הרב אהרן ליכטנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:ravlikten.jpg|250px| | {{רב | ||
|שם=הרב אהרן ליכטנשטיין | |||
|תמונה=[[תמונה:ravlikten.jpg|250px|ממוזער|ראש [[ישיבת הר עציון]]]] | |||
|כיתוב= | |||
|תאריך לידה=כ"ח ב[[אייר]] תרצ"ג | |||
|תאריך פטירה=א' ב[[אייר]] תשע"ה | |||
|מקום פעילות=אלון שבות | |||
|השתייכות=ציונות דתית; אורתודוקסיה מודרנית | |||
|נושאים בהם עסק=תלמוד; הלכה; פילוסופיה; ספרות | |||
|תפקידים נוספים= | |||
|רבותיו=חותנו [[הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]]; [[הרב יצחק הוטנר]]; [[הרב יעקב בוברובסקי]]; [[הרב אהרן סולובייצ'יק]]. | |||
|תלמידיו=ראה לקמן | |||
|חיבוריו='''שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין''' ועוד. | |||
}} | |||
'''הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין''' | '''הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין''' היה ראש [[ישיבת הר עציון]] באלון שבות. מרבניה הבולטים של האורתודוקסיה המודרנית בישראל ובארצות הברית, וממנהיגי האגף המתון של הציונות הדתית. בעל השקפת עולם המשלבת את ערכי לימוד תורה והלכה, עם הומניזם, ונחשב לתלמידו וממשיך דרכו של חמיו [[הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]]. הרב ליכטנשטיין נחשב ללמדן פנומנלי, ודרכו הלימודית מושפעת וקרובה מאוד לשיטת בריסק. דוקטור לספרות אנגלית וחתן פרס ישראל למפעל חיים לשנת תשע"ד. | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
נולד ב[[כ"ח באייר]] ה'תרצ"ג ב[[צרפת]] לאביו ר' יחיאל ואמו בלומה. בשנת [[ה'תרצ"ט]], כמה חודשים אחרי הכיבוש הנאצי, הצליחה משפחתו לצאת לארצות הברית. למד בגיל התיכון אצל [[הרב יצחק הוטנר]], אצל [[הרב יעקב בוברובסקי]] ואצל [[הרב אהרן סולובייצ'יק]]. עיקר החינוך התורני שלו היה אצל הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון, ממנו קיבל הסמכה לרבנות בשנת תשי"ט ואף נשא את בתו טובה. במקביל סיים בשנת תשי"ז עבודת דוקטורט בספרות אנגלית באוניברסיטת הרווארד שעסקה בהגותו של הנרי מור. תקופה קצרה שימש כמרצה לספרות אנגלית במכללת שטרן לנשים שעל יד [[ישיבה יוניברסיטי]], וכן שימש כראש כולל ב[[ישיבת רבנו יצחק אלחנן]] שבישיבה יוניברסיטי. בשנת תש"ל הזמין אותו [[הרב יהודה עמיטל]] לשמש יחד איתו כראש ישיבת הר עציון באלון שבות. הרב ליכטנשטיין נענה לבקשה, עלה לארץ עם משפחתו בשנת תשל"א, ומאז שימש כראש הישיבה עד לפטירתו, למעלה מארבעים שנה, והעמיד אלפי תלמידים, בהם רבנים ומחנכים רבים. בתפקידו זה העביר מספר רב של שיעורים בשבוע, בעיקר בתלמוד ובהלכה. שיטתו בלימוד הגמרא היא על פי [[שיטת בריסק]]. שימש גם כרקטור של מכללת יעקב הרצוג וכראש כולל גרוס בירושלים. | |||
בשנת תשע"ד קיבל את פרס ישראל למפעל חיים. | |||
נפטר בא' באיר תשע"ה, ונקבר למחרת בהר המנוחות שבירושלים. | |||
הרב ליכטנשטיין תפס מקום מרכזי בהנהגה התורנית של הציונות הדתית, ונחשב לאחד מגדולי רבניה. | |||
==השקפת עולם== | ==השקפת עולם== | ||
