מגילת אסתר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←‏תוכן המגילה: תיקוני כתיב קלים)
 
(64 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Megilat_ester_bet_hashalom.jpg|left|thumb|250px|מגילת אסתר - הדף הפותח - ויקישיבה, צילם:בית השלום]]
'''מגילת אסתר''' היא אחת מ[[חמשת המגילות]] ב[[תנ"ך]]. בה מסופר על הצלת ה[[עם ישראל|יהודים]] בממלכת [[אחשורוש]]: "מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" {{מקור|אסתר א, א|כן}}. המגילה מספרת על [[המן]], שהיה מזרע [[עמלק]], אשר שילם למלך ממון על מנת להרשות את השמדת היהודים ברחבי ממלכתו. [[מרדכי היהודי]] ואחייניתו
[[תמונה:B6ttingen-Esther_Rolle_0.jpg|left|thumb|250px|מגילת אסתר - המקור: Stadtmuseum, Jewish life. Esther-Rolle,  ויקישיתוף, תרם:Ingersoll]]
[[אסתר המלכה]] הפרו את התוכנית. וכך, היהודים ניצלו, היכו בשונאיהם, את המן ובניו תלו על העץ ומרדכי היה למשנה למלך. לזכר [[נס]] זה תקנו את ימי ה[[פורים]] בו [[מקרא מגילה|קוראים את המגילה]].
[[תמונה:Duraeuropa-1-.gif|left|thumb|250px| ציור קיר [[בית הכנסת בדורה אירופוס]] המתאר קטע ממגילת אסתר - ויקישיתוף]]
 
'''מגילת אסתר''' היא אחת מ[[חמשת המגילות]] ב[[תנ"ך]]. בה מסופר על הצלת ה[[עם ישראל|יהודים]] בממלכת [[אחשורוש]]: "מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" {{מקור|(אסתר א, א)}}. המגילה מספר על [[המן]], שהיה מזרע [[עמלק]], אשר שילם למלך ממון על מנת להרשות את השמדת היהודים ברחבי ממלכתו. [[מרדכי היהודי]] ובת דודתו [[אסתר המלכה]] הפרו את התוכנית. וכך, היהודים ניצלו, היכו בשונאיהם, את המן ובניו תלו על העץ ומרדכי היה למשנה למלך. לזכר [[נס]] זה תקנו את ימי ה[[פורים]] בו [[מקרא מגילה|קוראים את המגילה]].


= תוכן המגילה =
= תוכן המגילה =
== תמצית סיפור המגילה ==
נקודות עיקריות מעלילת המגילה:
אע"פ שבלתי-אפשרי לתמצת את [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%9F המגילה] שאין בה מילה מיותרת, מ"מ מוגש כאן תקציר לסיפור המגילה<ref>התקציר נועד למתחילים. בעלי ידע בסיסי ידלגו מייד לכותר הבא.</ref>:
* המלך אחשורוש, המולך מהודו ועד כוש, מכין משתאות מפוארים, וכן עושה אשתו, המלכה [[ושתי]], לנשים {{מקור|אסתר א$אסתר א, א-ט|כן}}.  
 
* אחשורוש מבקש מושתי לבוא על מנת להראות את יופיה, אך היא מסרבת. לאחר התייעצות בחכמיו, הוא מחליט להורגה, כדי שכל הנשים בממלכה יכבדו בעליהן {{מקור|אסתר א$אסתר א, י-כב|כן}}.
* המלך אחשורוש, המולך מהודו ועד כוש, מכין משתאות מפוארים, וכן עושה אשתו, המלכה [[ושתי]], לנשים {{מקור|(אסתר א, א-ט)}}.  
* אחשורוש מצטער על הריגת ושתי, ולכן פקידיו אוספים את הבתולות בממלכה, והנערה אשר תִיטַב בעיני המלך תמלוך {{מקור|אסתר ב$אסתר ב, א-ד|כן}}.
 
* איש יהודי היה בשושן ושמו [[מרדכי]], ויהי אומן את [[אסתר]] בת דודו, כי אין לה אב ואם {{מקור|אסתר ב$אסתר ב, ה-ז|כן}}.
* אחשורוש מבקש מושתי לבוא על מנת להראות את יופיה, אך היא מסרבת. לאחר התייעצות בחכמיו, הוא מחליט להורגה, כדי שכל הנשים בממלכה יכבדו בעליהן (אסתר א, י-כב).
* ותלקח אסתר אל בית המלך, ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ולכבוד בחירתה עושה אחשורוש משתה גדול {{מקור|אסתר ב$אסתר ב, ח-יח|כן}}.
 
* אין אסתר מגדת  מולדתה ואת עמה כאשר צווה עליה מרדכי {{מקור|אסתר ב, כ|כן}}.
* אחשורוש מצטער על הריגת ושתי, ולכן פקידיו אוספים את הבתולות בממלכה, והנערה אשר תִיטַב בעיני המלך תמלוך {{מקור|(אסתר ב, א-ד)}}.
* בגתן ותרש רוצים לשלוח יד במלך אחשורוש, ויִוַדע הדבר למרדכי ויגד לאסתר, והיא אמרה זאת למלך. לאחר שנתבררו הדברים, נתלו שניהם על העץ {{מקור|אסתר ב$אסתר ב, כא-כג|כן}}.
 
* אחר הדברים האלה גידל המלך את [[המן]] האגגי מעל כל השרים, ויצוה להשתחוות להמן {{מקור|אסתר ג$אסתר ג, א-ב|כן}}.
* איש יהודי היה בשושן ושמו [[מרדכי]], ויהי אומן את [[אסתר]] בת דודו, כי אין לה אב ואם {{מקור|(אסתר ב, ה-ז)}}.
* מרדכי לא יכרע ולא ישתחווה, כי הגיד אשר הוא יהודי {{מקור|אסתר ג$אסתר ג, ב-ד|כן}}.
 
* וימלא המן על מרדכי חמה, ויבקש להשמיד את כל היהודים, עם מרדכי, והפיל פור (- גורל) לעשות זאת בחודש [[אדר]] {{מקור|אסתר ג$אסתר ג, ה-ז|כן}}.
* ותלקח אסתר אל בית המלך, ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ולכבוד בחירתה עושה אחשורוש משתה גדול {{מקור|(אסתר ב, ח-יח)}}.
* המן מציע את הדבר למלך, תמורת תשלום של עשרת אלפים כיכר כסף, והמלך מעביר את טבעתו להמן {{מקור|אסתר ג$אסתר ג, ח-י|כן}}, ואומר: "הכסף נתון לך, והעם - לעשות בו כטוב בעיניך" {{מקור|אסתר ג, יא$שם פס' יא|כן}}.
 
* נשלחות אגרות בשם המלך להשמיד את כל היהודים בי"ג אדר {{מקור|אסתר ג$אסתר ג, יב-יד|כן}}.
* אין אסתר מגדת  מולדתה ואת עמה כאשר צווה עליה מרדכי {{מקור|(אסתר ב, כ)}}.
* היהודים מתאבלים על הגזירה {{מקור|(}}{{מקור|אסתר ד, ג}}{{מקור|; וע"ש}} {{מקור|אסתר ג טו$ג, טו}}{{מקור|)}}, ומרדכי לובש שק ואפר וזועק זעקה גדולה ומרה {{מקור|אסתר ד, ב|כן}}.
 
* ותתחלחל המלכה מאד, ותשלח למרדכי, ויגד את כל אשר קרהו, ויתן לשליח את הכתב אשר ניתן להשמידם, ויבקש שאסתר תלך למלך להתחנן על עמה. לאחר דין ודברים, מסכימה אסתר, ובלבד שהיהודים [[צום|יצומו]] ג' ימים ויתפללו להצלחתה {{מקור|אסתר ד$אסתר ד, ד-יז|כן}}.
* בגתן ותרש רוצים לשלוח יד באחשורוש, ויִוַדע הדבר למרדכי ויגד לאסתר, והיא אמרה זאת למלך. לאחר שנתבררו הדברים, נתלו שניהם על העץ {{מקור|(אסתר ב, כא-כג)}}.
* ביום השלישי, ותעמוד אסתר בחצר בית המלך נוכח פני הבית. והיא נשאה חן בעיני המלך שהושיט לה את השרביט ויאמר לה: "מה בקשתך?" {{מקור|אסתר ה, ג|כן}}
 
* ותאמר אסתר: "יבוא המלך והמן אל המשתה אשר עשיתי לו" {{מקור|אסתר ה ד$שם פס' ד|כן}}. ובמשתה היא מזמינה אותם למשתה נוסף {{מקור|אסתר ה ח$שם פס' ח|כן}}.
* אחר הדברים האלה גידל המלך את [[המן]] האגגי מעל כל השרים, ויצוה להשתחוות להמן {{מקור|(אסתר ג, א-ב)}}.
* המן יצא מהמשתה שמח, ובראותו את מרדכי לא זע ממנו - וימלא המן חמה. בעצת אוהביו ו[[זרש]] אשתו הוא מחליט לעשות למרדכי עץ בגובה חמישים אמה, ולבקש מהמלך לתלות עליו את מרדכי {{מקור|אסתר ה$שם פס' ט-יד|כן}}.
 
* בלילה ההוא נדדה שנת המלך, ויאמר: "מה נעשה יקר וגדולה למרדכי" על הצלתו מבגתן ותרש {{מקור|אסתר ו$אסתר ו, ב-ג|כן}}.
* מרדכי לא יכרע ולא השתחוה, כי הגיד אשר הוא יהודי {{מקור|(אסתר ג, ב-ד)}}.
* המן בא לחצר בית המלך לאמר לו לתלות את מרדכי. ויאמר לו המלך: "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו?" {{מקור|אסתר ו ו$שם פס' ו|כן}}
 
* ויאמר המן בלבו למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני, ויאמר: "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך...ע"י איש משרי המלך... והרכיבוהו על הסוס וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור|אסתר ו$שם פס' ז-ט|כן}}
* וימלא המן על מרדכי חמה, ויבקש להשמיד את כל היהודים, עם מרדכי, והפיל פור (- גורל) לעשות זאת בחודש [[אדר]] {{מקור|(אסתר ג, ה-ז)}}.
* ויאמר המלך להמן: "...עשה כן למרדכי... אל תפל דבר מכל אשר דברת" {{מקור|אסתר ו י$שם פס' י|כן}} ויקח המן את הלבוש והסוס וילבש את מרדכי וכו' {{מקור|אסתר ו|שם פס' יא-יג|כן}}.
 
* והמן נדחף אל ביתו אבל, ויספר לזרש ואוהביו, ויאמרו לו: "אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו - לא תוכל לו, כי נפול תפול לפניו" {{מקור|אסתר ו יג$שם פס' יג|כן}}. ובעודם מדברים הבהילו את המן למשתה השני שעשה אסתר {{מקור|אסתר ו יד$שם פס' יד|כן}}.
* המן מציע את הדבר למלך, תמורת תשלום של עשרת אלפים כיכר כסף, והמלך מעביר את טבעתו להמן {{מקור|(אסתר ג, ח-י)}}, ואומר: "הכסף נתון לך, והעם - לעשות בו כטוב בעיניך" {{מקור|(שם פס' יא)}}.
* המלך והמן הגיעו למשתה. ויאמר המלך: "מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך" {{מקור|אסתר ז, ב|כן}}. ותען אסתר: "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד" {{מקור|אסתר ז ד$שם פס' ד|כן}} ע"י המן.
 
* המן נבעת מלפני המלך והמלכה. המלך קם ממשתה היין אל גינת הביתן, והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר. המלך שב, וכראותו את המן נופל על המיטה אשר אסתר עליה, אמר: "הגם לכבוש את המלכה עִמִי בבית" {{מקור|אסתר ז, ח|כן}} ופני המן חפו.
* נשלחות אגרות בשם המלך להשמיד את כל היהודים בי"ג אדר {{מקור|(אסתר ג, יב-יד)}}.
* חרבונה מזכיר את העץ שעשה המן למרדכי אשר דיבר טוב על המלך, ויאמר המלך: "תלוהו עליו" {{מקור|אסתר ז ט$שם פס' ט|כן}}, ויתלו את המן על העץ שהכין למרדכי.
 
* המלך נתן את טבעתו ואת בית המן למרדכי ואסתר {{מקור|אסתר ח$אסתר ח, א-ב וז|כן}}.
* היהודים מתאבלים על הגזירה {{מקור|(אסתר ד, ג; וע"ש ג, טו)}}, ומרדכי לובש שק ואפר וזועק זעקה גדולה ומרה {{מקור|(אסתר ד, ב)}}.
* אסתר מתחננת מהמלך להעביר את רעת האגרות הראשונות, והוא משיב: "...כתבו על היהודים כטוב בעיניכם... וחתמו בטבעת המלך, כי כתב אשר ...נחתם בטבעת המלך אין להשיב" {{מקור|אסתר ח, ח|כן}}.
 
* מרדכי כותב בכ"ג סיון בשם המלך ושולח לכל המדינות, אשר נתן המלך ליהודים לעמוד על נפשם, להשמיד את הצרים אותם, בי"ג באדר {{מקור|אסתר ח$אסתר ח, ט-יד|כן}}.
* ותתחלחל המלכה מאד, ותשלח למרדכי, ויגד את כל אשר קרהו, ויתן לשליח את הכתב אשר ניתן להשמידם, ויבקש שאסתר תלך למלך להתחנן על עמה. לאחר דין ודברים, מסכימה אסתר, ובלבד שהיהודים [[צום|יצומו]] ג' ימים ויתפללו להצלחתה {{מקור|(אסתר ד, ד-יז)}}.
* מרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, וליהודים הייתה אורה ושמחה. ובכל מדינה ועיר שדבר המלך מגיע שמחה ליהודים, ורבים מעמי הארץ מתיהדים, כי נפל פחד היהודים עליהם {{מקור|אסתר ח$אסתר ח, טו-יז|כן}}.
 
* ביום י"ג באדר - ששברו אויבי היהודים לשלוט בהם, "ונהפוך הוא" אשר ישלטו היהודים בשונאיהם, נקהלו היהודים לשלוח יד במבקשי רעתם, ויכו בכל אויביהם מכת הרג, ואיש לא עמד בפניהם, כי נפל פחדם על העמים. ושרי המדינות מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם, כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו גדול {{מקור|אסתר ט$אסתר ט, א-ד|כן}}.
* ביום השלישי, ותעמוד אסתר בחצר בית המלך נוכח פני הבית. והיא נשאה חן בעיני המלך שהושיט לה את השרביט ויאמר לה: "מה בקשתך?" {{מקור|(אסתר ה, ג)}}
* היהודים בשושן הרגו חמש מאות איש ואת עשרת בני המן וב[[ביזה]] לא שלחו ידם {{מקור|אסתר ט$שם פס' ו-י|כן}}.
 
* אסתר מבקשת מהמלך: "ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו" {{מקור|אסתר ט, יג|כן}}
* ותאמר אסתר: "יבוא המלך והמן אל המשתה אשר עשיתי לו" {{מקור|(שם פס' ד)}}. ובמשתה היא מזמינה אותם למשתה נוסף {{מקור|(שם פס' ח)}}.
* היהודים בשושן הרגו בי"ד אדר שלוש מאות איש ובביזה לא שלחו את ידם. היהודים בכל מדינות המלך הרגו בי"ג אדר חמישה ושבעים אלף ובביזה לא שלחו את ידם, ועשו את י"ד אדר יום משתה ושמחה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו {{מקור|אסתר ט$אסתר ט, טו-טז|כן}}.
 
* ויכתוב מרדכי ספרים ליהודים בכל מדינות המלך לקיים עליהם להיות עושים את ימי הפורים (על שם הפור) האלה, יום י"ד וט"ו באדר, בזמניהם בכל שנה, ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים, וקבלו היהודים. ויכתבו מרדכי ואסתר ספרים לכל היהודים לקיים זאת {{מקור|אסתר ט$אסתר ט, יט-לב|כן}}.
* המן יצא מהמשתה שמח, ובראותו את מרדכי לא זע ממנו - וימלא המן חמה. בעצת אוהביו ו[[זרש]] אשתו הוא מחליט לעשות למדכי עץ בגובה חמישים אמה, ולבקש מהמלך לתלות עליו את מרדכי {{מקור|(שם פס' ט-יד)}}.
* וישם המלך אחשורוש מס על איי הים, וכל מעשה תוקפו וגברתו וגדולת מרדכי כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי פרס, כי מרדכי משנה למלך וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו {{מקור|אסתר י$אסתר י, א-ג|כן}}.
 
* בלילה ההוא נדדה שנת המלך, ויאמר: "מה נעשה יקר וגדולה למרדכי" על הצלתו מבגתן ותרש {{מקור|(אסתר ו, ב-ג)}}.
 
* המן בא לחצר בית המלך לאמר לו לתלות את מרדכי. ויאמר לו המלך: "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו?" {{מקור|(שם פס' ו)}}
 
* ויאמר המן בלבו למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני, ויאמר: "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך...ע"י איש משרי המלך... והרכיבוהו על הסוס וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור|(שם פס' ז-ט)}}
 
* ויאמר המלך להמן: "...עשה כן למרדכי... אל תפל דבר מכל אשר דברת" {{מקור|(שם פס' י)}} ויקח המן את הלבוש והסוס וילבש את מרדכי וכו' {{מקור|(שם פס' יא-יג)}}.
 
* והמן נדחף אל ביתו אבל, ויספר לזרש ואוהביו, ויאמרו לו: "אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו - לא תוכל לו, כי נפול תפול לפניו" {{מקור|(שם פס' יג)}}. ובעודם מדברים הבהילו את המן למשתה השני שעשה אסתר {{מקור|(שם פס' יד)}}.
 
* המלך והמן הגיעו למשתה. ויאמר המלך: "מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך" {{מקור|(אסתר ז, ב)}}. ותען אסתר: "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד" {{מקור|(שם פס' ד)}} ע"י המן.
 
* המן נבעת מלפני המלך והמלכה. המלך קם ממשתה היין אל גינת הביתן, והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר. המלך שב, וכראותו את המן נופל על המיטה אשר אסתר עליה, אמר: "הגם לכבוש את המלכה עִמִי בבית" {{מקור|(אסתר ז, ח)}} ופני המן חפו.
 
* חרבונה מזכיר את העץ שעשה המן למרדכי אשר דיבר טוב על המלך, ויאמר המן: "תלוהו עליו" {{מקור|(שם פס' ח)}}, ויתלו את המן על העץ שהכין למרדכי.
 
* המלך נתן את טבעתו ואת בית המן למרדכי ואסתר {{מקור|(אסתר ח, א-ב; שם פס' ז)}}.
 
* אסתר מתחננת מהמלך להעביר את רעת האגרות הראשונות, והוא משיב: "...כתבו על היהודים כטוב בעיניכם... וחתמו בטבעת המלך, כי כתב אשר ...נחתם בטבעת המלך אין להשיב" {{מקור|(אסתר ח, ח)}}.
 
* מרדכי כותב בכ"ג סיון בשם המלך ושולח לכל המדינות, אשר נתן המלך ליהודים לעמוד על נפשם, להשמיד את הצרים אותם, בי"ג באדר {{מקור|(אסתר ח, ט-יד)}}.
 
* מרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, וליהודים הייתה אורה ושמחה. ובכל מדינה ועיר שדבר המלך מגיע שמחה ליהודים, ורבים מעמי הארץ מתיהדים, כי נפל פחד היהודים עליהם {{מקור|(אסתר ח, טו-יז)}}.
 
* ביום י"ג באדר - ששברו אויבי היהודים לשלוט בהם, "ונהפוך הוא" אשר ישלטו היהודים בשונאיהם, נקהלו היהודים לשלוח יד במבקשי רעתם, ויכו בכל אויביהם מכת הרג, ואיש לא עמד בפניהם, כי נפל פחדם על העמים. ושרי המדינות מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם, כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו גדול {{מקור|(אסתר ט, א-ד)}}.
 
* היהודים בשושן הרגו חמש מאות איש ואת עשרת בני המן וב[[ביזה]] לא שלחו ידם {{מקור|(שם פס' ו-י)}}.
 
* אסתר מבקשת מהמלך: "ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו" {{מקור|(אסתר ט, יג)}}
 
* היהודים בשושן הרגו בי"ד אדר שלוש מאות איש ובביזה לא שלחו את ידם. היהודים בכל מדינות המלך הרגו בי"ג אדר חמישה ושבעים אלף ובביזה לא שלחו את ידם, ועשו את י"ד אדר יום משתה ושמחה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו {{מקור|(אסתר ט, טו-טז)}}.
 
* ויכתוב מדרכי ספרים ליהודים בכל מדינות המלך לקיים עליהם להיות עושים את ימי הפורים (על שם הפור) האלה, יום י"ד וט"ו באדר, בזמניהם בכל שנה, ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים, וקבלו היהודים. ויכתבו מרדכי ואסתר ספרים לכל היהודים לקיים זאת {{מקור|(אסתר ט, יט-לב)}}.
 
* וישם המלך אחשורוש מס על איי הים, וכל מעשה תוקפו וגברתו וגדולת מרדכי כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי פרס, כי מרדכי משנה למלך וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו {{מקור|(אסתר י, א-ג)}}.
 
== רקע היסטורי ==
== רקע היסטורי ==
סיפור המגילה<ref>להרחבה ר' בדברי רש"י, ראב"ע והמפרשים המוציינים בפנים, '''וכן''' רש"י ומצודות דניאל יא, ב; הקדמת הרב נתן שרמן למגילת אסתר, מהדו' ארטסקרול, כפר-חסידים תש"נ, עמ' ב-יד, ובנספחים בעמ' 174; טל חרמון ל[[הרב שלמה אבינר]] שליט"א, עמ' ...; ועוד).</ref> התרחש בשנת שלוש למלך [[אחשורוש]] {{מקור|(אסתר א, ג)}}. אחשורוש היה מלך [[פרס]] לאחר [[כורש]] {{מקור|(רש"י עזרא א, א, וכן שם ד, ה-ו, וכן אסתר א, א; ראב"ע דניאל ו, א; שם יא, ב; ראב"ע אסתר א, א; רד"ק ומצודות חגי א, א; ועוד)}}. כורש נתן אישור לבניית [[בית שני|בית המקדש השני]], ואכן עלו אלפי יהודים והחלו בבנית [[בית המקדש]] {{מקור|(ר' בהרחבה עזרא פרקים א-ג)}}. אולם צרי יהודה ובנימין התגדו לבניה וכתבו [כתב] שטנה על בנין הבית, שגרם להפסקת העודה עד מלוך [[דריוש מלך פרס]]<ref>יש להבדיל בינו ובין [[דריוש]] מלך [[מדי]] שקדם לכורש {{מקור|(עי' רש"י במקומות המובאים בפנים, וכן ברש"י דניאל א, כא; ראב"ע הנ"ל; ועוד)}}</ref> {{מקור|(ר' בהרחבה עזרא פרק ד)}}. לדברי חז"ל {{מקור|(ויקרא רבה פר' יג אות ה - מובא בילקוט שמעוני שם רמז תקלו; אסתר רבה פר' ח אות ג; ועוד<ref>וכן הביאו שאר המפרשים: רש"י עזרא א, א, וכן שם ד, כד, וחגי א, א; ראב"ע דניאל ו, א - הנ"ל; שם ט, ב; תוס' ר"ה ג: ד"ה שנת עשרים; תוס' הרא"ש, חי' הריטב"א וחי' הר"ן שם; חי' הרמב"ן מגילה יא:; ועוד.</ref>)}}, דריוש מלך פרס הוא בנם של אחשורוש ואסתר.
סיפור המגילה<ref>להרחבה עיין בדברי רש"י, ראב"ע והמפרשים המצויינים בהמשך הדברים (בפנים ובהערות), '''וכן''' {{מקור|רש"י דניאל יא ב$רש"י}} ו{{מקור|מצודת דוד דוד דניאל יא, ב$מצודות דניאל יא, ב}}; הקדמת הרב נתן שרמן למגילת אסתר, מהדו' ארטסקרול, כפר-חסידים תש"נ, עמ' ב-יד, ובנספחים בעמוד 174; טל חרמון, [[הרב שלמה אבינר]] שליט"א, עמ' ...; [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=26&t=4226 פורום 'אוצר החכמה': אחשורוש ובית המקדש - מה הקשר?]; ועוד.{{ש}}כמובן שעריכת הערך נשענת על דברי חז"ל והראשונים, ולא על [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=26&t=4266&p=32228&hilit=%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%9F#p32873 דברי חוקרים] המסתמכים על השערות הנובעות מסתירות בספרי הקורות הפרסיים ([http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=26&t=4266&p=32228&hilit=%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%9F#p33158 ובפרט] שגם על דבריהם [http://www.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/mega14_hefetz.pdf השיבו חוקרים] [http://www.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/mega14_medan.pdf המתייחסים בכבוד מה למסורת חז"ל]).</ref> מתחיל בשנת שלוש למלך [[אחשורוש]] {{מקור|אסתר א, ג|כן}}. אחשורוש היה מלך [[פרס]] לאחר [[כורש]] {{מקור|(}}{{מקור|רש"י אסתר א א$רש"י}} {{מקור|ו}}{{מקור|ראב"ע אסתר א, א}}{{מקור|, ובמקומות נוספים}}<ref>ראה {{מקור|רש"י עזרא א, א}}; {{מקור|רש"י עזרא ד$שם ד, ה-ו}}; {{מקור|ראב"ע דניאל ו, א}}; {{מקור|אבן עזרא דניאל יא ב$שם יא, ב}}; ועוד.</ref>{{מקור|;}} {{מקור|רד"ק חגי א א$רד"ק}} {{מקור|ו}}{{מקור|מצודת דוד חגי א א$מצודות חגי א, א}}{{מקור|; ועוד)}}. כורש נתן אישור לבניית [[בית שני|בית המקדש השני]], ואכן עלו אלפי יהודים והחלו בבניית [[בית המקדש]] {{מקור|(ר' בהרחבה}} [[ספר עזרא|עזרא]] {{מקור|פרקים א-ג)}}. אולם צרי יהודה ובנימין התגדו לבניה וכתבו [כתב] שִׂטנָה על בנין הבית, שגרם להפסקת העבודה עד מלוך [[דריוש מלך פרס]]<ref>יש להבדיל בינו ובין [[דריוש]] מלך [[מדי]] שקדם לכורש {{מקור|(עי' רש"י במקומות המובאים בפנים, וכן ב}}{{מקור|רש"י דניאל א, כא}}{{מקור|;}} {{מקור|פסיקתא זוטרתא אסתר הקדמה$פסיקתא זוטרתא (לקח טוב), הקדמה לאסתר}}{{מקור|; ראב"ע הנ"ל;}} {{מקור|תוספות רי"ד מגילה יב א$תוס' רי"ד מגילה יב.}} {{מקור|ועוד)}}.</ref> {{מקור|(ראה בהרחבה}} {{מקור|עזרא ד$עזרא פרק ד}}{{מקור|)}}.
 
לדברי חז"ל<ref>{{מקור|ויקרא רבה יג ה$ויקרא רבה, שמיני, פר' יג אות ה}} - מובא ב{{מקור|ילקוט שמעוני ויקרא תקלו$ילקוט שמעוני שם רמז תקלו}}; {{מקור|אסתר רבה ח ג$אסתר רבה פר' ח אות ג}}; ועוד.</ref>, רש"י<ref>ראה רש"י {{מקור|רש"י עזרא א, א$עזרא א, א}}; {{מקור|רש"י עזרא ד כד$שם ד, כד}}; {{מקור|רש"י דניאל ח, כא$דניאל ח, כא}}; {{מקור|רש"י דניאל י ב$שם י, ב}}; {{מקור|רש"י חגי א א$חגי א, א}}.</ref>, ראב"ע<ref>ראה אבן עזרא {{מקור|ראב"ע חגי א, א$חגי א, א}}; {{מקור|ראב"ע דניאל ו, א$דניאל ו, א}} - הנ"ל; {{מקור|אבן עזרא דניאל ט ב$שם ט, ב}}.</ref> ופרשנים נוספים<ref>ראה {{מקור|רד"ק חגי א, א}}; {{מקור|תוספות:ראש השנה ג ב$תוס' ר"ה ג: ד"ה שנת עשרים}}; {{מקור|תוספות הרא"ש ראש השנה ג ב$תוס' הרא"ש}}, {{מקור|בעל המור ראש השנה א א$בעל המאור}}, {{מקור|כתוב שם מגילה א א$כתוב שם (להראב"ד)}}, {{מקור|ריטב"א ראש השנה ג ב$חי' הריטב"א}} ו{{מקור|חידושי הר"ן ראש השנה ג ב$חי' הר"ן שם}}; {{מקור|רמב"ן מגילה יא ב$חי' הרמב"ן מגילה יא:}}; {{מקור|מלבי"ם נחמיה ב, ו}}; ועוד רבים.</ref>, דריוש מלך פרס הוא בנם של אחשורוש ואסתר{{דרוש מקור}}.
בין העולים לבנות את המקדש מוזכר [[מרדכי]] {{מקור|(עזרא ב, ב)}}, ומסבירים המפרשים {{מקור|(ראב"ע ורלב"ג שם;  וכ"מ במגילה סוף טז:)}} שזהו מרדכי יהודי המוזכר במגילה, "אשר הוגלה מירושלים עם הגולה אשר הוגלתה עם יכניה מלך יהודה, אשר הגלה [[נבוכדנאצר|נבוכדנצר]] מלך [[בבל]]" {{מקור|(אסתר ב, ו)}}, אך הוא חזר לירושלים עם עזרא ולאחר הפסקת הבניה חזר לשושן {{מקור|(תרגום שני שם; ילקוט שמעוני שם רמז תתרנג ד"ה אשר הוגלה מירושלים; מהרש"א ח"א מגילה טז: ד"ה מעקרא כתיב; ילקוט מעם לועז פרק יז אות מג, מהדו' ירושלים תשל"ד, עמ' שט; ועי' בביאור הגר"א שם)}} במטרה לשכנע את המלך אחשורוש שלא להפסיק את בניית הבית {{מקור|(רלב"ג הנ"ל; ור' ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנג, על סוף פרק ב; וכן ר' ילקוט מעם לועז אסתר, פרק ז, עמ' קד, בשם מדרש קדום)}}. יתכן לשער, שמסיבה זו, "ומרדכי יושב בשער המלך" {{מקור|(אסתר ב, כא)}}, ע"מ למצוא כיצד לבטל את הגזירה על הפסקת בנין המקדש.
 
