בין ההר למדבר: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (עוד ערך שנמחק במחיקה הגדולה) |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בין ההר למדבר בארץ ישראל''' היא סוגיה ייחודית ב[[גיאומורפולוגיה של ארץ-ישראל ]]. שני אזורים | '''בין ההר למדבר בארץ ישראל''' היא סוגיה ייחודית ב[[גיאומורפולוגיה של ארץ-ישראל ]]. שני אזורים גאוגרפיים הקרובים זה לזה, כמעט ללא אזור מעבר, שונים זה מזה במשתנים גאוגרפיים ראשוניים כמו בגאולוגיה ובאקלים וכתוצאה בצומח ובחי. התופעה באב לידי ביטוי בשרידים ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]] ובמקורות הספרותיים ב[[מקרא]] עד עד לפריסה הישובית בימינו. | ||
המעבר החד בין ההר לבין המדבר ב[[ארץ ישראל]] בולטת בעיקר במדבריות: [[מדבר יהודה]], [[מדבר בנימין]] ו[[מדבר שומרון]] לבין שדרת ההר המרכזי -[[חברון]] - [[ירושלים]] - [[שכם]] | המעבר החד בין ההר לבין המדבר ב[[ארץ ישראל]] בולטת בעיקר במדבריות: [[מדבר יהודה]], [[מדבר בנימין]] ו[[מדבר שומרון]] לבין שדרת ההר המרכזי -[[חברון]] - [[ירושלים]] - [[שכם]] | ||
זהו מעבר בין אזור גשום - עם 600 | זהו מעבר בין אזור גשום - עם 600 מ"מ, ממוצע שנתי, לבין, 200 מ"מ עד 300 מ"מ, ממוצע שנתי, בבקעת הירדן, בתחום שבין בקעת [[יריחו]] לבין בקעת [[בית שאן]]. התוצאה היא שבקרבת אזור פורה יחסית מצוי אזור הוא בעל אופי מדברי הנעשה קיצוני ככל שנתקדם מזרחה. מקורות המים באזור במדברי הם מצומצמים: מספר מעיינות מצומצם ואפילו בורות המים אינם רבים. מדבר זה מכונה בשם [[מדבר צל גשם]]. הוא [[מדבר]] הנמצא בסמוך לאזורים גשומים ועקב מיקומו למרגלות רכס הרים רמת המשקעים בו נמוכה. | ||
== | ==אבחון התופעה== | ||
התופעה מעוררת ענין, כאשר צופים מעל הפסגות בהרי ישראל לכיוון מזרח: הנוף המתקבל שונה מהנוף לשאר הכיוונים - צפון, מערב ודרום. בסביבה ממנו נערכת התצפית נראה נוף ירוק של מטעים, בדרך-כלל מטעי [[זית|זיתים]] וכרמי [[ענבים]]. מבין לבין מבחינים כם בשטחים ירוקים לגידות [[ירק|ירקות]]. רואים גם ריכוזי בתים בגדלים שונים וכפרים המשתרעים על פני שטח נרחב. | |||
התופעה מעוררת ענין, כאשר צופים מעל הפסגות בהרי ישראל לכיוון מזרח: הנוף המתקבל שונה | |||
די להזיז את העין, בזווית קלה, וכל התמונה משתנה. מבחינים רק באיי ירק, הנוף הוא של גבעות קירטון לבנון מפוסלות ומספר המבנים הוא מצומצם - פשוט מדבר. | די להזיז את העין, בזווית קלה, וכל התמונה משתנה. מבחינים רק באיי ירק, הנוף הוא של גבעות קירטון לבנון מפוסלות ומספר המבנים הוא מצומצם - פשוט מדבר. | ||
תצפיות אלו ניתן לערוך בפסגות אלו בגבול שבין ההר לבין המדבר : | תצפיות אלו ניתן לערוך בפסגות אלו בגבול שבין ההר לבין המדבר: | ||
*הר כביר - ליד [[אלון מורה]] | |||
* הר כביר - ליד [[אלון מורה]] | *בעל חצור - ליד [[עופרה]] | ||
* בעל חצור - ליד [[עופרה]] | *סרטבה ליד [[ארגמן (מושב)|ארגמן]] | ||
* סרטבה ליד [[ארגמן (מושב)|ארגמן]] | *כובב השחר - [[כוכב השחר (ישוב)|כוכב השחר]] | ||
