שומרונים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(בויקישיבה אין מקום לדעות אחרות מלבד י"ג העיקרים. א גוטן מועד)
 
(27 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:shomroni_tora.jpg|left|thumb|250px|"ספר תורה" שומרוני: המקור: ויקישיתוף, צילמה: אביבה רוסט]]
#הפניה [[כותים]]
'''שומרונים''', בשפתם שוֹ‏מְרִים, או שומרי התורה, תורת משה, הם עדה המייחסת עצמה לצאצאי בני ישראל. דמם מבוססת על נוסח ייחודי של ה"תורה".  השומרונים חיים כיום רק ב[[ארץ ישראל]]: בעיקר ב[[הר גריזים]] ובעיר [[חולון]].
 
== מוצאם ==
 
לפי המסורת השומרונית, הם  "ישראלים טהורים", חלק  מעם ישראל ונושאי מורשתו האמיתית. את הפירוד הם תולים בחילוקי הדעות בדבר ה"מקום המובחר" לשם בנית בית המקדש. לדבריהם [[משה רבנו]] קבע את קדושתו של הר גריזים ו[[יהושע בן נון]] בנה את המשכן בהר, בשטח  שהם מכנים אותו "גבעות עולם". פנחס הכהן ובניו כיהנו במשכן בהר גריזים, אשר הוכר בזמנו על ידי כל [[שבטי ישראל]]. הם מצביעים של שושלת  בני[[ אהרון הכהן]] כפי שמופיע ב[[ספר דברי הימים]]
 
"בְּנֵי, לֵוִי:  גֵּרְשׁוֹן, קְהָת וּמְרָרִי. וּבְנֵי, קְהָת עַמְרָם יִצְהָר, וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל.  וּבְנֵי עַמְרָם, אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וּמִרְיָם;  וּבְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא, אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר.  '''אֶלְעָזָר הוֹלִיד אֶת-פִּינְחָס, פִּינְחָס הֹלִיד אֶת-אֲבִישׁוּעַ. וַאֲבִישׁוּעַ הוֹלִיד אֶת-בֻּקִּי, וּבֻקִּי הוֹלִיד אֶת-עֻזִּי'''"
 
לתקופה זו, שבה היה המשכן בהר גריזים, קוראים השומרונים "רַ‏חוּ‏תה" - ימי הרצון.
 
השומרונים מספרים כי פרץ סכסוך בין [[עלי הכהן]] מזרע איתמר הכהן לבין עזי הכהן (ראו לעיל בשושלת). כתוצאה מכך פרש עלי הכהן והקים את המשכן ב[[שילה (שילה המקראית]]. חלק מהעם הלך אחרי עלי הכהן. לפי-כך יוצא כי הפרוד נוצר על ידי השבטים שפרשו ולא קבלו את דעת העם כי הר גריזים את ה"מקום בו בחר ה'".
 
עוד מאורע חשוב קרה בסוף ימיו של עזי הכהן, החלה תקופת "פנוּ‏תה" - הסתרת הפנים וזאת בעקבות נטישת הר גריזים  על ידי העם. רק  שבטי בני יוסף: אפרים ומנשה המשיכו לשמור על המסורת האמיתית. לכן, השומרונים  קוראים לעצמם "שמֵרים" משום ששמרו, לדעתם, את תורת משה המקורית.
 
השומרונים היום טוענים, שהם צאצאי השבטים הישראלים, אשר לא גלו עם שאר [[עשרת השבטים]]  ב[[גלות אשור]] אשר אירעה בשנת 722 לפנה"ס.
 
===דעת המקרא וחז"ל===
 
{{ערך מורחב|ערך=[[כותים]]}}
 
[[יהודים|יהודי]] ארץ ישראל ב[[תקופת בית שני]] ראו בהם את הצאצאים שהובאו לארץ על ידי סנחריב מלך [[אשור]].
 
ב[[לשון חז"ל]] נקראו השומרונים בשם [[כותים]], משום שעל פי הטענה מרביתם הוגלו מסביבת העיר [[כות]] שבדרום [[עיראק]] לאזור השומרון. מונח זה נתפס אצל השומרונים ככינוי גנאי.
 
חלק מחוקרי ה[[היסטוריה של עם ישראל]], משלבים בין שתי הטענות, באומרם שהשומרונים הם אכן צאצאים של תושבי ממלכת ישראל, אך הם גם קלטו בתוכם את המגורשים שהגיעו מארצות זרות.
 
השומרונים עצמם לא רואים את עצמם כעם בפני עצמו, אלא כשייכים לעם ישראל. מבחינת השומרונים עם ישראל מתחלק לשתי עדות: יהודים (על עדותיהם השונות) ושומרונים, כשהשומרונים הם אלה ששומרים על דת ישראל המקורית.
 
