|
|
| (9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| | | [[תמונה:BeitShean.jpg|שמאל|200px|ממוזער|מבט על בית שאן מכיוון מערב. ברקע: הרי הגלעד]] |
| [[תמונה:Beth shean semel.jpg|left|thumb|250px| '''סמל העיר''', כולל שמונה מרכיבים: עץ התמר, קווים מפותלים בצבע כחול - מסמל את שפע המים, מחתה, שופר ומנורה - סמלים יהודיים נמצאו בבית הכנסת, תיאטרון רומי , קיר אבן - החומה הקדומה של העיר, הרים - הנוף הנשקף מהעיר, הכתובת בעברית קדומה מברכת מנשה, השבט אשר בחלקו הייתה העיר :"ממגד שמים מטל ומתהום רובצת תחת", הכתובת:"הכתובת "זו בית שאן" - מבראשית רבא <ref>[http://www.skitopo.net/exp/sBS.asp הסבר זה לקוח מתוך חוברת שהוצאה ע"י שייקה כהן מהמרכז הפדגוגי בבית שאן]</ref>]] | | '''בֵּית שְאָן''' היא עיר בצפון עמק הירדן, סמוך לעיר בית שאן העתיקה שהיתה עיר יהודית חשובה בתקופת המקרא ובימי בית שני. |
| | |
| '''בית שאן''' היא עיר בנפת עמק בית שאן שבמחוז הצפון, בחלוקה המינהלית של [[מדינת ישראל]]. בסוף 2007 מנתה העיר 16,600 נפש לעומת 6,400 בשנת 1955. צפיפות האוכלוסייה שבה הוא 2,270 נפש לקמ"ר. לעומת שכנותיה, הצפיפות שבה, הוא מעל לקיימת ב[[עפולה]] המערבה - 1,458 נפש לקמ"ר ופחות מזה של העיר [[טבריה]] בצפונה - 2,457 קמ"ר. | |
| | |
| היא העיר המרכזית של חבל הארץ [[בקעת בית שאן]], הכולל 22 ישובים, עם אוכלוסייה של 25,600 נפש לסוף 2007 . בסוף שנת 2008 גדלה אוכלוסיית בית שאן בשיעור של 1.3%, לעומת הממוצע הארצי 1.8%, והגיע ל- 16,800 נפש <ref>[http://www.cbs.gov.il/population/new_2009/table3.pdf הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]</ref>
| |
| | |
| העיר הייתה ל[[יהודים|יהודית]] אחרי [[מלחמת העצמאות]] בשנת 1948, לאחר שלא הייתה בה קהילה יהודית מ[[ימי הביניים]]. תחילה התיישבו בה עולים שהגיעו ב"עלייה ההמונית". אלה יושבו בבתים הנטושים של העיירה הערבית "ביסאן". לאחר מכן נוספו שכונות חדשות מסביב לעיר העתיקה. בשנת 1988 , כאשר האוכלוסייה של העיר הגיעה ל-15,000 נפש היא הוכרזה כעיר.
| |
| | |
| ==ייחודה של העיר==
| |
| [[תמונה:Deganiabet3.jpg|left|thumb|250px|מטע [[תמר|תמרים]] בדגניה, צפונית מבית שאן - ויקישיתוף, צילם:י.ש.]]
| |
| סגולותיה של העיר מבוטאים בסמלה אשר נקבע המועצה המקומית בראשות שלמה בן לולו בשנת 1983. בסמל, שמונה מרכיבים בעברה של בית שאן.
| |
| | |
| * '''עץ התמר''' - מבטא את הנוף הטבעי של הבקעה. מטעי התמרים מצויים בשפע הודות לאקלים החם בבקעה וריבוי המעיינות בה. התמר הוא גם מהווה את הסמל של [[נחלת שבט מנשה|שבט מנשה]], שבית שאן הייתה התחום נחלתו מימי [[יהושע בן נון]].
| |
| * '''מחתה, שופר ומנורה''' - סמלים יהודיים אלו משובצים ברצפת פסיפס של [[בית כנסת]] שנתגלה בצפונה של העיר, מהתקופה הביזנטית. הסמלים מעידים על התיישבות יהודית בבית שאן באותה תקופה.
| |
| * '''תיאטרון רומי''' - התיאטרון הוא אחד מתוך מכלול האתרים ההיסטוריים שנתגלו בחפירות הארכיאולוגיות משלהי המאה השניה לספירה.
| |
| * '''קיר אבן''' - קיר האבן הוא סמל לחומת בית שאן. שתי חומות הקיפו את העיר בית שאן: הראשונה בתקופת המקרא כפי שמתואר:"וַיָּקוּמוּ כָּל-אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כָל-הַלַּיְלָה וַיִּקְחוּ אֶת-גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו '''מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן''' וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם" {{מקור|תנ"ך:שמואל א ל"א י"ב$שמואל א ל"א, י"ב}}. חומה שניה נבנתה בתקופה הביזנטית והיא הקיפה את כל העיר .
| |
| * '''הרים''' - ההרים בסמל נראים למבקר בעיר: במזרח - [[רמות גלעד]] , בדרום-מערב - [[הר הגלבוע]] ובצפון - [[נחלת שבט יששכר|רמות יששכר]].
| |
| * '''הכתובת בעברית קדומה''' - בסמל מצוייה כתובת עתיקה הלקוחה מברכת [[משה רבינו]] ל[[יוסף הצדיק|שבט יוסף]], שבנו [[מנשה בן יוסף|מנשה]] קיבל את העיר לנחלתו : "מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת"{{מקור|תנ"ך:דברים ל"ג י"ג$דברים ל"ג, י"ג}}.
| |
| * '''הכתובת "זו בית שאן"'''- פסוק זה מקורו ב[[מדרש רבה|בראשית רבא]], שם נאמר על הפסוק : "מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרֲכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם"{{מקור|תנ"ך:בראשית מ"ט כ"ה$בראשית מ"ט, כ"ה}} - '''רובצת תחת''' - "ובית שאן בבית השריי" - שהכוונה היא לאזור בית שאן.
| |
| | |
| ==הגאוגרפיה של העיר==
| |
| | |
| יורם צפריר וגדעון פרסטר מגדירים כך את הנתונים הגאוגראפיים עשו את בית-שאן לאחת מן הערים הראשיות בארץ-ישראל בתקופה העתיקה. <ref>'''מסקיתופוליס לביסאן שינויים בתפיסת העיור של בית שאן''' , "קתדרה" לתולדות ארץ ישראל וישובה, גילון 64 תמוז תשנ"ב, יולי 1992 [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/64003.html אתר סנונית]</ref>
| |
| # מיקומה של העיר בלבו של עמק-יזרעאל המזרחי - הוא עמק בית-שאן - אזור פורה שרבה בו ההתיישבות החקלאית.
| |
| # שפע המים בעיר ובסביבתה הקרובה, שפע חריג בכמותו בחבל הארץ השחון בדרך-כלל; העיר שוכנת על גדותיו של נחל- חרוד, והיא ניזונה ממימיהם של מעיינות אחרים באגן הניקוז של נחל-חרוד ונחל-עמל ממערב, מים אשר הובלו אליה בתעלות.
| |
| # מיקומה של העיר בצומת דרכים חשוב - בסמוך אליה עוברת הדרך הבינלאומית מאזור חוף הים (וממצרים) אל עבר-הירדן, סוריה ומסופוטמיה, ונתיב זה הצטלב ליד העיר עם הדרך העוברת מסוריה ומן הגליל לירושלים ולדרום, לאורך השוליים המערביים של בקעת-הירדן .
| |
| | |
| בסוף המאה ה-19 היא חוברה "מסילת הרכבת החיג'אזית" ובפועל ניתן היה להגיע אליה ממצרים ומסוריה.