* כובב השחר - [[כוכב השחר (ישוב)|כוכב השחר]] | *הר גילה - אחת מהשכונות החדשות ב[[ירושלים]] | ||
* הר גילה - | *הרודיון - ליד [[תקוע]] | ||
* הרודיון - ליד [[תקוע]] | *הר עמשא - ליד קיבוץ [[הר עמשא]] | ||
* | *קרן אל חג'ר - ליד [[מר סבא]] | ||
* קרן אל חג'ר - ליד [[מר סבא]] | |||
למרות הקרבה היחסית שבין שטח מיושב לבין השטח הלא מיושב, למתגוררים בכל אחד מן האזורים, היו תנאי מחיה שונים. תנאים אשר הביאו להתפתחות תרבויות שונות ומנוגדות בתכלית. לא רק שהיו שונות, | ==הבדלי הפריסה הישובית== | ||
למרות הקרבה היחסית שבין שטח מיושב לבין השטח הלא מיושב, למתגוררים בכל אחד מן האזורים, היו תנאי מחיה שונים. תנאים אשר הביאו להתפתחות תרבויות שונות ומנוגדות בתכלית. לא רק שהיו שונות, לעתים היו אפילו עוינות. אנשי המדבר שאפו לשפר את רמת חייהם ולחדור לתחום ארץ נושבת. היה זה מאבק מתמשך בין שני כוחות מנוגדים שנשא בכל תקופה אופי משלו. | |||
המתיישבים באזור המדבר היו לרוב נוודים. שרידים מתקופת היותם עיקר תושבי | המתיישבים באזור המדבר היו לרוב נוודים. שרידים מתקופת היותם עיקר תושבי האזור ניתן למצוא בשרידי במכלאות והמתחמים ששימשו לרעיית צאן. בדרך-כלל ניתן לאתר בשטח, הן בסקר רגלי והן צילומי אויר את הצורות המרובעות והמעגליות של מיקום אתרי הצאן והיושב הקטן לידם. היו גם נוודים שהתיישבו במקום בעיקר סביב למעיינות. | ||
בימי [[המרד הגדול]] ולאחריו היה לאופי | בימי [[המרד הגדול]] ולאחריו היה לאופי הגאוגרפיה המבותר של האזור יתרון. היותו קרוב לערים המרכזיות, ביניהן ירושלים]], הפך את המדבר לאידיאלי לנמלטים מן השלטון הרומאי. דוגמאות קלסיות לכך הם מבצי החשמונאים, כולם בתחום המדבר: [[סרטבא]], [[הרודיון]] ו[[מצדה]]. | ||
בתקופה הביזנטית תופעת הנזירות שמרכזה היה באזור ירושלים הגיעה גם למדבריות, היכן שניתן עד היום למצוא מנזרים כמו ב[[מר סבא]] ב[[נחל פרת]] ועוד | בתקופה הביזנטית תופעת הנזירות שמרכזה היה באזור ירושלים הגיעה גם למדבריות, היכן שניתן עד היום למצוא מנזרים כמו ב[[מר סבא]] ב[[נחל פרת]] ועוד. | ||
בתקופת המשנה והתלמוד המצאה | בתקופת המשנה והתלמוד המצאה משרידי התרבות החומרית רואים שהתושבים עסקו בעיקר בגידול צאן, גידולי דגנים, גפן ומעט זית. תופעה זו נתנת לאבחנה עדם היום ביישובים המצויים במורדות המזרחיים של הרי יהודה והשומרון. הקשר עם יושבי ההר וירושלים נשמר במטרה לאפשר את הקיום הכלכלי. | ||
==הבדלי חקלאות== | ==הבדלי חקלאות== | ||
באזור ההר נפוצה חקלאות מושקית ב[[גשם]] ובמידה מצומצמת חקלאות שהתבססה על גידולי [[שלחין]] בסביבת [[מעיין|מעיינות מועטים]]. תנאים אלה עודדו הקמת [[מדרגה חקלאית|מדרגות חקלאיות]] או טרסות ושתילת גידולים חקלאיים מתאימים, אשר כללו בעיקר עצי [[פרי]] ו[[פלחה]]. | באזור ההר נפוצה חקלאות מושקית ב[[גשם]] ובמידה מצומצמת חקלאות שהתבססה על גידולי [[שלחין]] בסביבת [[מעיין|מעיינות מועטים]]. תנאים אלה עודדו הקמת [[מדרגה חקלאית|מדרגות חקלאיות]] או טרסות ושתילת גידולים חקלאיים מתאימים, אשר כללו בעיקר עצי [[פרי]] ו[[פלחה]]. | ||
