הרב משה לוי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←‏קורות חייו: עריכה מתוך ויקיפדיה)
 
(9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Ravlevi.png|ימין|ממוזער|200px|הרב משה לוי]]
 
'''הרב משה לוי''' היה ר"מ ב[[ישיבת כסא רחמים]] ב[[בני ברק]], מגדולי הפוסקים הספרדים בישראל.  
'''הרב משה לוי''' היה ר"מ ב[[ישיבת כסא רחמים]] ב[[בני ברק]], מגדולי הפוסקים הספרדים בישראל.  
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בד' בשבט תשכ"א ב[[תל אביב]] לרבי יוסף ורחל לוי, שעלו לארץ ממצרים.  
נולד בד' בשבט תשכ"א ב[[תל אביב]] לרבי יוסף ורחל לוי, שעלו לארץ מסוריה.  
מגיל צעיר הורגל על ידי אביו להתמיד בלימוד התורה, ובגיל 12 היה בקיא בחומש עם [[טעמי המקרא]] ופירוש [[רש"י]].  
מגיל צעיר הורגל על ידי אביו להתמיד בלימוד התורה, ובגיל 12 היה בקיא בחומש עם [[טעמי המקרא]] ופירוש [[רש"י]].  
למד ב[[ישיבת הישוב החדש]] בתל אביב, שם התחבב על ראש הישיבה [[הרב יהודה קולודצקי]]. כשהיה בן 16, החל להעביר שיעורים בגמרא ובהלכות שבת בבית הכנסת באזור מגוריו בתל אביב.
למד ב[[ישיבת הישוב החדש]] בתל אביב, שם התחבב על ראש הישיבה [[הרב יהודה קולודצקי]]. כשהיה בן 16, החל להעביר שיעורים בגמרא ובהלכות שבת בבית הכנסת באזור מגוריו בתל אביב.
שורה 16: שורה 16:
אהדה רבה היתה לו להתיישבות ביש"ע.  את מכתבו לרב בניה ליפשיץ, כיום ר"מ ב[[ישיבת ימית|ישיבת נווה דקלים]], הוא מסיים: "ה' יתברך ישלח עזרו מקודש ותתבטל עצת אויבינו ומנהיגינו החילוניים ויהודה וישראל תשכון לבטח, וירבו התושבים היהודים ביש"ע, ולא יקבלו אויבינו את אשר פיללו..."
אהדה רבה היתה לו להתיישבות ביש"ע.  את מכתבו לרב בניה ליפשיץ, כיום ר"מ ב[[ישיבת ימית|ישיבת נווה דקלים]], הוא מסיים: "ה' יתברך ישלח עזרו מקודש ותתבטל עצת אויבינו ומנהיגינו החילוניים ויהודה וישראל תשכון לבטח, וירבו התושבים היהודים ביש"ע, ולא יקבלו אויבינו את אשר פיללו..."


כשהיה בן 23 ראה את הכבוד שחלקו לו, ומשחש כי גאה לבו קבל על עצמו ייסורים, ומאז סבל ממחלת מעיים קשה.  
כבר מימי צעירותו סבל ממחלת מעיים קשה.  


בי"א ב[[חשוון]] תש"ס נפטר הרב לוי, בטרם הגיעו לגיל 40.  
בי"א ב[[חשוון]] תשס"א נפטר הרב לוי, בטרם הגיעו לגיל 40.  


עוד בחייו הוקם בברכתו ארגון 'מתנה טובה', תכנית ללימוד עצמי של הלכות שבת לנשים מתוך ספרו 'מנוחת אהבה'. תלמידיו הרבים מתנחמים גם מקלטות המופצות לציבור, ובהם השיעורים שמסר בנושאים שונים. בתי מדרשות הוקמו על שמו על-ידי תלמידיו, וגם בית הכנסת הייחודי שהקים באחרית ימיו, 'יוסף דעת', ממשיכים לפעול במתכונת שהתווה מייסדם.
עוד בחייו הוקם בברכתו ארגון 'מתנה טובה', תכנית ללימוד עצמי של הלכות שבת לנשים מתוך ספרו 'מנוחת אהבה'.