| |
| | |
| | |
| ==תולדות העיר== | | ==תולדות העיר== |
| | ===בתנ"ך=== |
| | בית שאן מוזכרת כאחת הערים שנחלו בני [[שבט מנשה]]: "וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר '''בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ''' ({{מקור|יהושע יז יא}} וכן ב{{מקור|דברי הימים א ז כט}}), אולם בני משנה לא יכלו להורישם משום שהיה להם רכב ברזל: "וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק לַאֲשֶׁר בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל" ({{מקור|יהושע יז טז$שם טז}} וכן ב{{מקור|שופטים א כז}}). |
|
| |
|
| [[תמונה:Beit Shean 2.jpg|center|thumb|680px|התל העתיק של בית שאן - ויקישיתוף, צילם:Bcrawford92]] | | לאחר נפילתו של [[שאול המלך]] בקרב ב[[הר הגלבוע]], נטלו ה[[פלישתים]] את גופתו ותלו אותה בחומת בית שאן (המוזכרת שם כ"בית שן"<ref>[[הרב צבי פסח פראנק]] טען, כי "בית שן" ו"בית שאן" הינן ערים שונות {{מקור|הר צבי או"ח ב קלב|כן}}. </ref>), עד שאנשי יבש גלעד נטלו אותה משם וקברוה {{מקור|שמואל א לא$שמואל א לא י-יג|כן}}. |
|
| |
|
| בית שאן הקדומה מזוהה ב"תל אל - חאסן" (Tell el Husn), בה נמצאו שרידי עתיקות ומעיינות רבים <ref>[[מורה דרך בארץ ישראל וסוריה]] - בסוף המאה ה-19 עמ' 219</ref>. למרות שהתל נמצא 140 מטר מתחת לפני הים הוא בולט בסביבתו ונחשב לאחד התלים העתיקים , המענינים והיפים בארץ. במאה ה-15 לפנה"ס ישב בה חיל מצב מצרי. בין הממצאים החשובים מתקופה זו נמנות "מצבת סתי ה-1", משנת 1318 לפנה"ס. בה מסופר :"מלך הדרום והצפון, אדון שתי הארצות - סתי - אהוב האל '''כבש את בית שאן'''.<ref> המצבה שמורה במוזיאון רוקפלר בירושלים, בה שמורים מימצאים נוספים מעתיקות בית שאן</ref>
| | במסגרת כיבושיו, כבש [[דוד המלך]] את ערי הפלשתים, וכנראה שגם בית שאן נכבשה על ידו. בנו [[שלמה המלך|שלמה]] מתואר כמי ששלט בבית שאן, והניצב האזורי מטעמו בה היה בענא בן אחילוד {{מקור|מלכים א ד יב|כן}}. |
|
| |
|
| מצבה נוספת משנת 1500 לפנה"ס מספרת על "האל מכּל" '''אדון בית שאן''', בונה מקדש לכבוד האל בעיר.
| | ===בימי בית שני ולאחר החורבן=== |
| ===התנחלות בני ישראל=== | | על אף שישבו בה יהודים בימי בית שני, הם לא קידשו אותה ב[[גבולות עולי בבל]], על מנת שתהיה פטורה ממצוות [[שביעית]] וממנה יוכלו עניי ארץ ישראל להתפרנס{{דרוש מקור}}. בימי החשמונאים גורשו היוונים מן העיר, וב[[מגילת תענית]] נקבעו שני ימים לזכר כך בחודש [[סיוון]]: "בחמישה עשר ביה ובשיתה עשר ביה גלו אנשי בית שאן ואנשי בקעתא". בימי השלטון הרומאי היתה בית שאן לעיר חשובה ומרכזית, וישבו בה יהודים לצד רומאים, שקראו לה "סקיתופוליס". בדברי חז"ל מוזכרת בית שאן פעמים רבות, ובייחוד כעיר שבה היו מייצרים כלי פשתן<ref>ראה למשל {{מקור|בראשית רבה יט א}}; {{מקור|במדבר רבה כ כג}}; {{מקור|בבלי כתובות ז לא}}; {{מקור|בבלי קידושין ב ג}}. ועוד. </ref>. כמו כן, נזכרת העיר בהקשרים שונים של הלכות שבין ישראל לגוים, הנובעות מהיות העיר מעורבת<ref>למשל {{מקור|משנה עבודה זרה א ד}}, {{מקור|משנה עבודה זרה ד יב}} ועוד</ref>. ממקורות אלו, וכן ממצאים ארכאולוגיים שונים, עולה כי בעיר התקיים פולחן [[עבודה זרה]]. בפרוץ המרד הגדול ברומאים, תושביה היהודים של בית שאן העדיפו להלחם לצד הרומאים כנגד הקנאים, אולם הרומאים לא האמינו להם ועל כן "ציוו את היהודים לרדת אל החורשה אשר בקרבת העיר... ובלילה השלישי תרו את מחנה היהודים וראו כי לא שמו להם שומרים ורבים מהם נמו שנתם, וישחטו את כולם במספר שלושה עשר אלף איש ויבזזו את כל רכושם"<ref>"מלחמות היהודים" ב יח, ג</ref>. |
| [[תמונה:Semel sevet menashe.jpg|left|thumb|250px|סמל שבט מנשה - באדיבות [http://www.shoresh.org.il/ אתר שורש]]] | |
| [[תמונה:Panorama from beth sean.jpg|left|thumb|250px|מבט מהתל העתיק של העיר לעבר המזרח - בקעת הירדן - ויקישיתוף, צילם:.Sobkowski – Abraham]] | |
|
| |
|
| שבט מנשה, שהעיר הייתה בתחום נחלתו, לא הצליח לכבוש את העיר, כפי שנאמר:"ולא הוריש מנשה את בית שאן ואת בנותיה... ויהי כי חזק ישראל וישם את הכנעני למס והוריש לא הורישו" {{מקור|תנ"ך:שופטים א כ"ז-כ"ח$שופטים א, כ"ז-כ"ח}} . בית שאן נשארה פלשתית-מצרית לפחות אחרי ניצחונם על [[שאול המלך]] עד אשר גורשו על-ידי [[דוד המלך]].
| | בית שאן היתה ידועה כמקום עם קרקע דשנה ופוריה, עד שאמר עליה [[ריש לקיש]]: "גן עדן... אם בארץ ישראל הוא - בית שאן פתחו", והסביר [[רש"י]]: "שפירותיו מתוקין מכל ארץ ישראל". המדרש {{מקור|בראשית רבה צח כ|כן}} דורש את הפסוק שנאמר בברכת [[יעקב]] ל[[יוסף]] "מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרֲכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם" {{מקור|בראשית מט כה|כן}}: "רובצת תחת''' - "ובית שאן בבית השריי". |
|
| |
|
| בימי [[שלמה המלך]] {{מקור|תנ"ך:מלכים א ד' י"ב$מלכים א ד', י"ב}}, נכללה [[ארץ ישראל#פריסת הנציבויות|בנציבות החמישית]] - שנציבה היה בענה בן אחילוד, אשר תחןמו היה: תענך, מגידו "בית שאן אצל צרתנה מתחת ליזרעאל מבית שאן עד אבל מחולה עד מעבר ליקמעם" <ref>הארכיאולוג יוחנן אהרוני, בספרו מלכויות ישראל ויהודה בימי הבית הראשון כי הנציבות היא מחוז "כנעני" לשעבר ( לעומת שש אחרות המוגדרות בתחום השבטים ), אשר שם הנציב מוזכר בשם משפחה: בן-דקר, בן-אבינדב, בענה בן-אחילוד ובן גבר כמו שמקובל בכתבי אוגרית, ללוחות-תענך ולשמות אחרים במקר: "בן רמליהו" או "בן טבאל".</ref>
| | שרידים ארכאולוגיים מצביעים על יישוב יהודי בעיר גם בתקופה הביזנטית. נמצא בית מגורים ובו [[בית כנסת]] גדול עם רצפת פסיפס ועליה [[מחתה]], [[שופר]] ו[[מנורה]], וכן בית כנסת נוסף מחוץ לחומת העיר, ובו רצפת פסיפס מרשימה. גם לאחר הכיבוש הצלבני ישבה משפחה יהודית - משפחת די-בוטון - בעיר, ושרידים ארכאולוגיים ממנה נמצאו. |
|
| |
|
| בימי רחבעם מלך יהודה נחרבה העיר על-ידי המצרים, היא מופיעה ברשימת הערים שנכבשו על-ידם. לפי הממצאים הארכיאולוגיים העיר היתה מיושבת על-ידי יהודים בתקופת ממלכת ישראל.
