לא חציף איניש לזיופי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''לא חוששים שאדם זייף שטר.''' | '''לא חוששים שאדם זייף שטר.''' | ||
'''לדוגמא''', מדאורייתא שטר כשר גם בלי קיום, משום שלא חוששים שאדם יזייפו {{מקור| | '''לדוגמא''', מדאורייתא שטר כשר גם בלי קיום, משום שלא חוששים שאדם יזייפו {{מקור|גיטין ג. רש"י ד"ה נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
גרסה אחרונה מ־11:48, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
לא חוששים שאדם זייף שטר.
לדוגמא, מדאורייתא שטר כשר גם בלי קיום, משום שלא חוששים שאדם יזייפו (גיטין ג. רש"י ד"ה נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין).
מקור וטעם[עריכה]
בטעמה חקר ר' חיים מטעלז (גיטין א (עמוד נט) ד"ה הדרינן):
- אומדנא שאנשים אינם חצופים, והיא בירור כעין אנן סהדי.
- חזקת כשרות, וכשאר חזקה דמעיקרא[1] שהיא הנהגה[2].
פרטי הדין[עריכה]
גזלן שהוציא שטר נאמן, שגם עליו נאמרה חזקה זו (תוס' כתובות צב:, והוכיח ר' חיים מטעלז שם בסוף הסימן (ד"ה אמנם) שהם סוברים שהיא חזקת אומדנא, שהרי חזקת כשרות לא שייכת בגזלן).
כללים[עריכה]
בסעיף זה נדון האם ההכרעה תועיל במקרים (כללים) שמבטלים חלק מההכרעות.
בתרי ותרי מועילה חזקת "לא חציף" (תוס' גיטין ט. והוכיח ר' חיים מטעלז שם (בד"ה והנה) שהם סוברים שהיא הנהגה, שהרי בירור לא יועיל בתרי ותרי[3]).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ אמנם בערך חזקת כשרות#מקור_וטעם (ד"ה בטעמה) הבאנו דעות שחזקת כשרות אינה חזקה דמעיקרא.
- ↑ בערך חזקת הגוף#מקור_וטעם (ד"ה בטעמה) הבאנו דעות שחזקה דמעיקרא אינה הנהגה אלא בירור.
- ↑ כמו שהבאנו בערך תרי ותרי#מקור_וטעם ד"ה סוג ההכרעה.