שיחה:כותח: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{ציטוטון|כותח מוזכר בש"ס כמאכל נפוץ בשם כותח הבבלי - מאחר וכל הידוע הוא רק טעמו ומרכיביו העיקריים שהוא חמוץ ועשוי מגבינה ולחם.}} | {{ציטוטון|כותח מוזכר בש"ס כמאכל נפוץ בשם כותח הבבלי - מאחר וכל הידוע הוא רק טעמו ומרכיביו העיקריים שהוא חמוץ ועשוי מגבינה ולחם.}} | ||
מן הראוי לפרט יותר | מן הראוי לפרט יותר | ||
''מצאתי בספר ישן של עדות תימן מאכל בשם כותח המבואר בסוגריים בשם "זום"{{ש}}אכן מרכיביו וטעמו של ה"זום התימני" הוא ממש כמתואר על הכותח (לא טעמתי לא כותח ולא זום - רק על פי המרכיבים){{ש}}להלן אציין את מרכיבי הזום כפי שפורסם בעדות תימן = המטרה היא להבין ולהמחיש את הכותח המצויין בש"ס{{ש}}2 כפות גדושות של קמח{{ש}}1 גביע אשל{{ש}}1 גביע (של האשל) מלא מים{{ש}}2\1 גביע שמנת{{ש}}2\1 כפית זחוק{{ש}}2\1 כפית מלח{{ש}}מעט מיץ לימון.{{ש}}'''אופן ההכנה:'''{{ש}}שמים את כל המצרכים בתוך סיר פרט לקמח והמים.{{ש}}מערבבים את הקמח והמים, שלא יווצרו גושים, ומוסיפים לסיר.{{ש}}מבשלים על אש גבוהה ובוחשים,כ-10 דקות.עד לרתיחה.{{ש}}ויש המוסיפים אז חתיכות לחם קטנות כמו | ''מצאתי בספר ישן של עדות תימן מאכל בשם כותח המבואר בסוגריים בשם "זום"{{ש}}אכן מרכיביו וטעמו של ה"זום התימני" הוא ממש כמתואר על הכותח (לא טעמתי לא כותח ולא זום - רק על פי המרכיבים){{ש}}להלן אציין את מרכיבי הזום כפי שפורסם בעדות תימן = המטרה היא להבין ולהמחיש את הכותח המצויין בש"ס{{ש}}2 כפות גדושות של קמח{{ש}}1 גביע אשל{{ש}}1 גביע (של האשל) מלא מים{{ש}}2\1 גביע שמנת{{ש}}2\1 כפית זחוק{{ש}}2\1 כפית מלח{{ש}}מעט מיץ לימון.{{ש}}'''אופן ההכנה:'''{{ש}}שמים את כל המצרכים בתוך סיר פרט לקמח והמים.{{ש}}מערבבים את הקמח והמים, שלא יווצרו גושים, ומוסיפים לסיר.{{ש}}מבשלים על אש גבוהה ובוחשים,כ-10 דקות.עד לרתיחה.{{ש}}ויש המוסיפים אז חתיכות לחם קטנות כמו "פטוט".'' | ||
למי שחושב שפרטים אלו לא מספיק חיוניים ולא מוסיפים ידע או אם יש כל הערה אחרת נא לפרט, השיטה האגרסיבית של חסימת משתמש לתקופת זמן בלי מוגבלת, ללא מתן אפשרות של הסברים, וקצת אדיבות למשתמש חדש או פחות חדש, אינם מוסיפים דעת וחכמה לערך, הם מביעים תגובה כוחנית שכל אחד יכול להביע במקום בו הוא נמצא.{{ש}}אבקש ממשתמשים בעלי הרשאות להסיר חסימה שנעשתה לעורך קודם של מאמר זה. | למי שחושב שפרטים אלו לא מספיק חיוניים ולא מוסיפים ידע או אם יש כל הערה אחרת נא לפרט, השיטה האגרסיבית של חסימת משתמש לתקופת זמן בלי מוגבלת, ללא מתן אפשרות של הסברים, וקצת אדיבות למשתמש חדש או פחות חדש, אינם מוסיפים דעת וחכמה לערך, הם מביעים תגובה כוחנית שכל אחד יכול להביע במקום בו הוא נמצא.{{ש}}אבקש ממשתמשים בעלי הרשאות להסיר חסימה שנעשתה לעורך קודם של מאמר זה. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
מקווה שבתחילת השבוע הבא אציין את שם הספר והמקור. (הספר לא ברשותי כעת){{לא חתם|79.182.242.148}} | מקווה שבתחילת השבוע הבא אציין את שם הספר והמקור. (הספר לא ברשותי כעת){{לא חתם|79.182.242.148}} | ||