== תולדות העדה==
[[תמונה:shomronimgrizim.jpg|left|thumb|250px|שומרונים בתפילה על הר גריזים, פסח 1944 - מקור התמונה:ויקישיתוף, סרק :אלמוג]]
 
השומרונים והיהודים הגיעו לסיכסוך בינהם בימי [[עזרא הסופר|עזרא]] ו[[נחמיה]]. הגולים השבים מ[[בבל]]  לא ראו את השומרונים כיהודים ולכן סירבו לשתפם בבנין בית המקדש. אחרי כיבוש [[ארץ ישראל]] על ידי אלכסנדר מוקדון השומרונים מרדו בו, כתוצאה ממרד זה נחרבה העיר [[שומרון (עיר)|שומרון]] ונהפכה למושבה צבאית "מקדונית" ומרכז השומרונים עבר לעיר [[שכם]].
 
בשנת 111 או 108 לפני הספירה השליט ה[[חשמונאים|חשמונאי]] [[יוחנן הורקנוס]] השמיד את המקדש השומרוני ואת העיר שכם, שהייתה מרכזם של השומרונים באותה תקופה. בזמן השלטון הרומי השומרון היה חלק מ"פרובינקיה יהודה" . השומרונים לא השתתפו ב[[המרד הגדול|מרד הגדול]] ו[[מרד בר כוכבא]] ובעקבות דילול האוכלוסייה היהודית כתוצאה מן המרידות האוכלוסייה השומרונית התפשטה מחוץ לחבל השומרון .
 
===האימפריה הביזנטית===
 
בבא רבה היה מנהיג בולט של עדת השומרונים במאה ה-4. הוא פעל כנגד הלחץ הרומאי על העדה השומרונית והאיסור על [[ברית מילה|המילה]] שהוטל על השומרונים. כצעד ראשון הוא פתח [[בית כנסת|בתי כנסת]] שהיו נעולים. בנה שמונה בתי כנסת חדשים ברחבי השומרון ויזם בניית [[מקווה|מקוות]] טהרה.
 
בבא רבה ארגן גם את העם השומרוני בארץ ישראל. הוא חלק את הארץ לאחד-עשר מחוזות שהוענקו למשפחות מכובדות. כן מינה מועצה לביצוע פעולות חינוך ולניהול בתי הכנסת כן ומינה שבעה שופטים בכפרי השומרון. הוא חי ב"תקופה השמינית" לכרונולוגיה השומרונית.
 
בבא רבה הוזמן לקונסטנטינופול, בירת ההמלכה,  שם נאסר, מת ונקבר.
 
לאחר מותו היו מרידות נוספות של השומרונים: בשנת 484, בשנת 529 ובשנת 566. לאור המרידה האחרונה השומרונים "הוצאו מחוץ לחוק". מכל מקום, הרוב המוחץ שהיה להם בשומרון ובשוליו נעלם וקיימת ההערכה כי הושמדו למעלה ממיליון שומרונים <ref>מקור: <div style="direction: ltr;">
"The
Samaritan community has grown from a small number in 1917
when the population numbered only 146 souls. In the 4th and 5th
Centuries C.E. the Samaritans numbered 1,200,000 souls living in
many locations in Israel, and from southern Syria to Northern
Egypt. Slaughter and persecutions from invading forces over the
last two thousand years forced a great decline in the population of
the Samaritan-Israelites to their small number today.מתוך [http://the-samaritans.com/Manuala.pdf ראו עמוד 5]]
</div></ref>.
 
===הכיבוש הערבי===
 
ניצחון המוסלמים ב"קרב ירמוך" בשנת 634 הוביל לבריחתם של שומרונים רבים. במהלך המאה התשיעית השמידו המוסלמים בתי כנסת יהודים ושומרונים רבים. במאה העשירית היחסים בין המוסלמים, היהודים והשומרונים השתפרו. במאה הארבע עשר הממלוכים שלטו בארץ, פגעו באתרים המקודשים לשומרונים והפכו אותם למסגדים. שומרונים רבים אוסלמו.
 
