הלכות גדולות: הבדלים בין גרסאות בדף

שער הספר דפוס ונציה ש"ח

הלכות גדולות הוא ספרו ההלכתי החשוב של רבי שמעון קיירא, מחכמי ישיבת סורא בתקופת הגאונים. מכונה בה"ג- בעל הלכות גדולות. לפי רש"י, הספר החבר על ידי רב יהודאי גאון, בעל "הלכות פסוקות" (רש"י ברכות מב ע"א: "וכך פירש רב יהודאי בהלכות גדולות"), אולם, ברור כי יחוס זה מוטעה.

הספר בנוי בצורה של קיצור ההלכות לפי סדר התלמוד. הוא מסתמך הרבה על השאילתות של רב אחאי גאון, ובשאר כתבי הגאונים שהיו לפניו. לעיתים נדירות, הוא משתמש בתלמוד הירושלמי, אותו הוא מכנה "תלמוד דמערבא" (למשל:ספר הלכות גדולות סימן א הלכות ברכות פרק ראשון לו). לרוב, אין הוא מציין את מקורותיו. רב שמואל בר חופני גאון מסורא, אמר עליו כי הוא בקי דבבר הלכה וכוונתו לשם שמים (תשובות הגאונים הרכבי שיב).

עד חיבור ספר ההלכות של הרי"ף, היה נחשב לספר ההלכה החשוב והמפורסם ביותר.

בתחילת הספר הוא מונה את תרי"ג מצוות, והרמב"ם השיג עליו בספר המצוות שלו (ספר המצוות לרמב"ם שורש י): "כי כבר טעו בו רבים גם כן ומנו קצת הקדמות המצוות עם המצוה עצמה בשתי מצות כמו שיתבאר למי שיבין מנין הפרשיות שזכר רב שמעון קיירא ז"ל הוא וכל מי שנמשך אחריו מזוכרי הפרשיות במנינם...". הוא הראשון שמונה את תרי"ג המצוות בצורה הלכתית. ספר זה וספרו של רב יהודאי היוו את הבסיס לספרו של הרי"ף, וממילא גם לספרו של הרמב"ם.

המהדורה הראשונה של הספר נדפסה בונציה בשנת 1548 לספירה הנוצרית, והיא ככל הנראה הכי קורבה למקור. המהדורה השניה מכונה "מהדורת אספמיה" (אספמיה=ספרד), משום שהיתה לפני חכמי ספרד,דרום צרפת ואיטליה וכן הרי"ף, ובה הם השתמשו. מהדורה זו נכתבה כנראה בקיירואן שבמרוקו, והודפסה בברלין בשנת 1888 לסה"נ על ידי הרב עזריאל הילדסהיימר. נכדו הוציא אותה במהדורה מדעית בשלושה כרכים.

הספר באתר היברו בוקס.