| | בבית שאן התיישב [[רבי אשתורי הפרחי]] משום ש"הרי בשמים עם נרדים מצאתי בבית שאן למנשה, אשר בו חבר את זה ישיבתי בחרתי, יושבת על מים רבים, ארץ חמדה מבורכת, ושבעת שמחות כגן השם תוציא צמחה ולגן עדן פתחה" {{מקור|כפתור ופרח הקדמה|כן}}. |
|
| |
|
| בימי בית שני, עולי בבל לא קדשו אותה מתוך מניע כי יוכלו לזרוע ולעבד את אדמתה גם בשנת השמיטה ולכלכל בפריה עניים. | | בתקופת השלטון העות'מאני התקיימה במקום עיר קטנה בשם "ביסאן", אך לא התגורר בה יהודים. בימי המנדט הבריטי ישבו מעט יהודים בעיר, ובשנת תרצ"א ידוע על כ-94 יהודים שחיו בה, אך הם עזבו את העיר ב"מרד הערבי הגדול", שנודע בחברה היהודים בשם "מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט", בעקבות איומים מצד שכניהם הערבים. |
|
| |
|
| כאשר [[יון|היוונים]] התיישבו בעיר הם שינו את שמה לסקיתופוליס ("עיר הסקיתים"). יוחנן הורקנוס השמונאי גרש ממנה את היוונים , וכך נאמר ב[[מגילת תענית]] על מועדי [[חודש סיון]] : "בחמישה עשר ביה ובשיתה עשר ביה גלו אנשי בית שאן ואנשי בקעתא".
| | ===חידוש ההתיישבות בבית שאן=== |
| | יומיים לפני הקמת [[מדינת ישראל]], בד' ב[[אייר]] תש"ח, נכבשה בית שאן על ידי חטיבת "גולני" של צה"ל, ותשוביה הערבים נמלטו ממנה. בשנת תש"ט נוסדה במקום עיירה יהודית, ובה יושבו עולים חדשים. בשנת תשנ"ט הוכרזה בית שאן כעיר. כיום מונה בית שאן למעלה מ-17,000 תושבים. שרידיה של בית שאן העתיקה מצויים עד היום בתחומי העיר, בתוך "גן לאומי בית שאן". |
|
| |
|
| בפרוץ המרד הגדול ברומאים יושביה היהודים העדיפו להילחם יחד עם היוונים נגד ה"קנאים" שהגיעו לעיר , אבל שכניהם לא נתנו אמון בהם , ועל כן "ציוו את היהודים לרדת אל החורשה אשר בקרבת העיר... ובלילה השלישי תרו את מחנה היהודים וראו כי לא שמו להם שומרים, ורבים מהם נמו שנתם - וישחטו את כולם במספר שלושה עשר אלף איש ויבזזו את כל רכושם" <ref>"מלחמות היהודים" ב יח, ג</ref> .
| | ==תורה ויהדות בבית שאן== |
| | [[תמונה:Rav Shlomo Shushan.jpg|שמאל|200px|ממוזער|הרב שלמה שושן - ראש ישיבת ההסדר בית שאן]] |
| | בשל אופיה כעיירת עולים, בית שאן מאופיינת באוכלוסייה מסורתית ודתית גדולה. למעלה מ-60 בתי כנסת פועלים בעיר. בראשית ימי העיר כיהן כרבה [[הרב דוד נשר]] (אדלר). בשנת תשמ"ד החל לכהן כרב העיר [[הרב אליהו כהן]] (כשהיה בן 24 בלבד), שכיהן עד לפטירתו בשנת תשס"ג. מאז, רב העיר הוא [[הרב יוסף לסרי]]. |
|
| |
|
| בתקופה הביזנטית, השתרעה העיר משני עברי נחל חרוד, בתחום הכולל את השטח שבין המרכז הקהילתי של בית שאן בימינו לגשר הכניסה המערבי אליה מדרום, ולאורך תל אצטבה (תל מצטבה), מן "הגשר הקטוע" במזרח ועד הגשר המערבי, מצפון. כל השטח הזה היה מוקף חומה, ששרידיה מן התקופה הביזנטית נראים בתל אצטבה. אומדן תושביה היה 30,000 נפש. תיאור מדויק של תחומי העיר נמצא בכתובת שברצפת בית הכנסת העתיק של רחוב (להלן). .
| | בשנת תשס"ז הוקמה בעיר [[ישיבת ההסדר בית שאן|ישיבת הסדר]] בראשות ה[[דיין]] [[הרב אליהו שושן]]. סביב הישיבה פועל גרעין תורני. חלק ממפעלי הגרעין הוא מדרשה להעמקת יהדות בבתי הספר בעיר. כמו כן, קיימת בעיר ישיבה תיכונית השייכת לישיבות בני עקיבא בראשות הרב בנימין סופר, הכוללת כ-180 תלמידים. בבית המדרש של הישיבה לומדת קבוצת אברכים מ[[מכון מאיר]]<ref>[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6635 ערוץ 7]</ref>. |
|
| |
|
| ===יהודי העיר בתקופה העתיקה===
| | מרבית בית הספר והגנים בבית שאן הינם דתיים או תורניים, ואף מספר תלמודי תורה פועלים בעיר. |
|
| |
|
| אחרי חורבן הבית המשיכו לגור בה יהודים המסםר לא מועט. אדמצה הייתה דשנה ופוריה והתפרסמה ביבול החיטים ובשמן הזיתיפ שגדלו בה. אז גם נאמר עליה: "גן עדן,אם בארץ ישראל הוא.בית שאן פיתחו.” {{מקור|בבלי:עירובין י"ט א$בבלי עירובין י"ט, א}}
| | ==בית שאן בהלכה== |
| | {{להשלים|כל הפרק=כן}} |
| | ===מצוות התלויות בארץ=== |
| | ===זמן קריאת המגילה=== |
| | אחת השאלות הקשורות בבית שאן היא זמן [[קריאת מגילה]] בעיר. דין העיר תלוי בשאלה האם בית שאן היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ואם כן האם בית שאן של ימינו נמצאת במקום שבו שכנה בית שאן המקראית. |
|
| |
|
| יהודי העיר התחבטו בשאלה ההלכתית, אם ההתיישבות של שבי ציון בבית שאן היא בתחום ארץ ישראל לענין ההלכה של המצוות התלויות בארץ. מתוך שסברו שלא התיישבו בה, פסק רבי מאיר, ואחריו רבי יהודה הנשיא, שמבחינת ההלכה אין בית שאן בתחום ארץ-ישראל, אלא היא "ארץ העמים" ופטורה מחובת שמיטה ומעשרות.