תלמידו, [[הרב חיים נבון]], כתב עליו: | תלמידו, [[הרב חיים נבון]], כתב עליו: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרב ליכטנשטיין ידוע כגאון תלמודי והלכתי מן המעלה הראשונה, ולצד זאת - כבעל ידע מקיף ועניין רב בתחומי ידע לא תורניים, וכדוגל בתפישת עולם הומניסטית (...) שני אופקים רוחניים שונים מתמזגים בהגותו. מכורתו הרוחנית והאינטלקטואלית של הרב ליכטנשטיין היא באופן מובהק עולם הישיבות הליטאי, על התנהלותו הממשית ועל הרקע האידאולוגי שלו. אך לצד מקור זה, הרב ליכטנשטיין הושפע מאוד גם מהתרבות המערבית המודרנית והקדם-מודרנית (תוך דגש על הזרם ההומניסטי שבה), לא רק על ביטוייה המעשיים, אלא גם על גילוייה התרבותיים והערכיים.|מקור={{דעת|חיים נבון|daat/mahshevt/maamarim/talmud-2.htm|תלמוד תורה בהגותו של הרב אהרן ליכטנשטיין}}, מתוך: '''[[אקדמות (כתב עת)|אקדמות]]''' יז, תשס"ו}} | |||
השקפת עולמו קרובה לתפיסת האורתודוקסיה המודרנית. תקופה מסוימת היה קשור לתנועת נתיבות שלום של חוגי השמאל הדתי. לאחר רצח רבין התבטא בחריפות נגד האווירה שהייתה בציבור הדתי-לאומי בתקופה שקדמה לרצח (ראה תגובת החברה הדתית לרצח רבין). עם זאת הבהיר בשעת הפולמוס על תוכנית ההתנתקות שאין הוא מביע עליה דעה, לחיוב או לשלילה, בניגוד לנסיונות תנועת מימד להציב אותו כקוטב נגדי לרבנים מתנגדי התוכנית. אף על פי כן, יצא בתוקף כנגד סרבנות. | השקפת עולמו קרובה לתפיסת האורתודוקסיה המודרנית. תקופה מסוימת היה קשור לתנועת נתיבות שלום של חוגי השמאל הדתי. לאחר רצח רבין התבטא בחריפות נגד האווירה שהייתה בציבור הדתי-לאומי בתקופה שקדמה לרצח (ראה תגובת החברה הדתית לרצח רבין). עם זאת הבהיר בשעת הפולמוס על תוכנית ההתנתקות שאין הוא מביע עליה דעה, לחיוב או לשלילה, בניגוד לנסיונות תנועת מימד להציב אותו כקוטב נגדי לרבנים מתנגדי התוכנית. אף על פי כן, יצא בתוקף כנגד סרבנות. | ||
| שורה 20: | שורה 35: | ||
פרסם מספר רב של מאמרים בענייני תלמוד, הלכה והשקפה יהודית. מפורסם במיוחד מאמרו "זאת תורת ההסדר", שבו הציב תשתית הלכתית ומחשבתית לשילוב תורה ושירות צבאי במסגרת ישיבות ההסדר. | פרסם מספר רב של מאמרים בענייני תלמוד, הלכה והשקפה יהודית. מפורסם במיוחד מאמרו "זאת תורת ההסדר", שבו הציב תשתית הלכתית ומחשבתית לשילוב תורה ושירות צבאי במסגרת ישיבות ההסדר. | ||
===ספריו=== | ===ספריו=== | ||
* '''שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין''', אשר שוּכתבו (במהלך השנים) מפיו - ע"י תלמידיו: | * '''שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין''', אשר שוּכתבו (במהלך השנים) מפיו - ע"י תלמידיו: | ||
** על [[מסכת זבחים]] | ** על [[מסכת זבחים]] | ||
| שורה 28: | שורה 42: | ||
** על [[מסכת בבא בתרא]] | ** על [[מסכת בבא בתרא]] | ||
** על [[מסכת גיטין]] | ** על [[מסכת גיטין]] | ||
** על | ** על קונטרס [[דינא דגרמי]] של ה[[רמב"ן]]. | ||
* '''באור פניך יהלכון''' - קובץ שיחות נבחרות המייצגות את תפיסת עולמו של הרב ליכטנשטיין. את הספר ערך הרב ראובן ציגלר, בהוצאת 'תבונות'. | * '''באור פניך יהלכון''' - קובץ שיחות נבחרות המייצגות את תפיסת עולמו של הרב ליכטנשטיין. את הספר ערך הרב ראובן ציגלר, בהוצאת 'תבונות'. | ||
* '''מבקשי פניך''' (נכתב ע"י [[הרב חיים סבתו]]) - שיחות בנושאים אמוניים עם הרב סבתו. | * '''מבקשי פניך''' (נכתב ע"י [[הרב חיים סבתו]]) - שיחות בנושאים אמוניים עם הרב סבתו. | ||
* '''מנחת אביב'''- על 36 סוגיות בש"ס. נכתב ע"י הרב ליכטנשטיין, נערך ע"י תלמידו - הרב אליקים קרומביין. | |||
* '''מוסר אביב''' - על מוסר אמונה ותורה. יצא לאור לאחר פטיאתו ע"י אביעד הכהן וראובן ציגלר. כולל את המאמר המפורסם "זאת תורת ההסדר". | |||
== | == מתלמידיו == | ||
