רבי יחיא בשירי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "הרב יחיא בן אברהם בשירי היה מגדולי רבני תימן במאה השבע עשרה. פוסק, מקובל ולבלר אומן...")
 
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב יחיא בן אברהם בשירי היה מגדולי רבני תימן במאה השבע עשרה. [[פוסק]], [[מקובל]] ו[[לבלר]] אומן.
'''רבי יחיא בשירי''' היה [[פוסק]], [[קבלה|מקובל]] ומדקדק בתימן, שהשפעתו על פסיקת יהודי תימן היתה גדולה.  


הוא נולד במחצית השנייה של המאה השש עשרה וחי בישוב רחבה הסמוך לצנעא מצד צפון. השפעתו על כלל יהודי תימן הייתה גדולה והדבר התבטא בעיקר בתחום ההלכה. הוא תיקן להוסיף נוסח מיוחד ב[[כתובה]], ותקנתו התקיימה בתימן עד הדור האחרון. פרסומו הגדול בא לו בעיקר בשל היותו [[סופר סת"ם]] ומעתיק אומן של חומשים ([[תאג]] ביחיד, תיגאן ברבים), סידורים ([[תכלאל]]), משניות, ספרי הרמב"ם ועוד. כמעט בכל ספר שכתב הוסיף הערות וביאורים. הוא מכנה את עצמו בכינוי ספרותי "אבנר בן נר השרוני". כל ספריו מצויינים בדיוקם ובדקדוקם. [[מהרי"ץ]] מרבה להביאו בחיבוריו, בעיקר בחיבור "חלק הדקדוק" שנקרא על שם חיבורו של הרב בשירי על מסורת המקרא. מהרי"ץ מכנה אותו "הרב הגדול ספרא רבא דאוריתא מהרר"י בשירי" (שו"ת "פעולת צדיק" חלק א' סימן ק'). שמו נישא בהערצה כאיש קדוש מחולל נסים,והוא מקור בר סמכא בענייני הלכה,נוסח, מסורה וניקוד.
==תולדות חייו==
הוא נולד במחצית השנייה של המאה השש עשרה לספירה הנוצרית לאביו רבי אברהם בשירי. חי בישוב רחבה שע"י צנעא. שמו התפרסם כחכם בתורת הנגלה והנסתר. היה בעל השפעה גדולה על פסיקת יהודי תימן ועל מסורות הדקדוק שלהם. הוא תיקן להוסיף נוסח מיוחד ב[[כתובה]], ותקנתו התקיימה בתימן עד הדור האחרון. פרסומו הגדול בא לו בעיקר בשל היותו [[סת"ם|סופר סת"ם]] ומעתיק אומן של חומשים, [[תכלאל]]ים, משניות, ספרי ה[[רמב]] ועוד. כמעט בכל ספר שכתב הוסיף הערות וביאורים. הוא מכנה את עצמו בכינוי ספרותי "אבנר בן נר השרוני". כל ספריו מצויינים בדיוקם ובדקדוקם. [[מהרי"ץ]] מרבה להביאו בחיבוריו, בעיקר בחיבור "חלק הדקדוק" שנקרא על שם חיבורו של הרב בשירי על מסורת המקרא. מהרי"ץ מכנה אותו "הרב הגדול ספרא רבא דאוריתא מהרר"י בשירי" {{מקור|שו"ת "פעולת צדיק" חלק א' סימן ק'|כן}}. יהודי תימן מתייחסים כליפו בהערצה גדולה, ומייחסים לו סיפורי מופתים.
 
נפטר בערב שבת, כ"ב ב[[אב]] קע"ב בעירו רחבה.  


הרב יחיא בשירי נפטר בערב שבת בעירו רחבה ערב שבת כ"ב אב 1661. כך נכתב בהערת גליון בכתב מאוחר: "אתגניז ספרא רבא, אבנר בר נר השרוני, יום ששי ב"ך באב י"ל (=יהפך לששון) שנת קע"ב, וסימניך ותצפנהו ש"י, להנחיל אוהבי י"ש".
==חיבוריו==
==חיבוריו==
הרב יחיא בשירי חיבר מספר ספרים:
* '''חבצלת השרון'''- ביאור צורת האותיות על פי תורת הסוד, מסורות למקרא ודרשות קבליות. הספר מחולק ל"נתיבות", וכל נתיב מתמקד באחת האותיות. את הספר חיבר בהיותו בן תשע עשרה שנה.
א. ספר "חבצלת השרון" - ביאור צורת האותיות על פי תורת הסוד. מסורות למקרא ודרשות קבליות. הספר מחולק ל"נתיבות", וכל נתיב מתמקד באחת האותיות. את הספר חיבר בהיותו בן תשע עשרה שנה.
* '''אבן השרון''' - פירוש על אגדות התלמוד לסדרים [[סדר מועד|מועד]] ו[[סדר נשים|נשים]].
 
