הרב נח שימנוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''הרב נח שימנוביץ''' היה מייסד וראש ישיבת כנסת חזקיהו בזכרון יעקב (כיום בכפר חסידים). נולד בשנת תרס"ז ...) |
אין תקציר עריכה |
||
(3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב נח שימנוביץ''' היה מייסד וראש [[ישיבת כנסת חזקיהו]] בזכרון יעקב (כיום בכפר חסידים). | '''הרב נח שימנוביץ''' היה מייסד וראש [[ישיבת כנסת חזקיהו]] בזכרון יעקב (כיום בכפר חסידים). | ||
נולד בשנת תרס"ז במינסק | נולד בשנת תרס"ז במינסק לאביו ר' בנימין שימנוביץ, ר"מ בישיבת בלומקס במינסק. בגיל 11 נשלח על ידי הוריו ללמוד בישיבה בפולין, והגיע ל"[[ישיבת אהל תורה]]" של [[רבי אלחנן וסרמן]] בברנוביץ'. הוא התגלה כאחד התלמידים הכשרוניים בישיבה, ועבר ללמוד ב"[[ישיבת כנסת בית יצחק]]" בקמניץ, בראשות [[רבי ברוך בער ליבוביץ']]. הוא התחבב על ידי ראש הישיבה, ואף למד עמו בחברותא, וכן התקרב ל[[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] שהיה באותה עת בישיבה. בשנת ת"ש, לפני שר' ברוך בער נפטר, הוא ביקש מהרב שימנוביץ שיאמר לו חידוש ששמע ממנו בשם [[רבי חיים מבריסק]] בטרם ימות. עם פרוץ [[השואה]] ברח ועלה ל[[ארץ ישראל]] בספינת מעפילים, ושהה תקופה מסוימת במחנה המעצר למעפילים. הוא שוחרר בעזרתו של [[הרב חזקיה יוסף מישקובסקי]], חתנו של [[רבי יצחק בלאזר]] מפטרבורג, ולאחר מכן נשא את בתו חנה. לאחר נישואיו התגורר ב[[ירושלים]] והחל ללמוד בהתמדה מהבוקר עד הערב, ולמד בחברותא עם [[הרב חיים צימבליסט]]. בשנת תש"ז, נפטר הרב מישקובסקי, וחתנו הרב שימנוביץ החליט להקים ישיבה לזכרו. בהוראת ה[[חזון איש]], הוא הקים את הישיבה בצפון, בו לא היו ישיבות בתקופה ההיא. ר' נח, יחד עם גיסו ר' דוד מישקובסקי, החליטו להקים את הישיבה במושבה זכרון יעקב, וקראו לישיבה "כנסת חזקיה" על שם הרב מישקובסקי. הגרעין הראשוני של הישיבה מנה שלושה תלמידים בלבד, אולם תוך שנה הכפילה הישיבה את כמות התלמידים פי עשר. בין התלמידי שלמדו בישיבה בתקופה זו היה [[הרב ישראל מאיר לאו]]- רבה של [[תל אביב]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]]. הישיבה התנהלה אז בתנאים קשים ביותר. בית המדרש היה בית כנסת מקומי והתלמידים ישנו במועדון נטוש של חיילים, והרב שימנוביץ ישן יחד עם הבחורים, בעוד רעייתו התגוררה בירושלים, ולאחר כשנה עברה לגור עמו בדירה שוכרה בזכרון יעקב. הוא הביא לישיבה את [[רבי אליהו לופיאן]] לכהן כ[[משגיח]], דבר שגרם לפרסום הישיבה ולהגעת תלמידים רבים אליה. ר' אליהו ור' נח התיידדו ונקשרו ביניהם קשרי חברות וכבוד עמוקים.{{ש}} בעקבות חיכוכים שנוצרו עם מתפללי בית הכנסת בזכרון יעקב, הוחלט כי הישיבה צריכה לעבור למקום חדש, והתקבלה ההחלטה, בברכת החזון איש, לעבור לכפר חסידים. ב[[אייר]] תשט"ו עברה הישיבה למשכנה בכפר חסידים, וחנוכת תהבתי תוכננה ל[[ל"ג בעומר]] של אתה שנה. בד' באייר מסר ר' נח את השיעור הכללי הראשון בכפר חסידים. יום למחרת, בה' באייר תשט"ו, לקה בדום לב ונפטר, בהיותו בן 48 בלבד. לאחר פטירתו, התמנה גיסו, [[הרב רפאל אליהו מישקובסקי]], שכיהן כרבו של כפר חסידים, לכהן כראש הישיבה. | ||
{{מיון רגיל:שימנוביץ נח}} | {{מיון רגיל:שימנוביץ נח}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת ברנוביץ']] | |||
[[קטגוריה:תלמידי הגרי"ז מבריסק]] | |||
[[קטגוריה:תלמידי רבי ברוך בער ליבוביץ']] |
גרסה אחרונה מ־04:33, 10 במרץ 2014
|
הרב נח שימנוביץ היה מייסד וראש ישיבת כנסת חזקיהו בזכרון יעקב (כיום בכפר חסידים).
