ישיבת נווה דקלים: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''ישיבת ימית''' היתה ישיבת הסדר בעיר ימית שבחבל סיני, ולאחר מכן בישוב נווה דקלים שבגוש קטיף. ...) |
אין תקציר עריכה |
||
| (20 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ישיבת ימית''' | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
{{ישיבות| | |||
|שם=ישיבת נווה דקלים | |||
|תמונה=[[תמונה:Y. yamit.jpg|250px]] | |||
|כתובית= מבנה הישיבה בנוה דקלים, בצורת מגן דוד. מבנה זה נהרס ע"י הערבים בשנת תשס"ה לאחר הגירוש מגוש קטיף. | |||
|סוג= [[ישיבת הסדר]] | |||
|תאריך יסוד=תשל"ו | |||
|תאריך סגירה= | |||
|מיקום=אשדוד | |||
|השתייכות=הציונות הדתית | |||
|מייסדים=[[הרב אברהם סילברט]] ו[[הרב ישראל אריאל]]. | |||
|ראש הישיבה=[[הרב דוד גבריאלי]]. | |||
|מספר תלמידים= | |||
|ספרים= | |||
}} | |||
'''ישיבת נווה דקלים''' (נוסדה כ-'''ישיבת ימית''') היא [[ישיבת הסדר]] השוכנת בעיר אשדוד. נוסדה בעיר [[ימית]] שבחבל [[סיני]], ולאחר פינוי סיני עברה לישוב [[נווה דקלים]] שב[[גוש קטיף]] ולאחר פינוי גוש קטיף עברה לשמכנה הנוכחי באשדוד. ראש הישיבה הוא [[הרב דוד גבריאלי]]. | |||
==תולדות הישיבה== | ==תולדות הישיבה== | ||
===הקמת הישיבה וראשית דרכה=== | ===הקמת הישיבה וראשית דרכה=== | ||
לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], בה נחל צה"ל ניצחון גדול בחבל סיני, נתכנסו ראשי [[מרכז ישיבות בני עקיבא]] בראשות [[הרב משה צבי נריה]] לפגישה | לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], בה נחל צה"ל ניצחון גדול בחבל סיני, נתכנסו ראשי [[מרכז ישיבות בני עקיבא]] בראשות [[הרב משה צבי נריה]] לפגישה ב[[ישיבת בני עקיבא אהל שלמה]] ב[[באר שבע]], ובה החליטו כי עליהם לייסד ישיבה בסיני או ברצועת עזה. כמו כן, שר הבטחון דאז משה דיין ביקש מ[[הרצי"ה קוק]] לבדוק אפשרות של הקמת ישיבה בסיני או ברצועת עזה. הרצי"ה החל לפעול לקידום הרעיון בשיתוף עם [[הרב יוחנן פריד]]. את הקמת הישיבה הובילו [[הרב אברהם סילברט]], ראש הישיבה בבאר שבע ומיוזמי הרעיון ו[[הרב ישראל אריאל]], אז רב פיקוד צפון ב[[צה"ל]]. | ||
במקביל, הוחלט כי הגרעין הראשוני של הישיבה יורכב מבוגרי שתי ישיבות בני עקיבא בנגב- אהל שלמה של הרב סילברט ובית יהודה בכפר מימון של [[הרב יעקב אריאל]]. בישיבת באר שבע התקיים כנס לתלמידי השמינית (כיתה י"ב), בחודש [[שבט]] תשל"ה, ובו הוכרז על הקמת הישיבה, ותלמידיה נקראו לבוא ולהוות את הגרעין הראושני. אל הגרעין נוספו בחורים מישיבות תיכוניות נוספות. בתחילת דרכה של הישיבה, גויסו בחורים