נחלת שבט יששכר: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (10 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''נחלת שבט יששכר''' מצויה מערבית ל[[הר תבור]] אשר ב[[עמק יזרעאל]] בצפון הארץ ומגיעה עד ל[[נהר הירדן]]. הנחלה עלתה בגורל הרביעי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע בעמק יזרעאל, כאשר במזרחה [[נחלת שבט זבולון]] ומצפונה - [[נחלת שבט נפתלי]]. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: [[שבט זבולון|זבולון]], [[שבט יששכר|יששכר]] ו[[שבט נפתלי|נפתלי]]. | '''נחלת שבט יששכר''' מצויה מערבית ל[[הר תבור]] אשר ב[[עמק יזרעאל]] בצפון הארץ ומגיעה עד ל[[נהר הירדן]]. הנחלה עלתה בגורל הרביעי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע בעמק יזרעאל, כאשר במזרחה [[נחלת שבט זבולון]] ומצפונה - [[נחלת שבט נפתלי]]. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: [[שבט זבולון|זבולון]], [[שבט יששכר|יששכר]] ו[[שבט נפתלי|נפתלי]]. | ||
==התפשטות שבט יששכר== | |||
יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מדגישים כי מ[[ברכת יעקב]] עולה שהוא עומד לקבל נחלה פוריה ונעימה, שנאמר:"יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד." {{מקור|[[ספר בראשית]], מ"ט, י"ד, ט"ו|כן}} | |||
הסייפא של הברכה מעיד על העדר יד תקיפה ולכן נשארו בנחלתו ערי כנעני גדולות ובצורות, כי שנאמר ב[[ספר יהושע]] " וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. יב וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה; וַיּוֹאֶל, הַכְּנַעֲנִי, לָשֶׁבֶת, בָּאָרֶץ הַזֹּאת. "{{מקור|י"ז,י"א-י"ב|כן}} הכתוב מתיחס לערים: [[בית שאן]], יבלעם ו[[מגידו]]. | |||
ובכל זאת לפי [[שירת דבורה]] לפחות חלק משבט יששכר בנחלתו, כפי שנאמר ב[[ספר שופטים]]וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר, עִם-דְּבֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו {{מקור|ה', ט"ו|כן}}, כלומר היה כן ב"עמק". | |||
חלק מבני השבט התיישב ב[[נחלת שבט אפרים]] ואנו מוצאים כי השופט [[תולע בן פואה]] היה "איש יששכר, כפי שנאמר: "וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל, תּוֹלָע בֶּן-פּוּאָה בֶּן-דּוֹדוֹ--אִישׁ יִשָּׂשכָר; וְהוּא-יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר, בְּהַר אֶפְרָיִם. וַיִּשְׁפֹּט, אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ, שָׁנָה; וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר. {{מקור|_שם, י', א'-ב'|כן}} | |||
'''יהודה אליצור ויהודה קיל ''' מוצאים גם דמיון בין שמות ראשי משפחות היששכר לבין שמות מקומות בהר אפרים, שנאמר ב[[ספר דברי הימים]] : "וְלִבְנֵי יִשָּׂשכָר, תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב (יָשׁוּב) וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה. וּבְנֵי תוֹלָע, עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים לְבֵית-אֲבוֹתָם לְתוֹלָע, גִּבּוֹרֵי חַיִל, לְתֹלְדוֹתָם מִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד, עֶשְׂרִים-וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת." {{מקור|ז',א'-ב'|כן}} | |||
==תאור הנחלה== | ==תאור הנחלה== | ||
בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. | בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן, וַאֲנָחֲרַת. וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-גַּנִּים וְעֵין חַדָּה, וּבֵית פַּצֵּץ. וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר ושחצומה (וְשַׁחֲצִימָה) וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור|י"ט,י"ז-כ"ג|כן}} | ||
הפסוק הראשון מתאר גבול ואילו יתר הפסוקים מביאים שמות ל ערים. הגבול הצפוני הוא ברור למדי מ[[הר תבור]] ל[[נהר הירדן]] - היום האפיק בו זורם [[נחל יששכר]] או מעט צפונה [[נחל יבנאל]]. בגבול הדרומי ניתן לזהות את העיר "יִזְרְעֶאלָה", כאשר הגבול הוא [[נחל חרוד]]. מעניין הזיהוי שמביא '''זכריה קלעי''' לפיו "בית שמש" היא האתר הארכאולוגי הידוע "אל-עבידיה: שעל גדות הירדן. זיהוי אחר של בית שמש הוא עם "חרבת שמסין" מדרום לברך נחל יבנאל. הגבול המערבי ניתן להשערה במסלול של "כביש הסרגל" בהווה מ[[מגידו]] עד [[נצרת]] | |||
==מפת נחלת השבט== | ==מפת נחלת השבט== | ||
[[תמונה: | [[תמונה:Nachalat_issacar_2.jpg|center|thumb|500px|נחלת שבט יששכר]] | ||
==תאור הנחלה== | ==תאור הנחלה== | ||
| שורה 19: | שורה 33: | ||
* זכריה קלאי, '''נחלות שבטי ישראל''', מוסד ביאליק ירושלים, 1967 | * זכריה קלאי, '''נחלות שבטי ישראל''', מוסד ביאליק ירושלים, 1967 | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:נחלת שבט יששכר|יששכר, נחלת שבט יששכר]] | ||
[[קטגוריה:חבל ארץ עמק יזרעאל|יששכר, נחלת שבט]] | [[קטגוריה:חבל ארץ עמק יזרעאל|יששכר, נחלת שבט יששכר]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:56, 5 בספטמבר 2012
|
|
נחלת שבט יששכר מצויה מערבית להר תבור אשר בעמק יזרעאל בצפון הארץ ומגיעה עד לנהר הירדן. הנחלה עלתה בגורל הרביעי לאחר נחלת שבט יהודה ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע בעמק יזרעאל, כאשר במזרחה נחלת שבט זבולון ומצפונה - נחלת שבט נפתלי. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: זבולון, יששכר ונפתלי.