* בנו, [[הרב משה ליכטנשטיין]], ראש ישיבת הר עציון. | * בנו, [[הרב משה ליכטנשטיין]], ראש ישיבת הר עציון. | ||
* בנו, הרב מאיר ליכטנשטיין, ר"מ ב[[ישיבת | * בנו, הרב מאיר ליכטנשטיין, ר"מ ב[[ישיבת בית ועד לתורה]] בעתניאל, רב קהילת 'אוהל יונה מנחם' בבית שמש. | ||
* בתו, הרבנית אסתי רוזנברג, ראש המדרשה לבנות במגדל עוז. | * בתו, הרבנית אסתי רוזנברג, ראש המדרשה לבנות במגדל עוז. | ||
* [[הרב רא"ם הכהן]], ראש ישיבת ההסדר בעתניאל. | * [[הרב רא"ם הכהן]], ראש ישיבת ההסדר בעתניאל. | ||
* [[הרב יובל שרלו]], ראש ישיבת ההסדר פתח תקווה. | * [[הרב יובל שרלו]], ראש ישיבת ההסדר פתח תקווה. | ||
* [[הרב אליהו בלומנצווייג]], ראש ישיבת ההסדר ירוחם. | * [[הרב אליהו בלומנצווייג]], ראש ישיבת ההסדר ירוחם. | ||
* [[הרב יעקב מדן]], ראש ישיבת הר עציון. | * [[הרב יעקב מדן]], ראש ישיבת הר עציון. | ||
| שורה 48: | שורה 61: | ||
* [[הרב יוסף צבי רימון]], רב אלון שבות דרום. | * [[הרב יוסף צבי רימון]], רב אלון שבות דרום. | ||
* [[הרב שמואל דוד]] , רב העיר עפולה. | * [[הרב שמואל דוד]] , רב העיר עפולה. | ||
* [[הרב בני לאו]], רב בשכונת קטמון בירושלים. | |||
* הרב מיכאל רוזנצוייג, ראש כולל בישיבה יוניברסיטי, ארצות הברית. | * הרב מיכאל רוזנצוייג, ראש כולל בישיבה יוניברסיטי, ארצות הברית. | ||
* [[הרב אהרון הראל|הרב אהרון (אהרל'ה) הראל]] - לשעבר ראש ישיבת ההסדר בשילה. | |||
* הרב אליהו מאיר ליפשיץ- ר"מ ב[[ישיבת ברכת משה]] במעלה אדומים מחבר ספרי "תורת אמך" על התלמוד. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| שורה 64: | שורה 80: | ||
*מאמרים אודותיו: | *מאמרים אודותיו: | ||
:* [[הרב חיים נבון]], [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/maamarim/talmud-2.htm תלמוד תורה בהגותו של הרב אהרן ליכטנשטיין], בתוך: אקדמות י"ז, תשס"ו | :* [[הרב חיים נבון]], [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/maamarim/talmud-2.htm תלמוד תורה בהגותו של הרב אהרן ליכטנשטיין], בתוך: אקדמות י"ז, תשס"ו | ||
*[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6032 ריאיון] בעיתון "[[בשבע]]", אוגוסט 2006 | *[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6032 ריאיון] בעיתון "[[בשבע]]", אוגוסט 2006 | ||
* [http://navon.blogli.co.il/archives/117 ריאיון] "דרושה הרבה השקעה", שפורסם בעלון עולם-קטן באוקטובר 2008, מתוך הבלוג של הרב חיים נבון | * [http://navon.blogli.co.il/archives/117 ריאיון] "דרושה הרבה השקעה", שפורסם בעלון עולם-קטן באוקטובר 2008, מתוך הבלוג של הרב חיים נבון | ||
| שורה 78: | שורה 93: | ||
[[קטגוריה:רבנים אמריקאים]] | [[קטגוריה:רבנים אמריקאים]] | ||
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]] | [[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]] | ||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:56, 6 במאי 2019
|
|
| הרב אהרן ליכטנשטיין | |
|---|---|
 ראש ישיבת הר עציון | |
| תאריך לידה | כ"ח באייר תרצ"ג |
| תאריך פטירה | א' באייר תשע"ה |
| מקום פעילות | אלון שבות |
| השתייכות | ציונות דתית; אורתודוקסיה מודרנית |
| נושאים שבהם עסק | תלמוד; הלכה; פילוסופיה; ספרות |
| רבותיו | חותנו הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק; הרב יצחק הוטנר; הרב יעקב בוברובסקי; הרב אהרן סולובייצ'יק. |
