נר חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(146 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
מצות הדלקת נרות על פתחי הבתים בכל ערב משמונת ימי ה[[חנוכה]].
מצות הדלקת נרות על פתחי הבתים בכל ערב משמונת ימי ה[[חנוכה]].


== טעם המצוה ==


בעקבות [[נס פח השמן]] קבעו [[חז"ל]] את ימי ה[[חנוכה]], "ויען כי אירע הנס בנרות - תקנו להדליק נרות בכל לילה כדי להזכיר ה[[נס]]" {{מקור|טור או"ח תרעא$לשון הטור או"ח ר"ס תרעא|כן}}, בכדי "להראות ולגלות הנס" {{מקור|רמב"ם מגילה וחנוכה ג ג$רמב"ם פ"ג מהל' מגילה וחנוכה ה"ג|כן}}, ובכך להודות לה' על הנס<ref>יש המפרשים {{מקור|הגהות מהרא"י מהורדנא על הרמב"ם - מובא בספר הליקוטים מהדו' ר"ש פקרנל ז"ל - פ"ג מהל' מגילה וחנוכה ה"ג, - מובא בספר פרקי השנה ח"א ר"פ ל, עמ' קעא; ועי' שפת אמת לחנוכה תרנה ד"ה מזוזה בימין; שם תרנו ד"ה ועשאום; ועוד|כן}} את דברי חז"ל {{מקור|שבת כא:|כן}}: "קבעום ימים טובים בהלל והודאה", שההודאה היא ע"י הדלקת הנרות.</ref>.


== טעם המצוה ==
אך יש שהכתבו שהיום הראשון הוא זכר ל[[ניסי חנוכה|נס אחר]] {{מקור|(ראה מועדים וזמנים ל}}[[הרב משה שטרנבוך]]{{מקור| שליט"א, ח"ב סי' קלח,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19963&st=&pgnum=280 עמ' עד]{{מקור|-עה; וכן בערך}} [[קושיית הבית יוסף]]{{מקור|)}}: נס הנצחון במלחמה או מציאת הפח.
בעקבות [[נס פח השמן]] קבעו [[חז"ל]] את ימי ה[[חנוכה]], "ויען כי אירע הנס בנרות תקנוה להדליק נרות בכל לילה כדי להזכיר ה[[נס]]" {{מקור|(לשון הטור ר"ס תרעא)}}, בכדי "להראות ולגלות הנס" {{מקור|(רמב"ם פ"ג מהל' מגילה וחנוכה ה"ג)}} ובכך להודות לה' על הנס<ref>יש המפרשים {{מקור|(הגהות מהרא"י מהורדנא על הרמב"ם - מובא בספר הליקוטים מהדו' ר"ש פקרנל ז"ל - פ"ג מהל' מגילה וחנוכה ה"ג, - מובא בספר פרקי השנה ח"א ר"פ ל, עמ' קעא; ועי' שפת אמת לחנוכה תרנה ד"ה מזוזה בימין; שם תרנו ד"ה ועשאום; ועוד)}} את דברי חז"ל {{מקור|(שבת כא:)}}: "קבעום ימים טובים בהלל והודאה", שההודאה היא ע"י הדלקת הנרות.</ref>.
 


אך יש שהכתבו שהיום הראשון הוא זכר ל[[ניסי חנוכה|נס אחר]] {{מקור|(עי' בערך}} [[קושיית הבית יוסף]]{{מקור|, ובמועדים וזמנים ל}}[[הרב משה שטרנבוך|הגר"מ שטרנבוך]]{{מקור| שליט"א...)}}: נס הנצחון במלחמה או מציאת הפח.
ויש שהסבירו בזה את הנהגת ה[[מהרש"ל]] לקנות בית-מנורה {{מקור|- חנוכיה|כן}} חדשה ליום השני בכדי לברך גם בו [[שהחיינו]], משום שהיום הראשון הוא זכר לנס הניצחון והיום השני זכר לנס פח השמן {{מקור|(}}[[פרי מגדים]] {{מקור|פרי מגדים תרעג אשל אברהם יב$סי' תרעג אשל אברהם ס"ק יב}}{{מקור|; ועיין ודרשת בחגך - חנוכה, להרב אבישי נתן מייטליס שליט"א,}} [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?150991&&page=8 עמ' ט-י]{{מקור|)}}.


ויש שהסבירו בזה את הנהגת ה[[מהרש"ל]] לקנות מנורה {{מקור|(}}{{מקור|= חנוכיה)}} חדשה ליום השני ע"מ לברך בו ג"כ [[שהחיינו]], משום שהיום הראשון הוא זכר לנס הנצחון והיום השני זכר לנס פח השמן {{מקור|(}}[[פרי מגדים]] {{מקור|סי' תרעג אשל אברהם ס"ק יב; ועי' ודרשת בחגך - חנוכה, להרב אבישי נתן מייטליס שליט"א, עמ' ט-י)}}.
יש שכתבו שהדלקת נר חנוכה היא זכר לנס הניצחון במלחמה, שאין אין חובת הודאה על נס שנעשה לצורך המצווה ולא להצלתנו, אך אנו מדליקים נרות זכר לנס פח השמן, שבירר שהניצחון במלחמה היה דרך נס ולא בדרך הטבע {{מקור|(נר מצוה ל}}[[מהר"ל]]{{מקור|, ד"ה ועוד יש לומר)}}.


ויש שהסבירו שהדלקת נר חנוכה היא זכר ל[[הדלקת המנורה]] ב[[בית המקדש]]<ref>וראה להלן שכמה הלכות בדיני נר חנוכה נלמדו מהמקדש, ויתכן שזהו הבסיס לכך.</ref> {{מקור|(}}[[הרמב"ן]] {{מקור|בתחילת}} [[פרשת בהעלותך]] {{מקור|רמב"ן במדבר ח ב$- במדבר ח, ב}}{{מקור|; ועי' פסקי תשובות סי' תרע הערה 17)}}.


יש שכתבו שהדלקת נר חנוכה היא זכר לנס הנצחון במלחמה, שאין אין חובת הודאה על נס שנעשה לצורך המצווה ולא להצלתנו, אך אנו מדליקים נרות זכר לנס פח השמן, שבירר שהנצחון במלחמה היה דרך נס ולא בדרך הטבע {{מקור|(נר מצוה ל}}[[מהר"ל]]{{מקור|, ד"ה ועוד יש לומר)}}.
== גדר המצווה ==


הגמרא {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:שבת כב ב$שבת כב:}}{{מקור|-}}{{מקור|בבלי:שבת כג א$כג.}}{{מקור|)}} דנה מהו '''עיקר''' מצות הדלקת נר חנוכה, האם "הדלקה עושה מצווה" {{מקור|כלומר: המצוה היא עצם ההדלקה|כן}}, או הנחה עושה מצווה {{מקור|כלומר: עיקר המצוה להניח את הנר שידלק במקום המתאים|כן}}. לפי הצד שהדלקה עושה מצווה - אין שום חיוב בהנחת הנר {{מקור|(כמובן שיש מצווה בהנחתו כשהוא עדיין אינו דלוק, בגלל}} [[הכשר מצווה]]{{מקור|)}}, אלא שהדלקתו צריך להיות במקום, וכן צריך הנר יודלק ע"י ישראל המחוייב במצוות.


ויש שהסבירו שהדלקת נר חנוכה היא זכר ל[[הדלקת המנורה]] ב[[בית המקדש]] {{מקור|(}}[[הרמב"ן]] {{מקור|ריש פר'}} [[בהעלותך]] {{מקור|- במדבר ח, ב; ועי' פסקי תשובות סי' תרע הערה 17)}}.
ונחלקו הראשונים בגדר דין ההנחה {{מקור|ראשונים:ריטב"א שבת כג א$ריטב"א שם|כן}}, יש שכתבו (רמב"ן שם, מאירי שם ועוד) שצריך להניחו כשהוא דלוק. ויש שכתבו (תוס' שם) שצריך להניחו ואח"כ להדליקו.


== גדרי החיוב ==
== גדרי החיוב ==
ה[[גמרא]] {{מקור|(שבת כא:)}} מביאה [[ברייתא]]:
:"מצות חנוכה נר איש וביתו.
:והמהדרין - נר לכל אחד ואחד.
:והמהדרין מן המהדרין - [[בית שמאי]] אומרים: יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך, ו[[בית הלל]]: אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך".


ברייתא זו<ref>וכך הדברים מופיעים גם בפוסקים הראשונים: ה[[רי"ף]] {{מקור|(שם - ט: לדפי הרי"ף)}}, ה[[רמב"ם]] {{מקור|(פ"ד מהל' מגילה חנוכה ה"א)}} וה[[רא"ש]] {{מקור|(שם - במה מדליקין סי' ד)}}.</ref>, מבחינה בשלוש אופציות לקיום המצוה: (א) עיקר הדין, (ב) [[מהדרין]], (ג) מהדרין מן המהדרין.
ה[[גמרא]] {{מקור|בבלי:שבת כא ב$שבת כא:|כן}} מביאה [[ברייתא]]:
:{{ציטוטון|מצות חנוכה נר איש וביתו.{{ש}}וה[[מהדרין]] - נר לכל אחד ואחד.{{ש}}וה[[מהדרין מן המהדרין]] - [[בית שמאי]] אומרים: יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך, ו[[בית הלל]]: אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך.}}


יש לציין, שעם ישראל רובו ככולו נמנה על "המהדרין מן המהדרין", ומקיים את מצות הדלקת נר חנוכה "מוסיף והולך" כבית הלל {{מקור|שהלכה כמותם בכל מקום<ref>לבד מקומות יוצאי דופן, כגון: י"ח דבר {{מקור|(שבת יג:-יז:)}} שרבו ב"ש על ב"ה.</ref> (עי' <makor>בבלי כתובות ס: ברכות יא.</makor> וע"ע עירובין ו: חולין מג:)}}.
ברייתא זו<ref>וכך הדברים מופיעים גם בפוסקים הראשונים: ה[[רי"ף]] {{מקור|רי"ף שבת ט ב$שם - ט: לדפי הרי"ף|כן}}, ה[[רמב"ם]] {{מקור|רמב"ם חנוכה ד א$פ"ד מהל' מגילה חנוכה ה"א|כן}} וה[[רא"ש]] {{מקור|רא"ש שבת ב ד$שם - במה מדליקין סי' ד|כן}}.</ref>, מבחינה בשלוש אופציות לקיום המצוה: (א) עיקר הדין, (ב) [[מהדרין]], (ג) מהדרין מן המהדרין.


הדברים מגיעים למידה זו שב[[טור]] וב[[שולחן ערוך]] {{מקור|(או"ח סי' תרעא סע' ב)}} כתוב:
יש לציין, שעם ישראל רובו ככולו נמנה על "המהדרין מן המהדרין"<ref>ראה [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=24&t=11922 דין בעניין בפורום 'אוצר החכמה'].{{ש}}ויש להסביר את הדבר עפ"י [[פרשת תולדות| המובא בשם]] [[הרב אביגדר נבנצל]], שתמה: מדוע [[חז"ל]] קבעו במצוות [[נר חנוכה]] מדרגה של "מהדרין"ומדרגה נוספת של "מהדרין מן המהדרין" מה  שלא מצינו בשאר מצוות? ועוד שבדרך כלל [[הידור]] הוא תוספת של שליש {{מקור|ב"ק ט:|כן}} וכאן הרבה יותר {{מקור|[וכבר עמדו בזה האח' - עי' חי' מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם הל' חנוכה; אבי עזרי שם; מנחת אשר בראשית סי' נד; ועוד]}}. מסביר הרב נבנצל: מה שהביא לשיבוש יון וגזירות [[אנטיוכוס]] היה שלא השתדלו להדר במצוות. כאשר בימי [[מלאכי]] ה[[נביא]] לא הקפידו ב[[קרבנות]] הדבר ניתן לתיקון. אך כאשר 'מהדרין מן המהדרין' בקיום המצווה מחזירים את הכבוד לעבודת ה'. כאשר מדליקים יותר נרות - בזה מדגישים את ההודאה לה', הגִדֵּלַה לפי מספר הימים ולפי מספר בני הבית. וראה הסבר נוסף ב[http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2728796&forum_id=771 פורום "בחדרי חרדים"].</ref>, ומקיים את מצות הדלקת נר חנוכה "מוסיף והולך" כבית הלל {{מקור|שהלכה כמותם בכל מקום}}<ref>לבד מקומות יוצאי דופן, כגון: י"ח דבר {{מקור|שבת יג:-יז:|כן}} שרבו בית שמאי על בית הלל.</ref> {{מקור|(עיין}} {{מקור|בבלי:כתובות ס ב$בבלי כתובות ס:}} {{מקור|בבלי:ברכות יא א$ברכות יא.}} {{מקור|וע"ע}} {{מקור|בבלי:עירובין ו ב$עירובין ו:}} {{מקור|בבלי:חולין מג ב$חולין מג:}}{{מקור|)}}.
:"כמה נרות מדליק? בלילה הראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך..."
 
הדברים מגיעים למידה זו שב[[טור]] וב[[שולחן ערוך]] {{מקור|שולחן ערוך או"ח סימן תרעא סעיף ב$או"ח סי' תרעא סע' ב|כן}} כתוב:
:{{ציטוטון|כמה נרות מדליק? בלילה הראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך...}}
שתי הרמות הראשונות: "נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד" - לא הובאו כלל, אלא ישר מופיע האופציה השלישית: "והמהדרין מן המהדרין... בית הלל אומרים מוסיף והולך".
שתי הרמות הראשונות: "נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד" - לא הובאו כלל, אלא ישר מופיע האופציה השלישית: "והמהדרין מן המהדרין... בית הלל אומרים מוסיף והולך".


וה[[אחרונים]] {{מקור|(אבי עזרי ריש פ"ד מהל' חנוכה)}} תמהו מאד על השמטה זו, שהרי יש השלכות הלכה למעשה לעובדה שאין '''חיוב''' להיות "מוסיף והולך"<ref>נציין כמה השלכות לעובדה שאין חיוב להיות מוסיף והולך:
וה[[אחרונים]] {{מקור|אבי עזרי ריש פ"ד מהל' חנוכה|כן}} תמהו מאד על השמטה זו, שהרי מעיקר הדין אין חיוב להדליק אלא נר אחד בכל לילה, ובפרט שיש השלכות נוספות [[הלכה למעשה]] לעובדה שאין '''חיוב''' להיות "מוסיף והולך"<ref>נציין כמה השלכות לעובדה שאין חיוב להיות מוסיף והולך:{{ש}}'''(א)''' אדם שיש לו שמן בצימצום ולחברו אין שמן כלל, ולראשון יש מספיק שמן כדי שהוא יקיים את המצוה "מוסיף והולך" או כדי שייתן חצי לחברו ושניהם יקיימו "נר איש וביתו", למרות שחיובו קודם למצוות חברו {{מקור|ואין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבריך (שבת ד.)}}, עליו לתת לחברו {{מקור|מ"ב סי' תרעא ס"ק ו|כן}}, מפני שהוא אינו חייב אלא בהדלקת "נר איש וביתו", והידורו אינו קודם למצות חברו.{{ש}}'''(ב)''' דעת הבניין עולם {{מקור|סי' לד - מובא בשער הציון שם אות ז|כן}} שאם השמן ביוקר, ישתדל – עכ"פ ביום הראשון – להדליק בשמן זית, גם אם מחמת זה יצטרך לוותר ולא להיות "מוסיף והולך".{{ש}}'''(ג)''' מי שא"א לו או שאין לו כסף, ידליק רק כעיקר הדין או כמהדרין, ולא כמהדרין מן המהדרין {{מקור|עי' מ"ב שם סוף ס"ק י ושעה"צ אות יב|כן}}.{{ש}}'''(ד)''' דעת הרמ"א {{מקור|סי' תרעד סע' א|כן}} שאין להדליק נר מנר, משום שהנר הראשון הוא חיוב, ושאר הנרות הינם רק הידור {{מקור|שם ובמ"ב שם ס"ק ו|כן}}.
אמנם בספר ילקו"י (מועדים חנוכה מהדורת תשע"ג ) הביא כמה טעמים כג' שקיבלו עם ישראל עליהם כחובה כמו תפילת ערבית ועוד .{{ש}}'''(ה)''' אם ממהר, יכול לברך על הדלקת את נר חנוכה ולהדליק נר אחד, ומשהו אחר ידליק את שאר הנרות ואין זה הפסק, מפני הברכה חלה על נר החיוב {{מקור|רמ"א סי' תרעא סוף סע' ז ומ"ב שם ס"ק מט|כן}}.{{ש}}'''(ו)''' מי שיש לו שני פתחים וצריך להדליק בשניהם מפני החשד {{מקור|סי' תרעא סע' ז - ור' בפנים להלן|כן}}, די לו בהדלקת נר אחד בפתח השני ואין צריך להיות מוסיף והולך {{מקור|הליכות שלמה, חנוכה, ס"פ יג, אורחות הלכה הע' 52, מהדו' פריעדמאן, ירושלים תשס"ד, עמ' רסז|כן}}.{{ש}}'''(ז)''' יש אומרים שאם הדליק רק נר אחד, ואח"כ השיג שמן להיות "מוסיף והולך", או אם שכח לברך קודם שהדליק את הנר, או שטעה וחשב שהוא יום שישי של חנוכה (ודי בו' נרות) ואח"כ נודע לו שהוא יום שביעי של חנוכה (וצריך להוסיף נר), - אין לו לברך על נרות ההידור {{מקור|(פר"ח סוף סי' תרעב, ועי' שו"ת רע"א מהדו' תנינא סי' יג), ויש חולקין (אליה רבה שם)}}.{{ש}}'''(ח)''' יש אומרים שאין דין [[חינוך]] ל[[קטן|קטנים]] ביחס להידור {{מקור|עי' היטב במאירי שבת כא: ריש ד"ה מצות נר חנוכה; וכ"כ להדיא בשלטי גיבורים שם, ט: לדפי הרי"ף, סוף אות א, בשם ריא"ז; - מובאים במשנה ברורה סי' תרעז ס"ק יג ובביאור הלכה סי' תערה ד"ה ולדידן|כן}}, ואף לפסק הרמ"א {{מקור|או"ח סוף סי' עתרה|כן}} שקטן שהגיע לחינוך צריך להדליק ג"כ, היינו דוקא נר אחד, ואי"צ לחנכו להיות מוסיף והולך {{מקור|(מ"ב סי' תערה ס"ק יג), אף שנהגו להחמיר בזה (דיני חנוכה, הוצאת דגל ההלכה, ירושלים תשס, עמ' לג סע' ט)}}.{{ש}}'''(ט)''' וכן לגבי נשים, ראה להלן, שדעת רבים מהאח' שנשים אינן בכלל ההידור, ולכן אם יש עוד בני בית הן אינן מדליקות, למרות שהן בכלל החיוב, וכשאין עוד בני בית הן מדליקות.{{ש}}'''(י)''' אין חיוב על [[גבאי צדקה]] לתת לעני נרות להדליק אלא נר אחד לכל לילה {{מקור|ביאור הלכה ר"ס תרעא ד"ה ואפילו עני, בשם חמד משה|כן}}.{{ש}}'''(יא)''' מי שיש לו ביום השמיני מעט שמן, ישים שמן כשיעור בנר החיוב, ואת השמן הנותר יחלק בשווה בין שאר הנרות {{מקור|ספר תורת המועדים להרב דוד יוסף שליט"א, סי' א סע' ט והע' ט בשם האחרונים: מגן אברהם סי' תרעא ס"ק א, אליה רבה שם ס"ק ג, המ"ב שם ס"ק ו, ערוך השולחן שם אות י, ועוד|כן}}.</ref> אפילו למהדרין.


=== דין נר איש וביתו ===


'''(א)''' אדם שיש לו שמן בצימצום ולחברו אין שמן כלל, ולראשון יש מספיק שמן כדי שהוא יקיים את המצוה "מוסיף והולך" או כדי שייתן חצי לחברו ושניהם יקיימו "נר איש וביתו", למרות שחיובו קודם למצוות חברו {{מקור|ואין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבריך (שבת ד.)}}, עליו לתת לחברו {{מקור|(מ"ב סי' תרעא ס"ק ו)}}, מפני שהוא אינו חייב אלא בהדלקת "נר איש וביתו", והידורו אינו קודם למצות חברו.
האחרונים<ref>שפת אמת שבת כא: ד"ה שם בגמ' ת"ר מצות; שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' נא אות א-ג, - מובא בספר שלמי מועד פרק מד, ירושלים תשסד, עמ' קצו-ז; מנחת אשר, בראשית, סי' נד אות ג, ירושלים תשסג, עמ' שנב-שנד; פרקי השנה, מאת הרב צבי יברוב שליט"א, בני ברק תשנד, ח"א פרק לד, עמ' קצא-קצז; נר איש וביתו להרב אליהו שלנזיגר שליט"א, נספחים; ודרשת בחגך - חנוכה, הרב אבישי נתן מייטליס שליט"א, כסלו תשסט, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36062&st=&pgnum=57&hilite= עמ' נז]-סא; [http://www.etzion.org.il/dk/5767/1075bb.html מאמר מאת ר' משה מסרי נ"י בענין זה]; ועוד.</ref> חקרו בגדר מצות הדלקת נר חנוכה האם היא חיוב של ה[[חפצא]] - שיש חיוב שיהיה בפתח '''הבית''' נר חנוכה, או חיוב של ה[[גברא]] '''הדר''' בבית לשים נר חנוכה בביתו<ref>ובלשונם: "חובת הבית" או "חובת הדר".</ref>.


לחקירה זו כמה השלכות:
* האם יכול האדם לכוון לא לצאת ידי חובה בהדלקת בני ביתו {{מקור|(עי'}} [[ט"ז]] {{מקור|ט"ז או"ח תרעז א$סי' תרעז ס"ק א}} {{מקור|שנחלק בזה עם ה}}[[מהרש"ל]]{{מקור|, וע"ש}} {{מקור|משנה ברורה תרעז ב$במ"ב ס"ק ב;}} [[מגן אברהם]] {{מקור|שם סוף ס"ק ט, בשם ה}}[[מהרי"ל]]{{מקור| - הובא בשו"ת רע"א מהדו' תנינא סי' יג ד"ה נ"ל דברכת)}}.
* האם המהדרין מדליקין נר '''כנגד''' כל אחד ואחד מבני הבית או שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק עבור עצמו {{מקור|ראה להלן בדין המהדרין שנחלקו בזה|כן}}.
* האם [[קטן]] שהגיע ל[[חינוך]] יכול להדליק עבור בני הבית או לא {{מקור|(נחלקו בדבר הראשונים, וב}}{{מקור|שו"ע או"ח תרעה ג$שו"ע או"ח סי' תרהע סע' ג}} {{מקור|הביא בשם "יש מי שאומר" שקטן יכול להדליק לבני הבית, ובשו"ת חכם צבי החדשות סי' יג נימק זאת דבנר חנוכה אין חיוב על הגברא, אך}} {{מקור|משנה ברורה תרעה יג$המ"ב שם ס"ק יג}} {{מקור|כתב שהאח' הכריעו בזה לא כהשו"ע)}}.


'''(ב)''' דעת הבניין עולם {{מקור|(סי' לד - מובא בשער הציון שם אות ז)}} שאם השמן ביוקר, ישתדל – עכ"פ ביום הראשון – להדליק בשמן זית, גם אם מחמת זה יצטרך לוותר ולא להיות "מוסיף והולך".
=== דין המהדרין ===


כבר הובא לעיל שהמהדרין מדליקים נר לכל אחד ואחד. ונחלקו הפוסקים ב[[הידור מצוה|הידור]] זה<ref>דבריהם נאמרו לגבי דין "מהדרין מן המהדרין", מפני שלדעתם הוא כולל את המהדרין, וכפי שיובא בפנים להלן.</ref>, אם הכוונה שאחד מדליק נרות '''כנגד''' מספר בני הבית<ref>ר' מה שחקר בזה ב[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=30&tid=0&id=73418 פורום הישיבות].</ref> {{מקור|רמב"ם חנוכה ד$רמב"ם פ"ד מהל' חנוכה הל' א-ב|כן}}, או שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק בעצמו {{מקור|(}}[[רמ"א]] {{מקור|שו"ע או"ח תרעא ב$סי' תרעא סע' ב}}{{מקור|)}}.


'''(ג)''' מי שא"א לו או שאין לו כסף, ידליק רק כעיקר הדין או כמהדרין, ולא כמהדרין מן המהדרין {{מקור|(עי' מ"ב שם סוף ס"ק י ושעה"צ אות יב)}}.
והאחרונים הציעו כמה אפשרויות בביאור מחלוקתם:
* יש שהסבירו {{מקור|חי' מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם הל' חנוכה|כן}} שנחלקו האם ניתן לקיים את ההידור בנפרד מהמצוה, כמו שמצאנו שנחלקו הראשונים לגבי המל ושייר ציצין שאינם מעכבים את ה[[מילה]] ופרש - אם ביום חול יחזור {{מקור|שו"ע יו"ד רסד ה$רמ"א יו"ד סי' רסד סע' ה|כן}} או לא {{מקור|רמב"ם מילה ב ד$רמב"ם פ"ב מהל' מילה ה"ד|כן}}.
* יתכן להסביר, שנחלקו בטעם ההידור, האם הוא עניין של תוספת בכמות הנרות ובגודל האור {{מקור|(שיטה להר"ן שבת כא: ד"ה ד"ה ת"ר מצות חנוכה, וכ"מ ב}}[[ריטב"א]] {{מקור|החדשים שם ד"ה והמהדרים בשם 'יש שפרשו')}} או שבכל אחד מבני הבית מכוון שלא לצאת בהדלקת בעל הבית<ref>ולפ"ז קטן שלא הגיע לחינוך - אין צריך להדליק עבורו נר חנוכה {{מקור|עי' כלי חמדה פר' קורח ד"ה ועלה בדעתי, מהדו' פיעטרקוב, דף פג.|כן}}.</ref> {{מקור|(שו"ת}} [[רע"א]] {{מקור|מהדו' תנינא סי' יג סוף ד"ה נ"ל דברכת על הניסים}}{{מקור|)}}.
* נחלקו האם חיוב הדלקת נר חנוכה הוא '''חובת הבית''' או '''חובת הדר''' בבית {{מקור|מנחת אשר בראשית סי' נד אות ב, מהדו' ירושלים תשס"ג, עמ' שנב|כן}}.
* אין מחלוקת בדבר, אלא כשמדליקים בטפח הסמוך לפתח - אין מקום לכל אחד להדליק במקום נפרד, וא"כ די שאחד ידליק לכולם; אבל בשעת הסכנה שמדליקים בפנים - ידליק כל אחד נרותיו במקום מיוחד {{מקור|(בית הלוי עה"ת, ענייני חנוכה - אחרי חומש בראשית, סוף ד"ה "שבת (דף כג) אר"ז מריש הוי",}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14068&st=&pgnum=59 דפוס ר' יצחק גאלדמאן, ורשא תרמד, ריש דף לא.]{{מקור|;}} {{מקור|שו"ת תשובות והנהגות ח"ג סי' ריט,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49820&st=&pgnum=241&hilite= עמ' רלז]{{מקור|; וראה )}}.


==== נשים בהידור ====


'''(ד)''' דעת הרמ"א {{מקור|(סי' תרעד סע' א)}} שאין להדליק נר מנר, משום שהנר הראשון הוא חיוב, ושאר הנרות הינם רק הידור {{מקור|(שם ובמ"ב שם ס"ק ו)}}.
בעיקר דין ההדלקה חייבות הנשים כמו הגברים, מפני שאף הן היו באותו הנס {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:שבת כג א$שבת כג.}} {{מקור|שו"ע או"ח תרעה ג$שו"ע או"ח סי' תרהע סעיף ג}}{{מקור|)}}. ולכן אם היא גרה לבדה עליה להדליק נר חנוכה, וכן אם בעלה איננו בבית היא מדליקה עבורו {{מקור|(ראה}} {{מקור|משנה ברורה תרעז ב$מ"ב סי' תרעז ס"ק ב}}{{מקור|, וכן}} {{מקור|משנה ברורה תרעה ט$סי' תרהע מ"ב ס"ק ט}} {{מקור|וביאור הלכה ד"ה אשה)}}.