[[המן]] התנגד לבנין בית המקדש {{מקור|(ר' ילקוט שמעוני שם, על ריש פרק ג; וכן במדרש המובא בילקוט מעם לועז הנ"ל)}}, ויש מפרשים שבניו הם-הם צרי יהודה ובנימין שכתבו שטנה על ירושלים {{מקור|(רש"י אסתר ט, י<ref>יש הגורסים {{מקור|(עי' מהדורת תורת חיים, בעריכת הרב מרדכי ליב קצנלבוגן, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ו, עמ' קע והערה 200)}} ברש"י שם: "דאג המן שלא יעסקו בבנין ירושלים", וא"כ לפנינו מקור נוסף שהמן התנגד לבנין ירושלים, אך ברוב המהדורות ליתא לגרסה זו, וכתוב: "מלך אחשורוש והתנשא המן דאג שלא יעסקו" - ואז יש לפרש שאחשורוש הוא שדאג שלא יבנה המקדש. יש לציין, שישנם מקורות בחז"ל {{מקור|(ילקוט מעם לועז אסתר פרק א אות פא, עמ' יג-יד)}} שהמן נסה לשכנע את אחשורוש בחשבון שעברו שבעים שנה {{מקור|(ר' בפנים להלן)}}.</ref>)}}.


ואף אחשורוש התנגד לבנין בית המקדש {{מקור|(עי' בילקוט שמעוני הנ"ל)}}, ובשלוש הזדמנויות אמר לאסתר: "עד חצי המלכות" {{מקור|(אסתר ה, ג-ו; שם ז, ב)}} ומסבירים חז"ל {{מקור|(תרגום שם - בכל המקומות; רש"י שם ה, ג, עפ"ד הגמ' מגילה טו:)}} שכוונתו שימלא כל בקשותיה חוץ מבנין המקדש<ref>יש להעיר שניכר שאחשורוש התנגד מאוד לבנין המקדש, שכן עדיין "אין אסתר מגדת את מולדתה ואת עמה" {{מקור|(אסתר ב, כ)}}, ובכ"ז אחשורוש חושש שמא היא תבקש ממנו את בנין המקדש.</ref>.
בין העולים לבנות את המקדש מוזכר [[מרדכי]] {{מקור|עזרא ב, ב|כן}}, ומסבירים המפרשים {{מקור|(}}{{מקור|אבן עזרא עזרא ב ב$ראב"ע}} {{מקור|ו}}{{מקור|רלב"ג עזרא ב ב$רלב"ג שם}}{{מקור|; וכ"מ ב}}{{מקור|בבלי:מגילה טז ב$מגילה סוף טז:}}{{מקור|)}} שזהו מרדכי יהודי המוזכר במגילה, "אֲשֶׁר הָגְלָה מִ[[ירושלים|ירוּשָׁלַיִם]] עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה [[נבוכדנאצר|נְבוּכַדְנֶאצַּר]] מֶלֶךְ [[בבל|בָּבֶל]]" {{מקור|אסתר ב, ו|כן}}. נמצא שמרדכי גלה לבבל (בגלות יכניה), חזר לירושלים עם עזרא ולאחר הפסקת הבניה חזר לשושן<ref>תרגום שני שם; {{מקור|ילקוט שמעוני אסתר תתרנג$ילקוט שמעוני שם רמז תתרנג ד"ה אשר הוגלה מירושלים}}; מהרש"א ח"א מגילה טז: ד"ה מעקרא כתיב; ילקוט מעם לועז פרק יז אות מג, מהדו' ירושלים תשל"ד, עמ' שט; ועי' בביאור הגר"א שם.</ref>. יש המסבירים שחזרתו לשושן נעשתה במטרה לשכנע את המלך אחשורוש שלא להפסיק את בניית הבית<ref>רלב"ג הנ"ל; וראה ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנג, על סוף פרק ב; וכן ראה ילקוט מעם לועז אסתר, פרק ז, עמ' קד, בשם מדרש קדום.</ref>. יתכן לשער, שמסיבה זו, "ומרדכי יושב בשער המלך" {{מקור|אסתר ב, כא|כן}}, ע"מ למצוא כיצד לבטל את הגזירה על הפסקת בנין המקדש{{דרוש מקור}}.


חז"ל {{מקור|(מגילה יא:)}} מסבירים שזאת הסיבה שאחשורוש עורך משתה, שכן הוא סבר שעברו שבעים שנה ל[[גלות בבל]], שבהם הבטיח [[ירמיהו]] {{מקור|(ירמיהו כה, יא-יב; שם כט, י)}} שיגאלו, והיות ולא נגאלו - לא יגאלו עוד {{מקור|(ועי' בחי' הרמב"ן שם)}}. במשתה הוא השתמש בכלי המקדש {{מקור|(שם, וכן פרקי דר"א פמ"ח; אסתר רבה פר' ב אות יא/יב - מובא בילקוט שמעוני שם סי' תתרמח; רש"י אסתר ט, כו; ילקוט מעם לועז אסתר פרק א אות קצג-רב, עמ' כח-כט; כלי יקר שמות כח, לט; ועוד)}}, לבש בגדי [[כהן גדול]] {{מקור|(מגילה יב.; כלי יקר שם)}} ועשה כסא כדוגמת [[כסא שלמה]] {{מקור|(אסתר רבה פר' א אות יא/יב; תרגום ראשון ושני על אסתר א, ב; ועי' ילקוט מעם לועז פרק א אות פו-פט, עמ' יד-טו)}} לבטא את המסר הזה {{מקור|(ור' בהרחבה: אגרת הפורים הזאת, להרב אלי הורוביץ זצ"ל הי"ד, הוצאת "מעמק חברון", עמ' 42-56)}}. ויש מפרשים שמטעם זה הראה להם את רוב עושרו, כדי להראותם שישראל סחופים ודוויים ועניים מחמת הגלות, ויפול לבם מרוב עושרו ויתייאשו מהדת {{מקור|(ילקוט מעם לועז שם אות קע, עמ' כו)}}.
[[המן]] התנגד לבניין בית המקדש<ref>ראה {{מקור|ילקוט שמעוני אסתר תתרנג$ילקוט שמעוני שם, על ריש פרק ג}}; וכן במדרש המובא בילקוט מעם לועז הנ"ל. וראה בהערה הבאה.</ref>, ויש מפרשים שבניו הם-הם צרי יהודה ובנימין שכתבו שטנה על ירושלים {{מקור|(}}{{מקור|רש"י אסתר ט, י}}<ref>יש הגורסים {{מקור|עי' מגילת אסתר מהדורת 'תורת חיים', בעריכת הרב מרדכי ליב קצנלבוגן, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ו, עמ' קע והערה 200|כן}} ברש"י שם: "דאג המן שלא יעסקו בבניין ירושלים", וא"כ לפנינו מקור נוסף שהמן התנגד לבניין ירושלים והמקדש, אך ברוב המהדורות ליתא לגרסה זו, וכתוב: "מלך אחשורוש והתנשא המן, דאג שלא יעסקו" - ואז יש לפרש שאחשורוש הוא שדאג שלא יבנה המקדש. יש לציין, שישנם מקורות בחז"ל {{מקור|ילקוט מעם לועז אסתר פרק א אות פא, עמ' יג-יד|כן}} שהמן נסה לשכנע את אחשורוש בחשבון שעברו שבעים שנה {{מקור|ר' בפנים להלן|כן}}.</ref>{{מקור|)}}.


ואף אחשורוש התנגד לבנין בית המקדש<ref>ראה ב{{מקור|ילקוט שמעוני אסתר תתרנג$ילקוט שמעוני הנ"ל}}; וכן בהערה הקודמת ובהמשך הדברים.</ref>, ובשלוש הזדמנויות אמר לאסתר: "עד חצי המלכות" {{מקור|(}}{{מקור|אסתר ה$אסתר ה, ג-ו}}{{מקור|;}} {{מקור|אסתר ז ב$שם ז, ב}}{{מקור|)}} ומסבירים חז"ל {{מקור|(תרגום שם - בכל המקומות;}} {{מקור|רש"י אסתר ה ג$רש"י שם ה, ג}}{{מקור|, עפ"ד ה}}{{מקור|בבלי:מגילה טו ב$גמ' מגילה טו:}}{{מקור|)}} שכוונתו שימלא כל בקשותיה חוץ מבנין המקדש<ref>יש לציין שניכר שאחשורוש התנגד מאוד לבניין המקדש, שכן עדיין "אין אסתר מגדת את מולדתה ואת עמה" {{מקור|אסתר ב, כ|כן}}, ובכ"ז אחשורוש חושש שמא היא תבקש ממנו את בנין המקדש.</ref>.


חז"ל {{מקור|בבלי:מגילה יא ב$מגילה יא:|כן}} מסבירים שזאת הסיבה שאחשורוש עורך משתה, שכן הוא סבר שעברו שבעים שנה ל[[גלות בבל]], שבהם הבטיח [[ירמיהו]] {{מקור|(}}{{מקור|ירמיהו כה$ירמיהו כה, יא-יב}}{{מקור|;}} {{מקור|ירמיה כט י$שם כט, י}}{{מקור|)}} שיגאלו, והיות ולא נגאלו - לא יגאלו עוד {{מקור|(ועי' ב}}{{מקור|רמב"ן מגילה יא ב$חי' הרמב"ן שם}}{{מקור|)}}. במשתה הוא השתמש בכלי המקדש {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מגילה יא ב$מגילה שם}}{{מקור|, וכן}} {{מקור|פרקי דרבי אליעזר מח$פרקי דר"א פמ"ח}}{{מקור|;}} {{מקור|רש"י אסתר ט, כו}}{{מקור|;}} {{מקור|כלי יקר שמות כח, לט}}{{מקור|; ועוד}}<ref>ראה {{מקור|אסתר רבה ב יא$אסתר רבה פר' ב אות יא/יב}} - מובא ב{{מקור|ילקוט שמעוני אסתר תתרמח$ילקוט שמעוני שם סי' תתרמח;}}  ילקוט מעם לועז אסתר פרק א אות קצג-רב, עמ' כח-כט; ועוד.</ref>{{מקור|)}}, לבש בגדי [[כהן גדול]] {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מגילה יב א$מגילה יב.}}{{מקור|; כלי יקר שם)}} ועשה כסא כדוגמת [[כסא שלמה]] {{מקור|(}}{{מקור|אסתר רבה א יא$אסתר רבה פר' א אות יא/יב}} {{מקור|ועוד}}<ref>תרגום ראשון ושני על אסתר א, ב; ועי' ילקוט מעם לועז פרק א אות פו-פט, עמ' יד-טו.</ref>{{מקור|)}} לבטא את המסר הזה<ref>ראה בהרחבה: אגרת הפורים הזאת, [[הרב אלי הורוביץ]] זצ"ל הי"ד, הוצאת "מעמק חברון", עמ' 42-56.</ref>. ויש מפרשים שמטעם זה הראה להם את רוב עושרו, כדי להראותם שישראל סחופים ודוויים ועניים מחמת הגלות, ויפול לבם מרוב עושרו ויתייאשו מהדת {{מקור|ילקוט מעם לועז פרק א אות קע, עמ' כו|כן}}.


=== מאבקי השליטה בממלכה ===
=== מאבקי השליטה בממלכה ===
בין אחשורוש לושתי - עי' מלבי"ם אסתר פרק א, ועוד.
בין המן למרדכי - עי' חז"ל.


בין המורדים (בגתן ותרש, המן, ועוד) לאחשורוש - עי'...
במגילה ניכר שבתקופה זו היו כמה וכמה מאבקי שליטה, מתוך ניסיון להרוג את אחשוורוש ולהחליף את המלך. בפירוש מוזכרים  [[בגתן|בִּגְתָן]] ו[[תרש|תֶרֶשׁ]], "שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף", המבקשים "לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ" {{מקור|אסתר ב, כא|כן}}. במגילה לא מוזכר בפירוש מהי הסיבה שהניעה אותם לנסות להרוג את אחשורוש {{מקור|אבן עזרא אסתר ב, כא|כן}}, והמפרשים העלו כמה הסברים למניעיהם<ref>יש המסבירים שהדבר נבע מכעסם על הארכת המשמרות שלהם מזמן בחירת אסתר, מפני שהייתה חיבתה על אחשורוש גדולה, כרוב תאוותו היה מרבה בתשמיש {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מגילה יג ב$מגילה יג:}} {{מקור|רש"י מגילה יג ב$ורש"י שם}}{{מקור|)}}. ויש מפרשים שמרדכי קיבל 'קידום' - לשבת בשער המלך {{מקור|אסתר ב$אסתר ב, יט-כא|כן}}, והם קינאו בו: "שחרה אפם על שמרדכי יושב בגדולה וכבוד והם עומדים על רגליהם לשמור הסף כדרך השומרים" {{מקור|מלבי"ם אסתר ב כא$מלבי"ם שם|כן}}. ויש המוסיפים שהוא קיבל מִשׂרָה זו במקומם {{מקור|(}}{{מקור|אסתר רבה ו יג$אסתר רבה פר' ו סי' יג}}{{מקור|; וכן במדרשים המצוינים בסמוך; - מובא ב}}{{מקור|תורת תמימה אסתר ב כא$תורה תמימה שם}}{{מקור|)}}. "אמרו [בגתן ותרש]: העביר שני קלסנטרין ומושיב הברברי הזה" {{מקור|ילקוט שמעוני אסתר תתרנג$ילקוט שמעוני, אסתר, סוף ד"ה ויודע הדבר למרדכי|כן}}. "אמרו: הואיל והעבירנו המלך ממקומינו, נלך ונהרוג את המלך בצנעה, ויהי הכל אומרין כשהיו בגתן ותרש משמרים את המלך - היו משמרים אותו יפה, עכשיו שהושיב שם יהודי נהרג" {{מקור|(}}{{מקור|ספרי דאגתא אסתר ב ב בימים ההם$ספרי דאגדתא על אסתר - מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח ב פרשה ב ד"ה בימים ההם ומרדכי}}{{מקור|;}} {{מקור|ילקוט שמעוני אסתר תתרנג$ילקוט שמעוני, שם, ד"ה ואת מאמר מרדכי}}{{מקור|)}}.</ref>, אך נראה שאין בסיס מוצק לשער שמטרתם הייתה לשלוט בפרס ומדי.


=== דמויות במגילה ===
בהמשך המגילה מסופר שהמן בא אל המלך, "וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: מַה לַעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ?" {{מקור|אסתר ו, ו|כן}}. ומתוך מחשבת המן שהוא-הוא האדם אשר המלך חפץ ביקרו, הוא משיב: "אִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ - יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ, וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל יַד אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים וְהִלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו: כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" {{מקור|אסתר ו, ז-ט|כן}}. וכבר עמדו המפרשים<ref>ראה {{מקור|רש"י אסתר ו, ט}}; {{מקור|פסיקתא זוטרתא אסתר ו ח$פסיקתא זוטרתא (לקח טוב)}}, {{מקור|אבן עזרא אסתר ו ח$ראב"ע}} ו{{מקור|אלשיך אסתר ו ח$אלשיך שם פס' ח}}; ועוד.</ref> על כך שלבישת מלבושי המלך ורכיבה על סוסו איננה דבר מקובל<ref>ראה {{מקור|רמב"ם מלכים ב א$רמב"ם (פ"ב מהל' מלכים ה"א)}}: "כבוד גדול נוהגין ב[[מלך]]... אין רוכבין על סוסו, ואין יושבין על כסאו, ואין משתמשין בשרביטו, ולא בכתרו, ולא באחד מכל כלי תשמישיו, וכשהוא מת כולן נשרפין לפניו, וכן לא ישתמש בעבדיו ושפחותיו ושמשיו אלא מלך אחר..."</ref>, וייתכן שנתן בכך ביטוי לרצונו לשלוט בממלכה ולהחליף את אחשורוש{{דרוש מקור}}<ref>וע"ע {{מקור|בבלי מגילה טו ב$מגילה טו:}} "מה ראתה אסתר שזמנה את המן" וכו'.</ref>.
== דמויות במגילה ==
==== מרדכי היהודי ====
==== מרדכי היהודי ====
{{ערך מורחב|ערך=[[מרדכי]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[מרדכי]]}}
[[חז"ל]] מוסרים כי מרדכי היה מחברי ה[[סנהדרין]] {{מקור|(ר' מסכת כלה סופ"ב ועוד)}} ומ[[אנשי כנסת הגדולה]] {{מקור|(רש"י ב"ב טו. וחולין קלט: רבי עובדיה מברטנורה ריש אבות)}} והיה ממעבירי מסורת התורה {{מקור|(הקדמת היד החזקה לרמב"ם)}}. חז"ל {{מקור|(מגילה יג: - מובא ברש"י ובראב"ע אסתר ב, כב)}}מסבירים בזאת את הבנתו של מרדכי את כוונת בגתן ותרש.
[[חז"ל]] מוסרים כי מרדכי היה מחברי ה[[סנהדרין]] {{מקור|(ראה}} {{מקור|כלה ב$מסכת כלה סופ"ב}} {{מקור|ועוד)}} ומ[[אנשי כנסת הגדולה]] {{מקור|(}}{{מקור|רש"י בבא בתרא טו א$רש"י ב"ב טו.}} {{מקור|ו}}{{מקור|רש"י חולין קלט ב$חולין קלט:}} {{מקור|ר' עובדיה מברטנורה אבות א א$רבי עובדיה מברטנורה ריש אבות)}} והיה ממעבירי מסורת התורה {{מקור|רמב"ם:הקדמה לי"ד החזקה$הקדמת היד החזקה לרמב"ם|כן}}. חז"ל {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מגילה יג ב$מגילה יג:}}{{מקור|, - מובא ב}}{{מקור|רש"י אסתר ב, כב$רש"י}} {{מקור|וב}}{{מקור|ראב"ע אסתר ב, כב}}{{מקור|)}} מסבירים בזאת את הבנתו של מרדכי את כוונת בגתן ותרש שדברו בשׂפה זרה, אך על [[דיין|דייני]] הסנהדרין לדעת שבעים לשון {{מקור|בבלי:מנחות סה א$מנחות סה.|כן}}.


יש המפרשים את הפסוק {{מקור|(אסתר ב, יט-כא)}}: "מרדכי יושב '''בשער המלך'''", שמרדכי היה שׂר בממשל אחשורוש<ref>יש מפרשים שזהו מפני שנמצאה אסתר בביתו {{מקור|(מלבי"ם שם)}}, ומאידך, חז"ל {{מקור|(ר' מגילה טו. - מובא ברש"י אסתר ה, יג)}} נוקטים שדבר זה קדם לכל סיפור המגילה.</ref> {{מקור|(הגר"א שם; מלבי"ם שם; ועי' ראב"ע פס' יא)}} או שופט {{מקור|(הרלב"ג בתועלת השבעה-עשר<ref>מובא להלן בכותר המשנה: "מעלת ישראל" ע"ש.</ref>; וכן ראב"ע - נוסח ב<ref>נדפס במהדו' תורת חיים(מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ו.</ref> - שם פס' יא, יט, וכן הר"מ חלאיו<ref>כנ"ל.</ref> שם, - עפ"י משמעותו במקומות נוספים<ref>ר' דניאל ב, מט: "ו[[דניאל]] בתרע קרתא" {{מקור|(צויין ע"י הראב"ע והרמ"ח - המובאים בפנים)}}; עמוס ה, יב וטו וברד"ק שם; מצודת ציון תהלים קכז, ה; משלי כב, כב ובמצודת דוד שם; רש"י בראשית יט, א ד"ה ולוט יֹשב; ועוד.</ref>)}}, והיה מקורב למלך {{מקור|(תורה תמימה שם הערה מ<ref>ור' להלן בכותר: "לקחי המגילה" - מתועליות הרלב"ג - התועלת העשרים ותשעה.</ref>)}}.
יש המפרשים את הפסוק {{מקור|אסתר ב, יט-כא|כן}}: "מרדכי יושב '''בשער המלך'''", שמרדכי היה שׂר בממשל אחשורוש<ref>יש מפרשים שזהו מפני שנמצאה אסתר בביתו {{מקור|מלבי"ם אסתר ב$מלבי"ם שם|כן}}. אך חז"ל {{מקור|(ר'}} {{מקור|בבלי:מגילה טו א$מגילה טו.}}{{מקור|, - מובא ב}}{{מקור|רש"י אסתר ה, יג}}{{מקור|)}} נוקטים שדבר זה קדם לכל סיפור המגילה.</ref> {{מקור|(הגר"א שם;}} {{מקור|מלבי"ם אסתר ב יט$מלבי"ם שם}}{{מקור|; ועי'}} {{מקור|אבן עזרא אסתר ב יא$ראב"ע פס' יא}}{{מקור|)}} או שופט {{מקור|(הרלב"ג בתועלת השבעה-עשר; וכן ראב"ע - נוסח ב}}<ref>נדפס במהדו' תורת חיים(מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ו.</ref>{{מקור|, שם פס' יא, יט; וכן הר"מ חלאיו שם, - עפ"י משמעותו במקומות נוספים}}<ref>ראה {{מקור|דניאל ב, מט}}: "ו[[דניאל]] בתרע קרתא" {{מקור|צויין ע"י הראב"ע והרמ"ח - המובאים בפנים|כן}}; {{מקור|עמוס ה$עמוס ה, יב וטו}} וב{{מקור|רד"ק עמוס ה$רד"ק שם}}; {{מקור|מצודת ציון תהלים קכז, ה}}; {{מקור|משלי כב, כב}} וב{{מקור|מצודת דוד משלי כב, כב$מצודת דוד שם}}; {{מקור|רש"י בראשית יט, א#ד"ה ולוט יֹשב}}; ועוד.</ref>{{מקור|)}}, והיה מקורב למלך {{מקור|(תורה תמימה שם הערה מ}}<ref>וראה בערך [[מגילת אסתר/לקחי המגילה]] - מתועליות הרלב"ג - התועלת העשרים ותשעה.</ref>{{מקור|)}}.


יש הטוענים<ref>ר' במאמר [http://www.yba.org.il/show.asp?id=22142&big_cat=1122 שיטת רש"י על מגילת אסתר - מאת יחיאל גרנביץ]; ומאידך, ר' קדושת לוי שמות, לפורים, בהתחלה.</ref>, כי עובדה זו מסבירה גם את הפליאה: איך יתכן שמרדכי לא משתחווה להמן בניגוד למצוות המלך המפורשת? שכן, מצות המלך הייתה רק ל"עבדי המלך" {{מקור|(אסתר ג, ב, וע"ש במלבי"ם)}} והיא לא כללה את מרדכי, ולכן הוא לא עבר על מצות המלך, ולכן המן לא יכל להורגו ישירות, וחיפש לשלוח יד ב"עם מרדכי".
יש הטוענים<ref>ר' במאמר [http://www.yba.org.il/show.asp?id=22142&big_cat=1122 שיטת רש"י על מגילת אסתר - מאת יחיאל גרנביץ]; ומאידך, ר' קדושת לוי שמות, לפורים, בהתחלה.</ref>, כי עובדה זו מסבירה גם את הפליאה: איך יתכן שמרדכי לא משתחווה להמן בניגוד למצוות המלך המפורשת? שכן, מצות המלך הייתה רק ל"עבדי המלך" {{מקור|(}}{{מקור|אסתר ג, ב}}{{מקור|, וע"ש ב}}{{מקור|מלבי"ם אסתר ג, ב$מלבי"ם}}{{מקור|)}} והיא לא כללה את מרדכי, ולכן הוא לא עבר על מצות המלך, ולכן המן לא יכל להורגו ישירות, וחיפש לשלוח יד ב"עם מרדכי".


כל זה, הוא קודם המהפך, אך לאחר הצלת ישראל, מרדכי מקבל קידום בבית המלך, "כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" {{מקור|(אסתר י, ג)}}.
כל זה, הוא קודם המהפך, אך לאחר הצלת ישראל, מרדכי מקבל קידום בבית המלך, "כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" {{מקור|אסתר י, ג|כן}}.


==== אסתר המלכה ====
==== אסתר המלכה ====
שורה 117: שורה 74:


==== אחשורוש ====
==== אחשורוש ====
{{ערך מורחב|ערך=[[אחשורוש]]}}  
{{ערך מורחב|ערך=[[אחשוורוש]]}}  
מלך צדיק או רשע? חכם או טפש? נפל בפח של המן או היוזם בעצמו?
מלך צדיק או רשע? חכם או טפש? נפל בפח של המן או היוזם בעצמו?


שורה 125: שורה 82:
==== דמויות נוספות ====
==== דמויות נוספות ====
במגילה מוזכרות דמויות נוספות וביניהם:
במגילה מוזכרות דמויות נוספות וביניהם:
* '''בגתן ותרש''' - במגילה מובא נסיון בגתן ותרש לשלוח יד במלך אחשוורוש. מה היה מטרתם במעשה זה?
* '''בגתן ותרש''' - במגילה מובא נסיון בגתן ותרש לשלוח יד במלך אחשוורוש, אשר סוכל ע"י מרדכי.  
 
