יציאת מצרים: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{להשלים}} '''יציאת מצרים''' היה האירוע הראשון בדרך לכינונו של עם ישראל. לאחריו ניתן היה להגיע ל[[מדבר סי...) |
(תיקון) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (45 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יציאת מצרים''' היה האירוע הראשון בדרך לכינונו של [[עם ישראל]]. לאחריו היה צורך עוד ב[[קריעת ים סוף]]* ורק אז ניתן להגיע ל[[מדבר סיני]]. במדבר ניתן היה לבצע את הפעולות האחרונות לבניית עם ישראל:[[מעמד הר סיני]] והקמת [[משכן העדות]]. העם היה במדבר ארבעים שנה בהנהגת [[משה רבינו]] ובסופו של התהליך [[יהושע בן נון]] הכניסו לארץ. | |||
'''יציאת מצרים''' היה האירוע הראשון בדרך לכינונו של [[עם ישראל]]. לאחריו ניתן | |||
==ההכנות== | ==ההכנות== | ||
בתום תשע מתוך עשר [[ | בתום תשע מתוך עשר [[מכות מצרים]] נערך משה רבינו להוצאה הפיזית של בני ישראל ממצרים. הוא סיכם עם פרעה שיותר הוא לא יבקש ממנו דבר - דהיינו רשות לצאת ממצרים. וכל מה שנותר לו לעשות היה להמתין למתרחש. הוא מודה לצפוי ומורה לבני ישראל להיכון ליציאה. הכנה זו לוותה בכל הסימנים הדרושים על מנת שהעם המצרי ייחוש כי עומד להתרחש אירוע מיוחד במינו. וכך משה מצוה על עמו: | ||
* '''השאלת דברי ערך מהמצרים''' - וכך נאמר:" | * '''השאלת דברי ערך מהמצרים''' - וכך נאמר:"דַּבֶּר-נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" <ref>י"א, ב'</ref>. היה זה בהתאם להבטחה ל[[אברהם אבינו]], שאחרי <ref>[[ספר בראשית]] ט"ו, י"ג</ref> "... וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה." (י"ד) "...וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" - גם החלק השני התקיים (רש"י). | ||
*'''לקיחת שה לבית''' - "וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ | *'''לקיחת שה לבית''' - "וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית-אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת" <ref>י"ב, ג'</ref> . הרמב"ן מסביר את משמעות הדבר למצרים :"ועל דעת רבותינו: "שהיו המצרים עובדים אותו (את הצאן) <ref>שמו"ר ט"ז ב</ref> , כש"כ שהודיע במצווה הזאת שהשפיל אלוהיהם וכחם בהיותו במעלה העליונה שלו. וכך אמרו :" <ref>קחו לכם צאן ושחטו אלהיהם של מצרים</ref>. | ||
* '''עריכת פסח מצרים''' - " (ב) | * '''עריכת פסח מצרים''' - " (ב) אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה '''וְשָׁחֲטוּ''' אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת-יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם. וְלָקְחוּ מִן-הַדָּם '''וְנָתְנוּ''' עַל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל-הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר-יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם. | ||
וְאָכְלוּ אֶת- | וְאָכְלוּ אֶת-הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי-אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל-מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ <ref>י"ב ו'-ח'</ref> - אלו הן שלוש פעולות הכנה לערב היציאה: שחיטה, נתינה על המזוזות ואכילה. | ||
* '''הכנות אחרונות''' - לשם השלמה נדרשו בני ישראל לבצע עוד דברים אחדים: | * '''הכנות אחרונות''' - לשם השלמה נדרשו בני ישראל לבצע עוד דברים אחדים: | ||
