בני ברק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Bne brack.jpg|left|thumb|250px|לפי הפסוק מפרשת "האזינו" : "וַיֹּאמַר, ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אשדת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ" {{מקור|( ספר דברים, ל"ג, ב')}}, יחד עשרת הדיברות וספר תורני - המקור: הויקיפדיה העברית, סרק:יצק]]
[[תמונה:Bne brack.jpg|left|thumb|250px|לפי הפסוק מפרשת "האזינו" : "וַיֹּאמַר, ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אשדת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ" {{מקור| ספר דברים, ל"ג, ב'|כן}}, יחד עשרת הדיברות וספר תורני - המקור: הויקיפדיה העברית, סרק:יצק]]


'''בני ברק''' היא עיר בגזרה המזרחית ב"טבעת הפנימית" של "מטרופולין" תל אביב, יחד עם [[רמת גן]] ו[[גבעתיים]]. [http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st02_16&CYear=2007  בסוף שנת 2007] היא מנתה 147.9 אלף תושבים, מזה 145.6 יהודים, דהיינו : 98.6%. [http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st02_05&CYear=2007 שיעור הגידול] השנתי שלה היה 2%. מרכיבי הגידול של האוכלוסייה  היו : בהגירה פנימית - ירידה של 1,200  ,  ריבוי טבעי 4,000 ועלייה 300. [http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=200601204 צפיפות האוכלוסייה ביישובים עירוניים] בשנת 2005 היה בבני ברק שיא ארצי: 19,871 נפש לקמ"ר ( תחום השיפוט מעל 7,000 דונם) לעומת 2,048 נפש לק"מ - במטרופולין ו-305.2 - ממוצע ארצי.
'''בני ברק''' היא עיר בגוש דן, בעל אופי חרדי. בבני ברק ישיבות ומרכזי תורה רבים, וגדולי תורה רבים חיו וחיים. בה.  
 
אופיה של העיר הוא חרדי. בבחירות לרשויות המקומיות שנערכן בשנת 2003 נבחר לראש העיר ישכר פרקנקנטל ובמועצת העיריה יש רוב של 86%  ליהדות החרדית יחד עם היהדות הספרדית.יחד עם זאת קיים ריכוז לא-דתי של תושבים סביב האזור המכונה "פרדס כץ" ולאורך רחוב ז'בוטינסקי.


==בני ברק הקדומה==
==בני ברק הקדומה==
בני ברק מוזכרת לראשונה בספר [[יהושע]] {{מקור|יהושע יט מה|כן}} כאחת הערים ב[[נחלת שבט דן]]: "וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק וְגַת-רִמּוֹן". העיר נודעה כעיר מושבו של התנא [[רבי עקיבא]], שם לימד את תלמידיו ({{מקור|ויקרא רבה כא ח}} ועוד). נודע במיוחד המעשה, שבו ישבו חמישה חכמים בבני ברק ב[[ליל הסדר]] והיו מספרים ביציאת מצרים כל הלילה {{מקור|הגדה של פסח|כן}}. על שם מעשה זה נקרא המחלף הסמוך לבני ברק הקדומה "מחלף מסובים". חכמים נוספים חיו בעיר, ונאמר עליה: "מבני בניו של [[המן]] לימדו תורה בבני ברק" {{מקור|בבלי גיטין נז ב|כן}}. [[רבי בר יחזקאל]] הגיע לבני ברק, שם ראה עזים שאוכלות תחת עצי תאנה וחלב נוטף מעטיניהן ומתערב עם הדבש הנוטף מן התאנים, וראה בכך התגלמות של הפסוק "ארץ זבת חלב ודבש" {{מקור|בבלי כתובות קיא ב|כן}}. בתלמוד מובאת הלכה שנפסקה מתוך מעשה שארע בבית מרחץ בבני ברק {{מקור|בבלי שבת מ א|כן}}.
בני ברק היא גן חיות ומלאה בעכברים.
מקובל לזהות את בני ברק הקדומה עם התל הנמצא באזור "מחלף מסובים" של ימינו, דרומית לרמת גן. באיזור התקיים יישוב ערבי בשם "אבן איברק".