* '''[[חרבונה]]'''<ref>שמו נזכר במגילב פעמים, בראשונה מסתיים באות א (חרבונא - {{מקור|אסתר א, י}}) ובשנייה מסתיים באות ה (חרבונה - {{מקור|אסתר ז, ט}}), ובשניהם הוא אחד מהסריסים אשר למלך, ובפשטות מדובר באותו אדם, אך [[רבי משה אלשיך]] {{מקור|אלשיך אסתר ז, ט$בפירושו למגילה (ז, ט)}} מביא: "ושמעתי מי שדקדק בזה שחרבונה שנזכר פה הוא בה"א בסוף תיבה ולא באלף כחרבונא הנזכר למעלה בין סריסי המלך, ועל כן הטיבו אשר דברו [חז"ל שחברבונה כאן הוא אליהו], כי לא ראי זה כראי זה". והוא מוסיף: "ואפשר לבא אחריו ולמלא את דבריו כי הה"א שהיא חמשה רמז לחמש אותיות שבאליהו". וראה {{מקור|חישוקי חמד מגילה טז א$חשוקי חמד מגילה טז.}}</ref> - חרבונא מוזכר במגילה כ"אחד מן הסריסים" {{מקור|אסתר ז, ט|כן}} "המשרתים את פני המלך אחשורוש" {{מקור|אסתר א, י|כן}}, אשר בזמן בו אחשוורוש חוזר מגנת הביתן ורואה את המן נופל על מטת אסתר ומתחנן בפניה שתחמול עליו ותגרום להצלתו מיד המלך, מגיע ומספר למלך על רצון המן לתלות את מרדכי, אשר הצילו ממזימתם של בגתן ותרש, על עץ.{{ש}} בדברי [[חז"ל]] נמצאות גישות שונות ביחס לדמות זו<ref>ראה {{מקור|ילקוט שמעוני אסתר תתרנט$ילקוט שמעוני (אסתר, רמז תתרנט, ד"ה ויאמר חרבונה)}} שהביאו שני פירושים אלו כחולקים. יתכן לשער ששורש העניין נעוץ בכלל שכל המסופר על רשע הוא כדי להגדיל את רשעו, וכל המסופר על צדיק הוא כדי להגדיל את זכותו {{מקור|(ראה}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47606&st=&pgnum=23 מאמר על אגדות חז"ל] {{מקור|ל}}[[רמח"ל]]{{מקור|; וכן במקורות שהובאו ב}}[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=10234&p=94995#p94909 פורום 'אוצר החכמה'] {{מקור|ועוד)}}, וא"כ בראשית המגילה נראה שחרבונה היה רשע, ובהמשך נראה שהיה צדיק, ולכן פירשו חז"ל בשני דרכים: '''(א)''' שנותר רשע, אלא שהבין לאן הרוח זורמת... '''(ב)''' שבהמשך המגילה היה זה אליהו, ולא חרבונה עצמו.</ref>, יש המפרשים ש"חרבונה זה אליהו"<ref>בדברי חז"ל ומפרשים נוספים נראה שהכוונה שחרבונה הוא אליהו ממש, אך הראב"ע {{מקור|אבן עזרא אסתר א י$אסתר א, י|כן}} מפרש את דבריהם: "כאילו אליהו ז"ל היה, שהוא מבשר הגאולה". כלומר, חרבונא אינו באמת אליהו, אך אליהו הוא 'מבשר הגאולה', וגם חרבונה "עשה טובה לישראל ובאה ישועה על ידו". יצויין, שבדבריו עצמו במקום אחר {{מקור|אבן עזרא אסתר ז ט$אסתר ז ט|כן}} משמע שכוונת חז"ל היא שחרבונה הוא ממש אליהו.</ref> {{מקור|(}}{{מקור|פרקי דרבי אליעזר מט$פרקי דרבי אליעזר פמ"ט}}{{מקור|; ועוד}}<ref>ראה רשימת מקורות ב{{מקור|שו"ת:עטרת פז א ג אה"ע ג$שו"ת עטרת פז (ח"א כרך ג אה"ע סי' ה ד"ה הן אמת)}}; [http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=31&tid=0&id=124101 בפורום הישיבות]; וכן בהערה הקודמת.</ref>{{מקור|)}}; ויש המפרשים שחרבונה היה בעצה של השמדת היהודים {{מקור|בבלי:מגילה טז א$מגילה טז.|כן}}, וכיוון שראה שהגלגל מתהפך הצטרף מהר למהפכה ויזם את חיסול המן {{מקור|אוצר המדרשים אסתר 57 $אוצר המדרשים, איזנשטיין, אסתר עמ' 57|כן}}.
* '''חרבונא''' - חרבונא מוזכר במגילה כ"אחד מן הסריסים", אשר בזמן בו אחשוורוש חוזר מגנת הביתן ורואה את המן נופל על מטת אסתר ומתחנן בפניה שתחמול עליו ותגרום להצלתו מיד המלך, מגיע ומספר למלך על רצון המן לתלות את מרדכי, אשר הצילו ממזימתם של בגתן ותרש, על עץ.
* '''התך'''
:חז"ל מפרשים ש"חרבונא זה אליהו" {{מקור|(פרקי דר' אליעזר פ"נ)}} והראב"ע אומר ש"כאילו אליהו ז"ל היה, שהוא מבשר הגאולה"- כלומר, חרבונא אינו באמת אליהו, אך אליהו הוא 'מבשר הגאולה', וגם חרבונא "עשה טובה לישראל ובאה ישועה על ידו".
* '''זרש'''


== החטא והכפרה ==
== החטא והכפרה ==
שורה 136: שורה 93:


== נחיצות כל מרכיבי הסיפור ==
== נחיצות כל מרכיבי הסיפור ==
המתבונן בעיון במגילה ימצא שכל שלב ושלב בה מהוה חלק אינטרגלי מההצלה ומההתרקמות הסופית של הסיפור, ואף פרטים שנראים צדדיים שוליים ומיותרים הם אלמטריים ונצרכים להמשך העלילה וההצלה. לדוגמא: משתה אחשורוש הנראה צדדי ללא קשר לעיקר הנס<ref>לפירוש המלבי"ם המובא בכותר "רקע היסטורי" - "מאבקי השליטה בממלכה" זהו חלק מהותי מהבנת כל המאורע.</ref>, היה השלב שבו הודחה ושתי, מה שגרם בהמשך למינוי של אסתר שממנו התגגלה הישועה<ref>לדברי הרלב"ג {{מקור|(התועלת העשירי - ר' להלן בכותר: "לִקְחֵי המגילה")}} רווח נוסף שיש מסיפור זה, שכן אילמלא ששלח אחשורוש אגרות מטופשות (להיות כל איש שורר בביתו {{מקור|- אסתר א, כב}}), היו ההמונים פוגעים ביהודים עוד לפני התאריך הנקוב, משום שרואים שרצון המלך לפגוע בהם.</ref>.
המתבונן בעיון במגילה ימצא שכל שלב ושלב בה מהוה חלק אינטרגלי מההצלה ומההתרקמות הסופית של הסיפור, ואף פרטים שנראים צדדיים שוליים ומיותרים הם אלמטריים ונצרכים להמשך העלילה וההצלה. לדוגמא: משתה אחשורוש הנראה צדדי ללא קשר לעיקר הנס<ref>לפירוש המלבי"ם המובא בכותר "רקע היסטורי" - "מאבקי השליטה בממלכה" זהו חלק מהותי מהבנת כל המאורע.</ref>, היה השלב שבו הודחה ושתי, מה שגרם בהמשך למינוי של אסתר שממנו התגגלה הישועה<ref>וראה {{מקור|מלבי"ם אסתר א, כב}}:{{ש}}
:"אולם מה שהקדים הפרשה הזאת לספור המגלה, ונתחייבנו לקראה בפורים כאילו גם היא שייכה אל סיפור הנס, אחשוב בו שני טעמים: א) והוא הטעם העיקרי אצלי, כי כלל הספור הזה הוא יסוד מוסד לספורים הבאים אחריו, כי לולא התאמץ המלך למלוך מלכות בלתי מוגבלת, לא היה באפשרי להיות לו לקיחת אסתר, כי לא היו שרי העצה מסכימים שיקבצו למלך נערות בתולות לברור מהם אשה, ואף כי לקחת אשה אשר לא ידע עמה ומולדתה, ולא הגדלת המן שלא היה יכול לעשות זה בלי רשות השרים, וכ"ש הגזרה הכוללת להשמיד אומה שלמה, ועז"א אלמלא אגרות ראשונות לא נתקיימו אגרות אחרונות, ר"ל אלמלא לא יצא הדת הראשון שהמלך שליט על הדתות והנמוסים לבדו ואין זולתו, לא היה באפשר שיצאו האגרות האחרונות, אחר שהיה צריך נטילת רשות משרי העצה.
:זאת שנית, אחר שהנס הזה לא היה בו דבר היוצא מהיקש הטבעי, כי שהאשה היפה בנשים תשנה רצון המלך בעלה יקרה על הרוב, ולא יהיה זה נס ופלא, רק אם נשקיף היטב על המלך אשר בו היה המאורע, כי אם יקרה זה לרוב במלכים הקטנים, לא יהיה זה בקל אצל מלך הנורא למלכי ארץ. ומצד זה הקדים להודיע (א) גודל מלכותו שמלך על קכ"ז מדינות, (ב) גבורתו שכבשם כולם בזמן קצר, (ג) עשרו הנראה מהמשתה הגדול, (ד) חכמתו איך התנהג בתחבולות להסיר לב ראשי עם הארץ למלוך עליהם בלי הגבלה, (ה) טבעו ותכונתו שהגם שאהב את ושתי עד מות, מ"מ מפני אהבת הטוב בל יבזו נשי המדינה בעליהן בעיניהן, או אהבת המועיל שישתרר במלכות בלתי מוגבלת, ביטל אהבת הערב שאהב את ושתי.
:ובכל זה גלוי לכל רואה שמה שאסתר שנתה לבבו להשיב את הספרים מחשבת המן, לא אהבת הערב הטתו, רק מאת ה' היתה זאת".
לדברי הרלב"ג {{מקור|(התועלת העשירי - ראה ערך:}} [[מגילת אסתר/לקחים מהמגילה]]{{מקור|)}} רווח נוסף שיש מסיפור זה, שכן אילמלא ששלח אחשורוש אגרות מטופשות (להיות כל איש שורר בביתו {{מקור|- אסתר א, כב}}), היו ההמונים פוגעים ביהודים עוד לפני התאריך הנקוב, משום שרואים שרצון המלך לפגוע בהם.</ref>.


==== גמול מרדכי על הצלת אחשורוש מבגתן ותרש ====
==== גמול מרדכי על הצלת אחשורוש מבגתן ותרש ====
דוגמא נוספת שניתן להביא לכלל זה היא נסיון ההתנקשות של בגתן ותרש במלך אחשורוש, וחשיפתו ע"י מרדכי היהודי, מאורע שגרם להרכבת מרדכי על הסוס ע"י המן<ref>דבר זה נכון בפרט לפי דברי [[רבא]] {{מקור|(מגילה טו:-טז. וברש"י)}} שאסתר זימנה את המן אל המשתה, ע"מ שאחשורוש יחשוב שהמן מנסה לגזול ממנו את מלכותו, ולכן נדדה שנתו והוא מנסה לתגמל את האנשים ששמרו לו נאמנות כמרדכי. מחשבה זו (- שהמן מנסה למלוך במקומו) מתחזקת אצל אחשורוש כשהמן מבקש "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך" {{מקור|(אסתר ו, ח)}}, אע"פ שמכבוד המלך שלא רוכבים על סוסו ואין משתמשים באחד מכל כלי תשמישיו {{מקור|(רמב"ם פ"ב מהל' מלכים ה,א)}}.</ref>, וקריאה לפניו: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור|(אסתר ו, יא)}}, וכן לתליית המן על העץ שהכין למרדכי "אשר דיבר טוב על המלך" {{מקור|(אסתר ז, ט)}}. יתכן לשער שאף נתינת בית המן למרדכי והעברת הטבעת לידיו היא תוצאה של הכרת המלך בנאמנות שרוכש לו מרדכי.
דוגמא נוספת שניתן להביא לכלל זה היא נסיון ההתנקשות של בגתן ותרש במלך אחשורוש, וחשיפתו ע"י מרדכי היהודי, מאורע שגרם להרכבת מרדכי על הסוס ע"י המן<ref>דבר זה נכון בפרט לפי דברי [[רבא]] {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מגילה טו ב$מגילה טו:}}{{מקור|בבלי:מגילה טז א$-טז.}} {{מקור|וברש"י)}} שאסתר זימנה את המן אל המשתה, ע"מ שאחשורוש יחשוב שהמן מנסה לגזול ממנו את מלכותו, ולכן נדדה שנתו והוא מנסה לתגמל את האנשים ששמרו לו נאמנות כמרדכי. מחשבה זו (- שהמן מנסה למלוך במקומו) מתחזקת אצל אחשורוש כשהמן מבקש "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך" {{מקור|אסתר ו, ח|כן}}, אע"פ שמכבוד המלך שלא רוכבים על סוסו ואין משתמשים באחד מכל כלי תשמישיו {{מקור|רמב"ם מלכים ב א$רמב"ם פ"ב מהל' מלכים ה"א|כן}}.</ref>, וקריאה לפניו: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור|אסתר ו, יא|כן}}, וכן לתליית המן על העץ שהכין למרדכי "אשר דיבר טוב על המלך" {{מקור|אסתר ז, ט|כן}}. יתכן לשער שאף נתינת בית המן למרדכי והעברת הטבעת לידיו היא תוצאה של הכרת המלך בנאמנות שרוכש לו מרדכי.


אולם דומה שרכיב מיותר ישנו בסיפור זה: הרכבת מרדכי על הסוס. ארוע זה הוא, לכאורה, מיותר לחלוטין. הוא איננו נצרך להצלה של עם ישראל, וא"כ מדוע הוא נצרך כחלק מסיפור המגילה<ref>יתירה מכך, ניתן לשאול: מדוע בכלל נצרך שיקרה ארוע זה? מדוע גילגלתו ההשגחה? הרי ודאי למרדכי לא היה נח בבמעמד זה ובעודף הכבוד שהורעף עליו והעדיף לחזור לתלמודו {{מקור|(עי' בספר "פניני}} [[הרב יחזקאל אברמסקי|רבנו יחזקאל [אברמסקי]]]{{מקור|" (עמ' ???), מאת}} [[הרב משה מרדכי שולזינגר]] {{מקור|שליט"א, שהרב אברמסקי זצ"ל אמר לרעייתו שמרדכי בשעה שהרכיבוהו על הסוס חשב: מתי כל זה יגמר ואוכל לשוב לתלמודי?...)}}.</ref>?
אולם דומה שרכיב מיותר ישנו בסיפור זה: הרכבת מרדכי על הסוס. ארוע זה הוא, לכאורה, מיותר לחלוטין. הוא איננו נצרך להצלה של עם ישראל, וא"כ מדוע הוא נצרך כחלק מסיפור המגילה<ref>יתירה מכך, ניתן לשאול: מדוע בכלל נצרך שיקרה ארוע זה? מדוע גילגלתו ההשגחה? הרי ודאי למרדכי לא היה נח בבמעמד זה ובעודף הכבוד שהורעף עליו והעדיף לחזור לתלמודו {{מקור|(עי' בספר 'פניני}} [[הרב יחזקאל אברמסקי|רבנו יחזקאל [אברמסקי]]]{{מקור|' (}}[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?106729&&page=25 עמ' כב-כג]{{מקור|), מאת}} [[הרב משה מרדכי שולזינגר]]{{מקור|, שהרב אברמסקי זצ"ל אמר לרעייתו שמרדכי בשעה שהרכיבוהו על הסוס חשב: מתי כל זה יגמר ואוכל לשוב לתלמודי?...)}}.</ref>?


לשאלה זו ישנם כמה תירוצים:
לשאלה זו ישנם כמה תירוצים:
* '''יש המתרצים''' שנס זה נצרך ליצירת הפחדה לשונאי וצרי היהודים, שכן עיקר הניצחון היה בעזרת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA לוחמה הפסיכולוגית] רחבת-הקף שאיפשרה את הצלת היהודים, וזאת מפני שבאגרות השניות לא בוטלה הרשות "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים" {{מקור|(אסתר ג, יג)}}, "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך - אין להשיב" {{מקור|(אסתר ח, ח)}}, אלא רק ניתנה רשות ליהודים "להקהל ולעמוד על נפשם" {{מקור|(שם פס' יא)}}.
* '''יש המתרצים''' שנס זה נצרך ליצירת הפחדה לשונאי וצרי היהודים, שכן עיקר הניצחון היה בעזרת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA לוחמה הפסיכולוגית] רחבת-הקף שאיפשרה את הצלת היהודים, וזאת מפני שבאגרות השניות לא בוטלה הרשות "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים" {{מקור|אסתר ג, יג|כן}}, "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך - אין להשיב" {{מקור|אסתר ח, ח|כן}}, אלא רק ניתנה רשות ליהודים "להקהל ולעמוד על נפשם" {{מקור|אסתר ח יא$שם פס' יא|כן}}.{{ש}}הסיבה ששונאי היהודים, שהם רבים בהרבה מהיהודים, לא נלחמו ביהודים היא: "כי נפל פחדם על כל העמים. וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועֹשי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם. כי גדול מרדכי בבית המלך ושֳמעו הולך בכל המדינות כי האיש מדרכי הולך וגדול" {{מקור|אסתר ט, ב-ד|כן}}. לצורך זה הופעלה [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%94 תעמולה] מאסיבית שכללה אף הרכבת מרדכי על הסוס ע"י המשנה למלך (- המן) הקורא: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".
 
* מובא בספר ימי הפורים<ref>מאת הרב דוד [בן הרב יוסף] כהן שליט"א (ראש ישיבת כנסת-ישראל חברון גבעת מרדכי), הוצאת המפעל לחקר ההלכה שע"י מכון הרב פרנק, ירושלים תשנ"ג.</ref> {{מקור|מאמר כב, עמ' קנג ואילך|כן}} בשם '''[[רבי אברהם בן הגר"א]]''' שכתב שדרכו של הקב"ה לעשות ניסים לצדיקים עוד בטרם הוא ממלא את משאלתם, ע"מ שיבטחו בו<ref>עי' בספר ימי הפורים {{מקור|שם עמ' קנד ואילך|כן}} שמביא שהזכות שבגללה נגאלו (בגאולות אלו) היא שבטחו בהשי"ת, וא"כ הניסים של הגאולה החלקית נועדו כדי שתהא להם זכות להגאל.</ref>. (לדוגמא: ב[[יציאת מצרים]] נתן ה' [[עשרת המכות|עשר מכות]] במצרים קודם שנגאלו, כדי שישראל ימשיכו לבטוח בו עד הגאולה). וכן כאן, גילגל הקב"ה את גדולת מרדכי והרכבתו על הסוס, כדי שיתחזק בטחונם של ישראל קודם שיצאו מאפלה לאורה.
:הסיבה ששונאי היהודים, שהם רבים בהרבה מהיהודים, לא נלחמו ביהודים היא: "כי נפל פחדם על כל העמים. וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועֹשי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם. כי גדול מרדכי בבית המלך ושֳמעו הולך בכל המדינות כי האיש מדרכי הולך וגדול" {{מקור|(אסתר ט, ב-ד)}}. לצורך זה הופעלה [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%94 תעמולה] מאסיבית שכללה אף הרכבת מרדכי על הסוס ע"י המשנה למלך (- המן) הקורא: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".
* [[רבי יהונתן אייבשיץ]] בספרו '''יערות דבש''' {{מקור|(ח"ב דרוש ט}}<ref>זוהי הדרשה הראשונה שדרש בקהילת אה"ו.</ref>{{מקור|)}} מסביר זאת עפ"י דברי חז"ל {{מקור|בבלי:בבא קמא צב א$ב"ק צב.|כן}}: "המבקש [[רחמים]] על חברו והוא זקוק לאותו דבר הוא נענה תחילה", ז"א שזכות התפילה גדולה יותר כשהוא מתפלל על אחר. והיות וההצלה הייתה בזכות תפילת מרדכי<ref>היערות דבש {{מקור|שם}} מוכיח זאת מדברי הגמ' {{מקור|בבלי:מגילה יב ב$מגילה יב:|כן}} "בן קיש - שהקיש על [[שערי רחמים]] ונפתחו לו". ויש להביא לכך מקור נוסף מדברי המדרש {{מקור|אסתר רבה ז יג$אסתר רבה פר' ז אות יג/יח|כן}}.</ref>, לכן היה צריך להוציאו מסכנה שיתפלל רק בעד ישראל. וע"י שנעשה לו כבוד גדול כזה - לא היו הורגים אותו, ואז תפילתו הועילה לגאולתם.
 
* '''יש המסבירים''' שפרשה זו באה לבטא את עניינו של נס ההצלה, ואף שאיננה נצרכת לסיפור המאורע מבחינה הסטורית, היא נצרכת מאוד להבנה המהותית של מהות נס ההצלה, וממילא הבנת הערך של [[פורים]], שכן את חג הפורים חוגגים זכרון להצלת גשמית {{מקור|(}}{{מקור|משנה ברורה תרע ו$מ"ב סי' תרע ס"ק ו}} {{מקור|בשם הלבוש)}} ממוות לחיים {{מקור|בבלי:מגילה יד א$מגילה יד.|כן}}, ונס זה של הצלת מרדכי מבטא את הערך האמיתי והנכון של הצלת החומר, שכן החמור נמשל לחומר {{מקור|ראה גבורות ה' למהר"ל הקדמה שניה, וכן בפרקים ד, כט, לז ועוד|כן}}, והרכבת מרדכי על החמור היא ביטוי לכך שהחומר הוא כלי לתורה, ואין לו ערך ומעמד עצמי, אלא הוא יונק את מהותו וציביונו מהתורה. ומאידך כשהוא משמש את התורה הוא בעל ערך גדול ומעלה נשגבה, והוא מסייע לביסוס והפרחת התורה בעולם.
* מובא {{מקור|בספר ימי הפורים<ref>מאת הרב דוד [בן הרב יוסף] כהן שליט"א (ראש ישיבת כנסת-ישראל חברון גבעת מרדכי), הוצאת המפעל לחקר ההלכה שע"י מכון הרב פרנק, ירושלים תשנ"ג.</ref> (מאמר כב, עמ' קנג ואילך)}} בשם '''[[רבי אברהם בן הגר"א]]''' שכתב שדרכו של הקב"ה לעשות ניסים לצדיקים עוד בטרם הוא ממלא את משאלתם, ע"מ שיבטחו בו<ref>עי' בספר ימי הפורים {{מקור|(שם עמ' קנד ואילך)}} שמביא שהזכות שבגללה נגאלו (בגאולות אלו) היא שבטחו בהשי"ת, וא"כ הניסים של הגאולה החלקית נועדו כדי שתהא להם זכות להגאל.</ref>. (לדוגמא: ב[[יציאת מצרים]] נתן ה' [[עשרת המכות|עשר מכות]] במצרים קודם שנגאלו, כדי שישראל ימשיכו לבטוח בו עד הגאולה). וכן כאן, גילגל הקב"ה את גדולת מרדכי והרכבתו על הסוס, כדי שיתחזק בטחונם של ישראל קודם שיצאו מאפלה לאורה.
* [[הגר"א]] {{מקור|בפי' למשלי יא, י<ref>הוצאת מכון אבן ישראל, ירושלים תשנ"ד, עמ' קמב-קמג; הוצאת הרב משה פיליפ שליט"א, מהדו' שניה: פתח תקוה תשס"א, עמ' 153.</ref>; - מובא בס' ימי הפורים שם|כן}} בתוך דבריו נוקט שהקב"ה מביא גאולה לצדיק קודם אובדן הרשע כדי שהרשע בעצמו יראה ישועת הצדיק, ולכן כבוד מרדכי קדם להריגת המן.
 
* [[רבי יהונתן אייבשיץ]] בספרו '''יערות דבש''' {{מקור|(ח"ב דרוש ט<ref>זוהי הדרשה הראשונה שדרש בקהילת אה"ו.</ref>)}} מסביר זאת עפ"י דברי חז"ל {{מקור|(ב"ק צב.)}}: "המבקש [[רחמים]] על חברו והוא זקוק לאותו דבר הוא נענה תחילה", ז"א שזכות התפילה גדולה יותר כשהוא מתפלל על אחר. והיות וההצלה הייתה בזכות תפילת מרדכי<ref>היערות דבש {{מקור|שם}} מוכיח זאת מדברי הגמ' {{מקור|(מגילה יב:)}} "בן קיש - שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו". ויש להביא לכך מקור נוסף מדברי המדרש {{מקור|(אסתר רבה פר' ז אות יג/יח)}}.</ref>, לכן היה צריך להוציאו מסכנה שיתפלל רק בעד ישראל. וע"י שנעשה לו כבוד גדול כזה - לא היו הורגים אותו, ואז תפילתו הועילה לגאולתם.
 
* '''יש המסבירים''' שפרשה זו באה לבטא את עניינו של נס ההצלה, ואף שאיננה נצרכת לסיפור המאורע מבחינה הסטורית, היא נצרכת מאוד להבנה המהותית של מהות נס ההצלה, וממילא הבנת הערך של [[פורים]], שכן את חג הפורים חוגגים זכרון להצלת גשמית {{מקור|(מ"ב סי' תרע ס"ק ו בשם הלבוש)}} ממוות חיים {{מקור|(מגילה יד.)}}, ונס זה של הצלת מרדכי מבטא את הערך האמיתי והנכון של הצלת החומר, שכן החמור נמשל לחומר {{מקור|(ר' גבורות ה' למהר"ל הקדמה שניה, וכן בפרקים ד, כט, לז ועוד)}}, והרכבת מרדכי על החמור היא ביטוי לכך שהחומר הוא כלי לתורה, ואין לו ערך ומעמד עצמי, אלא הוא יונק את מהותו וציביונו מהתורה. ומאידך כשהוא משמש את התורה הוא בעל ערך גדול ומעלה נשגבה, והוא מסייע לביסוס והפרחת התורה בעולם.
 
* [[הגר"א]] {{מקור|(בפי' למשלי יא, י<ref>הוצאת מכון אבן ישראל, ירושלים תשנ"ד, עמ' קמב-קמג; הוצאת הרב משה פיליפ שליט"א, מהדו' שניה: פתח תקוה תשס"א, עמ' 153.</ref>; - מובא בס' ימי הפורים שם)}} בתוך דבריו נוקט שהקב"ה מביא גאולה לצדיק קודם אובדן הרשע כדי שהרשע בעצמו יראה ישועת הצדיק, ולכן כבוד מרדכי קדם להריגת המן.


==== סוף המגילה ====
==== סוף המגילה ====
שורה 164: שורה 119:


== לִקְחֵי המגילה ==
== לִקְחֵי המגילה ==
חז"ל למדו ש"נבואה שנצרכה לדורות נכתבה" {{מקור|(מגילה יד. ועוד)}}, וא"כ בכל סיפורי המגילה טמון מסר עבורינו. ה[[רלב"ג]] בסוף פירושו למגילת אסתר<ref>פירוש הרלב"ג לחמש מגילות יצא לאור לראשונה ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%93 קניגסברג] תר"כ (ומהדורה זו נמצאת בתקליטור [http://www.otzar.biz/ אוצר החכמה]), ומאז נדפס במהדורות שונות, '''במקצת''' ממהדורות ה[[מקראות גדולות]] על מגילת אסתר.</ref>, מונה, כדרכו, את ה"תועליות" (- לקחי חכמה ומוסר שניתן להפיק מסיפורי התנ"ך) שבמגילה. הרלב"ג מגיע ליותר מחמישים תועליות, שחלקם נמנה כאן<ref>התועליות חולקו לקטגוריות (בדומה לאופן חלוקת התירוצים בערך [[קושית הבית יוסף על חנוכה]]), ותחילה נמנו תועליות הנוגעות לעיקר סיפור המגילה (ולא רק לפרטים צדדיים). סדר זה שונה הוא מהסדר של הרלב"ג שהלך לפי סדר המגילה.</ref>:
{{ערך מורחב|ערך=[[מגילת אסתר/לקחים מהמגילה]]}}
 
ניתן להפיק מ[[מגילת אסתר]] לקחים [[אמונה|אמוניים]], [[חינוך|חינוכיים]], מוסריים וערכיים רבים, כמו משאר סיפורי ה[[תנ"ך]]. [[:קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|חכמי ישראל]] למדו הרבה לקחים בתחומי ה[[אמונה]], ה[[מוסר]], [[תיקון המידות]] ו[[דרך ארץ]], דעות ישרות והנהגות ראויות, מהמגילה. ה[[רלב"ג]] בסוף פירושו למגילת אסתר<ref>פירוש הרלב"ג לחמש מגילות יצא לאור לראשונה ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6338& קניגסברג תר"כ], ומאז נדפס במהדורות שונות, הן '''במקצת''' ממהדורות ה[[מקראות גדולות]] על מגילת אסתר, והן בספרים נפרדים שיוחדו לפירוש הרלב"ג ו/או ל"תועליות"יו.</ref>, כדרכו, מונה למעלה מחמישים "תועליות" (- לקחי חכמה ומוסר שניתן להפיק מסיפורי התנ"ך) שראוי ללמוד מהמגילה.


נביא דוגמאות בודדות מדבריו:
* ניתן ללמוד שהבורא איננו עוזב את הצדיק ביד הרשע, מהמסופר במגילה שהמן חשב לבקש מהמלך לתלות את מרדכי על העץ שהכין לו, ובסוף זה בעצמו גרם שהוא יכבד את מרדכי ויקרא לפניו "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור|התועלת השלושים ושמונה|כן}}.
* ניתן ללמוד שבזמני צרה ראוי שהאדם ייכנע לפני הבורא, ויסבב סיבות ודרכים הגורמים שלבו יהיה נשבר ונדכה, כמו שמסופר במגילה על מרדכי ועם ישראל שבשומעם את הגזירה בכו, צמו ולבשו שַׂק ואפר {{מקור|התועלת העשרים-ושמונה|כן}}.
* ניתן ללמוד שכל מי שאפשר לו לבקש רחמים על ישראל ואינו מסייע - עליו תשוב הצרה, והבורא 'ידאג' שינצלו בדרך אחרת, וכמסופר במגילה שאמר מרדכי להשיב לאסתר {{מקור|אסתר ד, יג-יד|כן}}: "אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים. כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו" {{מקור |(התועלת השלושים-ושנים)}}.
* ניתן ללמוד מהמגילה שכשאדם זקוק לעצה, יתייעץ ב'''כל''' מי שיכול לייעץ, כמו שמסופר במגילה שהמן שהתייעץ עם כל חכמיו ואוהביו וזרש אשתו, ולא הסתפק בהתייעצות רק באוהביו וחכמיו, אלא שאל גם את זרש אשתו {{מקור|התועלת השלשים-ותשעה|כן}}.