השוכנים במדבר לא נהנו מכמות משקעים סבירה ולכן פתחו תרבות מחייה שונה. במדבר נדירות המדרגות החקלאיות. בערוצי הנחלים ניתן למצוא מטליות קרקע מעובדות ונזרעות ובשנים עם גשמים ברמה סבירה ובעזרת מי השטפונות, גם מתקבל יבול חקלאי. אגירה | השוכנים במדבר לא נהנו מכמות משקעים סבירה ולכן פתחו תרבות מחייה שונה. במדבר נדירות המדרגות החקלאיות. בערוצי הנחלים ניתן למצוא מטליות קרקע מעובדות ונזרעות ובשנים עם גשמים ברמה סבירה ובעזרת מי השטפונות, גם מתקבל יבול חקלאי. אגירה מסוימת של מי השטפונות מההרים מאפשרת את מילוי הבורות הנפוצים באזןר [[ספר המדבר של ארץ ישראל]] לאור המבנה [[גאולוגיה|הגאולוגיה]], הכולל סלעי [[קירטון]], הנוחים לחציבה ואטומים לנזילת מים. | ||
==רעיית צאן== | ==רעיית צאן== | ||
אנשי המדבר התבססו בעיקר על רעיית צאן שנדד בעקבות מקורות המזון. עדות לכך אפשר למצוא במתחמים הגדולים הבנויים אבני גוויל שהתגלו בין השאר ב[[סקר הר מנשה]] , אשר גלש עד למדבר שומרון ומדבר בנימין. המתחמים המגודרים נבנו על ידי הרועים כדי לשכן את צאנם בלילה | אנשי המדבר התבססו בעיקר על רעיית צאן שנדד בעקבות מקורות המזון. עדות לכך אפשר למצוא במתחמים הגדולים הבנויים אבני גוויל שהתגלו בין השאר ב[[סקר הר מנשה]] , אשר גלש עד למדבר שומרון ומדבר בנימין. המתחמים המגודרים נבנו על-ידי הרועים כדי לשכן את צאנם בלילה ולתקופות קצרות במשך השנה. שרידים אילמים כאלה מצויים ברחבי מדבריות ארץ ישראל. הנוודים אף ניצלו מחסות טבעיים כמו מערות ונקיקי סלע לחיי יום יום וממצאים ארכאיולוגיים על כך נמצאו במקומות המסתור. | ||
== | ==עדויות מקראיות== | ||
ב[[ספר ירמיהו]] מובאים מונחים וסמלים, המצוטטים בספרו של [[נגה הראובני]] [[אור חדש על ספר ירמיהו]] על המאבק הקיומי של שוכני המדברות שחיו בצל [[אור חדש על בפר ירמיהן#פרק שני: תנאי המים והחקלאות| תנאי המים והחקלאות]]. בתאורים אלה שנגה הראובני עוסק בפרושם בא לידי ביטוי המאבק היום-יומי של ירמיהו מ[[ענתות]] בנחלת [[שבט בנימין]] עקב תנאי חייו בתור רועה צאן במדבר בנימין. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*עמנואל הראובני , '''פסגות - טיולים לפסגות ההרים ואל נקודות תצפית''', כנרת בית הוצאה לאור, 1993. | |||
== קישורים חיצוניים == | ==קישורים חיצוניים== | ||
* יוסי שפיינר, [http://www.lifshiz.macam.ac.il/m/pages/m0621/m0621233a.html האופי היישובי של דרום מזרח השומרון בתקופת המשנה והתלמוד] | *יוסי שפיינר, [http://www.lifshiz.macam.ac.il/m/pages/m0621/m0621233a.html האופי היישובי של דרום מזרח השומרון בתקופת המשנה והתלמוד] | ||
[[קטגוריה:ארץ ישראל]] | [[קטגוריה:ארץ ישראל]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:58, 10 באוקטובר 2016
|
|
בין ההר למדבר בארץ ישראל היא סוגיה ייחודית בגיאומורפולוגיה של ארץ-ישראל . שני אזורים גאוגרפיים הקרובים זה לזה, כמעט ללא אזור מעבר, שונים זה מזה במשתנים גאוגרפיים ראשוניים כמו בגאולוגיה ובאקלים וכתוצאה בצומח ובחי. התופעה באב לידי ביטוי בשרידים הארכאולוגיים ובמקורות הספרותיים במקרא עד עד לפריסה הישובית בימינו.