==ספריו==
==ספריו==
* [[שו"ת]] '''תפילה למשה'''- שישה חלקים. על ספר זה קיבל הסכמה מ[[הרב עובדיה יוסף]] (איתו היה בקשרים חזקים), על אף שבכמה מקומות חולק עליו.  
* [[שו"ת]] '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21203&pgnum=1 תפלה למשה]'''- שישה חלקים. על ספר זה קיבל הסכמה מ[[הרב עובדיה יוסף]] (איתו היה בקשרים חזקים), על אף שבכמה מקומות חולק עליו.  
* '''מנוחת אהבה'''- על הלכות [[שבת]] (שלושה כרכים). מבוסס על הפסיקה הספרדית, עם התייחסות למנהגי האשכנזים. הספר בנוי מההלכות בתמציתיות עם הרחבות בשם "מי מנוחות". הספר קיבל את הסכמות הרב עובדיה יוסף, [[הרב שמואל הלוי וואזנר]] והרב מאזוז.
* '''מנוחת אהבה'''- על הלכות [[שבת]] (שלושה כרכים). מבוסס על הפסיקה הספרדית, עם התייחסות למנהגי האשכנזים. הספר בנוי מההלכות בתמציתיות עם הרחבות בשם "מי מנוחות". הספר קיבל את הסכמות הרב עובדיה יוסף, [[הרב שמואל הלוי וואזנר]] והרב מאזוז.
* '''מלווה ה''''- על הלכות [[ריבית]]. ההלכות בתמציתיות עם הרחבות בשם "טעם ריבית".  
* '''מלווה ה''''- על הלכות [[ריבית]]. ההלכות בתמציתיות עם הרחבות בשם "טעם ריבית".  
* '''ברכת ה''''- על הלכות [[ברכות]]. ההלכות בתמציתיות עם הרחבות בשם "מקור הברכה".  
* '''ברכת ה''''- על הלכות [[ברכות]]. ההלכות בתמציתיות עם הרחבות בשם "מקור הברכה".  
* '''יוסף דעת'''- דיונים ופלפולים בנושאי [[חזקה]], [[רוב]] וכללי [[ספק]] ו[[ספק ספיקא]].  
* '''יוסף דעת'''- דיונים ופלפולים בנושאי [[חזקה]], [[רוב]] וכללי [[ספק]] ו[[ספק ספיקא]].  
* '''דבר השמיטה'''- לחיזוק [[היתר המכירה]]. נכתב לאחר שנתקל בפסק ה[[חזון איש]] כנגד ההיתר, מתוך רצון לחזק את דברי הרב עובדיה יוסף שהתיר לסמוך על ההיתר.  
* '''דבר השמיטה'''- לחיזוק [[היתר המכירה]]. נכתב לאחר שנתקל בפסק ה[[חזון איש]] כנגד ההיתר, מתוך רצון לחזק את דברי הרב עובדיה יוסף שהתיר לסמוך על ההיתר.
 
==שיטתו==
==שיטתו==
{{להשלים|כל הפרק=כן}}
{{להשלים|כל הפרק=כן}}
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* '''האיש משה''', שני כרכים.
* הרב צבי כהן, '''האיש משה''' - ביוגרפיה של הרב משה לוי, התשס"ח
* הרב עובדיה חן, '''בתורתך''' - פרקי הדרכה בלימוד תורה מתוך משנתו של הרב לוי, טבת התשע"א
* הרב עובדיה חן, '''באמונתך''' - פרקי הדרכה באמונה מתוך משנתו של הרב לוי, חשוון התשע"ג
* הרב עובדיה חן, '''במצוותיך''' - פרקי הדרכה במצוות מתוך משנתו של הרב לוי, טבת התשע"ו
 
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* יואל יעקובי, [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6729| 'והאיש משה עניו מאד'], באתר ערוץ 7  
* יואל יעקובי, [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6729| 'והאיש משה עניו מאד'], באתר ערוץ 7  
שורה 40: שורה 45:
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:בני ברק:רבנים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת הישוב החדש]]
[[קטגוריה:לויים]]
[[קטגוריה:לויים]]

גרסה אחרונה מ־20:59, 17 בינואר 2021

הרב משה לוי היה ר"מ בישיבת כסא רחמים בבני ברק, מגדולי הפוסקים הספרדים בישראל.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בד' בשבט תשכ"א בתל אביב לרבי יוסף ורחל לוי, שעלו לארץ מסוריה. מגיל צעיר הורגל על ידי אביו להתמיד בלימוד התורה, ובגיל 12 היה בקיא בחומש עם טעמי המקרא ופירוש רש"י. למד בישיבת הישוב החדש בתל אביב, שם התחבב על ראש הישיבה הרב יהודה קולודצקי. כשהיה בן 16, החל להעביר שיעורים בגמרא ובהלכות שבת בבית הכנסת באזור מגוריו בתל אביב.