=== [[השגחה|השגחת]] השי"ת על עולמו ===
* "להודיע כי השי"ת לא יעזוב הצדיק ביד הרשע. הלא תראה כי המן דימה לבקש מהמלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו, ולא די שלא השיג מבוקשו אך הוכרח לתת לו כבוד בזה האופן הנפלא ההוא שהרכיבהו ברחוב העיר והלבישהו באופן הנזכר וקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור|(התועלת השלושים ושמונה)}}.
* "להודיע עוצם [[השגחה פרטית|השגחת השי"ת הפרטית]]<ref>הרלב"ג כאן משתמש במילים "השגחה פרטית" במשמעות ההשגחה על עם ישראל, שהם חלק מהבריאה, לעומת "השגחה הכללית" {{מקור|(ביטוי זה מופיע בדברי הרלב"ג שלא צוטטו בפנים, אלא סומנו בשוש נקודות)}} המתייחסת לחוקי ה[[טבע]] {{מקור|(עי' מורה נבוכים ח"ג פי"ז ועוד)}}. לענין שיטת הרלב"ג לגבי ההשגחה על אישים פרטיים - ר' [[אורות הקודש]] ח"ב עמ' תקמט (= [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A7%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%97 קובץ ח] פיסקה קנד).</ref>, כי ביום... אשר היה ראוי הגעת הרע לישראל... - בו ביום היה להם הרוחה וההצלחה, והשחיתו כל שונאיהם. הלא תראה כי כבר הפילו הגורל לפני המן באיזה יום ראוי שיגיע הרע לישראל<ref>מדברי הרלב"ג כאן {{מקור|(ר' בהערה הקודמת)}}, משמע שעפ"י חוקי הטבע יום י"ג באדר הוא מוכן לפורענות על ישראל שהרי יצא ב[[גורל]] (כעין שיטת חלק מהראשונים ביחס ל[[אסטרולוגיה]], ור' בתועלת השביעי - מובא להלן בסוף הכותר: "מצוות, מוסר, מידות טובות והנהגות ישרות" - ובהערה שם). ר' סנהדרין מג: "בבקשה ממך אל תוציא לעז על הגורלות"...</ref>, וביום ההוא בעינו סיבב השי"ת שיהיה העניין בהפך מה שחשב המן" {{מקור|(התועלת העשרים וששה)}}.
* "לפרסם עוצם השגחת השי"ת, עד שהדברים בעצמם שנדמו להיות כלי לאבד מרדכי וישראל - שַׂם כלי לאבד שונאיהם, ומה שדמו שונאיהם להיות כלי להצלחתם - היה כלי לצרתם, שבמעט זמן נהפך דבר המן מתכלית הגובה והשררה אל תכלית השפלות והרע, וכן העניין בשונאי ישראל אשר דמו להרגם הנה נהפך הדבר והיה עליהם אשר זדו להפיל בו ישראל.
:וזה שכבר תמצא כי השי"ת שׂם בקשת המן על נפשו מאסתר המלכה כלי למיתתו, כי מפני קומו ממיטתו ובואו למיטת המלכה והיה כורע עליה לבקש ממנה על נפשו נראה למלך מפני היות המן נבאש בעיניו שהוא משתדל לכבוש את המלכה תחתיו עמו בבית {{מקור|(אסתר ז, ז-ח)}}.
:ומה שחשב המן שיהיה כלי לתלות את מרדכי, שׂמהו השי"ת כלי לתלותו. וזה שחרבונה בראותו כי המלך כעס על המן מפני שני דברים: הראשון הוא מה שנתרעמה ממנו אסתר, והשני הוא מה שדימה שהיה רצונו לכבוש את המלכה עמו בבית, וזהו אמרו {{מקור|(שם)}}: הגם לכבוש וגו', כאלו יאמר לא די לו בחטא הראשון ועתה יוסיף לחטוא שנית אמר {{מקור|[- חרבונא]}} {{מקור|(שם פס' ט)}}: הנה העץ אשר עשה המן למרדכי וגו', רוצה לומר שגם יש על המן חטא שלישי עצום מאד, וזהו שכבר עשה כן לתלות אוהבך בזולת רשות המלך, והנה בו עוד מהמרי יותר, שעשאו לתלות את מרדכי אשר דבר טוב על המלך, ולזה ציוה המלך תכף לתלותו עליו.
:וגם כן הנה האגרות ששלח המן בשם המלך להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים - היו כלי להפיל ביד ישראל בניו ומשפחתו וכל חיל עם ומדינה הצרים את ישראל, וזה כי מפני שהיו האגרות ההם נכתבות בשם המלך ונחתם בטבעת המלך לא היה דרך להשיבם אחור בצד מן הצדדים {{מקור|(אסתר ח, ח)}}, ולזה חויב שישתדלו בהצלת ישראל עם קיום האגרות הראשונות. ולפי שלא היה בזה דרך להצלתם באופן שלם אלא כשיינתן לישראל לעמוד על נפשם ולהקהל בעריהם להשמיד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם {{מקור|(שם פס' יא)}}, אשר היה כלי להפיל שונאי ישראל בידם עם מה שהתפרסם להם מאהבת המלך את היהודים... הנה הוא מבואר כי האגרות ההם היו כלי בהכרח להשמיד שונאי ישראל, כי אם הייתה אפשרית ההצלה לישראל באופן אחר לא היה המלך מסכים בהריגת עמו" {{מקור|(התועלת הארבעים-ושלשה)}}.
* "להודיע עומק מחשבות השי"ת ותחבולותיו להמציא מה שיישיר אל התכלית המכוון ממנו. ולזה תמצא כי מפני שנגלה אל השי"ת השתדלות המן ומחשבתו נגד היהודים לאבדם<ref>המדקדק יראה שהרלב"ג נמנע מלומר שהקב"ה ידע מראש את הגזירה {{מקור|(ואז מתעוררות שאלות}} [[ידיעה ובחירה]] ו[[השגחה ובחירה]]{{מקור|, ועי' ברמב"ם פ"ה מהל' תשובה הל' ד-ה)}}, אלא רק כותב שהקב"ה ידע שהמן מתכנן '''כעת''' {{מקור|(- עוד קודם המשתה)}} להשמיד היהודים ומחפש דרכים לכך.</ref>, סבב שיעשה משתה הגדול הזה ושתקרא ושתי לפני המלך ולא תבוא ושינתן על זה מלכותה לאסתר להיות לישראל לעזר בעת צרתם" {{מקור|(התועלת התשיעי)}}.
* "להודיע שכבר סבב השי"ת שיצא מאחשורוש אלו הספרים ששלח בכל מלכותו להיות כל איש שֹרר בביתו ומדבר כלשון עמו {{מקור|(אסתר א, כב)}}, כדי לסבב שלא תהיינה האגרות השלוחות ממנו נחשבות בעיני העם בראותם אלו הספרים הראשונים שהם דומים לדברי היתול, כי הוא ידוע כי כל איש הוא שורר בביתו<ref>מפני שכך הוא טבע הבריאה, ר' בתועלת החמישי (- מובא בפנים להלן), וכן מפני שכך היה המנהג בעמים הקדמונים כידוע.</ref>, וזה היה סבה אל שלא החשיבו העמים מאד אגרות אחשורוש ששלח לאבד היהודים, כי אלו היו מחשיבים אותן האגרות היו משתדלים להרע ליהודים תכף בראותם כי רצון המלך לכלותם {{מקור|(התועלת העשירי)}}.


==== השגחה מיוחדת על עם ישראל ====
== מידע היסטורי וארכיאולוגי על אמיתות סיפור מגילת אסתר ==
* "להודיע עוצם השגחת השם יתברך בישראל, בהיותם בארץ אויביהם<ref>עפ"י לשון הכתוב {{מקור|(ויקרא כו, מד)}}.</ref>, כי הוא נתן לאסתר חן נוסף בעיני המלך על כל הנערות היפות שקבצו מכל זה המלכות הגדול, עד שכבר תמצא שהמלך פרנס עצמו בפילגשים כמו שלש שנים<ref>והרלב"ג מפרט את החשבון: "כי בשנת שלש למלכו היה דבר ושתי ואז קבצו הנערות בשושן, ובשנת שבע למלכותו נלקחה אסתר אל בית המלכות, וכשנוציא מאלו הארבעה שנים שנת ימי מרוקיהן שהיה ששה חדשים בשמן המור - להעביר השער, וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים - לעדן הבשר ולנקותן מזוהמת הזיעה, הנה נשארו ג' שנים".</ref>... וכל אלו השלש שנים פרנס אחשורוש את עצמו בפילגשים ולא נתקררה דעתו עד שבאה אסתר לפניו, ואז נקבצו עמה ג"כ לפני המלך כל הבתולות הנשארות, וזה כולו ממה שיורה כי השי"ת נתן לה חן נוסף על כל הבתולות אשר בכל המלכות" {{מקור|(התועלת השִשה-עשר)}}.
* "להודיע איך עמקו מחשבות הי"ת להציל את ישראל, ולזה סיבב שיהיה המתחדש מבגתנא ותרש נגלה למלך אחשורוש ע"י מרדכי, כדי שיהיה זה שמור לו ולישראל לעת הצורך" {{מקור|(התועלת העשרים-ושנים)}}.
* "להודיע עוצם השגחת השי"ת בישראל, להטות לב המלך אל כל אשר שאלה אסתר המלכה. הלא תראה כי מדברי אחשורוש לאסתר המלכה היה נראה שקשה היה למלך עניין הריגת האנשים ההם, ולזה אמר לה {{מקור|(אסתר ט, יב)}}: 'בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן בשאר מדינות המלך מה עשו?' ועם כל זה אמר לה: 'ומה בקשתך עוד ותעש'.
:וידמה כי בבא מספר ההרוגים ידעו מרדכי ואסתר כי לא נהרגו כל אויביהם הרבים אשר בשושן, ובעת אשר היה לאל ידם השתדלו לכלותם פן יהיו להם לקוצים במה שיבוא מהזמן, מפני מה שהפליגו ישראל בהשחתתם, עִם שהוא אפשר שאלו האויבים היו מעמלק כמו אשר צותה התורה {{מקור|(דברים כה, יט)}} במחיית זכרם, בעבור מה ששערה החכמה האלהית היות זאת האומה לקוץ מכאיב תמיד לאומתינו, ומן הדומה לא היו בצרים אותם זולת זרע עמלק, כי שנאתם לישראל הייתה מקדם ובדור דור, והוסיף בדבר שנאתם ישראל עתה כי ראו כי מת הגדול שבהם והוא המן ע"י ישראל" {{מקור|(התועלת החמישים)}}.


==== [[בטחון]] ו[[השתדלות]] ====
{{ערך מורחב|ערך=[[מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים]]}}
למידת הביטחון השלכות רבות על מעשה האדם, וניתן ללמוד חלק מהן מהמגילה:
* "להודיע כי אין ראוי לאדם, מפני עוצם ידו עם המלך, לבטוח על זה שיוכל לעשות מה שיחפוץ מעם רב<ref>נראה שצריך לנקד "מעִם רַב", וכוונתו: מעִם המלך, הנקרא רב - גדול, כדוגמת: "וישלח להם מושיע ורַב ויצילם" {{מקור|(ישעיהו יט, כ)}}, וכן: "על כל רַב ביתו" {{מקור|(אסתר א, ח)}}; ועוד{{מקור|. (ור' עוד כיו"ב: מלכים ב כה, ח ובמצודות שם; דניאל א, ג ובראב"ע שם; תרגום יונתן [ופרשנים נוספים] שמות יט, כא; סנהדרין יח: וברש"י; ועוד)}}. '''אולם יתכן''' לנקד בדרך אחרת: "מעַם רב", כוונתו: יותר מעם רב (כלומר: יש יכולת בידו לפעול יותר ממה שיכולים אנשים רבים לפעול).</ref>, כי גבוה מעל גבוה שומר<ref>עפ"י לשון הכתוב {{מקור|(קהלת ה, ז)}}.</ref> ימנעהו {{מקור|(- עלול למנוע אותו)}} מהשלמת רצונו... הלא תראה כי המן מפני בטחו על ידו בבית המלכות, השתדל עִם המלך להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, בעת אשר חשב שהוא יותר נכון להגעת המבוקש, ואמר דבריו גם כן באופן שיתכן לו יותר שישיג המבוקש, והוא הודעתו למלך שמזה העם יתכן שיגיע לו נזק רב ואין בהם תועלת למלך ושבהשחתתם יגיע תועלת רב למלך, - ולא די שלא השיג רצונו אבל היה זה סבה אל שהשחיתו ישראל אותו וכל משפחתו" {{מקור|(התועלת העשרים-וחמישה)}}.
* "להודיע שהוא ראוי לעתות בצרה<ref>עפ"י לשון הכתוב תהלים ט, י; שם י, א.</ref> שיראה האדם עצמו מוכנע מאת השי"ת, ולזה יסבב שיהיה לבו נשבר ונדכה מרוב הצער אשר יצטער מעצמו, כי ברוע פני לב הבשר ייטב לב השכל<ref>כלומר: כשרע לגוף - טוב לשכל.</ref>, עם שזה יהיה סיבה שישוב אל ה' וירחמהו {{מקור|(ישעיהו נה, ז)}}, הלא תראה כי בעת התשובה סדרה התורה שנענה את נפשותינו, והוא בעשור לחדש השביעי {{מקור|(ויקרא טז, כט)}}. ולזאת הסיבה זכר {{מקור|[הכתוב]}} בזה המקום {{מקור|(אסתר ד, א-ג)}} רוב הצטער מרדכי על זאת הצרה ולבושו שק ואפר ושבכל המקומות היו מתאבלים אבל גדול והיו צמים ובוכים וסופדים ולובשים שק ואפר, אולי יחון אותם השי"ת ושב ונחם על הרעה" {{מקור|(התועלת העשרים-ושמונה)}}.
* "להודיע שמי שיפחד מהרע אשר הוא נכון לבוא עליו, ראוי שיקדים התפילה להשי"ת באופן שלם בדרך שיהיה נעזר בו, וישתדל עם זה שיתפללו עליו רבים, כי תפלת הציבור היא יותר נשמעת מתפלת היחיד<ref>ר' ברכות ריש ח., רמב"ם רפ"ח מהל' תפילה, ועוד.</ref>. ולזה תמצא כי כשהוכרחה אסתר להתיר עצמה למות מפני הכנסה אל החצר הפנימית אשר לא כדת בקשה שיצומו בעבורה כל היהודים הנמצאים בשושן שלשת ימים לילה ויום וגם היא ונערותיה הסכימה לצום כן, והסכים מרדכי לעשות כדבריה {{מקור|(אסתר ד, טז-יז)}}, והוא מבואר שזה הצום יהיה בעבורה כשיתפללו להשי"ת שלא יקרנה נזק בזה, ואולם נבחרה התפילה עם הצום, כי בו תכנע הנפש הבהמית ויחלשו תאוותיה הגופיות, ויהיה זה סיבה אל שיהיה לבבם יותר שלם עם השי"ת, ותהיה מפני זה תפילתם יותר נשמעת {{מקור|(התועלת השלושים-וארבעה)}}.
* "להודיע שאע"פ שיראה האדם בגזרה הרעה שאין דרך להשיבה אחור לפי הנהוג, אין ראוי שיקצר מ{{מקור|[ל]}}התפלל להשי"ת ומ{{מקור|[ל]}}השתדל בבטולה לפי מה שאפשר, ולא תרפינה ידו מפני מה שהוא משער בקושי העצום אשר בבטולה.
:הלא תראה כי מרדכי עם היותו יודע כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך אין להשיב {{מקור|(אסתר ח, ח)}}, הנה עם כל זה לא רפו ידיו מ{{מקור|[ל]}}השתדל בביטול זאת הגזרה לפי מה שאפשר, ולזה תמצא שהוא בא בזה האופן בלבוש שק ואפר עד לפני שער המלך {{מקור|(אסתר ד, ב)}} כדי שיתפרסם לכל העבדים אשר שם<ref>ר' אסתר ג, ב-ג: "עבדי המלך אשר בשער המלך".</ref> שכבר נתחדש על מרדכי חידוש גדול, ואולי יהיה זה סיבה שיודע זה לאסתר המלכה, כי החידושים הגדולים הם מגיעים אל הגדולים מפני מנהגם לשאול עליהם, רוצה לומר: כי הם שואלים אם יש שום דבר חידוש.
:והנה היה מרדכי נכבד מאד בעיניהם ולזה היה יושב בשער המלך כמו שקדם {{מקור|(אסתר ב, יט<ref>ור' בערך [[מרדכי היהודי]], וכן לעיל בכותר: "דמויות במגילה".</ref>)}}, וכאשר הגיע מבוקשו שנודע זה לאסתר המלכה, אז השתדל תכלית ההשתדלות עם אסתר המלכה שתבוא לפני המלך לבכות ולהתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה {{מקור|(ר' אסתר ד, ח)}}, ואע"פ שהייתה אסתר בזה בסכנה עצומה - לא נמנע מפני זה מלהביא אותה בכל עוז ...שתעשה זה, לזה הפליג לשלוח לה הדברים הקשים ההם {{מקור|(שם פס' יג-יד)}}, להודיע לה שהיא מוכרחת להביא עצמה בזאת הסכנה כי תחטא להשי"ת חטא עצום אם לא תעשה, ויהיה זה סבה להביא עליה ועל בית אביה האבדון והמוות {{מקור|(התועלת העשרים-ותשעה)}}.
* "להודיע כי אשר יצטרך להשתדל בהשתדלות הכרחי מאד להציל מרע עצום, צריך שתהיה השתדלותו באופן שאיך שימשיך העניין לא יסגור לו שום פתח בהשתדלות ההוא, ואם יכול שיהיה מועיל תועלת מה יעשהו לכל הפתחים אשר למבוקש ההוא, הנה אין ראוי שיקצר. ולזה תמצא כי כשנכנסה אסתר אל החצר הפנימית אשר לא כדת לבשה בגדי מלכות בדרך שתהיה מוצאת חן בעיניו כי זה אחד מהפתחים להצלתה בבואה לפניו ולהיות דבריה נשמעים והנה אחר זה לא בקשה תכף מהמלך הצלת עמה כי אולי המן יהיה מתנגד לה" {{מקור|(התועלת השלושים-וחמישה)}}.
* "להודיע שאשר חננו השי"ת דבר מתיישר להגיע בו טוב, מה ראוי שישתדל בהגעתו בו לעת הצורך, כי עמקו מחשבותיו יתברך, ואולי הוא חננו כדי שישתמש בה בעת הצורך מי שאפשר לו זה. והנה אם לא יעשה כן - הנה יבלבל ה' מחשבותיו והיא לא תצלח, כי לא תקצר ידו מהגעת מה שירצה. ולזה אמר מרדכי לאסתר {{מקור|(אסתר ד, יג-יד)}} לחייב שהוא ראוי עכ"פ שתתיר עצמה להיכנס אל החצר הפנימית לבא אל המלך לבקש מלפניו על עמה, שהוא אפשר שלא הגיע אותה השי"ת למלכות אלא כדי שתהיה לעזר לישראל לעת כזאת" {{מקור|(התועלת השלושים-ושלושה)}}.


=== מצוות, מוסר, מידות טובות והנהגות ישרות ===
ישנם הרבה הוכחות היסטוריות וארכאולוגיות מתקופת הממלכה הפרסית המתאימות עם המתואר במגילה (ואפילו פרטים קטנים שהוזכרו במגילה תואמים למידע ההיסוטרי והמדעי שבדורנו). חלק מהמידע אף נותן פרשנות חדשה לחלק מהמסופר במגילה.
הרלב"ג מונה הנהגות ישרות ומתוקנות שניתן ללמוד מהמסופר על תוצאות מעשיהם דמויות שונות במגילה, מהצלחתם ומכשלונם<ref>מקצת מתועלות אלו {{מקור|(ר' תועלות: ה, יב, יד, יח, ועוד)}}, נלמדו גם מעצם העובדה שיש ללמוד מהנהגת דמויות אלו, ולא רק מתוצאת המעשה, ומ"מ הובאו כאן התועלות שהופקו גם מתוצאות המעשה.</ref>:
* "להודיע לכל איש ואשה להרחיק מידת ה[[גאוה]]. הלא תראה מה שקרה לושתי מצד גאותה שלא רצתה לבא לפני המלך עם הסריסים ההם ששלח להביאה לפניו<ref>כלומר: הרלב"ג {{מקור|(כאן ובפירושו לפס')}} מדייק בלשון הכתוב {{מקור|(אסתר א, יב)}}: "ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך '''אשר ביד הסריסים'''", שסיבת מיאונה היא מפני שדבר נשלח ביד הסריסים הללו, ולא ביד שׂרים נכבדים. ועי' מגילה יב: הסבר אחר לסירוב, אולם אין לו רמז ב[[פשט]] הכתוב, אלא ב[[גזירה שווה]] {{מקור|(רש"י שם)}}.</ref> אם לא יוסיף שלוח שׂרים רבים ונכבדים מהם<ref>עפ"י לשון הכתוב ב[[פרשת בלק]] {{מקור|(במדבר כב, טו)}}.</ref>" {{מקור|(התועלת השִשי)}}.
* "להודיע כי הרודף אחר השררה והכבוד הנה השררה והכבוד בורחים ממנו <ref>עפ"י ערובין יג: ועי' [[מסילת ישרים]] פכ"ב.</ref>. הלא תראה כי המן היה רודף אחר השררה והכבוד, ומפני זה עשה מה שעשה הגיע לו ההפך, והוא שהוצרך לכבד השפלים ממנו, והוא מה שהוכרח לתת מהכבוד למרדכי, והיה זה גם כן סיבה בסוף אל שנטרד מן העולם ומת בתכלית מהגנות והבזיון" {{מקור|(התועלת הארבעים)}}.
* "להודיע שהוא ראוי לנשים שיכנעו לעשות רצון בעליהם, כי הם נבראו לעשות רצון האנשים, כמו שבארנו ב[[פרשת בראשית]]<ref> ר' רלב"ג {{מקור|(באור הפרשה, בראשית ב, טז-יח, בתו"ד)}}: "ולהיות כוונת השי"ת שיהיה השתדלותו בהשלמת השכל האנושי, והם המושכלות אשר ישוב בהם נצחי... ולזה ברא השי"ת את האשה להיות לעזר על האדם בעשותה המלאכות הצריכות לאדם לתיקון גופו ובזה יהיה לו פנאי לעיין במושכלות... ולהעיר ע"ז העניין סיפר ע"ד משל שכבר אמר השי"ת שאיננו טוב באדם שיהיה לבדו, אחר שכבר נברא לזה התכלית שזכר, כי הוא לבדו לא יוכל על זה, בשכבר יצטרך לו חלק גדול מזמנו בתיקון מזונותיו ושאר המלאכות ההכרחיות לו להעמדת גופו, ולזה הסכים השי"ת שיעשה לו עזר כנגדו והוא האשה" ע"ש.</ref>, ולזה סיפר {{מקור|[הכתוב]}} {{מקור|(אסתר א, יג-כב)}} מה שקרה לושתי על אשר לא נכנעה לעשות מצות אחשורוש בעלה ותכלית הקושי שהיה בזה העניין בעיני כל שׂרי המלך, להתפרסם העניין שזה הוא מחויב לכל הנשים" {{מקור|(התועלת החמישי)}}.
* "שראוי להודיע לאדם שיחמול על קרוביו ויקרבם אליו בעת הצורך<ref>והשווה לתועלת הארבעים-וחמישה, להלן.</ref>. הלא תראה כי מפני שקרא מרדכי את אסתר בת דודו וגדלה בביתו היה זה סיבה להביא ישועה לישראל, כי מפני שהוא גדלה כאב הייתה שומעת למצותו גם אחרי היות לה המלוכה, ומזה נתיישר בעיני השי"ת להביא הישועה לישראל על ידה<ref>כאן מחדש הרלב"ג שהגאולה באה דוקא ע"י אסתר בזכות הקשבתה למרדכי.</ref>" {{מקור|(התועלת השנים-עשר)}}.
* "להודיע תכלית ה[[ענוה]] שהייתה באסתר, עד שעם ראותה עצמה עולה למעלת המלוכה הייתה נכנעת למצות מרדכי וגם אחרי היותה מלכה, עד שהקל בה מרדכי ושלח לה מאמר קשה מאוד, לא התפעלה מזה כלל והוא מה ששלח לאמור לה: אל תדמי בנפשך להִמָלט בית המלך מכל היהודים, כי אם החרש תחרישי בעת הזאת - רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו... {{מקור|(אסתר ד, יג-יד)}}, כאלו תהיה זאת עדות שהענוה תשים בעליה בשררה והתנשאות וה[[גאוה]] תשפיל בעליה ותסיר רוממותו והתנשאותו ולזה סרה המלוכה מושתי לגאותה ונִתנה לאסתר לענותה ושפלותה" {{מקור|(התועלת הארבעה עשר)}}.
* "להודיע שראוי לכל אדם להשתדל בשלום המלך שהוא תחתיו, ו{{מקור|[אפילו]}} אם אינו מאומתו, כי בסבת המלך תתקיים המדינה<ref>כדברי רבי חנינא סגן הכהנים {{מקור|(אבות ג, ב)}}: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו".</ref>, עִם {{מקור|(- ובפרט)}} שכבר יתכן שיגיע לו מזה גמול טוב מהמלך. ולזה תמצא שגלה מרדכי על דבר בגתנא ותרש תכף שנגלה לו זה, לשמור המלך מ{{מקור|[כך]}} שייפול במה שהשתדלו לעשות כנגדו, והגיע לו ולישראל מפני זה מהתועלת מה שנזכר בזאת המגלה" {{מקור|(התועלת השמונה-עשר)}}.
:בדומה לזה<ref>שתי תועלויות אלו נוגעות לשמירה על שלטון המלך. ולעניין ההקשבה למצוותיו - ר' להלן תועלת עשרים-וארבעה.</ref>: "להודיע שאין ראוי לשום אדם לעשות דבר כנגד המלכות, כי כל דבר לא יכחד מן המלך ויהיה זה סיבה להביא עליו עונש נפלא {{מקור|(- בלתי מצוי)}}. הלא תראה מה שקרה לבגתנא ותרש שבקשו לשלוח יד במלך אחשורוש" {{מקור|(התועלת העשרים)}}.
* "להעיד שראוי לכל אדם שיהיה דורש טוב לעמו לפי מה שאפשר<ref>והשווה [[שערי תשובה]] ל[[רבנו יונה]] {{מקור|(שער ג סי' יג)}}: "...כי חייב אדם לטרוח בדרישת טוב לעמו ולשקוד בעמל נפשו על תקנת חברו אם דל ואם עשיר, וזאת מן החמורות ומן העקרים הנדרשים מן האדם..." ע"ש.</ref>, ושישתדל שיהיה נאהב ורצוי להם בכל עוז. הלא תראה עוצם גדולת מרדכי בעבור היותו דורש טוב לעמו עד שכבר הסיר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ונתנה לו, והנה באר זה בסוף המגלה הזאת באור יותר שלם במה שנאמר {{מקור|(אסתר י, ג)}}: כי מרדכי היהודי משנה למלך וגו', כאלו באר שם כי סיבת גדלו עם המלך וליהודים הייתה היותו רצוי לרוב אחיו והיותו דורש טוב לעמו ומפני טוב עניינו הייתה גדולתו נוספת תמיד כאֳמרו כי האיש מרדכי הולך וגדול" {{מקור|(התועלת הארבעים-וארבעה)}}.
 
 
 