:אני מבין שאתה הוא [[משתמש:מאורות הקודש]]. אני שמח מאד שאתה חוזר להביע את דעתך, כך נאה. עדיף היה לנהל את השיחה עם [[משתמש:טישיו|טישיו]] ב[[שיחת משתמש:מאורות הקודש|דף השיחה שלך]], היות ושם החל טישיו את השיחה עמך. אני מניח, שהחסימה נעשתה לא רק בגלל הדברים שכתבת בערך הנוכחי, שאותם אפשר להסביר באמת בהיותך משתמש חדש, אלא במחיקת [[תבנית:להשלים]] דבר הנראה לכאורה כהשחתה, ולזה אפשר לצרף כסניף את הבעייתיות שבדברים שהכנסת לערך הנוכחי {{מקור| | :אני מבין שאתה הוא [[משתמש:מאורות הקודש]]. אני שמח מאד שאתה חוזר להביע את דעתך, כך נאה. עדיף היה לנהל את השיחה עם [[משתמש:טישיו|טישיו]] ב[[שיחת משתמש:מאורות הקודש|דף השיחה שלך]], היות ושם החל טישיו את השיחה עמך. אני מניח, שהחסימה נעשתה לא רק בגלל הדברים שכתבת בערך הנוכחי, שאותם אפשר להסביר באמת בהיותך משתמש חדש, אלא במחיקת [[תבנית:להשלים]] דבר הנראה לכאורה כהשחתה, ולזה אפשר לצרף כסניף את הבעייתיות שבדברים שהכנסת לערך הנוכחי {{מקור|ראה להלן|כן}}.{{ש}}מתוך היכרות קצרה, ידידי הווירטואלי טישיו איננו אדם כוחני, והוא חוסם אך ורק אנשים הנראים כמשחיתים. ויקישיבה עוברת בשבוע האחרון גל של השחתות, ולכן הערנות והחשדנות גדולים יותר. נשמח לגלות שאינך משחית, ע"י שתדבר בדרך ארץ, ותוסיף מידע בעל ערך לערכים רבים {{מקור|בינתיים בדף השיחה, ובהמשך - אם תתנהל לפי מתווה זה סביר שתוסר החסימה, ואז - גם בגוף הערך|כן}}. | ||
:וכעת לגופם של דברים (בערך הנוכחי), המידע שהכנסת - לדעתי הדלה, איננו בעל ערך תורני (שלזה מכוונת ויקישיבה), ואף איננו בעל ערך היסטורי (בימי חז"ל לא היה גביע שמנת), ולכן אינני מבין מדוע הוא נחוץ כאן בערך. גם אם הוא נחוץ, יש לשים אותו בהערת שוליים, ולא בפנים הטקסט. | :וכעת לגופם של דברים (בערך הנוכחי), המידע שהכנסת - לדעתי הדלה, איננו בעל ערך תורני (שלזה מכוונת ויקישיבה), ואף איננו בעל ערך היסטורי (בימי חז"ל לא היה גביע שמנת), ולכן אינני מבין מדוע הוא נחוץ כאן בערך. גם אם הוא נחוץ, יש לשים אותו בהערת שוליים, ולא בפנים הטקסט. | ||
:בתקווה להבנה מצדך, [[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] 23:20, 6 באוגוסט 2012 (IDT) | :בתקווה להבנה מצדך, [[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] 23:20, 6 באוגוסט 2012 (IDT) | ||
::החסימה שהוסברה כאן בטוב טעם - שוחררה. | |||
::החסימה שהוסברה כאן בטוב טעם - שוחררה. בגוף הענין, האם המאכל התימני הנ"ל עשוי לטִבול? [[משתמש:טישיו|טישיו]] * [[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]] 02:56, 7 באוגוסט 2012 (IDT) | |||
תודה, בעניין ערך המידע, לע"ד אין נ"מ באם היתה שמנת מצוייה בתקופת התלמוד, מאחר וסביר להניח כי גם החלב והגבינה של היום אינם באותו מרקם ובאותו טעם של תקופת התלמוד, אך מכיוון שהיו מגבנים ומחמיצים גבינות ע"י קיבת הבהמה אז סביר גם להניח שנעשו דרגות שונות של החמצה כפי שחלתו של זה אינה דומה לחלתו של השני וכפי שיינם לא ישווה ליין שלנו, למעליותא או לגריעותא, אך בודאי כשמדברים על יין מבינים היטב את מהות המוצר, ותכליתו, אף יכולים לטעום ולחוש אותו למרות שלא נטעם את טעמו במנהרת הזמן. עיקר התוספת היא לדעת את מהותו, טעמו, מרכיביו, ולדעת שעדיין הוא קיים בעדת ישראל, אם כי בשם שונה.<br> | |||
