מילון הראי"ה:תורה (תורה לשמה): הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה עוסק בתורה (תורה לשמה). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך תורה (פירושונים).

לשם מצותה ועצמיותה בלבדה, מתוך שייכות פנימית שבטבעיות הווייתנו, של קדושת נשמתנו הישראלית ודבקותה בדבר ד', שהוא חיינו וארך ימינו [ל"י ב (מהדורת בית אל תשס"ג) עז-עח]. יחושה (של התורה) אל הדבקות האלהית בגודל נשמה [אג' ג ד (א"ק ד תפו)]. לקרבת ד' ורוממות הקדושה שמתרומם אליהם האדם; (לגלוי) אור יושר והצדק האלהי, הנשמה האלהית של שכלול העולם, בחיים בחומר ורוח בחברה וביחיד [עפ"י א"ת ב ב]. לשם התורה. שילמד האדם מצד אהבתו את האור הגודל, שרוצה השם יתברך בגלוי מציאותו, שיתגדל יותר ויותר [עפ"י א"ת ב א]. לשם התורה. לשאוב את האור, ממקור התורה, את האורה החיה הכללית שכל טוב בה כלול, לשם כל ישראל, להוסיף הארה בכנסת ישראל כולה, ביסוד ההויה, בתמונת־כל של כל הברואים כולם. לאשר ולחזק באומץ עליון אלהי את כל היצורים והברואים, לכללם בקדושה, להאירם באור [פני] מלך חיים [חד' (מהדורת תשס"ח) פד (פנק' ג שסו)]. להעשיר את כנסת ישראל בכוחות רוחניים גדולים, על ידי שמתרבה אור התורה, חיבתה וכבודה בלב אחד ישראל [עפ"י א"ת ב ד]. לשם עשיית חסד עם כנסת ישראל, על ידי התפרנסות רוחנית מפרי רוחה [עפ"י א"ת ב ה]. לשם הגברת כוחה של כנסת ישראל על ידי הגדלת רוחניות חייה האמיתיים הגנוזה בקרבנו [עפ"י א"ת ב ו].

העסק בתורה לשמה[עריכה]

עסוק בתורה לחזק את כחה של כנסת ישראל, להוסיף אור בנשמתה הכללי כדי שתתחבר עם דודה מלך עולמים, מלך הכבוד מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא בנעם עליון וחבת ידידות, בגדולה וגבורה, בתפארת קדושה ומלכות [עפ"י קובץ ה קפ].

לימוד תורה לשמה[עריכה]

למוד תורה לשם זריקת שיקוי חיים בתוך הכלל כולו, לריבוי ועילוי החיים הכלליים של ישראל, והחיים הכלליים של העולם כולו, ולשמחת ד' במעשיו; ע"י היחיד המחיה את עצמו באור החיים של התורה [עפ"י קובץ ד צח]. לימוד משום תכלית החיים שבהגיון התורה וחבתה [עפ"י אג' א קפז]. לתעודתו (של העוסק בה), שנוצר בגללה, להוסיף אור רצוני עליון בעזוז החיים הפרטיים להעלותם אל עילוי הכלל, ולהוסיף בכלל זיו צביוני חדש על ידי עושר הבא ממשפלים [עפ"י א"ק א מד]. (העסוק בתורה) באהבת אמת, לא מאהבת העונג המושג מידיעתה והבנתה כ"א מאהבה אמיתית שעצם הידיעה וההוספה בקניית חבילות חבילות של חכמה היא התכלית העצמית [ע"א ג ב קג]. הכונה הכללית לעיקר מטרת הטוב הכללי שבתורה. נטיית הרצון לקדושה, לחסד, ולמוסר ולכל טוב [עפ"י שם ד ו נה]. בהיות הלב טהור ושואף אל הטוהר והאמת של עסק התורה [עפ"י שם נו]. הפניה לימינה ולעומק מגמותיה של תורה, מתוך הצפיה לאורה. שעיקר מגמתו שתהיה מטבע שלו מספקת להיות נקבעת יפה בחותם החיים הכלליים לרוממם ולקדשם [עפ"י שם נז]. העוסק בתורה כאשר דעתו ולבו נתונים אל הצפיה הכללית שלה [עפ"י א"ת ג ז]. כשהתוכן של היראה הפנימית, בכל עומק התום שלה, מתעמק, מתגדל ומתרחב כל כך, עד שהוא מבקש בלא הרף את התפשטותו, ולצורך ההסתעפות הגדולה שלו, מבקש הוא כלים רבים במה להכניס את אורותיו המרובים, ההולכים ומתרבים, הולכים ומתאדרים, ולמטרה זו הוא בלא הרף שוקד על דלתי תורה יומם ולילה. <יושר המעשים ועומק הדקדוקים, עם כל כבודם וקדושתם, נחשבים בנטיה זו כדברים הבאים מאליהם וכתוספת ברכה וקדושה> [קובץ ה רנד]. העוסק בתורה לשמה - (העוסק בתורה) בהיותו אחוז בשרשו הרענן, באותן אותיות התורה השייכות ביחוד לנשמתו, ובהיותו מעורה יפה בכשרונו הפנימי ושוקק תמיד להתעמק בהשלמתו [א"ק א פח־ט]. תכונת הצמאון של העוסקים בתורה לשמה - להרוות בטל של תחיה עליון, כל דבר מן התורה, בין בהגדה בין בהלכה, מאוצר ההרגשות העליונות והמדעים היותר רוממים, המפכים מתך הכלליות האדירה שזה הפרט הנלמד נובע ממנה [עפ"י א"ת ג ו].