=== האימפריה העות'מאנית===
 
בסוף [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל]]] נתמעטו השומרונים עד היותם לעדה קטנה  - כחמש מאות. <ref>לפי '''יצחק בן צבי''' כנראה מדובר במשפחות, עמוד 31 לספרו</ref>. כעבור 150 שנות [[האימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]] נשארה רק הקהילה השומרונית בשכם.  <ref>היישוב השומרוני הדל שהיה ב[[עזה]] וב[[יפו]] התבטל בסוף המאה ה-18 או תחילת המאה ה-19.</ref>
 
בשנת  1625  - 1626] התכנסו משפחות השומרונים מכל שאר המקומות ונשתקעו בשכם. הקהילה בשכם קלטה את השומרונים מ[[דמשק]], אשר שימשה במשך דורות מקלט בטוח לשומרונים. היו בה סופרים, פייטנים, תאולוגיים, רופאים וטיפחה כהנים גדולים. מושלי דמשק רדפו את בני העדה השומרונית. נערך טבח כללי באלפי שומרונים ורבים מאלה שנותרו בחיים המירו את דתם. בדמשק יש משפחות חשובות המתייחסות לשומרונים.
 
נוסע [[קראים|קראי]] מספר כי מצא בשכם בשנת 1640 12 משפחות יהודיות ורק 10 משפחות שומרוניות.
 
בראשית המאה ה-17 אירע האסון לעדה השומרונית: מנהיגה הדתי, הנצר האחרון מגזע בני אהרון, הכהן הגדול, שלמה בן פנחס, מת. מאז, במשך 300 שנה, מילאו את מקומו הלויים מזרע עוזיאל בן קהת, דוֹ‏ד משה. הכהן הראשון מבית לוי היה צדקה בן טוביה. <ref>המקור: '''יצחק בן צבי'''. הוצאה מחודשת, תשל"ו</ref>
 
באמצע המאה ה-18 שומרוני משכם בעל השפעה, אברהם בן יעקב הדפני, הצליח לרכוש בראש [[הר גריזים]] חלקת אדמה לשם הקרבת "זבח הפסח השומרוני". אך לאחר מותו, משנת  1785  עד  1820 , נאסר על השומרונים לעלות להר לשם הקרבת זבח הפסח. רעידת האדמה בשכם בשנת  1837  גבתה עשרים נפש מהשומרונים מתוך קהילה של 200 נפש.
 
===בסכנת כליה===
 
כאשר אברהים פחה  המצרי קיבל את השליטה על סוריה ועל ארץ ישראל בשנים 1831 - 1840 החלה תקופה קשה לשומרונים. כותב ד"ר א. לוי, מזכירו של משה מונטפיורי שביקר בשכם בחודש אב שנת תקצ"ח [[1831]]: " נחשבו לו השומרונים לעובדי אלילים, אשר לא אבה לתת להם ניר בארצו. ותהי להם עת צרה אשר כמוה לא נהייתה, כי ידעו כי נכון המַ‏וֳ‏ת מידו" <ref>מקור:'''יצחק בן צבי''', עמוד 36</ref> לאחר גירוש המצרים מארץ ישראל, בשנת 1840, מספרת אליזבט רוג'רס, אשת הקונסול האנגלי, כי תושבי שכם רדפו אותם באכזריות מפני שלא רצו לקבל עליהם את דת ה[[איסלם]]. חכמי הדת המוסלמים טענו שלשומרונים אין דת והם לא מאמינים בספרים הכתובים ברוח הקודש: תורת משה, "הברית החדשה", ספר [[תהילים]], הנביאים ו[[הקוראן]]. החכמים אמרו שרק לכת, המאמינה לפחות באחד מהספרים האלה, יש להתיחס בסובלנות.
 
השומרונים טענו כי הם מאמינים לחמישה חומשי תורת משה. אולם המוסלמים שלא ידעו את לשון הקודש ולא את כתב היד השומרוני, לא קיבלו את דבריהם.
 
השומרונים פנו בבקשה לעזרה אל הרב הראשי של יהודי ירושלים,  רב [[חיים אברהם גאגין]], המוכנה מירקאדו גאגין, שהיה הרב הראשון שקבל אישור רשמי ל[[חכם באשי]]<ref>הנציג העליון של בני הדת היהודית בעיני השלטון</ref>. בשנת 1841 הוא נתן לשומרונים תעודה בכתב המאשרת: '''כי העם השומרוני הוא ענף מבני ישראל המודה באמיתות התורה'''.
 
הסכנה לשומרונים בשכם לא הייתה מדומה שכן בדמשק, במאה ה-17, קרה אירוע דומה וחברי העדה נרצחו, הנותרים המירו דתם ורק בודדים נמלטו. הפעם הייתה סכנה כי העדה השומרונית תמחה מעל פני האדמה .<ref> מקור: '''שם''', עמוד 38</ref>
 
ממשלות [[צרפת]] ו[[אנגליה]] התערבו בדבר ובקשו משהשלטון העות'מאני להגן על השומרונים. אבל כל רכושם ועושרם נשדד. בשנת 1838 נמנו בשכם 150 נפש, בשנת 1876 - 135 ובשנת 1901 - 152. במפקד מדויק של ממשלת המנדט נמנו בשנת 1922 163 נפש: 83 גברים ו-80 נשים.
 
