פרשת ויחל: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
פרשיית ויחל משה היא קטע מ[[פרשת כי תשא]] {{מקור|שמות לב, יא|כן}} הנקרא ב[[תענית ציבור]]. בקריאה מתוארת תפילתו של משה לקב"ה לרחם על עם ישראל ולמחול להם על חטא העגל. כחלק מהתפילה, הקב"ה עובר על פניו של משה והוא קורא את [[י"ג מידות הרחמים]]. לבסוף, הקב"ה נענה לתפילתו של משה, וכך גם אנו מבקשים שהקב"ה ישמע לתפילתנו ביום התענית. | |||
==קריאה בתורה== | |||
ב[[מחזור ויטרי]] {{הערה|סימן ערב}} הסביר כי קוראים פרשייה זו בתעניות ציבור משום שיש בה סליחה ורחמים וכן מכיוון שמוזכרים בה י"ג מידות שהן סדר הסליחה והמחילה שהתקין הקב"ה למשה. ב[[צומות הקלים]] כגון [[צום גדליה]], [[עשרה בטבת]], [[תענית אסתר]] ו[[י"ז בתמוז]], קוראים את הפרשייה לאחר תפילת שמונה עשרה בשחרית ולפני תפילת שמונה עשרה במנחה. ב[[תשעה באב]] קוראים את פרשת ויחל רק לפני תפילת שמונה עשרה במנחה. | |||
בפרשת ויחל מובאים עניני התשובה, י"ג מידות הרחמים של הקב"ה {{מקור|"ה' ה' אל רחום וחנון, ארך אפים ורב חסד וכו'"|כן}} ועוד. בפרשה זו התפלל משה רבינו לה' שיכפר על עוון עגל הזהב. בקריאה בתעניות ציבור מדלגים על חלק מהפרשה העוסק ב[[חטא העגל]] וקוראים בו רק את תפילותיו של משה- לפני ירידתו מהר סיני, ולאחר שמשמיד את חוטאי חטא העגל יחד עם שבט לוי. | |||
==ויחל משה== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[חטא העגל]]}} | |||
בעוד משה נמצא על הר סיני ומקבל את לוחות הברית, הקב"ה פונה אליו ואומר לו לחזור לעם מכיוון שהוא שיחת את דרכו בחטא העגל. הקב"ה אף מציע למשה כי הוא יכלה את עם ישראל ויקים ממשה עם חדש {{ציטוטון|וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל}}. משה פונה לה' בתפילה עוד כשהוא נמצא על ההר ומבקש ממנו רחמים על עם ישראל אותו הוא הוציא מארץ מצרים. משה מתפלל לקב"ה ומבקש ממנו שלא ייתן למצרים פתחון פה להלעיז על הקב"ה שהוא הוציא את עם ישראל ממצרים על מנת להרוג אותם במדבר ובכך לא ייתן יד לחילול שמו בגויים. | |||
בנוסף, משה מבקש מהקב"ה להיזכר בזכות אבות הקיימת לעם ישראל ולהבטחות שנתן להם. נראה, שלאחר שעם ישראל חטאו בחטא כה גדול זמן קצר לאחר קבלת התורה, לא מצא משה דרך ללמד עליהם זכות, ולכן התפלל לקב"ה שירחם על עם ישראל לא בשבילם- אלא בשביל האבות ובשביל כיבוד שמו בגויים. | |||
ה' מתרצה למשה ומתנחם על הצעתו לכלות את העם {{ציטוטון|וַיִּנָּחֶם יְהוָה עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ}}. | |||
==ההתגלות בנקרת הצור== | |||
לאחר שמשה הורג את חוטאי חטא העגל יחד עם שבט לוי, הוא פונה לה' ומבקש ממנו שיודיע לו את דרכיו. | |||
הקב"ה מודיע למשה כי הוא מקבל את בקשותיו וכי הוא לא יכול להתגלות לפניו לגמרי מכיוון שאין אדם יכול לראותו אך הוא אמר לו {{ציטוטון|אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ}}. הוא אומר למשה לעמוד על הצור, והוא אומר לו שהוא יעבור לפניו אבל הוא יסוכך בידו על פניו אבל לאחר מכן הוא יסיר אותה {{ציטוטון|וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ}}. | |||
