הרב אליהו מאיר בלוך: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''הרב אליהו מאיר בלוך''' היה ראש ישיבת טלז בליטא ובארה"ב. ==תולדות חייו== נולד בכ"ג ב[[תשרי]...") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
נולד בכ"ג ב[[תשרי]] ([[שמחת תורה]] בגלויות) תרנ"ה לאביו [[הרב יוסף לייב בלוך]], רבה לש טלז וראש הישיבה שם, ולאמו, בתו של [[הרב אליעזר גורדון]], מייסד ישיבת טלז. למד אצל אביו וסבו. | נולד בכ"ג ב[[תשרי]] ([[שמחת תורה]] בגלויות) תרנ"ה לאביו [[הרב יוסף לייב בלוך]], רבה לש טלז וראש הישיבה שם, ולאמו, בתו של [[הרב אליעזר גורדון]], מייסד ישיבת טלז. למד אצל אביו וסבו. | ||
בשנת תר"פ נשא את בתו של ר' אברהם משה הכןה קפלן, סוחר מכובד מהעיר ממל, ועבר להתגורר בביתו, שם עסק במחסר לצד עיסוקו בתורה והעברת שיעורים לבעלי הבתים בעיר. לאחר מספר שנים חזר לבית הוריו בטלז, ובשנת תרפ"ח מיהתמנה לכהן כראש ישיבה תחת הנהגת אביו, לצד [[רבי חיים רבינוביץ']] (המכונה ר' חיים טלזר), אחיו [[הרב אברהם יצחק בלוך]] ו[הרב זלמן בלוך]] וגיסו [[הרב מרדכי כ"ץ]]. | בשנת תר"פ נשא את בתו של ר' אברהם משה הכןה קפלן, סוחר מכובד מהעיר ממל, ועבר להתגורר בביתו, שם עסק במחסר לצד עיסוקו בתורה והעברת שיעורים לבעלי הבתים בעיר. לאחר מספר שנים חזר לבית הוריו בטלז, ובשנת תרפ"ח מיהתמנה לכהן כראש ישיבה תחת הנהגת אביו, לצד [[רבי חיים רבינוביץ']] (המכונה ר' חיים טלזר), אחיו [[הרב אברהם יצחק בלוך]] ו[[הרב זלמן בלוך]] וגיסו [[הרב מרדכי כ"ץ]]. | ||
עם פרוץ הקומוניסטים לליטא נסגרה הישיבה, בטענה כי המבנה נצרך לכחות הצבא האדום. בחורי הישיבה המשיכו ללמוד בבתים בעיירה, אך גזרות נוספות של הקומוניסטים גרמו לפיצול הישיבה לחמישה סניפים בעיירות סמוכות, כשראשי הישיבה מסתובבים בין הסניפים להעביר את שיעוריהם. בסוף שנת ת"ש, הבין כי מצב זה אינו יכול להמשך. לאור זאת, לאחר מאמצים מרובים וייסורים קשים עלה בידו להשיג אשרת יציאה לארה"ב לו ולגיסו, הרב כ"ץ. הם עזבו את העיר בלי משפחותיהם, והגיעו בראשית שנת תש"א לארה"ב. הם החליטו להקים מחדש את הישיבה, על אף הקשיים הכרוכים בכך. הם בחרו בעיר קליבלנד, משום שהיתה בה קהילה יהודית גדולה ללא ישיבה. בינתיים נודע לו כי כל משפחתו (למעט בת אחת) הושמדה ב[[שואה]]. למרות האסון, התגבר על הקשיים, ופעל במרץ לביסוס הישיבה. בתחילה, מספר התלמידים בה היה מועט ביותר, ומשכורתו הסתכמה העשרה דולרים לשבוע בלבד. אולם, מהר מאד גדלה הישיבה, והפכה לאחד הישיבות הגדולות ביותר בארה"ב, והגיעו אליה תלמידים מרחבי העולם. | עם פרוץ הקומוניסטים לליטא נסגרה הישיבה, בטענה כי המבנה נצרך לכחות הצבא האדום. בחורי הישיבה המשיכו ללמוד בבתים בעיירה, אך גזרות נוספות של הקומוניסטים גרמו לפיצול הישיבה לחמישה סניפים בעיירות סמוכות, כשראשי הישיבה מסתובבים בין הסניפים להעביר את שיעוריהם. בסוף שנת ת"ש, הבין