בעניין ייעוד המאכל לטיבול: ניתן בהחלט לתהות באם הרכבו של הכותח הבבלי התלמודי, דרגת סמיכותו, חריפותו, חמיצותו, הינה זהה או קרובה להיות זהה למתכונת הזום התימני, אך בהתחשב בכך שהזום הינו סוג של מרק סמיך יותר או פחות על פי רצון המכין, ובנוסף אחד ממנהגי האכילה של הזום הוא על ידי תוספת פת למאכל עצמו הרי זה עצמו טיבול, (מלבד שמו כנזכר), אין נ"מ כ"כ כיצד טיבלו פת האם ע"י מנה אישית מוכנה עם פת בפנים כמנהג ימינו שלכל סועד קיימת צלחת ומנה אישית, או כמנהגם הקדום שהייתה קערה מרכזית לכלל הסועדים. <br> | |||
כפי שניתן לברר (ולהמשיך לבדוק עוד) הזום כיום נתפס גם כעין מרק חלבי הניתן להיעשות בדרגת סמיכות שונה, מכאן הדרך קצרה מאד להבנת מהות כותח הבבלי, המוזכר בגמרא. | |||
אין זה עוד סוג מאכל אנונימי חסר צבע ובעל תיאור תכונות ומרכיבים תאורטיים בלבד ללא קטגוריה ושיוך שנעלם ממפת המטבח היהודי. [[משתמש:מאורות הקודש|www.meorot.co.cc]] 08:56, 7 באוגוסט 2012 (IDT) | |||
:לדעתי הנימוקים שהזכרת לא מספיקים בשביל להכניסו לוויקישיבה (מהטעם הנ"ל). מבחינה תורנית אין במידע זה ערך, וגם מבחינה היסטורית - אין בסיס מוצק דיו לומר שזהו ה"כותח" התלמודי, ואפשר למצוא עוד הרבה טבולים חלביים לפת. לכן אין מקומו בגוף הערך, ולכל היותר בהערת שוליים. יום טוב! [[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] 10:03, 7 באוגוסט 2012 (IDT) | |||
גרסה אחרונה מ־09:25, 6 בספטמבר 2012
|
|
עריכתו של משתמש:79.182.242.148[עריכה]
"כותח מוזכר בש"ס כמאכל נפוץ בשם כותח הבבלי - מאחר וכל הידוע הוא רק טעמו ומרכיביו העיקריים שהוא חמוץ ועשוי מגבינה ולחם."
מן הראוי לפרט יותר
מצאתי בספר ישן של עדות תימן מאכל בשם כותח המבואר בסוגריים בשם "זום"
אכן מרכיביו וטעמו של ה"זום התימני" הוא ממש כמתואר על הכותח (לא טעמתי לא כותח ולא זום - רק על פי המרכיבים)
להלן אציין את מרכיבי הזום כפי שפורסם בעדות תימן = המטרה היא להבין ולהמחיש את הכותח המצויין בש"ס
2 כפות גדושות של קמח
1 גביע אשל
1 גביע (של האשל) מלא מים
2\1 גביע שמנת
2\1 כפית זחוק
2\1 כפית מלח
מעט מיץ לימון.
אופן ההכנה:
שמים את כל המצרכים בתוך סיר פרט לקמח והמים.
מערבבים את הקמח והמים, שלא יווצרו גושים, ומוסיפים לסיר.
מבשלים על אש גבוהה ובוחשים,כ-10 דקות.עד לרתיחה.
ויש המוסיפים אז חתיכות לחם קטנות כמו "פטוט".
למי שחושב שפרטים אלו לא מספיק חיוניים ולא מוסיפים ידע או אם יש כל הערה אחרת נא לפרט, השיטה האגרסיבית של חסימת משתמש לתקופת זמן בלי מוגבלת, ללא מתן אפשרות של הסברים, וקצת אדיבות למשתמש חדש או פחות חדש, אינם מוסיפים דעת וחכמה לערך, הם מביעים תגובה כוחנית שכל אחד יכול להביע במקום בו הוא נמצא.
אבקש ממשתמשים בעלי הרשאות להסיר חסימה שנעשתה לעורך קודם של מאמר זה.