אך ביחס לדין המהדרין המדליקין נר לכל אחד ואחד, ולדעת הרמ"א {{מקור|הנ"ל|כן}} פירוש הדבר שכל אחד מבני הבית מדליק בעצמו<ref>כל דיון שייך רק לשיטת הרמ"א שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק בעצמו, ולא לשיטת הרמב"ם שבעה"ב מדליק כנגד כולם, שאז מדליק "כמנין אנשי הבית נר לכל אחד ואחד בין אנשים בין נשים" {{מקור|רמב"ם מגילה וחנוכה ד א$לשון הרמב"ם פ"ד מהל' חנוכה ה"א|כן}} ודו"ק. ועיין שו"ת תשובות והנהגות {{מקור|(ח"ג סי' ריט, ד"ה ולפמ"ש,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49820&st=&pgnum=243&hilite= עמ' רלט]{{מקור|)}}.</ref>, נחלקו האחרונים אם גם אשה מדליקה, ויש בזה כמה דעות:
* יש אומרים שדינן של נשים שווה לדין האשים לחלוטין, והנשים צריכות להדליק נר נוסף {{מקור|(דעת}} [[הגרי"ד סולובייצ'יק|הג"ר יוסף דב הלוי ד"ר סולובצ'יק]] {{מקור|מבוסטון - מובא בשמו ב}}[http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:http://www.etzion.org.il/vbm/archive/10-halak/06nashim_hanuka.php&safe=active שיעור בעניין] {{מקור|מאת חתנו,}} [[הרב אהרן ליכטנשטיין]]{{מקור|, וכן בספר נפש הרב, לתלמידו}} [[הרב צבי שכטר]]{{מקור|, חנוכה אות ד, מהדו' ירושלים תשנט עמ' רכו, וכן בספר מקראי קודש, מאת הרב משה הררי, פרק ט הערה ב; ועי' שער אפרים}}{{הערה|לרבי אפרים הכהן מ[[וילנא]]. נדפס בלעמבערג תרמ"ז.}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1405&pgnum=36 ריש סי' מב]{{מקור|, שתמה למה נהגו הנשים שלא להדליק והניח בקושיא; וע"ע}} {{מקור|ברכי יוסף או"ח תרעא ב$ברכי יוסף שם ס"ק ב}}{{מקור|)}}.
* יש אומרים שאע"פ שדין הנשים כאנשים, מ"מ נשים '''נשואות''' אינן מדליקות, משום ש"[[אשתו כגופו]]" {{מקור|(}}[[משנה ברורה]] {{מקור|משנה ברורה תרעא ט$סי' תרעא ס"ק ט}}{{מקור|; שער הציון סי' תערה סוף אות י; וכן הביא הרב דוד יוסף שליט"א בספרו תורת המועדים, חנוכה, סי' ב סע' ג והערה ג, הוצאת מכון יחוה דעת, ירושלים תשנו, עמ' מג-מד, בשם פוסקים רבים: שו"ת}} [[מהרש"ל]] {{מקור|שו"ת:מהרש"ל פח$סי' פח}}{{מקור|, כנסת הגדולה סי' תרעא הגהת ב"י, מטה משה סי' תתקפב,}} {{מקור|אליה רבה תרעא ג$אליה רבה סי' תרעא ס"ק ג}}{{מקור| - הובא במחצית השקל סי' תהער ס"ק ד; ועוד)}}. ולפי זה, רווקה או [[אלמנה]] או [[גרושה]] מדליקה, גם אם יש לה עוד בני בית{{הערה|1=וראה [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=24&t=3041 פורום 'אוצר החכמה'].}}.
* המנהג הנפוץ שנשים שיש משהו המדליק בביתן, אינן מדליקות כלל<ref>מלבד קטנות{{דרוש מקור}}.</ref> (- בין נשואות ובין רווקות) נר חנוכה. ויש לזה כמה טעמים:
*# נשים טפלות לאנשים המדליקים {{מקור|(תשובת}} '''[[עולת שמואל]]''' {{מקור|שו"ת:עולת שמואל קה$סי' קה}}{{מקור|, - מובא ב}}{{מקור|משנה ברורה תרעה ט$משנה ברורה סי' תעהר ס"ק ט)}}, והיינו בין [[נישואין|נשואות]] ובין [[רווקה|רווקות]] {{מקור|פסקי תשובות סי' תרעא אות ב ובהע' 6-7, ירושלים תשנז, עמ' תסד; שו"ת תשובות והנהגות, ח"ב סי' שמב סוף אות ז, ירושלים תשנ"ד,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20026&st=&pgnum=293&hilite= עמ' רפט]{{מקור|; הליכות שלמה, חנוכה, פרק טז אורחות הלכה הע' 9, ירושלים תשסד, עמ' רחצ; ועוד|כן}}.
*#"בתחלה כשתקנו נר איש וביתו על פתח ביתו מבחוץ ונמצאו בישראל מהדרין שיצאו לחוץ והדליקו בעצמם נוסף על הדלקת של בעל הבית אז לא נמצא שום אשה שתהיה מהמהדרים כי אין כבודה לצאת בחוץ ברשות הרבים לעתותי ערב ולהדליק בין האנשים, נהי אם אין האיש בביתו ועליה מוטל מצות הדלקה על-כורחה תצא לחוץ להדליק, מ"מ אם יש כאן זכר המדליק אין מן ה[[חסידות]] שתחמיר על עצמה בזה ותביא עצמה לידי [[חשד|חשדא]]. ובזמנינו אף שכולם מדליקין בפנים<ref>ראה להלן שבמצינו רבים מהפוסקים שבזמנינו כולם נהגו להדליק בפנים, אף במקום שאין סכנה. (כמובן, אין להביא ראיה מהחת"ס, דאפשר שבזמנו היה סכנה).</ref> מ"מ מנהג הראשון לא זז ממקומו" {{מקור|חתם סופר שבת כא ב$חי' חתם סופר שבת כא: ד"ה והמהדרין|כן}}.
*#אשה נשואה איננה מדליקה כי אשתו כגופו {{מקור|וכנ"ל}}. ואין זה [[דרך ארץ]] שבנותיה יהדרו בפניה כשהיא איננה מדליקה<ref>ולטעם זה, אלמנה או גרושה המדליקה בעצמה, אף בנותיה מדליקות. ותימה שלא נהגו כן {{מקור|משמרת שלום שם|כן}}, ואפשר ד[[לא פלוג]] רבנן {{מקור|פשוט|כן}}.</ref> {{מקור|(}}[[משמרת שלום]]{{מקור|, לרבי שלום פרלוב, ח"א סי' מח ס"ק ב, - מובא בספר הלכות חנוכה, הוצאת דגל ההלכה, ירושלים תש"ס, עמ' לא סע' ה, תורת המועדים שם, ועוד)}}.
*#נשים נשואות אינן מדליקות {{מקור|וכנ"ל}}, ורווקות נדונות כעומדות להתחתן, שבשביל שנים מועטות שאינן נשואות - לא תקנו הידור בשבילן {{מקור|(}}[[הרב שלמה זלמן אוירבך]]{{מקור|, הליכות שלמה חנוכה, פרק טז דבר הלכה סוף אות ד, עמ' רחצ, - מובא בספר שלמי מועד פרק מח, עמ' רכח)}}.
*#חיוב הדלקת נר חנוכה הוא משתי סיבות: זכר לנס פח השמן, זכר ל[[הדלקת המנורה]] ב[[בית המקדש]]. והדלקת המנורה במקדש היא חיוב ה[[ציבור]], ונשים אינן בכלל "ציבור" {{מקור|זבחים עה.|כן}}, ולכן הן מחוייבות רק בחיוב הראשון - זכר לנס {{מקור|מועדים וזמנים סי' קלג, ירושלים תשכא, עמ' סד-סה|כן}}. וההידור של "מוסיף והולך" הוא זכר לנס, וההידור שכל אחד ואחד מדליק הוא זכר להדלקת המנורה במקדש, ובזה אין לנשים חלק {{מקור|(}}[[הרב משה שטרנבוך]] {{מקור|- שם, תשובות והנהגות ח"ב סי' שמב אות ז, עמ' רפט)}}.


'''(ה)''' אם ממהר, יכול לברך על הדלקת את נר חנוכה ולהדליק נר אחד, ומשהו אחר ידליק את שאר הנרות ואין זה הפסק, מפני הברכה חלה על נר החיוב {{מקור|(רמ"א סי' תרעא סוף סע' ז ומ"ב שם ס"ק מט)}}.
=== דין מהדרין מן המהדרין ===


נחלקו ה[[ראשונים]] האם דין מהדרין מורכב על דין המהדרין או לא, כלומר האם עליהם להדליק "פחות והולך" {{מקור|- לבית שמאי|כן}} או "מוסיף והולך" {{מקור|- לבית הלל|כן}} כמספר בני הבית או שעליהם להדליק רק כמספר הימים.


'''(ו)''' מי שיש לו שני פתחים וצריך להדליק בשניהם מפני החשד {{מקור|(סי' תרעא סע' ז - ור' בפנים להלן)}}, די לו בהדלקת נר אחד בפתח השני ואין צריך להיות מוסיף והולך {{מקור|(הליכות שלמה, חנוכה, ס"פ יג, אורחות הלכה הע' 52, מהדו' פריעדמאן, ירושלים תשס"ד, עמ' רסז)}}.
שיטת '''הרמב"ם''' {{מקור|רמב"ם מגילה וחנוכה ד$פ"ד מהל' מגילה וחנוכה הל' א-ב|כן}} שצריך להדליק כנגד בני הבית, לדוגמא אם בני הבית עשרה, ביום הראשון ידליקו עשרה נרות, ביום השנים - עשרים, וכך הלאה, עד שביום השמיני ידליקו שמונים נרות.


לעומת זאת, '''ה[[תוספות]]''' {{מקור|תוספות שבת כא ב$שבת כא: ד"ה מהדרין מן המהדרין|כן}} הקשו על שיטה זו, שלשיטה זו אין היכר במספר הימים, והעוברים ושבים {{מקור|שני יודעים כמה אנשים דרים בבית}} אינם יכולים לדעת לפי מספר הנרות באיזה יום מימי החג<ref>יש להתפלא על הדברים, שכן אף לשיטת התוספות, לא ניתן להבחין במספר הימים, שכן אם העוברים ושבים רואים שלושה נרות זה יכול להיות שמדובר ביום השלישי של חנוכה ובעל הבית הוא מהמהדרין מן המהדרין, או שיש בבית זה שלושה אנשים שהם מהמהדרין המדליקים "נר לכל אחד ואחד". '''ויתכן ליישב''', שבכל זאת כשעוברים ושבים רואים שבבתים רבים ישנם שלושה נרות הם מבינים שזהו יום שלישי של חנוכה.</ref>.


'''(ז)''' יש אומרים שאם הדליק רק נר אחד, ואח"כ השיג שמן להיות "מוסיף והולך", או אם שכח לברך קודם שהדליק את הנר, או שטעה וחשב שהוא יום שישי של חנוכה (ודי בו' נרות) ואח"כ נודע לו שהוא יום שביעי של חנוכה (וצריך להוסיף נר), - אין לו לברך על נרות ההידור {{מקור|(פר"ח סוף סי' תרעב, ועי' שו"ת רע"א מהדו' תנינא סי' יג), ויש חולקין (אליה רבה שם)}}.
יש המסבירים את שיטת הרמב"ם שלדעתו אין ההידור בציון מספר הימים ע"י הנרות, אלא בריבוי אור, והמהדרין מדליקים נרות כנגד בני הבית, והמהדרין מן המהדרין מוסיפים עליהם ב'''כמות הנרות''' {{מקור|(מנחת אשר, בראשית, סי' נד אות ג, עמ' שנה, וע"ש שכ"מ בחי' ה}}[[ריטב"א]] {{מקור|החדשים שם}} {{מקור|ובחי' ה}}[[ר"ן]] {{מקור|[המיוחסים לריטב"א] שם)}}.


שלא כדרך הפסיקה הרגילה בסוגיות אחרות<ref>כבר עמד על כך ה[[ט"ז]] {{מקור|(}}{{מקור|ט"ז או"ח תרעא א$סי' תרעא סוף ס"ק א}}{{מקור|, - הובא בפ"ת שם ס"ק ג)}} וזה לשונו: "וזה חידוש שהספרדים נוהגים כתוס' והאשכנזים כרמב"ם וזה לא מצינו בשאר מקומות" עכ"ל. אולם כבר העירו על דבריו:{{ש}}'''(א)''' הספרדים אינם נוהגים כך מפני שזו שיטת התוספות, אלא מפני שכבר העיד הרמב"ם {{מקור|פ"ד מהל' חנוכה ה"ג|כן}} שכך היה "מנהג פשוט בכל עירינו שבספרד" {{מקור|ועי' באר הגולה שם|כן}}.{{ש}}'''(ב)''' האשכנזים אינם נוהגים לגמרי כמנהג הרמב"ם, משום שלדעת הרמב"ם אחד מדליק כנגד כולם, ואילו למנהג האשכנזים כל אחד ואחד מבני הבית מדליק {{מקור|(}}[[ערוך השולחן]] {{מקור|ערוך השולחן או"ח תרעא$שם סע' טו-טז}} [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94#.D7.A1.D7.99.D7.9E.D7.9F_.D7.AA.D7.A8.D7.A2.D7.90_.D7.A1.D7.A2.D7.99.D7.A3_.D7.97 מובא כאן]{{מקור|, ור' לעיל בכותר: דין המהדרין)}}.{{ש}}'''(ג)''' האשכנזים חוששים גם לשיטת התוספות ומדליקים כל אחד את נרותיו במקום אחר {{מקור|(עיין}} {{מקור|דרכי משה או"ח תרעא$דרכי משה שם ס"ק א בשם מהר"א מפראג}} {{מקור|ערוך השולחן או"ח תרעא$וערוך השולחן שם סע' ז-ח}}{{מקור|)}}. {{מקור|וכיו"ב מצאנו בהנחת}} [[תפילין]] {{מקור|שהאשכנזים מברכים על הנחת התפילין כשיטת התוספות}} {{מקור|תוספות מנחות לו א$מנחות לו. ד"ה לא סח|כן}}{{מקור|, אך חוששים להחולקים ואומרים "}}[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד]]{{מקור|" (}}{{מקור|שו"ע או"ח כה ה$רמ"א או"ח סי' כה סוף סע' ה}}{{מקור|, מ"ב שם ס"ק כא).}} וראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=11951 פורום 'אוצר החכמה'] שדנו על מגבלות הדבר (כלומר: האם במקום שאין אפשרות להבדיל בין הנרות של בני הבית השונים, גם האשכנזים ידלקו רק כנר אחד מוסיף והולך).{{ש}}'''(ד)''' יש שציינו לכמה מקומות שמצאנו שהאשכנזים נוהגים כשיטת הרמב"ם והספרדים כתוס' {{מקור|(המועדים בהלכה, חנוכה, פרק שני הערה 15, הוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם, ירושלים תשמג, עמ' קצח, בשם מאסף 'לקט ששנ"ה',}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12961&st=&pgnum=67 סאטמארא תרצ"ח, חוברת ה בהערה לסי' נח, דף ל.] {{מקור|בתגובה לתמיהת הט"ז שהוזכרה ב}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12961&st=&pgnum=44 חוברת ג סוף סי' לח, דף כ:]{{מקור|), לדוגמא לגבי}} [[נוסח]] [[ברכת התורה]] {{מקור|בשו"ע}} {{מקור|שו"ע או"ח מו ז$או"ח סי' מו סע' ז|כן}} {{מקור|פסק לומר "}}ו{{מקור|הערב נא" - כדעת התוס' (}}{{מקור|תוספות ברכות מו א$ברכות מו. ד"ה כל}}{{מקור|;}} {{מקור|תוספות פסחים קד ב$פסחים קד: ד"ה חוץ}}{{מקור|;}} {{מקור|תוספות כתובות ח א$כתובות ח. ד"ה שהכל}}{{מקור|), ואילו הרמ"א (שם) כתב לומר "הערב נא" (בלי ו') - כדעת הרמב"ם}} {{מקור|רמב"ם תפילה ז י$פ"ז מהל' תפילה ה"י|כן}}{{מקור|. וכן לגבי המקבל עליו}} [[תענית|להתענות]] {{מקור|ב}}[[ערב שבת]]{{מקור| לדעת השו"ע}} {{מקור|שו"ע או"ח רמט ד$או"ח סי' רמט סע' ד|כן}} {{מקור|צריך להתענות עד}} [[צאת הכוכבים]]{{מקור|, אם לא התנה בפירוש אחרת - כדעת התוס'}} {{מקור|תוספות עירובין מא ב$ערובין מא: ד"ה והלכתא|כן}}{{מקור|, ואילו הרמ"א (שם) פסק כדעת הרמב"ם שיאכל מייד כשיצאו הציבור מ}}[[בית כנסת|בית הכנסת]]{{מקור|. וכן לגבי}} [[ארבע כוסות]] {{מקור|דעת השו"ע}} {{מקור|שו"ע או"ח תעד$או"ח סי' תעד|כן}} {{מקור|ש}}[[ברכה|מברך]] [[בורא פרי הגפן]] {{מקור|רק על הכוס הראשונה והשלישית - כדעת הרא"ש}} {{מקור|רא"ש פסחים י כד$ערבי פסחים סי' כד|כן}}{{מקור|, ואילו הרמ"א (שם) פסק שמברך על כל כוס וכוס - כדעת הרמב"ם}} {{מקור|רמב"ם חמץ ומצה ח$פ"ח מהל' חמץ ומצה|כן}}{{מקור|. וכן לגבי}} [[תקיעת שופר]] {{מקור|לדעת השו"ע}} {{מקור|שו"ע או"ח תקצ ג$או"ח סי' תקצ סע' ג|כן}} {{מקור|אין להאריך ב}}[[שברים|שבר]] {{מקור|יותר משלושה טורמוטין - כדעת התוס' (ר"ה לג:) והרא"ש (שם פ"ד סי' י), ואילו הרמ"א (שם) כתב שאין לחוש אם האריך בשברים קצת - כדעת הרמב"ם{{דרוש מקור}}. וכן במקומות נוספים}}.{{ש}}'''(ה)''' ור' בהערה להלן, שיתכן שהתוס' אמרו דבריהם רק למ"ד שמח' ב"ש וב"ה היא משום ימים הנכנסים או היוצאים, אך להלכה קיי"ל כמ"ד שטעמא דב"ה משום מעלין בקודש, ולדעתו אין צורך לציין את היום, ויכולים כל בני הבית להדליק (ולא גרע מהמהדרין המדליקין נר לכאו"א.</ref>, לגבי הדלקת נר חנוכה הספרדים נוהגים שאחד (- בעל הבית) מדליק נר ו"מוסיף והולך", ואפילו אם בני הבית רבים אינו מוסיפים נרות נוספים {{מקור|שולחן ערוך או"ח תרעא, ב|כן}}, ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק ו"מוסיף והולך", אך הם מדקדקים שכל אחד ואחד יניח את נרותיו במקום מיוחד כדי שיהיה היכר כמה נרות מדליקין {{מקור|שולחן ערוך או"ח תרעא ב$רמ"א שם|כן}}. אך בתקופות מסוימת, רבים מבני אשכנז, נהגו (כבני ספרד) שרק אחד מבני הבית מדליק {{מקור|ערוך השולחן או"ח תרעא ט$ערוך השולחן שם אות ט|כן}}.


'''(ח)''' יש אומרים שאין דין [[חינוך]] ל[[קטן|קטנים]] ביחס להידור {{מקור|(עי' היטב במאירי שבת כא: ריש ד"ה מצות נר חנוכה; וכ"כ להדיא בשלטי גיבורים שם, ט: לדפי הרי"ף, סוף אות א, בשם ריא"ז; - מובאים במשנה ברורה סי' תרעז ס"ק יג ובביאור הלכה סי' תערה ד"ה ולדידן)}}, ואף לפסק הרמ"א {{מקור|(או"ח סוף סי' עתרה)}} שקטן שהגיע לחינוך צריך להדליק ג"כ, היינו דוקא נר אחד, ואי"צ לחנכו להיות מוסיף והולך {{מקור|(מ"ב סי' תערה ס"ק יג), אף שנהגו להחמיר בזה (דיני חנוכה, הוצאת דגל ההלכה, ירושלים תשס, עמ' לג סע' ט)}}.
==== טעמם של זקני ארץ ישראל צידן ====


'''(ט)''' וכן לגבי נשים, ראה להלן, שדעת רבים מהאח' שנשים אינן בכלל ההידור, ולכן אם יש עוד בני בית הן אינן מדליקות, למרות שהן בכלל החיוב, וכשאין עוד בני בית הן מדליקות.
בגמרא {{מקור|שבת שם|כן}} מובא מחלוקת בטעמי בית הלל ובית שמאי:
:{{ציטוטון|אמר [[עולא]]: פליגי בה תרי אמוראי ב[[מערבא]]: [[רבי יוסי בר אבין]] ו[[רבי יוסי בר זבידא]], חד אמר טעמא דבית שמאי כנגד ימים הנכנסין, וטעמא דבית הלל כנגד ימים היוצאין; וחד אמר טעמא דבית שמאי כנגד פרי החג, וטעמא דבית הלל ד[[מעלין בקדש ואין מורידין]].{{ש}}אמר [[רבה בר בר חנה]] אמר [[רבי יוחנן]] שני זקנים היו בצידן אחד עשה כבית שמאי ואחד עשה כדברי בית הלל זה נותן טעם לדבריו כנגד פרי החג וזה נותן טעם לדבריו דמעלין בקדש ואין מורידין.}}


ה[[רי"ף]] {{מקור|רי"ף שבת ט ב$שם - ט: לדפי הרי"ף|כן}} הביא את הסיפור על שני הזקנים בצידן. ותמהו שהרי הרי"ף דרכו להשמיט את המשא ומתן וה[[אגדה|אגדתות]], ולהביא רק את הנוגע ל[[הלכה]], ומדוע כאן הביא את הסיפור הזה, ומה ניתן ללמוד ממנו להלכה?


'''(י)''' אין חיוב על [[גבאי צדקה]] לתת לעני נרות להדליק אלא נר אחד לכל לילה {{מקור|(ביאור הלכה ר"ס תרעא ד"ה ואפילו עני, בשם חמד משה)}}.
ומצאנו בזה כמה הסברים:
* [[הגר"א]] {{מקור|ביאור הגר"א או"ח תרעא ב$או"ח סי' תרעא סע' ב|כן}} והפרי חדש (שם) כתבו לדייק שהרי"ף סובר כמו הרמב"ם הנ"ל, שאין צורך לציין את מספר הימים, שכן רק לטעם של "ימים הנכנסים וימים היוצאים" צריך לציין את היום, אך לטעם שמעלין בקודש אי"צ לציין את היום<ref>ולפי דרך זו, נחלקו התוס' והרמב"ם כאיזה דעה ההלכה, אם טעם בית הלל משום "ימים הנכנסים" או משום "מעלין בקודש", (או שהתוספות לא פליגי לדינא על הרמב"ם, ואמרו דבריהם רק למ"ד שטעמם משום "ימים הנכנסים", וא"כ יש עוד טעם לכך שהאשכנזים נוהגים שכאו"א מבני הבית מדליק - וראה בהערה לעיל באות ה).{{ש}}ו'''הבית הלוי''' {{מקור|עה"ת, חנוכה, סוף ד"ה בגמרא חד אמר טעמא, עמ' 58|כן}} כתב שלהתוספות ההכרח לומר דס"ל שכו"ע מודים שעיקר ההידור הוא לציין את היום במספר הנרות, רק שנחלקו אם הסדר הוא מפני ימים הנכנסים או מפני מוסיף והולך ע"ש. וע"ע ב[[פני יהושע]] {{מקור|פני יהושע שבת כא ב$שבת כא: ד"ה פליגי בה תרי אמוראי|כן}} וב[[שפת אמת]] {{מקור|שבת שם ד"ה שם בגמ' מעלין בקודש|כן}}. אולם מסתבר שהגר"א לא למד כדבריו, דאל"כ אין ראיה מהזקנים בצידן לדעת הרמב"ם. ואולי כוונת הגר"א שמדהביא הרי"ף להך עובדא ש"מ שסבר שלטעמא דמעלין בקודש לא אכפ"ל בהיכר הימים וכהרמב"ם, וצ"ע.</ref>.
* [[הבית הלוי]] {{מקור|(עה"ת, חנוכה - בסוף חומש בראשית, סוף ד"ה בגמרא חד אמר טעמא}}<ref>מהדו' ר' יצחק גאלדמאן, ורשא תרמ"ד, דף כט. (וכ"ה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14068&st=&pgnum=56 דפוסים אחרים].</ref>{{מקור|)}} כתב שלטעם של ימים הנכנסים, מי שיש לו ליום שלישי ב' נרות<ref>נידון זה (מי שיש לו ליום השלישי ב' נרות - כמה ידליק, שנוי במח' אח', שהמ"ב {{מקור|סי' תרע"א ס"ק ה|כן}} פסק כהחיי אדם שידליק רק שני נרות, וכ"כ הכתב סופר {{מקור|(סי' קלה – הובא בשעה"צ שם אות ה|}}. וכן דעת [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] {{מקור|עי' שו"ת משפט כהן סי' צה, עמ' קפא, ד"ה ובטעמא דמעלין|כן}}. ואילו הגרא"מ שך זצ"ל {{מקור|אבי עזרי סוף הל' חנוכה|כן}} חלק ע"ז, וכתב שידליק ב' נרות, וכ"כ במנחת אשר {{מקור|בראשית סי' נד סוף אות ג, עמ' שנו|כן}}. והאריכו למדני וחכמי זמנינו בנידון זה {{מקור|(עיין פניני רבנו האבי עזרי, להרב משה מרדכי הלוי שולזינגר, זכרון מאיר תשסב, פניני תורה - שבסוף הספר, סי' ה, עמ' שלג-שלח; פרקי השנה להרב צבי יברוב, ח"א פל"ג, עמ' קפד-קצ; במקורות שציין בפסקי תשובות סי' תרעא הע' 7, עמ' תסד-תסה; שו"ת תשובות והנהגות ח"ג סי' ריט, עמ' רלה; במקורות שציין הרב דוד יוסף בתורת המועדים, חנוכה, סי' א סע' ח והע' ח, עמ' כד;}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36062&st=&pgnum=123 ודרשת בחגך, הרב אבישי נתן מיטליס, חנוכה, עמ' קכג]{{מקור|; ועוד)}}.</ref> - ידליק רק אחד, שכן אי אפשר לו לציין את הימים הנכנסים, והדלקת שתי נרות לא מעלה ולא מורידה; ואילו לטעם שמעלין בקודש י"ל שאם א"א לו להוסיף לפחות לו יחסר ויוריד בקודש.
* ה[[משנה ברורה]] {{מקור|ביאור הלכה תרעא ב$ביאור הלכה סי' תרעא סע' ב ד"ה ויש אומרים דכל אחד|כן}} שכתב דאפשר שכוונת הרי"ף לומר, שאע"פ שבכל התורה קיי"ל דהלכה כבית הלל {{מקור|וכנ"ל}}, מ"מ כ"ז במקום שנחלקו בעיקר הדין, אבל במקום שנחלקו בהידור - רשאי כ"א לעשות כרצונו, ולכך אחד הזקנים עשה כבית הלל וחברו כבית שמאי. וללמדנו הלכה זו, הביא הרי"ף למעשה זה.{{ש}}והוא מסיים את הדברים: "אכן מדלא הוזכר דבר זה בשום פוסק, אין לצרף דבר זה להלכה כלל, ולא כתבתי רק לעורר את לב המעיינים".


== סדר ההדלקה ==
הבא לסדר את החנוכיה עומד בפני התלבטות: היכן עדיף שיקבע את הנר ביום הראשון, והיכן יקבע את הנר השני ביום השני, ומאיזה נר עדיף להתחיל להדליק. ואף שבכל דרך שינהג יקיים את המצווה כ'מהדרין מן המהדרין', המנהג המובחר ביותר הוא לקבוע את הנר ביום הראשון בצד ימין של החנוכיה (ימינו של המדליק שעומד מול החנוכיה), מפני שיש להעדיף תמיד את צד ימין על שמאל. וביום השני יוסיף עוד נר לשמאלו, ואחר שיברך ידליק תחילה את הנר הנוסף ואחריו את הנר שלימינו.


'''(יא)''' מי שיש לו ביום השמיני מעט שמן, ישים שמן כשיעור בנר החיוב, ואת השמן הנותר יחלק בשווה בין שאר הנרות {{מקור|(ספר תורת המועדים להרב דוד יוסף שליט"א, סי' א סע' ט והע' ט בשם האחרונים: מגן אברהם סי' תרעא ס"ק א, אליה רבה שם ס"ק ג, המ"ב שם ס"ק ו, ערוך השולחן שם אות י, ועוד)}}.</ref>.
שני טעמים לכך: א) מפני שעדיף להתחיל בנר הנוסף שמבטא את התגדלות הנס. ב) אחר שידליק את הנר השמאלי יצא שיפנה לצד ימין כדי להדליק את הנר שלימינו, וכפי שאמרו חכמים (יומא טו, ב) שבכל פניות שאדם פונה, עדיף לפנות דרך צד ימין. וכך בכל יום יוסיף עוד נר בצד שמאל, וידליק אותו ראשון, ואח"כ יפנה לצד ימינו וידליק את שאר הנרות. וראוי לעמוד בעת הברכות לצד שמאל החנוכיה, כדי שהנר הקרוב אליו יהיה הנר שהוא עומד להדליק ראשון, וכך לא יחשב כמי שמדלג על שאר הנרות כדי להדליקו (שו"ע תרעו, ה, מ"ב יא). הערה 15
=== ברכות ההדלקה ===
לפני ההדלקה מברכים:


בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר (שֶׁל) חֲנֻכָּה.


בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.


בלילה הראשון מוסיפים: {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.