מ[[ישיבת מרכז הרב]] לחיזוק הגרעין הקבוע של הישיבה, ובסך הכל מנתה הישיבה במחזור הראשון 40 בחורים. צוות הישיבה כלל אז את הרב אביגדור שילה, הרב ישראל שחור, הרב ישראל אריאל,שמונה כממלא מקום ראש הישיבה, הרב יעקב אריאל (שהיה מגיע פעם בשבוע לשאת "שיעור כללי") והרב סילברט (שנתבקש על ידי [[הרב אברהם צוקרמן]] להשתתף בישיבות הר"מים ובניהולה החינוכי של הישיבה), ומנהלה היה חיים שמיר. | |||
ב[[ראש חודש]] [[אדר]] א' תשל"ו נערכה הפתיחה הרשמית של הישיבה במשכנה הזמני ב[[כפר דרום]]. באותה שנה, ביקר בישיבה [[הרב עובדיה יוסף]]. לאחר מאבק עיקש כנגד גורמים שחפצו שימית תישאר חילונית, הצילחו אנשי מרכז ישיבות בני עקיבא להקים את הישיבה דווקא שם. הרב א. צוקרמן הסביר את התעקשות המרכז להקמת הישיבה דווקא בימית: | |||
{{ציטוטון| מקימי ימית הצהירו במפורש שאינם רוצים לתת דריסת רגל ליהדות הדתית. כדי לא ליצור בעיות של עימות. על כן אמרתי- לא יתכן שעיר בישראל תהיה ריקה מיהדות דתית. בגלל ההתנגדות עלינו להיאבק שישיבת הסדר תקום דווקא שם. הדרך שמרכז ישיבות בני עקיבא דבקה בה תמיד, הן בהקמת הישיבות התיכוניות, והן בהקמת ישיבות ההסדר, היא- לבוא להקים, כדי להשפיע. לא די בהקמת ישיבה סתם, לכן הלכנו ל[[ישיבת הגולן|גולן]], וכן ל[[ישיבת מעלות יעקב|מעלות]], כדי להשפיע שם. לא נתפתינו לכל ההצעות שהוצעו למקומות חליפיים, ועמדנו על כך שמקומנו יהיה דוקא בימית. היה זה מאבק קשה מאד, ובסופו של דבר קבלנו את האישור להליכה לימית|}}. | |||
===הפינוי מחבל סיני והמעבר לגוש קטיף=== | |||
===הפינוי מגוש קטיף והמעבר לאשדוד=== | |||
{{ | ==לקריאה נוספת== | ||
[[קטגוריה:ישיבות]] | *הרב יעקב אריאל, '''עולה מן המדבר- ישיבת ימית תשל"ה-תשמ"ה''' קובץ מאמרים, ראיונות, מסמכים וכד'. | ||
{{מיון רגיל:נווה דקלים}} | |||
[[קטגוריה:ישיבות הסדר]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:15, 13 במרץ 2021
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
| ישיבת נווה דקלים | |
|---|---|
 מבנה הישיבה בנוה דקלים, בצורת מגן דוד. מבנה זה נהרס ע"י הערבים בשנת תשס"ה לאחר הגירוש מגוש קטיף. | |
| סוג | ישיבת הסדר |
| תאריך יסוד | תשל"ו |
| מיקום | אשדוד |
| השתייכות (זרם) | הציונות הדתית |
| מייסדים | הרב אברהם סילברט והרב ישראל אריאל. |
| ראש הישיבה כיום | הרב דוד גבריאלי. |
ישיבת נווה דקלים (נוסדה כ-ישיבת ימית) היא ישיבת הסדר השוכנת בעיר אשדוד. נוסדה בעיר ימית שבחבל סיני, ולאחר פינוי סיני עברה לישוב נווה דקלים שבגוש קטיף ולאחר פינוי גוש קטיף עברה לשמכנה הנוכחי באשדוד. ראש הישיבה הוא הרב דוד גבריאלי.