על רדיפות נגד השומרונים תעיד עובדה נוספת, אשר מציאותה מורגשת עד היום בשומרון. משפחות מוסלמיות מרובות באזור מתייחסות  לשומרונים: משפחת סמרה מטול כרם  - הנחשבת לאחת המשפחות החשובות באזור, דאר שירי-עיש - משפחת סוחרי תבואה עשירה, משפחת בית צופאן המשכילה מכפר קדום ומשפחת הדנפים בירושלים, משומרי המסגדים על הר הבית. [[יצחק בן צבי]], לימים נשיא מדינת ישראל, ואז חוקר תולדות הושומרונים מציין בספרו, שמספר הנפשות של כל אחת מהמשפחות הללו עולה על מספר בני העדה השומרונית כולה. הוא מסכם: "מכאן שהעדה הקטנה הזאת אינה אלא אוד מוצל מאש, שריד קטן מהאומה ההיסטורית האמיצה, אשר ידעה לפנים להילחם בחרוף נפש ובמסירות על קיומה ועל דיעותיה. <ref>מקור: '''שם''', עמוד 39</ref>
 
==אוכלוסייה==
 
במאה ה-4 מנו השומרונים יותר ממיליון נפש.  עקב רדיפות ירד מספרם ואחרי התבוסה במרד של שנת  529  נותרו בקהילה כ-200,000 נפש בלבד.
 
ב מאה ה-12  מספרם הצטמצם לכ-2000. במאה ה-16  הקהילה מנתה כ-200 שומרונים, במאה ה-17 - 140, במאות ה-18 והה-19- כ-150. בשנת 1919, הירחון "נשיונל ג'אוגרפיק ,העריך את מספרם בפחות מ-150. בתקופות אלו רבים  מבני העדה השומרונית שהמירו את דתם ל[[איסלם]]. כך לדוגמה, אחת המשפחות החשובות בעיר שכם קרויה בשם משפחת "סמרה" - שם המעיד על המוצא השומרוני.
 
במהלך המאה ה-20 גדל מספרם בצורה ניכרת, בעיקר בשל העובדה ששומרונים רבים עזבו את שכם והתחילו לשאת נשים יהודיות שהסתפחו לקהילה. ב-1948 היה מספר בני הקהילה 250 נפש, מהם 192 בשכם ו-58 ב[[תל אביב-יפו]] (שלימים עברו לחולון). ב- 1969  היו 414 שומרונים וב- 1997  - 595. במחקר שנערך ב- 2003  ומיפה את כל השומרונים נספרו בדיוק 654 שומרונים, בתוכם כ-30 נשים ממוצא יהודי שנישאו לשומרונים (כמעט כולן ב[[חולון]]). מספרם היום קרןב ל-800.  הפורשים מהקהילה אינם נספרים במניין השומרונים.
 
===עדיפות לזכרים===
 
בעדה השומרונית נולדים פי שנים זכרים מאשר נקבות. לכן משפחות להן היו בנות יכלו ביתר קלות להשיג כלות עבור אחיהם.
 
לפי הערכת כהן יפת, מנכ"ל [[מוזיאון השומרונים - גריזים]] עד 2007 הצטרפו לעדה השומרונית 60 נשים יהודיות, נשים בודדות מוסלמיות מ[[טורקיה]] ובעשור האחרון גם הגיעו כלות מ[[אוקראינה]]. לדבריו תהליך קבלת עיקרי הדת השומרונית והשתלבות של הכלות הזרות עבר בהצלחה. הסיבה לכך היא שההדרישות הדתיות מהנשים בעדה השומרונית אינן רבות.
 
==הפריסה היישובית==
 
מידע [[היסטוריה|היסטורי]] ושרידים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]] של אוכלוסייה שומרונית נמצאו בעיקר בחבל ארץ [[השומרון]] אך גם בשאר חבלי [[ארץ ישראל]] ובארצות השכנות, בעיקר [[סוריה]] ו[[מצרים]].
 