=== דין נר איש וביתו ===
== חשיבות וחביבות המצוה ==
האחרונים {{מקור|(שפת אמת שבת כא: ד"ה שם בגמ' ת"ר מצות; שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' נא אות א-ג, - מובא בספר שלמי מועד פרק מד, ירושלים תשסד, עמ' קצו-ז; מנחת אשר, בראשית, סי' נד אות ג, ירושלים תשסג, עמ' שנב-שנד; פרקי השנה, מאת הרב צבי יברוב שליט"א, בני ברק תשנד, ח"א פרק לד, עמ' קצא-קצז; נר איש וביתו להרב אליהו שלנזיגר שליט"א, נספחים; ודרשת בחגך - חנוכה, הרב אבישי נתן מייטליס שליט"א, כסלו תשסט, עמ' נז-סא; ועוד)}} חקרו בגדר מצות נר חנוכה, האם היא חיוב של ה[[חפצא]] - שיש חיוב שיהיה בפתח '''הבית''' נר חנוכה, או חיוב של ה[[גברא]] '''הדר''' בבית לשים נר חנוכה בביתו.


לחקירה זו כמה השלכות:
הרמב"ם {{מקור|רמב"ם מגילה וחנוכה ד יב$פ"ד מהל' מגילה וחנוכה הי"ב|כן}} כותב:
:{{ציטוטון|מצות נר חנוכה - מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח הא-ל והודיה לו על הנסים שעשה לנו.}}


* האם יכול האדם לכוון לא לצאת ידי חבה בהדלקת בני ביתו {{מקור|(עי' [[ט"ז]] סי' תרעז ס"ק א שנחלק בזה עם ה[[מהרש"ל]], וע"ש במ"ב ס"ק ב; [[מגן אברהם]] שם סוף ס"ק ט, בשם ה[[מהרי"ל]] - הובא בשו"ת רע"א מהדו' תנינא סי' יג ד"ה נ"ל דברכת)}}.
ואמרו חז"ל: הרגיל ב[[נר שבת]] ובנר חנוכה זוכה לבנים [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]], שנאמר {{מקור|משלי ו, כג|כן}}: "נר מצוה ותורה אור" {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:שבת כג ב$שבת כג:}} {{מקור|וב}}{{מקור|רש"י שבת כג ב$רש"י שם}}{{מקור|, - מובא ב}}{{מקור|בית יוסף או"ח תרעא$ב"י או"ח ר"ס תרעא}} {{מקור|וב}}{{מקור|משנה ברורה תרעא א$מ"ב שם ס"ק א}}{{מקור|; וע"ע ב}}{{מקור|מאירי שבת כג ב$מאירי שם}}{{מקור|)}}.  


* האם המהדרין מדליקין נר '''כנגד''' כל אחד ואחד מבני הבית או שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק עבור עצמו {{מקור|(עי' להלן בדין המהדרין שנחלקו בזה)}}.
בספר [[קב הישר]] {{מקור|פרק צו|כן}} כתב:
:{{ציטוטון|...בהרבה מקומות מצינו שחביבין לפני הקב"ה נרות של מצוה, כמו שאמר הכתוב {{מקור|ישעיה כד, טו|כן}}: "באורים כבדו ה'". וכל הנר הדלוק לדבר מצוה יש בו קדושה נפלאה גדולה אין שיעור, ואלו היינו זוכים להשגות [[רוח הקודש]], היינו מברכים ומבינים ומשיגים ע"י מצות הדלקת הנרות של מצוה עתידות, דהנר של מצוה מתנבא כמו [[נביא]] המתנבא על פי ה'...}}


* האם קטן שהגיע לחינוך יכול להדליק עבור בני הבית או לא {{מקור|(נחלקו בדבר הראשונים, ובשו"ע או"ח סי' תרהע סע' ג הביא בשם "יש מי שאומר" שקטן יכול להדליק לבני הבית, ובשו"ת חכם צבי החדשות סי' יג נימק זאת דבנר חנוכה אין חיוב על הגברא, אך המ"ב שם ס"ק יג כתב שהאח' הכריעו בזה לא כהשו"ע)}}.
יחס זה מתבטא בדין ובמנהג.


==== דינים מיוחדים בנר חנוכה (משאר המצוות) ====


הרמב"ם מונה שתי הלכות הנובעות מחביבות זו:


=== דין המהדרין ===
'''א.''' קדימות ביחס ל[[מצוות דרבנן]] אחרות –
כבר הובא לעיל שהמהדרין מדליקים נר לכל אחד ואחד. ונחלקו הפוסקים ב[[הידור מצוה|הידור]] זה<ref> דבריהם נאמרו לגבי דין "מהדרין מן המהדרין", מפני שלדעתם הוא כולל את המהדרין, וכפי שיובא בפנים להלן.</ref>, אם הכוונה שאחד מדליק נרות '''כנגד''' מספר בני הבית {{מקור|(רמב"ם פ"ד מהל' חנוכה הל' א-ב)}}, או שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק בעצמו {{מקור|(}}[[רמ"א]] {{מקור|סי' תרעא סע' ב)}}.
:"הרי שאין לו אלא פרוטה אחת ולפניו [[קידוש|קידוש היום]] והדלקת נר חנוכה - מקדים לקנות שמן להדליק נר חנוכה על היין לקידוש היום<ref>דין זה מקורות בגמרא {{מקור|בבלי:שבת כג ב$שבת כג:|כן}}, ונפסק בשו"ע {{מקור|שולחן ערוך או"ח תרעח$או"ח סי' תרעח|כן}}.</ref>, הואיל ושניהם מדברי סופרים מוטב להקדים נר חנוכה שיש בו זיכרון הנס" {{מקור|רמב"ם מגילה וחנוכה ד יג$שם הל' יג|כן}}.


והאחרונים הציעו כמה אפשרויות בביאור מחלוקתם:
'''ב.''' חיוב [[עני]] לחזר על הפתחים ולקיים המצוה:
* יש שהסבירו {{מקור|(חי' מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם הל' חנוכה)}} שנחלקו האם ניתן לקיים את ההידור בנפרד מהמצוה, כמו שמצאנו שנחלקו הראשונים לגבי המל ושייר ציצין שאינם מעכבים את ה[[מילה]] ופרש - אם ביום חול יחזור {{מקור|(רמ"א יו"ד סי' רסד סע' ה)}} או לא {{מקור|(רמב"ם פ"ב מהל' מילה ה"ד)}}.
:"אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק<ref>המפרשים חפשו מקור לדין זה. '''הרב המגיד''' {{מקור|רמב"ם מגילה וחנוכה ד יב$שם הי"ב|כן}} כתב שהרמב"ם למד זאת מדיני [[פסח]], שמבואר ב[[משנה]] {{מקור|בבלי:פסחים צט ב$ר"פ ערבי פסחים - צט:|כן}}: "לא יפחתו לו מ[[ארבעה כוסות]] של יין, ואפילו מן ה[[תמחוי]]", וכתב שם ה[[רשב"ם]]: "והוא הדין אם {{מקור|[-}} [[גבאי צדקה]]{{מקור|]}} לא נתנו לו שצריך לחזר על הפתחים".{{ש}}'''הגר"א''' {{מקור|(}}{{מקור|ביאור הגר"א או"ח תרעא א$או"ח ריש סי' תרעא}}{{מקור|, - הובא בהרחבה ובתוספת הסבר בספר המועדים בהלכה, חנוכה, ר"פ שני, מהדו' מכון התלמוד הישראלי השלם, ירושלים תשמג, עמ' קצז)}} הוסיף ראיה לדין זה, ע"י חשבון: נר חנוכה קודם ל[[קידוש|קידוש היום]] {{מקור|כנ"ל|כן}}, וקידוש היום קודם ל[[כבוד שבת|כבוד יום]] {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:פסחים קה ב$פסחים קה:}}{{מקור|,}} {{מקור|שולחן ערוך או"ח רעא ג$שו"ע או"ח סי' רעא סע' ג}}{{מקור|)}}, ומוכח בגמרא שעל כבוד היום חייב למכור את כסותו {{מקור|שכן הגמרא (פסחים קח., ועי' או"ח סי' רנג) אומרת שאפילו ל}}[[רבי עקיבא|ר"ע]] {{מקור|אדם חייב לדאוג לדבר מועט ל}}[[עונג שבת]]{{מקור|, ואפילו אם יצטרך לבריות. לפ"ד הרשב"ם הנ"ל, על מצוה שמקבלים מה}}[[צדקה]]{{מקור|, חייב אדם לחזר על הפתחים אם לא נתנו לו}}. ונמצא שחייב למכור כסותו על קידוש היום, וכ"ש שעל נר חנוכה.</ref> {{מקור|שם הל' יב|כן}}.
* יתכן להסביר, שנחלקו בטעם ההידור, האם הוא עניין של תוספת בכמות הנרות ובגודל האור {{מקור|(שיטה להר"ן שבת כא: ד"ה ד"ה ת"ר מצות חנוכה, וכ"מ ב[[ריטב"א]] החדשים שם ד"ה והמהדרים בשם 'יש שפרשו')}} או שבכל אחד מבני הבית מכוון שלא לצאת בהדלקת בעל הבית<ref>ולפ"ז קטן שלא הגיע לחינוך - אין צריך להדליק עבורו נר חנוכה {{מקור|(עי' כלי חמדה פר' קורח ד"ה ועלה בדעתי, מהדו' פיעטרקוב, דף פג.)}}.</ref> {{מקור|(שו"ת [[רע"א]] מהדו' תנינא סי' יג סוף ד"ה נ"ל דברכת על הניסים)}}.
* נחלקו האם חיוב הדלקת נר חנוכה הוא '''חובת הבית''' או '''חובת הדר''' בבית {{מקור|(מנחת אשר בראשית סי' נד אות ב, מהדו' ירושלים תשס"ג, עמ' שנב)}}.
* אין מחלוקת בדבר, אלא כשמדליקים בטפח הסמוך לפתח - אין מקום לכל אחד להדליק במקום נפרד, וא"כ די שאחד ידליק לכולם; אבל בשעת הסכנה שמדליקים בפנים - ידליק כ"א נרותיו במקום מיוחד {{מקור|(בית הלוי עה"ת, ענייני חנוכה - אחרי חומש בראשית, סוף ד"ה "שבת (דף כג) אר"ז מריש הוי", דפוס ר' יצחק גאלדמאן, ורשא תרמד, ריש דף לא.; שו"ת תשובות והנהגות ח"ג סי' ריט, עמ' רלז)}}.


==== חביבות במנהגי ההדלקה ====


חביבות מיוחדת נודעה לנר חנוכה ב[[מנהג|מנהגם של ישראל]], שתעשה ב[[שמחה]] גדולה וב[[קדושה]] ו[[טהרה]], כפי שהאריכו ספרי ה[[מוסר]] {{מקור|(}}[[יסוד ושורש העבודה]] {{מקור|שער יב, קב הישר שם, ועוד)}}.


נציין כמה מנהגים שנקבעו מחביבות זו:
* נהגו ה'''נשים''' שלא לעשות מלאכה בעוד שנרות דולקים {{מקור|(}}{{מקור|שולחן ערוך או"ח סימן תרע סעיף א$שו"ע או"ח סי' עתר סע' א}}{{מקור|, ועי' בפסקי תשובות שם אות ב, עמ' תסא-תסב, שהביא שני טעמים למנהג זה)}}, ויש מקומות שנהגו בכך אף הגברים {{מקור|מ"ב שם ס"ק ג|כן}}.
* יש שדקדקו [[נטילת ידיים|ליטול את ידיהם]] קודם שיברכו על ההדלקה, אך כדי שלא יחשב [[ליוהרא]] יביא עצמו לידי חיוב נטילה {{מקור|(ספר קב הישר שם בשם ה}}[[מהרי"ל]] {{מקור|והאח', - מובא בספר הלכות חנוכה, הוצאת מכון דגל ההלכה, ירושלים תש"ס, עמ' סט סעיף ג)}}.
* יש מי שכתב: "...ולכבוד ה[[מלאך|מלאכים]] קדישין הבאים להבית בשביל מצוה זו ידליק הנרות כשהוא לבוש בבגד עליון כמו שהולך לבית הכנסת..." {{מקור|קב הישר שם, - מובא בספר דיני חנוכה הנ"ל, עמ' ע סע' ה|כן}}.{{ש}}ויש  שדקדקו ללבוש לבוש חגיגי, כמו ב[[שבת]] ו[[יום טוב|יו"ט]], בשעת ההדלקה {{מקור|(עיין פסקי תשובות סי' עתרו אות ה וההערה 23, עמ' תצב; וכן}} [http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_46444_308.pdf נטעי גבריאל, חנוכה, פנ"א עמ' שיב]{{מקור|)}}. וכן נהגו [[תנועת החסידות|חסידים]] ללבוש את הכובע (- שטריימל) בשעת ההדלקה {{מקור|(}} [http://www.kolhalashon.com/New/Media/MP3JwPlayer.aspx?ID=794883&PathFile=0007-20081218-214405-%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AA_%D7%A0%D7%A8_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94.mp3&LangCode=Heb&RavName=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%90%D7%A9%D7%A8%20%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1&Path=Hebrew|MoadeyShanaDir|Hanuka|R0007-1&strSearchLang=Hebrew&Title=%D7%96%D7%9E%D7%9F%20%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AA%20%D7%A0%D7%A8%20%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94%20%D7%9B%D7%90%20%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95%20%D7%AA%D7%A9%D7%A1%D7%98&ShiurNum=6&NewOrder=New2Old&RavID=0007 הרב אשר וייס - דרך אגב - בשיעור (דקה 46:07-46:17)]{{מקור|, וכ"ה בתמונות רבות של אדמו"רים בשעת הדלקה)}}, ויש שלא נהגו בזה ([http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=900&cat=4&haoro=2 הרב מרדכי מנשה לאופר בשם האדמו"ר מחב"ד] ע"ש).
* יש שכתבו לדקדק לשהות ליד הנרות חצי שעה ו[[שמחה|לשמוח]] בהם {{מקור|(מקור חיים, לבעל ה}}[[חוות יאיר]]{{מקור| - מצוטט בפסקי תשובות סי' תורע אות ה, עמ' תצב; פסקי תשובות שם הערה 20 בשם תשובת שב יעקב סי' כב ועוד פוסקים; ספר הלכות חנוכה הנ"ל, עמ' עט סע' לה, בשם ההוספות לשו"ע הרב ובשם המקו"ח והשב יעקב הנ"ל; ועוד)}}.{{ש}}וכך העיד על עצמו הגאון ה[[אדר"ת]] ב[[צוואה|צוואתו]] {{מקור|(נפש דוד ב, יד}}<ref>מצוטט בספר דיני חנוכה הנ"ל, עמ' עט-פ, בפסקי תשובות שם הערה 20 ובספר עניינו של יום ח"א, חנוכה, עמ' שכו, שלג-שלד.</ref>{{מקור|)}}:{{ש}}{{ציטוטון|מצות נרות חנוכה הייתה חביבה עלי מאד, ולולי שיחת הבריות הייתי מהדר שידלקו זמן רב כיכולתם. והתענגתי לשבת בחדר שבו הנרות לראותם ולהסתכל בהם בכל רגע, ולא הלכתי מאותו החדר רק כשהייתי אנוס עפ"י עבודת הציבור, - ובכל זאת ישבתי נגד פתח אותו חדר, כדי להסתכל בהם כפעם בפעם, והיתי שש ושמח בהם הרבה.}} והוא הדריך את בניו לאחוז במנהגו {{מקור|כמובא בתחילת הצוואה הנ"ל|כן}}.
* נהגו ישראל לומר פסוקים ("[[מזמור שיר חנוכת הבית]]"<ref>ראה [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2727447&forum_id=19616 בחוברת של ארגון "אור האורות" לחנוכה]: "[[הרצי"ה קוק]] זצ"ל שר אחר כך 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד' {{מקור|תהלים ל|כן}} בנעימות שמחת קודש".</ref>, "ויהי נועם" ו"יושב בסתר עליון", ועוד), [[פיוטים]] ("[[מעוז צור ישועתי]]", ועוד), בקשות וייחודים קודם הדלקת הנרות ולאחריה {{מקור|ראה במקורות שהובאו בפסקי תשובות שם ובהערה 22, וכן בספר דיני חנוכה הנ"ל, עמ' עח-עט סע' לג; ועוד|כן}}.
* ראוי לכנס את בני הבית ליד הנרות ולספר בניסים ונפלאות שנשו לאבותינו בימים ההם בזמן הזה {{מקור|(פסקי תשובות שם בשם יסוד ושורש העבודה; ספר דיני חנוכה הנ"ל, עמ' עט סע' לד; ועי' קיצור שו"ע להגר"ש גנצפריד זצ"ל,}} {{מקור|קיצור שולחן ערוך קלט א$סי' קלט סע' א}}{{מקור|: "ויש לספר לבני-ביתו עניין הנִסים שנעשו בימים האלו" - אך לא הזכיר שיעשה זה בשעת הדלקת הנֵרות|כן}}.


== במה מדליקין? ==


==== נשים בהידור ====
נר חנוכה צריך חייב להיות מפתילה ו[[שמן]], ולכן אין להדליק בקסמים דקים שדולקים יפה או בגאז או בחשמל {{מקור|פסקי תשובות סי' תרעג אות א, עמ' תפ, בשם פוסקים רבים|כן}}.
בעיקר דין ההדלקה חייבות הנשים כמו הגברים, מפני שאף הן היו באותו הנס {{מקור|(שבת כג., שו"ע או"ח סי' תרהע סע' ג)}}. ולכן אם היא גרה לבדה עליה להדליק נר חנוכה, וכן אם בעלה איננו בבית היא מדליקה עבורו {{מקור|(ר' מ"ב סי' תרעז ס"ק ב, וכן סי' תרהע מ"ב ס"ק ט וביאור הלכה ד"ה אשה)}}.


אך ביחס לדין המהדרין המדליקין נר לכל אחד ואחד, נחלקו האחרונים אם גם אשה מדליקה, ויש בזה כמה דעות:
=== הלכות השמן ===


* יש אומרים שדינן של נשים שווה לדין האשים לחלוטין, והנשים צריכות להדליק נר נוסף {{מקור|(דעת '''הג"ר יוסף דב הלוי''' ד"ר '''סולובצ'יק''' זצ"ל מבוסטון - מובא בשמו בספר נפש הרב, לתלמידו הרב צבי שכטר שליט"א, חנוכה אות ד, מהדו' ירושלים תשנט עמ' רכו, וכן בספר מקראי קודש, מאת הרב משה הררי, פרק ט הערה ב; ועי' שער אפרים סי' מב)}}.
כל השמנים כשרים להדלקת נר חנוכה {{מקור|שולחן ערוך או"ח תרעג, א|כן}}. ואפילו בשמנים שאמרו [[חז"ל|חכמים]] שאין מדליקין בהם [[נר שבת|בשבת]] משום ששמנים אלו אין נמשכים אחר הפתילה - מדליקין בהם בחנוכה {{מקור|בבלי:שבת כא ב$שבת כא:|כן}} ואפילו ב[[שבת]] חנוכה {{מקור|(}}{{מקור|רש"י שבת כא ב$רש"י שם}}{{מקור|; שו"ע שם)}}, משום שכבתה אין זקוק לה<ref>ר' בכותרת: [[נר חנוכה#הלכות ההדלקה|הלכות ההדלקה]].</ref> ולכן אין חשש שיטה הנר כדי שתדלק יפה {{מקור|(גמרא ורש"י שם;}} {{מקור|משנה ברורה תרעג א$מ"ב שם ס"ק א}}{{מקור|)}}.


* יש אומרים שאע"פ שדין הנשים כאנשים, מ"מ נשים '''נשואות''' אינן מדליקות, משום ש"אשתו כגופו" {{מקור|(מ"ב סי' תרעא ס"ק ט; שער הציון סי' תערה סוף אות י; וכן הביא הרב דוד יוסף שליט"א בספרו תורת המועדים, חנוכה, סי' ב סע' ג והערה ג, הוצאת מכון יחוה דעת, ירושלים תשנו, עמ' מג-מד, בשם פוסקים רבים: שו"ת מהרש"ל סי' פח, כנסת הגדולה סי' תרעא הגהת ב"י, מטה משה סי' תתקפב, אליה רבה סי' תרעא ס"ק ג - הובא במחצית השקל סי' תהער ס"ק ד; ועוד)}}. ולפי זה, רווקה או [[אלמנה]] או [[גרושה]] מדליקה, גם אם יש לה עוד בני בית.
==== כשר למאכל ====


* המנהג הנפוץ שנשים שיש משהו המדליק בביתן, אינן מדליקות כלל<ref>מלבד קטנות.</ref> (- בין נשואות ובין רווקות) נר חנוכה. ויש לזה כמה טעמים<ref>כל הטעמים שייכים רק לשיטת הרמ"א שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק בעצמו, ולא לשיטת הרמב"ם שבעה"ב מדליק כנגד כולם, שאז מדליק "כמנין אנשי הבית נר לכל אחד ואחד בין אנשים בין נשים" {{מקור|(לשון הרמב"ם פ"ד מהל' חנוכה ה"א)}} ודו"ק. ועי' שו"ת תשובות והנהגות {{מקור|(ח"ג סי' ריט ד"ה ולפמ"ש, עמ' רלט)}}.</ref>:
אולם אין להדליק את הנרות מ[[חלב|חֵלֶב]] או מכל דבר שאסור באכילה, ו[[אין מבטלים איסור לכתחילה|אין לערבו]] בכדי ש[[ביטול בשישים|יתבטל בשישים]] {{מקור|משנה ברורה תרעג ב$פרמ"ג - מובא במ"ב שם ס"ק ב|כן}}. {{מקור|ועיין בפסקי תשובות שם אות ג (עמ' תפא) שהאריך במחלוקות הפוסקים בזה.}}
:# נשים טפלות לאנשים המדליקים {{מקור|(תשובת '''עולת שמואל''' סי' קה - מובא במ"ב סי' תעהר ס"ק ט, והיינו בין נשואות ובין רווקות {{מקור|(פסקי תשובות סי' תרעא אות ב ובהע' 6-7, ירושלים תשנז, עמ' תסד; שו"ת תשובות והנהגות סי' שמב סוף אות ז, ירושלים תשנד, עמ' רפט; הליכות שלמה, חנוכה, פרק טז אורחות הלכה הע' 9, ירושלים תשסד, עמ' רחצ; ועוד)}}.
:#"בתחלה כשתקנו נר איש וביתו על פתח ביתו מבחוץ ונמצאו בישראל מהדרין שיצאו לחוץ והדליקו בעצמם נוסף על הדלקת של בעל הבית אז לא נמצא שום אשה שתהי' מהמהדרים כי אין כבודה לצאת בחוץ בר"ה לעתותי ערב ולהדליק בין האנשים נהי אם אין האיש בביתו ועלי' מוטל מצות הדלקה על כרחה תצא לחוץ להדליק מ"מ אם יש כאן זכר המדליק אין מן החסידות שתחמיר על עצמה בזה ותביא עצמה לידי חשדא והשתא אע"ג שכולם מדליקין בפנים מ"מ מנהג הראשון לא זז ממקומו" {{מקור|(חי' '''חתם סופר''' שבת כא: ד"ה והמהדרין)}}.
:#אשה נשואה איננה מדליקה כי אשתו כגופו {{מקור|וכנ"ל}}. ואין זה דרך ארץ שבנותיה יהדרו בפניה כשהיא איננה מדליקה<ref>ולטעם זה, אלמנה או גרושה המדליקה בעצמה, אף בנותיה מדליקות {{מקור|(שם)}}.</ref> {{מקור|(משמרת שלום סי' מח - מובא בספר הלכות חנוכה, הוצאת דגל ההלכה, ירושלים תש"ס, עמ' לא סע' ה, תורת המועדים שם, ועוד)}}.
:#נשים נשואות אינן מדליקות {{מקור|וכנ"ל}}, ורווקות נדונות כעומדות להתחתן, שבשביל שנים מועטות שאינן נשואות - לא תקנו הידור בשבילן {{מקור|(הליכות שלמה חנוכה, פרק טז דבר הלכה סוף אות ד, עמ' רחצ, - מובא בספר שלמי מועד פרק מח, עמ' רכח)}}.
:#חיוב הדלקת נר חנוכה הוא משתי סיבות: זכר לנס פח השמן, זכר ל[[הדלקת המנורה]] ב[[בית המקדש]]. והדלקת המנורה במקדש היא חיוב ה[[ציבור]], ונשים אינן בכלל "ציבור" {{מקור|(זבחים עה.)}}, ולכן הן מחוייבות רק בחיוב הראשון - זכר לנס {{מקור|(מועדים וזמנים סי' קלג, ירושלים תשכא, עמ' סד-סה)}}. וההידור של "מוסיף והולך" הוא זכר לנס, וההידור שכל אחדואחד מדליק הוא זכר להדלקת המנורה במקדש, ובזה אין לנשים חלק {{מקור|(הגר"מ שטרנבוך שליט"א - שם, תשובות והנהגות ח"ב סי' שמב אות ז, עמ' רפט)}}.


=== דין מהדרין מן המהדרין ===
'''יש אומרים''' כי טוב להשתמש בשמן '''הראוי למאכל''' {{מקור|(}}[[הרב יוסף שלום אלישיב]]<ref>ראה [[תבנית:הידעת?/ל' כסלו ה'תש"ע]].</ref>{{מקור|)}}, ולא בשמן זית למאור<ref>יש להעיר, שה[[מסחר|סוחרים]] טוענים שפעמים שאף השמן למאור ראוי לאכילה, אלא שאין כותבים זאת, משום שאז יתחייב עליו במס הכנסה. במצבים כאלו, בפשטות, אין טעם להחמיר שלא להשתמש בו (וראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=24&t=2934 פורום 'אוצר החכמה'] שהאריכו בבירור המציאות והדין בזה). אך יש מי שאומר שבכל זאת יש להעדיף שמן לאכילה, שהרי אם יבוא אורח לביתו וירצה לתת לו משמן זה - לא ירצה האורח לאכול ממנו, שהרי כתוב עליו 'למאור ולא לאכילה', וא"כ אין ראוי שישתמש בו למצוה, כדברי הכתוב: "הקריבהו נא לפחתך {{מקור|- למושל שלך|כן}}, הירצך או הישא פניך" {{מקור|מלאכי א, ח|כן}}, ומ"מ גם לדעתו יש להעדיף 'שמן זית למאור' על פני שמנים אחרים הראויים למאכל, משום שלמעשה גם שמן זית למאור ראוי למאכל ורק משום שמירת יתר משרד הבריאות פוסלו לאכילה {{מקור|למועדים ולימים, הרב מרדכי אליהו, הלכות חנוכה , דיני הנרות, הלכה כה|כן}}.</ref>, ועל כן יש הממליצים שלא לחסוך בממון אלא לקנות שמן הראוי למאכל {{מקור|הרב מרדכי אליהו|כן}}. '''ויש אומרים'''{{הערה1=וראה במאמרו של הרב שמואל ברוך גנוט: [http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=1257:shemenzayit&catid=57:categoryhagimpapers&Itemid=81 הדלקה בשמן זית למאור בחנוכה] (באתר 'השבת').}} שאין צורך להקפיד בכך {{מקור|בשם הרב שמואל הלוי וואזנר|כן}}{{דרוש מקור}}, ואין לנו להמציא מדעתו [[חומרא|חומרות]] שלא נמצאו בספרי ה[[פוסקים]]{{הערה|1=ראה במקורות שהובאו ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=24&t=11908#p112430 פורום 'אוצר החכמה'].}}.
נחלקו ה[[ראשונים]] האם דין מהדרין מורכב על דין המהדרין או לא, כלומר האם עליהם להדליק "פחות והולך" {{מקור|(- לבית שמאי)}} או "מוסיף והולך" {{מקור|(- לבית הלל)}} כמספר בני הבית או שעליהם להדליק רק כמספר הימים.