| | רש"י {{מקור|רש"י דברים יח ב$דברים יח ב|כן}} כתב: "יהושע הנחיל ליהודה ואפרים וחצי שבט מנשה". על פי דבריו, הסיק רבי אשתורי הפרחי (שכאומר, התגורר בבית שאן) כי בית שאן היתה מוקפת חומה מימות יהושע, ובהתבסס על כך שבספר שמואל מתואר כי תלו את גופת שאול על חומת בית שאן ומכך שהגמרא {{מקור|בבלי חולין ז א|כן}} קוראת לבית שאן "כרך", משמעותו עיר מוקפת חומה {{מקור|כפתור ופרח א קמח$כפתור ופרח ח"א עמ' קמח|כן}}. גם ממצאים ארכאולוגגים שנמצאו בבית שאן מעידים על כך כי העיר היתה מוקפת חומה עוד לפני ימי יהושע בן נון<ref>"האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל", י-ם תשנ"ב, ח"א עמ' 198-209; פרופ' שמואל קליין "לשאלת תחומי בית שאן בקשר עם הלכות שביעית תרומות ומעשרות בזמן הזה", בתוך: "קובץ לזכרו של גדליה אונא", י-ם ת"ש, עמ' 142-146. </ref>. עם חידוש היישוב היהודי בעיר לאחר קום המדינה, פנה רב העיר הרב דוד נשר בשאלה לרב הראשי לישראל, [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ולרבה הראשי של ירושלים [[הרב צבי פסח פראנק]], בשאלה אודות זמן חג הפורים בעיר. הרב פראנק השיב לו, שמדבריו של הכפתור ופרח ניכר כי בבית שאן לא היה מנהג לקרוא את המגיהל בט"ו באדר (שכן אם היה מנהג כזה לבטח היה מציין זאת, ולא נוקט בלשון "וקרוב אני לומר"), ולכן המנהג יכריע כי יש לחגוג את הפורים בעיר בי"ד באדר בלבד<ref>{{מקור|הר צבי אורח חיים ב קלב}}; מקראי קודש - פורים עמ' קטז; וראו: שו"ת "שערי הלכה" ח"א עמ' עו-עז. </ref>. את הראיה מספר שמואל דחה הרב פראנק בכך שחילק בין "בית שאן" לבין "בית שן", והוסיף שאף אם היתה חומה לעיר בימי שאול, אין זו הכוחה כי היתה לה חומה בימי יהושע. הרב הרצוג ענה אף הוא כי יש לקרוא את המגילה בבית שאן בי"ד באדר בלבד, אולם מנימוקים אחרים. הוא סבר, לאחר שהתייעץ עם מומחה, כי בית שאן של היום רחוקה מהעיר בית שאן המקראית<ref>הרב הרצוג התבסס על מאמרו של פרופ' שמואל קליין, "לשאלת תחומי בית שאן בקשר עם הלכות שביעית, תרומות ומעשרות בזמן הזה" בתוך "קובץ לזכרו של גדליה אונא".</ref>, וכן משום שהעיר חרבה והתיישבו בה גוים, ורק מאוחר יותר נבנתה מחדש, וכתוב בירושלמי ({{מקור|ירושלמי מגילה א א}} ע"פ פירוש [[הגר"א]]) שכרך שחרב והתיישבו בו גויים קוראים בו בט"ו ובסמוכים או נראים לו בי"ד<ref>הרב הרצוג, "פסקים וכתבים" או"ח ח"ב קח. וראה בספר "מגילה במוקפות חומה" מאת הרב יהודה זולדן, עמ' 371, מדוע הכרעת הרב הרצוג לגבי ירושלים שונה מהכרעתו לגבי בית שאן.</ref>. |
|
| |
|
| מן המאה השלישית ואילך נודעה בית-שאן כמרכז לגידול, טוויה ואריגה של בדי פשתה. בתלמוד הירושלמי נזכרים "כלי הפשתן הדקים הבאים מבית שאן" <ref>כתובות ז, לא, ;ע"ג; קידושין ב, ג, ע"ג</ref>.
| | עם זאת, [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] פרסם בשנת תשט"ו ב"לוח ארץ ישראל" (עמ' מה) כי בבית שאן יש לחגוג את הפורים הן בי"ד באדר והן בט"ו בו, משום הספק, הואיל והיא סמוכה לבית שאן העתיקה, המוזכרת מספר פעמים בימי יהושע בן נון. לפסק זה הצטרפו מספר רבנים<ref>[[הרב שריה דבליצקי]] (קונטרס האגרת הזאת עמ' 25); [[הרב דוד יוסף]] (תורת המועדים עמ' 185); הרב משה מרכדכי (הלכות חג בחג- פורים עמ' עא); הרב יוסף ליברמן (ימי הפורים עמ' קצד); הרב יוסף שני (ברית אברהם סימן כה) ועוד.</ref>, בהם [[הרב עובדיה יוסף]] {{מקור|חזון עובדיה פורים עמ' קיב|כן}}. |
| צו המחירים של הקיסר מסוף המאה השלישית לספירה, התיר לסוחרים לדרוש עבור בדי בית-שאן ועבור הבגדים שנוצרו בה את המחיר הגבוה ביותר .
| |
|
| |
|
| למרבה הצער, אין אנו מכירים היטב את תהליכי העיבוד של הפשתה, ועל כן קשה לשייך לתעשייה זו
| | במשך שנים, נהגו רוב מוחלט של תושבי העיר לקרוא את המגילה רק בי"ד באדר<ref>על פי עדותו של רב העיר הרב אליהו כהן (הובאה על ידי הרב משה הררי, "מקראי קודש - פורים", עמ' 106, הערה נח.). </ref>, למעט קבוצה קטנה שקרה ללא ברכה גם בט"ו באדר, אך עם הזמן קבוצה זו הלכה וגדלה, וכיום חלקים ניכרים מתושבי העיר קוראים את המגילה בשני הימים<ref>הרב זולדן, שם עמ' 372. </ref> |
| מיתקנים כלשהם, אבל סביר להניח שמספר רב של בריכות קטנות ומטויחות, המחוברות לעתים זו לזו בצינורות חרס, שימשו בתעשייה זו <ref>'''יורם צפריר וגדעון פרסטר'''</ref>.
| |
|
| |
|
| בתקופה הביזנטית היתה בעיר קהילת מיעוט יהודית. התלמוד מזכיר חנויות של יהודים בבית שאן, שלא היו מעוטרות ביום חג של נוכרים <ref>עבודה זרה יב, ע"ב</ref> .
| | ==ראו גם== |
| | * [[הכתובת ב"רחוב" - עמק בית שאן]] |
| | * [[בקעת בית שאן]] |
|
| |
|
| שני שרידים ארכיאולוגיים מעידים על היישוב היהודי בעיר.
| | ==לקריאה נוספת== |
| * בית מגורים גדול, בעל פסיפסים נאים, שנחשף בשיכון א'. הוא מכונה בית ליאונטיס, על שם בעל הבית הנזכר בפסיפס שברצפתו. אחד מחדריו היה חדר תפילה: בפסיפס שברצפתו יש מנורה בעלת שבעה קנים וכתובת הקדשה, כמקובל בבתי כנסת. בפסיפס ב'בית לאונטיס', מופיע נושא מאגדות יוון האלילית : הגיבור
| | * הרב יהודה זולדן, '''מגילה במוקפות חומה''', תשע"ג, עמ'243 ועמ' 368-372. |
| אודיסאוס נאבק בפיתויי הסירנות. סבורים כי אין ללמוד מכל אלה על אמונה באלילים , אלא ר בשימורה של המורשת היוונית.
| | פרופ' שמואל קליין "לשאלת תחומי בית שאן בקשר עם הלכות שביעית תרומות ומעשרות בזמן הזה", בתוך: "קובץ לזכרו של גדליה אונא", י-ם ת"ש. |
| * בית כנסת גדול שנתגלה מחוץ לחומת העיר וסמוך לה, שהיו בו רצפות פסיפס נאות. הן נעשו על ידי אותם אמני פסיפס שהתקינו את הפסיפס בבית הכנסת בבית אלפא - מריאנוס וחנינא בנו.
| | ==קישורים חיצוניים== |
| | | * [http://www.yhbs.co.il/ אתר ישיבת ההסדר בית שאן] |
| לאחר כיבוש ירושלים בימי הצלבנים התיישבה משפחת דה-בוטון, שהקימה מצודה קטנה - שרידיה נמצאים בעיר העתיקה. זהו מבנה בגודל 50 X 50 מ' לערך, שנדבכיו התחתונים עדיין נותרו מן התקופה הצלבנית.