בנוסף, ניתן להפיק לקחי מוסר מההנהגות הטובות של מרדכי ואסתר ודמויות נוספות במגילה<ref>הרלב"ג לומד דברים נכוחים גם ממעשיהם של אחשורוש והמן, הן בבחינת "שמע האמת ממי שאמרה" {{מקור|(עי' הקדמה לשמונה פרקים לרמב"ם)}}, והן מפני שהדברים סופרו במגילה ללמדנו.</ref>:
* "שראוי לשמוח בטוב בהמצאו, כאמור {{מקור|(קהלת ז, יד)}}: 'ביום טובה היה בטוב', ולזה סיפר {{מקור|[הכתוב]}} {{מקור|(אסתר א, ד-ה)}} שבהראות המלך רוב עושר כבוד מלכותו ויקר תפארת גדולתו עשה זה המשתה הגדול לכל שריו ועבדיו ולכל העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד קטן שבעת ימים" {{מקור|(התועלת הראשון)}}.
* "להודיע שראוי לכל אדם שיועיל לקרוביו לפי מה שאפשר, וכ"ש כאשר גמלוהו טוב. הלא תראה כי אסתר המלכה מהרה להודיע למלך קורבת מרדכי לה להועיל לו ושמה אותו על פקודת בית המן לזאת הסבה ג"כ" {{מקור|(התועלת הארבעים-וחמישה)}}.
* "להודיע שאשר הוא תחת אחר {{מקור|(- הכפוף לאחר)}}, ראוי שישמור, כשיועיל לקרוביו, שיעשה זה באופן שלא ישיגהו בו גנות מאשר הוא תחתיו {{מקור|(- כפוף אליו)}}. הלא תראה כי אסתר לא רצתה לשים את מרדכי על פקודת בית המן, כי אם אחר ששמהו המלך על פקודת כל מלכותו במה שנתן לו טבעתו לחתום מה שירצה בשם המלך, כי אלו שמתהו בזה הפקידות קודם זה - אפשר שישׂיגנה חשד מאת המלך שתתן נכסי המלכות לקרוביה, אך עתה לא היה מקום למלך לגנותה על זה..." {{מקור|(התועלת הארבעים-ושִשה)}}.
* "שאין ראוי בסעודה שיקראו האנשים לאכול ממנה שיטילו [[קנאה]] בסעודה, אך שיכבדו זה כזה. ולזה תמצא שספר {{מקור|[הכתוב]}} {{מקור|(אסתר א, ה-ח)}} במשתה שעשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן מקטן ועד גדול - שכבר יכבד המלך זה כזה, ולזה הביאם יחד בזה המקום שהיה בתכלית מהכבוד והגדולה והיו לכולם מטות זהב וכסף והיו שותים כולם בכלי זהב ויין המלבות והיו עושים הממונים על הסעודה כרצון איש ואיש כקטן כגדול" {{מקור|(התועלת השני)}}.
* "להודיע שהוא ראוי במשתה שישתדלו המשרתים שלא יצטרך לאחד מאנשי הסעודה לשאול {{מקור|(- לבקש)}} דבר יצטרך להם כי אולי יבושו מלשאול זה, ויהיה זה סבה שתכבד עליהם ההטבה אשר ייטיב להם בעל הסעודה. ולזה זכר {{מקור|[הכתוב]}} {{מקור|(אסתר א, ח)}} כי השתיה הייתה כדת כל איש, אין אונס יביאהו לשנות מנהגו ורצונו, כי הכל היה מוכן לפניהם, והמים למזוג היין לכל אחד לפי מנהגו" {{מקור|(התועלת השלישי)}}.
* "שראוי<ref>צ"ע מדוע הרלב"ג רואה זאת רק כמידה נכונה ולא כאיסור הלכתי {{מקור|(עי' אג"מ או"ח ח"א רס"י מא, ועוד)}}, ואולי כוונתו לומר שמלבד החיוב ההלכתי יש בזה ג"כ מידה ישרה ונכונה {{מקור|(ועי' שיחות הרצי"ה, סדרה ב, פר' קדושים - מובא בס' גן נעול להרב שלמה אבינר שליט"א, עמ' 12 ואילך)}}, וזה ניתן ללמוד מושתי שודאי לא הקפידה על החיובים ההלכתיים. '''אולם''' הלשון "ראוי" משמשת אצל הראשונים במשמעות של מחוייב {{מקור|(פירוש המילות הזרות ל}}[[רבי שמואל אבן תיבון]] {{מקור|זצ"ל, אות ר' - ראוי, ואות א' - אפשרי; וכ"ה בחובות הלבבות בכ"מ ועוד)}}.</ref> בקבוצים שתהיינה הנשים לבד והאנשים לבד, כי אם יהיו מעורבים יהיה זה סיבה להרבות זימה, וכל שכן במשתה היין<ref>מידה ישרה זו איננה מעשית אצל עם ישראל, שכן אסור לאשה לשתות יין {{מקור|(עי' שער הציון סי' קצט אות ו, וכן בספר "דיני פורים וארבע פרשיות", הוצאת "דגל ההלכה", ירושלים תש"ס, עמ' קל סע' ה וש"נ)}}, יותר מכוס אחת {{מקור|(עי' כתובות סה.)}}.</ref>, עם {{מקור|(- ואפילו)}} שזה יהיה סיבה למנוע מהנשים השגת רצונן במשתה ההוא מהאכילה והשתיה כי יבושו מן האנשים. ולזה זכר {{מקור|[הכתוב]}} {{מקור|(אסתר א, ט)}} כי ושתי המלכה עשתה משתה נשים באופן שיהיו האנשים לבד והנשים לבד<ref>צ"ע דהלא במשתה אחשורוש היה זנות ופריצות גדולה {{מקור|(עי' אסתר רבה פר' ז אות יח/יד)}}, וושתי עצמה הייתה פרוצה מאוד {{מקור|(עי' מגילה יב:)}}, והטעם שלא באה למשתה אחשורוש כשקרא לה {{מקור|(אסתר א, יב)}}, היא מפני שהמלך שלח לה את הוראתו ע"י סריסים ולא ע"י שׂרים נכבדים {{מקור|(רלב"ג שם, וכן בתועלת השִשי - מובא בפנים)}}, ולא מפני חוסר ה[[צניעות]] שבדבר, {{מקור|והטעם שעשתה משתה לנשים בלבד - עי' במלבי"ם שם, וכן לעיל בכותר: "מאבקי השליטה בממלכה"}}, וצ"ע.</ref>" {{מקור|(התועלת הרביעי)}}.
* "שראוי לאדם שיקל {{מקור|(כלומר שיקטן בעיניו)}} בגנות מעט אשר הוא דרך להגיע תועלת מרובה. ולזה תמצא שלא הרחיק מרדכי היות אסתר נלקחת למלך מצד רוב התועלת שהיה נכון שיגיע לישראל על ידה מצד מה שהיו בו ישראל אז מן השפלות. ולזה צווה אותה שלא תגיד את עמה ואת מולדתה {{מקור|(אסתר ב, כ)}}, פן יהיה זה סבה אל שירחיק המלך נתינת המלוכה לה, עִם {{מקור|(- ובפרט)}} שכבר ישאר לה הגנות בעצמה והוא היותה [[פילגש]] המלך, והנה היה יותר נבחר שתהיה מלכה משתהיה פילגש<ref>כלומר: מרדכי מזהיר את אסתר שלא לגלות את עמה ומולדתה, ע"מ שהיא תישאר מלכה, וכך תהיה תועלת כפולה: (א) היא תוכל לסייע לישראל, (ב) היא לא תהיה פילגש.</ref>" {{מקור|( התועלת החמשה-עשר)}}.
* "להודיע שהמטיב על דרך ה[[אהבה]] והכבוד - ראוי שישתדל שידע מקבל הטובה שהוא הטיב לו<ref>וכעי"ז אמר [[רב]] {{מקור|(שבת י:)}}: "הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו" ע"ש.</ref>, כי בזה יתבאר למטיב שהוא הטיב לו מצד אהבתו אותו לא על צד הקרי והדבר הבלתי מכוון, ותתחזק מפני זה האהבה יותר ביניהם, ובזה גם כן יתיישר-אל שישולם לו גמול על זה. ולזה תמצא שהודיע מרדכי לאסתר<ref>כלומר: הסיבה שמרדכי אמר זאת דוקא לאסתר ולא לגורמים אחרים בחצר המלך, היא כדי שתגיד זאת למלך בשמו.</ref> אשר בקשו בגתנא ותרש לשלוח יד במלך אחשורוש כדי שתגיד לו העניין הזה בשמו ויהיה שמור לו הגמול על זה לעת הצורך" {{מקור|( התועלת התשעה-עשר)}}.
* "להודיע שאין ראוי לאדם לנטות ממצות המלך אם לא יהיה בשמירת מצותו נטיה ממצוות ה' יתברך, שהוא מלך מלכי המלכים. כי כשגנו עבדי המלך את מרדכי ואמרו לו {{מקור|(אסתר ג, ג-ד)}}: מדוע אתה עובר את מצות המלך? התנצל להם במה שהודיעם שהוא יהודי והוא מוזהר מה' יתברך שלא יכרע וישתחוה לזולתו על דרך נתינת האלהות לו, ולולא שהיה מבואר כי בדבר הזה לא יחויב ההמשך למצות המלך<ref>כדברי הרמב"ם {{מקור|(פ"ג מהל' מלכים ה"ט)}}. ור' ב[[מדרש]] {{מקור|(במדבר רבה פר' טו סי' יד, וכעי"ז במדרש תהלים כח, ב)}}: "...מלך אתה עלינו למסים ולארנונית אבל לעבוד עבודת כוכבים, נבוכדנצר, את וכלב שוים".</ref> לא היה די לו בזה ההתנצלות<ref>משמע מדבריו שיש כאן שני לימודים: (א) שאין להקשיב למלך בדבר הסותר את מצוות ה', (ב) שבכל שאר הדברים מחוייב להקשיב למלך.</ref>" {{מקור|(התועלת העשרים-וארבעה)}}.
* "להודיע שאין ראוי לאדם בשום פנים לכרוע ולהשתחוות על צד האלהות זולתי להשי"ת ואף על פי שיביאהו לזה יראת המלכות. הלא תראה כי מרדכי, עִם היותו משער מה שהיה מהסכנה לו מפני היותו בלתי כורע ומשתחוה להמן, הנה לא הסכים לכרוע ולהשתחוות לו {{מקור|(התועלת העשרים-ושלושה)}}.
* "להודיע שראוי לכל אדם שישלם גמול למטיבים לו. הלא תראה כי תכף ששמע המלך מה שסבב בו מרדכי הצלתו שאל אם שולם למרדכי גמול על זה {{מקור|(אסתר ו, ג)}}. וזה ממה שהורה שכבר היה ראוי לו עכ"פ לשלם לו גמול על מה שהטיב לו ולואת הסבה שאל להמן מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו {{מקור|(התועלת השלשים-וששה)}}.
* "להודיע שראוי לאדם לחקור בעניינים המתחדשים לפי מה שאפשר<ref>ור' בתועלת העשרים-ואחד (- הוצמדה לזו, מפני הקשר הענייני ביניהן).</ref>, כדי שייקח עצה לפי היכולת על מה שראה מהם מתחדש כנגדו. הלא תראה כי מרדכי מפני מנהגו לחקור במתחדש בבית המלך ידע תכף כל הנעשה בסבותיו, וזה היה סיבה אל שהשתדל בזריזות לקחת העצה הראויה בזה הרע שדמה המן לעשות לכל ישראל" {{מקור|( התועלת העשרים-ושִבעה)}}.
* "להודיע שראוי לאדם לזכור החסדים הנעשים לו תמיד כדי שיתיישר להשיב גמול עליהם<ref>כלומר: לא רק שישלם גמור למיטיביו, אלא יזכור הטובות שעושים לו, כדי שיוכל לשלם הגמול{{מקור|. (ואף שזהו חידוש יותר, כתבו רבנו קודם, עפ"י דרכו לסדר הדברים עפ"י סדר המגילה, ואנו הקדמנו את המאוחר, לפי הסידור הענייני וכנ"ל)}}.</ref>. גם ראוי לו לזכור כל הקורות המתחדשות<ref>ור' להלן התועלת העשרים-ושִבעה (- התועלת הקודמת).</ref>, כי מהם ילמד האדם דעת בראותו איזה תכלית נתחדש מכל התחלה והתחלה שבדברים ההם. ולזה תמצא שזכר שמה שגלה מרדכי מדבר בגתנא ותרש נכתב בספר דברי הימים לפני המלך {{מקור|(אסתר ב, כג)}}, ושם היו גם כן כתובים המקרים המתחדשים<ref>כלומר: היה למלך ספר שבו היו כותבים את המקרים המתחדשים, ע"מ לבחון את ההתפתחויות שיצאו מהן {{מקור|(ר' אסתר י, ב)}}, ומזה ניתן להפיק לקח לזכור את ההיסטוריה. '''במקרה שלפנינו''', רשמו את סיפור מרדכי (שהלשין על בגתן ותרש) ע"מ להיטיב לו, ומזה ניתן ללמוד '''תועלת נוספת''' שראוי לאדם לזכור מי היטיב לו, ע"מ לגמול לו טובה בחזרה.</ref>, ולזה היה נקרא: 'ספר דברי הימים' או 'ספר הזכרונות' {{מקור|(אסתר ו, א)}}" {{מקור|(התועלת העשרים-ואחד)}}.
* "להודיע כי גם בעתים אשר לאדם אימת-מוות אין ראוי לו שיסבב מיתתו וימהרנה, כי אולי לא תקום הרעה ולא תהיה. ולזה תמצא שאף על פי שהיה על אסתר אימת-מוות מעמה, אמנם לא הייתה מסכמת להיכנס אל החצר לבא אל המלך ולהתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה, אם לא תקרא לבא לפניו {{מקור|(אסתר ד, ח-יא)}}, עד שבא אליה דבר מרדכי {{מקור|(שם פס' יג-יד)}} שהיא תחטא לה' אם תמאן לבא לפניו על זה ותסבב אִבוּדָה ואבוד בית אביה" {{מקור|(התועלת השלשים-ואחד)}}.
* "להודיע שאף על פי שהיה רשות לישראל לבוז שלל אויביהם<ref>והסיבה ש"הייתה הסכמת מרדכי ואסתר לתת להם רשות על זה, כדי למלטם מחשד הלקיחה מהשלל אשר היה ראוי שיהיה למלך" {{מקור|(מתוך החלק המדולק בסוף התועלת)}}.</ref>, הנה הסכימו כולם בעריהם שלא לשלוח יד בביזה<ref>נראה שכוונת הרלב"ג לומר: וכך ראוי לנהוג במצבים דומים (לא לקחת ממון, כדי למנוע חשד).</ref> {{מקור|(אסתר ט, טז)}}, כי כן היה ראוי, כדי שלא יחשבו עליהם שבעבור חמדת הממון עשו זה..." {{מקור|(התועלת הארבעים-ותשעה)}}.
* "להודיע שאין ראוי לאדם שייקח ממה שיתיר האדון לתת לו מה שיכבד על האדון לתיתו. הלא תראה כי המן כשנשאל מהמלך {{מקור|(אסתר ו, ו)}}: מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו? הקשה לשאול באופן שנתפעל מזה המלך לשערו כי המן היה חושב שישאלהו המלך זה מפני חפצו ביקר המן {{מקור|(שם)}}, ולזה שאל מהכבוד מה ששאל בדרך שלא יחסר לו רק הכסא<ref>עפ"י בראשית מא, מ: "רק הכסא אגדל ממך".</ref>, כי שאל לבישת לבוש מלכות אשר לבש בו המלך - והוא הלבוש שלבש בעת המלכו, והרכיבה על הסוס אשר רכב עליו המלך, וכתר המלכות אשר נִתן בראשו, ושיהיה נתון הלבוש והסוס על יד איש משרי המלך הפרתמים {{מקור|(שם פס' ז-ט)}}, ועוד לו אך המלוכה... והנה לזאת הסבה התפעל המלך כנגדו ואמר לו בלשון קינטור שיעשה זה למרדכי היהודי ואל יפל דבר {{מקור|(שם פס' י)}}.
:וזה גם כן הייתה סיבת שנקרא לבא אל משתה אסתר בדרך קינטור והוא אמרו: מהרו את המן לבא אל משתה אסתר<ref>נראה שט"ס נפל בדבריו, וצ"ל: "וְסָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ הִגִּיעוּ וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשְׂתָה אֶסְתֵּר" {{מקור|(אסתר ו, יד), שהרי אין כוונתו לפסוק (אסתר ה, ה): "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַהֲרוּ אֶת הָמָן לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר אֶסְתֵּר"}}.</ref>. מצורף לזה מה שלבש המלך מהקנאה כנגדו<ref>כפי הנראה, כוונתו לדברי הגמ' {{מקור|(מגילה טו: המובא בפי' רש"י אסתר ה, ד)}}.</ref> על דבר שאלת אסתר פעמיים {{מקור|(אסתר ה, ד-ח)}} שיבוא המלך והמן אל המשתה אשר תכין להם... {{מקור|(התועלת השלושים-ושבעה)}}.
* "להודיע שראוי למלך לעשות דבריו בעצה נכונה לפי מה שאפשר, ואפילו בתוך ה[[כעס]] הנפלא {{מקור|(- היוצא מגדר הרגיל<ref>עפ"י מילון אבן-שושן.</ref>)}}. הלא תראה כי אחשורוש, עם רוב חמתו על דבר ושתי, לא רצה לעשות דבר אם לא בעצה נכונה על יד היועצים הראויים, וזכר {{מקור|[הכתוב]}} {{מקור|(אסתר א, יג)}} עִם זה שמנהגו היה בכל דבריו להתייעץ עם יודעי דת ודין ועמהם נתייעץ בזה הענין והיו עם זה יודעי העתים כדי שיעמדו כפי מה שאפשר להם על הראוי להיות ממערכת הכוכבים<ref>מכאן משמע ששיטת הרלב"ג כדעת הראשונים שיש מידה של אמת ב[[אסטרולוגיה]].</ref> במה שתשאל העצה מהם, כי לפי העניין ההוא יתחכמו בעצתם שתהיה באופן שיתכן שתגיע לפועל. והנה תמורת החכמים יודעי העתים היו לישראל [[אורים ותומים]] שהייתה ההודעה המגעת מהם בתכלית האמת..." {{מקור|(התועלת השביעי)}}.
 
=== התנהלות נבונה, כדאית ומשתלמת ===
בין הלקחים שניתן להפיק, ניתן לקבל כללים להתנהלות נכונה ויעילה, שסיכויי ההצלחה שלה רבים יותר.
* "להודיע שראוי לעשות הדברים בעתם הראוי להם ובאופן הראוי. הלא תראה כי אסתר מפני שהמתינה לבקש בקשתה אל העת הראוי השיגה מבוקשה מהמלך, ואולם היה זה העת אז הראוי כי נבאש המן בעיני המלך, וקנא בו על רוב השררה שהיה נוטל לעצמו במה ששאל לו המלך מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו {{מקור|(אסתר ו, ו-י)}}, מצורף לזה מה שנתקנא בו מפני הַכירו מדברי אסתר שהמן היה נוטל לעצמו יותר ממה שהיה מהכח אל המלך, עד שהוכרחה אסתר לתת לו מהכבוד הרבה כדי שתשיג מבוקשה מהמלך אשר נתרצה המלך לתִתו לה, כאֳמרו {{מקור|(אסתר ה, ו; שם ז, ב)}}: עד חצי המלכות ותעש, כאלו העירה בזה שלא עשה דבר כשנתרצה המלך בזה אם לא יתרצה בזה המן.
:וכאשר היה זה הראוי, כמו שזכרנו, סדרה דבריה באופן הראוי. והוא שכבר שאלה מהמלך מה שלא יתכן להמן לחלוק עליו והוא אֳמרה {{מקור|(אסתר ז, ג)}}: תנתן לי נפשי בשאלתי, - כי המן רואה עוצם אהבת המלך אותה עד שכבר אמר לה שמה שתבקש עד חצי המלכות ותעש, והמשיכה לזה כלל בקשתה והיא אמרה {{מקור|(שם)}}: ועמי בבקשתי.
:ואחר זה בארה דבריה באופן שהיה מהפיוס למלך מה שלא יעלם והוא אֳמרה {{מקור|(שם פס' ד)}}: שאלו נמכרנו לעבדים ולשפחות שתקה, כי מפני תועלת המלך יקל לה לסבול היא ועמה זה הצר והמצוק, אך הם נמכרו להשמיד להרוג ולאבד. וכאלו אמרה בזה שאם ירצה המלך שימכרו לעבדים ולשפחות כדי שישיג תועלת רב מזאת האומה לא תחוש על זה, והוא מבואר שבזה האופן יגיע למלך מהתועלת מזאת יותר ממה שאמר המן וכאלו היה זה דרך להשיג קצת מבוקשה אשר הוא דרך להשגתה כולו בסוף, וזה כי מי שצריך לשאול דבר גדול ראוי שישאל אותו בהדרגה כשישאל תחלה קצת דֳרשו ועוד לא יסור מדרגה אחר מדרגה עד שישיג המבוקש... וכן אסתר לא שאלה תחלה אלא שלא ימותו היא ועמה אבל אם ירצה המלך יהיו נמכרים לעבדים ולשפחות. ובטחה אסתר שאחר זה תבטל זאת הגזרה בהדרגה.
:והיה גם כן מה שאמרה למלך בשאלו {{מקור|(שם פס' ה)}}: מי הוא זה ואיזה הוא, באופן יתבאר ממנו שלא עשה זה המן לאהבתו של מלך, אבל עשה זה בעבור שנאתו העם, ובארה גם כן שנאתו אותם הוא מצד רוע תכונתו לא מצד עשותם נגדו דבר יהיה ראוי לו לשנוא אותם עליו, וזה הוא שאמרה {{מקור|(שם פס' ו)}}: איש צר ואויב המן הרע הזה" {{מקור|(התועלת הארבעים-ואחד)}}.
* "להודיע שכאשר יבקש דבר מהמלכות והשיג קצת מבוקשו, אין ראוי שימהר לבקש הנשאר עד עת ראוי ואופן ראוי, כי אולי יכעס המלך עליו אם יכביד לשאול ממנו כל זה יחד, כל שכן בראותו שהשיג למלך ההוא מן הכעס הפעלות רב דבר בקשתו, כי הוא צריך שימתין שישקוט חמת המלך ואז ימצא מקום לבקש השאר. ולזה תמצא כי כשנתלה המן והיה בזה קצת קורת רוח לאסתר ולמרדכי לא החזיקה אסתר בבקשתה שאמרה {{מקור|(אסתר ז, ג)}}: "תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי" עד שעברו כמו שני חדשים או יותר, ו{{מקור|[רק]}} אז מהרה והתירה עצמה למיתה, בראותה כי לא נקראת לבא לפני המלך, ליראתה שמא יעבור העת ולא יוכן לה דבר הצלתה היהודים בכל המלכות לגודל המלכות ההוא.
:והנה אף על פי שנתבאר לה בהתחלה שלא ישר הדבר שעשה המן בעיני המלך, שבה להזכיר עתה שאם הוא טוב בעיני המלך וכשר הדבר בעיניו ותהיה אסתר מוצאת חן בעיני המלך וטובה בעיניו יכתב להשיב מחשבת המן {{מקור|(אסתר ח, ה)}}, כי רצון המלך יתכן שישתנה.
:ולא הזכירה בדבריה אלה שיהיה פחדה עליה - כי אולי יאמר לה המלך שאין ראוי שתפחד מזה או אולי ייתן לה מה שתשמר היא בו ותמנע מפני זה בקשתה על עמה ולזה הזכירה עוצם צרתה אם יאבדו עמה ומולדתה שלא תמלט מזה אלא כשיילקח דרך על הצלתם" {{מקור|(התועלת הארבעים-ושבעה)}}.
* "להודיע שכאשר ירצה מזולתו שיעשה פועל-מה בעת מוגבל – ראוי שימהר להודיעו הפועל ההוא קודם הזמן ההוא זמן רב יתכן לו בו להשתדל בהמצאת הכלים אשר ישלם בהם הפועל ההוא באופן שלם. ולזה תמצא כי שלחו מרדכי ואסתר הספרים השניים אשר השיבו בהם מחשבת המן באופן שכבר קדם ביד הרצים בסוסים למהר להודיע ליהודים זה קודם העת ההיא {{מקור|(אסתר ח, ט-י)}}, כדי שישתדלו היהודים שיהיו להם כלי מלחמה ראויים לזה התכלית ויחנכו עצמם בזה קודם בא העת ההיא באופן שיהיו עתידים ליום הזה להינקם מאויביהם<ref>יתכן לתת הסבר נוסף לצעד זה של מרדכי ואסתר: הגויים היו מצערים את ישראל, עוד בטרם בא מועד הגזירה, מפני שרואים שכך נוטה רצון המלך {{מקור|(ור' להלן בסוף התועלת, וכן לעיל התועלת העשירי)}}, ולכך הוצרכו להראות לכולם שהאינטרפטציה של אחשורוש שונתה {{מקור|(ור' לעיל בכותר המשנה: "גמול מרדכי על הצלת אחשורוש מבגתן ותרש)}}.</ref> {{מקור|(שם פס' יג)}}.
:וידמה <ref>בפסקה זו נותן הרלב"ג הסבר לעניין הספרים וסגנונם.</ref> {{מקור|(- ונראה)}} שלמעט אויביהם בא בספרים ההם מה שעשה המלך אחשורוש להמן על אשר שלח ידו ביהודים, עִם שזה היה ראוי כדי שלא יחשבו המלך ההוא למשוגע. והנה היה עניין הספרים ההם לפי מה שאחשוב לפי מה שאומר והוא שהם כתבו בשם המלך כי הוא נתן טבעתו להמן ושלח בשמו להשמיד את כל היהודים מפני שנאתו אותם {{מקור|(אסתר ג, י-יג)}}, וכאשר נודע זה למלך תלה אותו על העץ על אשר שלח ידו ביהודים {{מקור|(אסתר ז, ט)}}, ולפי שהכתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך אין להשיב {{מקור|(אסתר ח, ח)}}, נתן המלך רשות ליהודים להקהל בעריהם ולעמוד על נפשם ולהשמיד ולהרוג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם ושללם לבוז {{מקור|(שם פס' יא)}}. והוא מבואר שהוא ראוי שיהיו הספרים לפי זאת הצוואה כדי שלא ישיג המלך גנות מזה, עם שזה כלי למעט שונאי ישראל בראותם כי המלך אוהב אותם {{מקור|(- את היהודים)}} ותלה גדוליהם {{מקור|(- של שונאי היהודים)}} על אשר שלחו ידם ביהודים לאבדם ולזאת הסיבה תמצא שבמקום אשר דבר המלך ודתו מגיע היו רבים מעמי הארץ מתיהדים, כי נפל פחד היהודים עליהם {{מקור|(שם פס' יז)}}, מפני ידיעת אהבת המלך את היהודים וזה גם כן היה סבה שכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות אשר למלך היו מנשאים את היהודים וזה כלו היה סבה למעט שונאי ישראל כמו שזכרנו" {{מקור|(התועלת הארבעים-ושמונה)}}.
 
 
=== עצות למתייעצים ===
בין התובנות להתנהלות נכונה, ניתן למנות גם סדרת כללים לקבלת עצה נכונה:
* "להודיע כי כשישאל עצה מרבים גדולים קצתם מקצתם - ראוי<ref>עפ"י ה[[הלכה]], ב[[דיני נפשות]] מתחילים מהקטן וב[[דיני ממונות]] אפשר להתחיל מהגדול {{מקור|(סנהדרין לב. וגיטין נט.)}}, וכ"ז משורת הדין {{מקור|(- שאין חיוב)}}, אך ראוי להתחיל מהצד גם בדיני ממונות {{מקור|(לחם משנה פי"א מהל' סנהדרין ה"ו)}}, ושאלת עצה דומה בזה לדיני ממונות, שאין חיוב להתחיל מהקטן, אך ראוי לעשות כן.</ref> שיגיד הקטן מהם עצתו בתחילה לפי מה שנראה בעיניו, כי אם מתחילים מהגדול תחלה יהיה סבה אל שימשכו לעצתו הבאים אחריו לגודל מעלתו אצלם או כדי לכבדו או מפני היותם יראים מלחלוק עמו, ויהיה זה סיבה {{מקור|(- גורם)}} אל שלא תהיה שם עצה כי אם מאחד מהם. ולזה תמצא שזכר {{מקור|[הכתוב]}} {{מקור|(אסתר א, יד-כא)}} כי אנשי העצה היו: כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן, והקטן מהם שהוא ממוכן הוא אשר פתח בנתינת העצה תחלה ואליו הסכימו המלך והשרים" {{מקור|(התועלת השמיני)}}.
* "להודיע שראוי לאדם כשיצטרך לעצה שלא יקצר משאלתו העצה לכל מי שיש לו מבוא בנתינת עצה בזה, כי זה יהיה סבה אל שתגיע לו העצה הנכונה בזה. הלא תראה כי המן לא הסתפק בשאלתו העצה כשהיו שם כל אוהביו וחכמיו אם לא תהיה שם זרש אשתו" {{מקור|(התועלת השלשים-ותשעה)}}.
* "להודיע שראוי למי שירצה לבקש עצה בדבר מה מזולתו, להודיע כל המקרים והמִשגים אשר בדבר ההוא וסבותיו, כי בזה תתיישר העצה יותר.
:ולזה סיפר {{מקור|[הכתוב]}} {{מקור|(אסתר ד, ז-ח)}} ששלח מרדכי להגיד לאסתר את '''כל''' אשר קרה עם המן ושהיה סיבה אל שהתפעל המן ממנו ודמה מפני זה להשמיד את כל היהודים, וגם הודיע לה מה שהיה סיבה אל שירצה המלך לעשות כדבר המן, והוא מה שאמר המן לשקול עשרת אלפים ככר כסף להביא אל גנזי המלך, ושלח לה עם זה העתקת האגרות אשר שלח המן על דבר היהודים, - כי בידיעתה כל זה תתיישר יותר ללקיחת העצה על זה העניין.
:וזה כי מפני ידיעתה על מה התפעל המן זה ההפעלות תתיישר בקלות לפייסו כשתודיע לו כי מצד דתו היה מוכרח מרדכי על זהי ובמעט דברים שתבקש ממנו שיתקיים עם מרדכי יספיק. וגם כן הנה מפני ידיעתה שהמן סבב זה תתיישר להשתדל עמו להשיב אחור אשר הרע לפי היכולת או תסבב להבאיש ריחו לפני המלך בהודיעה למלך על מה ועל מה סבב המן זה ושלא עשה זה לתועלת המלך כמו שהביא המלך לחשוב זה או בעניינים אחרים גם כן תוכל להבאיש לפי מה שתראה שיאות לה זה בו.
:ומפני ידיעתה התועלת שאמר המן להגיע אל המלך בזה תתיישר לבטל זאת הגזרה כשתשתדל להביא למלך מהתועלת בביטול זאת הגזרה יותר ממה שיגיע לו מהתועלת בחידושה או בשאר מה שידמה לזה ממה שיתכן לה שתנִיא בו לבב המלך מעשות זה הפועַל המגונה בעבור התועלת הזה ומפני ידיעתה תוכן הגזרה תתיישר לה יותר ההשתדלות בהסרת הגעת ההיזק ממנה" {{מקור|(התועלת השלושים)}}.
 
 
=== מעלת ישראל ===
מלבד ההשגחה המיוחדת המלווה את עם ישראל<ref>ראה לעיל בכותר: "השגחה מיוחדת על עם ישראל".</ref>, מתבררות במגילה נקודות נוספות במעלתן ו[[סגולת ישראל|סגולתם]] המיוחדת של ישראל:
* "להודיע שכל מי שאפשר לו לבקש רחמים על ישראל ואינו מבקש הנה עליו תשוב קללת ה[[עונש]] והשי"ת ימציא סיבות להצלתם ממקום אחר, בעבור בריתו עם האבות. ולזה אמר מרדכי להשיב אל אסתר {{מקור|(אסתר ד, יג-יד)}}: אל תדמי בנפשך וגו' כי אם החרש תחרישי וגו' " {{מקור |(התועלת השלושים-ושנים)}}.
* "להודיע עוצם החכמה שהייתה באומתנו אז, ולזה תמצא כי מרדכי שהיה מן החרש והמסגר אשר הגלו עם יכניה {{מקור|(ר' אסתר ב, ו, ומלכים ב כד, יד)}}, היה לחכמתו מהשופטים היושבים בשער המלך {{מקור|(אסתר ב, יט-כא)}}, ולחכמתו גם כן נגלה לו מה שבקשו בגתנא ותרש לשלוח יד במלך אחשורוש {{מקור|(שם פס' כב)}}" {{מקור|( התועלת השִבעה-עשר)}}.
& חובת היחיד למסור את נפשו אם הייעוד והעתיד של [[כלל ישראל]] בסכנה {{מקור|(}}[http://ravtzair.blogspot.com/2010/02/blog-post_8337.html דברי] [[הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק|הגרי"ד סולובייצ'יק]] {{מקור|זצ"ל)}}.
 