שיטת הרמב"ם {{מקור|(פ"ד מהל' מגילה וחנוכה הל' א-ב)}} שצריך להדליק כנגד בני הבית, לדוגמא אם בני הבית עשרה, ביום הראשון ידליקו עשרה נרות, ביום השנים - עשרים, וכך הלאה, עד שביום השמיני ידליקו שמונים נרות.
==== שמן זית ונרות שעווה{{הערה|1=וראה את הסקירה של הרב נחמן ווילהעלם, [http://www.haoros.com/print.asp?kovetz=910&cat=9&what=kovetz נר חנוכה בשמן זית ובשעוה].}} ====


לעומת זאת, ה[[תוספות]] {{מקור|(שבת כא: ד"ה מהדרין מן המהדרין)}} הקשו על שיטה זו, שלשיטה זו אין היכר במספר הימים, והעוברים ושבים {{מקור|שני יודעים כמה אנשים דרים בבית}} אינם יכולים לדעת לפי מספר הנרות באיזה יום מימי החג<ref>יש להתפלא על הדברים, שכן אף לשיטת התוס', לא ניתן להבחין במספר הימים, שכן אם העוברים ושבים רואים ג' נרות זה יכול להיות שמדובר ביום השלישי של חנוכה ובעל הבית הוא מהמהדרין מן המהדרין, או שיש בבית זה שלושה אנשים שהם מהמהדרין המדליקים "נר לכל אחד ואחד". '''ויתכן ליישב''', שבכ"ז כשעוברים ושבים רואים שבבתים רבים ישנם ג' נרות הם מבינים שזהו יום ג' של חנוכה.</ref>.
אמר [[רבי יהושע בן לוי]]: כל השמנים כולן יפין לנר, ו'''שמן [[זית]] [[מצוה מן המובחר|מן המובחר]]''', משום שאורו צלול, ולכך יש להעדיפו על שמן שדולק זמן רב יותר {{מקור|בבלי:שבת כג א$שבת כג.|כן}}. יש אומרים שדבריו אמורים דוקא על נר שבת {{מקור|שולחן ערוך או"ח רסד ו$עי' שו"ע או"ח סי' סדר סע' ו|כן}}, ויש אומרים שאף בנר חנוכה עדיף להדליק בשמן זית {{מקור|(ב"י או"ח ר"ס תרעג בשם הרוקח סי' רכו ד"ה כל השמנים; רמ"א שם; ועוד}}<ref>הב"י הביא שכ"כ [[המרדכי]] בשם [[המהר"ם מרוטנבורג]], אולם במרדכי שלפנינו {{מקור|שבת רמז רסח)}} כתוב: "ומהר"ם ז"ל היה רגיל [*בשבת] להדליק בשמן זית בשרגות קטנות של מתכת וטעמו היה דאם היה של חרס היה צריך בכל לילה חדשים..." ז"א שנוספה כאן הגהת [[הרמ"א]] שמעמידה זאת דוקא בשבת.</ref>{{מקור|)}}, ועליהם נסובים דברי הגמרא הנ"ל {{מקור|תוס' שם ד"ה מריש הוה וכו'; מאירי שם; הגהות מיימוניות פ"ד מהל' חנוכה ה"ו אות ה|כן}}. ולכן, אם אין לו שמן זית - מצוה בשמנים שאורם דולק יפה {{מקור|רמ"א הנ"ל|כן}}.


יש המסבירים את שיטת הרמב"ם שלדעתו אין ההידור בציון מספר הימים ע"י הנרות, אלא בריבוי אור, והמהדרין מדליקים נרות כנגד בני הבית, והמהדרין מן המהדרין מוסיפים עליהם ב'''כמות הנרות''' {{מקור|(מנחת אשר, בראשית, סי' נד אות ג, עמ' שנה, וע"ש שכ"מ בחי' ה[[ריטב"א]] החדשים שם ובחי' ה[[ר"ן]] [המיוחסים לריטב"א] שם)}}.
יש שהביאו טעם נוסף להדלקה בשמן זית - כדי לעשות באופן דומה ל[[מנורה]] ב[[בית המקדש]]<ref>מצינו כמה דימויים בין המנורה במקדש לחנוכה {{מקור|ראה לדוגמא שערי תשובה או"ח סוף סי' תרעט|כן}}, ואכמ"ל.</ref> {{מקור|שפת אמת שבת כג: ד"ה שם בגמ' אריב"ל|כן}} שבה נעשה [[נס פך השמן|הנס]] {{מקור|מהר"ל, נר מצוה<ref>במהדורת הצילום הרגילה אצל הלומדים - הוצאת יהדות, בני ברק תשל"ב.</ref> עמ' כד ד"ה אמר יהודה; לבוש או"ח סי' תרעג סעיף ב; ערוך השולחן שם אות א; ועי' תשובות והנהגות ח"ג סי' ריח|כן}}.


למרבה הפלא<ref>כבר עמד על כך ה[[ט"ז]] {{מקור|סי' תרעא סוף ס"ק א, - הובא בפ"ת שם ס"ק ג}} וזה לשונו: "וזה חידוש שהספרדים נוהגים כתוס' והאשכנזים כרמב"ם וזה לא מצינו בשאר מקומות" עכ"ל. אולם כבר העירו על דבריו: '''(א)''' הספרדים אינם נוהגים כך מפני שזו שיטת התוס', אלא מפני שכבר העיד הרמב"ם {{מקור|(פ"ד מהל' חנוכה ה"ג)}} שכך היה "מנהג פשוט בכל עירינו שבספרד" {{מקור|(ועי' באר הגולה שם)}}. '''(ב)''' האשכנזים אינם נוהגים לגמרי כמנהג הרמב"ם, משום שלדעת הרמב"ם אחד מדליק כנגד כולם, ואילו למנהג האשכנזים כאו"א מבני הבית מדליק {{(מקור|([[ערוך השולחן]] שם סע' טו-טז [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94#.D7.A1.D7.99.D7.9E.D7.9F_.D7.AA.D7.A8.D7.A2.D7.90_.D7.A1.D7.A2.D7.99.D7.A3_.D7.97 מובא כאן], ור' לעיל בכותר: דין המהדרין)}}. '''(ג)''' האשכנזים חוששים גם לשיטת התוס' ומדליקין כ"א את נרותיו במקום אחר {{מקור|(עי' ערוך השולחן שם סע' ז-ח)}}. {{מקור|וכיו"ב מצאנו בהנחת [[תפילין]] שהאשכנזים מברכים על הנחת התפילין כשיטת התוס' (מנחות לו. ד"ה לא סח), אך חוששים להחולקים ואומרים "[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד]]" (רמ"א או"ח סי' כה סוף סע' ה, מ"ב שם ס"ק כא).}} '''(ד)''' יש שציינו לכמה מקומות שמצאנו שהאשכנזים נוהגים כשיטת הרמב"ם והספרדים כתוס' {{מקור|(המועדים בהלכה, חנוכה, פרק שני הערה 15, הוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם, ירושלים תשמג, עמ' קצח, בשם מאסף "לקט שושנה", סאטמארא תרצח, חוברות ג וה)}}.</ref>, הספרדים נוהגים שאחד (- בעל הבית) מדליק נר ו"מוסיף והולך", ואפילו אם בני הבית רבים אינו מוסיפים נרות נוספים {{מקור|([[שולחן ערוך|שו"ע]] או"ח סי' תרעא סע' ב)}}, ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק ו"מוסיף והולך", אך הם מדקדקים שכל אחד ואחד יניח את נרותיו במקום מיוחד כדי שיהיה היכר כמה נרות מדליקין {{מקור|(רמ"א שם)}}.
יש שנהגו להדליק בשעווה שאורה צלול כמו שמן {{מקור|שולחן ערוך או"ח תרעג$רמ"א שם|כן}}. ויש מי שאומר שאין להדליק בשעווה, משום שהנס נעשה בשמן ויש להדליק רק בשמן {{מקור|(}}[[מהר"ל]] {{מקור|נר מצוה עמ' כד - הנ"ל)}} ועוד ששעווה דינו כאבוקה שפסולה להדלקה {{מקור|שם עמ' כו|כן}}. ומ"מ לא קיבלו ה[[פוסקים]] את דעתו, וקבעו שמותר להדליק בשמן של שעווה {{מקור|שער הציון סי' תרעג אות ד בשם מחצית השקל|כן}}, ומ"מ מצוה מן המובחר להדליק בשמן שבו נעשה הנס {{מקור|משנה ברורה תרעג ד$מ"ב סי' תרעג ס"ק ד בשם שו"ת מהר"י ברונא סי' לט|כן}}.


==== הידורים נוספים בשמן ====


* אם יש לפניו שמן מ[[חו"ל]] ושמן מ[[ארץ ישראל]] יש מי שאומר שראוי להעדיף '''שמן של ארץ ישראל''' {{מקור|(}}[[הרב מרדכי אליהו]]{{מקור|, קול צופיך גיליון 377, כסליו ה'תשס"ו, וגיליון 290, כסליו ה'תשס"ה}}<ref>ניתן לקרא את הדברים [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=603&id=3054&q= באתר ישיבה] בכותרת: "שמן זית מן המובחר".</ref>{{מקור|)}}.


==== השימוש בשמן מה"[[שביעית]]" ====


==== טעמם של זקני ארץ ישראל צידן ====
יש אומרים שאסור להדליק נרות חנוכה בשמן זית משנת ה[[שמיטה]], משום שנאמר {{מקור|ויקרא כה ו$ויקרא כה, ו|כן}}: "והייתה [[שבת הארץ]] לכם לאכלה" - ולא להפסד או לשריפה  {{מקור|בבלי:פסחים נב ב$פסחים נב:|כן}}. [[פירות שביעית]] ובכללם שמן הזית ניתנו לאכילתנו ולהנאתנו ונר חנוכה איננו עומד לשימושנו והנאתנו {{מקור|(עי' ב}}{{מקור|שו"ת:שבט הלוי א קפד$שו"ת שבט הלוי ח"א סי' קפד ס"ק א}} {{מקור|שהביא מהאח' שאוסרים, אך תמה על דבריהם, וכתב בכ"ז להחמיר אע"פ שהטעם לא ברור)}}.
בגמרא {{מקור|(שבת שם)}} מובא מחלוקת בטעמי בית הלל ובית שמאי:
:"אמר עולא: פליגי בה תרי אמוראי במערבא רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא, חד אמר טעמא דבית שמאי כנגד ימים הנכנסין, וטעמא דבית הלל כנגד ימים היוצאין; וחד אמר טעמא דבית שמאי כנגד פרי החג, וטעמא דבית הלל ד[[מעלין בקדש ואין מורידין]].
:אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן שני זקנים היו בצידן אחד עשה כבית שמאי ואחד עשה כדברי בית הלל זה נותן טעם לדבריו כנגד פרי החג וזה נותן טעם לדבריו דמעלין בקדש ואין מורידין".


ה[[רי"ף]] {{מקור|(שם - ט: לדפי הרי"ף)}} הביא את הסיפור על שני הזקנים בצידן. ותמהו שהרי הרי"ף דרכו להשמיט את המשא ומתן וה[[אגדה|אגדתות]], ולהביא רק את הנוגע ל[[הלכה]], ומדוע כאן הביא את הסיפור הזה, ומה ניתן ללמוד ממנו להלכה?
לעומת זאת, יש המתירים להדליק את נר החנוכה בשמן מפירות שביעית, וטעמם שכמעט הכל נהנים מאור נרות החנוכה, וכמו שמותר לפרסם פרסום עסקי בפרות שביעית כי יש בזה הנאה, אף פרסום הנס איננו שונה<ref>[[הרב איתמר אורבך]] (רב היישוב [[חשמונאים]] ור"מ ב[[ישיבת מרכז הרב]]) במאמר [http://www.myesha.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/127.pdf אור הלב] {{מקור|בבטאון "ישע שלנו"|כן}} משיב על טענה זו, ש"פרסום הנס של חנוכה איננו שיווקי פרסומי] אלא נועד לבצר לחזק ולהשלים את ה[[אמונה]] הישראלית. לכן ההשוואה של נר חנוכה לפרסום עסקי איננה מעיסוקו של נר חנוכה. כמו [[מנורת המקדש]] הניצבת בהיכל ונרותיה אינם באים משמן של שביעית, ועניינם להאיר לכל באי עולם בהארה שלמה ופנימית, כך נרות החנוכה".</ref>. ואף שאסור לעשות מלאכה מאור הנס, מ"מ יש הנאה מעצם האור {{מקור||(}}{{מקור|שו"ת:מנחת שלמה א מב$שו"ת מנחת שלמה ח"א סי' מב}}{{מקור|; שם מהד' תנינא סי' קכב אות א; ועוד; וראה}} [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/01/00105.htm מאמרו של הרב יואל פרידמן בנושא]{{מקור|, בקובץ 'אמונת עיתך' גיליון 1)}}.


ומצאנו בזה כמה הסברים:
=== הלכות הפתילות ===
* [[הגר"א]] {{מקור|(או"ח סי' תרעא סע' ב)}} כתב לדייק שהרי"ף סובר כמו הרמב"ם הנ"ל, שאין צורך לציין את מספר הימים, שכן רק לטעם של "ימים הנכנסים וימים היוצאים" צריך לציין את היום, אך לטעם שמעלין בקודש אי"צ לציין את היום<ref>ולפ"ז נחלקו התוס' והרמב"ם כאיזה דעה ההלכה, אם טעם בית הלל משום "ימים הנכנסים" או משום "מעלין בקודש", (א"נ התוס' לא פליגי לדינא על הרמב"ם, ואמרו דבריהם רק למ"ד שטעמם משום "ימים הנכנסים", וא"כ יש עוד טעם לכך שהאשכנזים נוהגים שכאו"א מבני הבית מדליק).
=== שיעור השמן והפתילות ===
(עד שתכלה וכו')


=== דיני ומנהגי החנוכיה ===


ו'''הבית הלוי''' {{מקור|(עה"ת, חנוכה, סוף ד"ה בגמרא חד אמר טעמא, עמ' 58)}} כתב שלהתוס' ההכרח לומר דס"ל שכו"ע מודים שעיקר ההידור הוא לציין את היום במספר הנרות, רק שנחלקו אם הסדר הוא מפני ימים הנכנסים או מפני מוסיף והולך ע"ש. וע"ע ב[[פני יהושע]] {{מקור|(שבת כא: ד"ה פליגי בה תרי אמוראי)}} וב[[שפת אמת]] {{מקור|(שבת שם ד"ה שם בגמ' מעלין בקודש)}}. אולם מסתבר שהגר"א לא למד כדבריו, דאל"כ אין ראיה מהזקנים בצידן לדעת הרמב"ם. ואולי כוונת הגר"א שמדהביא הרי"ף להך עובדא ש"מ שסבר שלטעמא דמעלין בקודש לא אכפ"ל בהיכר הימים וכהרמב"ם, וצ"ע.</ref>.
{{ערך מורחב|ערך=[[חנוכיה]]}}
{{להשלים}}
רבים נהגו להדליק רק בחנוכיה{{דרוש מקור}}.  


* [[הבית הלוי]] {{מקור|(עה"ת, חנוכה - בסוף חומש בראשית, סוף ד"ה בגמרא חד אמר טעמא, מהדו' ר' יצחק גאלדמאן, ורשא תרמד, דף כט.)}} כתב שלטעם של ימים הנכנסים, מי שיש לו ליום שלישי ב' נרות<ref>נידון זה (מי שיש לו ליום השלישי ב' נרות - כמה ידליק, שנוי במח' אח', שהמ"ב {{מקור|(סי' תרע"א ס"ק ה)}} פסק כהחיי אדם שידליק רק שני נרות, וכ"כ הכתב סופר {{מקור|סי' קלה – הובא בשעה"צ שם אות ה|}}. וכ"ד [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] זצ"ל {{מקור|(עי' שו"ת משפט כהן סי' צה)}}. ואילו הגרא"מ שך זצ"ל {{מקור|(אבי עזרי סוף הל' חנוכה)}} חלק ע"ז, וכתב שידליק ב' נרות, וכ"כ במנחת אשר {{מקור|(בראשית סי' נד סוף אות ג, עמ' שנו)}}. והאריכו למדני וחכמי זמנינו בנידון זה {{מקור|(עי' פניני רבנו האבי עזרי, להרב משה מרדכי הלוי שולזינגר שליט"א, זכרון מאיר תשסב, פניני תורה - שבסוף הספר, סי' ה, עמ' שלג-שלח; פרקי השנה להרב צבי יברוב, ח"א פל"ג, עמ' קפד-קצ; במקורות שציין בפסקי תשובות סי' תרעא הע' 7, עמ' תסד-תסה; שו"ת תשובות והנהגות ח"ג סי' ריט, עמ' רלה; במקורות שציין הרב דוד יוסף בתורת המועדים, חנוכה, סי' א סע' ח והע' ח, עמ' כד; ודרשת בחגך, הרב אבישי נתן מיטליס שליט,א, חנוכה, עמ' קכב; ועוד)}}.</ref> - ידליק רק אחד, שכן א"א לו לציין את הימים הנכנסים, והדלקת שתי נרות לא מעלה ולא מורידה; ואילו לטעם שמעלין בקודש י"ל שאם א"א לו להוסיף לפחות לו יחסר ויוריד בקודש.
ב[[חסידות חב"ד]] מקפידים - אם אפשר - להניח את החנוכייה על כיסא דווקא {{מקור|(ספר המנהגים של הרבי מליובאוויטש זצ"ל, בעריכת הרב יהודה לייב גרונר והרב מנחם זאב וולף הלוי גרינגלאס, עמ' 70}}<ref>הדברים נגישים ב[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=25066 אינטרנט].</ref>{{מקור|)}}.


* ה[[משנה ברורה]] {{מקור|(ביאור הלכה סי' תרעא סע' ב ד"ה ויש אומרים דכל אחד)}} שכתב דאפשר שכוונת הרי"ף לומר, שאע"פ שבכל התורה קיי"ל דהלכה כבית הלל {{מקור|וכנ"ל}}, מ"מ כ"ז במקום שנחלקו בעיקר הדין, אבל במקום שנחלקו בהידור - רשאי כ"א לעשות כרצונו, ולכך אחד הזקנים עשה כבית הלל וחברו כבית שמאי. וללמדנו הלכה זו, הביא הרי"ף למעשה זה.
== הלכות הנר ==
:והוא מסיים את הדברים: "אכן מדלא הוזכר דבר זה בשום פוסק, אין לצרף דבר זה להלכה כלל, ולא כתבתי רק לעורר את לב המעיינים".


== חביבות המצוה ==
* כבתה זקוק/אין זקוק לה.
הרמב"ם {{מקור|(פ"ד מהל' מגילה וחנוכה הי"ב)}} כותב:
* הדלקה/הנחה עושה מצוה
:"מצות נר חנוכה - מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח הקל והודיה לו על הנסים שעשה לנו".


ואמרו חז"ל: הרגיל ב[[נר שבת]] ובנר חנוכה זוכה לבנים [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]], שנאמר {{מקור|([[משלי]] ו, כג)}}: "נר מצוה ותורה אור" {{מקור|(שבת כג: וב[[רש"י]] שם, - מובא בב"י או"ח ר"ס תרעא ובמ"ב שם ס"ק א; וע"ע ב[[מאירי]] שם)}}.
== זמן ההדלקה ==


בספר [[קב הישר]] {{מקור|(פרק צו)}} כתב:
(מח' הרמב"ם והשו"ע אם בשקיעה או בצאה"כ; הדלקה בפלג המנחה; הדלקה לאחר הזמן; [http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=697:shabat-hanuka&catid=57:categoryhagimpapers&Itemid=81 שבת חנוכה])
:"...בהרבה מקומות מצינו שחביבין לפני הקב"ה נרות של מצוה, כמו שאמר הכתוב {{מקור|(ישעיה כד, טו)}}: "באורים כבדו ה'". וכל הנר הדלוק לדבר מצוה יש בו קדושה נפלאה גדולה אין שיעור, ואלו היינו זוכים להשגות [[רוח הקודש]], היינו מברכים ומבינים ומשיגים ע"י מצות הדלקת הנרות של מצוה עתידות, דהנר של מצוה מתנבא כמו [[נביא]] המתנבא על פי ה'..."


חביבות זאת מתבטאת בדין ובמנהג.
== מקום הנרות ==
 
'''בדין כיצד?'''
 
הרמב"ם מונה שתי הלכות הנובעות מחביבות זו:
 
'''א.''' קדימות ביחס ל[[מצוות דרבנן]] אחרות –
:"הרי שאין לו אלא פרוטה אחת ולפניו קידוש היום והדלקת נר חנוכה מקדים לקנות שמן להדליק נר חנוכה על היין לקידוש היום<ref>דין זה מקורות בגמרא {{מקור|(שבת כג:)}}, ונפסק בשו"ע {{מקור|(או"ח סי' תרעח)}}.</ref>, הואיל ושניהם מדברי סופרים מוטב להקדים נר חנוכה שיש בו זיכרון הנס" {{מקור|(שם הל' יג)}}.
'''ב.''' חיוב [[עני]] לחזר על הפתחים ולקיים המצוה:
:"אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק<ref>המפרשים חפשו מקור לדין זה. '''הרב המגיד''' {{מקור|(שם הי"ב)}} כתב שהרמב"ם למד זאת מדיני [[פסח]], שמבואר ב[[משנה]] {{מקור|(ר"פ ערבי פסחים - צט:)}}: "לא יפחתו לו מ[[ארבעה כוסות]] של יין, ואפילו מן ה[[תמחוי]]", וכתב שם ה[[רשב"ם]]: "והוא הדין אם [- [[גבאי צדקה]]] לא נתנו לו שצריך לחזר על הפתחים".
 
 
'''הגר"א''' {{מקור|(או"ח ריש סי' תרעא, - הובא בהרחבה ובתוספת הסבר בספר המועדים בהלכה, חנוכה, ר"פ שני, מהדו' מכון התלמוד הישראלי השלם, ירושלים תשמג, עמ' קצז)}} הוסיף ראיה לדין זה, ע"י חשבון: נר חנוכה קודם ל[[קידוש|קידוש היום]] {{מקור|(כנ"ל)}}, וקידוש היום קודם ל[[כבוד שבת|כבוד יום]] {{מקור|(פסחים קה:, שו"ע או"ח סי' רעא סע' ג)}}, ומוכח בגמרא שעל כבוד היום חייב למכור את כסותו {{מקור|שכן הגמרא (פסחים קח., ועי' או"ח סי' רנג) אומרת שאפילו ל[[רבי עקיבא|ר"ע]] אדם חייב לדאוג לדבר מועט ל[[עונג שבת]], ואפילו אם יצטרך לבריות. לפ"ד הרשב"ם הנ"ל, על מצוה שמקבלים מה[[צדקה]], חייב אדם לחזר על הפתחים אם לא נתנו לו}}. ונמצא שחייב למכור כסותו על קידוש היום, וכ"ש שעל נר חנוכה.</ref> {{מקור|(שם הל' יב)}}.
 
 
 
==== חביבות במנהגי ההדלקה ====
חביבות מיוחדת נודעה לנר חנוכה ב[[מנהג|מנהגם של ישראל]], שתעשה בשמחה גדולה ובקדושה וטהרה, כפי שהאריכו ספרי ה[[מוסר]] {{מקור|([[יסוד ושורש העבודה]] שער יב, קב הישר שם, ועוד)}}.
 
נציין כמה מנהגים שנקבעו מחביבות זו:
* נהגו ה'''נשים''' שלא לעשות מלאכה בעוד שנרות דולקים {{מקור|([[שולחן ערוך|שו"ע]] או"ח סי' עתר סע' א, ועי' בפסקי תשובות שם אות ב, עמ' תסא-תסב, שהביא שני טעמים למנהג זה)}}, ויש מקומות שנהגו בכך אף הגברים {{מקור|(מ"ב שם ס"ק ג)}}.
 
 
* יש שדקדקו [[נטילת ידיים|ליטול את ידיהם]] קודם שיברכו על ההדלקה, אך כדי שלא יחשב [[ליוהרא]] יביא עצמו לידי חיוב נטילה {{מקור|(ספר קב הישר שם בשם ה[[מהרי"ל]] והאח', - מובא בספר הלכות חנוכה, הוצאת מכון דגל ההלכה, ירושלים תש"ס, עמ' סט סעיף ג)}}.
 
 
* יש מי שכתב: "...ולכבוד ה[[מלאך|מלאכים]] קדישין הבאים להבית בשביל מצוה זו ידליק הנרות כשהוא לבוש בבגד עליון כמו שהולך לבית הכנסת..." {{מקור|(קב הישר שם, - מובא בספר דיני חנוכה הנ"ל, עמ' ע סע' ה)}}.
:ויש  שדקדקו ללבוש לבוש חגיגי, כמו ב[[שבת]] ו[[יום טוב|יו"ט]], בשעת ההדלקה {{מקור|(עי' פסקי תשובות סי' עתרו אות ה וההערה 23, עמ' תצב)}}. וכן נהגו חסידים ללבוש את הכובע (- שטריימל) בשעת ההדלקה {{מקור|(שמעתי מהרב אשר וייס שליט"א, וכ"ה בכל התמונות של האדמו"רים בשעת הדלקה)}}.
 
 
* יש שכתבו לדקדק לשהות ליד הנרות חצי שעה ולשמוח בהם {{מקור|(מקור חיים, לבעל ה[[חוות יאיר]] - מצוטט בפסקי תשובות סי' תורע אות ה, עמ' תצב; פסקי תשובות שם הערה 20 בשם תשובת שב יעקב סי' כב ועוד פוסקים; ספר הלכות חנוכה הנ"ל, עמ' עט סע' לה, בשם ההוספות לשו"ע הרב ובשם המקו"ח והשב יעקב הנ"ל; ועוד)}}.
:וכך העיד על עצמו הגאון ה[[אדר"ת]] ב[[צוואה|צוואתו]] {{מקור|(נפש דוד ב, יד, - מצוטט בספר דיני חנוכה הנ"ל, עמ' עט-פ, בפסקי תשובות שם הערה 20 ובספר עניינו של יום ח"א, חנוכה, עמ' שכו, שלג-שלד)}}:
::"מצות נרות חנוכה הייתה חביבה עלי מאד, ולולי שיחת הבריות הייתי מהדר שידלקו זמן רב כיכולתם. והתענגתי לשבת בחדר שבו הנרות לראותם ולהסתכל בהם בכל רגע, ולא הלכתי מאותו החדר רק כשהייתי אנוס עפ"י עבודת הציבור, - ובכל זאת ישבתי נגד פתח אותו חדר, כדי להסתכל בהם כפעם בפעם, והיתי שש ושמח בהם הרבה".
:והוא הדריך את בניו לאחוז במנהגו {{מקור|(כמובא בתחילת הצוואה הנ"ל)}}.
 
 
* נהגו ישראל לומר פסוקים, פיוטים ("מעוז צור", ועוד), בקשות וייחודים קודם הדלקת הנרות ולאחריה {{מקור|(ר' במקורות שהובאו בפסקי תשובות שם ובהערה 22, וכן בספר דיני חנוכה הנ"ל, עמ' עח-עט סע' לג; ועוד)}}.


{{ערך מורחב | ערך= [[נר חנוכה/מקום ההדלקה]]}}


* ראוי לכנס את בני הבית ליד הנרות ולספר בניסים ונפלאות שנשו לאבותינו בימים ההם בזמן הזה {{מקור|(פסקי תשובות שם בשם יסוד ושורש העבודה; ספר דיני חנוכה הנ"ל, עמ' עט סע' לד; ועי' קיצור שו"ע להגר"ש גנצפריד זצ"ל, סי' קלט סע' א: "ויש לספר לב"ב ענין הניסים שנעשו בימים האלו" - אך לא הזכיר שיעשה זה בשעת הדלה"נ)}}.
בגמרא {{מקור|בבלי:שבת כא ב$שבת כא:|כן}} מובאת ברייתא:
:"נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ {{מקור|- כדי לפרסם את הנס, רש"י|כן}}. אם היה דר בעלייה {{מקור|- שאין לו מקום בחצר להניחה שם, רש"י|כן}} - מניחה בחלון הסמוכה ל[[רשות הרבים]]. ובשעת ה[[סכנה]]<ref>ועי' בחי' הריטב"א החדשים {{מקור|שם ד"ה ובשעת הסכנה|כן}} כתב שאפילו כשאין מצב של [[פיקוח נפש]], אלא רק של [[צער]] או [[איבה]] או שנושבת רוח חזקה שעלולה לכבות את הנר. ומכאן יש שלמדו שאפי' במקום שיש חשש שהחנוכיה [[גניבה|תגנב]] וכיו"ב ג"כ רשאי להדליק בפנים.</ref> - מניחה על שלחנו, ודיו".


