קטורת הסמים: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קטורת הסמים''' הוקרבה ב[[משכן]] בהתאם לציווי ל[[משה רבינו]] ב[[ספר שמות]]: | '''קטורת הסמים''' הוקרבה ב[[מזבח הקטורת]] ב[[משכן אוהל מועד]] בהתאם לציווי ל[[משה רבינו]] ב[[ספר שמות]]. על אופן הכנתה נאמר ב[[פרשת כי תשא]] :{{מקור|תנ"ך:שמות ל ל"ד-ל"ח$שמות ל, ל"ד-ל"ח}}"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה קַח-לְךָ - | ||
* המרכיבים - סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה" | |||
* אופן הכנתה - וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ" | |||
* שימושה - "וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק " | |||
* מה יעשה בה - "וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם: | |||
* איסור שימוש אחר - וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְךָ לַה': | |||
* איסור לעשות כמוהה - " אִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ לְהָרִיחַ בָּהּ וְנִכְרַת מֵעַמָּיו: | |||
==על מזבח הקטורת== | |||
הקטורת הוקטרה על מזבח הקטורת באזור הקודש במשכן. היא הוקטרה פעמיים ביום: "בבקר בבקר" ו"בן הערבים" | את הקטורת יש לשים על מזבח הקטורת. הקטורת הוקטרה על מזבח הקטורת באזור הקודש במשכן. היא הוקטרה פעמיים ביום: "בבקר בבקר" ו"בן הערבים". על מזבח הקטורת אין להקטיר : קְטֹרֶת זָרָה, וְעֹלָה וּמִנְחָה וְנֵסֶךְ. רק ב[[יום הכיפורים]] [[הכהן הגדול]] יזהה עליו מדם חטאת הכיפורים | ||
==הרכב הקטורת ודרכי עשייתה== | ==הרכב הקטורת ודרכי עשייתה== | ||
ה[[תלמוד ירושלמי]] ב[[מסכת יומא]] מפרט את מרכיבי הקטורת ומביא אחדים מהפרטים הכרוכים בעשייתה: | ה[[תלמוד ירושלמי]] ב[[מסכת יומא]] מפרט את מרכיבי הקטורת ומביא אחדים מהפרטים הכרוכים בעשייתה: | ||
" פיטום הקטורת הצרתי והצפורן החלבנה והלבונה משקל שבעים שבעים מנה מור וקציעה שיבולת נרד וכרכום משקל ששה עשר ששה עשר מנה קושט שנים עשר קילופה שלשה קינמון מתשעה נמצאת אומר שלש מאות וששים וחמש מנים היו כנגד ימות השנה ושלשה של אותו היום הדא היא דתנינן והיום מוסף מלא חפניו כרשינה תשעה קבין יין קפריסין ג' סאין וג' קבין אם אין לו יין קפריסין מביא חמר חיורין עתיק מלח סדומית רובע מעלה עשן כל שהוא רבי נתן אומר אף כיפת הירדן כל שהוא נתן בה דבש פסלה חסר בה אחת מסממניה חייב מיתה. | " פיטום הקטורת: | ||
# הצרתי (הצרי) | |||
# והצפורן | |||
# החלבנה | |||
# והלבונה - (כל אחד מהארבע הנ"ל) משקל שבעים שבעים מנה. | |||
# מור | |||
# וקציעה | |||
# שיבולת נרד | |||
# וכרכום - (כל אחד מהארבע הנ"ל) משקל ששה עשר ששה עשר מנה. | |||
# קושט - שנים עשר. | |||
# קילופה - שלשה. | |||
# קינמון - מתשעה | |||
נמצאת אומר שלש מאות וששים וחמש מנים היו כנגד ימות השנה ושלשה של אותו היום הדא היא דתנינן והיום מוסף | |||
מלא חפניו | |||
# כרשינה תשעה קבין | |||
# יין קפריסין ג' סאין וג' קבין אם אין לו יין קפריסין מביא חמר חיורין עתיק | |||
# מלח סדומית רובע מעלה עשן כל שהוא רבי נתן אומר אף כיפת הירדן | |||
כל שהוא נתן בה דבש פסלה חסר בה אחת מסממניה חייב מיתה. | |||
תני רשב"ג אומר הצרי אינו אלא שרף של עצי קטף בורית כרשינה למה היתה באה שבה שפין את הצפורן מפני שהיא נאה יין קפריסין למה היא באה שבה שורין את הצפורן מפני שהיא עזה והלא מי רגלים יפין לה אלא שאין מכניסין ריח רע לעזרה מפני הכבוד. | |||
וכשהיה מידק היה אומר הדק היטב הדק היטב שהקול יפה לבשמים חיסר בה אחת מסממניה או שנתן בה מעט דבש היתה פסולה לא נתן לתוכה מלח או שנתן לתוכה מעלה עשן נתחייב מיתה א"ר זעירה ועובר משום הכנסה יתירה תני בר קפרא הפטמין שבירושלים היו אומרים אילו היה נותן לתוכה מעט דבש לא היה כל העולם כולו יכול לעמוד בריחה תני פיטמה חציים כשירה שילשים ורבעים לא שמענו ר' אומר כמדתה היתה כשירה (דף כג,א פרק ד הלכה ה גמרא) | |||
