רבי יוסף מטראני: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{מפנה|מהרי"ט|רבי יוסף טאיטאצאק|רבי יוסף טאיטצאק}} | ||
'''רבי יוסף מטראני''' המכונה '''מהרי"ט''' (או '''מהרימ"ט''' על מנת להבדילו מ[[רבי יוסף טאיטצאק]] שקדם לו ונקרא בפי חכמי טורקיה מהרי"ט), מחשובי ה[[פוסק]]ים ה[[אחרונים]]. | '''רבי יוסף מטראני''' המכונה '''מהרי"ט''' (או '''מהרימ"ט''' על מנת להבדילו מ[[רבי יוסף טאיטצאק]] שקדם לו ונקרא בפי חכמי טורקיה מהרי"ט), מחשובי ה[[פוסק]]ים ה[[אחרונים]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
{{מיון רגיל:מטראני יוסף}} | {{מיון רגיל:מטראני יוסף}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:חכמי צפת]] | [[קטגוריה:חכמי צפת]] | ||
[[קטגוריה:רבני הבלקן וטורקיה]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:16, 8 בנובמבר 2011
|
|
- הדף "מהרי"ט" מפנה לכאן. לערך העוסק ברבי יוסף טאיטאצאק, ראו רבי יוסף טאיטצאק.
רבי יוסף מטראני המכונה מהרי"ט (או מהרימ"ט על מנת להבדילו מרבי יוסף טאיטצאק שקדם לו ונקרא בפי חכמי טורקיה מהרי"ט), מחשובי הפוסקים האחרונים.
תולדות חייו[עריכה]
נולד ככל הנראה בכ"ו בתשרי שכ"ט בצפת לרבי משה טראני- המבי"ט- מגדולי הפוסקים ומחשובי רבני צפת. כשהיה בן שתים עשרה, נפטר אביו, והוא אומץ על ידי אחיו רבי שלמה, אולם הוא התמנה לכהן כרב במצרים, ורבי יוסף אומץ על ידי רבי שלמה סאגיש- ממקובלי צפת, ומאז החשיבו רבי יוסף למורו ורבו. בשנת שמ"ו נישא, והפך לגיסם של ר' שלמה קארו ורבי אברהם שלום (שלושתם נשאו שלוש אחיות). לאחר חתונתו נאלץ לעבור למצרים מפני שבארץ פרצה מגפה קטלנית, שהרגה, בין השאר, את הר"ש סאגיש. במצרים למד בשקידה ובעיון, ולאחר חמש עשרה שנה שב לצפת. בשנת שנ"ה פרצה שוב מגפה בצפת והוא נמלט לירושלים, אולם לאחר זמן קצר חזר לצפת. בשנת שנ"ז יצא לקושטא שבטורקיה יחד עם גיסו רבי אברהם שלום, בשליחות קהילת צפת שנקלעה לקשיים. כעבור שנתיים בטורקיה, חזר לצפת. כשחזר, בשנת ש"ס, נפטר רבי יעקב בירב השני (נכדו של מהר"י בירב מחדש הסמיכה) שכיהן כרב קהילת בית יעקב בעיר לאחר פטירת המבי"ט, ורבי יוסף נבחר לכהן תחתיו. בתקופה זו החלה צפת להתדלדל מבחינה גשמית ורוחנית, והרבה מחכמי צפת החלו לעזוב. בשנת שס"ה עבר רבי יוסף לקושטא. בקושטא הסתמך על שולחנה של משפחת הנדיבים בן יעיש, והחל ללמוד תורה וללמד תלמידים ללא דאגות פרנסה. הוא ייסד שם ישיבה ועמד בראשה. לאחר כעשרים שנה בהן הרביץ תורה בעיר, התמנה לכהן ללא שכר כרב יהודי קושטא. הוא תיקן תקנות, דן דיני תורה וטיפל בענייני הכלל. נפטר בי"ד בתמוז שצ"ט.
תלמידיו[עריכה]
על פי עדות בנו רבי משה, היו לרבי יוסף "שמונים תלמידים משקים ודולים תורה ותעודה". המפורסם שבהם הוא רבי חיים בנבנישתי, בעל "כנסת הגדולה".
חיבוריו[עריכה]
- שו"ת מהרי"ט- שני חלקים. התכתב עם גדולי דורו.
- חידושי מהרי"ט- עאל מסכת קידושין, חלק ממסכת שבת וממסכת כתובות.
- צפנת פענח- דרשות לתורה ולמועדים.
- שמות גיטין.
- צורת הבית- על צורת בית המקדש ותבניתו.
- תשובות ופסקי מהרי"ט החדשים- (יצא לאור בשנת תשל"ח) לקט פסקים ותשובות שלא נדפסו או נדפסו בכתבי תלמידיו.