== ברכות ההדלקה ==
==== ברכות הרואה ====
== סדר ההדלקה ==
(איזה נר קודם, מימין או משמאל)
(התעסק בהדלקת נר של שעוה והזדמן לו נר של שמן)
=== זמן ההדלקה ===
(מח' הרמב"ם והשו"ע אם בשקיעה או בצאה"כ; הדלקה בפלג המנחה; הדלקה לאחר הזמן)
== מקום הנרות ==
בגמרא {{מקור|(שבת כא:)}} מובאת ברייתא:
:"נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ {{מקור|(- כדי לפרסם את הנס, רש"י)}}. אם היה דר בעלייה {{מקור|(- שאין לו מקום בחצר להניחה שם, רש"י)}} - מניחה בחלון הסמוכה ל[[רשות הרבים]]. ובשעת הסכנה - מניחה על שלחנו, ודיו".
נמצא שישנם שלושה דרגות להדלקה:
נמצא שישנם שלושה דרגות להדלקה:
#על פתח ביתו מבחוץ.
#על פתח ביתו מבחוץ.{{ש}}ויש אמרים שכל זה כשפתח ביתו סמוך לרשות הרבים, אך אם יש לו חצר - ידליק בפתח חצרו<ref>בשם ה[[חזון איש]] מובא שכל זה בחצרות שבימי חז"ל, שהיו עושים בהם את רוב תשמישם {{מקור|רש"י ריש ב"ב|כן}}, אך בזמנינו יש להדליק על פתח הבית לכיוון חדר המדרגות. '''ויש אומרים''' {{מקור|ובהם: הגרי"ז הלוי סולובצ'יק זצ"ל גאב"ד בריסק|כן}} שה"ה הגר בבית משותף - ידליק בכניסת לחצר, ואם אין חצר - ידליק בכניסה לחדר המדרגות, שחדר המדרגות נידון כחצר לענין זה. {{מקור|(שתי הדעות מובאות בספרים: מועדים וזמנים ח"ו סי' פז; פסקי תשובות סי' תרעא אות ד-ה, עמ' תסו-תסז; תשבות והנהגות ח"ב סי' שמב ס"ק ב ד"ה אמנם בעיקר, עמ' רפו-רפז; דיני החנוכה, הוצאת מכון דגל ההלכה ירושלים תש"ס, עמ' נו, סע' י; ועוד).}}</ref> {{מקור|תוס' שם ד"ה מצוה להניחה; רשב"א וריטב"א שם ד"ה נר חנוכה; ב"י או"ח סי' תרעא סע' ה בדעת הטור; ועוד|כן}}. ויש חולקים {{מקור|רש"י שם ד"ה מבחוץ; ועי' ביאור הלכה שם ד"ה פתח החצר|כן}}. והלכה כדעה ראשונה {{מקור|שו"ע שם|כן}}.
#:ויש אמרים שכל זה כשפתח ביתו סמוך לרה"ר, אך אם יש לו חצר - ידליק בפתח חצרו<ref>בשם ה[[חזון איש|חזו"א]] מובא שכל זה בחצרות שבימי חז"ל, שהיו עושים בהם את רוב תשמישם {{מקור|(רש"י ריש ב"ב)}}, אך בזמנינו יש להדליק על פתח הבית לכיוון חדר המדרגות. '''ויש אומרים''' {{מקור|(ובהם: הגרי"ז הלוי סולובצ'יק זצ"ל גאב"ד בריסק)}} שה"ה הגר בבית משותף - ידליק בכניסת לחצר, ואם אין חצר - ידליק בכניסה לחדר המדרגות, שחדר המדרגות נידון כחצר לענין זה. {{מקור|(שתי הדעות מובאות בספרים: מועדים וזמנים ח"ו סי' פז; פסקי תשובות סי' תרעא אות ד-ה, עמ' תסו-תסז; תשבות והנהגות ח"ב סי' שמב ס"ק ב ד"ה אמנם בעיקר, עמ' רפו-רפז; דיני החנוכה, הוצאת מכון דגל ההלכה ירושלים תש"ס, עמ' נו, סע' י; ועוד).}}</ref> {{מקור|(תוס' שם ד"ה מצוה להניחה; רשב"א וריטב"א שם ד"ה נר חנוכה; ב"י או"ח סי' תרעא סע' ה בדעת הטור; ועוד)}}. ויש חולקים {{מקור|(רש"י שם ד"ה מבחוץ; ועי' ביאור הלכה שם ד"ה פתח החצר)}}. והלכה כדעה ראשונה {{מקור|(שו"ע שם)}}.
#אם אינו יכול להניח בפתח, יניח בחלון הסמוך לרשות הרבים.
#אם אינו יכול להניח בפתח, יניח בחלון הסמוך לרשות הרבים.
#אם אינו יכול להניח בפתח או בחון, יניח בתוך הבית.
#אם אינו יכול להניח בפתח או בחלון, יניח בתוך הבית.
 
 


==== הניח על השולחן שלא בשעת הסכנה ====
==== הניח על השולחן שלא בשעת הסכנה ====
נחלקו האחרונים, יש אומרים שכל סדרי קדימויות אלו נאמרו [[לכתחילה]], אבל [[בדיעבד]] אפילו אם יכול להדליק על פתח ביתו והדליק על שולחנו יצא ידי חובתו {{מקור|([[הרב שלמה זלמן אוירבך|הגרש"ז אוירבך]] זצ"ל - מובא בשלמי מועד ר"פ מג, מהדו' ירושלים תשסד, עמ' קפז, וכן בהליכות שלמה - חנוכה, פי"ד סע' טז, בדבר הלכה אות ל ובאורחות הלכה הערה 54, עמ' רעו-רעז; מנחת אשר, בראשית סי' נה, עמ' שס-שסג; ועוד)}}. מפני שסדרי קדימיות אלו הינם רק עדיפויות, ע"מ לפרסם את הנס, אך עיקר המצוה היא עצם ההדלקה וההודאה על הנס {{מקור|(הרב אשר וייס שליט"א בדעת הטור והשו"ע)}}.


ויש חולקים, וסוברים שיכול להדליק בפתח והדליק על שולחנו - לא יצא ידי חובתו {{מקור|(הגרז"נ גולדברג שליט"א - שלמי מועד שם הערה 3 ובהסכמתו לקונטרס "ודרשת בחגך" חנוכה, כסלו תשס"ט)}}. ולשיטה זו מסתבר שעיקר התקנה היא לפרסם את הנס, ובשעת הסכנה תקנו תקנה מיוחדת, כנראה כדי שלא תשתכח תורת נר חנוכה. {{מקור|(בחוברת ודרשת בחגך, עמ' סב-סד האריך במקורות וראיות לדעות אלו).}}
נחלקו האחרונים<ref>ועיין בספר הלכות חג בחג {{מקור|(ל}}[[הרב משה מרדכי קארפ]]) {{מקור|לחנוכה (ירושלים התשס"ג, פ"ה הע' 12, עמ' מח-נ)}} שכתב שנידון זה תלוי במחלוקת הראשונים. ראה 'אל מול פני המנורה', הוצאת חוסן ישועות ירושלים תש"ע, ח"א עמ' כח-כט; וכן בחוברת ודרשת בחגך, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36062&st=&pgnum=63 עמ' סב-סד].</ref>, יש אומרים שכל סדרי קדימויות אלו נאמרו [[לכתחילה]], אבל [[בדיעבד]] אפילו אם יכול להדליק על פתח ביתו והדליק על שולחנו יצא ידי חובתו {{מקור|(}}[[הרב שלמה זלמן אוירבך]] {{מקור|- מובא בשלמי מועד ר"פ מג, מהדו' ירושלים תשסד, עמ' קפז, וכן בהליכות שלמה - חנוכה, פי"ד סע' טז, בדבר הלכה אות ל ובאורחות הלכה הערה 54, עמ' רעו-רעז; מנחת אשר, בראשית סי' נה, עמ' שס-שסג; ועוד)}}. מפני שסדרי קדימויות אלו הִנם רק עדיפויות, על מנת לפרסם את הנס, אך עיקר המצוה היא עצם ההדלקה וההודאה על הנס {{מקור|(הרב אשר וייס}} [http://www.kolhalashon.com/New/Media/MP3JwPlayer.aspx?ID=794777&PathFile=0007-20051229-213313-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A8.MP3&LangCode=Heb&RavName=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%90%D7%A9%D7%A8%20%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1&Path=Hebrew|MoadeyShanaDir|Hanuka|R0007-1&strSearchLang=Hebrew&Title=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D%20%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AA%20%D7%94%D7%A0%D7%A8%20%D7%9B%D7%97%20%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95%20%D7%AA%D7%A9%D7%A1%D7%95&ShiurNum=9&NewOrder=New2Old&RavID=0007 בשיעור] {{מקור|בדעת הטור והשולחן ערוך)}}.


ויש חולקים, וסוברים שיכול להדליק בפתח והדליק על שולחנו - לא יצא ידי חובתו {{מקור|)}}[[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] {{מקור|- שלמי מועד שם הערה 3 ובהסכמתו לקונטרס "ודרשת בחגך" חנוכה, כסלו תשס"ט; וראה ב}}[ ספר 'אור ישראל' עמ' עב-עג] {{מקור|שהביא את שתי הדעות בנושא זה)}}. ולשיטה זו מסתבר שעיקר התקנה היא לפרסם את הנס, ובשעת הסכנה תקנו תקנה מיוחדת, כנראה כדי שלא תשתכח תורת נר חנוכה.


ויש שכתבו שבמהלך כל הדורות נהגו להדליק בפנים, ואע"פ שלא הייתה סכנה במקומות אלו{{הערה|1=ראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=24&t=11929&p=113124#p113124 פורום 'אוצר החכמה' ובמקורות שנזכרו שם.}}. וכן בזמנינו נהגו רבים, ומהם [[תנועת החסידות|חסידים]] ו[[אנשי מעשה]], להדליק {{מקור|לכתחילה}} בתוך הבית אפילו במקום שאין סכנה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/33978 ושיטה מחודשת] יש ל[[הרב יהושע מנחם אהרנברג]] בעניין זה, שעדיף להדליק בפנים הבית, והמדליק בפתחי הבית זו [[יוהרא]], וספק אם יצא ידי חובתו. ו[[הרב יוסף שלום אלישיב]] {{מקור|קובץ תשובות ח"א|כן}} האריך להשיב לו בתקיפות שב[[שולחן ערוך]] נפסק שלא כדבריו.}}, ויש שפִקפקו במנהגם<ref>וראה דיון בעניין ב[http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=1204905&forum_id=1364 פורום "עצור כאן חושבים"].</ref>, וכתבו שב[[ארץ ישראל]]<ref>ראה דברי [[הרב שריה דבליצקי]] {{מקור|מוריה, הוצאת מכון ירושלים, גליון טז, סיון-תמוז תשל"א, עמ'סט-עא; ספר המועדים, הוצאת מכון ירושלים, עמ' קלב-קלד, - מובא בקובץ אמונת עתיך, הוצאת מכון התורה והארץ, גיליון 50 עמ' 78; וכן בספר סוכת קטיף, מהרב יהודה זולדן שליט"א, עמ' 92|כן}} "ובדרך כלל יש לנו לדעת כי עיקר קיום תורה ומצוות הוא דוקא בארצנו הקדושה וכאן אפשר בעז"ה לקיים כל התצוות הנוהגות [[בזמן הזה]] כראוי מן המובחר עם כל פרטיהם אותו הדבר הוא גם לגבי מצווה זו של הדלקת נר חנוכה שכאן באה"ק אפשר לקיימה בכל פרטי הדקדוקים כדינא דגמרא. וידועים דברי הרמב"ן בפרשת אחרי {{מקור|ויקרא יח, כה|כן}} כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה' וקיומם ב[[גלות]] הוא רק כדי שלא יהיו חדשים עלינו כשנחזור לארץ ומלבד ה[[מצוות התלויות בארץ]] הרי גם לגבי המצוות הכלליות האפשרויות לקיימן נוחות יותר בארץ מאשר בחו"ל. ראשית כל שבחינת הזמנים הנוחים למשל לגבי כניסת ה[[שבת]] ויציאתה במשך כל תקופות השנה לא מוקדם מדי ולא מאוחר מדי, ושבחינת האקלים האפשרות לקים מצוות [[סוכה]] כהלכתה על הצד הטוב ביותר לרבות שינה בסוכה, וכמו כן הזמן של קצירת ה[[מצה שמורה|מצה השמורה]] אינו זמן גשמים וכו' וגם מצוות נר חנוכה שאפשר לקיימה על הצד הטוב ביותר ברשות הרבים".{{ש}}וחידוש גדול יש ב[http://www.bhol.co.il/forum/topic1.asp?topic_id=2327702 מובא בשם] [[הרב יוסף שלום אלישיב]], כאשר נשאל במה שונה [[חו"ל]] מארץ ישראל שהרי היום גם בחו"ל, ברוב המקומות אין סכנה? והשיב תשובה מאלפת: "בחו"ל איננו יודעים מה ילד יום, ולכן כיון שהיה שם זמן של סכנה לא נשתנה מקום ההדלקה".{{ש}}להרחבה ראה [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/50/05009.htm נדידת החנוכיה] מאמר מאת הרב יהודה זולדן (בקובץ 'אמונת עתיך' גיליון 50).</ref> ראוי לחזור ולהדליק בבית {{מקור|(ועי' מקראי קודש, הגרצ"פ פרנק זצ"ל, חנוכה סי' טז, והערת הרב יוסף כהן זצ"ל; מועדים וזמנים,}} [[הרב משה שטרנבוך]] {{מקור|, ח"ו סי' פה,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19962&st=&pgnum=145 עמ' קלז]{{מקור|-קלח)}}. אולם רבים מהפוסקים לימדו עליהם זכות והסבירו את מנהגם בדרכים שונות {{מקור|(ראה מנחת אשר שם; תשובות והנהגות ח"ג סי' רטז,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49820&st=&pgnum=235&hilite= עמ' רלא-רלב]{{מקור|; במקורות שציין בפסקי תשובות סי' תרעא הערה 11; מקראי קודש, להרב משה הררי, פ"ג הע' ב; ועוד}}<ref>וראה דיון על נושא בזה [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2728328&forum_id=19616 בפורום "הייד פארק"].</ref>{{מקור|)}}, ומהם: שאחר שנהגו כן בשעת הסכנה - נשארו במנהגם<ref>וראה [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=965071&whichpage=13&forum_id=1364 מאמר מאת הרב חיים רפופורט שליט"א] {{מקור|אות טז|כן}} שכתב שההסבר למנהג זה הוא רק עפ"י ה[[קבלה]].</ref>. ומ"מ אף הנוהגים כן, ישתדלו להניח הנרות בחלון וכדומה, באופן שיראו את הנר בני רשות הרבים {{מקור|פסקי תשובות שם אות ג ד"ה אולם|כן}}.


בזמנינו נהגו רבים, ומהם חסידים ואנשי מעשה, להדליק {{מקור|לכתחילה}} בתוך הבית, והפוסקים למדו עליהם זכות והסבירו את מנהגם בדרכים שונות {{מקור|(ר' מנחת אשר שם; תשובות והנהגות ח"ג סי' רטז, עמ' רלא-רלב; במקורות שציין בפסקי תשובות סי' תרעא הערה 11; מקראי קודש, להרב משה הררי שליט"א, פ"ג הע' ב; ועוד)}}, ומהם: שאחר שנהגו כן בשעת הסכנה - נשארו במנהגם. ומ"מ אף הנוהגים כן, ישתדלו להניח הנרות בחלון וכיו"ב {{מקור|(פסקי תשובות שם אות ג ד"ה אולם)}}.
=== גובה הנרות ===
 
 


שני דינים נאמרו בדיני גובה נר חנוכה, האחד מהם מעכב אף בדיעבד, והשני הוא רק למצוה בעלמא ואיננו מעכב.


'''הדין הראשון:''' נר חנוכה שהונח בגובה למעלה מעשרים [[אמה]] - לא יצא ידי חובתו {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:שבת כא ב$שבת כא:}}{{מקור|בבלי שבת כב א$-כב.}}{{מקור|;}} {{מקור|שולחן ערוך או"ח תרעא, ו}}{{מקור|)}} וצריך לחזור ולברך {{מקור|משנה ברורה תרעא כט$משנה ברורה שם ס"ק כט|כן}}. וכתבו ה[[אחרונים]] שאפילו אם המנורה הונחה כשרגליה בגובה פחות מעשרים אמה, אך השלהבת היא מעל עשרים, ג"כ לא יצא {{מקור|שער הציון תרעא לג$שער הציון שם אות לג|כן}}.


=== גובה הנרות ===
יש מי שכתב שהדברים אמורים במדליק בחצר, אבל כשמדליק בחלון הבית אפילו למעלה מעשרים אמה כשירה {{מקור|טור שם בשם הר"ר יואל הלוי|כן}}. אולם הפוסקים לא קבלו את דבריו להלכה {{מקור|טור שם; וכן הסכימו האח' - עי' מ"ב שם ס"ק כח ושעה"צ אות לג|כן}}.
שני דינים נאמרו בדיני גובה נר חנוכה, האחד מהם מעכב אף בדיעבד, והשני הוא רק למצוה בעלמא ואיננו מעכב.


'''הדין הראשון:''' נר חנוכה שהונח בגובה למעלה מעשרים אמה - לא יצא ידי חובתו {{מקור|(שבת כא:-כב.; שו"ע או"ח סי' תרעא סע' ו)}} וצריך לחזור ולברך {{מקור|(מ"ב שם ס"ק כט)}}. וכתבו ה[[אחרונים]] שאפילו אם המנורה הונחה כשרגליה בגובה פחות מעשרים אמה, אך השלהבת היא מעל עשרים, ג"כ לא יצא {{מקור|(שער הציון שם אות לג)}}.
בפשטות שיעור עשרים אמה למדליק בחלון נמדד מקרקע רשות הרבים, וכן נקטו האחרונים{{דרוש מקור}}. אולם נמצא אחד מהראשונים שכתב {{מקור|ריטב"א שבת כא ב$חי' הריטב"א החדשים שבת כא:|כן}} שהמדליק בחלון בביתו - ימדוד את העשרים אמה מקרקע העליה.


יש מי שכתב שהדברים אמורים במדליק בחצר, אבל כשמדליק בבית אפילו למעלה מעשרים אמה כשירה {{מקור|(טור שם בשם הר"ר יואל הלוי)}}. אולם הפוסקים לא קבלו את דבריו להלכה {{מקור|(טור שם; וכן הסכימו האח' - עי' מ"ב שם ס"ק כח ושעה"צ אות לג)}}. ויש מי שכתב {{מקור|חי' הריטב"א החדשים שבת כא:}} שהמדליק בחלון בביתו - ימדוד את העשרים אמה מפתח ביתו.
'''הדין השני:''' ראוי להדליק את הנרות בין שלושה לעשרה טפחים מקרקע {{דרושה הבהרה}}{{מקור|בבלי שבת כא:. שו"ע או"ח תרע"א, ו.}}


'''הדין השני:'''
יש אומרים כי על פי ה[[תורת הסוד|סוד]] טוב להניחה מעט למעלה משבעה טפחים {{מקור|בן איש חי, פרשת וישב, הלכות חנוכה, הלכה ה|כן}} ויש חולקים {{מקור|כף החיים|כן}}.


=== על הכסא ===
==== בניינים רבי קומות ====


ב[[חסידות חב"ד]] מקפידים - אם אפשר - להניח את ה[[חנוכיה]] על כסא דווקא {{מקור|(ספר המנהגים של הרבי מליובאוויטש (בעריכת הרב יהודה לייב גרונר והמקובל הנודע הרב מנחם זאב וולף הלוי גרינגלאס, עמ' 70 שורה שלישית. דבריו של הרב עזריא-ל ברגר שליט"א, נדפסו ב"פורום חב"ד ברשת" באתר חב"ד אינפו)}}
(לעניין מקומות שא"א לראות מרה"ר - ראה גם ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=24&t=11995 פורום 'אוצר החכמה'])


== דין אכסנאי ==
== דין אכסנאי ==
== הדלקה מפני ה[[חשד]] ==
== הדלקה מפני ה[[חשד]] ==


== דיני הנר ==
== קדושת הנרות ושימוש בהם ==
=== הלכות השמן ===
אין משתמשים בנרות חנוכה לתשמיש כל שהוא ואפילו לתשמיש של קדושה. ב[[תלמוד הבבלי]]  שאל שמואל "וכי נר קדושה יש בו"? ואנו חוזרים ואומרים, כפי שהורו לנו "הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם".
מצווה להדליק נר חנוכה, מן המובחר, דהיינו: בשמן [[זית]] . כן נקבע שאין משתמשים בנרות חנוכה
לתשמיש כל שהוא ואפילו לתשמיש של קדושה. ב[[תלמוד הבבלי]]  שאל שמואל "וכי נר קדושה יש בו"? ואנו חוזרים ואומרים, כפי שהורו לנו "הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם".


== הרואה נר חנוכה ==


== הדלקת בית הכנסת ==


'''יש אומרים''' כי טוב להשתמש בשמן זית הראוי למאכל {{מקור|(הגרי"ש אלישיב שליט"א}}<ref>ר' [[תבנית:הידעת?/ל' כסלו ה'תש"ע]].</ref>{{מקור|)}}, ולא בשמן זית למאור<ref>יש להעיר, שה[[מסחר|סוחרים]] טוענים שאף השמן למאור ראוי לאכילה, אלא שאין כותבים זאת, משום שאז יתחייב עליו במס הכנסה. במצבים כאלו, בפשטות, אין טעם להחמיר שלא להשתמש בו. אך יש מי שאומר שבכ"ז יש להעדיף שמן לאכילה, שהרי אם יבוא אורח לביתו וירצה לתת לו משמן זה - לא ירצה האורח לאכול ממנו, שהרי כתוב עליו 'למאור ולא לאכילה', וא"כ אין ראוי שישתמש בו למצוה, כדברי הכתוב: "הקריבהו נא לפחתך {{מקור|(- למושל שלך)}}, הירצך או הישא פניך" {{מקור|(מלאכי א, ח)}}, ומ"מ גם לדעתו יש להעדיף 'שמן זית למאור' על פני שמנים אחרים הראויים למאכל, משום שלמעשה גם שמן זית למאור ראוי למאכל ורק משום שמירת יתר משרד הבריאות פוסלו לאכילה {{מקור|(למועדים ולימים, הגאון רבי מרדכי אליהו שליט"א, הלכות חנוכה , דיני הנרות, הלכה כה)}}.</ref>, ועל כן יש הממליצים שלא לחסוך בממון אלא לקנות שמן הראוי למאכל {{מקור|(הגר"מ אליהו שליט"א)}}. '''ויש אומרים''' שאין צורך להקפיד בכך {{מקור|(בשם הגר"ש הלוי וואזנר שליט"א)}}, ואין לנו להמציא מדעתו [[חומרא|חומרות]] שלא נמצאו בספרי ה[[פוסקים]].
=== התקנה וטעמה ===
 
אם יש לפניו שמן מ[[חו"ל]] ושמן מ[[ארץ ישראל]] יש מי שאומר שראוי להעדיף שמן של ארץ ישראל {{מקור|(הגאון רבי מרדכי אליהו שליט"א, קול צופיך גיליון 377, כסליו ה'תשס"ו, וגיליון 290, כסליו ה'תשס"ה)}}.
 
 
==== השימוש בשמן מה"[[שביעית]]" ====
יש אומרים שאסור להדליק נרות חנוכה בשמן זית משנת ה[[שמיטה]], משום שנאמר {{מקור|(ויקרא כה, ו)}}: "והייתה [[שבת הארץ]] לכם לאכלה" - ולא להפסד ולא לשריפה {{מקור|(פסחים נב:)}}. [[פירות שביעית]] ובכללם שמן הזית ניתנו לאכילתנו ולהנאתנו ונר חנוכה איננו עומד לשימושנו והנאתנו {{מקור|(עי' בשו"ת שבט הלוי ח"א סי' קפד ס"ק א שהביא מהאח' שאוסרים, אך תמה על דבריהם, וכתב בכ"ז להחמיר אע"פ שהטעם לא ברור)}}.
 
לעומת זאת, יש המתירים להדליק את נר החנוכה בשמן מפירות שביעית, וטעמם שכמעט הכל נהנים מאור נרות החנוכה, וכמו שמותר לפרסם פרסום עסקי בפירות שביעית כי יש בזה הנאה, אף פירסום הנס איננו שונה<ref>[[הרב איתמר אורבך]] (רב היישוב [[חשמונאים]] ור"מ ב[[ישיבת מרכז הרב]]) במאמר [http://www.myesha.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/127.pdf אור הלב] {{מקור|(בבטאון "ישע שלנו")}} משיב על טענה זו, ש"פרסום הנס של חנוכה איננו שיווקי פרסומי] אלא נועד לבצר לחזק ולהשלים את ה[[אמונה]] הישראלית. לכן ההשוואה של נר חנוכה לפרסום עסקי איננה מעיסוקו של נר חנוכה. כמו [[מנורת המקדש]] הניצבת בהיכל ונרותיה אינם באים משמן של שביעית, ועניינם להאיר לכל באי עולם בהארה שלמה ופנימית, כך נרות החנוכה".</ref>. ואף שאסור לעשות מלאכה מאור הנס, מ"מ יש הנאה מעצם האור {{מקור||(שו"ת מנחת שלמה ח"א סי' מב; שם מהד' תנינא סי' קכב אות א; ועוד)}}.
 
==== הלכות הפתילות ====
==== שיעור השמן והפתילות ====
(עד שתכלה וכו')


==== דיני החנוכיה ====
== הדלקת בית הכנסת ==
=== התקנה וטעמה ===
על אף שאין לכך מקור בגמרא, בימי ה[[ראשונים]] [[מנהג|נהגו]] להדליק נרות חנוכה בברכה גם ב[[בית כנסת|בית הכנסת]]. ישנם כמה טעמים למנהג זה:
על אף שאין לכך מקור בגמרא, בימי ה[[ראשונים]] [[מנהג|נהגו]] להדליק נרות חנוכה בברכה גם ב[[בית כנסת|בית הכנסת]]. ישנם כמה טעמים למנהג זה:
#להוציא מי שאינו בקי ואינו זריז במצוה זו {{מקור|([[כלבו]] סי' מד ד"ה ונהגו כל המקומות, - מובא בספר דיני חנוכה, הוצאת דגל ההלכה, ירושלים תשס, עמ' קמה סע' א)}},
#להוציא מי שאינו בקי ואינו זריז במצוה זו {{מקור|(}}[[כלבו]] {{מקור|סי' מד ד"ה ונהגו כל המקומות, - מובא בספר דיני חנוכה, הוצאת דגל ההלכה, ירושלים תשס, עמ' קמה סע' א)}}.
# מפני האורחים<ref>כמובא בגמרא {{מקור|(פסחים קא.)}} ובפוסקים {{מקור|(או"ח סי' רסט)}} שהיו אורחים שלנים בבית הכנסת.</ref> שאין להם בית להדליק {{מקור|(בית יוסף או"ח סי' תרעא סוף סע' ו, שסב. [במהדו' שירת דבורה - עמ' תרכא], בשם הכל בו הנ"ל; [[שיבולי הלקט]] סי' קפה; [[אבודרהם]], [[מעריב]] של [[שבת]], סוף ד"ה ענין סברי מרנן)}}.
# מפני האורחים<ref>כמובא בגמרא {{מקור|בבלי:פסחים קא א$פסחים קא.|כן}} ובפוסקים {{מקור|או"ח סי' רסט|כן}} שהיו אורחים שלנים בבית הכנסת.</ref> שאין להם בית להדליק {{מקור|(בית יוסף או"ח סי' תרעא סוף סע' ו, שסב. [במהדו' שירת דבורה - עמ' תרכא], בשם הכל בו הנ"ל;}} [[שיבולי הלקט]] {{מקור|סי' קפה;}} [[אבודרהם]]{{מקור|,}} [[מעריב]] {{מקור|של}} [[שבת]]{{מקור|, סוף ד"ה ענין סברי מרנן)}}.
# ע"מ לפרסם את הנס בפני כל ה[[ציבור]] ולסדר הברכות לפניהם, שיש בזה פרסום לה' ית' ו[[קידוש ה'|קידוש שמו]] כשמברכים אותו במקהלות<ref>עפ"י הפסוק {{מקור|([[תהלים]] סח, כז)}}: "במקהלות ברכו א-להים, ה' ממקור ישראל".</ref> {{מקור|(חי' הריטב"א החדשים, שבת כג., סוף ד"ה הרואה נר חנוכה, מהדו' מוסד הרב קוק עמ' קכב, - צויין בשו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' סז סוף אות א; ב"י שם בשם הכלבו הנ"ל; אבודרהם שם; וכ"פ בשו"ע שם)}}.
# על מנת לפרסם את הנס בפני כל ה[[ציבור]] ולסדר הברכות לפניהם, שיש בזה פרסום לה' יתברך ו[[קידוש ה'|קידוש שמו]] כשמברכים אותו במקהלות<ref>עפ"י הפסוק {{מקור|תהלים סח, כז|כן}}: "במקהלות ברכו א-להים, ה' ממקור ישראל".</ref> {{מקור|(}}{{מקור|ריטבא שבת כג א$חי' הריטב"א החדשים, שבת כג., סוף ד"ה הרואה נר חנוכה}}{{מקור|, מהדו' מוסד הרב קוק עמ' קכב, - צויין ב}}{{מקור|יביע אומר ז או"ח סז$שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' נז סוף אות א}}{{מקור|; בית יוסף שם בשם הכלבו הנ"ל; אבודרהם שם; וכן פסק בשו"ע שם)}}.{{ש}}'''ויש שהוסיפו''' שבזמן הסכנה שמדליקין בפנים - אין אפשרות לפרסם את הנס כראוי, ולכך תקנו להדליק בבית הכנסת {{מקור|(ב"י שם בשם}} {{מקור|שו"ת:ריב"ש קיא$שו"ת הריב"ש סי' קיא}}{{מקור)}}.
:'''ויש שהוסיפו''' שבזמן הסכנה שמדליקין בפנים - אין אפשרות לפרסם את הנס כראוי, ולכך תקנו להדליק בבית הכנסת {{מקור|(ב"י שם בשם שו"ת הריב"ש סי' קיא)}}.
 
עוד כתבו הפוסקים שהדלקה זו מהוה זכר ל[[הדלקת המנורה]] ב[[בית המקדש]] {{מקור|(עי' מ"ב שם ס"ק מא; פסקי תשובות שם אות יא והערה 43, עמ' תסט; ודרשת בחגך - חנוכה, להרב אבישי נתן מייטליס שליט"א, כסלו תשנט, עמ' קמב)}}.
 


עוד כתבו הפוסקים שהדלקה זו מהוה זכר ל[[הדלקת המנורה]] ב[[בית המקדש]] {{מקור|(עיין}} {{מקור|משנה ברורה תרעא מב$משנה ברורה שם ס"ק מב}}{{מקור|; פסקי תשובות שם אות יא והערה 43, עמ' תסט; ודרשת בחגך - חנוכה, להרב אבישי נתן מייטליס שליט"א, כסלו תשנ"ט,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36062&st=&pgnum=143 עמ' קמג]{{מקור|)}}.


