רבי שמואל די מודינה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Maharshadam.jpg| | [[תמונה:Maharshadam.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שו"ת מהרשד"ם]] | ||
'''רבי שמואל די מודינה (מהרשד"ם)''' מגדולי ה[[פוסק]]ים במאה ה-16. | '''רבי שמואל די מודינה (מהרשד"ם)''' מגדולי ה[[פוסק]]ים במאה ה-16. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת רס"ו בערך בסלוניקי לרבי משה די מודינה- מ[[גירוש ספרד|מגורשי ספרד]]. למד מפי [[רבי יוסף טאיטצאק]] | נולד בשנת רס"ו בערך בסלוניקי לרבי משה די מודינה- מ[[גירוש ספרד|מגורשי ספרד]]. למד מפי [[רבי יוסף טאיטצאק]] ו[[רבי יעקב בן חביב]] (בעל [[עין יעקב]]-אביו של ה[[מהרלב"ח]]). שימש ברבנות בכמה ערים בטורקיה, ולבסוף חזר לסלוניקי, שם כיהן כרב ולימד תורה. השיב אלפי תשובות בהלכה. היה ידוע כ[[ענווה|ענוותן]] גדול, והרבה להשכין שלום בין העדות השונות, בסלוניקי. הוא קבע כי על כל עדה ועדה להמשיך במנהגי אבותיה, ואין לאף עדה אפשרות לכפות את מנהגיה על עדה אחרת. התכתב עם גדולי דורו, ביניהם [[רבי יוסף קארו]] ו[[מהר"י בן לב]]. עבר בחייו תלאות רבות, ששיאן היה פטירת שני חתניו, אך נשאר איתן ברוחו, והמשיל לנהוג בררבנות למרות הכל עד לפטירתו בתחילת שנת ש"נ. על מצבת קברו נחקק הפסוק {{מקור|תהלים קיט קסה|כן}}: "שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול" בלבד. | ||
מתלמידיו: [[רבי אברהם די בוטון]], בעל "לחם משנה" על הרמב"ם. | מתלמידיו: [[רבי אברהם די בוטון]], בעל "לחם משנה" על הרמב"ם ו[[רבי אברהם בן בורג'יל]], בעל "לחם אבירים" על הש"ס. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
{{מיון רגיל:די מודינה שמואל}} | {{מיון רגיל:די מודינה שמואל}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי מהר"י טאיטצאק]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:26, 13 ביוני 2015
|
|
רבי שמואל די מודינה (מהרשד"ם) מגדולי הפוסקים במאה ה-16.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת רס"ו בערך בסלוניקי לרבי משה די מודינה- ממגורשי ספרד. למד מפי רבי יוסף טאיטצאק ורבי יעקב בן חביב (בעל עין יעקב-אביו של המהרלב"ח). שימש ברבנות בכמה ערים בטורקיה, ולבסוף חזר לסלוניקי, שם כיהן כרב ולימד תורה. השיב אלפי תשובות בהלכה. היה ידוע כענוותן גדול, והרבה להשכין שלום בין העדות השונות, בסלוניקי. הוא קבע כי על כל עדה ועדה להמשיך במנהגי אבותיה, ואין לאף עדה אפשרות לכפות את מנהגיה על עדה אחרת. התכתב עם גדולי דורו, ביניהם רבי יוסף קארו ומהר"י בן לב. עבר בחייו תלאות רבות, ששיאן היה פטירת שני חתניו, אך נשאר איתן ברוחו, והמשיל לנהוג בררבנות למרות הכל עד לפטירתו בתחילת שנת ש"נ. על מצבת קברו נחקק הפסוק (תהלים קיט קסה): "שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול" בלבד.
מתלמידיו: רבי אברהם די בוטון, בעל "לחם משנה" על הרמב"ם ורבי אברהם בן בורג'יל, בעל "לחם אבירים" על הש"ס.
ספריו[עריכה]
- לפני פטירתו יצאו בסלוניקי שני כרכים של פסקי הרשד"ם, אולם לאחר פטירתו, כיוון שהיו מלאי שגיאות ובדפוס גרוע, הוציא בנו רבי משה את הספר בשם שו"ת מהרשד"ם, מסודר על פי סדר השולחן ערוך.
- בן שמואל- שלושים דרשות על נושאים שונים.
- חידושים על כמה ממסכתות הש"ס, אך הם לא הודפסו.