הרב מנשה קליין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| (17 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב מנשה קליין''' (נודע בכינוי '''מנשה הקטן'''- כינוי שכינה את עצמו בענוותנותו מפני שתרגום המילה קליין הוא קטן) היה [[רב]], ראש | [[תמונה:Unguwar.jpg|שמאל|ממוזער|200px| הרב מנשה קליין]] | ||
'''הרב מנשה קליין''' (נודע בכינוי '''מנשה הקטן'''- כינוי שכינה את עצמו בענוותנותו מפני שתרגום המילה קליין הוא קטן) היה [[רב]], ראש ישיבה ו[[פוסק]] בארה"ב וב[[ירושלים]]. שימש כ[[אדמו"ר]] מאונגוואר. נודע בעיקר בזכות סדרת ספריו [[שו"ת]] '''משנה הלכות''' המונה שבעה עשר כרכים. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בא' ב[[ניסן]] תרפ"ג לרב אליעזר זאב קליין, רב בעיירה במחוז אונגוואר שבסלובקיה. למד אצל אביו ואצל רבי יוסף אלימלך כהנא באונגוואר. בזמן [[השואה]] היה במחנה בוכנוולד, ממנו שוחרר יחד עם [[הרב ישראל מאיר לאו]]. אחרי השואה היגר ל[[ארצות הברית]] שם סייע ל[[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]], האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, להקים את מוסדות שארית הפליטה ועסק בניהול המוסדות בשנותיהם הראשונות. | נולד בא' ב[[ניסן]] תרפ"ג לרב אליעזר זאב קליין, רב בעיירה במחוז אונגוואר שבסלובקיה. למד אצל אביו ואצל רבי יוסף אלימלך כהנא באונגוואר. בזמן [[השואה]] היה במחנה בוכנוולד, ממנו שוחרר יחד עם [[הרב ישראל מאיר לאו]]. אחרי השואה היגר ל[[ארצות הברית]] שם סייע ל[[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]], האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, להקים את מוסדות שארית הפליטה ועסק בניהול המוסדות בשנותיהם הראשונות. | ||
התגורר בברוקלין שבניו יורק, וכיהן שם כראש ישיבת "בית שערים" ואב"ד אונגוואר. | |||
הרב קליין התכתב עם גדולי ישראל, בהם [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] (הסטייפלר), [[הרב צבי פסח פראנק]], [[רבי פנחס מנחם אלתר]] (האדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]] שהיה מחותנו) ועוד. עלה לישראל והתגורר ב"קריית אונגוואר" שב[[שכונת רמות]] ב[[ירושלים]], שם פעל בית מדרשו, בו כיהן גם כראש ישיבה ו[[אדמו"ר]]. הרב קליין נפטר לאחר צנתור בלב בכ"ט ב[[אלול]] תשע"א, ערב [[ראש השנה]] תשע"ב ונטמן ב[[צפת]]. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*[[שו"ת]] '''משנה הלכות'''- שבעה עשר כרכים, משמש כספר פסיקה | *[[שו"ת]] '''משנה הלכות'''- שבעה עשר כרכים, משמש כספר פסיקה יסודי המשמש רבות את פוסקי ההלכה בדורנו. | ||
* '''מגיד משנה'''- על התורה, חמישה כרכים. | * '''מגיד משנה'''- על התורה, חמישה כרכים. | ||
* '''מצות המלך''' – על [[תרי"ג מצוות]], שני כרכים. | * '''מצות המלך''' – על [[תרי"ג מצוות]], שני כרכים. | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
* '''בית רחל'''- בענייני זיווג. | * '''בית רחל'''- בענייני זיווג. | ||
* '''גט המעושה בערכאות''' | * '''גט המעושה בערכאות''' | ||
* על | * '''פתשגן הכתב'''- על [[אגרת התשובה]] ל[[רבינו יונה]] | ||
* '''ימי שמונה'''- בענייני [[חנוכה]]. | * '''ימי שמונה'''- בענייני [[חנוכה]]. | ||
* '''הגדה מגיד משנה'''- בענייני [[חג הפסח]]. | * '''הגדה מגיד משנה'''- בענייני [[חג הפסח]]. | ||
* '''הקנינים''' - על [[מסכת אבות]]. | * '''הקנינים''' - על [[מסכת אבות]]. | ||
* '''פרסומי ניסא'''- אוטוביוגרפיה, שאלות ותשובות וקינות על השואה. | * '''פרסומי ניסא'''- אוטוביוגרפיה, שאלות ותשובות וקינות על השואה. | ||
כמו כן, כתב הרב קליין הסכמות רבות לספרים שונים. | |||
==בניו וחתניו== | ==בניו וחתניו== | ||
*הרב דוד שלמה קליין- | |||
*הרב עמרם קליין- רב קהילת אונגוואר בארצות הברית. חתנו של האדמו"ר מאלכסנדר רבי ישראל צבי יאיר דנצינגר. | *בנו, '''הרב דוד שלמה קליין'''- ממשיכו באדמו"רות ובראשות הישיבה. חתנו של האדמו"ר מסווראן רבי יצחק מאיר הגר. | ||
*חתנו רבי יעקב יצחק בידרמן- האדמו"ר מלעלוב בורו פארק. | *בנו, '''הרב עמרם קליין'''- רב קהילת אונגוואר בארצות הברית. חתנו של האדמו"ר מאלכסנדר רבי ישראל צבי יאיר דנצינגר. | ||
*חתנו הרב צבי הגר | *בנו, '''הרב משה קליין'''-ראש כוללים אונגוואר חותנו הרב יעקב סופר בן לאדמו"ר מערלוי | ||