תולדות הישיבה[עריכה]
הקמת הישיבה וראשית דרכה[עריכה]
לאחר מלחמת יום הכיפורים, בה נחל צה"ל ניצחון גדול בחבל סיני, נתכנסו ראשי מרכז ישיבות בני עקיבא בראשות הרב משה צבי נריה לפגישה בישיבת בני עקיבא אהל שלמה בבאר שבע, ובה החליטו כי עליהם לייסד ישיבה בסיני או ברצועת עזה. כמו כן, שר הבטחון דאז משה דיין ביקש מהרצי"ה קוק לבדוק אפשרות של הקמת ישיבה בסיני או ברצועת עזה. הרצי"ה החל לפעול לקידום הרעיון בשיתוף עם הרב יוחנן פריד. את הקמת הישיבה הובילו הרב אברהם סילברט, ראש הישיבה בבאר שבע ומיוזמי הרעיון והרב ישראל אריאל, אז רב פיקוד צפון בצה"ל.
במקביל, הוחלט כי הגרעין הראשוני של הישיבה יורכב מבוגרי שתי ישיבות בני עקיבא בנגב- אהל שלמה של הרב סילברט ובית יהודה בכפר מימון של הרב יעקב אריאל. בישיבת באר שבע התקיים כנס לתלמידי השמינית (כיתה י"ב), בחודש שבט תשל"ה, ובו הוכרז על הקמת הישיבה, ותלמידיה נקראו לבוא ולהוות את הגרעין הראושני. אל הגרעין נוספו בחורים מישיבות תיכוניות נוספות. בתחילת דרכה של הישיבה, גויסו בחורים מישיבת מרכז הרב לחיזוק הגרעין הקבוע של הישיבה, ובסך הכל מנתה הישיבה במחזור הראשון 40 בחורים. צוות הישיבה כלל אז את הרב אביגדור שילה, הרב ישראל שחור, הרב ישראל אריאל,שמונה כממלא מקום ראש הישיבה, הרב יעקב אריאל (שהיה מגיע פעם בשבוע לשאת "שיעור כללי") והרב סילברט (שנתבקש על ידי הרב אברהם צוקרמן להשתתף בישיבות הר"מים ובניהולה החינוכי של הישיבה), ומנהלה היה חיים שמיר.
בראש חודש אדר א' תשל"ו נערכה הפתיחה הרשמית של הישיבה במשכנה הזמני בכפר דרום. באותה שנה, ביקר בישיבה הרב עובדיה יוסף. לאחר מאבק עיקש כנגד גורמים שחפצו שימית תישאר חילונית, הצילחו אנשי מרכז ישיבות בני עקיבא להקים את הישיבה דווקא שם. הרב א. צוקרמן הסביר את התעקשות המרכז להקמת הישיבה דווקא בימית:
" מקימי ימית הצהירו במפורש שאינם רוצים לתת דריסת רגל ליהדות הדתית. כדי לא ליצור בעיות של עימות. על כן אמרתי- לא יתכן שעיר בישראל תהיה ריקה מיהדות דתית. בגלל ההתנגדות עלינו להיאבק שישיבת הסדר תקום דווקא שם. הדרך שמרכז ישיבות בני עקיבא דבקה בה תמיד, הן בהקמת הישיבות התיכוניות, והן בהקמת ישיבות ההסדר, היא- לבוא להקים, כדי להשפיע. לא די בהקמת ישיבה סתם, לכן הלכנו לגולן, וכן למעלות, כדי להשפיע שם. לא נתפתינו לכל ההצעות שהוצעו למקומות חליפיים, ועמדנו על כך שמקומנו יהיה דוקא בימית. היה זה מאבק קשה מאד, ובסופו של דבר קבלנו את האישור להליכה לימית".
הפינוי מחבל סיני והמעבר לגוש קטיף[עריכה]
הפינוי מגוש קטיף והמעבר לאשדוד[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב יעקב אריאל, עולה מן המדבר- ישיבת ימית תשל"ה-תשמ"ה קובץ מאמרים, ראיונות, מסמכים וכד'.