המעבר החד בין ההר לבין המדבר בארץ ישראל בולטת בעיקר במדבריות: מדבר יהודה, מדבר בנימין ומדבר שומרון לבין שדרת ההר המרכזי -חברון - ירושלים - שכם
זהו מעבר בין אזור גשום - עם 600 מ"מ, ממוצע שנתי, לבין, 200 מ"מ עד 300 מ"מ, ממוצע שנתי, בבקעת הירדן, בתחום שבין בקעת יריחו לבין בקעת בית שאן. התוצאה היא שבקרבת אזור פורה יחסית מצוי אזור הוא בעל אופי מדברי הנעשה קיצוני ככל שנתקדם מזרחה. מקורות המים באזור במדברי הם מצומצמים: מספר מעיינות מצומצם ואפילו בורות המים אינם רבים. מדבר זה מכונה בשם מדבר צל גשם. הוא מדבר הנמצא בסמוך לאזורים גשומים ועקב מיקומו למרגלות רכס הרים רמת המשקעים בו נמוכה.
אבחון התופעה[עריכה]
התופעה מעוררת ענין, כאשר צופים מעל הפסגות בהרי ישראל לכיוון מזרח: הנוף המתקבל שונה מהנוף לשאר הכיוונים - צפון, מערב ודרום. בסביבה ממנו נערכת התצפית נראה נוף ירוק של מטעים, בדרך-כלל מטעי זיתים וכרמי ענבים. מבין לבין מבחינים כם בשטחים ירוקים לגידות ירקות. רואים גם ריכוזי בתים בגדלים שונים וכפרים המשתרעים על פני שטח נרחב.
די להזיז את העין, בזווית קלה, וכל התמונה משתנה. מבחינים רק באיי ירק, הנוף הוא של גבעות קירטון לבנון מפוסלות ומספר המבנים הוא מצומצם - פשוט מדבר.
תצפיות אלו ניתן לערוך בפסגות אלו בגבול שבין ההר לבין המדבר:
- הר כביר - ליד אלון מורה
- בעל חצור - ליד עופרה
- סרטבה ליד ארגמן
- כובב השחר - כוכב השחר
- הר גילה - אחת מהשכונות החדשות בירושלים
- הרודיון - ליד תקוע
- הר עמשא - ליד קיבוץ הר עמשא
- קרן אל חג'ר - ליד מר סבא
הבדלי הפריסה הישובית[עריכה]
למרות הקרבה היחסית שבין שטח מיושב לבין השטח הלא מיושב, למתגוררים בכל אחד מן האזורים, היו תנאי מחיה שונים. תנאים אשר הביאו להתפתחות תרבויות שונות ומנוגדות בתכלית. לא רק שהיו שונות, לעתים היו אפילו עוינות. אנשי המדבר שאפו לשפר את רמת חייהם ולחדור לתחום ארץ נושבת. היה זה מאבק מתמשך בין שני כוחות מנוגדים שנשא בכל תקופה אופי משלו.