נולד בשנת תרס"ז במינסק לאביו ר' בנימין שימנוביץ, ר"מ בישיבת בלומקס במינסק. בגיל 11 נשלח על ידי הוריו ללמוד בישיבה בפולין, והגיע ל"ישיבת אהל תורה" של רבי אלחנן וסרמן בברנוביץ'. הוא התגלה כאחד התלמידים הכשרוניים בישיבה, ועבר ללמוד ב"ישיבת כנסת בית יצחק" בקמניץ, בראשות רבי ברוך בער ליבוביץ'. הוא התחבב על ידי ראש הישיבה, ואף למד עמו בחברותא, וכן התקרב לרבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק שהיה באותה עת בישיבה. בשנת ת"ש, לפני שר' ברוך בער נפטר, הוא ביקש מהרב שימנוביץ שיאמר לו חידוש ששמע ממנו בשם רבי חיים מבריסק בטרם ימות. עם פרוץ השואה ברח ועלה לארץ ישראל בספינת מעפילים, ושהה תקופה מסוימת במחנה המעצר למעפילים. הוא שוחרר בעזרתו של הרב חזקיה יוסף מישקובסקי, חתנו של רבי יצחק בלאזר מפטרבורג, ולאחר מכן נשא את בתו חנה. לאחר נישואיו התגורר בירושלים והחל ללמוד בהתמדה מהבוקר עד הערב, ולמד בחברותא עם הרב חיים צימבליסט. בשנת תש"ז, נפטר הרב מישקובסקי, וחתנו הרב שימנוביץ החליט להקים ישיבה לזכרו. בהוראת החזון איש, הוא הקים את הישיבה בצפון, בו לא היו ישיבות בתקופה ההיא. ר' נח, יחד עם גיסו ר' דוד מישקובסקי, החליטו להקים את הישיבה במושבה זכרון יעקב, וקראו לישיבה "כנסת חזקיה" על שם הרב מישקובסקי. הגרעין הראשוני של הישיבה מנה שלושה תלמידים בלבד, אולם תוך שנה הכפילה הישיבה את כמות התלמידים פי עשר. בין התלמידי שלמדו בישיבה בתקופה זו היה הרב ישראל מאיר לאו- רבה של תל אביב והרב הראשי לישראל. הישיבה התנהלה אז בתנאים קשים ביותר. בית המדרש היה בית כנסת מקומי והתלמידים ישנו במועדון נטוש של חיילים, והרב שימנוביץ ישן יחד עם הבחורים, בעוד רעייתו התגוררה בירושלים, ולאחר כשנה עברה לגור עמו בדירה שוכרה בזכרון יעקב. הוא הביא לישיבה את רבי אליהו לופיאן לכהן כמשגיח, דבר שגרם לפרסום הישיבה ולהגעת תלמידים רבים אליה. ר' אליהו ור' נח התיידדו ונקשרו ביניהם קשרי חברות וכבוד עמוקים.
בעקבות חיכוכים שנוצרו עם מתפללי בית הכנסת בזכרון יעקב, הוחלט כי הישיבה צריכה לעבור למקום חדש, והתקבלה ההחלטה, בברכת החזון איש, לעבור לכפר חסידים. באייר תשט"ו עברה הישיבה למשכנה בכפר חסידים, וחנוכת תהבתי תוכננה לל"ג בעומר של אתה שנה. בד' באייר מסר ר' נח את השיעור הכללי הראשון בכפר חסידים. יום למחרת, בה' באייר תשט"ו, לקה בדום לב ונפטר, בהיותו בן 48 בלבד. לאחר פטירתו, התמנה גיסו, הרב רפאל אליהו מישקובסקי, שכיהן כרבו של כפר חסידים, לכהן כראש הישיבה.