עמרי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
(עמרי במקורות חוץ מקראיים) |
||
| (5 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עמרי''' היה מלך [[ממלכת ישראל|ישראל]] השישי. החל למלוך בשנה העשרים ושבע ל[[אסא]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] לאחר שהרג את [[זמרי]] המלך, אולם חלק מהעם הלכו אחרי [[תבני בן גינת]]. לאחר חמש שנים בהן מלך על חלק מהעם, העם הרגו את תבני (ע"פ המדרש היה זה מפני שאסא לקח את בתו של עמרי לאשה לבנו [[יהושפט]], וכך ראו העם את חשיבותו של עמרי {{מקור|סדר עולם יז|כן}}, ועמרי מלך על כל העם במשך שבע שנים נוספות. קנה את הר שומרון ובנה עליו את העיר שומרון, אותה הפך לבירת הממלכה במקום העיר תרצה. | '''עמרי''' היה מלך [[ממלכת ישראל|ישראל]] השישי. | ||
עמרי עשה הרע בעיני ה' יותר משאר מלכי ישראל, אולם חז"ל אמרו שבזכות שבנה עיר ב[[ארץ ישראל]] | |||
==קורות חייו== | |||
עמרי החל למלוך בשנה העשרים ושבע ל[[אסא]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] לאחר שהרג את [[זמרי]] המלך, אולם חלק מהעם הלכו אחרי [[תבני בן גינת]]. לאחר חמש שנים בהן מלך על חלק מהעם, העם הרגו את תבני (ע"פ המדרש היה זה מפני שאסא לקח את בתו של עמרי לאשה לבנו [[יהושפט]], וכך ראו העם את חשיבותו של עמרי {{מקור|סדר עולם יז|כן}}), ועמרי מלך על כל העם במשך שבע שנים נוספות. קנה את הר שומרון ובנה עליו את העיר שומרון, אותה הפך לבירת הממלכה במקום העיר תרצה. | |||
עמרי עשה הרע בעיני ה' יותר משאר מלכי ישראל שקדמו לו, אולם חז"ל אמרו שבזכות שבנה עיר ב[[ארץ ישראל]] זכה למלכות {{מקור|בבלי סנהדרין קב ב|כן}} וזכה להעמיד שלושה מצאצאיו מלכים {{מקור|ילקוט שמעוני מלכים|כן}}. | |||
מלך ארם כבש ממנו כמה ערים, והכריח אותו לאפשר לו להעמיד שווקים בערים בהם יעלו מסים לארם. | מלך ארם כבש ממנו כמה ערים, והכריח אותו לאפשר לו להעמיד שווקים בערים בהם יעלו מסים לארם. | ||
| שורה 6: | שורה 10: | ||
מת בשנה השלושים ושמונה לאסא ונקבר בשומרון. אחריו מלך בנו [[אחאב]]. | מת בשנה השלושים ושמונה לאסא ונקבר בשומרון. אחריו מלך בנו [[אחאב]]. | ||
==עמרי במקורות חוץ מקראיים== | |||
בכפר דיבון, בשנת 1868, התגלתה מצבה מאבן, שהוקמה על ידי [[מישע]] מלך מואב, במאה ה-9 לפני הספירה, לציון ניצחונותיו על ממלכת ישראל. בכתובת, מספר מישע על התקופה בה מואב הייתה משועבדת למלך ישראל '''עמרי''', ומספרת על ההשתחררות ממנה, על כיבושים שעשה המלך מישע בישראל<ref>ויקיפדיה ערך "מצבת מישע".</ref>. | |||
כל המתואר במצבה מתאים בדקדוק רב לנאמר במקרא, ב[[ספר מלכים ב]]: בימי מלך עמרי ובנו [[אחאב]], היה מישע כפוף לישראל, ולאחר שמת אחאב נאמר: "וּמֵישַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב הָיָה נֹקֵד וְהֵשִׁיב לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מֵאָה אֶלֶף כָּרִים וּמֵאָה אֶלֶף אֵילִים צָמֶר. וַיְהִי כְּמוֹת אַחְאָב וַיִּפְשַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" ({{מקור|מלכים ב ג ד$ מלכים ב פרק ג, פסוקים ד-ה}}). | |||
==ראו גם== | |||
*[[ארכיאולוגיה מקראית]]. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מלכים}} | |||
[[קטגוריה:מלכי ישראל]] | |||
[[קטגוריה:מלכי | |||
גרסה אחרונה מ־22:24, 17 באוקטובר 2012
|
|
עמרי היה מלך ישראל השישי.