המתיישבים באזור המדבר היו לרוב נוודים. שרידים מתקופת היותם עיקר תושבי האזור ניתן למצוא בשרידי במכלאות והמתחמים ששימשו לרעיית צאן. בדרך-כלל ניתן לאתר בשטח, הן בסקר רגלי והן צילומי אויר את הצורות המרובעות והמעגליות של מיקום אתרי הצאן והיושב הקטן לידם. היו גם נוודים שהתיישבו במקום בעיקר סביב למעיינות.
בימי המרד הגדול ולאחריו היה לאופי הגאוגרפיה המבותר של האזור יתרון. היותו קרוב לערים המרכזיות, ביניהן ירושלים]], הפך את המדבר לאידיאלי לנמלטים מן השלטון הרומאי. דוגמאות קלסיות לכך הם מבצי החשמונאים, כולם בתחום המדבר: סרטבא, הרודיון ומצדה.
בתקופה הביזנטית תופעת הנזירות שמרכזה היה באזור ירושלים הגיעה גם למדבריות, היכן שניתן עד היום למצוא מנזרים כמו במר סבא בנחל פרת ועוד.
בתקופת המשנה והתלמוד המצאה משרידי התרבות החומרית רואים שהתושבים עסקו בעיקר בגידול צאן, גידולי דגנים, גפן ומעט זית. תופעה זו נתנת לאבחנה עדם היום ביישובים המצויים במורדות המזרחיים של הרי יהודה והשומרון. הקשר עם יושבי ההר וירושלים נשמר במטרה לאפשר את הקיום הכלכלי.
הבדלי חקלאות[עריכה]
באזור ההר נפוצה חקלאות מושקית בגשם ובמידה מצומצמת חקלאות שהתבססה על גידולי שלחין בסביבת מעיינות מועטים. תנאים אלה עודדו הקמת מדרגות חקלאיות או טרסות ושתילת גידולים חקלאיים מתאימים, אשר כללו בעיקר עצי פרי ופלחה.
השוכנים במדבר לא נהנו מכמות משקעים סבירה ולכן פתחו תרבות מחייה שונה. במדבר נדירות המדרגות החקלאיות. בערוצי הנחלים ניתן למצוא מטליות קרקע מעובדות ונזרעות ובשנים עם גשמים ברמה סבירה ובעזרת מי השטפונות, גם מתקבל יבול חקלאי. אגירה מסוימת של מי השטפונות מההרים מאפשרת את מילוי הבורות הנפוצים באזןר ספר המדבר של ארץ ישראל לאור המבנה הגאולוגיה, הכולל סלעי קירטון, הנוחים לחציבה ואטומים לנזילת מים.
רעיית צאן[עריכה]
אנשי המדבר התבססו בעיקר על רעיית צאן שנדד בעקבות מקורות המזון. עדות לכך אפשר למצוא במתחמים הגדולים הבנויים אבני גוויל שהתגלו בין השאר בסקר הר מנשה , אשר גלש עד למדבר שומרון ומדבר בנימין. המתחמים המגודרים נבנו על-ידי הרועים כדי לשכן את צאנם בלילה ולתקופות קצרות במשך השנה. שרידים אילמים כאלה מצויים ברחבי מדבריות ארץ ישראל. הנוודים אף ניצלו מחסות טבעיים כמו מערות ונקיקי סלע לחיי יום יום וממצאים ארכאיולוגיים על כך נמצאו במקומות המסתור.
עדויות מקראיות[עריכה]
בספר ירמיהו מובאים מונחים וסמלים, המצוטטים בספרו של נגה הראובני אור חדש על ספר ירמיהו על המאבק הקיומי של שוכני המדברות שחיו בצל תנאי המים והחקלאות. בתאורים אלה שנגה הראובני עוסק בפרושם בא לידי ביטוי המאבק היום-יומי של ירמיהו מענתות בנחלת שבט בנימין עקב תנאי חייו בתור רועה צאן במדבר בנימין.
לקריאה נוספת[עריכה]
- עמנואל הראובני , פסגות - טיולים לפסגות ההרים ואל נקודות תצפית, כנרת בית הוצאה לאור, 1993.