| |
| | |
| בימי הביניים היתה בית שאן עיירה קטנה. בראשית המאה ה - 14 הוקמה בה אכסניית דרכים - ח'אן אלאחמר - שהיתה תחנה להחלפת סוסים בדרך המוליכה מדמשק לקהיר. בתקופה זו ישב בה אשתורי הפרחי, שספרו "כפתור ופרח" הוא מקור חשוב לידיעות על התקופה שבה חי (להלן) .
| |
| | |
| בתקופת השלטון העות'מאני בארץ היתה בית שאן יישוב נידח למדי. בשנת 1875 תיארו אותה הנוסעים קלוד ר' קונדר והורשיו ה' קיצ'נר כ"כפרון עלוב, הבנוי בקתות חומר". לעומת זאת, גוטליב שומכר הגרמני אמר בשנת 1900: "אוכלוסיית בית שאן גדלה במהירות, הרחוב הראשי מטופח, יפה ומוצל על ידי שדרות עצי שטה, נבנים חנויות ומחסנים מודרניים על ידי התושבים".
| |
| | |
| אברהם מלמד לונץ בספרו [[מורה דרך בארץ ישראל וסוריה]] מספר על העיר בשנת 1890 כי מספר תושביה חמש מאות כולם [[|איסלם|מוסלמים]] ובה יושב "מודיר", מנהל מהממשלה.
| |
| | |
| ===העת החדשה=== | |
| | |
| ואכן לקראת סוף השלטון העות'מאני חל שינוי בדמותה של העיירה בית שאן בשל שלוש סיבות:
| |
| * קניית האדמות על ידי הסלטאן עבד אלחמיד; | |
| * השלטת האדמיניסטרציה העות'מאנית;
| |
| * פתיחת מסילת הברזל חיפה-דמשק.
| |
| | |
| השינוי בעיירה היה מהפכני נבנה המרכז החדש נבנה בצורה גיאומטרית עם רחובות ישרים, ובמרכז העיירה עמד בית הממשלה, ששירת את מנהלת אדמות הסלטאן. העיירה היתה למרכז מסחרי עצמאי גם לאזור שממזרח לירדן.
| |
| | |
| עם הכיבוש הבריטי המשיכה העיירה להתפשט. בשנת 1931 היו בה 94 יהודים, והם עזבו אותה בימי המרד הפלסטיני של שנת 1936.
| |
| | |
| ===במדינת ישראל===
| |
| | |
| במלחמת העצמאות בית שאן נכבשה , ב-12 מאי 1948 על ידי חטיבת "גולני" כמעט ללא קרב, וכל תושביה הערבים נמלטו על נפשם.מראשית שנות ה - 50 ועד אמצע שנות ה - 60 קלטה בית שאן גלי עלייה, בעיקר מצפון אפריקה, מאיראן ומעיראק. בית שאן נמנית עם עיירות הפיתוח .
| |
| | |
| במלחמת ההתשה, בשנים 1970-1967, סבלה בית שאן מאוד. מחודש ספטמבר 1968 התגברו הפגזות הקטיושות על בית שאן לכדי כפעם בחודש. בהפגזות אלה נפצעו תושבים בעיירה ונגרמו נזקים לבתים. לשיא הגיעו ההפגזות ביוני 1970: ב - 8 הפגזות על העיירה נהרגו 3 ילדות ונפצעו 21 מתושביה.
| |
| | |
| בית שאן הוכרזה כעיר בשנת 1998 כאשר מנתה 15,300 נפש.
| |
| | |
| ==העיר בהווה==
| |
| | |
| משנת 2005 חולקה העיר ל"רובעים". כאשר כל רובע מנוהל ע"י מנהלת רובע שתורכב מתושבי השכונות המשתייכים לאותו הרובע. המנהלת תחחצג את העדפות תושבי השכונה . היא תנהל את חיי השכונות מבפנים ותהיה ערה לצרכים המיוחדים של תושביה [http://www.zazu.co.il/Article.asp?artId=435]. אחד הרובעים, הרובע המרכזי, יש לו [http://bazak.fav.co.il/index.php אתר אינטרנט] לשרות תושביו.
| |
| | |
| ===מערכת החינוך===
| |
| | |
| מערכת החינוך בעיר כוללת את התחומים הבאים:
| |
| | |
| * הגיל הרך - 35 גנים : 24 גנים של העיריה ו-11 גנים מוכרים שאינם רשמיים. בגנים מופעל יום לימודים ארוך וקיימים צהרונים.
| |
| * מעונות של ארגוני נשים כגון ויצ”ו ונעמ”ת, וארבעה גנים טיפוליים לילדים עם צרכים מיוחדים
| |
| ב* תי ספר יסודיים: בתי ספר ממלכתיים דתיים - רמב”ם, תחכמוני, מאיר , קשת יהונתן ; בתי ספר יסודיים ממלכתיים: תומר וגלבוע.
| |
| * בתי ספר תיכוני – מח”ט אורט, מקיף דתי, מקיף כללי וישיבה תיכונית.
| |
| * בתי ספר תורנים – תפארת משה , אדיר ונועם נרי”ה .
| |
| | |
| בכל המוסדות מתקיים יום לימודים ארוך
| |
| | |
| חינוך לא פורמאלי:פעילות הנוער כוללת מועדוניות ופעילות במתנס. בעיר פועלות תנועות הנוער הצופים,בני עקיבא, הנוער העובד וכן מתקיימים שיעורים תורניים.
| |
| | |
| ===תעסוקה===
| |
| | |
| בשנים הראשונות לחידוש ההתיישבות היהודית בעיר הועסקו תושביה בנטיעת עצים מטעם "קרן קיימת לישראל". שדרות העצים מצידי כביש העמק ניטעו הידי מייסדי העיר. מוקד נוסף ליעור היה [[הר הגלבוע]] שרוב היערות שבו נטעו באותם השנים על-ידי תושבי בית שאן, יחד עם תושבי ה"מעברה" שהייתה אז ליד קיבוץ "יזרעאל".
| |
| | |
| לימים, הוחלט כי תושבי העיר יעסקו בחקלאות של הקיבוצים בעמק בית שאן. ליד הקיבוצים הוקמו חוות מיוחדות לגידול [[כותנה]] במסגרת חברת "יצור ופיתוח". העמק היה לאחק ממוקדי ייצור הכותנה בארץ.
| |
| | |
| החל משנת 1960, פנחס ספיר, שר האוצר דאז, יזם הקמת מפעלי תעשייה באזורי הפיתוח. וכך הוקמו בתי חרושת אחדים בבית שאן והעיר זכתה לתעסוקה מלאה.
| |
| | |
| מפעלי התעשיה חדלו לפעול בשלב מסויים, כאשר הייבוא של מוצרי טקסטיל הוגבר ומחיריו הזולים הביאו לכל שלא נמצאו קונים לתןצרת הארץ.
| |
| | |
| העיר עדין סובלת מאבטלה. [http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2006n/19_06_197b.pdf סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה] שנערך בשנת 2005, מצא כי בישובי הפריפריה בגליל, עליהם נימנית בית שאן, "הבלתי מועסקים" העריכו את הסיכוי למצוא עבודה מתאימה בשנה הקרובה כך:
| |
| | |
| * סיכוי גדול או גדול מאד: 10.6%
| |
| * סיכוי לא כל-כך גדול: 41.6%
| |
| * אין סיכוי כלל: 39.8%
| |
| | |
| [http://www.romgalil.org.il/cds/288/ אתר ההתיישבות בגליל] כתב כי בקרבת העיר נמצא אזור תעשייה ”פארק צבאים”, לעיר אזורי תעשייה משלה. כמה מקיבוצי האזור מחזיקים מפעלים. מרכזי תעסוקה נוספים קרובים: עפולה ואזור התעשייה ”אלון תבור” ליד דברת.