לאחר גמר לימודיו בישיבת הישוב החדש החל ללמוד אצל הרב מאיר מאזוז בישיבת כסא רחמים. על פי עדות חבריו לישיבה, בתקופה זו למד בהתמדה עצומה, והתגלה כבעל כשרון נדיר.

לאחר שנתיים בישיבה, עד בטרם התחתן, החליט הרב מאזוז למנותו לר"מ בישיבה, בעקבות כשרונו החריג.

את דרך העיון רכש מהרב מאזוז, לפיה יש להגיע לפסקי ההלכה למעשה מתוך הגמרא והראשונים. שיעוריו הוא בעמקות גדולה, עד שלפעמים הסתיימו כשעתיים לאחר הזמן.

למרות גדלותו התורנית, השקיע הרב לוי חלק ניכר מזמנו בהעברת שיעורים לבעלי בתים, בניסיון לחברם לעולם התורה. היו כאלה שהגיעו לשיעוריו המעמיקים מבלי שהיו שומרי תורה ומצוות, ועל-ידי השיעור התקרבו לתורה. כמו כן, עסק בקירוב לבבות לתורה באיזור מגוריו.

אהדה רבה היתה לו להתיישבות ביש"ע. את מכתבו לרב בניה ליפשיץ, כיום ר"מ בישיבת נווה דקלים, הוא מסיים: "ה' יתברך ישלח עזרו מקודש ותתבטל עצת אויבינו ומנהיגינו החילוניים ויהודה וישראל תשכון לבטח, וירבו התושבים היהודים ביש"ע, ולא יקבלו אויבינו את אשר פיללו..."

כבר מימי צעירותו סבל ממחלת מעיים קשה.

בי"א בחשוון תשס"א נפטר הרב לוי, בטרם הגיעו לגיל 40.

עוד בחייו הוקם בברכתו ארגון 'מתנה טובה', תכנית ללימוד עצמי של הלכות שבת לנשים מתוך ספרו 'מנוחת אהבה'.

ספריו[עריכה]

  • שו"ת תפלה למשה- שישה חלקים. על ספר זה קיבל הסכמה מהרב עובדיה יוסף (איתו היה בקשרים חזקים), על אף שבכמה מקומות חולק עליו.
  • מנוחת אהבה- על הלכות שבת (שלושה כרכים). מבוסס על הפסיקה הספרדית, עם התייחסות למנהגי האשכנזים. הספר בנוי מההלכות בתמציתיות עם הרחבות בשם "מי מנוחות". הספר קיבל את הסכמות הרב עובדיה יוסף, הרב שמואל הלוי וואזנר והרב מאזוז.
  • מלווה ה'- על הלכות ריבית. ההלכות בתמציתיות עם הרחבות בשם "טעם ריבית".
  • ברכת ה'- על הלכות ברכות. ההלכות בתמציתיות עם הרחבות בשם "מקור הברכה".
  • יוסף דעת- דיונים ופלפולים בנושאי חזקה, רוב וכללי ספק וספק ספיקא.
  • דבר השמיטה- לחיזוק היתר המכירה. נכתב לאחר שנתקל בפסק החזון איש כנגד ההיתר, מתוך רצון לחזק את דברי הרב עובדיה יוסף שהתיר לסמוך על ההיתר.

שיטתו[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב צבי כהן, האיש משה - ביוגרפיה של הרב משה לוי, התשס"ח
  • הרב עובדיה חן, בתורתך - פרקי הדרכה בלימוד תורה מתוך משנתו של הרב לוי, טבת התשע"א
  • הרב עובדיה חן, באמונתך - פרקי הדרכה באמונה מתוך משנתו של הרב לוי, חשוון התשע"ג
  • הרב עובדיה חן, במצוותיך - פרקי הדרכה במצוות מתוך משנתו של הרב לוי, טבת התשע"ו

קישורים חיצוניים[עריכה]