| תלמידיו | ראה לקמן |
| חיבוריו | שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין ועוד. |
הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין היה ראש ישיבת הר עציון באלון שבות. מרבניה הבולטים של האורתודוקסיה המודרנית בישראל ובארצות הברית, וממנהיגי האגף המתון של הציונות הדתית. בעל השקפת עולם המשלבת את ערכי לימוד תורה והלכה, עם הומניזם, ונחשב לתלמידו וממשיך דרכו של חמיו הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק. הרב ליכטנשטיין נחשב ללמדן פנומנלי, ודרכו הלימודית מושפעת וקרובה מאוד לשיטת בריסק. דוקטור לספרות אנגלית וחתן פרס ישראל למפעל חיים לשנת תשע"ד.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בכ"ח באייר ה'תרצ"ג בצרפת לאביו ר' יחיאל ואמו בלומה. בשנת ה'תרצ"ט, כמה חודשים אחרי הכיבוש הנאצי, הצליחה משפחתו לצאת לארצות הברית. למד בגיל התיכון אצל הרב יצחק הוטנר, אצל הרב יעקב בוברובסקי ואצל הרב אהרן סולובייצ'יק. עיקר החינוך התורני שלו היה אצל הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון, ממנו קיבל הסמכה לרבנות בשנת תשי"ט ואף נשא את בתו טובה. במקביל סיים בשנת תשי"ז עבודת דוקטורט בספרות אנגלית באוניברסיטת הרווארד שעסקה בהגותו של הנרי מור. תקופה קצרה שימש כמרצה לספרות אנגלית במכללת שטרן לנשים שעל יד ישיבה יוניברסיטי, וכן שימש כראש כולל בישיבת רבנו יצחק אלחנן שבישיבה יוניברסיטי. בשנת תש"ל הזמין אותו הרב יהודה עמיטל לשמש יחד איתו כראש ישיבת הר עציון באלון שבות. הרב ליכטנשטיין נענה לבקשה, עלה לארץ עם משפחתו בשנת תשל"א, ומאז שימש כראש הישיבה עד לפטירתו, למעלה מארבעים שנה, והעמיד אלפי תלמידים, בהם רבנים ומחנכים רבים. בתפקידו זה העביר מספר רב של שיעורים בשבוע, בעיקר בתלמוד ובהלכה. שיטתו בלימוד הגמרא היא על פי שיטת בריסק. שימש גם כרקטור של מכללת יעקב הרצוג וכראש כולל גרוס בירושלים.
בשנת תשע"ד קיבל את פרס ישראל למפעל חיים.
נפטר בא' באיר תשע"ה, ונקבר למחרת בהר המנוחות שבירושלים.
הרב ליכטנשטיין תפס מקום מרכזי בהנהגה התורנית של הציונות הדתית, ונחשב לאחד מגדולי רבניה.
השקפת עולם[עריכה]
תלמידו, הרב חיים נבון, כתב עליו:
|
הרב ליכטנשטיין ידוע כגאון תלמודי והלכתי מן המעלה הראשונה, ולצד זאת - כבעל ידע מקיף ועניין רב בתחומי ידע לא תורניים, וכדוגל בתפישת עולם הומניסטית (...) שני אופקים רוחניים שונים מתמזגים בהגותו. מכורתו הרוחנית והאינטלקטואלית של הרב ליכטנשטיין היא באופן מובהק עולם הישיבות הליטאי, על התנהלותו הממשית ועל הרקע האידאולוגי שלו. אך לצד מקור זה, הרב ליכטנשטיין הושפע מאוד גם מהתרבות המערבית המודרנית והקדם-מודרנית (תוך דגש על הזרם ההומניסטי שבה), לא רק על ביטוייה המעשיים, אלא גם על גילוייה התרבותיים והערכיים. |
|
| – חיים נבון, תלמוד תורה בהגותו של הרב אהרן ליכטנשטיין, באתר דעת, מתוך: אקדמות יז, תשס"ו | ||
השקפת עולמו קרובה לתפיסת האורתודוקסיה המודרנית. תקופה מסוימת היה קשור לתנועת נתיבות שלום של חוגי השמאל הדתי. לאחר רצח רבין התבטא בחריפות נגד האווירה שהייתה בציבור הדתי-לאומי בתקופה שקדמה לרצח (ראה תגובת החברה הדתית לרצח רבין). עם זאת הבהיר בשעת הפולמוס על תוכנית ההתנתקות שאין הוא מביע עליה דעה, לחיוב או לשלילה, בניגוד לנסיונות תנועת מימד להציב אותו כקוטב נגדי לרבנים מתנגדי התוכנית. אף על פי כן, יצא בתוקף כנגד סרבנות.