 
===בני ברק המודרנית===
בני ברק מוזכרת לראשונה בספר [[יהושע]] כאחת הערים בנחלת שבט דן: "לְמַטֵּה בְנֵי-דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם, יָצָא הַגּוֹרָל הַשְׁבִיעִי. וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל, וְעִיר שָׁמֶשׁ. וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה. וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה וְעֶקְרוֹן. וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן וּבַעֲלָת. וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק וְגַת-רִמּוֹן. וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן, עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ" {{מקור|(י"ט,מ')}}. 
 
המיקום תואם את שמו של הכפר הערבי שהיה במקום, "אבן איברק".  מזהים את מיקומה של העיר העתיקה בתל שנמצא בפינה הדרום מזרחית של מחלף מסובים, דרומית ל[[רמת גן]] בשטחו של "פארק איילון". המחלף שקבל את שמו מהכתוב ב[[הגדה של פסח]]: "מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיוּ מְסֻבִִין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית" 
 
בתקופות מאוחרות הרבה יותר מוזכרת בני ברק כמקום מושבו של [[רבי עקיבא]] וכמקום מושב חכמים . היא מוזכרת מספר פעמים ב[[תלמוד]] גם כמקום יישוב מבוסס: ב[[מסכת שבת]]: "מעשה במרחץ של בני ברק שפקקו נקביו" {{מקור|(מ',א')}} וב[[מסכת כתובות]] כבעלת גידולים משובחים: "רבי בר יחזקאל נזדמן לבני-ברק וראה עזים אוכלות תחת [[תאנה|תאנים]] והיה [[דבש]] נוטף {{מקור|( ק"י,ב')}}.
 
==תולדות העיר==  


[[תמונה:Zionist colonies on Sharon Bnai Brak The bank.jpg|left|thumb|250px|בנק בבני ברק בבית טיפוסי מהימים ההם - בית ונחלה]]
[[תמונה:Zionist colonies on Sharon Bnai Brak The bank.jpg|left|thumb|250px|בנק בבני ברק בבית טיפוסי מהימים ההם - בית ונחלה]]
בני ברק נוסדה בי"א תמוז תרפ"ד בני ברק (1924 בתור "מושבה חקלאית". היא הוקמה על ידי קבוצת "בית ונחלה" מ[[פולניה]] שבקשה לעסוק ב[[חקלאות]]. כך הוקמה שכונה חרדית עם משקי עזר על גבי אדמות שנקנו באמצעות חברת 'גאולה בע"מ' מהכפר הערבי הסמוך "אל חירייה" (אז - "אבן איברק"). בראשיתה היתה פרנסתה על גידול [[פרי הדר]]. קרבתה ל[[תל אביב]] נתן לה צביון עירוני.] היא הוקמה בימי "העלייה הרביעית" על ידי עולים מהמעמד הבינוני הזעיר מפולין ומארצות במזרח אירופה. עולים אלה נטו בדרך כלל, להתיישבות עירונית ולפעילות של מסחר ומלאכה, וזרמו בעיקר לתל אביב. יחד עם זאת חלקם פנו גם להקמת מושבה חקלאית ולישובים חקלריים אחרים כמו [[כפר חסידים]] ו[[שדה יעקב]].
בני ברק נוסדה בי"א ב[[תמוז]] תרפ"ד (1924) בתור מושבה חקלאית ע"י קבוצת "בית ונחלה" מפולין. מייסד העיר היה יצחק גרשטנקורן. קשר פעיל היה בין מייסדי המושבה לבין הרב הראשי דאז, [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]].  
 
