תרגום ירושלמי: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(הגהה) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תרגום ירושלמי''' הוא אחד משלושת התרגומים הידועים של המקרא, יחד עם [[תרגום אונקלוס]] ו[[תרגום יונתן בן עוזיאל]]. תרגום ירושלמי כולל רק קטעים של תרגום ולכן החוקרים קוראים לו "ירושלמי ב'" או "תרגום הקטעים". התרגום | '''תרגום ירושלמי''' הוא אחד משלושת התרגומים הידועים של המקרא, יחד עם [[תרגום אונקלוס]] ו[[תרגום יונתן בן עוזיאל]]. תרגום ירושלמי כולל רק קטעים של תרגום ולכן החוקרים קוראים לו "ירושלמי ב'" או "תרגום הקטעים". התרגום הירולשמי ותרגום יונתן בן עוזיאל מכילים הרבה דרשות ופירושים עפ"י המדרש והאגדה. | ||
בשיטת הפרשנות דומים שני התרגומים לתרגום אונקלוס; הם מנסים לבאר מליצות בתרגום חופשי ומשתדלים להרחיק ביטויים גשמיים מהבורא. בחלק ההלכתי של התורה שמר יונתן לעתים על פירושים עתיקים או על דעת יחיד שלא נתקבלו להלכה, ויש שההבדלים בין יונתן לאונקלוס מיוסדים על מחלוקת שבין התנאים. | בשיטת הפרשנות דומים שני התרגומים לתרגום אונקלוס; הם מנסים לבאר מליצות בתרגום חופשי ומשתדלים להרחיק ביטויים גשמיים מהבורא. בחלק ההלכתי של התורה שמר יונתן לעתים על פירושים עתיקים או על דעת יחיד שלא נתקבלו להלכה, ויש שההבדלים בין יונתן לאונקלוס מיוסדים על מחלוקת שבין התנאים. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==בין התרגומים== | ==בין התרגומים== | ||
אלתר טובי' וין בספרו '''יין הטוב''' <ref>הוצאת המחבר נורדוי 8 רחובות, תשל"ו</ref> פירסם שני ספרים, עם שלושת התרגומים על [[חמשת חמשי תורה]] ובו הוא מביא את שלושת התרגומים :אונקולוס, יב"ע וירושלמי, מתורגמים ומבוארים ללשון הקודש בצרוף הערות, הארות מראי מקומות וכדומה.[[הרב שמחה הכהן קוק]] כתב | אלתר טובי' וין בספרו '''יין הטוב''' <ref>הוצאת המחבר נורדוי 8 רחובות, תשל"ו</ref> פירסם שני ספרים, עם שלושת התרגומים על [[חמשת חמשי תורה]] ובו הוא מביא את שלושת התרגומים: אונקולוס, יב"ע וירושלמי, מתורגמים ומבוארים ללשון הקודש בצרוף הערות, הארות מראי מקומות וכדומה. [[הרב שמחה הכהן קוק]] כתב הסכמה על הספר. | ||
נצטט מספרו דוגמאות להמחשת ההבדלים בין התרגומים: | נצטט מספרו דוגמאות להמחשת ההבדלים בין התרגומים: | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[תרגום אונקלוס]] | * [[תרגום אונקלוס]] | ||
* [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] | * [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] | ||
[[קטגוריה: | |||
[[קטגוריה:פירושי המקרא]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:06, 24 ביולי 2017
|
|
תרגום ירושלמי הוא אחד משלושת התרגומים הידועים של המקרא, יחד עם תרגום אונקלוס ותרגום יונתן בן עוזיאל. תרגום ירושלמי כולל רק קטעים של תרגום ולכן החוקרים קוראים לו "ירושלמי ב'" או "תרגום הקטעים". התרגום הירולשמי ותרגום יונתן בן עוזיאל מכילים הרבה דרשות ופירושים עפ"י המדרש והאגדה.
בשיטת הפרשנות דומים שני התרגומים לתרגום אונקלוס; הם מנסים לבאר מליצות בתרגום חופשי ומשתדלים להרחיק ביטויים גשמיים מהבורא. בחלק ההלכתי של התורה שמר יונתן לעתים על פירושים עתיקים או על דעת יחיד שלא נתקבלו להלכה, ויש שההבדלים בין יונתן לאונקלוס מיוסדים על מחלוקת שבין התנאים. בדומה לתרגום יונתן לתורה היה כנראה תרגום א"י לספרי הנביאים. פרשני ימי הביניים מביאים תרגום ירושלמי או תרגום של תוספתא, אולם אין בידנו נוסח מלא של התרגום הזה.
בין התרגומים[עריכה]
אלתר טובי' וין בספרו יין הטוב [1] פירסם שני ספרים, עם שלושת התרגומים על חמשת חמשי תורה ובו הוא מביא את שלושת התרגומים: אונקולוס, יב"ע וירושלמי, מתורגמים ומבוארים ללשון הקודש בצרוף הערות, הארות מראי מקומות וכדומה. הרב שמחה הכהן קוק כתב הסכמה על הספר.
נצטט מספרו דוגמאות להמחשת ההבדלים בין התרגומים:
הסבר לטבלה: התרגום המקורי "פירושו של אשר טובי' וין"
| דיבור המתחיל | אונקולוס | יב"ע | ירושלמי |
|---|---|---|---|
| בראשית ברא אלוקים... (תחילת ספר בראשית) | בקדמיו ברא ה - "מקדם (רק בעת הבריאה - לדעת חז"ל אש ומים נבראו תחילה): ברא ה'" | מן אוולא ברא ה - "בתחילה ברא ה'" | בחכמה ברה ה' "בחכמה ברא ה'" - כפי שנאמר בסנהדרין ל"ח א "זו מידתו של הקב"ה שברא את כל העולם בחכמה" |
| לכל האתת והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל ארצו (סוף ספר דברים) | אין | לולהון אתיא ותמהי פרישתא די שדריה מימרא דיי - ולכל עם ארעיה - "לכל האתות והמפתים הנפלאים אשר שלחו מאמר ה' - ולכל עם ארצו" | לכל אתיא ומופתיא ונסיא פרישתא - "לכל האותות והמופתים ונסים נפלאים" |
מקור המדרש[עריכה]
ראובן כתב הערה בנושא זה:" ראוי או ניתן להוסיף כי נחלקו הדעות באשר לזמנו של תרגום ירושלמי. המקובל כיום במחקר, כי למרות שבסיס התרגום - קדום, הרי שתרגום ירושלמי המורחב שבידינו, בסגנון "המקרא המשוכתב", נעשה במפנה המאות השמינית והתשיעית, והסתמך רבות על החיבור המאוחר: פרקי דרבי אליעזר (גם הוא "מקרא משוכתב" ומאותה התקופה)."
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הוצאת המחבר נורדוי 8 רחובות, תשל"ו
קישורים חיצוניים[עריכה]
- תרגום המיוחס ליונתן - הויקיפדיה העברית