כי מצב זה אינו יכול להמשך. לאור זאת, לאחר מאמצים מרובים וייסורים קשים עלה בידו להשיג אשרת יציאה לארה"ב לו ולגיסו, הרב כ"ץ. הם עזבו את העיר בלי משפחותיהם, והגיעו בראשית שנת תש"א לארה"ב. הם החליטו להקים מחדש את הישיבה, על אף הקשיים הכרוכים בכך. הם בחרו בעיר קליבלנד, משום שהיתה בה קהילה יהודית גדולה ללא ישיבה. בינתיים נודע לו כי כל משפחתו (למעט בת אחת) הושמדה ב[[שואה]]. למרות האסון, התגבר על הקשיים, ופעל במרץ לביסוס הישיבה. בתחילה, מספר התלמידים בה היה מועט ביותר, ומשכורתו הסתכמה העשרה דולרים לשבוע בלבד. אולם, מהר מאד גדלה הישיבה, והפכה לאחד הישיבות הגדולות ביותר בארה"ב, והגיעו אליה תלמידים מרחבי העולם. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
לקה במחלה קשה ממנה נפטר בשבצ [[פרשת וארא]], כ"ח ב[[טבת]] תשט"ו. | לקה במחלה קשה ממנה נפטר בשבצ [[פרשת וארא]], כ"ח ב[[טבת]] תשט"ו. | ||
{{מיון רגיל:בלוך אליהו מאיר}} | {{מיון רגיל:בלוך אליהו מאיר}} | ||
גרסה אחרונה מ־07:50, 31 במאי 2013
|
|
הרב אליהו מאיר בלוך היה ראש ישיבת טלז בליטא ובארה"ב.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בכ"ג בתשרי (שמחת תורה בגלויות) תרנ"ה לאביו הרב יוסף לייב בלוך, רבה לש טלז וראש הישיבה שם, ולאמו, בתו של הרב אליעזר גורדון, מייסד ישיבת טלז. למד אצל אביו וסבו.
בשנת תר"פ נשא את בתו של ר' אברהם משה הכןה קפלן, סוחר מכובד מהעיר ממל, ועבר להתגורר בביתו, שם עסק במחסר לצד עיסוקו בתורה והעברת שיעורים לבעלי הבתים בעיר. לאחר מספר שנים חזר לבית הוריו בטלז, ובשנת תרפ"ח מיהתמנה לכהן כראש ישיבה תחת הנהגת אביו, לצד רבי חיים רבינוביץ' (המכונה ר' חיים טלזר), אחיו הרב אברהם יצחק בלוך והרב זלמן בלוך וגיסו הרב מרדכי כ"ץ.
עם פרוץ הקומוניסטים לליטא נסגרה הישיבה, בטענה כי המבנה נצרך לכחות הצבא האדום. בחורי הישיבה המשיכו ללמוד בבתים בעיירה, אך גזרות נוספות של הקומוניסטים גרמו לפיצול הישיבה לחמישה סניפים בעיירות סמוכות, כשראשי הישיבה מסתובבים בין הסניפים להעביר את שיעוריהם. בסוף שנת ת"ש, הבין כי מצב זה אינו יכול להמשך. לאור זאת, לאחר מאמצים מרובים וייסורים קשים עלה בידו להשיג אשרת יציאה לארה"ב לו ולגיסו, הרב כ"ץ. הם עזבו את העיר בלי משפחותיהם, והגיעו בראשית שנת תש"א לארה"ב. הם החליטו להקים מחדש את הישיבה, על אף הקשיים הכרוכים בכך. הם בחרו בעיר קליבלנד, משום שהיתה בה קהילה יהודית גדולה ללא ישיבה. בינתיים נודע לו כי כל משפחתו (למעט בת אחת) הושמדה בשואה. למרות האסון, התגבר על הקשיים, ופעל במרץ לביסוס הישיבה. בתחילה, מספר התלמידים בה היה מועט ביותר, ומשכורתו הסתכמה העשרה דולרים לשבוע בלבד. אולם, מהר מאד גדלה הישיבה, והפכה לאחד הישיבות הגדולות ביותר בארה"ב, והגיעו אליה תלמידים מרחבי העולם.
היה מראשי אגודת ישראל בארה"ב, וכיהן כחבר מועצת גדולי התורה של האגודה וכן כחבר נשיאות האגודה.