<div style="text-align: center;">
'''רשימת האתרים השומרונים'''
</div>
 
{| class="wikitable" border="1"
! [[השומרון]]
! הצפון
! המרכז
! הדרום
! ארצות שכנות
|-
| [[הר גריזים]]<ref name=knista>בית כנסת</ref>
| [[בית שאן]] <ref>בחורבות בית שאן נמצאו שברי מנורות עם כתובות שומרוניות - המקור: '''יצחק בן צבי''', עמוד 81</ref>
| [[חולון]] <ref name=knista>בית כנסת</ref>
| [[עזה]]
| [[דמשק]]
|-
| [[שכם]]<ref name=knista/>
| [[חיפה]] <br /> קסטרה
| [[קיסריה]]<ref>]][http://www.archaeology-classic.com/Israel_H/Kesaria.html Archaeological World]</ref>
| [[אשקלון]]
| [[קהיר]]
|-
| [[קדומים]] <ref>ח'רבת עספה מדרום לישוב הנוכחי של קדומים. ייתכן והוא כי האתר בקדומים הוא חלק מהיישוב השומרוני בשם (עצפה). מימצאים שומרוניים ב[[מוזיאון "קדם" לארכיאולוגיה]]</ref><ref name=kever>קברים</ref><ref name=mikve>מיקוואות</ref>
<ref>עצאפה  היה בו יישוב שומרוני עתיק מזמן קדמון עד סוף ימי מסעי הצלב - המקור : '''יצחק בן צבי''', עמ' 70</ref>
| [[מגידו]] או לגיו<br />או כפר עותנאי <ref>{{הארץ|רן שפירא|מקווה עתיק מתחת לכלא|493049|25.10.2004}}  [http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?module_id=&sec_id=25&subj_id=240&id=1079#as רשות העתיקות - הונפקה גיליונית תערוכה של פסיספס כלא מגידו (לגיו)] </ref>
| [[רמלה]] <ref> לפי היסטוריונים ערבים היה בה יישוב ערבי גדול המקור: '''יצחק בן צבי''', עמ'93</ref>
|[[רפיח]] (חצרים)<ref name=benzvi/>
| הר נבו (ירדן)<ref name=knista/>
|-
| ח'רבת סמארה <ref name=knista/>
| עיר ב[[הר הכרמל]] <ref>{{הארץ|רן שפירא|לכאן נמלטה בת הכהן כשרצו להשיאה נגד רצונה|423374|4.5.2004}}</ref>
| [[נתניה]][http://www.irus.co.il/archeologyat.htm]
| [[ים סוף]] אי השומרונים <ref name=benzvi/>
| [[צור]] (לבנון)
|-
| קריית צברין  <ref>ספי בן יוסף, [http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Daniel_Ventura/_%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91_18&action=edit מתחת לתאנה בחורבת צברין], ynet טיולים בארץ</ref>
| [[עכו]] <ref>בתקופה הביזנטית נקראה העיר בשם "סמאריטיקה" בשל שרוב האוכלוסייה הייתה השומרונית מקור: '''שם''', עמ' 96</ref>
| [[בית דגן]]
|
|
|
|-
| שלם רבתה <ref name=benzvi>המקור: '''יצחק בו צבי'' ספר השומרונים</ref> <ref name=kever/>
|
|[[יפו]]<ref> היישוב בעיר התקיים עד 1839 המקור: '''שם''' עמ' 107</ref>
|
|-
| [[עוורתא]]<ref name=knista/>
|
| [[יבנה]]<ref>איתמר טקסל, אוניברסיטת תל אביב
[http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?module_id=&sec_id=17&subj_id=475&id=1088#asיבנה וסביבתה הכפרית בתקופה הביזנטית – שונות אתנית במישור החוף המרכזי] - רשות העתיקות</ref>
|
|
|-
| כפר עלאר <ref>ב' מזר, 'כתובת עברית בכפר עלאר', ידיעות, יח (תשי"ד), עמ' 154-1 מתוך המאמר של '''זאב ספראי'''בקתדרה</ref>
|
| [[צור נתן]] <ref name=mikve/>
|
|
|-
| קריית בית נמארה <ref name=knista/>
|
| [[שעלבים]]
<ref>א"ל סוקניק, 'בית הכנסת בשעלבים', עלון אגף העתיקות, ב, עמ' 31-32</ref> <ref name=benzvi/>
<ref name=knista/>
 
|-
| עקרבה <ref>מרכז שומרוני קדום. היה פעם מושב הכהן הגדול. המקור: '''יצחק בן צבי''', עמוד 72</ref>|-
|
| [[טירה]]<br /> קריית טירה<br /> <ref name=knista/>
|-
|אבנתה, יאלן מורא
|
| [[צריפין]] <ref>היה בה ישוב שומרוני עד לפני 300 שנה מקור: '''שם''', עמ'95</ref>
|-
| [[שבי שומרון]] <br /> אל ח'רבה <ref name=mikve/>
|
| [[לוד]]
|-
| סבסטיה <ref name=mikve/>
|
| אמאוס <ref>כתובות ומזוזות שומרוניות נמצאו במקום - המקור: '''יצחק בן צבי''', עמ' 82</ref>
|-
| חג'ה <ref>השם בכתובים : קריית חג'ה</ref>
|
|
|}
 