התפשטות שבט יששכר[עריכה]
יהודה אליצור ויהודה קיל באטלס דעת מקרא מדגישים כי מברכת יעקב עולה שהוא עומד לקבל נחלה פוריה ונעימה, שנאמר:"יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד." ([[ספר בראשית]], מ"ט, י"ד, ט"ו)
הסייפא של הברכה מעיד על העדר יד תקיפה ולכן נשארו בנחלתו ערי כנעני גדולות ובצורות, כי שנאמר בספר יהושע " וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. יב וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה, לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה; וַיּוֹאֶל, הַכְּנַעֲנִי, לָשֶׁבֶת, בָּאָרֶץ הַזֹּאת. "(י"ז,י"א-י"ב) הכתוב מתיחס לערים: בית שאן, יבלעם ומגידו.
ובכל זאת לפי שירת דבורה לפחות חלק משבט יששכר בנחלתו, כפי שנאמר בספר שופטיםוְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר, עִם-דְּבֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו (ה', ט"ו), כלומר היה כן ב"עמק".
חלק מבני השבט התיישב בנחלת שבט אפרים ואנו מוצאים כי השופט תולע בן פואה היה "איש יששכר, כפי שנאמר: "וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל, תּוֹלָע בֶּן-פּוּאָה בֶּן-דּוֹדוֹ--אִישׁ יִשָּׂשכָר; וְהוּא-יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר, בְּהַר אֶפְרָיִם. וַיִּשְׁפֹּט, אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ, שָׁנָה; וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר. (_שם, י', א'-ב')
יהודה אליצור ויהודה קיל מוצאים גם דמיון בין שמות ראשי משפחות היששכר לבין שמות מקומות בהר אפרים, שנאמר בספר דברי הימים : "וְלִבְנֵי יִשָּׂשכָר, תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב (יָשׁוּב) וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה. וּבְנֵי תוֹלָע, עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים לְבֵית-אֲבוֹתָם לְתוֹלָע, גִּבּוֹרֵי חַיִל, לְתֹלְדוֹתָם מִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד, עֶשְׂרִים-וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת." (ז',א'-ב')
תאור הנחלה[עריכה]
בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן, וַאֲנָחֲרַת. וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-גַּנִּים וְעֵין חַדָּה, וּבֵית פַּצֵּץ. וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר ושחצומה (וְשַׁחֲצִימָה) וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. (י"ט,י"ז-כ"ג)
הפסוק הראשון מתאר גבול ואילו יתר הפסוקים מביאים שמות ל ערים. הגבול הצפוני הוא ברור למדי מהר תבור לנהר הירדן - היום האפיק בו זורם נחל יששכר או מעט צפונה נחל יבנאל. בגבול הדרומי ניתן לזהות את העיר "יִזְרְעֶאלָה", כאשר הגבול הוא נחל חרוד. מעניין הזיהוי שמביא זכריה קלעי לפיו "בית שמש" היא האתר הארכאולוגי הידוע "אל-עבידיה: שעל גדות הירדן. זיהוי אחר של בית שמש הוא עם "חרבת שמסין" מדרום לברך נחל יבנאל. הגבול המערבי ניתן להשערה במסלול של "כביש הסרגל" בהווה ממגידו עד נצרת
מפת נחלת השבט[עריכה]
תאור הנחלה[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
- זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, מוסד ביאליק ירושלים, 1967