* '''בשירי'' - טעמים ופרפראות חכמה.
ב. ספר "אבן השרון" - פירוש על אגדות התלמוד לסדרים מועד ונשים.
* הגהות וביאורים ל"[[מדרש הגדול]]" ל[[רבי דוד עדני]].
 
* פירוש לסידור התפילה - [[הרב יוסף קאפח]] תרגם לעברית והוציא לאור את הפירוש על ה[[הגדה של פסח]] מתוך פירוש זה.  
ג. "בשירי" - טעמים ופרפראות חכמה.
* '''עין משפט''' - מראי מקום להלכות הרמב"ם.
 
* '''חלק הדקדוק'''- על מסורת המקרא.  
ד. הגהות וביאורים ל"[[מדרש הגדול]]" לרבי [[דוד בן עמרם עדני]].
* הגהות לפירוש "המזרחי" ל[[רבי יוחנן מזרחי]] על [[מסכת חולין]].
 
ה. פירוש לסידור התפילה - חלק ממנו יצא לאור, והוא פירושו להגדה של פסח, על ידי הרב [[יוסף קאפח]] ובתרגומו.
 
ו. "עין משפט" - מראי מקום להלכות הרמב"ם.
 
ז. "חלק הדקדוק" - קונטריס העוסק במסורת המקרא.
 
ח. הגהות לפירוש "המזרחי" לר' [[יוחנן מזרחי]] למסכת חולין.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=1276&ArticleID=8503
* [http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=1276&ArticleID=8503 הרב יחיא בשירי]


[[:קטגוריה:רבנים תימנים]]
{{מיון רגיל:בשירי יחיא}}
[[:קטגוריה:רבנים מקובלים]]
[[קטגוריה:רבנים תימנים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:דקדקנים]]
[[קטגוריה:מפרשי אגדות הש"ס]]

גרסה אחרונה מ־09:34, 12 במאי 2015

רבי יחיא בשירי היה פוסק, מקובל ומדקדק בתימן, שהשפעתו על פסיקת יהודי תימן היתה גדולה.

תולדות חייו[עריכה]

הוא נולד במחצית השנייה של המאה השש עשרה לספירה הנוצרית לאביו רבי אברהם בשירי. חי בישוב רחבה שע"י צנעא. שמו התפרסם כחכם בתורת הנגלה והנסתר. היה בעל השפעה גדולה על פסיקת יהודי תימן ועל מסורות הדקדוק שלהם. הוא תיקן להוסיף נוסח מיוחד בכתובה, ותקנתו התקיימה בתימן עד הדור האחרון. פרסומו הגדול בא לו בעיקר בשל היותו סופר סת"ם ומעתיק אומן של חומשים, תכלאלים, משניות, ספרי הרמב"ם ועוד. כמעט בכל ספר שכתב הוסיף הערות וביאורים. הוא מכנה את עצמו בכינוי ספרותי "אבנר בן נר השרוני". כל ספריו מצויינים בדיוקם ובדקדוקם. מהרי"ץ מרבה להביאו בחיבוריו, בעיקר בחיבור "חלק הדקדוק" שנקרא על שם חיבורו של הרב בשירי על מסורת המקרא. מהרי"ץ מכנה אותו "הרב הגדול ספרא רבא דאוריתא מהרר"י בשירי" (שו"ת "פעולת צדיק" חלק א' סימן ק'). יהודי תימן מתייחסים כליפו בהערצה גדולה, ומייחסים לו סיפורי מופתים.

נפטר בערב שבת, כ"ב באב קע"ב בעירו רחבה.

חיבוריו[עריכה]

  • חבצלת השרון- ביאור צורת האותיות על פי תורת הסוד, מסורות למקרא ודרשות קבליות. הספר מחולק ל"נתיבות", וכל נתיב מתמקד באחת האותיות. את הספר חיבר בהיותו בן תשע עשרה שנה.
  • אבן השרון - פירוש על אגדות התלמוד לסדרים מועד ונשים.
  • 'בשירי - טעמים ופרפראות חכמה.
  • הגהות וביאורים ל"מדרש הגדול" לרבי דוד עדני.
  • פירוש לסידור התפילה - הרב יוסף קאפח תרגם לעברית והוציא לאור את הפירוש על ההגדה של פסח מתוך פירוש זה.
  • עין משפט - מראי מקום להלכות הרמב"ם.
  • חלק הדקדוק- על מסורת המקרא.
  • הגהות לפירוש "המזרחי" לרבי יוחנן מזרחי על מסכת חולין.

קישורים חיצוניים[עריכה]