==מבחנים גנטיים==
 
מבחנים [[גנטיקה|גנטיים]] ו[[דמוגרפיה|דמוגרפיים]] נעשו בעדה השומרונים משנות ה-60. ניתוח אילן יוחסין, או עץ משפחה  ב- 13 הדורות האחרונים מראה כי לשומרונים ארבע ענפים משפחתיים:
 
# צדקה - משבט מנשה
# יהושע-מרחיב - משבט אפרים
# הדנפי (ששוני ואלטיף) - שבט אפרים
# הכהנים - שבט לוי.
 
מסקנות המחקר של  '''יוסי הלל''' היו:
 
דמיון להיהודים .<br />
היהודים והשומרונים  הם בעלי יש מוצא משותף.<br />
השומרונים והפלסטינים בעלי המוצא שונה.<br />
השומרונים:  גנים ממוצא נדיר.
 
===קישורים חיצוניים לפרק זה===
<div style="direction: ltr;">
 
* Jossi Hillel , [http://www.tierzucht.uni-goettingen.de/tagung/asgb/Hillel.pdf Population structure of ethnic groups in Israel] - Institute of Animal Breeding and Genetics
 
* [http://evolutsioon.ut.ee/publications/Shen2004.pdf Reconstruction of Patrilineages and Matrilineages of Samaritans and*  Other Israeli Populations From Y-Chromosome and Mitochondrial DNA Sequence Variation]
</div>
 
== השומרונים כיום ==
[[תמונה:04580004.jpg|left|thumb|250px|שומרונים מנשקים את מקום "עקדת יצחק" - לדעתם, ב[[הר גריזים]], בשביעי של פסח [[2006]] - צילם:Freddie Mercury, ויקיפדיה העברית]]
יותר ממחצית השומרונים מתגוררים כיום בעיר [[חולון]] והשאר בעיקר בשכונת קריית לוזה שב[[הר גריזים]] סמוך לעיר [[שכם]].עד לפני [[האינתיפדה הראשונה]] היו שומרונים שהתגוררו בתוך שכם, בשכונה השומרונית העתיקה, אך כיום השומרונים עברו וחיים רק על הר גריזים הצמוד לישוב [[הר ברכה]]. השכונה השומרונית בחולון נקראת [[נווה פנחס]] והיא הוקמה ב-1954  ביוזמתו של  נשיא מדינת ישראל  יצחק בן צבי. לכל בני הקהילה יש בית מגורים בקריית לוזה, המשמש אותם בעת ה"עלייה לרגל". רוב שומרוני חולון (ובעיקר הדור הצעיר) דוברים [[עברית]] כ שפת אם  ואילו השומרונים תושבי הר גריזים דוברים [[ערבית]], אך שולטים גם בעברית.
 
לכל השומרונים יש אזרחות ישראלית. לתושבי קריית לוזה שנכללת בתחום המוניציפלי של שכם יש גם אזרחות פלסטינית. השומרונים מוכרים כמיעוט ברשות הפלסטינית  ויש להם נציג ב"המועצה הלאומית הפלסטינית". כקהילה קטנה הנמצאת בין שתי קבוצות יריבות, השומרונים נמנעים מלתמוך בגלוי באחד מהצדדים, אך הם רוחשים אהדה רבה ל[[מדינת ישראל]] ומתנגדים להקמת [[מדינה פלסטינית]].
 
מספרם הקטן של השומרונים, בצירוף סירוב [[היסטוריה|היסטורי]] לקבל מומרים מוביל ל[[מחלה|מחלות]] [[גנטיקה|גנטיות]] בקהילה. כדי להילחם בכך הוחלט כי לגברים שומרונים יותר להינשא ללא שומרוניות בתנאי שהן יקבלו את מנהגי השומרונים. ה[[נישואין|נישואים]] הראשונים מסוג זה נערכו ב- 1924  בין שומרוני בשם יפת צדקה שהיגר משכם ל[[יפו]] לבין יהודייה ושמה מרים חייקין שעלתה מ[[רוסיה]].  הנישואים בתוך הקהילה מבוקרים על ידי גנטיקאים מ בית החולים תל השומר . מקרי הנשירה מהקהילה נדירים. למרות מספרם הקטן לא נשקפת לשומרונים סכנת התבוללות שכן מספרם הולך וגדל בקצב ניכר.
 