# " | # "וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ" (י')- לא להשאיר מזכרת | ||
# " | # "תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם" (י"א)- לאכול את הסעודה בהיכון ליציאה. | ||
# " | # "וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן" (י"א) - מהר ולהיות מוכנים ליציאה | ||
==היציאה ממצרים== | ==היציאה ממצרים== | ||
לאחר ביצוע מכת | לאחר ביצוע מכת הבכורות פרעה קורא למשה ולאהרן ואומר להם: "קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם-אַתֶּם גַּם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָֹה כְּדַבֶּרְכֶם" (ל"א) והוא מוסיף ללא היסוס:" גַּם-צֹאנְכֶם גַּם-בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם-אֹתִי(ל"ב). והתוצאה : " וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים" ( ל"ג). בקשו להיפטר מבני ישראל כמה צהא שאפשר. | ||
עכשיו נותרו דברים אחרונים לביצוע: הכנת צידה לדרך והשלמת הביזה מהמצרים. וכך נאמר במקרא:"וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת-בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ ...וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת" (ל"ד -ל"ה) עתה היו מוכנים ליציאה. | |||
==באיזה יום בשבוע יצאו ממצרים== | |||
קיימת מחלקות בין רבי יוסי לבין רבנן באיזה יום בשבוע יצאו ממצרים. לפיה, נקבע האם [[חג השבועות]] הוא בו' ל[[חודש סיון]] או בז' בחודש סיון. האירועים הם בשנת ב"א תמ"ט לבריאת העולם. | |||
'''שיטת רבנן מובאת ב[[סדר עולם]] וב[[מסכת שבת]]''' .{{מקור|פ"ח' א'|כן}}:"תא שמע , דתניא בסדר עולם: ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים - בארבעה עשר שחטו פסחיהן, בחמשה עשר יצאו ואותו יום ערב שבת היה. ומדריש : ירחא דניסן ערב שבת היה. ריש ירחא דאייר חד בשבא (יום ראשון) , וסיון בתרי בשבא (יום שני). | |||
ועוד... הוא מבאר, לפי רבי יוסי : '''בשני''' לחודש עלה משה ושמע "ואתם תהיו לי" <ref>שמות יט,י</ref> וירד והגיד; '''בשלישי''' עלה ושמע הגבלה וירד והגיד; '''ברביעי''' ירד להפרישם ושוב לא עלה עד קבלת הדברות, שעלו כולם;... ב'''חמישי''' בנה מזבח כדכתיב: "ויבן מזבח תחת ההר" <ref>שמות כד,ד</ref> והקריב עליו קרבן; '''בששי''' לא היה לו פנאי. 'מאי לאו משום תורה (לא היה לו פנאי לעלות שקבלו כולן יחד את הדברות). | |||
'''שיטת רבי יוסי מובאת אך היא במסכת שבת''' {{מקור|פ"ו,'ב'|כן}} לאמור: עשרת הדברות ניתנו בשבעה בו. לפי שבראש חודש באו למדבר סיני שכתוב כאן <ref>שמות יט,א</ref> "בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני", וכתיב שם <ref>שמות יב,ב</ref> "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה" - '''הזה הזה לגזירה שוה''': מה להלן ראש חודש - אף כאן ראש חודש. | |||
והתורה ניתנה לישראל בשבת, גם כאן גזירה שווה, לפי שנאמר:כתיב הכא <ref>שמות כ,ז</ref> זכור את יום השבת לקדשו וכתיב התם <ref>שמות יג,ג</ref> "ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא ה' אתכם מזה ולא יאכל חמץ" - מה להלן בעצומו של יום "זכור את היום הזה" - בעצמו של יום הזכירה דיציאת מצרים נאמר להו, כדכתיב '''הזה''' אף כאן בעצומו של יום בעצמו של יום הזכירה דשבת נאמר להן זכור את יום וגו'); | |||
ואשר לחישוב הימים בין ראש חודש סיון למתן תורה, רבי יוסי סבור כי ביום שני היה ראש חודש, ביום שלישי אמר להם "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" ביום רביעי מצוות פרישה וכן חמישי שנאמר: "וקדשתם היום ומחר". ו'''יום אחד הוסיף משה מדעתו''' ובשבת ניתנה התורה. | |||
לסיכום, השאלה היא האם מתן תורה היה בשישי לחודש בשבת - לפי רבי יוסי או יום השישי למסעם מרפידים - לפי מרנן ? להלן נשווה בין השיטות: | |||