ספרים ומאמרים[עריכה]
פרסם מספר רב של מאמרים בענייני תלמוד, הלכה והשקפה יהודית. מפורסם במיוחד מאמרו "זאת תורת ההסדר", שבו הציב תשתית הלכתית ומחשבתית לשילוב תורה ושירות צבאי במסגרת ישיבות ההסדר.
ספריו[עריכה]
- שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין, אשר שוּכתבו (במהלך השנים) מפיו - ע"י תלמידיו:
- על מסכת זבחים
- על מסכת טהרות (משנה)
- על מסכת פסחים
- על מסכת בבא מציעא
- על מסכת בבא בתרא
- על מסכת גיטין
- על קונטרס דינא דגרמי של הרמב"ן.
- באור פניך יהלכון - קובץ שיחות נבחרות המייצגות את תפיסת עולמו של הרב ליכטנשטיין. את הספר ערך הרב ראובן ציגלר, בהוצאת 'תבונות'.
- מבקשי פניך (נכתב ע"י הרב חיים סבתו) - שיחות בנושאים אמוניים עם הרב סבתו.
- מנחת אביב- על 36 סוגיות בש"ס. נכתב ע"י הרב ליכטנשטיין, נערך ע"י תלמידו - הרב אליקים קרומביין.
- מוסר אביב - על מוסר אמונה ותורה. יצא לאור לאחר פטיאתו ע"י אביעד הכהן וראובן ציגלר. כולל את המאמר המפורסם "זאת תורת ההסדר".
מתלמידיו[עריכה]
- בנו, הרב משה ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון.
- בנו, הרב מאיר ליכטנשטיין, ר"מ בישיבת בית ועד לתורה בעתניאל, רב קהילת 'אוהל יונה מנחם' בבית שמש.
- בתו, הרבנית אסתי רוזנברג, ראש המדרשה לבנות במגדל עוז.
- הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת ההסדר בעתניאל.
- הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר פתח תקווה.
- הרב אליהו בלומנצווייג, ראש ישיבת ההסדר ירוחם.
- הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון.
- הרב ברוך גיגי, ראש ישיבת הר עציון.
- הרב חיים נבון, רב קהילת השמשוני במודיעין. מלמד במדרשת מגדל עוז, ישיבת הר עציון, מכללת הרצוג ומדרשת ברוריה. חבר מערכת נקודה.
- הרב עמיחי גורדין, ר"מ בישיבת הר עציון.
- הרב יוסף צבי רימון, רב אלון שבות דרום.
- הרב שמואל דוד , רב העיר עפולה.
- הרב בני לאו, רב בשכונת קטמון בירושלים.
- הרב מיכאל רוזנצוייג, ראש כולל בישיבה יוניברסיטי, ארצות הברית.
- הרב אהרון (אהרל'ה) הראל - לשעבר ראש ישיבת ההסדר בשילה.
- הרב אליהו מאיר ליפשיץ- ר"מ בישיבת ברכת משה במעלה אדומים מחבר ספרי "תורת אמך" על התלמוד.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שיעורי הרב ליכטנשטיין באתר ישיבה
- שיעורי הרב ליכטנשטיין באתר ישיבת הר עציון
- ביבליוגרפיה של כל כתבי הרב אהרן ליכטנשטיין
- מאמרים של הרב ליכטנשטיין באתר "דעת":
- מוסר והלכה במסורת היהודית, תשל"ז
- זכויות הפרט לאור ההלכה, תשל"ח
- תהליך וסיום בהיסטוריה, תש"ם
- זאת תורת ההסדר, תשמ"ו
- התפילה במשנת הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל, תשנ"ט
- הוראת הגמרא בישיבות תיכוניות, תשס"א
- הרבנות הראשית לישראל - מבט הלכתי עכשווי, תשס"ב
- מאמרים אודותיו:
- הרב חיים נבון, תלמוד תורה בהגותו של הרב אהרן ליכטנשטיין, בתוך: אקדמות י"ז, תשס"ו
- ריאיון בעיתון "בשבע", אוגוסט 2006
- ריאיון "דרושה הרבה השקעה", שפורסם בעלון עולם-קטן באוקטובר 2008, מתוך הבלוג של הרב חיים נבון