בשנת [[1933]] התיישב בבני ברק [[אברהם ישעיה קרליץ]] הוא "החזון איש". הרב גרודז'ינסקי פרסם את שמו והוא הפך לסמכות בקרב הפלגים החרדים בארץ. עם קום המדינה הסכים ש[[אגודת ישראל]] תשתתף בבחירות ל[[כנסת]]. לאחר פגישתו המפורסמת עם ראש הממשלה, [[דוד בן-גוריון]], אמר לו כי על "העגלה הריקה" (היהדות החילונית-ציונית) לפנות מקום ל"עגלה המלאה" (היהדות המסורתית). בן-גוריון הגיב בתרעומת לטענה בדבר העגלה הריקה: "ומצוות ישוב הארץ? ועבודת האדמה? והשמירה על החיים ועל הגבולות?". אחר כך אמר בן-גוריון שעדיין אין לו תשובה לשאלתו: כיצד יחיו אדוקים ולא אדוקים יחדיו במדינת ישראל. אך החזון איש התעקש: "זו התשובה". מאז העיר הפכה להיות למרכז חשוב של היהדות החרדית.
לאחר [[מלחמת העולם השניה]] הוקמה בעיר [[ישיבת פוניבז]] (נקראת בפי כל פונוביץ') בעיר, [[ישיבה|ישיבות]] ה[[ליטאים|ליטאי]] . היא סימלה את ראשיתו של מעבר עולם הישיבות צממזרח אירופה לארץ ישראל ואף חרטה את זכרון השואה על מבניה.
העלייה ההמונית הביאה לעיר עולים מה[[ציונות הדתית]] שהקימו את השכונות :שיכון ג', שיכון ה' , שיכון ו' וקרית הרצוג - בה הוקמה [[ישיבה תיכונית]] ומרכז תורני בשם "בית במברגר". אפילו אחד מראשי העיר נמנה על תנועת [[הפועל המזרחי]].


בשכונת [[פרדס כץ]], מערבה מהעיר הוקמה "מעברה" גדולה. בה התרכזו בעיקר עולים יוצאי [[טורקיה]], [[תימן]], [[פולין]] ו[[עיראק]]. בהמשך עזבו רבים ואליה הגיעו רבים מעולי [[צפון אפריקה]]. בשכונת הוקמו שיכונים ציבוריים והיום היא מונה 30,000 נפש. קיים בה ריכוז של עובדים זרים.
בשנת תרצ"א ייסד [[הרב מתתיהו שצ'יגל]] סניף של [[ישיבת נובהרדוק]] בבני ברק. עם זאת, הצעד המרכזי בהפיכת העיר למרכז תורני חשוב היה בשנת תרצ"ג, אז הגיע להתגורר בעיר [[רבי אברהם ישעיהו קרליץ]] - "החזון איש". בהמשך, הוקמו בעיר [[ישיבת פוניבז']] על ידי [[הרב שלמה יוסף כהנמן]], [[ישיבת סלבודקה]] בראשות [[רבי יצחק אייזיק שר]], [[ישיבת תפארת ציון]] ועוד. גם [[אדמו"ר]]ים החלו להתיישב בה, בהם היה [[רבי חיים מאיר הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]]. אט אט הפכה העיר לעיר תורנית מרכזית, שהרבה ממרכזי התורה והחסידות היו בה. רבים ממנהיגי הציבור הליטאי התגוררו בה, בהם החזון איש, גיסו [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]], [[הרב אלעזר מנחם מן שך]], [[הרב חיים גריינימן]] [[הרב משה מרדכי שולזינגר]] [[הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן]], [[הרב חיים קנייבסקי]] ועוד. כיום, ישנן בבני ברק מאות ישיבות ועשרות חצרות חסידיות.  


ההסתדרות הכללית הקימה שכונות לחבריה, בינהם "שיכון ההסתדרות". העיר היתה מוקד חשוב לפעילות "העובד הדתי" - סיעה של פועלים דתיים בהסתדרות.
במשך שנים ארוכות היתה בבני ברק אוכלוסיה דתית-לאומית גדולה, ואף פועלת בה עד היום ישיבה תיכונית- [[ישיבת קרית הרצוג]]. כיום, רובה המוחלט של האוכלוסיה משתייכת ליהדות החרדית על כל גווניה.
בעשור האחרון עזבו חלק מאוכלוסיות אלה את העיר והיום היא בעיקר ריכוז על היהדות החרדית והיהדות הספרדית.  