קורות חייו[עריכה]
עמרי החל למלוך בשנה העשרים ושבע לאסא מלך יהודה לאחר שהרג את זמרי המלך, אולם חלק מהעם הלכו אחרי תבני בן גינת. לאחר חמש שנים בהן מלך על חלק מהעם, העם הרגו את תבני (ע"פ המדרש היה זה מפני שאסא לקח את בתו של עמרי לאשה לבנו יהושפט, וכך ראו העם את חשיבותו של עמרי (סדר עולם יז)), ועמרי מלך על כל העם במשך שבע שנים נוספות. קנה את הר שומרון ובנה עליו את העיר שומרון, אותה הפך לבירת הממלכה במקום העיר תרצה. עמרי עשה הרע בעיני ה' יותר משאר מלכי ישראל שקדמו לו, אולם חז"ל אמרו שבזכות שבנה עיר בארץ ישראל זכה למלכות (בבלי סנהדרין קב ב) וזכה להעמיד שלושה מצאצאיו מלכים (ילקוט שמעוני מלכים).
מלך ארם כבש ממנו כמה ערים, והכריח אותו לאפשר לו להעמיד שווקים בערים בהם יעלו מסים לארם.
מת בשנה השלושים ושמונה לאסא ונקבר בשומרון. אחריו מלך בנו אחאב.
עמרי במקורות חוץ מקראיים[עריכה]
בכפר דיבון, בשנת 1868, התגלתה מצבה מאבן, שהוקמה על ידי מישע מלך מואב, במאה ה-9 לפני הספירה, לציון ניצחונותיו על ממלכת ישראל. בכתובת, מספר מישע על התקופה בה מואב הייתה משועבדת למלך ישראל עמרי, ומספרת על ההשתחררות ממנה, על כיבושים שעשה המלך מישע בישראל[1].
כל המתואר במצבה מתאים בדקדוק רב לנאמר במקרא, בספר מלכים ב: בימי מלך עמרי ובנו אחאב, היה מישע כפוף לישראל, ולאחר שמת אחאב נאמר: "וּמֵישַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב הָיָה נֹקֵד וְהֵשִׁיב לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מֵאָה אֶלֶף כָּרִים וּמֵאָה אֶלֶף אֵילִים צָמֶר. וַיְהִי כְּמוֹת אַחְאָב וַיִּפְשַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" ( מלכים ב פרק ג, פסוקים ד-ה).
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ ויקיפדיה ערך "מצבת מישע".
| מלכי יהודה וישראל | ||
|---|---|---|
| מלכי ישראל (לפני התפלגות הממלכה) | שאול בן קיש • איש בושת בן שאול • דוד בן ישי • שלמה בן דוד | |
| מלכי יהודה | רחבעם בן שלמה • אביה בן רחבעם • אסא בן אביה • יהושפט בן אסא • יהורם בן יהושפט • אחזיה בן יהורם • עתליה בת אחאב • יהואש בן אחזיהו • אמציה בן יהואש • עוזיהו בן אמציה • יותם בן עוזיהו • אחז בן יותם • חזקיהו בן אחז • מנשה בן חזקיהו • אמון בן מנשה • יאשיהו בן אמון • יהואחז בן יאשיהו • יהויקים בן יאשיהו • יהויכין בן יהויקים • צדקיהו בן יאשיהו ♦ גדליה בן אחיקם | |
| מלכי ישראל (לאחר התפלגות הממלכה) | ירבעם בן נבט • נדב בן ירבעם • בעשא בן אחיה • אלה בן בעשא • זמרי • תבני בן גינת • עמרי • אחאב בן עמרי • אחזיהו בן אחאב • יהורם בן אחאב • יהוא בן נמשי • יהואחז בן יהוא • יהואש בן יהואחז • ירבעם בן יהואש • זכריה בן ירבעם • שלום בן יבש • מנחם בן גדי • פקחיה בן מנחם • פקח בן רמליהו • הושע בן אלה | |