=== לקחים נוספים ===
* "התועלת החמשים ואחד - הוא במצות אשר הם מדבריהם ז"ל, הנה מה שתקנו מרדכי ואסתר וקבלוהו עליהם כל הדור ההוא עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם {{מקור|(אסתר ט, כז)}}, לפי הדינים הנוכרים בהם, כדי לפרסם הנס הנפלא שעשה להם השי"ת, כי בפרסום הניסים תתקיים פינת {{מקור|(- עיקר<ref>המילה "פינה" בדברי ה[[ראשונים]] מציינת יסוד, אבן-פינה, ולדוגמא, ר' אגרות הרמב"ם, מהדורת הר"י שילת, מעלה אדומים, ירושלים תשנ"ה, ח"א עמ' שלט שורה 11 והערה 8.</ref>)}} ההשגחה הא-להית באישי האדם<ref>וכעי"ז כתב ה[[רמב"ן]] בסוף [[פרשת בא]] {{מקור|(שמות יג, טז)}} שהניסים מורים שהקב"ה משגיח על האדם, בניגוד לטעות הכופרים ע"ש. [אגב, ההגדשה שההשגחה היא באישי האדם, מתאימה לשיטת ה[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]] {{מקור|(ח"ג פי"ז ועוד)}} ועוד ראשונים, שהשגחה פרטית היא רק על בני האדם ולא על בעלי חיים.</ref>, אשר היא מהגדולות ש{{מקור|[ב]}}פינות התוריות<ref>מכאן ששקר ענו אותם הדוברים על צדיק עתק {{מקור|(תהלים לא, יט)}}, והאשימו את הרלב"ג בביטול ההשגחה הפרטית, חלילה, ועי' באורות הקודש הנ"ל {{מקור|(- ח"ג עמ' תרמט, ובקובץ ח אות קנד)}}.</ref>".
* "מה שהודיע עניין יחס מרדכי ואסתר ושהם היו משבט בנימין כי בזה התבאר שנתאמת מה שייעד [[יעקב]] ל[[בנימין]] אשר בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל {{מקור|(בראשית מט, כז)}}, וזה נתקיים בימי [[שאול]] ובימי מרדכי ואסתר כמו שבארנו<ref>צ"ב היכן, דבפירושו בבראשית {{מקור|(ביאור המילות, שם)}} כתב: "והנה אחשוב, שהייתה זאת הנבואה על שאול שיצא מבנימין..." ולא הוזכר שם מרדכי, וצ"ע.</ref>" {{מקור|(התועלת האחד-עשר)}}.
* "להודיע שיש בכאן {{מקור|(- בעולם הזה)}} ידיעות שופעות מהשי"ת בזולת {{מקור|(- מלבד)}} [[נבואה]], עד שכבר תמצא הרבה שמה שיסכימו בו האנשים בכללות שיהיה כן בעתיד - ימצא כדבריהם. ולזה סיפר {{מקור|[הכתוב]}} {{מקור|(אסתר ו, יג)}} שכבר אמרו לו חכמיו וזרש אשתו שאם יהיה מרדכי אשר החל לנפול לפניו מזרע היהודים, רוצה לומר: שלא יהיה ממשפחת [[גר|גרים]]<ref>הרלב"ג בא לתרץ קושיא, שהלא ידוע היה שמרדכי יהודי, ומטעם זה רצה המן להרוג את כל היהודים "עם מרדכי" {{מקור|(אסתר ג, ו)}}, והיאך אמרו לו: "אם מזרע היהודים מרדכי"? ומתרץ, שידעו שהוא יהודי, אבל לא ידעו אם הוא מזרע גרים. אגב, רואים בדבריו, שגר אין מעמדו זהה ליהודי מיוחס, כדברי ה[[כוזרי]] {{מקור|(מאמר ראשון סי' כז וקטו)}}.</ref>, הנה לא יוכל לו כי נפול יפול לפניו.
:וכבר נתבאר אימות זה השורש{{מקור|(- שיש שפע מרבש"ע, מלבד הנבואה)}}, מדבר ה[[מרגלים]] ששלח [[יהושע]] לרגל מחשבות האנשים אשר ביריחו, שכבר נתבאר להם כי נתן השי"ת אותם בידם מפני ראותם כי נמוגו כל יושבי הארץ מפני ישראל {{מקור|(יהושע ב, כד)}}, כאילו הייתה הסכמתם בזה עדות על שהדברים יהיו כן<ref>ור' בדברי הרלב"ג יהושע ב, א.</ref>. וכן נתבאר זה ממה שהיה לגדעון מספר החלום ואת שברו אשר שמע במחנה מדין עדות על ניצוחו אותם כמו שנזכר שם {{מקור|(שופטים ז, יג-יד)}}.
:והנה ידמה שבאה להם {{מקור|(- לחכמיו ולזרש אשתו)}} זאת הידיעה גם כן מצד העדות במה שנתבאר להם מדבר המלחמות אשר היו לישראל עם [[עמלק]] שניצחום תמיד עד כלה, מצורף לזה מה שנתפרסם להם מברכת [[יצחק]] ל[[עשו]] ו[[יעקב]] {{מקור|(בראשית כז, כח-מ)}}, כי עמלק היה מזרע עשו {{מקור|(בראשית לו, יב)}}" {{מקור|(התועלת הארבעים-ושנים)}}.
* "להודיע שיש קצת עדות וסימן מראשות הדברים אל תכליתם. הלא תראה כי הגי ראה גדולת אסתר נוספת על שאר הבתולות לזה שם אותה ונערותיה במקום הנבחר שבבית הנשים {{מקור|(אסתר ב, ט)}}, וכן היה התכלית שהיא עלתה על כולנה<ref>עפ"י לשון הכתוב {{מקור|(משלי לא, כט)}}.</ref> למעלת המלוכה" {{מקור|(התועלת השלושה-עשר)}}.


= מעמד המגילה והלכותיה =
= מעמד המגילה והלכותיה =
== קדושתה ומקומה<ref>המילה "מקום" כאן במשמעולת כפולה {{מקור|(ר' מו"נ ח"א פ"ח)}}: הן מקומה הפיזי ביחס ספרים אחרים בתנ"ך, והן במובן של מדרגה ומעלה.</ref> ביחס לשאר [[כתבי הקודש]] ==
== קדושתה ומקומה<ref>המילה "מקום" כאן במשמעולת כפולה {{מקור|(ראה}} {{מקור|מורה נבוכים א ח$מו"נ ח"א פ"ח}}{{מקור|)}}: הן מקומה הפיזי ביחס ספרים אחרים בתנ"ך, והן במובן של מדרגה ומעלה.</ref> ביחס לשאר [[כתבי הקודש]] ==
'''מגילת אסתר''' היא אחרונה בחמשת ה[[מגילות]]<ref>מטעם זה, בדפוסים שונים נדפסה מגילת אסתר בסוף ה[[תנ"ך]], אך זוהי טעות, שכן בגמרא {{מקור|(ב"ב יד:)}} ספר [[דברי הימים]] הוא החותם את ה[[כתובים]].</ref>, ונכתבה על-ידי [[אנשי כנסת הגדולה]] {{מקור|(ב"ב טו.)}} ובכללם מרדכי {{מקור|(רש"י שם<ref>הפסוקים המתארים אגרות שנכתבו ע"י מרדכי ואסתר {{מקור|(אסתר פרק ט פס' כ, כט-לב)}}, אולם אגרות אלו אינם הנוסח הסופי של המגילה, כפי שניכר מתוך הפסוקים. ומ"מ ניתן לשאר שאגרות אלו היוו בסיס למגילה שלפנינו שנערכה ע"י אנשי כנסת הגדולה (וי"ל שזו ג"כ כוונת הראב"ע ב[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8 הקדמתו]). אולם יש לזכור שדעת [[רבי יצחק ערמא]], בעל [[עקידת יצחק (ספר)|העקידה]] {{מקור|(ר' בפנים להלן)}} שהמגילה נערכה מתוך ספרי דברי הימים למלכי פרס.</ref>)}}, בעקבות בקשת אסתר {{מקור|(מגילה ז.)}}.
'''מגילת אסתר''' היא אחרונה בחמשת ה[[מגילות]]<ref>מטעם זה, בדפוסים שונים נדפסה מגילת אסתר בסוף ה[[תנ"ך]], אך זוהי טעות, שכן בגמרא {{מקור|בבלי:בבא בתרא יד ב$ב"ב יד:|כן}} ספר [[דברי הימים]] הוא החותם את ה[[כתובים]].</ref>, ונכתבה על-ידי [[אנשי כנסת הגדולה]] {{מקור|בבלי:בבא בתרא טו א$ב"ב טו.|כן}} ובכללם מרדכי {{מקור|(}}{{מקור|רש"י בבא בתרא טו א$רש"י שם}}<ref>הפסוקים המתארים אגרות שנכתבו ע"י מרדכי ואסתר {{מקור|אסתר ט$אסתר ט, כ וכט-לב|כן}}, אולם אגרות אלו אינם הנוסח הסופי של המגילה, כפי שניכר מתוך הפסוקים. ומ"מ ניתן לשאר שאגרות אלו היוו בסיס למגילה שלפנינו שנערכה ע"י אנשי כנסת הגדולה (וי"ל שזו ג"כ כוונת הראב"ע ב[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8 הקדמתו]). אולם יש לזכור שדעת [[רבי יצחק ערמא]], בעל [[עקידת יצחק (ספר)|העקידה]] {{מקור|ר' בפנים להלן|כן}} שהמגילה נערכה מתוך ספרי דברי הימים למלכי פרס.</ref>{{מקור|)}}, בעקבות בקשת אסתר {{מקור|מקור|בבלי:מגילה ז א$מגילה ז.|כן}}.


מגילת אסתר שונה משאר כתבי הקודש (- ספרי ה[[תנ"ך]]) בכך שלא מוזכר בה כלל נבואה או דיבור בין הקב"ה למשהו. יתירה מזאת, אפילו שם ה' לא מוזכר במגילה כלל. אולם דבר זה איננו גורם דבר מקדושתה ומעלתה, שכן היא נאמרה ב[[רוח הקודש]].
מגילת אסתר שונה משאר [[כתבי הקודש]] (- ספרי ה[[תנ"ך]]) בכך שלא מוזכר בה כלל [[נבואה]] או דיבור בין הקב"ה לאדם כלשהו. יתירה מזאת, אפילו שם ה' לא מוזכר במגילה כלל. אולם דבר זה איננו גורם דבר מקדושתה ומעלתה, שכן היא נאמרה ב[[רוח הקודש]].


ב[[גמרא]] {{מקור|(מגילה ז.)}} מובאות הוכחות לכך שהמגילה נאמרה ברוח הקודש:
ב[[גמרא]] {{מקור|בבלי:מגילה ז א$מגילה ז.|כן}} מובאות הוכחות לכך שהמגילה נאמרה ברוח הקודש:
:"[[רבי אליעזר]] אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר {{מקור|(אסתר ו, ו)}}: 'ויאמר המן בלבו' {{מקור|[- ומניין ידעו כותבי המגילה שכך אמר בלבו? אלא רוח הקודש נגלה אליהם, - רש"י]}}.
:"[[רבי אליעזר]] אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר {{מקור|אסתר ו, ו|כן}}: 'ויאמר המן בלבו' {{מקור|[- ומניין ידעו כותבי המגילה שכך אמר בלבו? אלא רוח הקודש נגלה אליהם, - רש"י]}}.
:[[רבי עקיבא]] אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר {{מקור|(אסתר ב, טו)}}: 'ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל רואיה'.
:[[רבי עקיבא]] אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר {{מקור|אסתר ב, טו|כן}}: 'ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל רואיה'.
:[[רבי מאיר]] אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר {{מקור|(אסתר ב, כב)}}: 'ויודע הדבר למרדכי' {{מקור|[- מי גילה לו? אלא רוח הקודש שרה עליו, - רש"י]}}.
:[[רבי מאיר]] אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר {{מקור|אסתר ב, כב|כן}}: 'ויודע הדבר למרדכי' {{מקור|[- מי גילה לו? אלא רוח הקודש שרה עליו, - רש"י]}}.
:[[רבי יוסי בן דורמסקית]] אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר{{מקור|(אסתר ט, טז<ref>ואף שמילים אלו מופיעות שם קודם לכן {{מקור|(שם פס' י וטו)}}, מ"מ עיקר הרבותא הוא שידעו מה עשו הרחוקים כפירש"י.</ref>)}}: 'ובבזה לא שלחו את ידם' {{מקור|[- ומנין ידעו מה עשו הרחוקים? - רש"י]}}.
:[[רבי יוסי בן דורמסקית]] אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר{{מקור|(}}{{מקור|אסתר ט, טז}}<ref>ואף שמילים אלו מופיעות שם קודם לכן {{מקור|אסתר ט, י-טו|כן}}, מ"מ עיקר הרבותא הוא שידעו מה עשו הרחוקים כפי שפירש רש"י.</ref>{{מקור|)}}: 'ובבזה לא שלחו את ידם' {{מקור|[- ומנין ידעו מה עשו הרחוקים? - רש"י]}}.
:אמר [[שמואל (האמורא)|שמואל]]: אי הואי התם הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו, שנאמר {{מקור|(אסתר ט, כז)}}: 'קימו וקבלו' - קימו למעלה מה שקיבלו למטה".
:אמר [[שמואל (אמורא)|שמואל]]: אי הואי התם הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו, שנאמר {{מקור|אסתר ט, כז|כן}}: 'קימו וקבלו' - קימו למעלה מה שקיבלו למטה".


מובאת בגמרא {{מקור|(שם)}} דעת [[שמואל (האמורא)|שמואל]] הסובר שעל אף שמגילת אסתר נאמרה ברוח הקודש, מ"מ היא איננה [[מטמאת את הידיים]] כשאר כתבי הקודש, משום שהיא לא ניתנה להכתב<ref>ור' בתוס' {{מקור|שם (ד"ה נאמרה, - והובא ברשב"א שם)}} שאף לשמואל, מ[[דרבנן]] צריך לכותבה.</ref> (אלא רק לגורסה על פה ולקרותה {{מקור|- רש"י ועוד}}), אולם מבואר בגמרא {{מקור|שם}} שזו דעת יחיד, ואין [[הלכה]] כמותה.
מובאת בגמרא {{מקור|מגילה ז א$שם|כן}} דעת [[שמואל (אמורא)|שמואל]] הסובר שעל אף שמגילת אסתר נאמרה ברוח הקודש, מ"מ היא איננה [[מטמאת את הידיים]] כשאר כתבי הקודש, משום שהיא לא ניתנה להכתב<ref>ור' בתוס' {{מקור|שם (ד"ה נאמרה, - והובא ברשב"א שם)}} שאף לשמואל, מ[[דרבנן]] צריך לכותבה.</ref> (אלא רק לגורסה על פה ולקרותה {{מקור|- רש"י ועוד}}), אולם מבואר בגמרא {{מקור|שם}} שזו דעת יחיד, ואין [[הלכה]] כמותה.


מאידך, למגילת אסתר ישנה מעלה מיוחדת על שאר ספרי ה[[נביאים]] וה[[כתובים]], שהיא צריכה [[שירטוט]] כמו ה[[תורה]] {{מקור|(מגילה טז: מסכת סופרים יג, א; שו"ע או"ח סי' תרצא סע' א)}}.
מאידך, למגילת אסתר ישנה מעלה מיוחדת על שאר ספרי ה[[נביאים]] וה[[כתובים]], שהיא צריכה [[שירטוט]] כמו ה[[תורה]] {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מגילה טז ב$מגילה טז:}} {{מקור|מסכת סופרים יג, א}}{{מקור|;}} {{מקור|שולחן ערוך או"ח תרצא א$שו"ע או"ח סי' תרצא סע' א}}{{מקור|)}}.


יחודיותה ביחס לשאר כתבי הקודש: לא בטלה, צריכה שיטוט,
יחודיותה ביחס לשאר כתבי הקודש: לא בטלה, צריכה שיטוט,


=== רמז בתורה למגילה ומשמעותו ===
=== רמז בתורה למגילה ומשמעותו ===
ב[[גמרא]] {{מקור|(חולין קלט:)}} כתוב:
ב[[גמרא]] {{מקור|בבלי:חולין קלט ב$חולין קלט:|כן}} כתוב:
:"{{מקור|[מעשה<ref>מדברי רש"י נראה שגרס: "מנין למעשה אסתר מן התורה". ולפנינו הנוסח כבפנים, והוספנו במוסגר את המילה "מעשה" מפירש"י, ע"מ לציין שאין כוונת הגמרא לדמות אסתר המלכה, אלא לסיפור המגילה.</ref>]}} אסתר מן התורה מנין<ref>דברי הגמרא הנראים תמוהים במבט ראשון, שכן מעשה אסתר אירע בתחילת ימי הבית השני, ומה הטעם לחפש אותו בתורה שנכתבה מאות שנים קודם לכן?
:"{{מקור|[מעשה}}<ref>מדברי רש"י נראה שגרס: "מנין למעשה אסתר מן התורה". ולפנינו הנוסח כבפנים, והוספנו במוסגר את המילה "מעשה" מפירש"י, ע"מ לציין שאין כוונת הגמרא לדמות אסתר המלכה, אלא לסיפור המגילה.</ref>{{מקור|]}} אסתר מן התורה מנין<ref>דברי הגמרא הנראים תמוהים במבט ראשון, שכן מעשה אסתר אירע בתחילת ימי הבית השני, ומה הטעם לחפש אותו בתורה שנכתבה מאות שנים קודם לכן?{{ש}}נראה שיש להסביר  את הדברים עפ"י הגמרא {{מקור|בבלי:תענית ט א$תענית ט.|כן}}: "יתיב רבי יוחנן וקא מתמה, אמר: מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא"?! ופירש [[רש"י]] שם: "שה[[חומש]] הוא יסוד [[נביאים]] ו[[כתובים]], ובכולן יש סמך למצוא מן ה[[תורה]]". בתורה כלול הכל, לפחות בדרך רמז. ומה שרמוז בתורה - הולך ומתפרט בנביאים ובכתובים. הנביאים והכתובים, ביסודם, אינם מחדשים דברים; הם רק מבררים, מרחיבים ומדגישים את מה שכבר נאמר בתמציתיות וברמז בתורה. דברים דומים מופיעים גם במדרש {{מקור|במדבר רבה י, ו|כן}}: "ללמדך, שאין לך דבר כתוב בנביאים וכתובים, שלא רמזו משה בתורה". מעתה, מובנת שאלת הגמרא: עלינו למצוא מקור ב[[תורה]] לכל הרעיונות שבכתבי הקודש {{מקור|הרב חיים דרוקמן שליט"א בשיעור הנ"ל בפנים|כן}}.</ref>? {{מקור|[שנאמר]}} {{מקור|דברים לא, יח|כן}}{{מקור|:}} 'ואנכי הסתר אסתיר'."


נראה שיש להסביר  את הדברים עפ"י הגמרא {{מקור|(תענית ט.)}}: "יתיב רבי יוחנן וקא מתמה, אמר: מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא"?! ופירש [[רש"י]] שם: "שה[[חומש]] הוא יסוד [[נביאים]] ו[[כתובים]], ובכולן יש סמך למצוא מן ה[[תורה]]". בתורה כלול הכל, לפחות בדרך רמז. ומה שרמוז בתורה - הולך ומתפרט בנביאים ובכתובים. הנביאים והכתובים, ביסודם, אינם מחדשים דברים; הם רק מבררים, מרחיבים ומדגישים את מה שכבר נאמר בתמציתיות וברמז בתורה. דברים דומים מופיעים גם במדרש {{מקור|(במדבר רבה י, ו)}}: "ללמדך, שאין לך דבר כתוב בנביאים וכתובים, שלא רמזו משה בתורה". מעתה, מובנת שאלת הגמרא: עלינו למצוא מקור ב[[תורה]] לכל הרעיונות שבכתבי הקודש {{מקור|(הרב חיים דרוקמן שליט"א בשיעור הנ"ל בפנים)}}.</ref>? {{מקור|[שנאמר] (דברים לא, יח):}} ואנכי הסתר אסתיר".
[http://www.yba.org.il/show.asp?id=23500&big_cat=1122 בשיעור בנושא] הסביר [[הרב חיים דרוקמן]] שליט"א שהגמרא מבקשת למצוא בתורה רמז לתוכן המיוחד של אסתר, למצב שייחד את הדור ההוא, כדברי רש"י במקום: "בימי אסתר יהיה הסתר פנים". הגמרא מוצאת שמציאות זו רמוזה בתורה באותה פרשה, במקום שמוזכרים גם הדברים הבאים {{מקור|שם פס' יז-יח|כן}}:
 
[http://www.yba.org.il/show.asp?id=23500&big_cat=1122 בשיעור] הסביר [[הרב חיים דרוקמן]] שליט"א שהגמרא מבקשת למצוא בתורה רמז לתוכן המיוחד של אסתר, למצב שייחד את הדור ההוא, כדברי רש"י במקום: "בימי אסתר יהיה הסתר פנים". הגמרא מוצאת שמציאות זו רמוזה בתורה באותה פרשה, במקום שמוזכרים גם הדברים הבאים {{מקור|(שם פס' יז-יח)}}:
:"וחרה אפי בו ביום ההוא, ועזבתים, והסתרתי פני מהם, והיה לֶאֱכֹל, ומצאוהו רעות רבות וצרות... ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא..."
:"וחרה אפי בו ביום ההוא, ועזבתים, והסתרתי פני מהם, והיה לֶאֱכֹל, ומצאוהו רעות רבות וצרות... ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא..."


[[הסתר פנים]] הוא מציאות שהקב"ה, כביכול, מסתיר את פניו ואיננו מביט עלינו; נדמה כאילו אין לו עניין בנו. ואכן, כך נראו הדברים בימי אסתר: "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים" {{מקור|(אסתר ג, יג)}} - זהו הסתר פנים נורא.
[[הסתר פנים]] הוא מציאות שהקב"ה, כביכול, מסתיר את פניו ואיננו מביט עלינו; נדמה כאילו אין לו עניין בנו. ואכן, כך נראו הדברים בימי אסתר: "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים" {{מקור|אסתר ג, יג|כן}} - זהו הסתר פנים נורא.


יתירה מזו, לא רק שעצם הגלות היא הסתרת פנים, אלא שבתוך הסתר זה הופיע הסתר פנים נוסף. המציאות המיוחדת של ימי אסתר הייתה דווקא קושי הצרה הכפולה של הסתר בתוך הסתר, כדברי ה[[מהר"ל]] {{מקור|(חי' אגדות שם, עמ' קטז)}} בהסבירו את לשון ההכפלה של "הסתר אסתיר":
יתירה מזו, לא רק שעצם הגלות היא הסתרת פנים, אלא שבתוך הסתר זה הופיע הסתר פנים נוסף. המציאות המיוחדת של ימי אסתר הייתה דווקא קושי הצרה הכפולה של הסתר בתוך הסתר, כדברי ה[[מהר"ל]] {{מקור|חי' אגדות שם, עמ' קטז|כן}} בהסבירו את לשון ההכפלה של "הסתר אסתיר":
:"כי היו ישראל בגלות קודם, ואחר כך הגיע להם צרה על צרה, הוא המן. וזהו 'ואנכי הסתר אסתיר' דהיינו הסתר בתוך הסתר".
:"כי היו ישראל בגלות קודם, ואחר כך הגיע להם צרה על צרה, הוא המן. וזהו 'ואנכי הסתר אסתיר' דהיינו הסתר בתוך הסתר".


אולם ישנו להסתר פנים זה פאן נוסף, עליו עומד הרב חיים דרוקמן שליט"א מתוך דברי ה[[רמב"ן]] {{מקור|(דברים לא, יח)}}:
אולם ישנו להסתר פנים זה פאן נוסף, עליו עומד הרב חיים דרוקמן שליט"א מתוך דברי ה[[רמב"ן]] {{מקור|דברים לא, יח|כן}}:
:"...לא כמסתר פנים הראשון שהסתיר פני רחמיו ומצאום רעות רבות וצרות, רק שיהיו בהסתר פני ה[[גאולה]]..."
:"...לא כמסתר פנים הראשון שהסתיר פני רחמיו ומצאום רעות רבות וצרות, רק שיהיו בהסתר פני ה[[גאולה]]..."
הסתר הפנים הראשון הוא הסתרת מידת הרחמים של הקב"ה "ומצאוהו רעות רבות וצרות" {{מקור|(דברים לא, יז)}}; ואילו הסתר הפנים השני משמעותו - שגם הגאולה תהיה בהסתר פנים, לא כמו במצרים ששם היא באה בגילוי פנים ע"י ניסים גדולים שהתרחשו, וכל העם ראה אותם {{מקור|(ר' שמות יד, ל)}}. אבל, יש גם מצב שבו הגאולה באה בהסתר פנים, ללא נִסים גלויים; כביכול, הכל בדרך הטבע, הכל מתרחש באמצעות מעשי אנוש. זהו דֶגֶם הגאולה של מגילת אסתר.
הסתר הפנים הראשון הוא הסתרת מידת הרחמים של הקב"ה "ומצאוהו רעות רבות וצרות" {{מקור|דברים לא, יז|כן}}; ואילו הסתר הפנים השני משמעותו - שגם הגאולה תהיה בהסתר פנים, לא כמו במצרים ששם היא באה בגילוי פנים ע"י ניסים גדולים שהתרחשו, וכל העם ראה אותם {{מקור|ר' שמות יד, ל|כן}}. אבל, יש גם מצב שבו הגאולה באה בהסתר פנים, ללא נִסים גלויים; כביכול, הכל בדרך הטבע, הכל מתרחש באמצעות מעשי אנוש. זהו דֶגֶם הגאולה של מגילת אסתר.


=== העדר שם שמים ===
==הכנסת המגילה לספרי התנ"ך==
מגילת אסתר
הגמרא {{#makor-new:מגילה יד א|בבלי-מגילה|יד|א}} מביאה שנביאי ישראל לא הוסיפו דבר על מה שכתוב בתורה, ולכן הסתפקו מרדכי ואסתר האם להוסיף את מצוות מקרא מגילה. הגמרא מביאה שלבסוף למדו מרדכי ואסתר בקל וחומר מפסח שיש לקבוע את אמירת המגילה, שהרי בפורים היתה הצלה ממיתה לחיים ולא רק משעבוד לגאולה. אמנם, האחרונים הקשו כי בשום מקום הגמרא לא מביאה ספק דומה לפני תיקון מצוות דרבנן. כאשר תיקנו חז"ל את מצוות הדלקת נר חנוכה לדוגמא, לא מופיעה בשבת התלבטות דומה, וכן ידוע לנו ממצוות רבות דרבנן רבות שהוסיפו ללא ספק. אז מדוע דווקא במקרא מגילה הסתפקו מרדכי ואסתר לפני קביעת המצווה?
===פורים הוא כדברי קבלה===
ה[[שפת אמת]] מתרץ שעל אף שחז"ל הוסיפו מצוות רבות, רק מצוות הפורים נכתבו כחלק מהמגילה ולתנ"ך ולכן רק בהם מובא הספק האם ניתן להוסיפם. למצוות הפורים יש מעמד גבוה יותר משאר מצוות דרבנן והן מוגדרות כמצוות מדברי קבלה. ה[[שו"ע]] {{#makor-new:אורח חיים תרצו ז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצו|ז}} פוסק חלוקה זו, וקובע שאף אונן האסור בבשר וביין, יהיה מותר בהם בפורים משום ש"דלשמוח בפורים דברי קבלה נינהו שהם כדברי תורה".
===למדו מאותו קל וחומר===
ה[[רא"ם]] {{מקור|מובא בחידושי המהר"ץ חיות}} מסביר שאכן אין חילוק מהותי בין חנוכה ופורים. לשיטתו, הסיבה חז"ל לא הסתפקו לעניין הוספת מצוות נר חנוכה משום שכבר הכירו את הק"ו שעשו מרדכי ואסתר ולכן לא היו צריכים להסתפק בדבר. ייתכן שהרא"ם חולק על שיטת השו"ע לעיל וסובר שמצוות הפורים לא מוגדרות כמצוות מדברי קבלה, ולכן הוא לא מקבל את התירוץ המחלק ביניהם.


== פרשניים יחודיים למגילה ==
== פרשניים יחודיים למגילה ==
שורה 318: שורה 190:
*
*


== קריאת המגילה<ref>חלק מהמובא כאן לקוח מ[[משתמש:ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת|אנציקלופדיה תונית מרוכזת]] ערך "[[מקרא מגילה]]", וכן חלות עליו ההגבלות הנובעות מ[[ויקישיבה:זכויות יוצרים|זכויות יוצרים]].</ref> ==
== קריאת המגילה<ref>חלק מהמובא כאן לקוח מ[[משתמש:ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת|אנציקלופדיה תונית מרוכזת]] ערך "[[מקרא מגילה]]", ולכן חלות עליו ההגבלות הנובעות מ[[ויקישיבה:זכויות יוצרים|זכויות יוצרים]].</ref> ==
 
{{ערך מורחב|ערך=[[מקרא מגילה]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[מקרא מגילה]]}}
 
אחת מה[[מצוות]] המוטלות עלינו ב[[פורים]] היא לקרא את המגילה, מתוך מגילת קלף כשרה, שתי פעמים: בליל פורים וביומו.
אחת מה[[מצוה|מצוות]] המוטלות עלינו ב[[פורים]] היא לקרא את המגילה, מתוך מגילת קלף כשרה, שתי פעמים: בליל פורים וביומו.


קריאת המגילה הינה הודיה לה' על חסדיו עם עמו ישראל. גם ה[[נשים]] חייבות לשמוע את קריאת המגילה - למרות שזוהי מצוה שהזמן גרמא - מאחר ש"[[אף הן היו באותו הנס]]": הגזרה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים כללה גם את הנשים, ואף הן נצלו. מה גם שהנס נעשה ע"י אשה, אסתר.
קריאת המגילה הינה הודיה לה' על חסדיו עם עמו ישראל. גם ה[[נשים]] חייבות לשמוע את קריאת המגילה - למרות שזוהי מצוה שהזמן גרמא - מאחר ש"[[אף הן היו באותו הנס]]": הגזרה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים כללה גם את הנשים, ואף הן נצלו. מה גם שהנס נעשה ע"י אשה, אסתר.
שורה 331: שורה 203:
אחרי קריאת המגילה מברכים את הברכה: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, והנפרע לנו מצרינו. ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם, האל המושיע".
אחרי קריאת המגילה מברכים את הברכה: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, והנפרע לנו מצרינו. ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם, האל המושיע".


את ארבעת פסוקי המגילה, הקשורים במעשה ההצלה, נוהג הציבור לקרוא יחד בקול רם, לפני שה[[שליח ציבור|ש"ץ]] ישוב ויקראם מתוך המגילה. פסוקים אלה הם: '''א.''' "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני..." {{מקור|(אסתר ב, ה)}}; '''ב.''' "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והעיר שושן צהלה ושמחה" {{מקור|(אסתר ח, טו)}}; '''ג.''' "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" {{מקור|(שם פס' טז)}}; '''ד.''' "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר [[שלום]] לכל זרעו" {{מקור|(אסתר י, ג)}}.
את ארבעת פסוקי המגילה, הקשורים במעשה ההצלה, נוהג הציבור לקרוא יחד בקול רם, לפני שה[[שליח ציבור|ש"ץ]] ישוב ויקראם מתוך המגילה. פסוקים אלה הם: '''א.''' "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני..." {{מקור|אסתר ב, ה|כן}}; '''ב.''' "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והעיר שושן צהלה ושמחה" {{מקור|אסתר ח, טו|כן}}; '''ג.''' "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" {{מקור|שם פס' טז|כן}}; '''ד.''' "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר [[שלום]] לכל זרעו" {{מקור|אסתר י, ג|כן}}.