עדות לימים עברו היא הקואליציה "מקיר אל קיר" בעירית בני ברק, אשר הפכה למסורת וקיימת עד היום.
==גמילות חסדים==
בבני ברק אחד מהריכוזים הגדולים בארץ למוסדות [[גמילות חסדים]]. מדריך בני ברק מסווג את הגמ"חים ל-11 קבוצות המתחלקות ל-200 נושאים, הכוללים כ-1000 מוסדות.  


==גמילות חסדים==
בבני ברק אחד מהריכוזים הגדולים בארץ למוסדות [[גמילות חסדים]]. מדריך בני ברק מסווג את הגמ"חים ל-11 קבוצות המתחלקות ל-200 נושאים. מספרם של המוסדות מגיע ל-1,000. הגמ"חים הוקמו במטרה להנציח את זכרם של נספים או בעקבות אירועים שבהם נזקקו היוזמים לעזרה ולא יכלו לקבלה בזמן או בתנאים שעמדו לרשותם. מוסדות הגמ"ח מתחלקות לקבוצות העיקריות הבאות: צרכי בריאות - 190 גמ"חים, שמחות, בעיקר לברית מילה ופדיון הבן -100, דת ותשמישי קדושה - 160, הריון ולידה - 90, חתונות, אירוסין ושידוכים - 90, לבית וליום יום - 400, שבעה וזיכרון, שבת, שמחות ואירועים - 250 ועזרה לתינוקות 180.
==תמונות מהעיר==
==תמונות מהעיר==
המקור: ויקיפדיה וויקישיתוף , צילם: מיכאל יעקובסון (חוץ מהתמונות שכתוב אחרת)
המקור: ויקיפדיה וויקישיתוף  


<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3">
<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3">
תמונה:Bne brak izak.jpg|מראה העיר מאחת הגבעות בה, צילם:יצק
תמונה:Bne brak izak.jpg|מראה העיר מאחת הגבעות בה, צילם:יצק
תמונה:BB01.jpg|הגן העירוני
תמונה:Center_of_bne_brak.jpg|מרכז העיר, רחוב רבי עקיבא, צילם: דניאל ונטורה
תמונה:BB02.jpg|[[אנדרטה]] לחללי העיר במלחמות ישראל
תמונה:BB01.jpg|הגן העירוני, צילם: מיכאל יעקובסון
תמונה:BB-P03.jpg|החזית המערבית של בניין ישיבת פוניבז'
תמונה:BB02.jpg|[[אנדרטה]] לחללי העיר במלחמות ישראל, צילם: מיכאל יעקובסון
תמונה:BB-06.jpg|היכל אוהל קדושים שעל ידי ישיבת פוניבז'
תמונה:BB-P03.jpg|החזית המערבית של בניין ישיבת פוניבז, צילם: מיכאל יעקובסון
תמונה:BNEI-BRAK060.jpg|בית הכנסת הגדול ברחוב רבי עקיבא, 2007
תמונה:BB-06.jpg|היכל אוהל קדושים שעל ידי ישיבת פוניבז, צילם: מיכאל יעקובסון
תמונה:BENEYBERAQ.jpg|בית הכנסת המרכזי בשיכון ה'
תמונה:BNEI-BRAK060.jpg|בית הכנסת הגדול ברחוב רבי עקיבא, 2007, צילם: מיכאל יעקובסון
תמונה:Bne brak 1.jpg|פנים בית הכנסת בשיכון ה'
תמונה:BENEYBERAQ.jpg|בית הכנסת המרכזי בשיכון ה, צילם: מיכאל יעקובסון
תמונה:BENEYBERAQILOVEU.jpg|היכל חסידי נדבורנה בדרום העיר
תמונה:Bne brak 1.jpg|פנים בית הכנסת בשיכון ה', צילם: מיכאל יעקובסון
תמונה:BENEYBERAQILOVEU.jpg|היכל חסידי נדבורנה בדרום העיר, צילם: מיכאל יעקובסון
תמונה:Hill south of Bnei Brak.jpg|גבעה בדרום בני ברק - רחוב צפת . עד כאן הגיעה המחנה הצבאי בו היום  השלישות, כאשר היה במקום מחנה צבאי בריטי,  מכאן  עצי הקליפטוסים בראשו - מראה נדיר . צילם:דניאל ונטורה
תמונה:Hill south of Bnei Brak.jpg|גבעה בדרום בני ברק - רחוב צפת . עד כאן הגיעה המחנה הצבאי בו היום  השלישות, כאשר היה במקום מחנה צבאי בריטי,  מכאן  עצי הקליפטוסים בראשו - מראה נדיר . צילם:דניאל ונטורה
תמונה:Histadrut.jpg|בית ההסתדרות לשעבר, צילם: דניאל ונטורה
</gallery>
</gallery>