הקב"ה מצווה על משה לפסול לו שתי לוחות אבנים חדשות לאחר ששבר את לוחות הברית הקודמות שקיבל, ולעלות איתם להר סיני לבדו. הקב"ה עבר לפני משה וקרא לפניו את י"ג המידות {{ציטוטון|וַיַּעֲבֹר יְהוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְהוָה יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים}}. | |||
==הברית המחודשת== | |||
לאחר אמירת י"ג המידות משה משתחווה לפני הקב"ה ומבקש ממנו שילווה את העם מכיוון שהוא קשה עורף. הקב"ה נענה לבקשתו וכורת עם העם ברית מחודשת {{ציטוטון|הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם וְרָאָה כָל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה יְהוָה כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ}}. | |||
נראה, שלאחר שעם ישראל הפר את הברית הקודמת שהייתה קיימת בינו לבין הקב"ה בחטא העגל, ביקש משה ליצור ברית חדשה- כזאת המושתתת על י"ג מידות הרחמים. בברית שכזו, גם לאחר שעם ישראל לא יקיימו את חלקם בברית, הקב"ה לא ישקול להכריתם, אלא עדיין ירחם עליהם ויזכור להם ברית אבות. גם בהמשך כאשר עם ישראל חוטא ב[[חטא המרגלים]] מתפלל משה לקב"ה שוב ומזכיר את י"ג המידות ואת הברית הזו, המבוססת על רחמים ולא על דין, בשביל שהקב"ה יחזור בו מכוונתו להשמיד את העם. | |||
==ברית כרותה לי"ג מידות== | |||
הגמרא {{#makor-new:ראש השנה יז ב|בבלי-ראש-השנה|יז|ב}} דורשת את מעשיו של הקב"ה בדרך משל {{ציטוטון|'ויעבר ה' על פניו ויקרא': אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו- מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפילה. אמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם}}. | |||
רבי יוחנן מסביר כי הקב"ה הראה למשה את סדר התפילה וכמו ירד כחזן והקריא לו את סדר י"ג המידות. הקב"ה הראה לו כיצד העם, וממילא גם שליח הציבור המתפלל בעדו, צריך לבקש מהקב"ה להזכיר את הברית המחודשת שנכרתה ולהתפלל גם בדורות הבאים לסליחה ורחמים. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:פרשת כי תשא]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:צומות]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:44, 26 בדצמבר 2020
|
|
פרשיית ויחל משה היא קטע מפרשת כי תשא (שמות לב, יא) הנקרא בתענית ציבור. בקריאה מתוארת תפילתו של משה לקב"ה לרחם על עם ישראל ולמחול להם על חטא העגל. כחלק מהתפילה, הקב"ה עובר על פניו של משה והוא קורא את י"ג מידות הרחמים. לבסוף, הקב"ה נענה לתפילתו של משה, וכך גם אנו מבקשים שהקב"ה ישמע לתפילתנו ביום התענית.
קריאה בתורה[עריכה]
במחזור ויטרי [1] הסביר כי קוראים פרשייה זו בתעניות ציבור משום שיש בה סליחה ורחמים וכן מכיוון שמוזכרים בה י"ג מידות שהן סדר הסליחה והמחילה שהתקין הקב"ה למשה. בצומות הקלים כגון צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר וי"ז בתמוז, קוראים את הפרשייה לאחר תפילת שמונה עשרה בשחרית ולפני תפילת שמונה עשרה במנחה. בתשעה באב קוראים את פרשת ויחל רק לפני תפילת שמונה עשרה במנחה.
בפרשת ויחל מובאים עניני התשובה, י"ג מידות הרחמים של הקב"ה ("ה' ה' אל רחום וחנון, ארך אפים ורב חסד וכו'") ועוד. בפרשה זו התפלל משה רבינו לה' שיכפר על עוון עגל הזהב. בקריאה בתעניות ציבור מדלגים על חלק מהפרשה העוסק בחטא העגל וקוראים בו רק את תפילותיו של משה- לפני ירידתו מהר סיני, ולאחר שמשמיד את חוטאי חטא העגל יחד עם שבט לוי.