מקווה שבתחילת השבוע הבא אציין את שם הספר והמקור. (הספר לא ברשותי כעת)79.182.242.148(שכח/ה לחתום) שיחה
- אני מבין שאתה הוא משתמש:מאורות הקודש. אני שמח מאד שאתה חוזר להביע את דעתך, כך נאה. עדיף היה לנהל את השיחה עם טישיו בדף השיחה שלך, היות ושם החל טישיו את השיחה עמך. אני מניח, שהחסימה נעשתה לא רק בגלל הדברים שכתבת בערך הנוכחי, שאותם אפשר להסביר באמת בהיותך משתמש חדש, אלא במחיקת תבנית:להשלים דבר הנראה לכאורה כהשחתה, ולזה אפשר לצרף כסניף את הבעייתיות שבדברים שהכנסת לערך הנוכחי (ראה להלן).
מתוך היכרות קצרה, ידידי הווירטואלי טישיו איננו אדם כוחני, והוא חוסם אך ורק אנשים הנראים כמשחיתים. ויקישיבה עוברת בשבוע האחרון גל של השחתות, ולכן הערנות והחשדנות גדולים יותר. נשמח לגלות שאינך משחית, ע"י שתדבר בדרך ארץ, ותוסיף מידע בעל ערך לערכים רבים (בינתיים בדף השיחה, ובהמשך - אם תתנהל לפי מתווה זה סביר שתוסר החסימה, ואז - גם בגוף הערך). - וכעת לגופם של דברים (בערך הנוכחי), המידע שהכנסת - לדעתי הדלה, איננו בעל ערך תורני (שלזה מכוונת ויקישיבה), ואף איננו בעל ערך היסטורי (בימי חז"ל לא היה גביע שמנת), ולכן אינני מבין מדוע הוא נחוץ כאן בערך. גם אם הוא נחוץ, יש לשים אותו בהערת שוליים, ולא בפנים הטקסט.
- בתקווה להבנה מצדך, למאי נ"מ? 23:20, 6 באוגוסט 2012 (IDT)
תודה, בעניין ערך המידע, לע"ד אין נ"מ באם היתה שמנת מצוייה בתקופת התלמוד, מאחר וסביר להניח כי גם החלב והגבינה של היום אינם באותו מרקם ובאותו טעם של תקופת התלמוד, אך מכיוון שהיו מגבנים ומחמיצים גבינות ע"י קיבת הבהמה אז סביר גם להניח שנעשו דרגות שונות של החמצה כפי שחלתו של זה אינה דומה לחלתו של השני וכפי שיינם לא ישווה ליין שלנו, למעליותא או לגריעותא, אך בודאי כשמדברים על יין מבינים היטב את מהות המוצר, ותכליתו, אף יכולים לטעום ולחוש אותו למרות שלא נטעם את טעמו במנהרת הזמן. עיקר התוספת היא לדעת את מהותו, טעמו, מרכיביו, ולדעת שעדיין הוא קיים בעדת ישראל, אם כי בשם שונה.
בעניין ייעוד המאכל לטיבול: ניתן בהחלט לתהות באם הרכבו של הכותח הבבלי התלמודי, דרגת סמיכותו, חריפותו, חמיצותו, הינה זהה או קרובה להיות זהה למתכונת הזום התימני, אך בהתחשב בכך שהזום הינו סוג של מרק סמיך יותר או פחות על פי רצון המכין, ובנוסף אחד ממנהגי האכילה של הזום הוא על ידי תוספת פת למאכל עצמו הרי זה עצמו טיבול, (מלבד שמו כנזכר), אין נ"מ כ"כ כיצד טיבלו פת האם ע"י מנה אישית מוכנה עם פת בפנים כמנהג ימינו שלכל סועד קיימת צלחת ומנה אישית, או כמנהגם הקדום שהייתה קערה מרכזית לכלל הסועדים.
כפי שניתן לברר (ולהמשיך לבדוק עוד) הזום כיום נתפס גם כעין מרק חלבי הניתן להיעשות בדרגת סמיכות שונה, מכאן הדרך קצרה מאד להבנת מהות כותח הבבלי, המוזכר בגמרא.
אין זה עוד סוג מאכל אנונימי חסר צבע ובעל תיאור תכונות ומרכיבים תאורטיים בלבד ללא קטגוריה ושיוך שנעלם ממפת המטבח היהודי. www.meorot.co.cc 08:56, 7 באוגוסט 2012 (IDT)
- לדעתי הנימוקים שהזכרת לא מספיקים בשביל להכניסו לוויקישיבה (מהטעם הנ"ל). מבחינה תורנית אין במידע זה ערך, וגם מבחינה היסטורית - אין בסיס מוצק דיו לומר שזהו ה"כותח" התלמודי, ואפשר למצוא עוד הרבה טבולים חלביים לפת. לכן אין מקומו בגוף הערך, ולכל היותר בהערת שוליים. יום טוב! למאי נ"מ? 10:03, 7 באוגוסט 2012 (IDT)