 
'''רבנים מהעיר'''
 
* [[הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן]]
 
* [[הרב אברהם ישעיהו קרליץ]]
* [[הרב יעקב ישראל קנייבסקי]] (הסטייפלר)
* [[הרב אלעזר מנחם מן שך]]
* [[הרב שמואל הלוי ואזנר|הרב שמואל וואזנר]]
* [[הרב חיים גריינמן|הרב חיים גריינימן]]
* [[הרב חיים קניבסקי]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:נחלת שבט דן]]
[[קטגוריה:נחלת שבט דן]]
[[קטגוריה:מטרופולין תל אביב]]
[[קטגוריה:מטרופולין תל אביב]]

גרסה אחרונה מ־21:56, 15 באפריל 2024
לפי הפסוק מפרשת "האזינו" : "וַיֹּאמַר, ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אשדת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ" ( ספר דברים, ל"ג, ב'), יחד עשרת הדיברות וספר תורני - המקור: הויקיפדיה העברית, סרק:יצק

בני ברק היא עיר בגוש דן, בעל אופי חרדי. בבני ברק ישיבות ומרכזי תורה רבים, וגדולי תורה רבים חיו וחיים. בה.

בני ברק הקדומה[עריכה]

בני ברק מוזכרת לראשונה בספר יהושע (יהושע יט מה) כאחת הערים בנחלת שבט דן: "וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק וְגַת-רִמּוֹן". העיר נודעה כעיר מושבו של התנא רבי עקיבא, שם לימד את תלמידיו (ויקרא רבה כא ח ועוד). נודע במיוחד המעשה, שבו ישבו חמישה חכמים בבני ברק בליל הסדר והיו מספרים ביציאת מצרים כל הלילה (הגדה של פסח). על שם מעשה זה נקרא המחלף הסמוך לבני ברק הקדומה "מחלף מסובים". חכמים נוספים חיו בעיר, ונאמר עליה: "מבני בניו של המן לימדו תורה בבני ברק" (בבלי גיטין נז ב). רבי בר יחזקאל הגיע לבני ברק, שם ראה עזים שאוכלות תחת עצי תאנה וחלב נוטף מעטיניהן ומתערב עם הדבש הנוטף מן התאנים, וראה בכך התגלמות של הפסוק "ארץ זבת חלב ודבש" (בבלי כתובות קיא ב). בתלמוד מובאת הלכה שנפסקה מתוך מעשה שארע בבית מרחץ בבני ברק (בבלי שבת מ א). בני ברק היא גן חיות ומלאה בעכברים. מקובל לזהות את בני ברק הקדומה עם התל הנמצא באזור "מחלף מסובים" של ימינו, דרומית לרמת גן. באיזור התקיים יישוב ערבי בשם "אבן איברק".

בני ברק המודרנית[עריכה]

בנק בבני ברק בבית טיפוסי מהימים ההם - בית ונחלה

בני ברק נוסדה בי"א בתמוז תרפ"ד (1924) בתור מושבה חקלאית ע"י קבוצת "בית ונחלה" מפולין. מייסד העיר היה יצחק גרשטנקורן. קשר פעיל היה בין מייסדי המושבה לבין הרב הראשי דאז, הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