סך הכל המנות היו 368 מנות: - 365 לפי ימות השנה ו-3 ליום הכיפורים. היות והקטורת הוקרבה פעמיים ביום וכל נוסחה חצי-מנה, הרי הקטורת שהוכנה הספיקה לשנה שלמה. | |||
==המומחיות בהכנת הקטורת== | |||
[[חז"ל]] מספרים על המיוחד ועל הסודיות שבהכנת הקטורת ובפיטומה. רק בית אבטינס הכירו את העשב | |||
המכונה "מעלה עשן", עשב הגורם לעשן הקטורת לעלות בצורה ישרה כלפי מעלה, כמקל. על בית אבטימס כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת יומא: | |||
"בית אבטינס היו בקיאין במעשה הקטורת ובמעלה עשן ולא רצו ללמד. שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה והיו בקיאין במעשה הקטורת ובמעלה עשן. לא היו בקיאין של בית אבטינס היתה מתמרת ועולה ופוסה ויורדת ושל אלו היתה פוסה מיד וכיון שידעו חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקב"ה לכבודו ברא שנא' (ישעיהו מג) כל הנקרא בשמי וגו'. שלחו אחריהן ולא רצו לבוא כו'" (דף י"ט,ב' פרק ג' הלכה ט' גמרא) | |||
ועך כך נאמר במשנה הנ"ל:"ואלו לגנאי: בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים, בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטרת " | |||
==איזכור הקטורת בתפילה== | ==איזכור הקטורת בתפילה== | ||
| שורה 23: | שורה 63: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* הרב דוד פייסט, '''פיטום הקטורת''', בטאון בית רבקה, אייר ה'תשנ"א [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/ktoret.htm קישור באתר "דעת" | * הרב דוד פייסט, '''פיטום הקטורת''', בטאון בית רבקה, אייר ה'תשנ"א [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/ktoret.htm קישור באתר "דעת"] | ||
[[קטגוריה: המשכן]] | [[קטגוריה: המשכן]] | ||
[[קטגוריה:בית המקדש]] | [[קטגוריה:בית המקדש]] | ||
[[קטגוריה:פרשת השבוע|כי תשא]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:36, 24 בפברואר 2019
|
|
קטורת הסמים הוקרבה במזבח הקטורת במשכן אוהל מועד בהתאם לציווי למשה רבינו בספר שמות. על אופן הכנתה נאמר בפרשת כי תשא :שמות ל, ל"ד-ל"ח"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה קַח-לְךָ -
- המרכיבים - סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה"
- אופן הכנתה - וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ"
- שימושה - "וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק "
- מה יעשה בה - "וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם:
- איסור שימוש אחר - וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְךָ לַה':
- איסור לעשות כמוהה - " אִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ לְהָרִיחַ בָּהּ וְנִכְרַת מֵעַמָּיו:
על מזבח הקטורת[עריכה]
את הקטורת יש לשים על מזבח הקטורת. הקטורת הוקטרה על מזבח הקטורת באזור הקודש במשכן. היא הוקטרה פעמיים ביום: "בבקר בבקר" ו"בן הערבים". על מזבח הקטורת אין להקטיר : קְטֹרֶת זָרָה, וְעֹלָה וּמִנְחָה וְנֵסֶךְ. רק ביום הכיפורים הכהן הגדול יזהה עליו מדם חטאת הכיפורים
הרכב הקטורת ודרכי עשייתה[עריכה]
התלמוד ירושלמי במסכת יומא מפרט את מרכיבי הקטורת ומביא אחדים מהפרטים הכרוכים בעשייתה:
" פיטום הקטורת:
- הצרתי (הצרי)
- והצפורן
- החלבנה
- והלבונה - (כל אחד מהארבע הנ"ל) משקל שבעים שבעים מנה.
- מור
- וקציעה
- שיבולת נרד
- וכרכום - (כל אחד מהארבע הנ"ל) משקל ששה עשר ששה עשר מנה.
- קושט - שנים עשר.
- קילופה - שלשה.