| |
| | |
| ===קליטה===
| |
| | |
| קיימת פעילות מאורגנת לעידוד הקליטה בעיר אתר ההתיישבות בגליל האתר כתב כי שכונת ”קריית רבין”, המוקמת על ידי משרד השיכון, מאוכלסת חלקית ובחלקה נמצאת עוד בבנייה. גודל המגרשים: 300 - 600 מ”ר וסוג בנייה הוא "בנה ביתך".
| |
| | |
| כמו כן, ניתנות הטבות למתיישבים בעיר שהיא ב"אזור עדיפות לאומית א’: הנחה בתשלום דמי חכירה למנהל מקרקעי ישראל והנחה במס הכנסה .
| |
| | |
| ===תיירות===
| |
| | |
| שיקומה של העיר הרומאית והתאטרון שבתוכה הביאה את בית שאן אל מפת אתרי התיירות בישראל. בשנת 2008 ביקרו בה 198.5 אלף מבקרים, מתוכם 154.4 אלף תיירים. זו עליה של 35% לעומת שנה קודמת<ref>.[http://www.cbs.gov.il/www/tourism_q/t64.pdf הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]</ref>
| |
| | |
| אתרי תיירות נוספים בסביבה הם:
| |
| * גן השלושה (סחנה) - בו בקרו 272.7 אלף מבקרים - עליה קלה לעומת ירידה בשנה קודמת.
| |
| * [[מעיין חרוד]] - בו ביקרו 124.6 אלף מבקרים.
| |
| | |
| ===עירית בית שאן===
| |
| | |
| תקציב עיריית בית שאן לשנת 2008 עמד על כ- 107 מיליון שקל. הוא אושר ע"י שבעה מחברי מועצת העיר מול נמנע אחד ומתנגד אחד. תקציב החדש הקטין את הגרעון ב-55 מיליון ו-600 אלף שקל , זאת למרות קיטון בהכנסות מהמדינה ב-12,791 מיליון שקל , במהלך ארבע השנים האחרונות<ref> [http://www.qaz.co.il/Article.asp?id=885 '''פז''' פורטל העמק והגליל]</ref>
| |
| | |
| ראש העיר הוא ז'קי לוי.
| |
| | |
| ===החיים הדתיים===
| |
| | |
| תושבי העיר נחשבים למסורתיים. בעיר קיימים 61 בתי כנסת. רב העיר הוא הרב יוסף לסרי , בנו של המקובל ר' מכלוף אלעסרי.
| |
| | |
| שירותי דת כוללים: מועצה דתית, רבנים, בתי כנסת, מקוואות טהרה, ישיבת הסדר ובית חב"ד
| |
| | |
| 61 בתי כנסת בעיר מאופינים בנוסחי התפילה הבאים:
| |
| * '''מרוקאי''': 'אבנר מלול', 'אברהם רחימא' , 'אהבת ישראל' , 'אוהל יוסף' ו'אוהל יצחק' .
| |
| * '''ספרדי''' : 'אהבת שלום' , 'ברית יצחק','ג'רבת ג'רבה' , 'היכל שלמה' ו'זכור לאברהם'
| |
| * '''פרסי''' : 'אוהל יעקב וחי' , אוהל ישראל'
| |
| * '''אשכנזי''' : 'אור החיים', 'אשכנזי מרכזי'
| |
| * '''תימני''' : 'תפארת ישראל' .
| |
| * '''ביהכ"נ 'בית מדרש אזורי''' ובתי כנסת במוסדות החינוך בעיר.
| |
| | |
| מקוואות טהרה יש שתים בעיר : בשכונת אליהו ובשכונה ג'
| |
| | |
| הרב מירו (מאיר) דיין בראיון לחגית רוטנברג מספר על החיים הדתיים בעיר <ref>[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6635 ערוץ 7]</ref>
| |
| * במועצת העיר בית שאן ששלושת הראשונים הם חובשי כיפה. למרות ש"אין מפד"ל בבית שאן" - ההנהגה דתית והעשייה היא של הדתיים".
| |
| * הישיבה התיכונית מונה היום 180 תלמידים. בראשה הרב בנימין סופר מחיספין. קבוצת אברכים מ[[מכון מאיר]] התמקמה בבית המדרש של הישיבה התיכונית, במטרה לחזק את לימודי הקודש בישיבה".
| |
| * הקהילה הדתית-לאומית מקיימת את בית ספר 'נועם' , המונה כ-300 תלמידים, תלמוד תורה בשיטת 'זילברמן', מדרשה להעמקת היהדות בבתי ספר ממלכתיים, שהחלה את דרכה בקיבוץ עין הנצ"יב בראשות הרב שי פירון (שהיה אז רב הקיבוץ), ישיבה גבוהה שהוקמה לפני שנתיים, ובקיץ האחרון הגיעו לעיר למעלה מעשרים משפחות לגרעין התורני.
| |
| | |
| אחיקם משה, דובר העירייה מתראיין לתמר רותם [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=658505&objNo=59380&returnParam=Y הארץ] ומספר : "בית שאן היא עיר דתית ברובה, ראש העיר הולך עם כיפה סרוגה. לבתי הספר הדתיים כפול ילדים מאשר לבתי הספר של החינוך הממלכתי. בשבתות יש הרבה פחות תנועה". לדעתו טבעי אם כן, לדעתו, שילדי העיר ילמדו במוסדות של ש"ס. "בתי הספר הללו אמנם שייכים לחינוך המוכר, שאינו רשמי", הוא אומר. "אבל מבחינתנו הילדים של ש"ס מקבלים כל מה שמקבלים שאר הילדים בבית שאן".
| |
| | |
| 450 ילדים רשומים במוסדות של ש"ס, הנמצאים כיום בתנופת התרחבות. מלבד חמשת הגנים, נכללים במוסדות גם שלושה מעונות ובית ספר יסודי מעורב, בשם "חסד ורחמים". בתוכנית להקים בבית שאן לראשונה סמינר של בית יעקב לבנות וישיבה מקצועית לבנים.
| |
| | |
| ==רבי אשתורי הפרחי==
| |
| | |
| [[רבי אשתורי הפרחי]] (1313 והלאה) בהקדמה לספרו [[כפתור ופרח]] הוא מסביר למה בחר את בית שאן למגורים :" בפלגת אדמת ישראל בחסד עליון עברתי (סיירתי ברחבי הארץ).עירותיה, מדינותיה וכרכיה רובם דרכתי (בקרתי בכל מקום). '''הרי בשמים עם נרדים מצאתי בבית שאן למנשה''' (על משקל האמור ב[[ספר שיר השירים]]), אשר בו חבר את זה ישיבתי בחרתי (כאן אני אתיישב). יושבת על מים רבים, ארץ חמדה מבורכת, ושבעת שמחות כגן השם תוציא צמחה ולגן עדן פתחה"
| |
| | |
| ==נושא המצוות התלויות בארץ==
| |
| | |
| {{ערך מורחב|ערך=[[הכתובת ב"רחוב" - עמק בית שאן| הכתובת בבית הכנסת בתל רחוב בדרום עמק בית שאן]]}}
| |
| [[תמונה:Ktovet_recov_AA.jpg|left|thumb|250px|כתובת מבית הכנסת שב"רחוב" בגן "מוזיאון ישראל"]]
| |
| | |
| בקעת בית שאן היא מו האזורים אשר חכמי ישראל דנו, האם יש לחול עליה את [[מצוות התלויות בארץ]], דהיינו : אלו המצוות הקשורות לארץ ישראל. הייתה סברה כי העמק אינו נכלל בארץ-ישראל לצרכי קיום מצוות אלה.
