יהדות נפולי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''יהדות נפולי''' היא קהילה קטנה של 300 נפש. היא הקהילה היחידה<ref> בטארני יש יהודים בודדים</ref> בדרום [[איטליה]]. הקהילה הנוכחית נוסדה בשנת 1864 ו[[בית הכנסת]] שלה הוא via Cappella Vecchia. לקהילה יחסים טובים עם האוכלוסייה המקומית. עם זאת, על קירות מבנה בית הכנסת נכתבים לעיתים ביטויים אנטישמיים. הרב הראשון של הקהילה היה : Beniamino Artom di Asti והאחרון: Pierpaolo Pinhas Punturello. בבית הכנסת מתקיימות תפילות בשבת.
[[תמונה:Napoli_Sinagoga1_Michele_Bassi.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת , ויקישיתוף Michele_Bassi]]
'''יהדות נפולי''' היא קהילה קטנה של 160 נפש. היא הקהילה היחידה<ref> בטארני יש יהודים בודדים</ref> בדרום [[איטליה]]. הקהילה הנוכחית נוסדה בשנת 1864 ו[[בית הכנסת]] שלה הוא via Cappella Vecchia. לקהילה יחסים טובים עם האוכלוסייה המקומית. עם זאת, על קירות מבנה בית הכנסת נכתבים לעיתים ביטויים אנטישמיים. הרב הראשון של הקהילה היה : Beniamino Artom di Asti והאחרון: Pierpaolo Pinhas Punturello. בבית הכנסת מתקיימות תפילות בשבת.


==בית הכנסת==
==בית הכנסת==
[[תמונה:Napoli_synagoga.jpg|left|thumb|250px|פנים בית הכנסת]]


קומה הראשונה של בית הכנסת של הקהילה היהודית הקטנה של נפולי, נחנכה בשנת 1864 בזכות התמיכה של הברון קלר אדוךף רוטשילד אדולף. כניסה לבית הכנסת שני לוחות זכרון משיש , האחד, לזכר היהודים שנספו ב[[שואה]], והשני לזכר Dario Ascarelli, נשיא הקהילה בשנים 1910-1927,  שתרם לרכישת המבנה וסביבתו. בית הכנסת של נפולי שוחזר בשנת 1992 הייתה הודות לסיוע ממשלתי.
קומה הראשונה של בית הכנסת של הקהילה היהודית הקטנה של נפולי, נחנכה בשנת 1864 בזכות התמיכה של הברון קלר אדוךף רוטשילד אדולף. כניסה לבית הכנסת שני לוחות זכרון משיש , האחד, לזכר היהודים שנספו ב[[שואה]], והשני לזכר Dario Ascarelli, נשיא הקהילה בשנים 1910-1927,  שתרם לרכישת המבנה וסביבתו. בית הכנסת של נפולי שוחזר בשנת 1992 הייתה הודות לסיוע ממשלתי.
שורה 8: שורה 8:
==תולדות הקהילה==
==תולדות הקהילה==


הקהילה היהודית של נפולי נחשבת בין הקהילו העתיקות. ראשיתה  במאה ה-1 המאה הראשונה ונמשכת כמעט ללא הפרעה עד היום. פרופ' Giancarlo Lacerenza מנפולי מזהה את ראשית היישוב היהודי בעיר באזור:
[[תמונה:Claudia Aster Hierosolymitana.jpg|left|thumb|250px|מצבה של Claudia Aster Hierosolymitana, שבויה יהודיה משוחררת בת 25 שנה מירושלים - נמצאה ליד נפולי - מהמאה הראשונה לספירה - משבויי טיטוס - ויקישיתוף]]
'''Vicus Iudaeorum''' (האזור היהודי) dell'Anticaglia באזורים di Forcella ו-Portanova. האזור מוזכר במבנה משנת 1002 שהיה כנראה בית כנסת. בשנת 1153 על מסמך המזכיר את הקמתו של בית הכנסת.


לקראת אמצע המאה ה-15, תחת שליטה Aragonese, שהיה נוח במיוחד אל העברים,  
הקהילה היהודית של נפולי נחשבת בין הקהילו העתיקות באיטליה. ראשיתה  במאה ה-1 . המצבה שלהיא העדות הקדומה ביותר לקיומה של [[יהדות איטליה]]. בסביבות נפולי התגלתה אנדרטה שהוקמה לזכרה של אַ‏סְטֶ‏ר מירושלים  Claudia Aster Hierosolymitana, שבויה יהודיה משוחררת בת 25 שנה מירושלים ( ראה המצבה משמאל) . מוצג היום ב"המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי".


