רבי שלום נח ברזובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(←ספריו) |
||
| (12 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Slonim.jpg| | [[תמונה:Slonim.jpg|שמאל|ממוזער|200px| רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים]] | ||
'''רבי שלום נח ברזובסקי''' היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות סלונים|סלונים]] וראש הישיבה של חסידות סלונים. נודע בזכות סדרת הספרים " | '''רבי שלום נח ברזובסקי''' היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות סלונים|סלונים]] וראש הישיבה של חסידות סלונים. נודע בזכות סדרת הספרים "'''נתיבות שלום'''". | ||
נולד בי"ד ב[[אב]] תרע" | נולד בי"ד ב[[אב]] תרע"א לר' משה אברהם ברזובסקי בעיירה מוש.{{ש}} | ||
כבר בצעירותו יצא שמעו כגאון עצום בתורה וחסידי סלונים התפארו שבחצרם קיים "עילוי". בשנת תרצ"ו עלה ל[[ארץ ישראל]]. | כבר בצעירותו יצא שמעו כגאון עצום בתורה וחסידי סלונים התפארו שבחצרם קיים "עילוי". בשנת תרצ"ו עלה ל[[ארץ ישראל]]. | ||
שימש כראש [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[תל אביב]], המשוייכת ל[[חסידות חב"ד]]. בשנת תש"ב, | שימש כראש [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[תל אביב]], המשוייכת ל[[חסידות חב"ד]]. בשנת תש"ב, הקים את [[ישיבת בית אברהם]] של חסידות סלונים, ועמד בראשה כיובל שנים. בין תלמידיו אז היה [[הרב יחיאל פישל אייזנבאך]], לימים ראש [[ישיבת המקובלים שער השמים]]. לאחר [[השואה]] פעל רבות לשיקום החסידות. | ||
נישא לבתו של האדמו"ר רבי אברהם ויינברג (השלישי) מסלונים, ובשנת תשמ"א מונה לאדמו"ר, עוד בחיי חמיו, על ידי חלק מהחסידים. שאר החסידים שלא קבלו את הכתרתו כאדמו"ר, פרשו | נישא לבתו של האדמו"ר [[רבי אברהם ויינברג (השלישי)]] מסלונים, ובשנת תשמ"א מונה לאדמו"ר, עוד בחיי חמיו, על ידי חלק מהחסידים. שאר החסידים שלא קבלו את הכתרתו כאדמו"ר, פרשו מחסידות סלונים והקימו את חסידות "סלאנים". | ||
גם כאדמו"ר לאלפי חסידים לא שינה רבי שלום ממנהגו להיות נעים לכל הבריות והיה מקרב כל אדם בסבר פנים יפות. | גם כאדמו"ר לאלפי חסידים לא שינה רבי שלום ממנהגו להיות נעים לכל הבריות והיה מקרב כל אדם בסבר פנים יפות. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
כבר בתחילת כהונתו החל בפרוייקט הדפסת תורת אדמו"רי סלונים. | כבר בתחילת כהונתו החל בפרוייקט הדפסת תורת אדמו"רי סלונים. | ||
נפטר בז' ב[[אב]] תש"ס ונטמן בבית העלמין ב[[הר הזיתים]]. לאחר פטירתו בנו רבי שמואל ברזובסקי המשיכו באדמו"רות. | |||
==ספריו== | |||
* סדרת ספרי [[החסידות]] הפופולרית "'''נתיבות שלום'''" הנלמדת בכל המגזרים. הסדרה כוללת: | |||
** חמישה כרכים [[חמישה חומשי תורה]] | |||
** שני כרכים על מועדים ונושאים שונים | |||
** חוברת על [[חנוכה]] | |||
** חוברת על [[פורים]] | |||
** קונטרס "ההרוגה עליך" על [[השואה]] | |||
** חוברת על "בנתיבי עולם הישיבה" | |||
** חוברת בנושאי חינוך | |||
** חוברת על [[פרקי אבות]] | |||
** חוברת על [[שובבי"ם]] | |||
** כרך "מכתבי תורה". | |||
סדרה זו זכתה לפופולריות רבה | |||
* '''שיעורי נתיבות שלום'''"- שיעורים על המסכתות הישיבתיות שהועברו בישיבת סלונים, בעריכת תלמידו הרב אלימלך וינברג (שלושה כרכים). | |||
{{מיון רגיל:ברזובסקי שלום נח}} | {{מיון רגיל:ברזובסקי שלום נח}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | [[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]] | |||
[[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]] | [[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]] | ||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] | [[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:05, 23 בדצמבר 2018
|
|
רבי שלום נח ברזובסקי היה האדמו"ר מסלונים וראש הישיבה של חסידות סלונים. נודע בזכות סדרת הספרים "נתיבות שלום".
נולד בי"ד באב תרע"א לר' משה אברהם ברזובסקי בעיירה מוש.
כבר בצעירותו יצא שמעו כגאון עצום בתורה וחסידי סלונים התפארו שבחצרם קיים "עילוי". בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל.
שימש כראש ישיבת תומכי תמימים בתל אביב, המשוייכת לחסידות חב"ד. בשנת תש"ב, הקים את ישיבת בית אברהם של חסידות סלונים, ועמד בראשה כיובל שנים. בין תלמידיו אז היה הרב יחיאל פישל אייזנבאך, לימים ראש ישיבת המקובלים שער השמים. לאחר השואה פעל רבות לשיקום החסידות.
נישא לבתו של האדמו"ר רבי אברהם ויינברג (השלישי) מסלונים, ובשנת תשמ"א מונה לאדמו"ר, עוד בחיי חמיו, על ידי חלק מהחסידים. שאר החסידים שלא קבלו את הכתרתו כאדמו"ר, פרשו מחסידות סלונים והקימו את חסידות "סלאנים".
גם כאדמו"ר לאלפי חסידים לא שינה רבי שלום ממנהגו להיות נעים לכל הבריות והיה מקרב כל אדם בסבר פנים יפות.
הוא התמנה לחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, גם שם בלט אופיו הנעים והמפייס והרבה להשכין שלום בין אלו שחלקו. כמו כן, עמד בנשיאות "החינוך העצמאי" ו"ועד הישיבות".
כבר בתחילת כהונתו החל בפרוייקט הדפסת תורת אדמו"רי סלונים.
נפטר בז' באב תש"ס ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים. לאחר פטירתו בנו רבי שמואל ברזובסקי המשיכו באדמו"רות.
ספריו[עריכה]
- סדרת ספרי החסידות הפופולרית "נתיבות שלום" הנלמדת בכל המגזרים. הסדרה כוללת:
סדרה זו זכתה לפופולריות רבה
- שיעורי נתיבות שלום"- שיעורים על המסכתות הישיבתיות שהועברו בישיבת סלונים, בעריכת תלמידו הרב אלימלך וינברג (שלושה כרכים).