{| class="wikitable" border="1" | |||
! הנושא !! שיטת רבנן !! שיטת רבי יוסי | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| ראש חודש ניסן||יום שישי ||יום חמישי | |||
|- | |||
|לקיחת הכבש - י' בניסן||יום ראשון || [[שבת הגדול]] | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| שחיטת הפסח - י"ד ניסן ||יום חמישי || יום רביעי | |||
|- | |||
| [[יציאת מצרים]] - בחצות ט"ו מכת הבכורות || יום שישי || יום חמישי | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| [[שירת הים]] - שביעי של פסח || יום חמישי || יום רביעי | |||
|- | |||
| מדבר סין - ט"ו אייר || יום ראשון || שבת | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| רפידים - || כ"ב אייר יום ראשון || כ"ג אייר - יום ראשון | |||
|- | |||
| [[פרשת המן|ירידת המן]]- ט"ז אייר || יום שני || יום ראשון | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| רפידים|| '''כעבור 6 ימים''' <br /> כ"ב אייר - יום ראשון ||'''כעבור 7 ימים'''<br /> כ"ג אייר יום ראשון | |||
|- | |||
| מלחמת עמלק|| כ"ז אייר - יום שישי||כ"ח אייר יום שישי | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| ראש חודש סיון|| יום שני||יום ראשון | |||
|- | |||
|[[מעמד הר סיני|מתן תורה]]|<br />"המוסיף יום אחד מדעתו"||ו' סיון שבת||ז' סיון שבת | |||
|} | |||
== סיכום המבצע== | == סיכום המבצע== | ||
בשלושה פסוקים מסוכמת היציאה הפיזית ממצרים: | בשלושה פסוקים מסוכמת היציאה הפיזית ממצרים: | ||
* " | * "וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (מ') - לפי הסיכום ב[[ברית בין הבתרים]]. | ||
* ולעתיד לבוא :" לֵיל | * "וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" - אותו היום שירדו גם עלו. | ||
* ולעתיד לבוא :" לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם: | |||
== | ==ראה גם== | ||
*[[מכות מצרים]] | |||
*[[קריעת ים סוף]] | |||
*[[מסעות]] | |||
*[[הגדה של פסח]] | |||
*[[ליל הסדר]] | |||
*[[ארכיאולוגיה מקראית]] | |||
*[[ירידת בני ישראל למצרים]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* צבי אילן, '''אתמולים''' - מחקרים ותגליות בעברה של הארץ, מודן הוצאה לאור, | |||
* הרב דוד קליינר, [http://www.hidabroot.org/ArPrint.asp?BlogID=7268 יציאת מצרים בראי הארכיאולוגיה], באתר הידברות. | |||
* הרב זמיר כהן, [http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=9672 יציאת מצרים וארכיאולוגיה] | |||
* [http://theends.tv/index.php?act=video&vid=47 מחקרים ארכיולוגיים שונים על יציאת מצרים], באתר "הסוף". | |||
* [http://thedos.co.il/Article.aspx?Article=683 שיעבוד בני ישראל במצרים - עובדה היסטורית ללא עוררין], מאמר באתר "הדוס". | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
| שורה 35: | שורה 91: | ||
[[קטגוריה:פסח|*]] | |||
[[קטגוריה: משה רבינו]] | [[קטגוריה: משה רבינו]] | ||
[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]] | [[קטגוריה:תולדות עם ישראל]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:04, 27 בפברואר 2025
|
|
יציאת מצרים היה האירוע הראשון בדרך לכינונו של עם ישראל. לאחריו היה צורך עוד בקריעת ים סוף* ורק אז ניתן להגיע למדבר סיני. במדבר ניתן היה לבצע את הפעולות האחרונות לבניית עם ישראל:מעמד הר סיני והקמת משכן העדות. העם היה במדבר ארבעים שנה בהנהגת משה רבינו ובסופו של התהליך יהושע בן נון הכניסו לארץ.
