אחד בפה ואחד בלב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הוספת הערות שוליים) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
(7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
דיבור פה שלא לפי הכוונה האמיתית שבלב.אדם האומר בפיו דבר מסויים ובו בזמן חושב בלבו לעשות אחרת, עובר על עשה, שנאמר {{מקור| | דיבור פה שלא לפי הכוונה האמיתית שבלב. אדם האומר בפיו דבר מסויים ובו בזמן חושב בלבו לעשות אחרת, עובר על עשה, שנאמר {{מקור|ויקרא יט, לו|כן}}: "מאזני [[צדק]] אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם", ודרשו חכמים: למה נאמר "והין צדק", והלא "הין" בכלל "איפה" הוא וכבר נאמר "איפת צדק"<ref>. וכיון שבאיפה, שהוא שיעור גדול, חשש הכתוב לחסרון כל שהוא, כל שכן להין שהוא שיעור קטן.</ref>, אלא לומר לך, שיהא הן שלך - צדק, ולאו שלך - צדק, שלא תדבר אחד בפה ואחד בלב<ref>. ויש שכתבו, שהלימוד מ"הין צדק" שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק - אמור במשא ומתן, שבשעה שמוכר לחברו דבר לא יהא בדעתו לשנות.</ref>.המדבר אחד בפה ואחד בלב, הוא אחד מן השלשה שהקב"ה שונאם. וכתבו הראשונים: "אסור להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב אלא תוכו כברו, והעניין שבלב הוא הדבר שבפה... ומשאו ומתנו של תלמיד חכם באמת ובאמונה, אומר על לאו - לאו, ועל הן - הן, ומחייב עצמו בדברי מקח וממכר במקום שלא חייבה אותו תורה כדי שיעמוד בדיבורו ולא ישנהו". | ||
==ראו גם== | |||
[[שקר]] | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
שורה 5: | שורה 8: | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה: מידות]] |
גרסה אחרונה מ־12:06, 5 בספטמבר 2012
|
דיבור פה שלא לפי הכוונה האמיתית שבלב. אדם האומר בפיו דבר מסויים ובו בזמן חושב בלבו לעשות אחרת, עובר על עשה, שנאמר (ויקרא יט, לו): "מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם", ודרשו חכמים: למה נאמר "והין צדק", והלא "הין" בכלל "איפה" הוא וכבר נאמר "איפת צדק"[1], אלא לומר לך, שיהא הן שלך - צדק, ולאו שלך - צדק, שלא תדבר אחד בפה ואחד בלב[2].המדבר אחד בפה ואחד בלב, הוא אחד מן השלשה שהקב"ה שונאם. וכתבו הראשונים: "אסור להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב אלא תוכו כברו, והעניין שבלב הוא הדבר שבפה... ומשאו ומתנו של תלמיד חכם באמת ובאמונה, אומר על לאו - לאו, ועל הן - הן, ומחייב עצמו בדברי מקח וממכר במקום שלא חייבה אותו תורה כדי שיעמוד בדיבורו ולא ישנהו".