[[תמונה:Har gerizim 007.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שומרוני בבגד חג - בחג הסוכות - מהלך ברחוב הראשי - מול חלקת הקרבת קרבן הפסח]]
הקהילה השומרונים נוהגת לערוך מעקב מדויק, מיידי יום ביומו, על מספר בני העדה. ליום 29 אוקטובר 2007 <ref> לפי דברים בעל פה מכהו העדה. באתר המוזיאון כתוב 725</ref> מונה העדה 716 נפש: כמחצית בשכם ומחצית בחולון, בודדים גם בישובים אחרים. אין שומרונים מחוץ לארץ ישראל.<ref> אם יצא שומרוני לחו"ל וישאר שם בקביעות הוא יוצא מהעדה</ref>קהילת השומרונים מחולקת לארבעה בתי אב:
 
* '''בית הכהנים''' (משפחת כהן), משתייכים ל[[שבט לוי]], מספרם 186 נפשות (137 בהר גריזים ו-49 בחולון)
* '''בית הצפרי''' (משפחת צדקה), מ[[שבט מנשה]], מספרם 139 נפשות (11 בהר גריזים ו-128 בחולון)
* '''בית הדנפי''' (משפחת אלטיף ומשפחת ששוני), מ[[שבט אפרים]], מספרם 212 נפשות (137 בהר גריזים ו-75 בחולון)
* '''בית מרחיבי''' (משפחת מרחיב ומשפחת יהושע), משבט אפרים, מספרם 117 נפשות (23 בהר גריזים ו-94 בחולון)
 
שושלת '''בית המטרי''' מ[[שבט בנימין]] הסתיימה ב שנות ה-60 של המאה ה-20  עם מותה של ופיקה בת בנימים אל-מטרי בחולון.
 
ישנו הבדל במראה החיצוני של בני בתי אב שונים: בני בית הכהנים ובני בית הצפרי הם בדרך כלל בהירי עור ושיער כתום ועיניים כחולות מאפיינים רבים מהם, בעוד שבני בתי מרחיבי והדנפי הם בדרך כלל כהים יותר ורבים מהם שחומי עור.
לעדה השומרונים יש בטאון  בשם''' א.ב. - חדשות השומרונים''' . העתון מופיע בארבע לשונות, עם כתבים שונים: בערבית, בשומרונית עתיקה היא הישראלית שלנו מימי בית ראשון, אנגלית ועברית חדשה. החוברת הראשונה יצאה בשנת  1935 ועורכו היה רצון צדקה או בשמו השומרוני: רצון בן בנימים בן שלח צדקה הצפרי שנפטר בשנת 1990. מבט על עמודו הראשון של העיתון מצביע על דברים אחדים:
 
* התאריך של העיתון הוא : '''שנת 3641 ''' למבוא בני ישראל לארץ כנען. שנה זו מקבילה לשנת ה'תשס"ג העברית או לשנת 2003 הלועזית. (היות ומניית השנים היא שונה אין זאת אומרת ששנת 3641 תהיה תשס"ד או 2004.) .
 
* החודש הרשום הוא '''השלישי''' ולכן הגיליון מוקדש לחג השבועות, שחל לפי המקרא, בחודש השלישי. חודש זה, בשנה זו, מקביל לחודש סיון או חודש יוני.
 
* המערכת של העיתון היא ב[[חולון]] אך העיתון מופץ גם בשכם.
 
== אמונה, חגים ומנהגים==
[[תמונה:00470012.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שומרונים על פסגת הר גריזים בחג השבועות (3 ביוני 2006). ברקע רואים את קברו של השייח' ע'נאם-  צילם:Freddie Mercury, ויקיפדיה העברית]]
[[תמונה:Har gerizim 059.jpg|left|thumb|250px|ספר דברים המקראי לעומת ספר דברים השומרוני - נמצא ב"מוזיאון השומרונים - גריזים" - ראו את חלל הריק בדיבר העשירי בספר המקראי]]
 
 
'''הדת השומרונית''' מבוססת על האמונה כי ה[[שומרונים]] הם ה"שֹ‏מְרִים", כלומר שומרי התורה, לפי הנוסח המצוי בידם. הם מדגישים את נאמנותם לדת משה. לשומרונים גרסה משלהם לחגים המקובלים ביהדות וכן מנהגיהם שונים מאלה הנהוגים בעם היהודי. עיקרי אמונתם מתבטאים בנוסח קצר זה :
"אימנתי בך ה', ובמשה בן עמרם עבדך, ובתורה הקדושה, ובהר-גרזים בית אל וביום נקם ושלם"
 
 
השומרונים מאמינים בחמשת עיקרי אמונה הבאים:
 
* קיום '''[[אל]]''' אחד, אלוהי ישראל. אמונה היא באחדות הבורא שהיא אחדות מוחלטת. הוא - עילת העילות, והוא ממלא את העולם כולו. טבעו לא ניתן להבנת בני האדם, אלא לפי מעשיו ועל-פי התגלותו לעמו וחסדיו שהראה להם.
 