המנהג הוא שהש"ץ אינו קורא את המגילה כשהיא כרוכה, אלא פושטים אותה וכופלים אותה דף על דף כמו אגרת, כי היא נקראת "אגרת הפורים", אך השומעים אינם עושים כך.
המנהג הוא שהש"ץ אינו קורא את המגילה כשהיא כרוכה, אלא פושטים אותה וכופלים אותה דף על דף כמו אגרת, כי היא נקראת "אגרת הפורים", אך השומעים אינם עושים כך.
שורה 337: שורה 209:
== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
=== טקסט המגילה בהוצאות שונות ===
=== טקסט המגילה בהוצאות שונות ===
* [https://www.mgketer.org/mikra/34/1/1 מגילת אסתר] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']]
* [http://kodesh.snunit.k12.il/t/t3301.htm מתוך מאגר ספרות הקודש]
* [http://kodesh.snunit.k12.il/t/t3301.htm מתוך מאגר ספרות הקודש]
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1052&CategoryID=647 מתוך אתר צעירי חב"ד]
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1052&CategoryID=647 מתוך אתר צעירי חב"ד]
שורה 357: שורה 230:


=== שיעורים (וידאו/שמיעה) על מגילת אסתר ===
=== שיעורים (וידאו/שמיעה) על מגילת אסתר ===
* [http://machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=221 הרב רענן ביגון] מלמד "אור חדש" ל[[מהר"ל]]
* הרב זמיר כהן, [http://www.hidabroot.org/MediaCategories_List.asp?CategoryID=261 שיעורים במגילת אסתר], אתר הידברות
* הרב רענן ביגון, [http://machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=221 שיעורים ב"אור חדש"] ל[[מהר"ל]], אתר מכון מאיר
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=345 שיעוריו וידאו ושמע על המגילה מאתר ישיבת בית אל]
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=345 שיעוריו וידאו ושמע על המגילה מאתר ישיבת בית אל]
 
* [http://or-yehudi.co.il/shiur/95-%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%aa-%d7%90%d7%a1%d7%aa%d7%a8 שיעור וידאו - מגילת אסתר], באתר [http://or-yehudi.co.il/ אור יהודי]


=== מאמרים על מגילת אסתר ===
=== מאמרים על מגילת אסתר ===
שורה 380: שורה 254:


=== מבחנים, חידונים, משחקים ושעשועונים על המגילה ===
=== מבחנים, חידונים, משחקים ושעשועונים על המגילה ===
* הרב יוני לביא, '''[http://www.kipa.co.il/jew/50986.html פורים שלא היכרתם - עשר שאלות על המגילה]''', מאתר 'כיפה'
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/hodesh/purim1.htm חודש בחודשו - מאת בנימין דומוביץ]
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/hodesh/purim1.htm חודש בחודשו - מאת בנימין דומוביץ]
* [http://www.yeshiva.org.il/test/test.asp?id=445 מבחן מאתר ישיבת בית אל]
* [http://www.yeshiva.org.il/test/test.asp?id=445 מבחן על מגילת אסתר] באתר ישיבה
*
* [http://chidonim.org.il/Downloads_pdf/0001/0024/0045.pdf תורתך שעשועי - 100 שאלות על מגילת אסתר]
 
===לקריאה נוספת===
* הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ: '''מבוא למגילת אסתר''', בתוך 'אוצר מפרשי המגילה', הוצאת מכון ירושלים ה'תש"פ.


== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
<references />


{{ספרי התנ"ך}}


[[קטגוריה:חמש מגילות|אסתר]]
[[קטגוריה:חמש מגילות|אסתר]]
[[קטגוריה:כתובים]]
[[קטגוריה:כתובים|אסתר]]
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה אחרונה מ־03:55, 22 בפברואר 2021

מגילת אסתר היא אחת מחמשת המגילות בתנ"ך. בה מסופר על הצלת היהודים בממלכת אחשורוש: "מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" (אסתר א, א). המגילה מספרת על המן, שהיה מזרע עמלק, אשר שילם למלך ממון על מנת להרשות את השמדת היהודים ברחבי ממלכתו. מרדכי היהודי ואחייניתו אסתר המלכה הפרו את התוכנית. וכך, היהודים ניצלו, היכו בשונאיהם, את המן ובניו תלו על העץ ומרדכי היה למשנה למלך. לזכר נס זה תקנו את ימי הפורים בו קוראים את המגילה.

תוכן המגילה[עריכה]

נקודות עיקריות מעלילת המגילה:

  • המלך אחשורוש, המולך מהודו ועד כוש, מכין משתאות מפוארים, וכן עושה אשתו, המלכה ושתי, לנשים (אסתר א, א-ט).
  • אחשורוש מבקש מושתי לבוא על מנת להראות את יופיה, אך היא מסרבת. לאחר התייעצות בחכמיו, הוא מחליט להורגה, כדי שכל הנשים בממלכה יכבדו בעליהן (אסתר א, י-כב).
  • אחשורוש מצטער על הריגת ושתי, ולכן פקידיו אוספים את הבתולות בממלכה, והנערה אשר תִיטַב בעיני המלך תמלוך (אסתר ב, א-ד).
  • איש יהודי היה בשושן ושמו מרדכי, ויהי אומן את אסתר בת דודו, כי אין לה אב ואם (אסתר ב, ה-ז).
  • ותלקח אסתר אל בית המלך, ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ולכבוד בחירתה עושה אחשורוש משתה גדול (אסתר ב, ח-יח).
  • אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה כאשר צווה עליה מרדכי (אסתר ב, כ).
  • בגתן ותרש רוצים לשלוח יד במלך אחשורוש, ויִוַדע הדבר למרדכי ויגד לאסתר, והיא אמרה זאת למלך. לאחר שנתבררו הדברים, נתלו שניהם על העץ (אסתר ב, כא-כג).
  • אחר הדברים האלה גידל המלך את המן האגגי מעל כל השרים, ויצוה להשתחוות להמן (אסתר ג, א-ב).
  • מרדכי לא יכרע ולא ישתחווה, כי הגיד אשר הוא יהודי (אסתר ג, ב-ד).
  • וימלא המן על מרדכי חמה, ויבקש להשמיד את כל היהודים, עם מרדכי, והפיל פור (- גורל) לעשות זאת בחודש אדר (אסתר ג, ה-ז).
  • המן מציע את הדבר למלך, תמורת תשלום של עשרת אלפים כיכר כסף, והמלך מעביר את טבעתו להמן (אסתר ג, ח-י), ואומר: "הכסף נתון לך, והעם - לעשות בו כטוב בעיניך" (שם פס' יא).
  • נשלחות אגרות בשם המלך להשמיד את כל היהודים בי"ג אדר (אסתר ג, יב-יד).
  • היהודים מתאבלים על הגזירה (אסתר ד, ג; וע"ש ג, טו), ומרדכי לובש שק ואפר וזועק זעקה גדולה ומרה (אסתר ד, ב).
  • ותתחלחל המלכה מאד, ותשלח למרדכי, ויגד את כל אשר קרהו, ויתן לשליח את הכתב אשר ניתן להשמידם, ויבקש שאסתר תלך למלך להתחנן על עמה. לאחר דין ודברים, מסכימה אסתר, ובלבד שהיהודים יצומו ג' ימים ויתפללו להצלחתה (אסתר ד, ד-יז).
  • ביום השלישי, ותעמוד אסתר בחצר בית המלך נוכח פני הבית. והיא נשאה חן בעיני המלך שהושיט לה את השרביט ויאמר לה: "מה בקשתך?" (אסתר ה, ג)
  • ותאמר אסתר: "יבוא המלך והמן אל המשתה אשר עשיתי לו" (שם פס' ד). ובמשתה היא מזמינה אותם למשתה נוסף (שם פס' ח).
  • המן יצא מהמשתה שמח, ובראותו את מרדכי לא זע ממנו - וימלא המן חמה. בעצת אוהביו וזרש אשתו הוא מחליט לעשות למרדכי עץ בגובה חמישים אמה, ולבקש מהמלך לתלות עליו את מרדכי (שם פס' ט-יד).
  • בלילה ההוא נדדה שנת המלך, ויאמר: "מה נעשה יקר וגדולה למרדכי" על הצלתו מבגתן ותרש (אסתר ו, ב-ג).
  • המן בא לחצר בית המלך לאמר לו לתלות את מרדכי. ויאמר לו המלך: "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו?" (שם פס' ו)
  • ויאמר המן בלבו למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני, ויאמר: "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך...ע"י איש משרי המלך... והרכיבוהו על הסוס וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" (שם פס' ז-ט)
  • ויאמר המלך להמן: "...עשה כן למרדכי... אל תפל דבר מכל אשר דברת" (שם פס' י) ויקח המן את הלבוש והסוס וילבש את מרדכי וכו' אסתר ו.
  • והמן נדחף אל ביתו אבל, ויספר לזרש ואוהביו, ויאמרו לו: "אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו - לא תוכל לו, כי נפול תפול לפניו" (שם פס' יג). ובעודם מדברים הבהילו את המן למשתה השני שעשה אסתר (שם פס' יד).
  • המלך והמן הגיעו למשתה. ויאמר המלך: "מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך" (אסתר ז, ב). ותען אסתר: "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד" (שם פס' ד) ע"י המן.
  • המן נבעת מלפני המלך והמלכה. המלך קם ממשתה היין אל גינת הביתן, והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר. המלך שב, וכראותו את המן נופל על המיטה אשר אסתר עליה, אמר: "הגם לכבוש את המלכה עִמִי בבית" (אסתר ז, ח) ופני המן חפו.
  • חרבונה מזכיר את העץ שעשה המן למרדכי אשר דיבר טוב על המלך, ויאמר המלך: "תלוהו עליו" (שם פס' ט), ויתלו את המן על העץ שהכין למרדכי.
  • המלך נתן את טבעתו ואת בית המן למרדכי ואסתר (אסתר ח, א-ב וז).
  • אסתר מתחננת מהמלך להעביר את רעת האגרות הראשונות, והוא משיב: "...כתבו על היהודים כטוב בעיניכם... וחתמו בטבעת המלך, כי כתב אשר ...נחתם בטבעת המלך אין להשיב" (אסתר ח, ח).
  • מרדכי כותב בכ"ג סיון בשם המלך ושולח לכל המדינות, אשר נתן המלך ליהודים לעמוד על נפשם, להשמיד את הצרים אותם, בי"ג באדר (אסתר ח, ט-יד).
  • מרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, וליהודים הייתה אורה ושמחה. ובכל מדינה ועיר שדבר המלך מגיע שמחה ליהודים, ורבים מעמי הארץ מתיהדים, כי נפל פחד היהודים עליהם (אסתר ח, טו-יז).
  • ביום י"ג באדר - ששברו אויבי היהודים לשלוט בהם, "ונהפוך הוא" אשר ישלטו היהודים בשונאיהם, נקהלו היהודים לשלוח יד במבקשי רעתם, ויכו בכל אויביהם מכת הרג, ואיש לא עמד בפניהם, כי נפל פחדם על העמים. ושרי המדינות מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם, כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו גדול (אסתר ט, א-ד).
  • היהודים בשושן הרגו חמש מאות איש ואת עשרת בני המן ובביזה לא שלחו ידם (שם פס' ו-י).
  • אסתר מבקשת מהמלך: "ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו" (אסתר ט, יג)
  • היהודים בשושן הרגו בי"ד אדר שלוש מאות איש ובביזה לא שלחו את ידם. היהודים בכל מדינות המלך הרגו בי"ג אדר חמישה ושבעים אלף ובביזה לא שלחו את ידם, ועשו את י"ד אדר יום משתה ושמחה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו (אסתר ט, טו-טז).
  • ויכתוב מרדכי ספרים ליהודים בכל מדינות המלך לקיים עליהם להיות עושים את ימי הפורים (על שם הפור) האלה, יום י"ד וט"ו באדר, בזמניהם בכל שנה, ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים, וקבלו היהודים. ויכתבו מרדכי ואסתר ספרים לכל היהודים לקיים זאת (אסתר ט, יט-לב).
  • וישם המלך אחשורוש מס על איי הים, וכל מעשה תוקפו וגברתו וגדולת מרדכי כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי פרס, כי מרדכי משנה למלך וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו (אסתר י, א-ג).

רקע היסטורי[עריכה]

סיפור המגילה[1] מתחיל בשנת שלוש למלך אחשורוש (אסתר א, ג). אחשורוש היה מלך פרס לאחר כורש (רש"י וראב"ע אסתר א, א, ובמקומות נוספים[2]; רד"ק ומצודות חגי א, א; ועוד). כורש נתן אישור לבניית בית המקדש השני, ואכן עלו אלפי יהודים והחלו בבניית בית המקדש (ר' בהרחבה עזרא פרקים א-ג). אולם צרי יהודה ובנימין התגדו לבניה וכתבו [כתב] שִׂטנָה על בנין הבית, שגרם להפסקת העבודה עד מלוך דריוש מלך פרס[3] (ראה בהרחבה עזרא פרק ד). לדברי חז"ל[4], רש"י[5], ראב"ע[6] ופרשנים נוספים[7], דריוש מלך פרס הוא בנם של אחשורוש ואסתר(דרוש מקור).

בין העולים לבנות את המקדש מוזכר מרדכי (עזרא ב, ב), ומסבירים המפרשים (ראב"ע ורלב"ג שם; וכ"מ במגילה סוף טז:) שזהו מרדכי יהודי המוזכר במגילה, "אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל" (אסתר ב, ו). נמצא שמרדכי גלה לבבל (בגלות יכניה), חזר לירושלים עם עזרא ולאחר הפסקת הבניה חזר לשושן[8]. יש המסבירים שחזרתו לשושן נעשתה במטרה לשכנע את המלך אחשורוש שלא להפסיק את בניית הבית[9]. יתכן לשער, שמסיבה זו, "ומרדכי יושב בשער המלך" (אסתר ב, כא), ע"מ למצוא כיצד לבטל את הגזירה על הפסקת בנין המקדש(דרוש מקור).

המן התנגד לבניין בית המקדש[10], ויש מפרשים שבניו הם-הם צרי יהודה ובנימין שכתבו שטנה על ירושלים (רש"י אסתר ט, י[11]).

ואף אחשורוש התנגד לבנין בית המקדש[12], ובשלוש הזדמנויות אמר לאסתר: "עד חצי המלכות" (אסתר ה, ג-ו; שם ז, ב) ומסבירים חז"ל (תרגום שם - בכל המקומות; רש"י שם ה, ג, עפ"ד הגמ' מגילה טו:) שכוונתו שימלא כל בקשותיה חוץ מבנין המקדש[13].

חז"ל (מגילה יא:) מסבירים שזאת הסיבה שאחשורוש עורך משתה, שכן הוא סבר שעברו שבעים שנה לגלות בבל, שבהם הבטיח ירמיהו (ירמיהו כה, יא-יב; שם כט, י) שיגאלו, והיות ולא נגאלו - לא יגאלו עוד (ועי' בחי' הרמב"ן שם). במשתה הוא השתמש בכלי המקדש (מגילה שם, וכן פרקי דר"א פמ"ח; רש"י אסתר ט, כו; כלי יקר שמות כח, לט; ועוד[14]), לבש בגדי כהן גדול (מגילה יב.; כלי יקר שם) ועשה כסא כדוגמת כסא שלמה (אסתר רבה פר' א אות יא/יב ועוד[15]) לבטא את המסר הזה[16]. ויש מפרשים שמטעם זה הראה להם את רוב עושרו, כדי להראותם שישראל סחופים ודוויים ועניים מחמת הגלות, ויפול לבם מרוב עושרו ויתייאשו מהדת (ילקוט מעם לועז פרק א אות קע, עמ' כו).

מאבקי השליטה בממלכה[עריכה]

במגילה ניכר שבתקופה זו היו כמה וכמה מאבקי שליטה, מתוך ניסיון להרוג את אחשוורוש ולהחליף את המלך. בפירוש מוזכרים בִּגְתָן ותֶרֶשׁ, "שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף", המבקשים "לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ" (אסתר ב, כא). במגילה לא מוזכר בפירוש מהי הסיבה שהניעה אותם לנסות להרוג את אחשורוש (אבן עזרא אסתר ב, כא), והמפרשים העלו כמה הסברים למניעיהם[17], אך נראה שאין בסיס מוצק לשער שמטרתם הייתה לשלוט בפרס ומדי.

בהמשך המגילה מסופר שהמן בא אל המלך, "וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: מַה לַעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ?" (אסתר ו, ו). ומתוך מחשבת המן שהוא-הוא האדם אשר המלך חפץ ביקרו, הוא משיב: "אִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ - יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ, וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל יַד אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים וְהִלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו: כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" (אסתר ו, ז-ט). וכבר עמדו המפרשים[18] על כך שלבישת מלבושי המלך ורכיבה על סוסו איננה דבר מקובל[19], וייתכן שנתן בכך ביטוי לרצונו לשלוט בממלכה ולהחליף את אחשורוש(דרוש מקור)[20].

דמויות במגילה[עריכה]

מרדכי היהודי[עריכה]

ערך מורחב - מרדכי

חז"ל מוסרים כי מרדכי היה מחברי הסנהדרין (ראה מסכת כלה סופ"ב ועוד) ומאנשי כנסת הגדולה (רש"י ב"ב טו. וחולין קלט: רבי עובדיה מברטנורה ריש אבות) והיה ממעבירי מסורת התורה (הקדמת היד החזקה לרמב"ם). חז"ל (מגילה יג:, - מובא ברש"י ובראב"ע אסתר ב, כב) מסבירים בזאת את הבנתו של מרדכי את כוונת בגתן ותרש שדברו בשׂפה זרה, אך על דייני הסנהדרין לדעת שבעים לשון (מנחות סה.).

יש המפרשים את הפסוק (אסתר ב, יט-כא): "מרדכי יושב בשער המלך", שמרדכי היה שׂר בממשל אחשורוש[21] (הגר"א שם; מלבי"ם שם; ועי' ראב"ע פס' יא) או שופט (הרלב"ג בתועלת השבעה-עשר; וכן ראב"ע - נוסח ב[22], שם פס' יא, יט; וכן הר"מ חלאיו שם, - עפ"י משמעותו במקומות נוספים[23]), והיה מקורב למלך (תורה תמימה שם הערה מ[24]).

יש הטוענים[25], כי עובדה זו מסבירה גם את הפליאה: איך יתכן שמרדכי לא משתחווה להמן בניגוד למצוות המלך המפורשת? שכן, מצות המלך הייתה רק ל"עבדי המלך" (אסתר ג, ב, וע"ש במלבי"ם) והיא לא כללה את מרדכי, ולכן הוא לא עבר על מצות המלך, ולכן המן לא יכל להורגו ישירות, וחיפש לשלוח יד ב"עם מרדכי".

כל זה, הוא קודם המהפך, אך לאחר הצלת ישראל, מרדכי מקבל קידום בבית המלך, "כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" (אסתר י, ג).

אסתר המלכה[עריכה]

ערך מורחב - אסתר


המן הרשע[עריכה]

ערך מורחב - המן


אחשורוש[עריכה]

ערך מורחב - אחשוורוש

מלך צדיק או רשע? חכם או טפש? נפל בפח של המן או היוזם בעצמו?

ושתי המלכה[עריכה]

ערך מורחב - ושתי


דמויות נוספות[עריכה]

במגילה מוזכרות דמויות נוספות וביניהם:

  • בגתן ותרש - במגילה מובא נסיון בגתן ותרש לשלוח יד במלך אחשוורוש, אשר סוכל ע"י מרדכי.
  • חרבונה[26] - חרבונא מוזכר במגילה כ"אחד מן הסריסים" (אסתר ז, ט) "המשרתים את פני המלך אחשורוש" (אסתר א, י), אשר בזמן בו אחשוורוש חוזר מגנת הביתן ורואה את המן נופל על מטת אסתר ומתחנן בפניה שתחמול עליו ותגרום להצלתו מיד המלך, מגיע ומספר למלך על רצון המן לתלות את מרדכי, אשר הצילו ממזימתם של בגתן ותרש, על עץ.
    בדברי חז"ל נמצאות גישות שונות ביחס לדמות זו[27], יש המפרשים ש"חרבונה זה אליהו"[28] (פרקי דרבי אליעזר פמ"ט; ועוד[29]); ויש המפרשים שחרבונה היה בעצה של השמדת היהודים (מגילה טז.), וכיוון שראה שהגלגל מתהפך הצטרף מהר למהפכה ויזם את חיסול המן (אוצר המדרשים, איזנשטיין, אסתר עמ' 57).
  • התך
  • זרש

החטא והכפרה[עריכה]

מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור כליה?

כיצד כופר חטא זה?

נחיצות כל מרכיבי הסיפור[עריכה]

המתבונן בעיון במגילה ימצא שכל שלב ושלב בה מהוה חלק אינטרגלי מההצלה ומההתרקמות הסופית של הסיפור, ואף פרטים שנראים צדדיים שוליים ומיותרים הם אלמטריים ונצרכים להמשך העלילה וההצלה. לדוגמא: משתה אחשורוש הנראה צדדי ללא קשר לעיקר הנס[30], היה השלב שבו הודחה ושתי, מה שגרם בהמשך למינוי של אסתר שממנו התגגלה הישועה[31].

גמול מרדכי על הצלת אחשורוש מבגתן ותרש[עריכה]

דוגמא נוספת שניתן להביא לכלל זה היא נסיון ההתנקשות של בגתן ותרש במלך אחשורוש, וחשיפתו ע"י מרדכי היהודי, מאורע שגרם להרכבת מרדכי על הסוס ע"י המן[32], וקריאה לפניו: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" (אסתר ו, יא), וכן לתליית המן על העץ שהכין למרדכי "אשר דיבר טוב על המלך" (אסתר ז, ט). יתכן לשער שאף נתינת בית המן למרדכי והעברת הטבעת לידיו היא תוצאה של הכרת המלך בנאמנות שרוכש לו מרדכי.

אולם דומה שרכיב מיותר ישנו בסיפור זה: הרכבת מרדכי על הסוס. ארוע זה הוא, לכאורה, מיותר לחלוטין. הוא איננו נצרך להצלה של עם ישראל, וא"כ מדוע הוא נצרך כחלק מסיפור המגילה[33]?

לשאלה זו ישנם כמה תירוצים:

  • יש המתרצים שנס זה נצרך ליצירת הפחדה לשונאי וצרי היהודים, שכן עיקר הניצחון היה בעזרת לוחמה הפסיכולוגית רחבת-הקף שאיפשרה את הצלת היהודים, וזאת מפני שבאגרות השניות לא בוטלה הרשות "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים" (אסתר ג, יג), "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך - אין להשיב" (אסתר ח, ח), אלא רק ניתנה רשות ליהודים "להקהל ולעמוד על נפשם" (שם פס' יא).
    הסיבה ששונאי היהודים, שהם רבים בהרבה מהיהודים, לא נלחמו ביהודים היא: "כי נפל פחדם על כל העמים. וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועֹשי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם. כי גדול מרדכי בבית המלך ושֳמעו הולך בכל המדינות כי האיש מדרכי הולך וגדול" (אסתר ט, ב-ד). לצורך זה הופעלה תעמולה מאסיבית שכללה אף הרכבת מרדכי על הסוס ע"י המשנה למלך (- המן) הקורא: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".
  • מובא בספר ימי הפורים[34] (מאמר כב, עמ' קנג ואילך) בשם רבי אברהם בן הגר"א שכתב שדרכו של הקב"ה לעשות ניסים לצדיקים עוד בטרם הוא ממלא את משאלתם, ע"מ שיבטחו בו[35]. (לדוגמא: ביציאת מצרים נתן ה' עשר מכות במצרים קודם שנגאלו, כדי שישראל ימשיכו לבטוח בו עד הגאולה). וכן כאן, גילגל הקב"ה את גדולת מרדכי והרכבתו על הסוס, כדי שיתחזק בטחונם של ישראל קודם שיצאו מאפלה לאורה.
  • רבי יהונתן אייבשיץ בספרו יערות דבש (ח"ב דרוש ט[36]) מסביר זאת עפ"י דברי חז"ל (ב"ק צב.): "המבקש רחמים על חברו והוא זקוק לאותו דבר הוא נענה תחילה", ז"א שזכות התפילה גדולה יותר כשהוא מתפלל על אחר. והיות וההצלה הייתה בזכות תפילת מרדכי[37], לכן היה צריך להוציאו מסכנה שיתפלל רק בעד ישראל. וע"י שנעשה לו כבוד גדול כזה - לא היו הורגים אותו, ואז תפילתו הועילה לגאולתם.
  • יש המסבירים שפרשה זו באה לבטא את עניינו של נס ההצלה, ואף שאיננה נצרכת לסיפור המאורע מבחינה הסטורית, היא נצרכת מאוד להבנה המהותית של מהות נס ההצלה, וממילא הבנת הערך של פורים, שכן את חג הפורים חוגגים זכרון להצלת גשמית (מ"ב סי' תרע ס"ק ו בשם הלבוש) ממוות לחיים (מגילה יד.), ונס זה של הצלת מרדכי מבטא את הערך האמיתי והנכון של הצלת החומר, שכן החמור נמשל לחומר (ראה גבורות ה' למהר"ל הקדמה שניה, וכן בפרקים ד, כט, לז ועוד), והרכבת מרדכי על החמור היא ביטוי לכך שהחומר הוא כלי לתורה, ואין לו ערך ומעמד עצמי, אלא הוא יונק את מהותו וציביונו מהתורה. ומאידך כשהוא משמש את התורה הוא בעל ערך גדול ומעלה נשגבה, והוא מסייע לביסוס והפרחת התורה בעולם.
  • הגר"א (בפי' למשלי יא, י[38]; - מובא בס' ימי הפורים שם) בתוך דבריו נוקט שהקב"ה מביא גאולה לצדיק קודם אובדן הרשע כדי שהרשע בעצמו יראה ישועת הצדיק, ולכן כבוד מרדכי קדם להריגת המן.

סוף המגילה[עריכה]

הפרק העשירי והאחרון של המגילה הוא גם הקצר שבפרקי המגילה ומכיל שלושה פסוקים בלבד. וכך כתוב בו:

(א) וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם.
(ב) וְכָל מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס.
(ג) כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ.

וכמובן, ששני הפסוקים הראשונים נראים מיותרים לחלוטין. ואכן המפרשים מסבירים זאת

לִקְחֵי המגילה[עריכה]

ערך מורחב - מגילת אסתר/לקחים מהמגילה

ניתן להפיק ממגילת אסתר לקחים אמוניים, חינוכיים, מוסריים וערכיים רבים, כמו משאר סיפורי התנ"ך. חכמי ישראל למדו הרבה לקחים בתחומי האמונה, המוסר, תיקון המידות ודרך ארץ, דעות ישרות והנהגות ראויות, מהמגילה. הרלב"ג בסוף פירושו למגילת אסתר[39], כדרכו, מונה למעלה מחמישים "תועליות" (- לקחי חכמה ומוסר שניתן להפיק מסיפורי התנ"ך) שראוי ללמוד מהמגילה.

נביא דוגמאות בודדות מדבריו:

  • ניתן ללמוד שהבורא איננו עוזב את הצדיק ביד הרשע, מהמסופר במגילה שהמן חשב לבקש מהמלך לתלות את מרדכי על העץ שהכין לו, ובסוף זה בעצמו גרם שהוא יכבד את מרדכי ויקרא לפניו "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" (התועלת השלושים ושמונה).
  • ניתן ללמוד שבזמני צרה ראוי שהאדם ייכנע לפני הבורא, ויסבב סיבות ודרכים הגורמים שלבו יהיה נשבר ונדכה, כמו שמסופר במגילה על מרדכי ועם ישראל שבשומעם את הגזירה בכו, צמו ולבשו שַׂק ואפר (התועלת העשרים-ושמונה).
  • ניתן ללמוד שכל מי שאפשר לו לבקש רחמים על ישראל ואינו מסייע - עליו תשוב הצרה, והבורא 'ידאג' שינצלו בדרך אחרת, וכמסופר במגילה שאמר מרדכי להשיב לאסתר (אסתר ד, יג-יד): "אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים. כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו" (התועלת השלושים-ושנים).
  • ניתן ללמוד מהמגילה שכשאדם זקוק לעצה, יתייעץ בכל מי שיכול לייעץ, כמו שמסופר במגילה שהמן שהתייעץ עם כל חכמיו ואוהביו וזרש אשתו, ולא הסתפק בהתייעצות רק באוהביו וחכמיו, אלא שאל גם את זרש אשתו (התועלת השלשים-ותשעה).


מידע היסטורי וארכיאולוגי על אמיתות סיפור מגילת אסתר[עריכה]

ערך מורחב - מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים


ישנם הרבה הוכחות היסטוריות וארכאולוגיות מתקופת הממלכה הפרסית המתאימות עם המתואר במגילה (ואפילו פרטים קטנים שהוזכרו במגילה תואמים למידע ההיסוטרי והמדעי שבדורנו). חלק מהמידע אף נותן פרשנות חדשה לחלק מהמסופר במגילה.

מעמד המגילה והלכותיה[עריכה]

קדושתה ומקומה[40] ביחס לשאר כתבי הקודש[עריכה]

מגילת אסתר היא אחרונה בחמשת המגילות[41], ונכתבה על-ידי אנשי כנסת הגדולה (ב"ב טו.) ובכללם מרדכי (רש"י שם[42]), בעקבות בקשת אסתר מקור.

מגילת אסתר שונה משאר כתבי הקודש (- ספרי התנ"ך) בכך שלא מוזכר בה כלל נבואה או דיבור בין הקב"ה לאדם כלשהו. יתירה מזאת, אפילו שם ה' לא מוזכר במגילה כלל. אולם דבר זה איננו גורם דבר מקדושתה ומעלתה, שכן היא נאמרה ברוח הקודש.