==== מצבים שונים ====
==== מצבים שונים ====
יש מי שכתב שבזמנינו, שאין מצויים אורחים שאין להם בית בבית הכנסת, עדיף להשתמט מלהדליק שם כדי שלא לברך, שכן בטל עיקר הטעם לתקנה זו {{מקור|(שיבולי הלקט הנ"ל; ועוד)}}. אולם רוב הפוסקים לא קבלו דעתו, ונקטו שאף בזמן שאין מצויים אורחים - ניתן לברך על ההדלקה {{מקור|(ברכי יוסף שם ס"ק ו; שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' סז ד"ה תשובה)}}.


אולם, יש שכתבו שהמדליקים בפתח ביתם מבחוץ או בחלון הפונה לרה"ר - עליהם להשתמט מלברך על הדלקה זו, שתוקנה כדי לפרסם הנס כשמניחו על שולחנו בשעת הסכנה {{מקור|(שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קצז ד"ה ומאידך המדליק, עמ' ערב; שם ח"ב סי' שלה, עמ' רפב; ועוד)}}. אך יש שכתבו שגם המדליק בפתח יכול לברך בשופי על ההדלקה בבית הכנסת {{מקור|(שתי הדעות מובאות בפסקי תשובות שם הערה 44, עמ' תע)}}.
יש מי שכתב שבזמנינו, שאין מצויים אורחים שאין להם בית בבית הכנסת, עדיף להשתמט מלהדליק שם כדי שלא לברך, שכן בטל עיקר הטעם לתקנה זו {{מקור|שיבולי הלקט הנ"ל; ועוד|כן}}. אולם רוב הפוסקים לא קבלו דעתו, ונקטו שאף בזמן שאין מצויים אורחים - ניתן לברך על ההדלקה {{מקור|(}}{{מקור|ברכי יוסף או"ח תרעא ו$ברכי יוסף שם ס"ק ו}}{{מקור|;}} {{מקור|יביע אומר ז או"ח נז$שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' נז ד"ה תשובה}}{{מקור|)}}.


אולם, יש שכתבו שהמדליקים בפתח ביתם מבחוץ או בחלון הפונה לרשות הרבים - עליהם להשתמט מלברך על הדלקה זו, שתוקנה כדי לפרסם הנס כשמניחו על שולחנו בשעת הסכנה {{מקור|(}}{{מקור|תשובות והנהגות א קצז$שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קצז ד"ה ומאידך המדליק}}{{מקור|,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20025&st=&pgnum=276 עמ' ערב]{{מקור|;}} {{מקור|תשובות והנהגות ב שלה$שם ח"ב סי' שלה}}{{מקור|,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20026&st=&pgnum=286&hilite= עמ' רפב]{{מקור|; ועוד)}}. אך יש שכתבו שגם המדליק בפתח יכול לברך בשופי על ההדלקה בבית הכנסת {{מקור|שתי הדעות מובאות בפסקי תשובות שם הערה 44, עמ' תע)}}.


==== מקומות ציבוריים אחרים ====
==== מקומות ציבוריים אחרים ====
דעת רבים מפוסקי זמנינו שתקנה זו היא מיוחדת לבית הכנסת, אך אין להדליק בברכה<ref>כמובן, הרוצה להדליק בלא ברכה - תבוא עליו ברכה.</ref> במקומות ציבוריים, בכנסים המוניים ובארועים שונים {{מקור|(שו"ת תשובות והנהגות ח"א ריש סי' שצח, עמ' רעג)}}. אולם יש שכתבו שניתן להדליק בברכה בארועים המוניים שיש שם רבים שלא הדלקו נר חנוכה בביתם {{מקור|(שתי הדעות הובאו בשו"ת יביע אומר שם ס"ק ו; פסקי תשובות שם אות טו, עמ' תעב-תעג, והערות 65-66; מקראי קודש - חנוכה, להרב משה הררי, פרק י הערה כב; ועוד)}}.


ויש מגדולי הספרדים {{מקור|(דעת הגר"מ אליהו שליט"א - מובא במקראי קודש, שם סעיף ז והערה כב-כג ו}}[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=603&id=4199&q= בשיעור באתר ישיבה]{{מקור|; ועי' יביע אומר שם בסו"ד, ובפסקי תשובות שם הערה 66)}} שהקלו אם מתפללים שם מונחה וערבית, שאז יש לדון את המקום כבית כנסת עראי. אך יש מגדולי האשכנזים שפיקפקו בזה {{מקור|(תשובות והנהגות ח"א ריש סי' שצח, עמ' רעג; פסקי תשובות שם)}}.
דעת רבים מפוסקי זמנינו שתקנה זו היא מיוחדת לבית הכנסת, אך אין להדליק בברכה<ref>כמובן, הרוצה להדליק בלא ברכה - תבוא עליו ברכה.</ref> במקומות ציבוריים, בכנסים המוניים ובאירועים שונים {{מקור|(}}{{מקור|תשובות והנהגות א שצח$שו"ת תשובות והנהגות ח"א ריש סי' שצח}}{{מקור|,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20025&st=&pgnum=277 עמ' רעג]{{מקור|)}}. אולם יש שכתבו שניתן להדליק בברכה באירועים המוניים שיש שם רבים שלא הדלקו נר חנוכה בביתם {{מקור|שתי הדעות הובאו ב}}{{מקור|יביע אומר ז או"ח נז$שו"ת יביע אומר שם ס"ק ו}}{{מקור|; פסקי תשובות שם אות טו, עמ' תעב-תעג, והערות 65-66; מקראי קודש - חנוכה, להרב משה הררי, פרק י הערה כב; ועוד|כן}}. [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] נהגו - עפ"י דעת [[רבי מנחם מנדל שניאורסון|האדמו"ר מלובביץ']] - להדליק בברכה אפילו ברחוב העיר.
 
ויש מגדולי הספרדים {{מקור|(דעת הרב מרדכי אליהו - מובא במקראי קודש, שם סעיף ז והערה כב-כג ו}}[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=603&id=4199&q= בשיעור באתר ישיבה]{{מקור|; ועי' יביע אומר שם בסו"ד, ובפסקי תשובות שם הערה 66)}} שהקלו אם מתפללים שם מונחה וערבית, שאז יש לדון את המקום כבית כנסת עראי. אך יש מגדולי האשכנזים שפִקפקו בזה {{מקור|(}}{{מקור|תשובות והנהגות א שצח$תשובות והנהגות ח"א ריש סי' שצח הנ"ל}}{{מקור|,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20025&st=&pgnum=277 עמ' רעג]{{מקור|; פסקי תשובות שם)}}.


ויש שהקלו ל'''כינוס של חיילים''' ואפילו לא יתפללו שם ערבית {{מקור|(עי' מקראי קודש שם וההערה כד)}}.
ויש שהקלו ל'''כינוס של חיילים''' ואפילו לא יתפללו שם ערבית {{מקור|עי' מקראי קודש שם וההערה כד|כן}}.


=== מקום הנרות בבית הכנסת ===
=== מקום הנרות בבית הכנסת ===
שורה 292: שורה 274:
(אם צריך שידלק חצי שעה - עי' תשובות והנהגות ח"ד סי' קעא, עמ' קסב-קסג; פסקי תשובות סי' תרעא אות יב, עמ' תע)
(אם צריך שידלק חצי שעה - עי' תשובות והנהגות ח"ד סי' קעא, עמ' קסב-קסג; פסקי תשובות סי' תרעא אות יב, עמ' תע)


== ענינים נוספים (מתוך [[משתמש:ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת|אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]<ref>ערך זה, כמו שאר ערכי [[:קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת|קטגוריה זו]], לקוח מהאנציקלופדיה הנ"ל, וכרוך ב[[ויקישיבה:זכויות יוצרים|זכויות יוצרים]] למחבר. היות וערך זה נערך בהקף גדול הרבה יותר ע"י הגולשים, הכנסנו בכותר זה את מה שנשאר מהערך המקורי של האנציקלופדיה ולא הובא בערך זה ממקורות אחרים ובסגנון מחודש ועצמאי. במידה ולא יישאר מידע שנלקח מאנציקלופדה זו, יהיה ניתן לוותר על הזכויות יוצרים למחבר - '''בתיאום עם [[משתמש:Yeshivaorgil|האחראים]]''' - ע"י [[שיחת משתמש:Yeshivaorgil|הסרתו מקטגוריה זו]].</ref>) ==
== ענינים נוספים==
את הנרות יש שמהדרים להדליק בשמן זית, שבו נעשה הנס בבית המקדש.
 
הנרות או השמן צריכים להיות בגודל או בכמות שידלקו לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, גם אם מדליקים אותם בשעה מוקדמת.
הנרות או השמן צריכים להיות בגודל או בכמות שידלקו לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, גם אם מדליקים אותם בשעה מוקדמת.


שורה 308: שורה 288:


== ראה גם ==
== ראה גם ==
* [[חנוכה]]
* [[חנוכה]]
* [[נר שבת]]
* [[קיצור דיני חנוכה]]
==לקריאה נוספת==
*הרב יצחק סומר, '''זמן הדלקת נר חנוכה''', מתוך דגל ירושלים- בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]], חלק ו', ירושלים תשס"ט, עמ' 165-169.
==קישורים חיצוניים==


== לקריאה נוספת ==
מאמרים הלכתיים בעניני הדלקת נר חנוכה:
מאמרים הלכתיים בעניני הדלקת נר חנוכה:
* [http://www.daat.ac.il/daat/shabat/hanuka/rimon.htm הרב יוסף צבי רימון שליט"א]
* [http://www.daat.ac.il/daat/shabat/hanuka/rimon.htm הרב יוסף צבי רימון]
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=603 רשימת שיעורי הגר"מ אליהו שליט"א]
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=603 רשימת שיעורי הרב מרדכי אליהו] - אתר ישיבה
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=289 פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א]
* [[הרב אליעזר מלמד]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=289 פניני הלכה - הדלקת נרות חנוכה]
 
* [[הרב שלמה אבינר]], [http://www.maale.org.il/index.php/ser/show?vidid=127898 הדלקת נרות חנוכה לפני] [[פלג המנחה]]
 
* הרב חננאל זייני, [http://www.srugim.co.il/26394-%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%9E%D7%A7%D7%91%D7%A5-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A2 הלכות חנוכה לפי מנהגי כל העדות] - 'סרוגים'
 
* [http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=244059&whichpage=1&forum_id=1364 מקום ההדלקה - דיון ב][http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%A8_%D7%9B%D7%90%D7%9F_%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9D פורום "עצור כאן חושבים"]
== הערות שוליים ==
* [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2726016&forum_id=1364 דיון נוסף בשאלת מקום ההדלקה - פורום "עצור כאן חושבים"]
<references />
* [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=1607154&whichpage=8&forum_id=14617 משמעותם הרוחנית של הלכות הדלקת נר חנוכה - פורום בחדרי חרדים]
 
* [http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Hebrew&Path=Hebrew|MoadeyShanaDir|Hanuka|R0007-1 שיעורי הרב אשר וייס בהלכות הדלקת נר חנוכה] - קול הלשון
 
* הרב ש.ב. גנוט, [http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=693:hanukahalachot&catid=57:categoryhagimpapers&Itemid=81 הלכות והליכות לחנוכה] - אתר 'השבת'
 
* הרב ש.ב. גנוט, [http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=701:shemen-zayit&catid=57:categoryhagimpapers&Itemid=81 בדין הדלקה בשמן זית בחנוכה] - אתר 'השבת'
 
 
 




{{הערות שוליים|טורים=כן}}


[[קטגוריה:חנוכה]]
[[קטגוריה:חנוכה]]
 
[[קטגוריה:מצוות דרבנן]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה אחרונה מ־11:50, 7 בדצמבר 2020
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

מצות הדלקת נרות על פתחי הבתים בכל ערב משמונת ימי החנוכה.

טעם המצוה[עריכה]

בעקבות נס פח השמן קבעו חז"ל את ימי החנוכה, "ויען כי אירע הנס בנרות - תקנו להדליק נרות בכל לילה כדי להזכיר הנס" (לשון הטור או"ח ר"ס תרעא), בכדי "להראות ולגלות הנס" (רמב"ם פ"ג מהל' מגילה וחנוכה ה"ג), ובכך להודות לה' על הנס[1].

אך יש שהכתבו שהיום הראשון הוא זכר לנס אחר (ראה מועדים וזמנים להרב משה שטרנבוך שליט"א, ח"ב סי' קלח, עמ' עד-עה; וכן בערך קושיית הבית יוסף): נס הנצחון במלחמה או מציאת הפח.

ויש שהסבירו בזה את הנהגת המהרש"ל לקנות בית-מנורה (- חנוכיה) חדשה ליום השני בכדי לברך גם בו שהחיינו, משום שהיום הראשון הוא זכר לנס הניצחון והיום השני זכר לנס פח השמן (פרי מגדים סי' תרעג אשל אברהם ס"ק יב; ועיין ודרשת בחגך - חנוכה, להרב אבישי נתן מייטליס שליט"א, עמ' ט-י).

יש שכתבו שהדלקת נר חנוכה היא זכר לנס הניצחון במלחמה, שאין אין חובת הודאה על נס שנעשה לצורך המצווה ולא להצלתנו, אך אנו מדליקים נרות זכר לנס פח השמן, שבירר שהניצחון במלחמה היה דרך נס ולא בדרך הטבע (נר מצוה למהר"ל, ד"ה ועוד יש לומר).

ויש שהסבירו שהדלקת נר חנוכה היא זכר להדלקת המנורה בבית המקדש[2] (הרמב"ן בתחילת פרשת בהעלותך - במדבר ח, ב; ועי' פסקי תשובות סי' תרע הערה 17).

גדר המצווה[עריכה]

הגמרא (שבת כב:-כג.) דנה מהו עיקר מצות הדלקת נר חנוכה, האם "הדלקה עושה מצווה" (כלומר: המצוה היא עצם ההדלקה), או הנחה עושה מצווה (כלומר: עיקר המצוה להניח את הנר שידלק במקום המתאים). לפי הצד שהדלקה עושה מצווה - אין שום חיוב בהנחת הנר (כמובן שיש מצווה בהנחתו כשהוא עדיין אינו דלוק, בגלל הכשר מצווה), אלא שהדלקתו צריך להיות במקום, וכן צריך הנר יודלק ע"י ישראל המחוייב במצוות.

ונחלקו הראשונים בגדר דין ההנחה (ריטב"א שם), יש שכתבו (רמב"ן שם, מאירי שם ועוד) שצריך להניחו כשהוא דלוק. ויש שכתבו (תוס' שם) שצריך להניחו ואח"כ להדליקו.

גדרי החיוב[עריכה]

הגמרא (שבת כא:) מביאה ברייתא:

"מצות חנוכה נר איש וביתו.
והמהדרין - נר לכל אחד ואחד.
והמהדרין מן המהדרין - בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך, ובית הלל: אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך."

ברייתא זו[3], מבחינה בשלוש אופציות לקיום המצוה: (א) עיקר הדין, (ב) מהדרין, (ג) מהדרין מן המהדרין.

יש לציין, שעם ישראל רובו ככולו נמנה על "המהדרין מן המהדרין"[4], ומקיים את מצות הדלקת נר חנוכה "מוסיף והולך" כבית הלל שהלכה כמותם בכל מקום[5] (עיין בבלי כתובות ס: ברכות יא. וע"ע עירובין ו: חולין מג:).

הדברים מגיעים למידה זו שבטור ובשולחן ערוך (או"ח סי' תרעא סע' ב) כתוב:

"כמה נרות מדליק? בלילה הראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך..."

שתי הרמות הראשונות: "נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד" - לא הובאו כלל, אלא ישר מופיע האופציה השלישית: "והמהדרין מן המהדרין... בית הלל אומרים מוסיף והולך".

והאחרונים (אבי עזרי ריש פ"ד מהל' חנוכה) תמהו מאד על השמטה זו, שהרי מעיקר הדין אין חיוב להדליק אלא נר אחד בכל לילה, ובפרט שיש השלכות נוספות הלכה למעשה לעובדה שאין חיוב להיות "מוסיף והולך"[6] אפילו למהדרין.

דין נר איש וביתו[עריכה]

האחרונים[7] חקרו בגדר מצות הדלקת נר חנוכה האם היא חיוב של החפצא - שיש חיוב שיהיה בפתח הבית נר חנוכה, או חיוב של הגברא הדר בבית לשים נר חנוכה בביתו[8].

לחקירה זו כמה השלכות:

  • האם יכול האדם לכוון לא לצאת ידי חובה בהדלקת בני ביתו (עי' ט"ז סי' תרעז ס"ק א שנחלק בזה עם המהרש"ל, וע"ש במ"ב ס"ק ב; מגן אברהם שם סוף ס"ק ט, בשם המהרי"ל - הובא בשו"ת רע"א מהדו' תנינא סי' יג ד"ה נ"ל דברכת).
  • האם המהדרין מדליקין נר כנגד כל אחד ואחד מבני הבית או שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק עבור עצמו (ראה להלן בדין המהדרין שנחלקו בזה).
  • האם קטן שהגיע לחינוך יכול להדליק עבור בני הבית או לא (נחלקו בדבר הראשונים, ובשו"ע או"ח סי' תרהע סע' ג הביא בשם "יש מי שאומר" שקטן יכול להדליק לבני הבית, ובשו"ת חכם צבי החדשות סי' יג נימק זאת דבנר חנוכה אין חיוב על הגברא, אך המ"ב שם ס"ק יג כתב שהאח' הכריעו בזה לא כהשו"ע).

דין המהדרין[עריכה]

כבר הובא לעיל שהמהדרין מדליקים נר לכל אחד ואחד. ונחלקו הפוסקים בהידור זה[9], אם הכוונה שאחד מדליק נרות כנגד מספר בני הבית[10] (רמב"ם פ"ד מהל' חנוכה הל' א-ב), או שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק בעצמו (רמ"א סי' תרעא סע' ב).

והאחרונים הציעו כמה אפשרויות בביאור מחלוקתם:

  • יש שהסבירו (חי' מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם הל' חנוכה) שנחלקו האם ניתן לקיים את ההידור בנפרד מהמצוה, כמו שמצאנו שנחלקו הראשונים לגבי המל ושייר ציצין שאינם מעכבים את המילה ופרש - אם ביום חול יחזור (רמ"א יו"ד סי' רסד סע' ה) או לא (רמב"ם פ"ב מהל' מילה ה"ד).
  • יתכן להסביר, שנחלקו בטעם ההידור, האם הוא עניין של תוספת בכמות הנרות ובגודל האור (שיטה להר"ן שבת כא: ד"ה ד"ה ת"ר מצות חנוכה, וכ"מ בריטב"א החדשים שם ד"ה והמהדרים בשם 'יש שפרשו') או שבכל אחד מבני הבית מכוון שלא לצאת בהדלקת בעל הבית[11] (שו"ת רע"א מהדו' תנינא סי' יג סוף ד"ה נ"ל דברכת על הניסים).
  • נחלקו האם חיוב הדלקת נר חנוכה הוא חובת הבית או חובת הדר בבית (מנחת אשר בראשית סי' נד אות ב, מהדו' ירושלים תשס"ג, עמ' שנב).
  • אין מחלוקת בדבר, אלא כשמדליקים בטפח הסמוך לפתח - אין מקום לכל אחד להדליק במקום נפרד, וא"כ די שאחד ידליק לכולם; אבל בשעת הסכנה שמדליקים בפנים - ידליק כל אחד נרותיו במקום מיוחד (בית הלוי עה"ת, ענייני חנוכה - אחרי חומש בראשית, סוף ד"ה "שבת (דף כג) אר"ז מריש הוי", דפוס ר' יצחק גאלדמאן, ורשא תרמד, ריש דף לא.; שו"ת תשובות והנהגות ח"ג סי' ריט, עמ' רלז; וראה ).

נשים בהידור[עריכה]

בעיקר דין ההדלקה חייבות הנשים כמו הגברים, מפני שאף הן היו באותו הנס (שבת כג. שו"ע או"ח סי' תרהע סעיף ג). ולכן אם היא גרה לבדה עליה להדליק נר חנוכה, וכן אם בעלה איננו בבית היא מדליקה עבורו (ראה מ"ב סי' תרעז ס"ק ב, וכן סי' תרהע מ"ב ס"ק ט וביאור הלכה ד"ה אשה).

אך ביחס לדין המהדרין המדליקין נר לכל אחד ואחד, ולדעת הרמ"א (הנ"ל) פירוש הדבר שכל אחד מבני הבית מדליק בעצמו[12], נחלקו האחרונים אם גם אשה מדליקה, ויש בזה כמה דעות:

  • יש אומרים שדינן של נשים שווה לדין האשים לחלוטין, והנשים צריכות להדליק נר נוסף (דעת הג"ר יוסף דב הלוי ד"ר סולובצ'יק מבוסטון - מובא בשמו בשיעור בעניין מאת חתנו, הרב אהרן ליכטנשטיין, וכן בספר נפש הרב, לתלמידו הרב צבי שכטר, חנוכה אות ד, מהדו' ירושלים תשנט עמ' רכו, וכן בספר מקראי קודש, מאת הרב משה הררי, פרק ט הערה ב; ועי' שער אפרים‏[13] ריש סי' מב, שתמה למה נהגו הנשים שלא להדליק והניח בקושיא; וע"ע ברכי יוסף שם ס"ק ב).
  • יש אומרים שאע"פ שדין הנשים כאנשים, מ"מ נשים נשואות אינן מדליקות, משום ש"אשתו כגופו" (משנה ברורה סי' תרעא ס"ק ט; שער הציון סי' תערה סוף אות י; וכן הביא הרב דוד יוסף שליט"א בספרו תורת המועדים, חנוכה, סי' ב סע' ג והערה ג, הוצאת מכון יחוה דעת, ירושלים תשנו, עמ' מג-מד, בשם פוסקים רבים: שו"ת מהרש"ל סי' פח, כנסת הגדולה סי' תרעא הגהת ב"י, מטה משה סי' תתקפב, אליה רבה סי' תרעא ס"ק ג - הובא במחצית השקל סי' תהער ס"ק ד; ועוד). ולפי זה, רווקה או אלמנה או גרושה מדליקה, גם אם יש לה עוד בני בית‏[14].
  • המנהג הנפוץ שנשים שיש משהו המדליק בביתן, אינן מדליקות כלל[15] (- בין נשואות ובין רווקות) נר חנוכה. ויש לזה כמה טעמים:
    1. נשים טפלות לאנשים המדליקים (תשובת עולת שמואל סי' קה, - מובא במשנה ברורה סי' תעהר ס"ק ט), והיינו בין נשואות ובין רווקות פסקי תשובות סי' תרעא אות ב ובהע' 6-7, ירושלים תשנז, עמ' תסד; שו"ת תשובות והנהגות, ח"ב סי' שמב סוף אות ז, ירושלים תשנ"ד, עמ' רפט(; הליכות שלמה, חנוכה, פרק טז אורחות הלכה הע' 9, ירושלים תשסד, עמ' רחצ; ועוד).
    2. "בתחלה כשתקנו נר איש וביתו על פתח ביתו מבחוץ ונמצאו בישראל מהדרין שיצאו לחוץ והדליקו בעצמם נוסף על הדלקת של בעל הבית אז לא נמצא שום אשה שתהיה מהמהדרים כי אין כבודה לצאת בחוץ ברשות הרבים לעתותי ערב ולהדליק בין האנשים, נהי אם אין האיש בביתו ועליה מוטל מצות הדלקה על-כורחה תצא לחוץ להדליק, מ"מ אם יש כאן זכר המדליק אין מן החסידות שתחמיר על עצמה בזה ותביא עצמה לידי חשדא. ובזמנינו אף שכולם מדליקין בפנים[16] מ"מ מנהג הראשון לא זז ממקומו" (חי' חתם סופר שבת כא:).
    3. אשה נשואה איננה מדליקה כי אשתו כגופו וכנ"ל. ואין זה דרך ארץ שבנותיה יהדרו בפניה כשהיא איננה מדליקה[17] (משמרת שלום, לרבי שלום פרלוב, ח"א סי' מח ס"ק ב, - מובא בספר הלכות חנוכה, הוצאת דגל ההלכה, ירושלים תש"ס, עמ' לא סע' ה, תורת המועדים שם, ועוד).
    4. נשים נשואות אינן מדליקות וכנ"ל, ורווקות נדונות כעומדות להתחתן, שבשביל שנים מועטות שאינן נשואות - לא תקנו הידור בשבילן (הרב שלמה זלמן אוירבך, הליכות שלמה חנוכה, פרק טז דבר הלכה סוף אות ד, עמ' רחצ, - מובא בספר שלמי מועד פרק מח, עמ' רכח).
    5. חיוב הדלקת נר חנוכה הוא משתי סיבות: זכר לנס פח השמן, זכר להדלקת המנורה בבית המקדש. והדלקת המנורה במקדש היא חיוב הציבור, ונשים אינן בכלל "ציבור" (זבחים עה.), ולכן הן מחוייבות רק בחיוב הראשון - זכר לנס (מועדים וזמנים סי' קלג, ירושלים תשכא, עמ' סד-סה). וההידור של "מוסיף והולך" הוא זכר לנס, וההידור שכל אחד ואחד מדליק הוא זכר להדלקת המנורה במקדש, ובזה אין לנשים חלק (הרב משה שטרנבוך - שם, תשובות והנהגות ח"ב סי' שמב אות ז, עמ' רפט).

דין מהדרין מן המהדרין[עריכה]

נחלקו הראשונים האם דין מהדרין מורכב על דין המהדרין או לא, כלומר האם עליהם להדליק "פחות והולך" (- לבית שמאי) או "מוסיף והולך" (- לבית הלל) כמספר בני הבית או שעליהם להדליק רק כמספר הימים.

שיטת הרמב"ם (פ"ד מהל' מגילה וחנוכה הל' א-ב) שצריך להדליק כנגד בני הבית, לדוגמא אם בני הבית עשרה, ביום הראשון ידליקו עשרה נרות, ביום השנים - עשרים, וכך הלאה, עד שביום השמיני ידליקו שמונים נרות.

לעומת זאת, התוספות (שבת כא:) הקשו על שיטה זו, שלשיטה זו אין היכר במספר הימים, והעוברים ושבים שני יודעים כמה אנשים דרים בבית אינם יכולים לדעת לפי מספר הנרות באיזה יום מימי החג[18].

יש המסבירים את שיטת הרמב"ם שלדעתו אין ההידור בציון מספר הימים ע"י הנרות, אלא בריבוי אור, והמהדרין מדליקים נרות כנגד בני הבית, והמהדרין מן המהדרין מוסיפים עליהם בכמות הנרות (מנחת אשר, בראשית, סי' נד אות ג, עמ' שנה, וע"ש שכ"מ בחי' הריטב"א החדשים שם ובחי' הר"ן [המיוחסים לריטב"א] שם).

שלא כדרך הפסיקה הרגילה בסוגיות אחרות[19], לגבי הדלקת נר חנוכה הספרדים נוהגים שאחד (- בעל הבית) מדליק נר ו"מוסיף והולך", ואפילו אם בני הבית רבים אינו מוסיפים נרות נוספים (שולחן ערוך או"ח תרעא, ב), ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק ו"מוסיף והולך", אך הם מדקדקים שכל אחד ואחד יניח את נרותיו במקום מיוחד כדי שיהיה היכר כמה נרות מדליקין (רמ"א שם). אך בתקופות מסוימת, רבים מבני אשכנז, נהגו (כבני ספרד) שרק אחד מבני הבית מדליק (ערוך השולחן שם אות ט).

טעמם של זקני ארץ ישראל צידן[עריכה]

בגמרא (שבת שם) מובא מחלוקת בטעמי בית הלל ובית שמאי:

"אמר עולא: פליגי בה תרי אמוראי במערבא: רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא, חד אמר טעמא דבית שמאי כנגד ימים הנכנסין, וטעמא דבית הלל כנגד ימים היוצאין; וחד אמר טעמא דבית שמאי כנגד פרי החג, וטעמא דבית הלל דמעלין בקדש ואין מורידין.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן שני זקנים היו בצידן אחד עשה כבית שמאי ואחד עשה כדברי בית הלל זה נותן טעם לדבריו כנגד פרי החג וזה נותן טעם לדבריו דמעלין בקדש ואין מורידין."

הרי"ף (שם - ט: לדפי הרי"ף) הביא את הסיפור על שני הזקנים בצידן. ותמהו שהרי הרי"ף דרכו להשמיט את המשא ומתן והאגדתות, ולהביא רק את הנוגע להלכה, ומדוע כאן הביא את הסיפור הזה, ומה ניתן ללמוד ממנו להלכה?