בשנת 1541 גורשו  היהודים מנפולי, כמו אחיהם בדרום איטליה, סיציליה וסרדיניה. לפי הזמנת הבורבונים הם החלו לחזור בשנים  1740 - 1747. אבל רק בשנת 1827 אדולף קרל רוטשילד מ[[משפחת רוטשילד]] שנטלה על עצמה לממן את מלכות נפולי הקימו נציגות בעיר הוקמה הקהילה מחדש.
אזכור לנוכחות היהודים בסביבות העיר, בנמל פּ‏וּ‏טיאוֹ‏לי ‏‏<ref>‏היום פוצואלי (Pozzuoli) צפונית מנפולי‏</ref>, מוזכר על-ידי שאול התרסי המספר כי בשנת 63 לספירה מצא שם מספר רב של '''אחים''' - הכינוי שייחד ליהודים, אוהדי הנצרות <ref>After one day, the south wind blowing, we came the second day to '''Puteoli''', Where, finding brethren. המקור: "(Acts 28:13, 14)"</ref>. ואפילו בחורבות פומפי נמצא כתובת בפחם " סדום ועמורה".
 
פרופ' Giancarlo Lacerenza מנפולי זיהה את היישוב היהודי בעיר  המכונה '''Vicus Iudaeorum''' (האזור היהודי) dell'Anticaglia באזורים di Forcella ו-Portanova. באזור היה מבנה משנת 1002,  כנראה בית כנסת. בשנת 1153 קיים מסמך המזכיר את הקמתו של בית הכנסת. [http://fuoridalghetto.blogosfere.it/2008/06/la-sinagoga-di-napoli.html]. בשנת 1159 עבר במקום הנוסע היהודי [[בנימין מטודלה]] ומצא בעיר 500 נפש.
==הרב יצחק אברבנאל==
 
כאשר היהודים [[גרוש ספרד|גורשו מספרד]] הם גילו כי העיר היחידה באיטליה אשר הסכימה לקלוט אותם הייתה נפולי<ref> ליבורנו פתחה את שעריה רק בשנת 1593</ref>. הפליטים הגיעו לנמלי איטליה בחוסר כל ולא היה עניין לקלוט אותם. מלכי איטליה קלטו יהודים מה[[לבנט]] שיכלו לפתח מסחר או שהיו בעלי ממון אשר ביכולתם היה להקים מוסדות כספיים. פליטי ספרד לא היו כאלה או כאלה. בממלכת נפולי, שחלשה על מחציתה הדרומית של איטליה הייתה מציאות מיוחדת במינה. [[בנציון נתניהו]] בספרו על [[דון יצחק אברבנאל מדינאי והוגה-דעות|על דון יצחק אברבנאל]] מתאר את מצבה המיוחד של הממלכה. בנפולי שלטו  פרדיננד הראשון של נאפולי ( Ferdinand I of Naples ) ובנו אלפונסו השני, מלך נאפולי, לימים מלך נאפולי . הם גילו רצון לריכוזיות ודיכאו את האצולה ואת העם. הם קדמו בברכה את גידולה של אוכלוסיית העיר על ידי קליטת הפליטים היהודים מספרד. אוכלוסייה נאמנה לכתר אשר יכלה לתרום ליציבות שלטונם.
 
העולים הראשונים הגיעו לעיר ב-24 באוגוסט 1492, אחרי טלטולים בין נמלי [[הים התיכון]]. הרב יצחק אברבנאל הגיע לעיר לאחר חודש וזכה לקבלת פנים ידידיותית. הדון הכיר את נוהגי המלוכה עוד מהיותו בחצרות המלוכה ב[[ארגון]] שבספרד. הוא כינה אותם "מלכי חסד". הוא זכה למשרה חשובה בחצרו של פרדיננד המלך. לפי הכתובים, אף התעשר מתפקידו. המגפות שהביאו לעיר הגולים היהודים מספרד, עקב נדודיהם בים, הביאו לקרבנות רבים ממחלות, עד 20,000. העם רגז על היהודים. אך המלך פעל להדברת המחלות והצליח לשמור על בטחונם . רבי יצחק אברבנאל מצא פנאי לחזור להשלמת כתיבת פירושו וחיבר את הפירושים  לספרים: [[ספר מלכים|מלכים]] א'וב'. בהשפעת האסון הלאומי של גירוש ספרד הוא חבר את הספר '''צדק עולמים''' - בו ניסה להראות כיצד אלוקים מראה את צדקת משפטו.
 