* הספר הקדוש היחיד הוא '''תורת משה''' שהוכתבה ל[[משה|משה בן עמרם]]. הם נאמנים רק לקיום החוקים הכתובים בתורה. התורה נבראה לפני בריאת העולם ומי שעוסק בה מובטח לו שיש לו חלק בעולם הבא. השינוי העיקרי שבו לעומת ה[[תורה]] שבידי היהודים הוא כי ב[[עשרת הדברות]] בדיבר העשירי מופיעה הפרשה הקשורה בבנית המזבח ב[[הר גריזים]]. (ראו תמונה משמאל)
 
* '''משה''' הוא לא רק אדון הנביאים אלא גם הנביא היחיד שקם מעולם. "ולא
קם כמשה" - הוא מקרא מפורש.  משה איננו אדם ככל ילוד אישה - הוא יצור מיוחד במינו. הוא דומה יותר למלאך מאשר לאדם. רוב התפילות מקושרות עם משה. לו מוקדשת השירה ומבחר האגדות. הוא גם הגואל העתיד לבוא - "התהב" - המשיח, שיביאו גאולה לעולם ולעולם כולו.
 
* '''[[הר גריזים]]''' (במסורת השומרונית: הרגריזים) הוא מקום ה[[פולחן]] שנבחר בידי אלוהים. השומרונים אינם מודים בקדושת [[ירושלים]] ואינם מכירים ב[[הר המוריה]], שהוא [[הר הבית]] והמקום הנבחר. בהר גריזים התרחשו האירועים הבאים: [[עקידת יצחק]], מצבת אבני בני ישראל, המשכן נבנה עליו בעת שיהושע עבר את הירדן. גם המזבח ש[[נח]] בנה אחרי ה[[מבול]], מזבח [[אדם]] ו[[שת]] וגם [[גן העדן]] מכוונים להר גריזים.
 
* העקרון החמישי הוא מעט מאוחר: האמונה בתורת הגמול ובעולם הבא. השומרונים מאמינים  ב'''יום נקם ושלם''' ([[אחרית הימים]]) שבו דמות בשם '''תַּהֵבּ''' ([[נביא]], אולי [[משה רבנו|משה]]) תביא ל[[תחיית המתים]].
 
==כתבי יד שומרונים==
 
אוסף פירקוביץ נוצר בדרך בה כתבי יד שומרוניים רבים נצברו בספריות ציבוריות, אוניברסיטאיות ופרטיות ב[[אירופה]] וב[[צפון אמריקה]]. מצבה הדחוק של הקהילה השומרונית בשכם, שבין ה[[מאה ה-16]] ועד סוף  [[המאה ה-19]] נמצאה פעמים רבות על סף כיליון מוחלט, גרם למכירת כתבי היד. תמורת סכום כסף זעום ברוב המקרים הושגו רוב אוצרותיה הרוחניים (כ-4000 כתבי יד שלהם מפוזרים בספריות ברחבי תבל). רק מאות בודדות של כתבי יד נותרו בידי השומרונים עד ימינו. האוספים הבולטים של כתבי יד שומרוניים מצויים ב[[מנצ'סטר]], ב[[ספריית בודליאנה]] באוקספורד,
בספריית האוניברסיטה של מדינת מישיגן באיסט לאנסינג ובספרייה הלאומית בפריז.<ref>המקור: '''בנימים צדקה'''</ref>
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
==לקריאה נוספת==
* רפאל קירכהיים, '''כרמי שומרון''', פרנקפורט תרי"א
 
* [[יצחק בן צבי]], '''ספר השומרונים''', יד בן צבי, תש"ל.(מהדורה ראשונה תרצ"ה)
 
* [[דנצ'ו ארנון]], '''השומרונים''', בישול מסורות מנהגים, ראש ירוק 1999.
 
* [[אדם זרטל]], '''עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל''', הוצאת למשכל הוצאה לאור והפצה בע"מ - מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב, 2000
 
* אפרים שטרן ו[[חנן אשל]], '''ספר השומרונים''', יד בן צבי, תשס"ב.
 
* מנחם מור, '''משומרון לשכם''', מרכז זלמן שזר, 2003.
 
* על חג השבועות אצל השומרונים '''א.ב. - חדשות השומרונים''', גיליון 837-840, 6 יוני 2003
 
== ראו גם ==
 
* [[הר גריזים]]
* [[מוזיאון השומרונים - גריזים]]

גרסה אחרונה מ־18:27, 3 באוקטובר 2012

הפניה ל:

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=שומרונים&oldid=77915"