ומצאנו בזה כמה הסברים:

  • הגר"א (או"ח סי' תרעא סע' ב) והפרי חדש (שם) כתבו לדייק שהרי"ף סובר כמו הרמב"ם הנ"ל, שאין צורך לציין את מספר הימים, שכן רק לטעם של "ימים הנכנסים וימים היוצאים" צריך לציין את היום, אך לטעם שמעלין בקודש אי"צ לציין את היום[20].
  • הבית הלוי (עה"ת, חנוכה - בסוף חומש בראשית, סוף ד"ה בגמרא חד אמר טעמא[21]) כתב שלטעם של ימים הנכנסים, מי שיש לו ליום שלישי ב' נרות[22] - ידליק רק אחד, שכן אי אפשר לו לציין את הימים הנכנסים, והדלקת שתי נרות לא מעלה ולא מורידה; ואילו לטעם שמעלין בקודש י"ל שאם א"א לו להוסיף לפחות לו יחסר ויוריד בקודש.
  • המשנה ברורה (ביאור הלכה סי' תרעא סע' ב) שכתב דאפשר שכוונת הרי"ף לומר, שאע"פ שבכל התורה קיי"ל דהלכה כבית הלל וכנ"ל, מ"מ כ"ז במקום שנחלקו בעיקר הדין, אבל במקום שנחלקו בהידור - רשאי כ"א לעשות כרצונו, ולכך אחד הזקנים עשה כבית הלל וחברו כבית שמאי. וללמדנו הלכה זו, הביא הרי"ף למעשה זה.
    והוא מסיים את הדברים: "אכן מדלא הוזכר דבר זה בשום פוסק, אין לצרף דבר זה להלכה כלל, ולא כתבתי רק לעורר את לב המעיינים".

סדר ההדלקה[עריכה]

הבא לסדר את החנוכיה עומד בפני התלבטות: היכן עדיף שיקבע את הנר ביום הראשון, והיכן יקבע את הנר השני ביום השני, ומאיזה נר עדיף להתחיל להדליק. ואף שבכל דרך שינהג יקיים את המצווה כ'מהדרין מן המהדרין', המנהג המובחר ביותר הוא לקבוע את הנר ביום הראשון בצד ימין של החנוכיה (ימינו של המדליק שעומד מול החנוכיה), מפני שיש להעדיף תמיד את צד ימין על שמאל. וביום השני יוסיף עוד נר לשמאלו, ואחר שיברך ידליק תחילה את הנר הנוסף ואחריו את הנר שלימינו.

שני טעמים לכך: א) מפני שעדיף להתחיל בנר הנוסף שמבטא את התגדלות הנס. ב) אחר שידליק את הנר השמאלי יצא שיפנה לצד ימין כדי להדליק את הנר שלימינו, וכפי שאמרו חכמים (יומא טו, ב) שבכל פניות שאדם פונה, עדיף לפנות דרך צד ימין. וכך בכל יום יוסיף עוד נר בצד שמאל, וידליק אותו ראשון, ואח"כ יפנה לצד ימינו וידליק את שאר הנרות. וראוי לעמוד בעת הברכות לצד שמאל החנוכיה, כדי שהנר הקרוב אליו יהיה הנר שהוא עומד להדליק ראשון, וכך לא יחשב כמי שמדלג על שאר הנרות כדי להדליקו (שו"ע תרעו, ה, מ"ב יא). הערה 15

ברכות ההדלקה[עריכה]

לפני ההדלקה מברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר (שֶׁל) חֲנֻכָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

בלילה הראשון מוסיפים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

חשיבות וחביבות המצוה[עריכה]

הרמב"ם (פ"ד מהל' מגילה וחנוכה הי"ב) כותב:

"מצות נר חנוכה - מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח הא-ל והודיה לו על הנסים שעשה לנו."

ואמרו חז"ל: הרגיל בנר שבת ובנר חנוכה זוכה לבנים תלמידי חכמים, שנאמר (משלי ו, כג): "נר מצוה ותורה אור" (שבת כג: וברש"י שם, - מובא בב"י או"ח ר"ס תרעא ובמ"ב שם ס"ק א; וע"ע במאירי שם).

בספר קב הישר (פרק צו) כתב:

"...בהרבה מקומות מצינו שחביבין לפני הקב"ה נרות של מצוה, כמו שאמר הכתוב (ישעיה כד, טו): "באורים כבדו ה'". וכל הנר הדלוק לדבר מצוה יש בו קדושה נפלאה גדולה אין שיעור, ואלו היינו זוכים להשגות רוח הקודש, היינו מברכים ומבינים ומשיגים ע"י מצות הדלקת הנרות של מצוה עתידות, דהנר של מצוה מתנבא כמו נביא המתנבא על פי ה'..."

יחס זה מתבטא בדין ובמנהג.

דינים מיוחדים בנר חנוכה (משאר המצוות)[עריכה]

הרמב"ם מונה שתי הלכות הנובעות מחביבות זו:

א. קדימות ביחס למצוות דרבנן אחרות –

"הרי שאין לו אלא פרוטה אחת ולפניו קידוש היום והדלקת נר חנוכה - מקדים לקנות שמן להדליק נר חנוכה על היין לקידוש היום[23], הואיל ושניהם מדברי סופרים מוטב להקדים נר חנוכה שיש בו זיכרון הנס" (שם הל' יג).

ב. חיוב עני לחזר על הפתחים ולקיים המצוה:

"אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק[24] (שם הל' יב).

חביבות במנהגי ההדלקה[עריכה]

חביבות מיוחדת נודעה לנר חנוכה במנהגם של ישראל, שתעשה בשמחה גדולה ובקדושה וטהרה, כפי שהאריכו ספרי המוסר (יסוד ושורש העבודה שער יב, קב הישר שם, ועוד).

נציין כמה מנהגים שנקבעו מחביבות זו:

  • נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שנרות דולקים (שו"ע או"ח סי' עתר סע' א, ועי' בפסקי תשובות שם אות ב, עמ' תסא-תסב, שהביא שני טעמים למנהג זה), ויש מקומות שנהגו בכך אף הגברים (מ"ב שם ס"ק ג).
  • יש שדקדקו ליטול את ידיהם קודם שיברכו על ההדלקה, אך כדי שלא יחשב ליוהרא יביא עצמו לידי חיוב נטילה (ספר קב הישר שם בשם המהרי"ל והאח', - מובא בספר הלכות חנוכה, הוצאת מכון דגל ההלכה, ירושלים תש"ס, עמ' סט סעיף ג).
  • יש מי שכתב: "...ולכבוד המלאכים קדישין הבאים להבית בשביל מצוה זו ידליק הנרות כשהוא לבוש בבגד עליון כמו שהולך לבית הכנסת..." (קב הישר שם, - מובא בספר דיני חנוכה הנ"ל, עמ' ע סע' ה).
    ויש שדקדקו ללבוש לבוש חגיגי, כמו בשבת ויו"ט, בשעת ההדלקה (עיין פסקי תשובות סי' עתרו אות ה וההערה 23, עמ' תצב; וכן נטעי גבריאל, חנוכה, פנ"א עמ' שיב). וכן נהגו חסידים ללבוש את הכובע (- שטריימל) בשעת ההדלקה ( הרב אשר וייס - דרך אגב - בשיעור (דקה 46:07-46:17), וכ"ה בתמונות רבות של אדמו"רים בשעת הדלקה), ויש שלא נהגו בזה (הרב מרדכי מנשה לאופר בשם האדמו"ר מחב"ד ע"ש).
  • יש שכתבו לדקדק לשהות ליד הנרות חצי שעה ולשמוח בהם (מקור חיים, לבעל החוות יאיר - מצוטט בפסקי תשובות סי' תורע אות ה, עמ' תצב; פסקי תשובות שם הערה 20 בשם תשובת שב יעקב סי' כב ועוד פוסקים; ספר הלכות חנוכה הנ"ל, עמ' עט סע' לה, בשם ההוספות לשו"ע הרב ובשם המקו"ח והשב יעקב הנ"ל; ועוד).
    וכך העיד על עצמו הגאון האדר"ת בצוואתו (נפש דוד ב, יד[25]):
    "מצות נרות חנוכה הייתה חביבה עלי מאד, ולולי שיחת הבריות הייתי מהדר שידלקו זמן רב כיכולתם. והתענגתי לשבת בחדר שבו הנרות לראותם ולהסתכל בהם בכל רגע, ולא הלכתי מאותו החדר רק כשהייתי אנוס עפ"י עבודת הציבור, - ובכל זאת ישבתי נגד פתח אותו חדר, כדי להסתכל בהם כפעם בפעם, והיתי שש ושמח בהם הרבה." והוא הדריך את בניו לאחוז במנהגו (כמובא בתחילת הצוואה הנ"ל).
  • נהגו ישראל לומר פסוקים ("מזמור שיר חנוכת הבית"[26], "ויהי נועם" ו"יושב בסתר עליון", ועוד), פיוטים ("מעוז צור ישועתי", ועוד), בקשות וייחודים קודם הדלקת הנרות ולאחריה (ראה במקורות שהובאו בפסקי תשובות שם ובהערה 22, וכן בספר דיני חנוכה הנ"ל, עמ' עח-עט סע' לג; ועוד).
  • ראוי לכנס את בני הבית ליד הנרות ולספר בניסים ונפלאות שנשו לאבותינו בימים ההם בזמן הזה (פסקי תשובות שם בשם יסוד ושורש העבודה; ספר דיני חנוכה הנ"ל, עמ' עט סע' לד; ועי' קיצור שו"ע להגר"ש גנצפריד זצ"ל, סי' קלט סע' א(: "ויש לספר לבני-ביתו עניין הנִסים שנעשו בימים האלו" - אך לא הזכיר שיעשה זה בשעת הדלקת הנֵרות).

במה מדליקין?[עריכה]

נר חנוכה צריך חייב להיות מפתילה ושמן, ולכן אין להדליק בקסמים דקים שדולקים יפה או בגאז או בחשמל (פסקי תשובות סי' תרעג אות א, עמ' תפ, בשם פוסקים רבים).

הלכות השמן[עריכה]

כל השמנים כשרים להדלקת נר חנוכה (שולחן ערוך או"ח תרעג, א). ואפילו בשמנים שאמרו חכמים שאין מדליקין בהם בשבת משום ששמנים אלו אין נמשכים אחר הפתילה - מדליקין בהם בחנוכה (שבת כא:) ואפילו בשבת חנוכה (רש"י שם; שו"ע שם), משום שכבתה אין זקוק לה[27] ולכן אין חשש שיטה הנר כדי שתדלק יפה (גמרא ורש"י שם; מ"ב שם ס"ק א).

כשר למאכל[עריכה]

אולם אין להדליק את הנרות מחֵלֶב או מכל דבר שאסור באכילה, ואין לערבו בכדי שיתבטל בשישים (פרמ"ג - מובא במ"ב שם ס"ק ב). ועיין בפסקי תשובות שם אות ג (עמ' תפא) שהאריך במחלוקות הפוסקים בזה.

יש אומרים כי טוב להשתמש בשמן הראוי למאכל (הרב יוסף שלום אלישיב[28]), ולא בשמן זית למאור[29], ועל כן יש הממליצים שלא לחסוך בממון אלא לקנות שמן הראוי למאכל (הרב מרדכי אליהו). ויש אומרים{{הערה1=וראה במאמרו של הרב שמואל ברוך גנוט: הדלקה בשמן זית למאור בחנוכה (באתר 'השבת').}} שאין צורך להקפיד בכך (בשם הרב שמואל הלוי וואזנר)(דרוש מקור), ואין לנו להמציא מדעתו חומרות שלא נמצאו בספרי הפוסקים‏[30].

שמן זית ונרות שעווה‏[31][עריכה]

אמר רבי יהושע בן לוי: כל השמנים כולן יפין לנר, ושמן זית מן המובחר, משום שאורו צלול, ולכך יש להעדיפו על שמן שדולק זמן רב יותר (שבת כג.). יש אומרים שדבריו אמורים דוקא על נר שבת (עי' שו"ע או"ח סי' סדר סע' ו), ויש אומרים שאף בנר חנוכה עדיף להדליק בשמן זית (ב"י או"ח ר"ס תרעג בשם הרוקח סי' רכו ד"ה כל השמנים; רמ"א שם; ועוד[32]), ועליהם נסובים דברי הגמרא הנ"ל (תוס' שם ד"ה מריש הוה וכו'; מאירי שם; הגהות מיימוניות פ"ד מהל' חנוכה ה"ו אות ה). ולכן, אם אין לו שמן זית - מצוה בשמנים שאורם דולק יפה (רמ"א הנ"ל).

יש שהביאו טעם נוסף להדלקה בשמן זית - כדי לעשות באופן דומה למנורה בבית המקדש[33] (שפת אמת שבת כג: ד"ה שם בגמ' אריב"ל) שבה נעשה הנס (מהר"ל, נר מצוה[34] עמ' כד ד"ה אמר יהודה; לבוש או"ח סי' תרעג סעיף ב; ערוך השולחן שם אות א; ועי' תשובות והנהגות ח"ג סי' ריח).

יש שנהגו להדליק בשעווה שאורה צלול כמו שמן (רמ"א שם). ויש מי שאומר שאין להדליק בשעווה, משום שהנס נעשה בשמן ויש להדליק רק בשמן (מהר"ל נר מצוה עמ' כד - הנ"ל) ועוד ששעווה דינו כאבוקה שפסולה להדלקה (שם עמ' כו). ומ"מ לא קיבלו הפוסקים את דעתו, וקבעו שמותר להדליק בשמן של שעווה (שער הציון סי' תרעג אות ד בשם מחצית השקל), ומ"מ מצוה מן המובחר להדליק בשמן שבו נעשה הנס (מ"ב סי' תרעג ס"ק ד בשם שו"ת מהר"י ברונא סי' לט).

הידורים נוספים בשמן[עריכה]

  • אם יש לפניו שמן מחו"ל ושמן מארץ ישראל יש מי שאומר שראוי להעדיף שמן של ארץ ישראל (הרב מרדכי אליהו, קול צופיך גיליון 377, כסליו ה'תשס"ו, וגיליון 290, כסליו ה'תשס"ה[35]).

השימוש בשמן מה"שביעית"[עריכה]

יש אומרים שאסור להדליק נרות חנוכה בשמן זית משנת השמיטה, משום שנאמר (ויקרא כה, ו): "והייתה שבת הארץ לכם לאכלה" - ולא להפסד או לשריפה (פסחים נב:). פירות שביעית ובכללם שמן הזית ניתנו לאכילתנו ולהנאתנו ונר חנוכה איננו עומד לשימושנו והנאתנו (עי' בשו"ת שבט הלוי ח"א סי' קפד ס"ק א שהביא מהאח' שאוסרים, אך תמה על דבריהם, וכתב בכ"ז להחמיר אע"פ שהטעם לא ברור).

לעומת זאת, יש המתירים להדליק את נר החנוכה בשמן מפירות שביעית, וטעמם שכמעט הכל נהנים מאור נרות החנוכה, וכמו שמותר לפרסם פרסום עסקי בפרות שביעית כי יש בזה הנאה, אף פרסום הנס איננו שונה[36]. ואף שאסור לעשות מלאכה מאור הנס, מ"מ יש הנאה מעצם האור שו"ת מנחת שלמה ח"א סי' מב; שם מהד' תנינא סי' קכב אות א; ועוד; וראה מאמרו של הרב יואל פרידמן בנושא, בקובץ 'אמונת עיתך' גיליון 1).

הלכות הפתילות[עריכה]

שיעור השמן והפתילות[עריכה]

(עד שתכלה וכו')

דיני ומנהגי החנוכיה[עריכה]

ערך מורחב - חנוכיה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

רבים נהגו להדליק רק בחנוכיה(דרוש מקור).

בחסידות חב"ד מקפידים - אם אפשר - להניח את החנוכייה על כיסא דווקא (ספר המנהגים של הרבי מליובאוויטש זצ"ל, בעריכת הרב יהודה לייב גרונר והרב מנחם זאב וולף הלוי גרינגלאס, עמ' 70[37]).

הלכות הנר[עריכה]

  • כבתה זקוק/אין זקוק לה.
  • הדלקה/הנחה עושה מצוה

זמן ההדלקה[עריכה]

(מח' הרמב"ם והשו"ע אם בשקיעה או בצאה"כ; הדלקה בפלג המנחה; הדלקה לאחר הזמן; שבת חנוכה)

מקום הנרות[עריכה]

ערך מורחב - נר חנוכה/מקום ההדלקה


בגמרא (שבת כא:) מובאת ברייתא:

"נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ (- כדי לפרסם את הנס, רש"י). אם היה דר בעלייה (- שאין לו מקום בחצר להניחה שם, רש"י) - מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים. ובשעת הסכנה[38] - מניחה על שלחנו, ודיו".

נמצא שישנם שלושה דרגות להדלקה:

  1. על פתח ביתו מבחוץ.
    ויש אמרים שכל זה כשפתח ביתו סמוך לרשות הרבים, אך אם יש לו חצר - ידליק בפתח חצרו[39] (תוס' שם ד"ה מצוה להניחה; רשב"א וריטב"א שם ד"ה נר חנוכה; ב"י או"ח סי' תרעא סע' ה בדעת הטור; ועוד). ויש חולקים (רש"י שם ד"ה מבחוץ; ועי' ביאור הלכה שם ד"ה פתח החצר). והלכה כדעה ראשונה (שו"ע שם).
  2. אם אינו יכול להניח בפתח, יניח בחלון הסמוך לרשות הרבים.
  3. אם אינו יכול להניח בפתח או בחלון, יניח בתוך הבית.

הניח על השולחן שלא בשעת הסכנה[עריכה]

נחלקו האחרונים[40], יש אומרים שכל סדרי קדימויות אלו נאמרו לכתחילה, אבל בדיעבד אפילו אם יכול להדליק על פתח ביתו והדליק על שולחנו יצא ידי חובתו (הרב שלמה זלמן אוירבך - מובא בשלמי מועד ר"פ מג, מהדו' ירושלים תשסד, עמ' קפז, וכן בהליכות שלמה - חנוכה, פי"ד סע' טז, בדבר הלכה אות ל ובאורחות הלכה הערה 54, עמ' רעו-רעז; מנחת אשר, בראשית סי' נה, עמ' שס-שסג; ועוד). מפני שסדרי קדימויות אלו הִנם רק עדיפויות, על מנת לפרסם את הנס, אך עיקר המצוה היא עצם ההדלקה וההודאה על הנס (הרב אשר וייס בשיעור בדעת הטור והשולחן ערוך).

ויש חולקים, וסוברים שיכול להדליק בפתח והדליק על שולחנו - לא יצא ידי חובתו )הרב זלמן נחמיה גולדברג - שלמי מועד שם הערה 3 ובהסכמתו לקונטרס "ודרשת בחגך" חנוכה, כסלו תשס"ט; וראה ב[ ספר 'אור ישראל' עמ' עב-עג] שהביא את שתי הדעות בנושא זה). ולשיטה זו מסתבר שעיקר התקנה היא לפרסם את הנס, ובשעת הסכנה תקנו תקנה מיוחדת, כנראה כדי שלא תשתכח תורת נר חנוכה.

ויש שכתבו שבמהלך כל הדורות נהגו להדליק בפנים, ואע"פ שלא הייתה סכנה במקומות אלו‏[41]. וכן בזמנינו נהגו רבים, ומהם חסידים ואנשי מעשה, להדליק לכתחילה בתוך הבית אפילו במקום שאין סכנה‏[42], ויש שפִקפקו במנהגם[43], וכתבו שבארץ ישראל[44] ראוי לחזור ולהדליק בבית (ועי' מקראי קודש, הגרצ"פ פרנק זצ"ל, חנוכה סי' טז, והערת הרב יוסף כהן זצ"ל; מועדים וזמנים, הרב משה שטרנבוך , ח"ו סי' פה, עמ' קלז-קלח). אולם רבים מהפוסקים לימדו עליהם זכות והסבירו את מנהגם בדרכים שונות (ראה מנחת אשר שם; תשובות והנהגות ח"ג סי' רטז, עמ' רלא-רלב; במקורות שציין בפסקי תשובות סי' תרעא הערה 11; מקראי קודש, להרב משה הררי, פ"ג הע' ב; ועוד[45]), ומהם: שאחר שנהגו כן בשעת הסכנה - נשארו במנהגם[46]. ומ"מ אף הנוהגים כן, ישתדלו להניח הנרות בחלון וכדומה, באופן שיראו את הנר בני רשות הרבים (פסקי תשובות שם אות ג ד"ה אולם).

גובה הנרות[עריכה]

שני דינים נאמרו בדיני גובה נר חנוכה, האחד מהם מעכב אף בדיעבד, והשני הוא רק למצוה בעלמא ואיננו מעכב.

הדין הראשון: נר חנוכה שהונח בגובה למעלה מעשרים אמה - לא יצא ידי חובתו (שבת כא:-כב.; שולחן ערוך או"ח תרעא, ו) וצריך לחזור ולברך (משנה ברורה שם ס"ק כט). וכתבו האחרונים שאפילו אם המנורה הונחה כשרגליה בגובה פחות מעשרים אמה, אך השלהבת היא מעל עשרים, ג"כ לא יצא (שער הציון שם אות לג).

יש מי שכתב שהדברים אמורים במדליק בחצר, אבל כשמדליק בחלון הבית אפילו למעלה מעשרים אמה כשירה (טור שם בשם הר"ר יואל הלוי). אולם הפוסקים לא קבלו את דבריו להלכה (טור שם; וכן הסכימו האח' - עי' מ"ב שם ס"ק כח ושעה"צ אות לג).

בפשטות שיעור עשרים אמה למדליק בחלון נמדד מקרקע רשות הרבים, וכן נקטו האחרונים(דרוש מקור). אולם נמצא אחד מהראשונים שכתב (חי' הריטב"א החדשים שבת כא:) שהמדליק בחלון בביתו - ימדוד את העשרים אמה מקרקע העליה.

הדין השני: ראוי להדליק את הנרות בין שלושה לעשרה טפחים מקרקע [דרושה הבהרה]בבלי שבת כא:. שו"ע או"ח תרע"א, ו.

יש אומרים כי על פי הסוד טוב להניחה מעט למעלה משבעה טפחים (בן איש חי, פרשת וישב, הלכות חנוכה, הלכה ה) ויש חולקים (כף החיים).

בניינים רבי קומות[עריכה]

(לעניין מקומות שא"א לראות מרה"ר - ראה גם בפורום 'אוצר החכמה')

דין אכסנאי[עריכה]

הדלקה מפני החשד[עריכה]

קדושת הנרות ושימוש בהם[עריכה]

אין משתמשים בנרות חנוכה לתשמיש כל שהוא ואפילו לתשמיש של קדושה. בתלמוד הבבלי שאל שמואל "וכי נר קדושה יש בו"? ואנו חוזרים ואומרים, כפי שהורו לנו "הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם".

הרואה נר חנוכה[עריכה]

הדלקת בית הכנסת[עריכה]

התקנה וטעמה[עריכה]

על אף שאין לכך מקור בגמרא, בימי הראשונים נהגו להדליק נרות חנוכה בברכה גם בבית הכנסת. ישנם כמה טעמים למנהג זה:

  1. להוציא מי שאינו בקי ואינו זריז במצוה זו (כלבו סי' מד ד"ה ונהגו כל המקומות, - מובא בספר דיני חנוכה, הוצאת דגל ההלכה, ירושלים תשס, עמ' קמה סע' א).
  2. מפני האורחים[47] שאין להם בית להדליק (בית יוסף או"ח סי' תרעא סוף סע' ו, שסב. [במהדו' שירת דבורה - עמ' תרכא], בשם הכל בו הנ"ל; שיבולי הלקט סי' קפה; אבודרהם, מעריב של שבת, סוף ד"ה ענין סברי מרנן).
  3. על מנת לפרסם את הנס בפני כל הציבור ולסדר הברכות לפניהם, שיש בזה פרסום לה' יתברך וקידוש שמו כשמברכים אותו במקהלות[48] (חי' הריטב"א החדשים, שבת כג., סוף ד"ה הרואה נר חנוכה, מהדו' מוסד הרב קוק עמ' קכב, - צויין בשו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' נז סוף אות א; בית יוסף שם בשם הכלבו הנ"ל; אבודרהם שם; וכן פסק בשו"ע שם).
    ויש שהוסיפו שבזמן הסכנה שמדליקין בפנים - אין אפשרות לפרסם את הנס כראוי, ולכך תקנו להדליק בבית הכנסת (ב"י שם בשם שו"ת הריב"ש סי' קיאתבנית:מקור).

עוד כתבו הפוסקים שהדלקה זו מהוה זכר להדלקת המנורה בבית המקדש (עיין משנה ברורה שם ס"ק מב; פסקי תשובות שם אות יא והערה 43, עמ' תסט; ודרשת בחגך - חנוכה, להרב אבישי נתן מייטליס שליט"א, כסלו תשנ"ט, עמ' קמג).

מצבים שונים[עריכה]

יש מי שכתב שבזמנינו, שאין מצויים אורחים שאין להם בית בבית הכנסת, עדיף להשתמט מלהדליק שם כדי שלא לברך, שכן בטל עיקר הטעם לתקנה זו (שיבולי הלקט הנ"ל; ועוד). אולם רוב הפוסקים לא קבלו דעתו, ונקטו שאף בזמן שאין מצויים אורחים - ניתן לברך על ההדלקה (ברכי יוסף שם ס"ק ו; שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' נז ד"ה תשובה).

אולם, יש שכתבו שהמדליקים בפתח ביתם מבחוץ או בחלון הפונה לרשות הרבים - עליהם להשתמט מלברך על הדלקה זו, שתוקנה כדי לפרסם הנס כשמניחו על שולחנו בשעת הסכנה (שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קצז, עמ' ערב; שם ח"ב סי' שלה, עמ' רפב; ועוד). אך יש שכתבו שגם המדליק בפתח יכול לברך בשופי על ההדלקה בבית הכנסת שתי הדעות מובאות בפסקי תשובות שם הערה 44, עמ' תע).

מקומות ציבוריים אחרים[עריכה]

דעת רבים מפוסקי זמנינו שתקנה זו היא מיוחדת לבית הכנסת, אך אין להדליק בברכה[49] במקומות ציבוריים, בכנסים המוניים ובאירועים שונים (שו"ת תשובות והנהגות ח"א ריש סי' שצח, עמ' רעג). אולם יש שכתבו שניתן להדליק בברכה באירועים המוניים שיש שם רבים שלא הדלקו נר חנוכה בביתם שתי הדעות הובאו בשו"ת יביע אומר שם ס"ק ו(; פסקי תשובות שם אות טו, עמ' תעב-תעג, והערות 65-66; מקראי קודש - חנוכה, להרב משה הררי, פרק י הערה כב; ועוד). חסידי חב"ד נהגו - עפ"י דעת האדמו"ר מלובביץ' - להדליק בברכה אפילו ברחוב העיר.

ויש מגדולי הספרדים (דעת הרב מרדכי אליהו - מובא במקראי קודש, שם סעיף ז והערה כב-כג ובשיעור באתר ישיבה; ועי' יביע אומר שם בסו"ד, ובפסקי תשובות שם הערה 66) שהקלו אם מתפללים שם מונחה וערבית, שאז יש לדון את המקום כבית כנסת עראי. אך יש מגדולי האשכנזים שפִקפקו בזה (תשובות והנהגות ח"א ריש סי' שצח הנ"ל, עמ' רעג; פסקי תשובות שם).

ויש שהקלו לכינוס של חיילים ואפילו לא יתפללו שם ערבית (עי' מקראי קודש שם וההערה כד).

מקום הנרות בבית הכנסת[עריכה]

זמן ההדלקה בבית הכנסת[עריכה]

(אם צריך שידלק חצי שעה - עי' תשובות והנהגות ח"ד סי' קעא, עמ' קסב-קסג; פסקי תשובות סי' תרעא אות יב, עמ' תע)

ענינים נוספים[עריכה]

הנרות או השמן צריכים להיות בגודל או בכמות שידלקו לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, גם אם מדליקים אותם בשעה מוקדמת.

בלילה הראשון מברכים לפני ההדלקה שלוש ברכות: א. "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר חנוכה". לפי בני אשכנז נוסח הברכה הוא: "אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה"; ב. "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"; ג. "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה". בשבעת הלילות הבאים מברכים את שתי הברכות הראשונות בלבד.

בלילה הראשון מדליקים את הנר הימיני. בלילה השני מוסיפים נר נוסף סמוך לו בצד שמאל, מברכים ומדליקים אותו תחילה ואחר כך פונים לימין להדליק את הנר הימיני. גם בשאר הלילות מוסיפים בכל לילה נר נוסף בצד שמאל, מברכים ומדליקים תחילה את הנר הנוסף ואחר כך פונים לימין להדליק את שאר הנרות. יש אומרים שתמיד מתחילים להדליק את הנר הסמוך לפתח, כלומר, שאם הנרות מונחים בימין הפתח יתחיל להדליק את הנר הימיני ואחר כך יפנה לשמאל, ואם הניח את הנרות בשמאל הפתח, ידליק את הנר השמאלי הסמוך לפתח ואחר כך יפנה לימין. מצויים מנהגים נוספים בענין זה.

כדי לפרסם את הנס, מדליקים את הנרות בפתח הבית הפונה לרשות הרבים. כאשר מדליקים את הנרות בפתח שיש בו מזוזה, שמים את הנרות בצד שמאל של הכניסה, ממול למזוזה הקבועה בצד ימין. אם אין פתח הפונה לרשות הרבים, מדליקים את הנרות בחלון הנראה מרשות הרבים.