ב-21 בינואר 1495, נאלץ יצחק אברבנאל להמלט ל[[סיציליה]] יחד עם אלפונסו המלך (בינתיים מת פרדיננד המלך). חודש אחרי זה נכנס [[שארל השמיני, מלך צרפת]]  לעיר. תושבי העיר ערכו פרעות ביהודים . שכונת היהודים נבזזה. אחדים התנצרו. בנו [[יהודה אברבנאל]] עזב ל[[גנואה]]  ונכדו שמואל התבקש להשאר  ב[[סלוניקי]].
 
בשנת 1541 גורשו  היהודים מנפולי, מספר משויר של 5,000 נפש, כמו אחיהם בדרום איטליה, סיציליה וסרדיניה. רובן עזבו ל[[יוון]] ול[[לבנט]].
 
==בעת החדשה==
 
היהודים החלו לחזור בשנת 1740 .  [[משפחת רוטשילד|רוטשילד]] החליט לעזור  לפרדיננד הראשון מלך [[בית בורבון]] ב[[ממלכת שתי הסיציליות|ממלכת  שתי הסיציליות]].  אדולף קרל רוטשילד הקים בעיר בנקים אשר נטלו עצמן לממן את מלכות נפולי. וכך הוקמה הקהילה מחדש.


לפני [[מלחמת העולם השנייה]] היה מספר יהודי העיר כאלף. 14 נספו בשואה, השאר עזבו את העיר וכך נמצאו בה בתום המלחמה 540 יהודים.
לפני [[מלחמת העולם השנייה]] היה מספר יהודי העיר כאלף. 14 נספו בשואה, השאר עזבו את העיר וכך נמצאו בה בתום המלחמה 540 יהודים.
שורה 25: שורה 39:
<references />
<references />


[[קטגוריה:יהדות איטליה]]
[[קטגוריה:יהדות איטליה|נפולי]]

גרסה אחרונה מ־17:45, 10 בפברואר 2009

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
בית הכנסת , ויקישיתוף Michele_Bassi

יהדות נפולי היא קהילה קטנה של 160 נפש. היא הקהילה היחידה[1] בדרום איטליה. הקהילה הנוכחית נוסדה בשנת 1864 ובית הכנסת שלה הוא via Cappella Vecchia. לקהילה יחסים טובים עם האוכלוסייה המקומית. עם זאת, על קירות מבנה בית הכנסת נכתבים לעיתים ביטויים אנטישמיים. הרב הראשון של הקהילה היה : Beniamino Artom di Asti והאחרון: Pierpaolo Pinhas Punturello. בבית הכנסת מתקיימות תפילות בשבת.

בית הכנסת[עריכה]

קומה הראשונה של בית הכנסת של הקהילה היהודית הקטנה של נפולי, נחנכה בשנת 1864 בזכות התמיכה של הברון קלר אדוךף רוטשילד אדולף. כניסה לבית הכנסת שני לוחות זכרון משיש , האחד, לזכר היהודים שנספו בשואה, והשני לזכר Dario Ascarelli, נשיא הקהילה בשנים 1910-1927, שתרם לרכישת המבנה וסביבתו. בית הכנסת של נפולי שוחזר בשנת 1992 הייתה הודות לסיוע ממשלתי.

תולדות הקהילה[עריכה]

מצבה של Claudia Aster Hierosolymitana, שבויה יהודיה משוחררת בת 25 שנה מירושלים - נמצאה ליד נפולי - מהמאה הראשונה לספירה - משבויי טיטוס - ויקישיתוף

הקהילה היהודית של נפולי נחשבת בין הקהילו העתיקות באיטליה. ראשיתה במאה ה-1 . המצבה שלהיא העדות הקדומה ביותר לקיומה של יהדות איטליה. בסביבות נפולי התגלתה אנדרטה שהוקמה לזכרה של אַ‏סְטֶ‏ר מירושלים Claudia Aster Hierosolymitana, שבויה יהודיה משוחררת בת 25 שנה מירושלים ( ראה המצבה משמאל) . מוצג היום ב"המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי".

אזכור לנוכחות היהודים בסביבות העיר, בנמל פּ‏וּ‏טיאוֹ‏לי ‏‏[2], מוזכר על-ידי שאול התרסי המספר כי בשנת 63 לספירה מצא שם מספר רב של אחים - הכינוי שייחד ליהודים, אוהדי הנצרות [3]. ואפילו בחורבות פומפי נמצא כתובת בפחם " סדום ועמורה".

