שומר אבידה: הבדלים בין גרסאות בדף

שומר אבידה הוא אדם אשר מצא אבידה בעלת סימנים ברשות הרבים והוא מצווה להכניסה אל ביתו ולשמור עליה עד שימצא בעל האבידה.

בגמרא במסכת בבא מציעא דף כ"ט ע"א וכן במסכת בבא קמא דף נ"ו ע"ב נחלקו האמוראים רבה ורב יוסף לגבי רמת השמירה המוטלת על שומר אבידה, האם כשומר שכר או כשומר חינם (נפקא מינה לדוגמא, האם חייב בגניבה ואבידה). רב יוסף סבר שהוא כשומר שכר ורבה סבר שהוא כשומר חינם.

רבה הסביר שאינו מקבל שום הנאה ולכן אין שום סיבה שיהיה שומר שכר. לעומתו רב יוסף טען שהוא מקבל שכר במקרים מסוימים - אם יבוא עני לביתו לבקש צדקה והוא יהיה עסוק באותו זמן בשמירת האבידה, הוא יהיה פטור ממצוות צדקה משום ש"העוסק במצווה פטור מן המצווה". אם כן, הוא שומר שכר בכך שאינו צריך להוציא כסף על צדקה כאשר הוא מטפל באבידה ("פרוטה דרב יוסף").

במסכת בבא קמא הובא טעם נוסף לשיטת רב יוסף בשם "איכא דמפרשי", ששומר אבידה הוא שומר שכר משום שיש עליו חיוב לשמור מדין תורה, בעל כורחו.

שומר דמי אבידה[עריכה]

לפי המחלוקת בשומר אבידה נוצרת מחלוקת נוספת במקרה שהיה צורך למכור את האבידה ("כל שאינו עושה ואוכל - ימכר") וכעת שומרים על המעות. המשנה כותבת (משנה בבא מציעא ב, ז): "מה יהא בדמים? רבי טרפון אומר: ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו חייב באחריותן. רבי עקיבא אומר: לא ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו אין חייב באחריותן".

לפי רבה ששומר אבידה הוא שומר חינם, רבי עקיבא סובר שלא ישתמש במעות ונמצא שנשאר בדינו כש"ח, ואילו לפי רבי טרפון שמותר לשומר להשתמש במעות הוא נחשב כעת שומר שכר.

לפי רב יוסף ששומר אבידה הוא ש"ש, ר"ע סובר שלא ישתמש במעות ונמצא שנשאר בדינו כש"ש, ואילו לפי ר"ט שמותר לשומר להשתמש במעות - הוא נחשב כעת שואל וחייב אפילו באונסין. רב יוסף יבאר שכוונת המשנה במילים "אם אבדו" היא לאבידה שאירעה באונס (כי באבידה רגילה השומר חייב עוד לפני המכירה ואפילו אחריה לר"ע - כי ש"ש חייב בגניבה ואבידה).

ההלכה[עריכה]

להלכה נחלקו בסימן רס"ז שו"ע פסק כרב יוסף ששומר אבידה כשומר שכר, ואילו הרמ"א הסתפק (הרמ"א כתב זאת בדעת "יש אומרים", ועיין ביד מלאכי [כללי הפוסקים, כללי השו"ע והרמ"א] שכתב שכשהרמ"א מביא רק דעת "יש אומרים" ולא כותב את דעתו, הוא פוסק כדעת ה"יש אומרים", מאידך נראה שהש"ך נקט שהרמ"א הכריע שהוא ספק). עיין עוד ברמב"ם הלכות גזילה ואבידה פרק י"ג הלכה י'.