| |
| | |
| לכן, לא הייתה זו הפתעה כאשר נמצאה כתובת כתובת הלכתית ארוכה ברצפת הפסיפס, באולם מבוא של [[בית הכנסת]] של העיר '''רחוב''' - 6 ק"מ דרומית לעיר. הכתובת כוללת 365 (כמנין ימות שנת החמה) המחולקים לשמונה סעיפים, אשר ערוכים ב-29 שורות, ובהם טקסטים המופיעים במקורות תנאים ואמוראים, שנוגעים ל"מצוות התלויות בארץ". זוהי הכתובת הארוכה ביותר שנמצאה. לדעת חוקר ארץ-ישראל צבי אילן רואים בה את '''המימצא החשוב ביותר של מזה שנים רבות בארכאולוגיה היהודית''' <ref name=AA>צבי אילן </ref>.
| |
| | |
| ==בקעת בית שאן==
| |
| | |
| {{ערך מורחב|ערך=[[בקעת בית שאן]]}}
| |
| | |
| '''בקעת בית שאן''' היא חבל ארץ ב[[ארץ ישראל]] במזרח [[חבל ארץ עמק יזרעאל|עמק יזרעאל]], בצפון [[חבל ארץ בקעת הירדן|בקעת הירדן]] ומדרום ל[[חבל ארץ בקעת כנרות|בקעת כנרות]] המכונה גם ארץ כינרות או "עמק הירדן הצפוני". [[בית שאן]] היא העיר המרכזית של חבל הארץ.
| |
| | |
| חבל הארץ כולל 22 ישובים, עם אוכלוסייה של 25,600 נפש לסוף 2007 , בשטח של 217,000 קמ"ר. הישובים החקלאיים בעמק בית שאן עיבדו בשנת 2006 76.6 אלפי דונם, רובם, 46.9 אלפי דונם - גידולי שדה <ref> [http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st19_04&CYear=2008 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]</ref>
| |
| | |
| העמק מצטיין בשפע המים המצויים בו. העמק מכונה גם "עמק המעינות". בין השאר מצויות בעמק נביעות כמו : "עין כפתור" ו"עין פרח" ואחרות ללא שם מוגדר. המשותף להם שהן נביעות קטנות, לעימים אפילו עם מים לא ראויים לשתייה. מים שנבעו מהמעינות אינם רבים ולכן גם לא ניכרת זרימה שלהם.
| |
| | |
| == לקריאה נוספת ==
| |
| * צבי אילן, '''78 טיולים במרחבי ישראל''', עם עובד - תל אביב, תשל"ז.
| |
| | |
| ==קישורים חיצוניים == | |
| | |
| * [http://www.skitopo.net/ סקיתופונט - הפורטל של העמק] | |
| * [http://rotem.huji.ac.il/hishtalmut.htm סיכום השתלמות על בקעת הירדן] - 2006
| |
| | |
| == הערות שוליים ==
| |
| <references />
| |
|
| |
|
| | {{הערות שוליים}} |
|
| |
|
| | [[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]] |
| [[קטגוריה:נחלת שבט מנשה]] | | [[קטגוריה:נחלת שבט מנשה]] |
| [[קטגוריה:חבל ארץ בקעת בית שאן]] | | [[קטגוריה:חבל ארץ בקעת בית שאן]] |
| [[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
| |
מבט על בית שאן מכיוון מערב. ברקע: הרי הגלעד
בֵּית שְאָן היא עיר בצפון עמק הירדן, סמוך לעיר בית שאן העתיקה שהיתה עיר יהודית חשובה בתקופת המקרא ובימי בית שני.
תולדות העיר[עריכה]
בית שאן מוזכרת כאחת הערים שנחלו בני שבט מנשה: "וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ (יהושע יז יא וכן בדברי הימים א ז כט), אולם בני משנה לא יכלו להורישם משום שהיה להם רכב ברזל: "וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק לַאֲשֶׁר בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל" (שם טז וכן בשופטים א כז).
לאחר נפילתו של שאול המלך בקרב בהר הגלבוע, נטלו הפלישתים את גופתו ותלו אותה בחומת בית שאן (המוזכרת שם כ"בית שן"[1]), עד שאנשי יבש גלעד נטלו אותה משם וקברוה (שמואל א לא י-יג).
במסגרת כיבושיו, כבש דוד המלך את ערי הפלשתים, וכנראה שגם בית שאן נכבשה על ידו. בנו שלמה מתואר כמי ששלט בבית שאן, והניצב האזורי מטעמו בה היה בענא בן אחילוד (מלכים א ד יב).
בימי בית שני ולאחר החורבן[עריכה]
על אף שישבו בה יהודים בימי בית שני, הם לא קידשו אותה בגבולות עולי בבל, על מנת שתהיה פטורה ממצוות שביעית וממנה יוכלו עניי ארץ ישראל להתפרנס(דרוש מקור). בימי החשמונאים גורשו היוונים מן העיר, ובמגילת תענית נקבעו שני ימים לזכר כך בחודש סיוון: "בחמישה עשר ביה ובשיתה עשר ביה גלו אנשי בית שאן ואנשי בקעתא". בימי השלטון הרומאי היתה בית שאן לעיר חשובה ומרכזית, וישבו בה יהודים לצד רומאים, שקראו לה "סקיתופוליס". בדברי חז"ל מוזכרת בית שאן פעמים רבות, ובייחוד כעיר שבה היו מייצרים כלי פשתן[2]. כמו כן, נזכרת העיר בהקשרים שונים של הלכות שבין ישראל לגוים, הנובעות מהיות העיר מעורבת[3]. ממקורות אלו, וכן ממצאים ארכאולוגיים שונים, עולה כי בעיר התקיים פולחן עבודה זרה. בפרוץ המרד הגדול ברומאים, תושביה היהודים של בית שאן העדיפו להלחם לצד הרומאים כנגד הקנאים, אולם הרומאים לא האמינו להם ועל כן "ציוו את היהודים לרדת אל החורשה אשר בקרבת העיר... ובלילה השלישי תרו את מחנה היהודים וראו כי לא שמו להם שומרים ורבים מהם נמו שנתם, וישחטו את כולם במספר שלושה עשר אלף איש ויבזזו את כל רכושם"[4].
בית שאן היתה ידועה כמקום עם קרקע דשנה ופוריה, עד שאמר עליה ריש לקיש: "גן עדן... אם בארץ ישראל הוא - בית שאן פתחו", והסביר רש"י: "שפירותיו מתוקין מכל ארץ ישראל". המדרש (בראשית רבה צח כ) דורש את הפסוק שנאמר בברכת יעקב ליוסף "מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרֲכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם" (בראשית מט כה): "רובצת תחת - "ובית שאן בבית השריי".
שרידים ארכאולוגיים מצביעים על יישוב יהודי בעיר גם בתקופה הביזנטית. נמצא בית מגורים ובו בית כנסת גדול עם רצפת פסיפס ועליה מחתה, שופר ומנורה, וכן בית כנסת נוסף מחוץ לחומת העיר, ובו רצפת פסיפס מרשימה. גם לאחר הכיבוש הצלבני ישבה משפחה יהודית - משפחת די-בוטון - בעיר, ושרידים ארכאולוגיים ממנה נמצאו.
בבית שאן התיישב רבי אשתורי הפרחי משום ש"הרי בשמים עם נרדים מצאתי בבית שאן למנשה, אשר בו חבר את זה ישיבתי בחרתי, יושבת על מים רבים, ארץ חמדה מבורכת, ושבעת שמחות כגן השם תוציא צמחה ולגן עדן פתחה" (כפתור ופרח הקדמה).
בתקופת השלטון העות'מאני התקיימה במקום עיר קטנה בשם "ביסאן", אך לא התגורר בה יהודים. בימי המנדט הבריטי ישבו מעט יהודים בעיר, ובשנת תרצ"א ידוע על כ-94 יהודים שחיו בה, אך הם עזבו את העיר ב"מרד הערבי הגדול", שנודע בחברה היהודים בשם "מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט", בעקבות איומים מצד שכניהם הערבים.