פרופ' Giancarlo Lacerenza מנפולי זיהה את היישוב היהודי בעיר המכונה Vicus Iudaeorum (האזור היהודי) dell'Anticaglia באזורים di Forcella ו-Portanova. באזור היה מבנה משנת 1002, כנראה בית כנסת. בשנת 1153 קיים מסמך המזכיר את הקמתו של בית הכנסת. [1]. בשנת 1159 עבר במקום הנוסע היהודי בנימין מטודלה ומצא בעיר 500 נפש.

הרב יצחק אברבנאל[עריכה]

כאשר היהודים גורשו מספרד הם גילו כי העיר היחידה באיטליה אשר הסכימה לקלוט אותם הייתה נפולי[4]. הפליטים הגיעו לנמלי איטליה בחוסר כל ולא היה עניין לקלוט אותם. מלכי איטליה קלטו יהודים מהלבנט שיכלו לפתח מסחר או שהיו בעלי ממון אשר ביכולתם היה להקים מוסדות כספיים. פליטי ספרד לא היו כאלה או כאלה. בממלכת נפולי, שחלשה על מחציתה הדרומית של איטליה הייתה מציאות מיוחדת במינה. בנציון נתניהו בספרו על על דון יצחק אברבנאל מתאר את מצבה המיוחד של הממלכה. בנפולי שלטו פרדיננד הראשון של נאפולי ( Ferdinand I of Naples ) ובנו אלפונסו השני, מלך נאפולי, לימים מלך נאפולי . הם גילו רצון לריכוזיות ודיכאו את האצולה ואת העם. הם קדמו בברכה את גידולה של אוכלוסיית העיר על ידי קליטת הפליטים היהודים מספרד. אוכלוסייה נאמנה לכתר אשר יכלה לתרום ליציבות שלטונם.

העולים הראשונים הגיעו לעיר ב-24 באוגוסט 1492, אחרי טלטולים בין נמלי הים התיכון. הרב יצחק אברבנאל הגיע לעיר לאחר חודש וזכה לקבלת פנים ידידיותית. הדון הכיר את נוהגי המלוכה עוד מהיותו בחצרות המלוכה בארגון שבספרד. הוא כינה אותם "מלכי חסד". הוא זכה למשרה חשובה בחצרו של פרדיננד המלך. לפי הכתובים, אף התעשר מתפקידו. המגפות שהביאו לעיר הגולים היהודים מספרד, עקב נדודיהם בים, הביאו לקרבנות רבים ממחלות, עד 20,000. העם רגז על היהודים. אך המלך פעל להדברת המחלות והצליח לשמור על בטחונם . רבי יצחק אברבנאל מצא פנאי לחזור להשלמת כתיבת פירושו וחיבר את הפירושים לספרים: מלכים א'וב'. בהשפעת האסון הלאומי של גירוש ספרד הוא חבר את הספר צדק עולמים - בו ניסה להראות כיצד אלוקים מראה את צדקת משפטו.

ב-21 בינואר 1495, נאלץ יצחק אברבנאל להמלט לסיציליה יחד עם אלפונסו המלך (בינתיים מת פרדיננד המלך). חודש אחרי זה נכנס שארל השמיני, מלך צרפת לעיר. תושבי העיר ערכו פרעות ביהודים . שכונת היהודים נבזזה. אחדים התנצרו. בנו יהודה אברבנאל עזב לגנואה ונכדו שמואל התבקש להשאר בסלוניקי.

בשנת 1541 גורשו היהודים מנפולי, מספר משויר של 5,000 נפש, כמו אחיהם בדרום איטליה, סיציליה וסרדיניה. רובן עזבו ליוון וללבנט.

בעת החדשה[עריכה]

היהודים החלו לחזור בשנת 1740 . רוטשילד החליט לעזור לפרדיננד הראשון מלך בית בורבון בממלכת שתי הסיציליות. אדולף קרל רוטשילד הקים בעיר בנקים אשר נטלו עצמן לממן את מלכות נפולי. וכך הוקמה הקהילה מחדש.

לפני מלחמת העולם השנייה היה מספר יהודי העיר כאלף. 14 נספו בשואה, השאר עזבו את העיר וכך נמצאו בה בתום המלחמה 540 יהודים.

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים[עריכה]

  1. בטארני יש יהודים בודדים
  2. ‏היום פוצואלי (Pozzuoli) צפונית מנפולי‏
  3. After one day, the south wind blowing, we came the second day to Puteoli, Where, finding brethren. המקור: "(Acts 28:13, 14)"
  4. ליבורנו פתחה את שעריה רק בשנת 1593