בגמרא (מגילה ז.) מובאות הוכחות לכך שהמגילה נאמרה ברוח הקודש:

"רבי אליעזר אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר (אסתר ו, ו): 'ויאמר המן בלבו' [- ומניין ידעו כותבי המגילה שכך אמר בלבו? אלא רוח הקודש נגלה אליהם, - רש"י].
רבי עקיבא אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר (אסתר ב, טו): 'ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל רואיה'.
רבי מאיר אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר (אסתר ב, כב): 'ויודע הדבר למרדכי' [- מי גילה לו? אלא רוח הקודש שרה עליו, - רש"י].
רבי יוסי בן דורמסקית אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר(אסתר ט, טז[43]): 'ובבזה לא שלחו את ידם' [- ומנין ידעו מה עשו הרחוקים? - רש"י].
אמר שמואל: אי הואי התם הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו, שנאמר (אסתר ט, כז): 'קימו וקבלו' - קימו למעלה מה שקיבלו למטה".

מובאת בגמרא (שם) דעת שמואל הסובר שעל אף שמגילת אסתר נאמרה ברוח הקודש, מ"מ היא איננה מטמאת את הידיים כשאר כתבי הקודש, משום שהיא לא ניתנה להכתב[44] (אלא רק לגורסה על פה ולקרותה - רש"י ועוד), אולם מבואר בגמרא שם שזו דעת יחיד, ואין הלכה כמותה.

מאידך, למגילת אסתר ישנה מעלה מיוחדת על שאר ספרי הנביאים והכתובים, שהיא צריכה שירטוט כמו התורה (מגילה טז: מסכת סופרים יג, א; שו"ע או"ח סי' תרצא סע' א).

יחודיותה ביחס לשאר כתבי הקודש: לא בטלה, צריכה שיטוט,

רמז בתורה למגילה ומשמעותו[עריכה]

בגמרא (חולין קלט:) כתוב:

"[מעשה[45]] אסתר מן התורה מנין[46]? [שנאמר] (דברים לא, יח): 'ואנכי הסתר אסתיר'."

בשיעור בנושא הסביר הרב חיים דרוקמן שליט"א שהגמרא מבקשת למצוא בתורה רמז לתוכן המיוחד של אסתר, למצב שייחד את הדור ההוא, כדברי רש"י במקום: "בימי אסתר יהיה הסתר פנים". הגמרא מוצאת שמציאות זו רמוזה בתורה באותה פרשה, במקום שמוזכרים גם הדברים הבאים (שם פס' יז-יח):

"וחרה אפי בו ביום ההוא, ועזבתים, והסתרתי פני מהם, והיה לֶאֱכֹל, ומצאוהו רעות רבות וצרות... ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא..."

הסתר פנים הוא מציאות שהקב"ה, כביכול, מסתיר את פניו ואיננו מביט עלינו; נדמה כאילו אין לו עניין בנו. ואכן, כך נראו הדברים בימי אסתר: "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים" (אסתר ג, יג) - זהו הסתר פנים נורא.

יתירה מזו, לא רק שעצם הגלות היא הסתרת פנים, אלא שבתוך הסתר זה הופיע הסתר פנים נוסף. המציאות המיוחדת של ימי אסתר הייתה דווקא קושי הצרה הכפולה של הסתר בתוך הסתר, כדברי המהר"ל (חי' אגדות שם, עמ' קטז) בהסבירו את לשון ההכפלה של "הסתר אסתיר":

"כי היו ישראל בגלות קודם, ואחר כך הגיע להם צרה על צרה, הוא המן. וזהו 'ואנכי הסתר אסתיר' דהיינו הסתר בתוך הסתר".

אולם ישנו להסתר פנים זה פאן נוסף, עליו עומד הרב חיים דרוקמן שליט"א מתוך דברי הרמב"ן (דברים לא, יח):

"...לא כמסתר פנים הראשון שהסתיר פני רחמיו ומצאום רעות רבות וצרות, רק שיהיו בהסתר פני הגאולה..."

הסתר הפנים הראשון הוא הסתרת מידת הרחמים של הקב"ה "ומצאוהו רעות רבות וצרות" (דברים לא, יז); ואילו הסתר הפנים השני משמעותו - שגם הגאולה תהיה בהסתר פנים, לא כמו במצרים ששם היא באה בגילוי פנים ע"י ניסים גדולים שהתרחשו, וכל העם ראה אותם (ר' שמות יד, ל). אבל, יש גם מצב שבו הגאולה באה בהסתר פנים, ללא נִסים גלויים; כביכול, הכל בדרך הטבע, הכל מתרחש באמצעות מעשי אנוש. זהו דֶגֶם הגאולה של מגילת אסתר.

הכנסת המגילה לספרי התנ"ך[עריכה]

הגמרא מגילה יד א מביאה שנביאי ישראל לא הוסיפו דבר על מה שכתוב בתורה, ולכן הסתפקו מרדכי ואסתר האם להוסיף את מצוות מקרא מגילה. הגמרא מביאה שלבסוף למדו מרדכי ואסתר בקל וחומר מפסח שיש לקבוע את אמירת המגילה, שהרי בפורים היתה הצלה ממיתה לחיים ולא רק משעבוד לגאולה. אמנם, האחרונים הקשו כי בשום מקום הגמרא לא מביאה ספק דומה לפני תיקון מצוות דרבנן. כאשר תיקנו חז"ל את מצוות הדלקת נר חנוכה לדוגמא, לא מופיעה בשבת התלבטות דומה, וכן ידוע לנו ממצוות רבות דרבנן רבות שהוסיפו ללא ספק. אז מדוע דווקא במקרא מגילה הסתפקו מרדכי ואסתר לפני קביעת המצווה?

פורים הוא כדברי קבלה[עריכה]

השפת אמת מתרץ שעל אף שחז"ל הוסיפו מצוות רבות, רק מצוות הפורים נכתבו כחלק מהמגילה ולתנ"ך ולכן רק בהם מובא הספק האם ניתן להוסיפם. למצוות הפורים יש מעמד גבוה יותר משאר מצוות דרבנן והן מוגדרות כמצוות מדברי קבלה. השו"ע אורח חיים תרצו ז פוסק חלוקה זו, וקובע שאף אונן האסור בבשר וביין, יהיה מותר בהם בפורים משום ש"דלשמוח בפורים דברי קבלה נינהו שהם כדברי תורה".

למדו מאותו קל וחומר[עריכה]

הרא"ם מובא בחידושי המהר"ץ חיות מסביר שאכן אין חילוק מהותי בין חנוכה ופורים. לשיטתו, הסיבה חז"ל לא הסתפקו לעניין הוספת מצוות נר חנוכה משום שכבר הכירו את הק"ו שעשו מרדכי ואסתר ולכן לא היו צריכים להסתפק בדבר. ייתכן שהרא"ם חולק על שיטת השו"ע לעיל וסובר שמצוות הפורים לא מוגדרות כמצוות מדברי קבלה, ולכן הוא לא מקבל את התירוץ המחלק ביניהם.

פרשניים יחודיים למגילה[עריכה]

מלבד הפרשניים הקלאסיים של ספרי המקרא, נכתבו על מגילת אסתר כמה פרושים יחודיים:

קריאת המגילה[47][עריכה]

ערך מורחב - מקרא מגילה

אחת מהמצוות המוטלות עלינו בפורים היא לקרא את המגילה, מתוך מגילת קלף כשרה, שתי פעמים: בליל פורים וביומו.

קריאת המגילה הינה הודיה לה' על חסדיו עם עמו ישראל. גם הנשים חייבות לשמוע את קריאת המגילה - למרות שזוהי מצוה שהזמן גרמא - מאחר ש"אף הן היו באותו הנס": הגזרה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים כללה גם את הנשים, ואף הן נצלו. מה גם שהנס נעשה ע"י אשה, אסתר.

לפני קריאת המגילה מברכים שלוש ברכות, ולאחריה - ברכה אחת. הברכות שלפני קריאת המגילה הן: א. "על מקרא מגילה"; ב. "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"; ג. ברכת "שהחיינו". בני עדות המזרח מברכים "שהחיינו" לפני קריאת המגילה, רק בלילה ולא ביום.

נהגו האשכנזים, שבברכת "שהחיינו" לפני קריאת המגילה ביום הפורים, מכוונים שברכה זו תחול גם על שאר המצוות שמקיימים בפורים: סעודה, משלוח מנות ומתנות לאביונים. יש מבני עדות המזרח שנהגו לכוון על כך בברכת "שהחיינו" בלילה.

אחרי קריאת המגילה מברכים את הברכה: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, והנפרע לנו מצרינו. ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם, האל המושיע".

את ארבעת פסוקי המגילה, הקשורים במעשה ההצלה, נוהג הציבור לקרוא יחד בקול רם, לפני שהש"ץ ישוב ויקראם מתוך המגילה. פסוקים אלה הם: א. "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני..." (אסתר ב, ה); ב. "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והעיר שושן צהלה ושמחה" (אסתר ח, טו); ג. "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (שם פס' טז); ד. "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו" (אסתר י, ג).

המנהג הוא שהש"ץ אינו קורא את המגילה כשהיא כרוכה, אלא פושטים אותה וכופלים אותה דף על דף כמו אגרת, כי היא נקראת "אגרת הפורים", אך השומעים אינם עושים כך.

קישורים חיצוניים[עריכה]

טקסט המגילה בהוצאות שונות[עריכה]


טעמי המקרא[עריכה]

נוסחאות שונות במגילה[עריכה]

שיעורים (וידאו/שמיעה) על מגילת אסתר[עריכה]

מאמרים על מגילת אסתר[עריכה]

פירוט של מאמריו:

מבחנים, חידונים, משחקים ושעשועונים על המגילה[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ: מבוא למגילת אסתר, בתוך 'אוצר מפרשי המגילה', הוצאת מכון ירושלים ה'תש"פ.

הערות שוליים

  1. ↑ להרחבה עיין בדברי רש"י, ראב"ע והמפרשים המצויינים בהמשך הדברים (בפנים ובהערות), וכן רש"י ומצודות דניאל יא, ב; הקדמת הרב נתן שרמן למגילת אסתר, מהדו' ארטסקרול, כפר-חסידים תש"נ, עמ' ב-יד, ובנספחים בעמוד 174; טל חרמון, הרב שלמה אבינר שליט"א, עמ' ...; פורום 'אוצר החכמה': אחשורוש ובית המקדש - מה הקשר?; ועוד.
    כמובן שעריכת הערך נשענת על דברי חז"ל והראשונים, ולא על דברי חוקרים המסתמכים על השערות הנובעות מסתירות בספרי הקורות הפרסיים (ובפרט שגם על דבריהם השיבו חוקרים המתייחסים בכבוד מה למסורת חז"ל).
  2. ↑ ראה רש"י עזרא א, א; שם ד, ה-ו; ראב"ע דניאל ו, א; שם יא, ב; ועוד.
  3. ↑ יש להבדיל בינו ובין דריוש מלך מדי שקדם לכורש (עי' רש"י במקומות המובאים בפנים, וכן ברש"י דניאל א, כא; פסיקתא זוטרתא (לקח טוב), הקדמה לאסתר; ראב"ע הנ"ל; תוס' רי"ד מגילה יב. ועוד).
  4. ↑ ויקרא רבה, שמיני, פר' יג אות ה - מובא בילקוט שמעוני שם רמז תקלו; אסתר רבה פר' ח אות ג; ועוד.
  5. ↑ ראה רש"י עזרא א, א; שם ד, כד; דניאל ח, כא; שם י, ב; חגי א, א.
  6. ↑ ראה אבן עזרא חגי א, א; דניאל ו, א - הנ"ל; שם ט, ב.
  7. ↑ ראה רד"ק חגי א, א; תוס' ר"ה ג: ד"ה שנת עשרים; תוס' הרא"ש, בעל המאור, כתוב שם (להראב"ד), חי' הריטב"א וחי' הר"ן שם; חי' הרמב"ן מגילה יא:; מלבי"ם נחמיה ב, ו; ועוד רבים.
  8. ↑ תרגום שני שם; ילקוט שמעוני שם רמז תתרנג; מהרש"א ח"א מגילה טז: ד"ה מעקרא כתיב; ילקוט מעם לועז פרק יז אות מג, מהדו' ירושלים תשל"ד, עמ' שט; ועי' בביאור הגר"א שם.
  9. ↑ רלב"ג הנ"ל; וראה ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנג, על סוף פרק ב; וכן ראה ילקוט מעם לועז אסתר, פרק ז, עמ' קד, בשם מדרש קדום.
  10. ↑ ראה ילקוט שמעוני שם, על ריש פרק ג; וכן במדרש המובא בילקוט מעם לועז הנ"ל. וראה בהערה הבאה.
  11. ↑ יש הגורסים (עי' מגילת אסתר מהדורת 'תורת חיים', בעריכת הרב מרדכי ליב קצנלבוגן, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ו, עמ' קע והערה 200) ברש"י שם: "דאג המן שלא יעסקו בבניין ירושלים", וא"כ לפנינו מקור נוסף שהמן התנגד לבניין ירושלים והמקדש, אך ברוב המהדורות ליתא לגרסה זו, וכתוב: "מלך אחשורוש והתנשא המן, דאג שלא יעסקו" - ואז יש לפרש שאחשורוש הוא שדאג שלא יבנה המקדש. יש לציין, שישנם מקורות בחז"ל (ילקוט מעם לועז אסתר פרק א אות פא, עמ' יג-יד) שהמן נסה לשכנע את אחשורוש בחשבון שעברו שבעים שנה (ר' בפנים להלן).
  12. ↑ ראה בילקוט שמעוני הנ"ל; וכן בהערה הקודמת ובהמשך הדברים.
  13. ↑ יש לציין שניכר שאחשורוש התנגד מאוד לבניין המקדש, שכן עדיין "אין אסתר מגדת את מולדתה ואת עמה" (אסתר ב, כ), ובכ"ז אחשורוש חושש שמא היא תבקש ממנו את בנין המקדש.
  14. ↑ ראה אסתר רבה פר' ב אות יא/יב - מובא בילקוט שמעוני שם סי' תתרמח; ילקוט מעם לועז אסתר פרק א אות קצג-רב, עמ' כח-כט; ועוד.
  15. ↑ תרגום ראשון ושני על אסתר א, ב; ועי' ילקוט מעם לועז פרק א אות פו-פט, עמ' יד-טו.
  16. ↑ ראה בהרחבה: אגרת הפורים הזאת, הרב אלי הורוביץ זצ"ל הי"ד, הוצאת "מעמק חברון", עמ' 42-56.
  17. ↑ יש המסבירים שהדבר נבע מכעסם על הארכת המשמרות שלהם מזמן בחירת אסתר, מפני שהייתה חיבתה על אחשורוש גדולה, כרוב תאוותו היה מרבה בתשמיש (מגילה יג: ורש"י שם). ויש מפרשים שמרדכי קיבל 'קידום' - לשבת בשער המלך (אסתר ב, יט-כא), והם קינאו בו: "שחרה אפם על שמרדכי יושב בגדולה וכבוד והם עומדים על רגליהם לשמור הסף כדרך השומרים" (מלבי"ם שם). ויש המוסיפים שהוא קיבל מִשׂרָה זו במקומם (אסתר רבה פר' ו סי' יג; וכן במדרשים המצוינים בסמוך; - מובא בתורה תמימה שם). "אמרו [בגתן ותרש]: העביר שני קלסנטרין ומושיב הברברי הזה" (ילקוט שמעוני, אסתר, סוף). "אמרו: הואיל והעבירנו המלך ממקומינו, נלך ונהרוג את המלך בצנעה, ויהי הכל אומרין כשהיו בגתן ותרש משמרים את המלך - היו משמרים אותו יפה, עכשיו שהושיב שם יהודי נהרג" (ספרי דאגדתא על אסתר - מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח ב פרשה ב ד"ה בימים ההם ומרדכי; ילקוט שמעוני, שם,).
  18. ↑ ראה רש"י אסתר ו, ט; פסיקתא זוטרתא (לקח טוב), ראב"ע ואלשיך שם פס' ח; ועוד.
  19. ↑ ראה רמב"ם (פ"ב מהל' מלכים ה"א): "כבוד גדול נוהגין במלך... אין רוכבין על סוסו, ואין יושבין על כסאו, ואין משתמשין בשרביטו, ולא בכתרו, ולא באחד מכל כלי תשמישיו, וכשהוא מת כולן נשרפין לפניו, וכן לא ישתמש בעבדיו ושפחותיו ושמשיו אלא מלך אחר..."
  20. ↑ וע"ע מגילה טו: "מה ראתה אסתר שזמנה את המן" וכו'.
  21. ↑ יש מפרשים שזהו מפני שנמצאה אסתר בביתו (מלבי"ם שם). אך חז"ל (ר' מגילה טו., - מובא ברש"י אסתר ה, יג) נוקטים שדבר זה קדם לכל סיפור המגילה.
  22. ↑ נדפס במהדו' תורת חיים(מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ו.
  23. ↑ ראה דניאל ב, מט: "ודניאל בתרע קרתא" (צויין ע"י הראב"ע והרמ"ח - המובאים בפנים); עמוס ה, יב וטו וברד"ק שם; מצודת ציון תהלים קכז, ה; משלי כב, כב ובמצודת דוד שם; רש"י בראשית יט, א ד"ה ולוט יֹשב; ועוד.
  24. ↑ וראה בערך מגילת אסתר/לקחי המגילה - מתועליות הרלב"ג - התועלת העשרים ותשעה.
  25. ↑ ר' במאמר שיטת רש"י על מגילת אסתר - מאת יחיאל גרנביץ; ומאידך, ר' קדושת לוי שמות, לפורים, בהתחלה.
  26. ↑ שמו נזכר במגילב פעמים, בראשונה מסתיים באות א (חרבונא - אסתר א, י) ובשנייה מסתיים באות ה (חרבונה - אסתר ז, ט), ובשניהם הוא אחד מהסריסים אשר למלך, ובפשטות מדובר באותו אדם, אך רבי משה אלשיך בפירושו למגילה (ז, ט) מביא: "ושמעתי מי שדקדק בזה שחרבונה שנזכר פה הוא בה"א בסוף תיבה ולא באלף כחרבונא הנזכר למעלה בין סריסי המלך, ועל כן הטיבו אשר דברו [חז"ל שחברבונה כאן הוא אליהו], כי לא ראי זה כראי זה". והוא מוסיף: "ואפשר לבא אחריו ולמלא את דבריו כי הה"א שהיא חמשה רמז לחמש אותיות שבאליהו". וראה חשוקי חמד מגילה טז.
  27. ↑ ראה ילקוט שמעוני (אסתר, רמז תתרנט, שהביאו שני פירושים אלו כחולקים. יתכן לשער ששורש העניין נעוץ בכלל שכל המסופר על רשע הוא כדי להגדיל את רשעו, וכל המסופר על צדיק הוא כדי להגדיל את זכותו (ראה מאמר על אגדות חז"ל לרמח"ל; וכן במקורות שהובאו בפורום 'אוצר החכמה' ועוד), וא"כ בראשית המגילה נראה שחרבונה היה רשע, ובהמשך נראה שהיה צדיק, ולכן פירשו חז"ל בשני דרכים: (א) שנותר רשע, אלא שהבין לאן הרוח זורמת... (ב) שבהמשך המגילה היה זה אליהו, ולא חרבונה עצמו.
  28. ↑ בדברי חז"ל ומפרשים נוספים נראה שהכוונה שחרבונה הוא אליהו ממש, אך הראב"ע (אסתר א, י) מפרש את דבריהם: "כאילו אליהו ז"ל היה, שהוא מבשר הגאולה". כלומר, חרבונא אינו באמת אליהו, אך אליהו הוא 'מבשר הגאולה', וגם חרבונה "עשה טובה לישראל ובאה ישועה על ידו". יצויין, שבדבריו עצמו במקום אחר (אסתר ז ט) משמע שכוונת חז"ל היא שחרבונה הוא ממש אליהו.
  29. ↑ ראה רשימת מקורות בשו"ת עטרת פז (ח"א כרך ג אה"ע סי' ה ד"ה הן אמת); בפורום הישיבות; וכן בהערה הקודמת.
  30. ↑ לפירוש המלבי"ם המובא בכותר "רקע היסטורי" - "מאבקי השליטה בממלכה" זהו חלק מהותי מהבנת כל המאורע.
  31. ↑ וראה מלבי"ם אסתר א, כב:
    "אולם מה שהקדים הפרשה הזאת לספור המגלה, ונתחייבנו לקראה בפורים כאילו גם היא שייכה אל סיפור הנס, אחשוב בו שני טעמים: א) והוא הטעם העיקרי אצלי, כי כלל הספור הזה הוא יסוד מוסד לספורים הבאים אחריו, כי לולא התאמץ המלך למלוך מלכות בלתי מוגבלת, לא היה באפשרי להיות לו לקיחת אסתר, כי לא היו שרי העצה מסכימים שיקבצו למלך נערות בתולות לברור מהם אשה, ואף כי לקחת אשה אשר לא ידע עמה ומולדתה, ולא הגדלת המן שלא היה יכול לעשות זה בלי רשות השרים, וכ"ש הגזרה הכוללת להשמיד אומה שלמה, ועז"א אלמלא אגרות ראשונות לא נתקיימו אגרות אחרונות, ר"ל אלמלא לא יצא הדת הראשון שהמלך שליט על הדתות והנמוסים לבדו ואין זולתו, לא היה באפשר שיצאו האגרות האחרונות, אחר שהיה צריך נטילת רשות משרי העצה.
    זאת שנית, אחר שהנס הזה לא היה בו דבר היוצא מהיקש הטבעי, כי שהאשה היפה בנשים תשנה רצון המלך בעלה יקרה על הרוב, ולא יהיה זה נס ופלא, רק אם נשקיף היטב על המלך אשר בו היה המאורע, כי אם יקרה זה לרוב במלכים הקטנים, לא יהיה זה בקל אצל מלך הנורא למלכי ארץ. ומצד זה הקדים להודיע (א) גודל מלכותו שמלך על קכ"ז מדינות, (ב) גבורתו שכבשם כולם בזמן קצר, (ג) עשרו הנראה מהמשתה הגדול, (ד) חכמתו איך התנהג בתחבולות להסיר לב ראשי עם הארץ למלוך עליהם בלי הגבלה, (ה) טבעו ותכונתו שהגם שאהב את ושתי עד מות, מ"מ מפני אהבת הטוב בל יבזו נשי המדינה בעליהן בעיניהן, או אהבת המועיל שישתרר במלכות בלתי מוגבלת, ביטל אהבת הערב שאהב את ושתי.
    ובכל זה גלוי לכל רואה שמה שאסתר שנתה לבבו להשיב את הספרים מחשבת המן, לא אהבת הערב הטתו, רק מאת ה' היתה זאת".
    לדברי הרלב"ג (התועלת העשירי - ראה ערך: מגילת אסתר/לקחים מהמגילה) רווח נוסף שיש מסיפור זה, שכן אילמלא ששלח אחשורוש אגרות מטופשות (להיות כל איש שורר בביתו - אסתר א, כב), היו ההמונים פוגעים ביהודים עוד לפני התאריך הנקוב, משום שרואים שרצון המלך לפגוע בהם.
  32. ↑ דבר זה נכון בפרט לפי דברי רבא (מגילה טו:-טז. וברש"י) שאסתר זימנה את המן אל המשתה, ע"מ שאחשורוש יחשוב שהמן מנסה לגזול ממנו את מלכותו, ולכן נדדה שנתו והוא מנסה לתגמל את האנשים ששמרו לו נאמנות כמרדכי. מחשבה זו (- שהמן מנסה למלוך במקומו) מתחזקת אצל אחשורוש כשהמן מבקש "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך" (אסתר ו, ח), אע"פ שמכבוד המלך שלא רוכבים על סוסו ואין משתמשים באחד מכל כלי תשמישיו (רמב"ם פ"ב מהל' מלכים ה"א).
  33. ↑ יתירה מכך, ניתן לשאול: מדוע בכלל נצרך שיקרה ארוע זה? מדוע גילגלתו ההשגחה? הרי ודאי למרדכי לא היה נח בבמעמד זה ובעודף הכבוד שהורעף עליו והעדיף לחזור לתלמודו (עי' בספר 'פניני רבנו יחזקאל [אברמסקי]' (עמ' כב-כג), מאת הרב משה מרדכי שולזינגר, שהרב אברמסקי זצ"ל אמר לרעייתו שמרדכי בשעה שהרכיבוהו על הסוס חשב: מתי כל זה יגמר ואוכל לשוב לתלמודי?...).
  34. ↑ מאת הרב דוד [בן הרב יוסף] כהן שליט"א (ראש ישיבת כנסת-ישראל חברון גבעת מרדכי), הוצאת המפעל לחקר ההלכה שע"י מכון הרב פרנק, ירושלים תשנ"ג.
  35. ↑ עי' בספר ימי הפורים (שם עמ' קנד ואילך) שמביא שהזכות שבגללה נגאלו (בגאולות אלו) היא שבטחו בהשי"ת, וא"כ הניסים של הגאולה החלקית נועדו כדי שתהא להם זכות להגאל.
  36. ↑ זוהי הדרשה הראשונה שדרש בקהילת אה"ו.
  37. ↑ היערות דבש שם מוכיח זאת מדברי הגמ' (מגילה יב:) "בן קיש - שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו". ויש להביא לכך מקור נוסף מדברי המדרש (אסתר רבה פר' ז אות יג/יח).
  38. ↑ הוצאת מכון אבן ישראל, ירושלים תשנ"ד, עמ' קמב-קמג; הוצאת הרב משה פיליפ שליט"א, מהדו' שניה: פתח תקוה תשס"א, עמ' 153.
  39. ↑ פירוש הרלב"ג לחמש מגילות יצא לאור לראשונה בקניגסברג תר"כ, ומאז נדפס במהדורות שונות, הן במקצת ממהדורות המקראות גדולות על מגילת אסתר, והן בספרים נפרדים שיוחדו לפירוש הרלב"ג ו/או ל"תועליות"יו.
  40. ↑ המילה "מקום" כאן במשמעולת כפולה (ראה מו"נ ח"א פ"ח): הן מקומה הפיזי ביחס ספרים אחרים בתנ"ך, והן במובן של מדרגה ומעלה.
  41. ↑ מטעם זה, בדפוסים שונים נדפסה מגילת אסתר בסוף התנ"ך, אך זוהי טעות, שכן בגמרא (ב"ב יד:) ספר דברי הימים הוא החותם את הכתובים.
  42. ↑ הפסוקים המתארים אגרות שנכתבו ע"י מרדכי ואסתר (אסתר ט, כ וכט-לב), אולם אגרות אלו אינם הנוסח הסופי של המגילה, כפי שניכר מתוך הפסוקים. ומ"מ ניתן לשאר שאגרות אלו היוו בסיס למגילה שלפנינו שנערכה ע"י אנשי כנסת הגדולה (וי"ל שזו ג"כ כוונת הראב"ע בהקדמתו). אולם יש לזכור שדעת רבי יצחק ערמא, בעל העקידה (ר' בפנים להלן) שהמגילה נערכה מתוך ספרי דברי הימים למלכי פרס.
  43. ↑ ואף שמילים אלו מופיעות שם קודם לכן (אסתר ט, י-טו), מ"מ עיקר הרבותא הוא שידעו מה עשו הרחוקים כפי שפירש רש"י.
  44. ↑ ור' בתוס' שם (ד"ה נאמרה, - והובא ברשב"א שם) שאף לשמואל, מדרבנן צריך לכותבה.
  45. ↑ מדברי רש"י נראה שגרס: "מנין למעשה אסתר מן התורה". ולפנינו הנוסח כבפנים, והוספנו במוסגר את המילה "מעשה" מפירש"י, ע"מ לציין שאין כוונת הגמרא לדמות אסתר המלכה, אלא לסיפור המגילה.
  46. ↑ דברי הגמרא הנראים תמוהים במבט ראשון, שכן מעשה אסתר אירע בתחילת ימי הבית השני, ומה הטעם לחפש אותו בתורה שנכתבה מאות שנים קודם לכן?
    נראה שיש להסביר את הדברים עפ"י הגמרא (תענית ט.): "יתיב רבי יוחנן וקא מתמה, אמר: מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא"?! ופירש רש"י שם: "שהחומש הוא יסוד נביאים וכתובים, ובכולן יש סמך למצוא מן התורה". בתורה כלול הכל, לפחות בדרך רמז. ומה שרמוז בתורה - הולך ומתפרט בנביאים ובכתובים. הנביאים והכתובים, ביסודם, אינם מחדשים דברים; הם רק מבררים, מרחיבים ומדגישים את מה שכבר נאמר בתמציתיות וברמז בתורה. דברים דומים מופיעים גם במדרש (במדבר רבה י, ו): "ללמדך, שאין לך דבר כתוב בנביאים וכתובים, שלא רמזו משה בתורה". מעתה, מובנת שאלת הגמרא: עלינו למצוא מקור בתורה לכל הרעיונות שבכתבי הקודש (הרב חיים דרוקמן שליט"א בשיעור הנ"ל בפנים).
  47. ↑ חלק מהמובא כאן לקוח מאנציקלופדיה תונית מרוכזת ערך "מקרא מגילה", ולכן חלות עליו ההגבלות הנובעות מזכויות יוצרים.
ספרי התנ"ך
חמישה חומשי תורה בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים
ספרי הנביאים
יהושע • שופטים • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • ישעיה • ירמיה • יחזקאל • ספרי תרי עשר: הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • צפניה • חגי • זכריה • מלאכי
ספרי הכתובים
תהילים • משלי • איוב • שיר השירים • מגילת רות • מגילת איכה • מגילת קהלת • מגילת אסתר • דניאל • עזרא • נחמיה • דברי הימים (א' וב')
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=מגילת_אסתר&oldid=149664"