חידוש ההתיישבות בבית שאן[עריכה]
יומיים לפני הקמת מדינת ישראל, בד' באייר תש"ח, נכבשה בית שאן על ידי חטיבת "גולני" של צה"ל, ותשוביה הערבים נמלטו ממנה. בשנת תש"ט נוסדה במקום עיירה יהודית, ובה יושבו עולים חדשים. בשנת תשנ"ט הוכרזה בית שאן כעיר. כיום מונה בית שאן למעלה מ-17,000 תושבים. שרידיה של בית שאן העתיקה מצויים עד היום בתחומי העיר, בתוך "גן לאומי בית שאן".
תורה ויהדות בבית שאן[עריכה]
הרב שלמה שושן - ראש ישיבת ההסדר בית שאן
בשל אופיה כעיירת עולים, בית שאן מאופיינת באוכלוסייה מסורתית ודתית גדולה. למעלה מ-60 בתי כנסת פועלים בעיר. בראשית ימי העיר כיהן כרבה הרב דוד נשר (אדלר). בשנת תשמ"ד החל לכהן כרב העיר הרב אליהו כהן (כשהיה בן 24 בלבד), שכיהן עד לפטירתו בשנת תשס"ג. מאז, רב העיר הוא הרב יוסף לסרי.
בשנת תשס"ז הוקמה בעיר ישיבת הסדר בראשות הדיין הרב אליהו שושן. סביב הישיבה פועל גרעין תורני. חלק ממפעלי הגרעין הוא מדרשה להעמקת יהדות בבתי הספר בעיר. כמו כן, קיימת בעיר ישיבה תיכונית השייכת לישיבות בני עקיבא בראשות הרב בנימין סופר, הכוללת כ-180 תלמידים. בבית המדרש של הישיבה לומדת קבוצת אברכים ממכון מאיר[5].
מרבית בית הספר והגנים בבית שאן הינם דתיים או תורניים, ואף מספר תלמודי תורה פועלים בעיר.
בית שאן בהלכה[עריכה]
מצוות התלויות בארץ[עריכה]
זמן קריאת המגילה[עריכה]
אחת השאלות הקשורות בבית שאן היא זמן קריאת מגילה בעיר. דין העיר תלוי בשאלה האם בית שאן היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ואם כן האם בית שאן של ימינו נמצאת במקום שבו שכנה בית שאן המקראית.
רש"י (דברים יח ב) כתב: "יהושע הנחיל ליהודה ואפרים וחצי שבט מנשה". על פי דבריו, הסיק רבי אשתורי הפרחי (שכאומר, התגורר בבית שאן) כי בית שאן היתה מוקפת חומה מימות יהושע, ובהתבסס על כך שבספר שמואל מתואר כי תלו את גופת שאול על חומת בית שאן ומכך שהגמרא (בבלי חולין ז א) קוראת לבית שאן "כרך", משמעותו עיר מוקפת חומה (כפתור ופרח ח"א עמ' קמח). גם ממצאים ארכאולוגגים שנמצאו בבית שאן מעידים על כך כי העיר היתה מוקפת חומה עוד לפני ימי יהושע בן נון[6]. עם חידוש היישוב היהודי בעיר לאחר קום המדינה, פנה רב העיר הרב דוד נשר בשאלה לרב הראשי לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ולרבה הראשי של ירושלים הרב צבי פסח פראנק, בשאלה אודות זמן חג הפורים בעיר. הרב פראנק השיב לו, שמדבריו של הכפתור ופרח ניכר כי בבית שאן לא היה מנהג לקרוא את המגיהל בט"ו באדר (שכן אם היה מנהג כזה לבטח היה מציין זאת, ולא נוקט בלשון "וקרוב אני לומר"), ולכן המנהג יכריע כי יש לחגוג את הפורים בעיר בי"ד באדר בלבד[7]. את הראיה מספר שמואל דחה הרב פראנק בכך שחילק בין "בית שאן" לבין "בית שן", והוסיף שאף אם היתה חומה לעיר בימי שאול, אין זו הכוחה כי היתה לה חומה בימי יהושע. הרב הרצוג ענה אף הוא כי יש לקרוא את המגילה בבית שאן בי"ד באדר בלבד, אולם מנימוקים אחרים. הוא סבר, לאחר שהתייעץ עם מומחה, כי בית שאן של היום רחוקה מהעיר בית שאן המקראית[8], וכן משום שהעיר חרבה והתיישבו בה גוים, ורק מאוחר יותר נבנתה מחדש, וכתוב בירושלמי (ירושלמי מגילה א א ע"פ פירוש הגר"א) שכרך שחרב והתיישבו בו גויים קוראים בו בט"ו ובסמוכים או נראים לו בי"ד[9].
עם זאת, הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי פרסם בשנת תשט"ו ב"לוח ארץ ישראל" (עמ' מה) כי בבית שאן יש לחגוג את הפורים הן בי"ד באדר והן בט"ו בו, משום הספק, הואיל והיא סמוכה לבית שאן העתיקה, המוזכרת מספר פעמים בימי יהושע בן נון. לפסק זה הצטרפו מספר רבנים[10], בהם הרב עובדיה יוסף (חזון עובדיה פורים עמ' קיב).
במשך שנים, נהגו רוב מוחלט של תושבי העיר לקרוא את המגילה רק בי"ד באדר[11], למעט קבוצה קטנה שקרה ללא ברכה גם בט"ו באדר, אך עם הזמן קבוצה זו הלכה וגדלה, וכיום חלקים ניכרים מתושבי העיר קוראים את המגילה בשני הימים[12]
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב יהודה זולדן, מגילה במוקפות חומה, תשע"ג, עמ'243 ועמ' 368-372.
פרופ' שמואל קליין "לשאלת תחומי בית שאן בקשר עם הלכות שביעית תרומות ומעשרות בזמן הזה", בתוך: "קובץ לזכרו של גדליה אונא", י-ם ת"ש.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ הרב צבי פסח פראנק טען, כי "בית שן" ו"בית שאן" הינן ערים שונות (הר צבי או"ח ב קלב).
- ↑ ראה למשל בראשית רבה יט א; במדבר רבה כ כג; בבלי כתובות ז לא; בבלי קידושין ב ג. ועוד.
- ↑ למשל משנה עבודה זרה א ד, משנה עבודה זרה ד יב ועוד
- ↑ "מלחמות היהודים" ב יח, ג
- ↑ ערוץ 7
- ↑ "האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל", י-ם תשנ"ב, ח"א עמ' 198-209; פרופ' שמואל קליין "לשאלת תחומי בית שאן בקשר עם הלכות שביעית תרומות ומעשרות בזמן הזה", בתוך: "קובץ לזכרו של גדליה אונא", י-ם ת"ש, עמ' 142-146.
- ↑ הר צבי אורח חיים ב קלב; מקראי קודש - פורים עמ' קטז; וראו: שו"ת "שערי הלכה" ח"א עמ' עו-עז.
- ↑ הרב הרצוג התבסס על מאמרו של פרופ' שמואל קליין, "לשאלת תחומי בית שאן בקשר עם הלכות שביעית, תרומות ומעשרות בזמן הזה" בתוך "קובץ לזכרו של גדליה אונא".
- ↑ הרב הרצוג, "פסקים וכתבים" או"ח ח"ב קח. וראה בספר "מגילה במוקפות חומה" מאת הרב יהודה זולדן, עמ' 371, מדוע הכרעת הרב הרצוג לגבי ירושלים שונה מהכרעתו לגבי בית שאן.
- ↑ הרב שריה דבליצקי (קונטרס האגרת הזאת עמ' 25); הרב דוד יוסף (תורת המועדים עמ' 185); הרב משה מרכדכי (הלכות חג בחג- פורים עמ' עא); הרב יוסף ליברמן (ימי הפורים עמ' קצד); הרב יוסף שני (ברית אברהם סימן כה) ועוד.
- ↑ על פי עדותו של רב העיר הרב אליהו כהן (הובאה על ידי הרב משה הררי, "מקראי קודש - פורים", עמ' 106, הערה נח.).
- ↑ הרב זולדן, שם עמ' 372.