- קינמון - מתשעה
נמצאת אומר שלש מאות וששים וחמש מנים היו כנגד ימות השנה ושלשה של אותו היום הדא היא דתנינן והיום מוסף
מלא חפניו
- כרשינה תשעה קבין
- יין קפריסין ג' סאין וג' קבין אם אין לו יין קפריסין מביא חמר חיורין עתיק
- מלח סדומית רובע מעלה עשן כל שהוא רבי נתן אומר אף כיפת הירדן
כל שהוא נתן בה דבש פסלה חסר בה אחת מסממניה חייב מיתה.
תני רשב"ג אומר הצרי אינו אלא שרף של עצי קטף בורית כרשינה למה היתה באה שבה שפין את הצפורן מפני שהיא נאה יין קפריסין למה היא באה שבה שורין את הצפורן מפני שהיא עזה והלא מי רגלים יפין לה אלא שאין מכניסין ריח רע לעזרה מפני הכבוד.
וכשהיה מידק היה אומר הדק היטב הדק היטב שהקול יפה לבשמים חיסר בה אחת מסממניה או שנתן בה מעט דבש היתה פסולה לא נתן לתוכה מלח או שנתן לתוכה מעלה עשן נתחייב מיתה א"ר זעירה ועובר משום הכנסה יתירה תני בר קפרא הפטמין שבירושלים היו אומרים אילו היה נותן לתוכה מעט דבש לא היה כל העולם כולו יכול לעמוד בריחה תני פיטמה חציים כשירה שילשים ורבעים לא שמענו ר' אומר כמדתה היתה כשירה (דף כג,א פרק ד הלכה ה גמרא)
סך הכל המנות היו 368 מנות: - 365 לפי ימות השנה ו-3 ליום הכיפורים. היות והקטורת הוקרבה פעמיים ביום וכל נוסחה חצי-מנה, הרי הקטורת שהוכנה הספיקה לשנה שלמה.
המומחיות בהכנת הקטורת[עריכה]
חז"ל מספרים על המיוחד ועל הסודיות שבהכנת הקטורת ובפיטומה. רק בית אבטינס הכירו את העשב המכונה "מעלה עשן", עשב הגורם לעשן הקטורת לעלות בצורה ישרה כלפי מעלה, כמקל. על בית אבטימס כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת יומא:
"בית אבטינס היו בקיאין במעשה הקטורת ובמעלה עשן ולא רצו ללמד. שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה והיו בקיאין במעשה הקטורת ובמעלה עשן. לא היו בקיאין של בית אבטינס היתה מתמרת ועולה ופוסה ויורדת ושל אלו היתה פוסה מיד וכיון שידעו חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקב"ה לכבודו ברא שנא' (ישעיהו מג) כל הנקרא בשמי וגו'. שלחו אחריהן ולא רצו לבוא כו'" (דף י"ט,ב' פרק ג' הלכה ט' גמרא)
ועך כך נאמר במשנה הנ"ל:"ואלו לגנאי: בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים, בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטרת "
איזכור הקטורת בתפילה[עריכה]
הרב דוד פייסט כותב :
"נוהגים לומר את הברייתא המתארת את פיום הקטורת, "למנהג חב"ד, בזמן אמירת "הקורבנות", לפני תפילת שחרית ולפני תפילת מנחה, ובנוסח שונה מעט בסוף תפילת שחרית. יש הנוהגים לאומרה רק פעם ביום בסוף תפילת שחרית.
האשכנזים בחו"ל נוהגים להגיד ברייתא זו רק בשבתות וימים טובים. טעם המנהג האשכנזי בחו"ל: מכיוון שאם חיסר אחת מכל סממניה חייב מיתה! והרי אמירת הברייתא נחשבת כעשיית הפיטום, בחינת "ונשלמה פרים שפתינו",לכן ביום חול בו ממהרים לעבודה אין אומרים אותה מחשש שלא ידייקו למנות את כל הסממנים,ורק בשבתות כשיש זמן, אפשר להגידה. מסיבה זו, יש נוהגים לאומרה רק מתוך הכתב ולא בעל-פה. (אמנם ה"בית יוסף" דוחה הסבר זה בטענה שחובת המיתה אינה חלה על המפטם כשחסר אחד מכל סממניה, אלא על המקטירה על המזבח. ולפי רש"י, רק הכהן הגדול חייב מיתה אם יכנס לקודש הקודשים עם קטורת חסרה). יש הסוברים כי סגולה למנות בעזרת האצבעות את אחד עשר סממני הקטורת, כך נהג גם הרבי. אמירת הברייתא היא מעין קיום מצוות פיטום הקטורת והקטרתה. מן הראוי להתבונן ולהבין את הכתוב בה".
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב דוד פייסט, פיטום הקטורת, בטאון בית רבקה, אייר ה'תשנ"א קישור באתר "דעת"