד סופר]]'''"
<br>
• "'''יד סופר'''" עה"ס "'''[[גדולות אלישע]]'''"
<br>
• "'''[[יחי יוסף]]'''"
<br>
• "'''[[ישועות חיים]]'''" עה"ס "'''[[צדקה לחיים]]'''"
<br>
• "'''[[כנסת חיים]]'''"
<br>
• "'''[[כנסת יעקב]]'''"
<br>
• "'''[[כרם יעקב]]'''"
<br>
• "'''[[מאמר יעקב]]'''" עה"ס "'''[[פדה את אברהם]]'''"
<br>
• "'''[[מגיד דבריו ליעקב]]'''"
<br>
• "'''[[מנוחת שלום]]'''" (שנים עשר חלקים)
<br>
• "'''[[נר יהודה]]'''"
<br>
• "'''[[פרי חיים]]'''"
<br>
• "'''[[פרי טוב]]'''"
<br>
• "'''[[ציון יעקב]]'''" עה"ס "'''[[מחנה אפרים]]'''"
<br>
• "'''[[קונטרס טל-חיים]]'''"
<br>
• "'''[[שובי השולמית]]'''" (עשר חלקים)
<br>
• "'''[[שלום יעקב]]'''"
<br>
• "'''[[שם בצלאל]]'''"
<br>
• "'''[[תוספת חיים]]'''" עה"ס "צוואה מחיים"
<br>
• "'''[[תורת יעקב]]'''" (שני חלקים)
<br>
• "'''[[תפארת יצחק]]'''" ע"ס הזכרון
<br>
• "'''[[תרנן לשוני]]'''"
==דרכו בחיבוריו==
חיבוריו של '''הרב יעקב חיים סופר''' לרוב הם בכמה מישורים, כמו עיונים בתורה ובמפרשים והיקשים שונים מדבר על דבר וכמו חקירה בהשקפה ובדרך המוסר, אך העולים על כולם הם ספריו בהלכה, הוא אינו משיב דבר מקופיא, הוא תמיד נמצא עונה תשובה צלולה, כנה וברורה ועם כל זאת- לא נחסרים הראיות המקיפות שהוא מביא לצדו ללא סרך של משהו שאינו נראה כראיה ברורה ומוחלטת, הוא לא מזכיר לעולם שכוונתו בדברים היא להשיב תשובה פשוטה לשאלה ששאל הרב עובדיה יוסף על משהו במסורת הדורות, כי הלוא אז זה יראה כזלזול ברב [[עובדיה יוסף]] משום שדבריו של הרב יעקב חיים סופר מקיפים תיאור שלם ללא כל פגם עד שכל ראיה אחרת אינה מוצאת כבר את מקומה מולם ולכן הוא עורך תשובה שלמה כשכל מקור נמצא קולע אל המטרה בדימוי מוחלט ועם כל זאת המקורות הם רבים ואת כל התשובה הוא מביא כמכתב לרב ששאל מבלי לפרט את שמו של הרב משום כבודו ובכן בדרך זו נמצא הרב יעקב חיים סופר (השני) פותח את ראיותיו במילים '''"ידידי, באשר שאלת..."''' ובכך הוא משיב את ראייתו הברורה עם כל המקורות בדימוי מובהק ביותר למרבה הפלא.
תיאור בעניין הזהירות של הרב יעקב חיים סופר (השני) לשמור על כבודם של רבנים נוספים וכן עידוד בעניין דרכו שלא לשנות את המסורת מוצאים במכתבו של הרב [[יהודה שפירא]] ראש כולל "'''[[חזון איש]]'''" לרב יעקב חיים סופר (השני):
''"אל איש האשכולות הגדי"ח סופר שיחי' לאוי"ט.''
''אחדשה"ט וש"ת בכבוד ויקר הריני להודות לו על ספרו היקר תורת יעקב ששלח לן בחג ואכן גרם לי הרבה נחת רוח ושמחת חג בזמן שקראתי בו ולמדנו ממנו הרבה דברים בדבריו שם ונוכחתי לראות שמעלת כבוד תורתו שליט"א הוא איתן ברוחו ושלא לשנות מן המנהג בכהוא זה וגם בולט בהם מידותיו הטהורות והטובות ואיך מכבד כל הספרים שהוא מביא שם ואפילו על אלו שהוא משיג מביאם בכל הכבוד הראוי ועליו נכון לומר אשרי יולדתו והריני לברכו שימשיך במפעליו הקדושים ובחיבוריו היקרים לשמחת לב אוהביו ומוקיריו וביניהם''
'''''יהודא שפירא'''''
''כולל חזון איש"''
==מלחמתו המכובדת כנגד שינויים במסורת==
כמו כן, כששמע על פרסום חדש בהחלטה על שינוי נוסחאות בתפילה מן המקובל במסורת- מסר עצמו לעודד את ציבור בני התורה שלא שינו ממסורתם בכל שעת כושר שהגיעה לידו<ref>בקונטרס "יוסף חיים" לאברך הרב יוסף חיים מזרחי נמצא מכתב שבח בו הגדיר את מצב הנוסחאות בתפילה כי "קימא לן שבכל מקום שיש רודפים- יש גם מצילים" כשכוונתו לציבור מצילי ה[[נוסח]] המקובל ב[[מסורת]].</ref>.
