ניצוק אינו חיבור: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה הוא כלל הלכתי האומר כי מים שאינם בגדר "אשבורן"- המכונסים במקום אחד, אלא נשפכים וניצוקים בעמידה מכלי לכלי או ממקום למקום אינם נחשבים כמחוברים לעניין מקוואות ולא ניתן לצרפם לשיעור המקווה או לעניין השקה. | |||
==מקור הדין== | |||
מקור הדין הוא מהמשנה בטהרות (ח,ט) שם נאמר "הנצוק והקטפרס ומשקה טופח, אינן חבור לא לטומאה ולא לטהרה. והאשבורן, חבור לטומאה ולטהרה". כלומר, לפי הדין, זרם של נוזלים המועברים מכלי אל כלי, אין מחבר את הנוזלים שבכלי האחד עם הנוזלים שבכלי השני ולפיכך אין המים מטמאים זה את זה. | |||
לדוגמא, המערה משקים {{מקור|חוץ מ"דבש הזיפין" ומ"צפחת" - סוגי דבש סמיכים|כן}} מכלי טהור לכלי טמא, מה שנשאר בכלי העליון - טהור. כמו כן, טמא שנגע בחלק התחתון של זרם הנוזלים - לא נטמא חלקו העליון. כמו כן, מקווה שאין בו ארבעים סאה, וניצוק מחברו למקווה כשר - אין הניצוק חיבור, והטובל במקווה החסר, לא עלתה לו טבילה. | |||
גרסה אחרונה מ־20:09, 27 בדצמבר 2018
|
|
ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה הוא כלל הלכתי האומר כי מים שאינם בגדר "אשבורן"- המכונסים במקום אחד, אלא נשפכים וניצוקים בעמידה מכלי לכלי או ממקום למקום אינם נחשבים כמחוברים לעניין מקוואות ולא ניתן לצרפם לשיעור המקווה או לעניין השקה.
מקור הדין[עריכה]
מקור הדין הוא מהמשנה בטהרות (ח,ט) שם נאמר "הנצוק והקטפרס ומשקה טופח, אינן חבור לא לטומאה ולא לטהרה. והאשבורן, חבור לטומאה ולטהרה". כלומר, לפי הדין, זרם של נוזלים המועברים מכלי אל כלי, אין מחבר את הנוזלים שבכלי האחד עם הנוזלים שבכלי השני ולפיכך אין המים מטמאים זה את זה. לדוגמא, המערה משקים (חוץ מ"דבש הזיפין" ומ"צפחת" - סוגי דבש סמיכים) מכלי טהור לכלי טמא, מה שנשאר בכלי העליון - טהור. כמו כן, טמא שנגע בחלק התחתון של זרם הנוזלים - לא נטמא חלקו העליון. כמו כן, מקווה שאין בו ארבעים סאה, וניצוק מחברו למקווה כשר - אין הניצוק חיבור, והטובל במקווה החסר, לא עלתה לו טבילה.