ההכנות[עריכה]
בתום תשע מתוך עשר מכות מצרים נערך משה רבינו להוצאה הפיזית של בני ישראל ממצרים. הוא סיכם עם פרעה שיותר הוא לא יבקש ממנו דבר - דהיינו רשות לצאת ממצרים. וכל מה שנותר לו לעשות היה להמתין למתרחש. הוא מודה לצפוי ומורה לבני ישראל להיכון ליציאה. הכנה זו לוותה בכל הסימנים הדרושים על מנת שהעם המצרי ייחוש כי עומד להתרחש אירוע מיוחד במינו. וכך משה מצוה על עמו:
- השאלת דברי ערך מהמצרים - וכך נאמר:"דַּבֶּר-נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" [1]. היה זה בהתאם להבטחה לאברהם אבינו, שאחרי [2] "... וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה." (י"ד) "...וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" - גם החלק השני התקיים (רש"י).
- לקיחת שה לבית - "וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית-אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת" [3] . הרמב"ן מסביר את משמעות הדבר למצרים :"ועל דעת רבותינו: "שהיו המצרים עובדים אותו (את הצאן) [4] , כש"כ שהודיע במצווה הזאת שהשפיל אלוהיהם וכחם בהיותו במעלה העליונה שלו. וכך אמרו :" [5].
- עריכת פסח מצרים - " (ב) אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת-יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם. וְלָקְחוּ מִן-הַדָּם וְנָתְנוּ עַל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל-הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר-יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם.
וְאָכְלוּ אֶת-הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי-אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל-מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ [6] - אלו הן שלוש פעולות הכנה לערב היציאה: שחיטה, נתינה על המזוזות ואכילה.
- הכנות אחרונות - לשם השלמה נדרשו בני ישראל לבצע עוד דברים אחדים:
- "וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ" (י')- לא להשאיר מזכרת
- "תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם" (י"א)- לאכול את הסעודה בהיכון ליציאה.
- "וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן" (י"א) - מהר ולהיות מוכנים ליציאה
היציאה ממצרים[עריכה]
לאחר ביצוע מכת הבכורות פרעה קורא למשה ולאהרן ואומר להם: "קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם-אַתֶּם גַּם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָֹה כְּדַבֶּרְכֶם" (ל"א) והוא מוסיף ללא היסוס:" גַּם-צֹאנְכֶם גַּם-בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם-אֹתִי(ל"ב). והתוצאה : " וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים" ( ל"ג). בקשו להיפטר מבני ישראל כמה צהא שאפשר.
עכשיו נותרו דברים אחרונים לביצוע: הכנת צידה לדרך והשלמת הביזה מהמצרים. וכך נאמר במקרא:"וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת-בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ ...וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת" (ל"ד -ל"ה) עתה היו מוכנים ליציאה.
באיזה יום בשבוע יצאו ממצרים[עריכה]
קיימת מחלקות בין רבי יוסי לבין רבנן באיזה יום בשבוע יצאו ממצרים. לפיה, נקבע האם חג השבועות הוא בו' לחודש סיון או בז' בחודש סיון. האירועים הם בשנת ב"א תמ"ט לבריאת העולם.
שיטת רבנן מובאת בסדר עולם ובמסכת שבת .(פ"ח' א'):"תא שמע , דתניא בסדר עולם: ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים - בארבעה עשר שחטו פסחיהן, בחמשה עשר יצאו ואותו יום ערב שבת היה. ומדריש : ירחא דניסן ערב שבת היה. ריש ירחא דאייר חד בשבא (יום ראשון) , וסיון בתרי בשבא (יום שני).