==עדויות הקשורות לגאונותו המקיפה==
הרב יעקב חיים סופר (השני) שולט בכל מכמני תורה כמונחים אצלו בכיסו בצורה שאין דוגמתה בדור כלל ואינה מצויה אף בדורות קודמים. אין שאלה שמגיעה אליו בהפתעה שלא נשלפת מפיו מיד תשובה כלפיה עם כל הראיות והמקורות. מול שיעור שמכינים מראש ואינו מוכיח לגדלות- ניצב הרב יעקב חיים סופר כאינו מוכן כלל ומשיב על כל שאלה ש[[תלמידי חכמים]] גדולים לא מצאו לה פתרון אחרי עיון רב.
גם [[הרב יהושע כהן]] בעל הספר [[כרם יהושע]] שמפורסם וידוע לבקי עצום בכל הש"ס ומפרשיו על הדף ב[[מבחן סיכה]] מספר תוך כדי שיעוריו על הש"ס כי ידוע לו עד כמה הרב יעקב חיים סופר (השני) הינו מבחינת '''"חד בדרא"''' בגאונות בכל קני מידה.
[[הרב יהושע כהן]] סיפר על שאלה שנשאלה על כלל בש"ס אם ישנו. השאלה הופנתה לרב [[חיים קנייבסקי]] ולכל מחותניו והן [[הרב חיים קניבסקי]] והן מחותניו לא ידעו עליה מענה, לבסוף אמר אחד המחותנים לרב חיים קנייבסקי שכל שנשאר הוא לשאול על כך את '''הרב יעקב חיים סופר (השני)''' והדבר אכן נעשה, וכמובן, איך שהגיעה השאלה לאוזניו של הרב יעקב חיים סופר (השני) הוא שלף כי ה[[ש"ך]] (=[[שפתי כהן]]) כותב במפורש שיש כזה כלל בש"ס <ref>הרב יהושע כהן בשיעוריו ב"[[דף היומי]]" בישיבת "[[תורת חכם]]" שב[[רחוב אוהלי יוסף]] 18 [[ירושלים]]</ref>.
ישנו פלא נוסף על הרב יעקב חיים סופר (השני) העובר בכל שכבות הציבור המתגורר קרוב לבית מגוריו בשאלה "אימתי הוא יושן" והפלא הזה נשאר משום שהעוברים על יד בית מגוריו מספרים כי גם ממש בעומק הלילה רואים את צל נענועיו בהתמדת הלימוד.
==דרכו הפרטית==
הן בגלל דרכו שהיא כדרכם של גדולי ספרד הקודמים שמאז ומעולם ברחו מכל משרה ובפרט של דיינות<ref>בספר "תפארת ציון" הספדים מובא כי רבו [[הרב בן ציון אבא שאול]] היה אומר כי מוטב שכל הדיינים היו בוחרים להיות מלמדים בתלמודי תורה מאשר להיבחן לדיינות</ref> והן בגלל דרכו לחשוש לעניינים שמצא להם אסמכתאות- נמצא שהוא לא ילך לעולם להיבחר למשרת "[[הרב הראשי לישראל]]", אם לא שיהיה מדובר בהוראת אונס שעה מיוחדת במינה וכפי האונס שהיה לשאר בשרו [[הרב מרדכי אליהו]] שחייבוהו ה'''[[בבא סאלי]]''' ו'''הרב [[יצחק כדורי]]''' להיבחר כרב ראשי עם סיבות מנומקות הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית<ref>מובא גם בספר "[[אביהם של ישראל]]" שה[[בבא סאלי]] אמר לו שאם הוא מסרב- אזי הוא הולך כנגד מה שנפסק בשמיים</ref>.
מאותה סיבה הוא נוהג גם בכך כמנהג משפחתו, מנהגם הפרטי של [[הרב מרדכי אליהו]] והרבנים למשפחת צדקה<ref>רבי [[צדקה חוצין (השני)]], הרב [[יהודה צדקה]] והרב [[משה צדקה]] ויתר אחיו. כלפי עצמם לפחות, שלא להשתתף בבחירות לכנסת ומלבד זאת הוא גם מקושר לרב [[יעקב מוצפי]] והרב [[יואל טיטלבוים]] וקרא לאחד מבניו את שמו השני כשמו</ref>.
