הרב יצחק יעקב ריינס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 36: שורה 36:
{{מיון רגיל:ריינס יצחק יעקב}}
{{מיון רגיל:ריינס יצחק יעקב}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות בליטא]]
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]]
[[קטגוריה:רבני תנועת המזרחי]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]

גרסה אחרונה מ־14:18, 30 במאי 2013

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
הרב יצחק יעקב ריינס
Rav rayness.jpg
תאריך לידה ת"ר
תאריך פטירה י' באלול תרע"ה
מקום פעילות לידה, ליטא
השתייכות המזרחי
תפקידים נוספים ראש ישיבת לידה, רבה של לידה, מנהיג המזרחי
חיבוריו עדות ביעקב, אור חדש על ציון תאיר

הרב יצחק יעקב ריינס רבה של לידא וראש הישיבה שם ומייסד תנועת המזרחי.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בשנת ת"ר. הצטיין מנעוריו בשקידתו ונחשב לעילוי, ועוד לפני שהגיע לגיל 20 היה בקיא בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי. בגיל 25 מונה לכהן כרב בעיירה בליטא, ובגיל ארבעים וארבע מונה לכהן כרב העיר לידא, בה כיהן עד יום מותו. בהיותו בן 62 ייסד את תנועת המזרחי, כחלק מהתנועה הציונית, למרות שמהלך זה פגע בשמו ובמעמדו באירופה. עמד בראש המפלגה ובראש "הציונות הדתית". היה בקשרים עם בנימין זאב הרצל, והיה מתומכיו וממעריכיו.

בהיותו בן 65, ייסד את ישיבת לידא, שהיתה הישיבה הראשונה בה שילבו בנוסף ללימודי התורה גם לימודי חול במשך שלוש שעות ביום, כדי שגם בני התורה יוכלו להתפרנס וכדי שתלמידי החכמים יהיו בקיאים בהוויות העולם. הישיבה מנתה כשלוש מאות תלמידים. נפטר בי' באלול תרע"ה. כתב עשרות ספרים ביניהם:

  • עדות ביעקב- שו"ת בענייני עדות.
  • אור חדש על ציון תאיר - על התנועה הציונית.

עליו[עריכה]

" קשה למצוא איש כמוהו שהיה גם פורה במקצוע הספרות וגם פעיל בשדה הפעולה החברתית, מה רב סכום הכשרונות השונים שהיו מאוחדים באישיותו רבת הצדדים. ויחד עם זה התמזגו בו כל הסגולות הללו שלכאורה הינן סותרות הדדי לאחדות שבהתאמה- סימן לגאון אמיתי: מחשבה בהירה, דמיון מבריק וחריפות הגיונית, כאשר יעיד ההגיון התלמוד שלו, ובצד זה לב מבין בפיוט כאשר נראה מביאוריו לאגדה, דייקנות מדעית וצירופים מיסודו של הפלפול הרבני מלאי רוח, לב טוב ורוך הרגש שבכית ילד קטן היתה יכולה לפתוח את מקור דמעותיו..." ( [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]], "לפרקים" עמ' קמ).

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]