זמית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''זמית''' הוא סוג של אוכל <ref>הוזכר שלש פעמים בש"ס, פעמיים בברכות ופעם במסכת נדרים: {{מקור|ברכות לו ע"א}}, {{מקור|ברכות מ ע"ב}}, {{מקור|נדרים נה ע"ב}}</ref>. </ref>, שברכתו [[שהכל]].  
'''זמית''' היא מין מאכל המוזכר שלש פעמים בש"ס, פעמיים ב[[מסכת ברכות]] ופעם ב[[מסכת נדרים]] ({{מקור|בבלי ברכות לו ע"א}}, {{מקור|בבלי ברכות מ ע"ב}}, {{מקור|בבלי נדרים נה ע"ב}}). ברכתו [[שהכל נהיה בדברו]].  
==עירוב עם זמית==
אין עירובי חצירות אלא בפת <ref>עירובין עא</ref> לכן אין מערבין בזמית, עירובי תחומין ניתן לעשות בכל חוץ ממים ומלח <ref>עירובין כו:</ref> אבל מים ומלח ביחד (שהוא הזמית לחלק מהשיטות)כן מערבים בהם<ref> רמב"ם עירובין פ"א ה"ח</ref> 
==זיהוי הזמית==
==זיהוי הזמית==
ישנן מספר שיטות מהי הזמית:   
ישנן מספר שיטות מהי הזמית:   
#מי מלח<ref> [[רש"י]], [[ר"ן]] [[ספר התרומה]].</ref>
#מי מלח ([[רש"י]], [[ר"ן]] [[ספר התרומה]]).  
#מרק שנקרש<ref> [[שיטה מקובצת]], [[ראבי"ה]], [[ערוך]], [[אור זרוע]] [[רבנו חננאל]] ו[[המאירי]].</ref>
#מרק שנקרש ([[שיטה מקובצת]], [[ראבי"ה]], [[רבי נתן מרומי|הערוך]], [[אור זרוע]] [[רבנו חננאל]] ו[[המאירי]]).  
#הקצף העולה כשהקדרה רותחת<ref>רב האי גאון, הביאו בפירוש הגר"א או"ח סי' רד</ref>
#הקצף העולה כשהקדרה רותחת ([[רב האי גאון]], הובא ב{{מקור|ביאור הגר"א אורח חיים רד}}). 
#מי כותח- חלב חמוץ<ref>{{מקור|הלכות גדולות סימן א הלכות ברכות פרק ששי עמוד סט}}</ref>.
#מי [[כותח]]- חלב חמוץ ([[הלכות גדולות]]).
{{הערות שוליים}}  
 
==עירוב עם זמית==
אין [[עירוב חצרות]] אלא ב[[פת]] {{מקור|בבלי עירובין עא|כן}} לכן אין מערבין בזמית, [[עירוב תחומין]] ניתן לעשות בכל חוץ ממים ומלח {{מקור|בבלי עירובין כו ב|כן}}, אבל מים ומלח יחד (שזוהי הזמית לחלק מהשיטות) ניתן לערב בהם {{מקור|רמב"ם עירובין א ח|כן}}.


[[קטגוריה:מזון]]
[[קטגוריה:מזון]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה אחרונה מ־21:25, 13 ביוני 2012

זמית היא מין מאכל המוזכר שלש פעמים בש"ס, פעמיים במסכת ברכות ופעם במסכת נדרים (בבלי ברכות לו ע"א, בבלי ברכות מ ע"ב, בבלי נדרים נה ע"ב). ברכתו שהכל נהיה בדברו.

זיהוי הזמית[עריכה]

ישנן מספר שיטות מהי הזמית:

  1. מי מלח (רש"י, ר"ן ספר התרומה).
  2. מרק שנקרש (שיטה מקובצת, ראבי"ה, הערוך, אור זרוע רבנו חננאל והמאירי).
  3. הקצף העולה כשהקדרה רותחת (רב האי גאון, הובא בביאור הגר"א אורח חיים רד).
  4. מי כותח- חלב חמוץ (הלכות גדולות).

עירוב עם זמית[עריכה]

אין עירוב חצרות אלא בפת (בבלי עירובין עא) לכן אין מערבין בזמית, עירוב תחומין ניתן לעשות בכל חוץ ממים ומלח (בבלי עירובין כו ב), אבל מים ומלח יחד (שזוהי הזמית לחלק מהשיטות) ניתן לערב בהם (רמב"ם עירובין א ח).