[[תלמידי חכמים]] גדולים ורבים מעטרים את ספריהם בדברי [[הסכמה]] ממנו על אף שלרוב קיים קושי גדול בכך. הקושי הוא בפרט מפאת מה שמנהגו של הרב יעקב חיים סופר [[מעיין]] קודם כותבו הסכמה הוא לעיין בכל ה[[ספר]] מראשיתו ועד אחריתו ורק אז יושב על הסכמה ומכיוון שהרב סופר עסוק כל חלקי היום והלילה בעומס של לימודים שונים ומכיוון שעד שמפנה הוא זמן מלימודיו הקבועים יושב הוא קודם כל על הספר הקודם שממתין להסכמתו- אזי נמצא כי נערמים כל שנה עשרות ספרים שממתינים להסכמתו.
אולם בהסכמתו, לרוב אינו מסתפק בכתיבת [[הסכמה]] בלבד, לרוב הוא גם מוסיף ומעלה במהירות רבה משא ומתן עיוני מרוב היקף ידיעותיו בכל מכמני תורה.
==דרכו בהלכה==
הוא נוטה לחומרא וכמנהג יהודי בבל כמנהג דודו זקינו הרב [[בן איש חי]] וכמנהג אבי סבו בעל [[כף החיים]] ונוטה לנהוג כדעת המקובלים והמכוונים [[ישיבת בית אל]] ו[[ישיבת רחובות הנהר]] ההולכים אחר [[האר"י]] הקדוש ו[[הרש"ש]] הקדוש והתכתב רבות עם הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של ירושלים ונוטה בהרבה פסקים בהלכה כשיטתו.
==הערכתו היוצאת מן הכלל בקרב גדולי ישראל==
גם הרב [[יהודה צדקה]] ראש ישיבת "פורת יוסף" ורבם של רבים מגדולי ישראל כתב לרב יעקב חיים סופר (השני) בהמשך חייו<ref>מובא עם מכתבים נוספים מגדולי ישראל בפתיחה לספר "דברי יעקב חיים" ובעוד מספריו</ref>:
''"באתי בשורות אלו להגיד אדם יושרו מר ניהו רבה נכד אחותי הצנועה מרת צלחה חנה ע"ה מזכה הרבים ומרביץ תורה לעדרים בתורתו שבכתב ושבע"פ '''מגדולי הדור והיחס אוצר בלום בתורה ויראת שמים הרב הגדול עצום ורב חריף ובקי נורא סיני בכל חדרי תורתנו הקדושה ועוקר הרים בסברה ישרה עד לאחת מהיושבים ראשונה בממשלת התורה וההוראה ואשר יראתו הטהורה קודמת לחכמתו הגאון המובהק רבי יעקב חיים סופר שליט"א ראש ישיבת [[כף החיים]] [[ירושלים]] [[ת"ו]] אשר זיכהו השי"ת במתנת שמים ממעל לחדש חידושים רבים אמיתיים ומקוריים נפלאים ומופלאים ביותר ישרים ומכוונים למרכז האמת''' בכל מקצועות תוה"ק משנתו קב ונקי קולע אל המטרה ולא יחטיא וביודעו ומכירו קאמינא שזה לי רבות בשנים שמכיר אני את הגאון הגדול הנז' שליט"א '''ובהרבה חדושי תורה השתעשעתי עמו ושמעתי ממנו וראיתי את כוחו הגדול בסברה ברורה וישרה זך השכל והרעיון בעיון ישר ועמוק ובבקיאות עצומה עד להפליא ואין ספק כי הן הן הפירות הנושרים מגודל רוב יגיעתו ועמלו בתורה ושקידתו העצומה בה ובהבטחת תורתנו הקדושה לעמלים בה באמת שיזכו לדברים הרבה וכאמרם בש"ס יבמות (קי"ז א') עה"פ כמים הפנים אל הפנים וזכה יקירי הגאון המחבר שליט"א ונתקיים בו דברי רבותינו זכרונם לברכה ב[[ש"ס]] סנהדרין (צ"ט ב') "נפש עמל עמלה לו" ואכן מקום גדול הניחו לו מן השמים להתגדר בו ולהראות נפלאות בתורתנו הקדושה בחידושי תורתו האמתיים היקרים מפז ופנינים אשר בטוב טעם ודעת והשכל נאמרים דבר דבור על אופניו בלשון צחה ובהסברה ברורה ונעימה ובטוחני שכל הוגה בם ימצא רוב טובה והנאה מרובה וכאשר יכול אני להעיד על עצמי שרבות עיינתי בחידושי תורתו הנכבדים והיקרים ונהניתי מהם למאד מאד '''''
''והנני לברכו ולעודדו מקרב לב אוהב להוציא כל חידושי תורתו ופעל ה' בידו יצליח יפוצו מעיינותיו חוצה לתועלת שוחרי תורה וחושיה אשר כביר תמצא נפשם בחיבוריו היקרים והמועילים להגדיל תורה ולהאדירה.''