ועוד... הוא מבאר, לפי רבי יוסי : בשני לחודש עלה משה ושמע "ואתם תהיו לי" [7] וירד והגיד; בשלישי עלה ושמע הגבלה וירד והגיד; ברביעי ירד להפרישם ושוב לא עלה עד קבלת הדברות, שעלו כולם;... בחמישי בנה מזבח כדכתיב: "ויבן מזבח תחת ההר" [8] והקריב עליו קרבן; בששי לא היה לו פנאי. 'מאי לאו משום תורה (לא היה לו פנאי לעלות שקבלו כולן יחד את הדברות).
שיטת רבי יוסי מובאת אך היא במסכת שבת (פ"ו,'ב') לאמור: עשרת הדברות ניתנו בשבעה בו. לפי שבראש חודש באו למדבר סיני שכתוב כאן [9] "בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני", וכתיב שם [10] "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה" - הזה הזה לגזירה שוה: מה להלן ראש חודש - אף כאן ראש חודש.
והתורה ניתנה לישראל בשבת, גם כאן גזירה שווה, לפי שנאמר:כתיב הכא [11] זכור את יום השבת לקדשו וכתיב התם [12] "ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא ה' אתכם מזה ולא יאכל חמץ" - מה להלן בעצומו של יום "זכור את היום הזה" - בעצמו של יום הזכירה דיציאת מצרים נאמר להו, כדכתיב הזה אף כאן בעצומו של יום בעצמו של יום הזכירה דשבת נאמר להן זכור את יום וגו');
ואשר לחישוב הימים בין ראש חודש סיון למתן תורה, רבי יוסי סבור כי ביום שני היה ראש חודש, ביום שלישי אמר להם "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" ביום רביעי מצוות פרישה וכן חמישי שנאמר: "וקדשתם היום ומחר". ויום אחד הוסיף משה מדעתו ובשבת ניתנה התורה.
לסיכום, השאלה היא האם מתן תורה היה בשישי לחודש בשבת - לפי רבי יוסי או יום השישי למסעם מרפידים - לפי מרנן ? להלן נשווה בין השיטות:
| הנושא | שיטת רבנן | שיטת רבי יוסי |
|---|---|---|
| ראש חודש ניסן | יום שישי | יום חמישי |
| לקיחת הכבש - י' בניסן | יום ראשון | שבת הגדול |
| שחיטת הפסח - י"ד ניסן | יום חמישי | יום רביעי |
| יציאת מצרים - בחצות ט"ו מכת הבכורות | יום שישי | יום חמישי |
| שירת הים - שביעי של פסח | יום חמישי | יום רביעי |
| מדבר סין - ט"ו אייר | יום ראשון | שבת |
| רפידים - | כ"ב אייר יום ראשון | כ"ג אייר - יום ראשון |
| ירידת המן- ט"ז אייר | יום שני | יום ראשון |
| רפידים | כעבור 6 ימים כ"ב אייר - יום ראשון |
כעבור 7 ימים כ"ג אייר יום ראשון |
| מלחמת עמלק | כ"ז אייר - יום שישי | כ"ח אייר יום שישי |
| ראש חודש סיון | יום שני | יום ראשון |
| מתן תורה| "המוסיף יום אחד מדעתו" |
ו' סיון שבת | ז' סיון שבת |
סיכום המבצע[עריכה]
בשלושה פסוקים מסוכמת היציאה הפיזית ממצרים:
- "וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (מ') - לפי הסיכום בברית בין הבתרים.
- "וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" - אותו היום שירדו גם עלו.
- ולעתיד לבוא :" לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם:
ראה גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- צבי אילן, אתמולים - מחקרים ותגליות בעברה של הארץ, מודן הוצאה לאור,
- הרב דוד קליינר, יציאת מצרים בראי הארכיאולוגיה, באתר הידברות.
- הרב זמיר כהן, יציאת מצרים וארכיאולוגיה
- מחקרים ארכיולוגיים שונים על יציאת מצרים, באתר "הסוף".
- שיעבוד בני ישראל במצרים - עובדה היסטורית ללא עוררין, מאמר באתר "הדוס".