את הנרות מעמידים בגובה שלושה טפחים ומעלה מהקרקע, ומצוה להניח אותם בגובה של פחות מעשרה טפחים מהקרקע. אם הניחם בגובה של למעלה מעשרה טפחים, יצא ידי חובה.

זמן הדלקת נרות חנוכה הוא בשעת צאת הכוכבים, ויש שנוהגים להדליק עם שקיעת החמה.

ראה גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב יצחק סומר, זמן הדלקת נר חנוכה, מתוך דגל ירושלים- בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים, חלק ו', ירושלים תשס"ט, עמ' 165-169.

קישורים חיצוניים[עריכה]

מאמרים הלכתיים בעניני הדלקת נר חנוכה:


הערות שוליים

  1. ↑ יש המפרשים (הגהות מהרא"י מהורדנא על הרמב"ם - מובא בספר הליקוטים מהדו' ר"ש פקרנל ז"ל - פ"ג מהל' מגילה וחנוכה ה"ג, - מובא בספר פרקי השנה ח"א ר"פ ל, עמ' קעא; ועי' שפת אמת לחנוכה תרנה ד"ה מזוזה בימין; שם תרנו ד"ה ועשאום; ועוד) את דברי חז"ל (שבת כא:): "קבעום ימים טובים בהלל והודאה", שההודאה היא ע"י הדלקת הנרות.
  2. ↑ וראה להלן שכמה הלכות בדיני נר חנוכה נלמדו מהמקדש, ויתכן שזהו הבסיס לכך.
  3. ↑ וכך הדברים מופיעים גם בפוסקים הראשונים: הרי"ף (שם - ט: לדפי הרי"ף), הרמב"ם (פ"ד מהל' מגילה חנוכה ה"א) והרא"ש (שם - במה מדליקין סי' ד).
  4. ↑ ראה דין בעניין בפורום 'אוצר החכמה'.
    ויש להסביר את הדבר עפ"י המובא בשם הרב אביגדר נבנצל, שתמה: מדוע חז"ל קבעו במצוות נר חנוכה מדרגה של "מהדרין"ומדרגה נוספת של "מהדרין מן המהדרין" מה שלא מצינו בשאר מצוות? ועוד שבדרך כלל הידור הוא תוספת של שליש (ב"ק ט:) וכאן הרבה יותר [וכבר עמדו בזה האח' - עי' חי' מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם הל' חנוכה; אבי עזרי שם; מנחת אשר בראשית סי' נד; ועוד]. מסביר הרב נבנצל: מה שהביא לשיבוש יון וגזירות אנטיוכוס היה שלא השתדלו להדר במצוות. כאשר בימי מלאכי הנביא לא הקפידו בקרבנות הדבר ניתן לתיקון. אך כאשר 'מהדרין מן המהדרין' בקיום המצווה מחזירים את הכבוד לעבודת ה'. כאשר מדליקים יותר נרות - בזה מדגישים את ההודאה לה', הגִדֵּלַה לפי מספר הימים ולפי מספר בני הבית. וראה הסבר נוסף בפורום "בחדרי חרדים".
  5. ↑ לבד מקומות יוצאי דופן, כגון: י"ח דבר (שבת יג:-יז:) שרבו בית שמאי על בית הלל.
  6. ↑ נציין כמה השלכות לעובדה שאין חיוב להיות מוסיף והולך:
    (א) אדם שיש לו שמן בצימצום ולחברו אין שמן כלל, ולראשון יש מספיק שמן כדי שהוא יקיים את המצוה "מוסיף והולך" או כדי שייתן חצי לחברו ושניהם יקיימו "נר איש וביתו", למרות שחיובו קודם למצוות חברו ואין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבריך (שבת ד.), עליו לתת לחברו (מ"ב סי' תרעא ס"ק ו), מפני שהוא אינו חייב אלא בהדלקת "נר איש וביתו", והידורו אינו קודם למצות חברו.
    (ב) דעת הבניין עולם (סי' לד - מובא בשער הציון שם אות ז) שאם השמן ביוקר, ישתדל – עכ"פ ביום הראשון – להדליק בשמן זית, גם אם מחמת זה יצטרך לוותר ולא להיות "מוסיף והולך".
    (ג) מי שא"א לו או שאין לו כסף, ידליק רק כעיקר הדין או כמהדרין, ולא כמהדרין מן המהדרין (עי' מ"ב שם סוף ס"ק י ושעה"צ אות יב).
    (ד) דעת הרמ"א (סי' תרעד סע' א) שאין להדליק נר מנר, משום שהנר הראשון הוא חיוב, ושאר הנרות הינם רק הידור (שם ובמ"ב שם ס"ק ו). אמנם בספר ילקו"י (מועדים חנוכה מהדורת תשע"ג ) הביא כמה טעמים כג' שקיבלו עם ישראל עליהם כחובה כמו תפילת ערבית ועוד .
    (ה) אם ממהר, יכול לברך על הדלקת את נר חנוכה ולהדליק נר אחד, ומשהו אחר ידליק את שאר הנרות ואין זה הפסק, מפני הברכה חלה על נר החיוב (רמ"א סי' תרעא סוף סע' ז ומ"ב שם ס"ק מט).
    (ו) מי שיש לו שני פתחים וצריך להדליק בשניהם מפני החשד (סי' תרעא סע' ז - ור' בפנים להלן), די לו בהדלקת נר אחד בפתח השני ואין צריך להיות מוסיף והולך (הליכות שלמה, חנוכה, ס"פ יג, אורחות הלכה הע' 52, מהדו' פריעדמאן, ירושלים תשס"ד, עמ' רסז).
    (ז) יש אומרים שאם הדליק רק נר אחד, ואח"כ השיג שמן להיות "מוסיף והולך", או אם שכח לברך קודם שהדליק את הנר, או שטעה וחשב שהוא יום שישי של חנוכה (ודי בו' נרות) ואח"כ נודע לו שהוא יום שביעי של חנוכה (וצריך להוסיף נר), - אין לו לברך על נרות ההידור (פר"ח סוף סי' תרעב, ועי' שו"ת רע"א מהדו' תנינא סי' יג), ויש חולקין (אליה רבה שם).
    (ח) יש אומרים שאין דין חינוך לקטנים ביחס להידור (עי' היטב במאירי שבת כא: ריש ד"ה מצות נר חנוכה; וכ"כ להדיא בשלטי גיבורים שם, ט: לדפי הרי"ף, סוף אות א, בשם ריא"ז; - מובאים במשנה ברורה סי' תרעז ס"ק יג ובביאור הלכה סי' תערה ד"ה ולדידן), ואף לפסק הרמ"א (או"ח סוף סי' עתרה) שקטן שהגיע לחינוך צריך להדליק ג"כ, היינו דוקא נר אחד, ואי"צ לחנכו להיות מוסיף והולך (מ"ב סי' תערה ס"ק יג), אף שנהגו להחמיר בזה (דיני חנוכה, הוצאת דגל ההלכה, ירושלים תשס, עמ' לג סע' ט).
    (ט) וכן לגבי נשים, ראה להלן, שדעת רבים מהאח' שנשים אינן בכלל ההידור, ולכן אם יש עוד בני בית הן אינן מדליקות, למרות שהן בכלל החיוב, וכשאין עוד בני בית הן מדליקות.
    (י) אין חיוב על גבאי צדקה לתת לעני נרות להדליק אלא נר אחד לכל לילה (ביאור הלכה ר"ס תרעא ד"ה ואפילו עני, בשם חמד משה).
    (יא) מי שיש לו ביום השמיני מעט שמן, ישים שמן כשיעור בנר החיוב, ואת השמן הנותר יחלק בשווה בין שאר הנרות (ספר תורת המועדים להרב דוד יוסף שליט"א, סי' א סע' ט והע' ט בשם האחרונים: מגן אברהם סי' תרעא ס"ק א, אליה רבה שם ס"ק ג, המ"ב שם ס"ק ו, ערוך השולחן שם אות י, ועוד).
  7. ↑ שפת אמת שבת כא: ד"ה שם בגמ' ת"ר מצות; שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' נא אות א-ג, - מובא בספר שלמי מועד פרק מד, ירושלים תשסד, עמ' קצו-ז; מנחת אשר, בראשית, סי' נד אות ג, ירושלים תשסג, עמ' שנב-שנד; פרקי השנה, מאת הרב צבי יברוב שליט"א, בני ברק תשנד, ח"א פרק לד, עמ' קצא-קצז; נר איש וביתו להרב אליהו שלנזיגר שליט"א, נספחים; ודרשת בחגך - חנוכה, הרב אבישי נתן מייטליס שליט"א, כסלו תשסט, עמ' נז-סא; מאמר מאת ר' משה מסרי נ"י בענין זה; ועוד.
  8. ↑ ובלשונם: "חובת הבית" או "חובת הדר".
  9. ↑ דבריהם נאמרו לגבי דין "מהדרין מן המהדרין", מפני שלדעתם הוא כולל את המהדרין, וכפי שיובא בפנים להלן.
  10. ↑ ר' מה שחקר בזה בפורום הישיבות.
  11. ↑ ולפ"ז קטן שלא הגיע לחינוך - אין צריך להדליק עבורו נר חנוכה (עי' כלי חמדה פר' קורח ד"ה ועלה בדעתי, מהדו' פיעטרקוב, דף פג.).
  12. ↑ כל דיון שייך רק לשיטת הרמ"א שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק בעצמו, ולא לשיטת הרמב"ם שבעה"ב מדליק כנגד כולם, שאז מדליק "כמנין אנשי הבית נר לכל אחד ואחד בין אנשים בין נשים" (לשון הרמב"ם פ"ד מהל' חנוכה ה"א) ודו"ק. ועיין שו"ת תשובות והנהגות (ח"ג סי' ריט, ד"ה ולפמ"ש, עמ' רלט).
  13. ↑ לרבי אפרים הכהן מוילנא. נדפס בלעמבערג תרמ"ז.
  14. ↑ וראה פורום 'אוצר החכמה'.
  15. ↑ מלבד קטנות(דרוש מקור).
  16. ↑ ראה להלן שבמצינו רבים מהפוסקים שבזמנינו כולם נהגו להדליק בפנים, אף במקום שאין סכנה. (כמובן, אין להביא ראיה מהחת"ס, דאפשר שבזמנו היה סכנה).
  17. ↑ ולטעם זה, אלמנה או גרושה המדליקה בעצמה, אף בנותיה מדליקות. ותימה שלא נהגו כן (משמרת שלום שם), ואפשר דלא פלוג רבנן (פשוט).
  18. ↑ יש להתפלא על הדברים, שכן אף לשיטת התוספות, לא ניתן להבחין במספר הימים, שכן אם העוברים ושבים רואים שלושה נרות זה יכול להיות שמדובר ביום השלישי של חנוכה ובעל הבית הוא מהמהדרין מן המהדרין, או שיש בבית זה שלושה אנשים שהם מהמהדרין המדליקים "נר לכל אחד ואחד". ויתכן ליישב, שבכל זאת כשעוברים ושבים רואים שבבתים רבים ישנם שלושה נרות הם מבינים שזהו יום שלישי של חנוכה.
  19. ↑ כבר עמד על כך הט"ז (סי' תרעא סוף ס"ק א, - הובא בפ"ת שם ס"ק ג) וזה לשונו: "וזה חידוש שהספרדים נוהגים כתוס' והאשכנזים כרמב"ם וזה לא מצינו בשאר מקומות" עכ"ל. אולם כבר העירו על דבריו:
    (א) הספרדים אינם נוהגים כך מפני שזו שיטת התוספות, אלא מפני שכבר העיד הרמב"ם (פ"ד מהל' חנוכה ה"ג) שכך היה "מנהג פשוט בכל עירינו שבספרד" (ועי' באר הגולה שם).
    (ב) האשכנזים אינם נוהגים לגמרי כמנהג הרמב"ם, משום שלדעת הרמב"ם אחד מדליק כנגד כולם, ואילו למנהג האשכנזים כל אחד ואחד מבני הבית מדליק (ערוך השולחן שם סע' טו-טז מובא כאן, ור' לעיל בכותר: דין המהדרין).
    (ג) האשכנזים חוששים גם לשיטת התוספות ומדליקים כל אחד את נרותיו במקום אחר (עיין דרכי משה שם ס"ק א בשם מהר"א מפראג וערוך השולחן שם סע' ז-ח). וכיו"ב מצאנו בהנחת תפילין שהאשכנזים מברכים על הנחת התפילין כשיטת התוספות (מנחות לו.), אך חוששים להחולקים ואומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" (רמ"א או"ח סי' כה סוף סע' ה, מ"ב שם ס"ק כא). וראה בפורום 'אוצר החכמה' שדנו על מגבלות הדבר (כלומר: האם במקום שאין אפשרות להבדיל בין הנרות של בני הבית השונים, גם האשכנזים ידלקו רק כנר אחד מוסיף והולך).
    (ד) יש שציינו לכמה מקומות שמצאנו שהאשכנזים נוהגים כשיטת הרמב"ם והספרדים כתוס' (המועדים בהלכה, חנוכה, פרק שני הערה 15, הוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם, ירושלים תשמג, עמ' קצח, בשם מאסף 'לקט ששנ"ה', סאטמארא תרצ"ח, חוברת ה בהערה לסי' נח, דף ל. בתגובה לתמיהת הט"ז שהוזכרה בחוברת ג סוף סי' לח, דף כ:), לדוגמא לגבי נוסח ברכת התורה בשו"ע (או"ח סי' מו סע' ז) פסק לומר "והערב נא" - כדעת התוס' (ברכות מו.; פסחים קד:; כתובות ח.), ואילו הרמ"א (שם) כתב לומר "הערב נא" (בלי ו') - כדעת הרמב"ם (פ"ז מהל' תפילה ה"י). וכן לגבי המקבל עליו להתענות בערב שבת לדעת השו"ע (או"ח סי' רמט סע' ד) צריך להתענות עד צאת הכוכבים, אם לא התנה בפירוש אחרת - כדעת התוס' (ערובין מא:), ואילו הרמ"א (שם) פסק כדעת הרמב"ם שיאכל מייד כשיצאו הציבור מבית הכנסת. וכן לגבי ארבע כוסות דעת השו"ע (או"ח סי' תעד) שמברך בורא פרי הגפן רק על הכוס הראשונה והשלישית - כדעת הרא"ש (ערבי פסחים סי' כד), ואילו הרמ"א (שם) פסק שמברך על כל כוס וכוס - כדעת הרמב"ם (פ"ח מהל' חמץ ומצה). וכן לגבי תקיעת שופר לדעת השו"ע (או"ח סי' תקצ סע' ג) אין להאריך בשבר יותר משלושה טורמוטין - כדעת התוס' (ר"ה לג:) והרא"ש (שם פ"ד סי' י), ואילו הרמ"א (שם) כתב שאין לחוש אם האריך בשברים קצת - כדעת הרמב"ם([[ויקישיבה:עקרונות_עריכה כתיבת מקורות וחידושים|דרוש מקור]]). וכן במקומות נוספים.
    (ה) ור' בהערה להלן, שיתכן שהתוס' אמרו דבריהם רק למ"ד שמח' ב"ש וב"ה היא משום ימים הנכנסים או היוצאים, אך להלכה קיי"ל כמ"ד שטעמא דב"ה משום מעלין בקודש, ולדעתו אין צורך לציין את היום, ויכולים כל בני הבית להדליק (ולא גרע מהמהדרין המדליקין נר לכאו"א.
  20. ↑ ולפי דרך זו, נחלקו התוס' והרמב"ם כאיזה דעה ההלכה, אם טעם בית הלל משום "ימים הנכנסים" או משום "מעלין בקודש", (או שהתוספות לא פליגי לדינא על הרמב"ם, ואמרו דבריהם רק למ"ד שטעמם משום "ימים הנכנסים", וא"כ יש עוד טעם לכך שהאשכנזים נוהגים שכאו"א מבני הבית מדליק - וראה בהערה לעיל באות ה).
    והבית הלוי (עה"ת, חנוכה, סוף ד"ה בגמרא חד אמר טעמא, עמ' 58) כתב שלהתוספות ההכרח לומר דס"ל שכו"ע מודים שעיקר ההידור הוא לציין את היום במספר הנרות, רק שנחלקו אם הסדר הוא מפני ימים הנכנסים או מפני מוסיף והולך ע"ש. וע"ע בפני יהושע (שבת כא:) ובשפת אמת (שבת שם ד"ה שם בגמ' מעלין בקודש). אולם מסתבר שהגר"א לא למד כדבריו, דאל"כ אין ראיה מהזקנים בצידן לדעת הרמב"ם. ואולי כוונת הגר"א שמדהביא הרי"ף להך עובדא ש"מ שסבר שלטעמא דמעלין בקודש לא אכפ"ל בהיכר הימים וכהרמב"ם, וצ"ע.
  21. ↑ מהדו' ר' יצחק גאלדמאן, ורשא תרמ"ד, דף כט. (וכ"ה בדפוסים אחרים.
  22. ↑ נידון זה (מי שיש לו ליום השלישי ב' נרות - כמה ידליק, שנוי במח' אח', שהמ"ב (סי' תרע"א ס"ק ה) פסק כהחיי אדם שידליק רק שני נרות, וכ"כ הכתב סופר (סי' קלה – הובא בשעה"צ שם אות ה. וכן דעת הרב אברהם יצחק הכהן קוק (עי' שו"ת משפט כהן סי' צה, עמ' קפא, ד"ה ובטעמא דמעלין). ואילו הגרא"מ שך זצ"ל (אבי עזרי סוף הל' חנוכה) חלק ע"ז, וכתב שידליק ב' נרות, וכ"כ במנחת אשר (בראשית סי' נד סוף אות ג, עמ' שנו). והאריכו למדני וחכמי זמנינו בנידון זה (עיין פניני רבנו האבי עזרי, להרב משה מרדכי הלוי שולזינגר, זכרון מאיר תשסב, פניני תורה - שבסוף הספר, סי' ה, עמ' שלג-שלח; פרקי השנה להרב צבי יברוב, ח"א פל"ג, עמ' קפד-קצ; במקורות שציין בפסקי תשובות סי' תרעא הע' 7, עמ' תסד-תסה; שו"ת תשובות והנהגות ח"ג סי' ריט, עמ' רלה; במקורות שציין הרב דוד יוסף בתורת המועדים, חנוכה, סי' א סע' ח והע' ח, עמ' כד; ודרשת בחגך, הרב אבישי נתן מיטליס, חנוכה, עמ' קכג; ועוד).
  23. ↑ דין זה מקורות בגמרא (שבת כג:), ונפסק בשו"ע (או"ח סי' תרעח).
  24. ↑ המפרשים חפשו מקור לדין זה. הרב המגיד (שם הי"ב) כתב שהרמב"ם למד זאת מדיני פסח, שמבואר במשנה (ר"פ ערבי פסחים - צט:): "לא יפחתו לו מארבעה כוסות של יין, ואפילו מן התמחוי", וכתב שם הרשב"ם: "והוא הדין אם [- גבאי צדקה] לא נתנו לו שצריך לחזר על הפתחים".
    הגר"א (או"ח ריש סי' תרעא, - הובא בהרחבה ובתוספת הסבר בספר המועדים בהלכה, חנוכה, ר"פ שני, מהדו' מכון התלמוד הישראלי השלם, ירושלים תשמג, עמ' קצז) הוסיף ראיה לדין זה, ע"י חשבון: נר חנוכה קודם לקידוש היום (כנ"ל), וקידוש היום קודם לכבוד יום (פסחים קה:, שו"ע או"ח סי' רעא סע' ג), ומוכח בגמרא שעל כבוד היום חייב למכור את כסותו שכן הגמרא (פסחים קח., ועי' או"ח סי' רנג) אומרת שאפילו לר"ע אדם חייב לדאוג לדבר מועט לעונג שבת, ואפילו אם יצטרך לבריות. לפ"ד הרשב"ם הנ"ל, על מצוה שמקבלים מהצדקה, חייב אדם לחזר על הפתחים אם לא נתנו לו. ונמצא שחייב למכור כסותו על קידוש היום, וכ"ש שעל נר חנוכה.
  25. ↑ מצוטט בספר דיני חנוכה הנ"ל, עמ' עט-פ, בפסקי תשובות שם הערה 20 ובספר עניינו של יום ח"א, חנוכה, עמ' שכו, שלג-שלד.
  26. ↑ ראה בחוברת של ארגון "אור האורות" לחנוכה: "הרצי"ה קוק זצ"ל שר אחר כך 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד' (תהלים ל) בנעימות שמחת קודש".
  27. ↑ ר' בכותרת: הלכות ההדלקה.
  28. ↑ ראה תבנית:הידעת?/ל' כסלו ה'תש"ע.
  29. ↑ יש להעיר, שהסוחרים טוענים שפעמים שאף השמן למאור ראוי לאכילה, אלא שאין כותבים זאת, משום שאז יתחייב עליו במס הכנסה. במצבים כאלו, בפשטות, אין טעם להחמיר שלא להשתמש בו (וראה בפורום 'אוצר החכמה' שהאריכו בבירור המציאות והדין בזה). אך יש מי שאומר שבכל זאת יש להעדיף שמן לאכילה, שהרי אם יבוא אורח לביתו וירצה לתת לו משמן זה - לא ירצה האורח לאכול ממנו, שהרי כתוב עליו 'למאור ולא לאכילה', וא"כ אין ראוי שישתמש בו למצוה, כדברי הכתוב: "הקריבהו נא לפחתך (- למושל שלך), הירצך או הישא פניך" (מלאכי א, ח), ומ"מ גם לדעתו יש להעדיף 'שמן זית למאור' על פני שמנים אחרים הראויים למאכל, משום שלמעשה גם שמן זית למאור ראוי למאכל ורק משום שמירת יתר משרד הבריאות פוסלו לאכילה (למועדים ולימים, הרב מרדכי אליהו, הלכות חנוכה , דיני הנרות, הלכה כה).
  30. ↑ ראה במקורות שהובאו בפורום 'אוצר החכמה'.
  31. ↑ וראה את הסקירה של הרב נחמן ווילהעלם, נר חנוכה בשמן זית ובשעוה.
  32. ↑ הב"י הביא שכ"כ המרדכי בשם המהר"ם מרוטנבורג, אולם במרדכי שלפנינו שבת רמז רסח) כתוב: "ומהר"ם ז"ל היה רגיל [*בשבת] להדליק בשמן זית בשרגות קטנות של מתכת וטעמו היה דאם היה של חרס היה צריך בכל לילה חדשים..." ז"א שנוספה כאן הגהת הרמ"א שמעמידה זאת דוקא בשבת.
  33. ↑ מצינו כמה דימויים בין המנורה במקדש לחנוכה (ראה לדוגמא שערי תשובה או"ח סוף סי' תרעט), ואכמ"ל.
  34. ↑ במהדורת הצילום הרגילה אצל הלומדים - הוצאת יהדות, בני ברק תשל"ב.
  35. ↑ ניתן לקרא את הדברים באתר ישיבה בכותרת: "שמן זית מן המובחר".
  36. ↑ הרב איתמר אורבך (רב היישוב חשמונאים ור"מ בישיבת מרכז הרב) במאמר אור הלב (בבטאון "ישע שלנו") משיב על טענה זו, ש"פרסום הנס של חנוכה איננו שיווקי פרסומי] אלא נועד לבצר לחזק ולהשלים את האמונה הישראלית. לכן ההשוואה של נר חנוכה לפרסום עסקי איננה מעיסוקו של נר חנוכה. כמו מנורת המקדש הניצבת בהיכל ונרותיה אינם באים משמן של שביעית, ועניינם להאיר לכל באי עולם בהארה שלמה ופנימית, כך נרות החנוכה".
  37. ↑ הדברים נגישים באינטרנט.
  38. ↑ ועי' בחי' הריטב"א החדשים (שם ד"ה ובשעת הסכנה) כתב שאפילו כשאין מצב של פיקוח נפש, אלא רק של צער או איבה או שנושבת רוח חזקה שעלולה לכבות את הנר. ומכאן יש שלמדו שאפי' במקום שיש חשש שהחנוכיה תגנב וכיו"ב ג"כ רשאי להדליק בפנים.
  39. ↑ בשם החזון איש מובא שכל זה בחצרות שבימי חז"ל, שהיו עושים בהם את רוב תשמישם (רש"י ריש ב"ב), אך בזמנינו יש להדליק על פתח הבית לכיוון חדר המדרגות. ויש אומרים (ובהם: הגרי"ז הלוי סולובצ'יק זצ"ל גאב"ד בריסק) שה"ה הגר בבית משותף - ידליק בכניסת לחצר, ואם אין חצר - ידליק בכניסה לחדר המדרגות, שחדר המדרגות נידון כחצר לענין זה. (שתי הדעות מובאות בספרים: מועדים וזמנים ח"ו סי' פז; פסקי תשובות סי' תרעא אות ד-ה, עמ' תסו-תסז; תשבות והנהגות ח"ב סי' שמב ס"ק ב ד"ה אמנם בעיקר, עמ' רפו-רפז; דיני החנוכה, הוצאת מכון דגל ההלכה ירושלים תש"ס, עמ' נו, סע' י; ועוד).
  40. ↑ ועיין בספר הלכות חג בחג (להרב משה מרדכי קארפ) לחנוכה (ירושלים התשס"ג, פ"ה הע' 12, עמ' מח-נ) שכתב שנידון זה תלוי במחלוקת הראשונים. ראה 'אל מול פני המנורה', הוצאת חוסן ישועות ירושלים תש"ע, ח"א עמ' כח-כט; וכן בחוברת ודרשת בחגך, עמ' סב-סד.
  41. ↑ ראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=24&t=11929&p=113124#p113124 פורום 'אוצר החכמה' ובמקורות שנזכרו שם.
  42. ↑ ושיטה מחודשת יש להרב יהושע מנחם אהרנברג בעניין זה, שעדיף להדליק בפנים הבית, והמדליק בפתחי הבית זו יוהרא, וספק אם יצא ידי חובתו. והרב יוסף שלום אלישיב (קובץ תשובות ח"א) האריך להשיב לו בתקיפות שבשולחן ערוך נפסק שלא כדבריו.
  43. ↑ וראה דיון בעניין בפורום "עצור כאן חושבים".
  44. ↑ ראה דברי הרב שריה דבליצקי (מוריה, הוצאת מכון ירושלים, גליון טז, סיון-תמוז תשל"א, עמ'סט-עא; ספר המועדים, הוצאת מכון ירושלים, עמ' קלב-קלד, - מובא בקובץ אמונת עתיך, הוצאת מכון התורה והארץ, גיליון 50 עמ' 78; וכן בספר סוכת קטיף, מהרב יהודה זולדן שליט"א, עמ' 92) "ובדרך כלל יש לנו לדעת כי עיקר קיום תורה ומצוות הוא דוקא בארצנו הקדושה וכאן אפשר בעז"ה לקיים כל התצוות הנוהגות בזמן הזה כראוי מן המובחר עם כל פרטיהם אותו הדבר הוא גם לגבי מצווה זו של הדלקת נר חנוכה שכאן באה"ק אפשר לקיימה בכל פרטי הדקדוקים כדינא דגמרא. וידועים דברי הרמב"ן בפרשת אחרי (ויקרא יח, כה) כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה' וקיומם בגלות הוא רק כדי שלא יהיו חדשים עלינו כשנחזור לארץ ומלבד המצוות התלויות בארץ הרי גם לגבי המצוות הכלליות האפשרויות לקיימן נוחות יותר בארץ מאשר בחו"ל. ראשית כל שבחינת הזמנים הנוחים למשל לגבי כניסת השבת ויציאתה במשך כל תקופות השנה לא מוקדם מדי ולא מאוחר מדי, ושבחינת האקלים האפשרות לקים מצוות סוכה כהלכתה על הצד הטוב ביותר לרבות שינה בסוכה, וכמו כן הזמן של קצירת המצה השמורה אינו זמן גשמים וכו' וגם מצוות נר חנוכה שאפשר לקיימה על הצד הטוב ביותר ברשות הרבים".
    וחידוש גדול יש במובא בשם הרב יוסף שלום אלישיב, כאשר נשאל במה שונה חו"ל מארץ ישראל שהרי היום גם בחו"ל, ברוב המקומות אין סכנה? והשיב תשובה מאלפת: "בחו"ל איננו יודעים מה ילד יום, ולכן כיון שהיה שם זמן של סכנה לא נשתנה מקום ההדלקה".
    להרחבה ראה נדידת החנוכיה מאמר מאת הרב יהודה זולדן (בקובץ 'אמונת עתיך' גיליון 50).
  45. ↑ וראה דיון על נושא בזה בפורום "הייד פארק".
  46. ↑ וראה מאמר מאת הרב חיים רפופורט שליט"א (אות טז) שכתב שההסבר למנהג זה הוא רק עפ"י הקבלה.
  47. ↑ כמובא בגמרא (פסחים קא.) ובפוסקים (או"ח סי' רסט) שהיו אורחים שלנים בבית הכנסת.
  48. ↑ עפ"י הפסוק (תהלים סח, כז): "במקהלות ברכו א-להים, ה' ממקור ישראל".
  49. ↑ כמובן, הרוצה להדליק בלא ברכה - תבוא עליו ברכה.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=נר_חנוכה&oldid=146569"