בשנת תרצ"א ייסד הרב מתתיהו שצ'יגל סניף של ישיבת נובהרדוק בבני ברק. עם זאת, הצעד המרכזי בהפיכת העיר למרכז תורני חשוב היה בשנת תרצ"ג, אז הגיע להתגורר בעיר רבי אברהם ישעיהו קרליץ - "החזון איש". בהמשך, הוקמו בעיר ישיבת פוניבז' על ידי הרב שלמה יוסף כהנמן, ישיבת סלבודקה בראשות רבי יצחק אייזיק שר, ישיבת תפארת ציון ועוד. גם אדמו"רים החלו להתיישב בה, בהם היה רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ. אט אט הפכה העיר לעיר תורנית מרכזית, שהרבה ממרכזי התורה והחסידות היו בה. רבים ממנהיגי הציבור הליטאי התגוררו בה, בהם החזון איש, גיסו רבי יעקב ישראל קנייבסקי, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב חיים גריינימן הרב משה מרדכי שולזינגר הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, הרב חיים קנייבסקי ועוד. כיום, ישנן בבני ברק מאות ישיבות ועשרות חצרות חסידיות.

במשך שנים ארוכות היתה בבני ברק אוכלוסיה דתית-לאומית גדולה, ואף פועלת בה עד היום ישיבה תיכונית- ישיבת קרית הרצוג. כיום, רובה המוחלט של האוכלוסיה משתייכת ליהדות החרדית על כל גווניה.

גמילות חסדים[עריכה]

בבני ברק אחד מהריכוזים הגדולים בארץ למוסדות גמילות חסדים. מדריך בני ברק מסווג את הגמ"חים ל-11 קבוצות המתחלקות ל-200 נושאים, הכוללים כ-1000 מוסדות.

תמונות מהעיר[עריכה]

המקור: ויקיפדיה וויקישיתוף

  • מראה העיר מאחת הגבעות בה, צילם:יצק

    מראה העיר מאחת הגבעות בה, צילם:יצק

  • מרכז העיר, רחוב רבי עקיבא, צילם: דניאל ונטורה

    מרכז העיר, רחוב רבי עקיבא, צילם: דניאל ונטורה

  • הגן העירוני, צילם: מיכאל יעקובסון

    הגן העירוני, צילם: מיכאל יעקובסון

  • אנדרטה לחללי העיר במלחמות ישראל, צילם: מיכאל יעקובסון

    אנדרטה לחללי העיר במלחמות ישראל, צילם: מיכאל יעקובסון

  • החזית המערבית של בניין ישיבת פוניבז, צילם: מיכאל יעקובסון

    החזית המערבית של בניין ישיבת פוניבז, צילם: מיכאל יעקובסון

  • היכל אוהל קדושים שעל ידי ישיבת פוניבז, צילם: מיכאל יעקובסון

    היכל אוהל קדושים שעל ידי ישיבת פוניבז, צילם: מיכאל יעקובסון

  • בית הכנסת הגדול ברחוב רבי עקיבא, 2007, צילם: מיכאל יעקובסון

    בית הכנסת הגדול ברחוב רבי עקיבא, 2007, צילם: מיכאל יעקובסון

  • בית הכנסת המרכזי בשיכון ה, צילם: מיכאל יעקובסון

    בית הכנסת המרכזי בשיכון ה, צילם: מיכאל יעקובסון

  • פנים בית הכנסת בשיכון ה', צילם: מיכאל יעקובסון

    פנים בית הכנסת בשיכון ה', צילם: מיכאל יעקובסון

  • היכל חסידי נדבורנה בדרום העיר, צילם: מיכאל יעקובסון

    היכל חסידי נדבורנה בדרום העיר, צילם: מיכאל יעקובסון

  • גבעה בדרום בני ברק - רחוב צפת . עד כאן הגיעה המחנה הצבאי בו היום השלישות, כאשר היה במקום מחנה צבאי בריטי, מכאן עצי הקליפטוסים בראשו - מראה נדיר . צילם:דניאל ונטורה

    גבעה בדרום בני ברק - רחוב צפת . עד כאן הגיעה המחנה הצבאי בו היום השלישות, כאשר היה במקום מחנה צבאי בריטי, מכאן עצי הקליפטוסים בראשו - מראה נדיר . צילם:דניאל ונטורה

  • בית ההסתדרות לשעבר, צילם: דניאל ונטורה

    בית ההסתדרות לשעבר, צילם: דניאל ונטורה

רבנים מהעיר

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=בני_ברק&oldid=160816"