*חתנו הרב יהושע וינברג- [[משגיח]] בישיבת סלונים. | *חתנו '''רבי יעקב יצחק בידרמן'''- האדמו"ר מלעלוב בורו פארק. | ||
*חתנו '''הרב צבי הגר'''- רב קהילת מונקאטש בלונדון. | |||
*חתנו '''הרב יהושע וינברג'''- [[משגיח]] בישיבת סלונים. | |||
* חתן נוסף היה לו '''הרב יהודה אריה אלטר''' זצ"ל, בנו של האדמו"ר ה[[פני מנחם]] מ[[גור]]. רבי אריה חיבר כו"כ ספרים ביניהם 'ארי במסתרים', 'פרי ביכורים' ועוד. הוא הסתלק בחטף באופן טראגי בחיי חותנו (בזיווג שני נישאה את אלמנתו לרב יהושע ויינברג). | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:קליין מנשה}} | {{מיון רגיל:קליין מנשה}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]][[קטגוריה:פוסקים]][[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]][[קטגוריה:ראשי ישיבות]][[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]][[קטגוריה:רבני הונגריה]][[קטגוריה:רבנים אמריקאים]][[קטגוריה:רבנים חסידים]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | |||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות בארה"ב]] | |||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]] | |||
[[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | |||
[[קטגוריה:רבני הונגריה]] | |||
[[קטגוריה:רבנים אמריקאים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים חסידים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בבית העלמין בצפת]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:49, 31 במרץ 2013
|
|
הרב מנשה קליין (נודע בכינוי מנשה הקטן- כינוי שכינה את עצמו בענוותנותו מפני שתרגום המילה קליין הוא קטן) היה רב, ראש ישיבה ופוסק בארה"ב ובירושלים. שימש כאדמו"ר מאונגוואר. נודע בעיקר בזכות סדרת ספריו שו"ת משנה הלכות המונה שבעה עשר כרכים.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בא' בניסן תרפ"ג לרב אליעזר זאב קליין, רב בעיירה במחוז אונגוואר שבסלובקיה. למד אצל אביו ואצל רבי יוסף אלימלך כהנא באונגוואר. בזמן השואה היה במחנה בוכנוולד, ממנו שוחרר יחד עם הרב ישראל מאיר לאו. אחרי השואה היגר לארצות הברית שם סייע לרבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, להקים את מוסדות שארית הפליטה ועסק בניהול המוסדות בשנותיהם הראשונות.
התגורר בברוקלין שבניו יורק, וכיהן שם כראש ישיבת "בית שערים" ואב"ד אונגוואר.
הרב קליין התכתב עם גדולי ישראל, בהם רבי יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר), הרב צבי פסח פראנק, רבי פנחס מנחם אלתר (האדמו"ר מגור שהיה מחותנו) ועוד. עלה לישראל והתגורר ב"קריית אונגוואר" שבשכונת רמות בירושלים, שם פעל בית מדרשו, בו כיהן גם כראש ישיבה ואדמו"ר. הרב קליין נפטר לאחר צנתור בלב בכ"ט באלול תשע"א, ערב ראש השנה תשע"ב ונטמן בצפת.
ספריו[עריכה]
- שו"ת משנה הלכות- שבעה עשר כרכים, משמש כספר פסיקה יסודי המשמש רבות את פוסקי ההלכה בדורנו.
- מגיד משנה- על התורה, חמישה כרכים.
- מצות המלך – על תרי"ג מצוות, שני כרכים.
- משנה הלכות על ספר הלכות גדולות, חמישה כרכים.
- חידושי משנה על הש"ס, ארבעה כרכים.
- מל ולא פרע- בענייני מילה.
- אום אני חומה- בענייני עירוב.
- קהילות ישראל- התכתבות עם הסטייפלר.
- פני משנה- התכתבות עם מחותנו ה"פני מנחם" מגור.
- בית רחל- בענייני זיווג.
- גט המעושה בערכאות
- פתשגן הכתב- על אגרת התשובה לרבינו יונה
- ימי שמונה- בענייני חנוכה.
- הגדה מגיד משנה- בענייני חג הפסח.
- הקנינים - על מסכת אבות.
- פרסומי ניסא- אוטוביוגרפיה, שאלות ותשובות וקינות על השואה.
כמו כן, כתב הרב קליין הסכמות רבות לספרים שונים.
בניו וחתניו[עריכה]
- בנו, הרב דוד שלמה קליין- ממשיכו באדמו"רות ובראשות הישיבה. חתנו של האדמו"ר מסווראן רבי יצחק מאיר הגר.
- בנו, הרב עמרם קליין- רב קהילת אונגוואר בארצות הברית. חתנו של האדמו"ר מאלכסנדר רבי ישראל צבי יאיר דנצינגר.
- בנו, הרב משה קליין-ראש כוללים אונגוואר חותנו הרב יעקב סופר בן לאדמו"ר מערלוי
- חתנו רבי יעקב יצחק בידרמן- האדמו"ר מלעלוב בורו פארק.
- חתנו הרב צבי הגר- רב קהילת מונקאטש בלונדון.
- חתנו הרב יהושע וינברג- משגיח בישיבת סלונים.
- חתן נוסף היה לו הרב יהודה אריה אלטר זצ"ל, בנו של האדמו"ר הפני מנחם מגור. רבי אריה חיבר כו"כ ספרים ביניהם 'ארי במסתרים', 'פרי ביכורים' ועוד. הוא הסתלק בחטף באופן טראגי בחיי חותנו (בזיווג שני נישאה את אלמנתו לרב יהושע ויינברג).