הרב יצחק ירוחם דיסקין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''הרב יצחק ירוחם דיסקין''' היה מגדולי רבני העדה החרדית בירושלים. נולד בשנת תקצ"ט בלומז'ה לאביו ה[[מ...) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב יצחק ירוחם דיסקין''' היה | '''הרב יצחק ירוחם דיסקין''' היה נשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]]. | ||
נולד בשנת תקצ"ט בלומז'ה לאביו ה[[מהרי"ל דיסקין]]. למד אצל אביו, ובגיל תשע "ידע את כל הסוגיות | נולד בשנת תקצ"ט בלומז'ה לאביו ה[[מהרי"ל דיסקין]]. למד אצל אביו, ובגיל תשע "ידע את כל הסוגיות החמורות שבש"ס"{{דרוש מקור}}. יום לאחר שנהיה בר מצווה, פרש מהעולם והתבודד במשך שלוש שנים ללימוד בהתמדה במשך שמונה-עשרה שעות ביום{{דרוש מקור}}. לאחר שלוש שנים אלו, מינה אותו אביו לבוחן בישיבתו בלומז'ה. נשא את בתו של ר' זכריה זלקינד. לאחר שנפטרה אשתו, נשא בשנת תרס"ד את ינטה בת ר' דוד פישהוף, ועבר לגור בעיר אומן. | ||
בשנת תרנ"ח נפטר בירושלים אביו, והוא התבקש לבוא ולהמשיך את אביו ביניהול בית | בשנת תרנ"ח נפטר בירושלים אביו המהרי"ל, והוא התבקש לבוא ולהמשיך את אביו ביניהול בית היתומים דיסקין וישיבת אהל משה. אולם הרב דחה את ההצעה עד לסוף שנת תרס"ח. בירושלים התקבצו סביבו תלמידי חכמים מבני העיר, בהם [[הרב יעקב משה חרל"פ]]{{דרוש מקור}}. כשנפטר [[רבי שמואל סלנט]], הוצע לו לכהן תחתיו כרבה של ירושלים{{דרוש מקור}}, אולם הוא סרב. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת תרע"ח, הסכים להתמנות לנשיא העדה החרדית. | ||
נפטר בכ"ט ב[[שבט]] תרפ"ה, ונקבר על יד | נפטר בכ"ט ב[[שבט]] תרפ"ה, ונקבר על יד אביו בחלקת הפרושים שב[[הר הזיתים]]. | ||
לרבי יצחק ירוחם דיסקין היו שני ילדים (מאשתו הראשונה). בנו בנימין נפטר בגיל צעיר בליטא, ובתו נספתה עם בעלה ושלושת ילדיה ב[[שואה]]. | |||
{{מיון רגיל:דיסקין יצחק ירוחם}}[[קטגוריה:אחרונים]][[קטגוריה:רבני ירושלים]] | {{מיון רגיל:דיסקין יצחק ירוחם}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | |||
[[קטגוריה:רבני ירושלים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]] | |||
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]] | |||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] |
גרסה אחרונה מ־09:10, 30 באוקטובר 2012
|
הרב יצחק ירוחם דיסקין היה נשיא העדה החרדית בירושלים.
נולד בשנת תקצ"ט בלומז'ה לאביו המהרי"ל דיסקין. למד אצל אביו, ובגיל תשע "ידע את כל הסוגיות החמורות שבש"ס"(דרוש מקור). יום לאחר שנהיה בר מצווה, פרש מהעולם והתבודד במשך שלוש שנים ללימוד בהתמדה במשך שמונה-עשרה שעות ביום(דרוש מקור). לאחר שלוש שנים אלו, מינה אותו אביו לבוחן בישיבתו בלומז'ה. נשא את בתו של ר' זכריה זלקינד. לאחר שנפטרה אשתו, נשא בשנת תרס"ד את ינטה בת ר' דוד פישהוף, ועבר לגור בעיר אומן.
בשנת תרנ"ח נפטר בירושלים אביו המהרי"ל, והוא התבקש לבוא ולהמשיך את אביו ביניהול בית היתומים דיסקין וישיבת אהל משה. אולם הרב דחה את ההצעה עד לסוף שנת תרס"ח. בירושלים התקבצו סביבו תלמידי חכמים מבני העיר, בהם הרב יעקב משה חרל"פ(דרוש מקור). כשנפטר רבי שמואל סלנט, הוצע לו לכהן תחתיו כרבה של ירושלים(דרוש מקור), אולם הוא סרב. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע"ח, הסכים להתמנות לנשיא העדה החרדית.
נפטר בכ"ט בשבט תרפ"ה, ונקבר על יד אביו בחלקת הפרושים שבהר הזיתים.
לרבי יצחק ירוחם דיסקין היו שני ילדים (מאשתו הראשונה). בנו בנימין נפטר בגיל צעיר בליטא, ובתו נספתה עם בעלה ושלושת ילדיה בשואה.