''והנני חותם בברכה מעומק לבי לב אוהב שהשם יתברך יצליחנו בכל דרכיו ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח ותשרה הברכה והשכינה בכל מעשה יו מתוך נחת ושלווה ובריאות איתנה הן בתורתו שבעל פה בשיעוריו הנפלאים לרבים העמוסים בתורה ויראה ובמתק לשונו אשר זכהו השי"ת ורבים השיב מעון וקרב לבבם לאבינו שבשמים יתברך שמו הן בכתב בחיבוריו וחידושיו היקרים והאמתיים והן בישיבתו הגדולה והחשובה כף החיים אשר זכתה להעמיד תלמידים הרבה ממולאים בתורה ויראת שמים והיא מגדל אור ועץ חיים לנו בני ספרד הי"ו.''
''ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיהיו כל צאצאיו דומים לשורשים מר זקנו אשר זכיתי להכירו מקרוב וראיתי נפלאות תורתו וחסידותו קדושתו וענוותו אשר מעטים דמו לו בזה הפוסק המפורסם שנתפשטו כל חיבוריו בכל העולם ממש הגאון הגדול המקובל האלקי רבינו [[יעקב חיים סופר]] זצוק"ל מחבר ספר היקר והמופלא כף החיים אכי"ר''
''בברכה"ת המברכו בכל לב בכל טוב סלה כל הימים''
''מכבדו אוהבו ומוקירו''
'''''יאודה צדקה"'''''
==חיים אישיים==
בזיווג ראשון נשא אשה תושבת בני ברק בשם שרה{{הערה|בת הרב רפאל הלל ממנהלי סמינר אור החיים בני ברק}} לתקופה קצרה מאד והתגרשו ללא בנים.
בשנת תשל"ב נשא לאשה אשה מירושלים את חנה חנינא אירן{{הערה|בת הגביר ר' יוסף אמזלאג מצרפת}} ממנה 8 ילדיו.
*בנו ר' [[אברהם אליעזר]] מ[[ירושלים]] מחבר ספרים מופלאים ורבי מכר בראשם ספר [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023522680205171/NLI מליצי יושר] אנציקלופדיה לימי זיכרון והילולא. ועוד 34 ספרים חדשן וזכרן, נשא לאשה מירושלים את בתו של הרב [[משה סויסא]] תושב ירושלים ראש כוללים כתר דוד ושערי תורה בירושלים.
*בנו ר' [[דוד אהרן]] מ[[גבעת זאב]] מוציא לאור את לוח השנה "[[עתים לבינה]]" הנפוץ ביותר בכל גווני הציבור ומי שמנהל את תוכנת "[[אוצר החכמה]]" בה משתמשים רבנים רבים ועורכי חיבורים לעריכת חיבוריהם או לעריכת השיעור אותו מתכננים למסור, נשא לאשה מבני ברק את בתו של הרב [[עמנואל טולידנו]] תושב בני ברק ראש [[ישיבת שארית יוסף]].
*בנו ר' [[יוסף סופר|יוסף]] מ[[גבעת זאב]], נשא לאשה מבני ברק את בתו של הרב [[נתן לוי]] ורעייתו [[אהובה לוי]] תושבי בני ברק ממנהלות [[סמינר אור החיים]] בני ברק.
*בנו ר' [[שלמה סופר|שלמה]] מ[[גבעת זאב]] הוא ר"מ ב[[ישיבת ראשית חכמה]], נשא לאשה מירושלים את בתו של הרב [[בן ציון אטון (השני)]] תושב ירושלים ונכדתו של רבי [[שבתי אטון (הראשון)]].
*בנו ר' [[חזקי סופר|חזקיה]] מ[[ירושלים]] המכונה '''חזקי''' מירושלים הינו חוקר תורני, וזמר שירת הרב [[שלמה קרליבך]].
== קישורים חיצוניים ==
*[https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8_(%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9F)#%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D תולדותיו]
{{מיון רגיל:סופר יעקב חיים (השני)}}
[[קטגוריה:רבנים בימינו]][[קטגוריה:פוסקים]][[קטגוריה:בוגרי ישיבת תושיה]]
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]]
[[קטגוריה:ירושלים:רבנים]]
== ראו גם ==
*[[שיטת פסיקה]]

גרסה אחרונה מ־23:20, 11 ביולי 2024
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=הרב_יעקב_חיים_סופר&oldid=161218"