ויחל משה[עריכה]
- ערך מורחב - חטא העגל
בעוד משה נמצא על הר סיני ומקבל את לוחות הברית, הקב"ה פונה אליו ואומר לו לחזור לעם מכיוון שהוא שיחת את דרכו בחטא העגל. הקב"ה אף מציע למשה כי הוא יכלה את עם ישראל ויקים ממשה עם חדש "וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל". משה פונה לה' בתפילה עוד כשהוא נמצא על ההר ומבקש ממנו רחמים על עם ישראל אותו הוא הוציא מארץ מצרים. משה מתפלל לקב"ה ומבקש ממנו שלא ייתן למצרים פתחון פה להלעיז על הקב"ה שהוא הוציא את עם ישראל ממצרים על מנת להרוג אותם במדבר ובכך לא ייתן יד לחילול שמו בגויים. בנוסף, משה מבקש מהקב"ה להיזכר בזכות אבות הקיימת לעם ישראל ולהבטחות שנתן להם. נראה, שלאחר שעם ישראל חטאו בחטא כה גדול זמן קצר לאחר קבלת התורה, לא מצא משה דרך ללמד עליהם זכות, ולכן התפלל לקב"ה שירחם על עם ישראל לא בשבילם- אלא בשביל האבות ובשביל כיבוד שמו בגויים.
ה' מתרצה למשה ומתנחם על הצעתו לכלות את העם "וַיִּנָּחֶם יְהוָה עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ".
ההתגלות בנקרת הצור[עריכה]
לאחר שמשה הורג את חוטאי חטא העגל יחד עם שבט לוי, הוא פונה לה' ומבקש ממנו שיודיע לו את דרכיו.
הקב"ה מודיע למשה כי הוא מקבל את בקשותיו וכי הוא לא יכול להתגלות לפניו לגמרי מכיוון שאין אדם יכול לראותו אך הוא אמר לו "אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ". הוא אומר למשה לעמוד על הצור, והוא אומר לו שהוא יעבור לפניו אבל הוא יסוכך בידו על פניו אבל לאחר מכן הוא יסיר אותה "וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ".
הקב"ה מצווה על משה לפסול לו שתי לוחות אבנים חדשות לאחר ששבר את לוחות הברית הקודמות שקיבל, ולעלות איתם להר סיני לבדו. הקב"ה עבר לפני משה וקרא לפניו את י"ג המידות "וַיַּעֲבֹר יְהוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְהוָה יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים".
הברית המחודשת[עריכה]
לאחר אמירת י"ג המידות משה משתחווה לפני הקב"ה ומבקש ממנו שילווה את העם מכיוון שהוא קשה עורף. הקב"ה נענה לבקשתו וכורת עם העם ברית מחודשת "הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם וְרָאָה כָל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה יְהוָה כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ".
נראה, שלאחר שעם ישראל הפר את הברית הקודמת שהייתה קיימת בינו לבין הקב"ה בחטא העגל, ביקש משה ליצור ברית חדשה- כזאת המושתתת על י"ג מידות הרחמים. בברית שכזו, גם לאחר שעם ישראל לא יקיימו את חלקם בברית, הקב"ה לא ישקול להכריתם, אלא עדיין ירחם עליהם ויזכור להם ברית אבות. גם בהמשך כאשר עם ישראל חוטא בחטא המרגלים מתפלל משה לקב"ה שוב ומזכיר את י"ג המידות ואת הברית הזו, המבוססת על רחמים ולא על דין, בשביל שהקב"ה יחזור בו מכוונתו להשמיד את העם.
ברית כרותה לי"ג מידות[עריכה]
הגמרא ראש השנה יז ב דורשת את מעשיו של הקב"ה בדרך משל "'ויעבר ה' על פניו ויקרא': אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו- מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפילה. אמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם".
רבי יוחנן מסביר כי הקב"ה הראה למשה את סדר התפילה וכמו ירד כחזן והקריא לו את סדר י"ג המידות. הקב"ה הראה לו כיצד העם, וממילא גם שליח הציבור המתפלל בעדו, צריך לבקש מהקב"ה להזכיר את הברית המחודשת שנכרתה ולהתפלל גם בדורות הבאים לסליחה ורחמים.
הערות שוליים
- ↑ סימן ערב