פרשני:בבלי:פסחים קד א: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

פסחים קד א

חברותא[עריכה]

אמר ליה רב יעקב בר אבא:  והא מר, לא תלתא אמר, ולא שבע אמר. שהרי ארבע אמרת. וממה נפשך: אם באת לתפוס את המועט, דייך בשלש. ואם רצית לרבות, היה לך לומר את כל השבע?  1 

 1.  הרשב"ם. והתוס' כתבו שמסתמא תיקנו דוקא שלש או שבע כנגד שום דבר כמו שמצינו לגבי ציצית שאמרו במנחות (לט א) שהפוחת לא יפחות משבע חוליות כנגד שבעה רקיעים והמוסיף לא יוסיף על שלש עשרה כנגד שבעה רקיעים וששה אוירים שביניהם. תוד"ה ומר.
אמר ליה רבא: איברא באמת "בין יום השביעי לששת ימי המעשה" אינו מן המנין, ולא בא אלא משום שמעין חתימה היא. שהחתימה, דהיינו סוף הברכה, היא "ברוך המבדיל בין קודש לחול". ו"בין יום השביעי לששת ימי המעשה" דומה לה, שהרי היא נמי הבדלה בין קודש לחול.  2 

 2.  ואין להקשות שא"כ יפחות אחת מההבדלות האחרות. דיש לומר דהוא סבר כרבי יהושע בן לוי דלקמן שצריך שיאמר מעין הבדלות האמורות בתורה ו"בין יום השביעי" לא כתוב בתורה. עונג נפש.
ואמר רב יהודה אמר שמואל: המבדיל צריך שיאמר מעין חתימה סמוך לחתימתו! (וכן בכל הברכות הארוכות).
ופומבדיתאי אמרי: צריך שיאמר מעין פתיחתן. שיחזור ויאמר מעין תחילת הברכה סמוך לחתימתן!
והוינן בה: מאי בינייהו? שהרי בהבדלה הפתיחה והחתימה שוין הם ("המבדיל בין קודש לחול") וכן ברוב הברכות.
ומשנינן: איכא בינייהו יום טוב שחל להיות אחר השבת, דחתמינן בהבדלה ברוך המבדיל בין קודש לקודש.  3 

 3.  הקשה המאירי הרי אמרו להלן שצריך לומר הבדלות מעין הבדלות האמורות בתורה והיכן מצינו הבדלה בין קודש לקודש. ותירץ דמצינו כיוצא בה "והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים".
מאן דאמר "מעין פתיחתן סמוך לחתימתן"
- לא בעי למימר סמוך לחתימה "בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת".  4  אלא אומר שם כרגיל "בין יום השביעי לששת ימי המעשה", שהוא מעין הפתיחה "המבדיל בין קודש לחול".

 4.  כתב הרש"ש דמלשון זה משמע שאם הוא רוצה יכול לומר בין קדושת שבת וכו' גם לפומבדיתא. וכן מבואר ברשב"ם שכתב שכך אנו נוהגין כדי לצאת ידי כל הדיעות. והקשה שהרי אמירה זו מפסקת לפני החתימה ונמצא שלא אמר מעין פתיחה סמוך לחתימה. ותירץ שאמירה זו גם כן הוי מעין הפתיחה דהבדלה בין קודש לקודש היא מעין הבדלה בין קודש לחול אבל "בין יום השביעי לששת ימי המעשה" אינה מעין הבדלה בין קודש לקודש.
ומאן דאמר "מעין חתימתן סמוך לחתימתן" - בעי למימר סמוך לחתימה "בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת". שהוא מעין החתימה של "בין קודש לקודש".  5 

 5.  כתבו התוס' ששאל ר' אפרים את ר"ת למה נהגו העולם להוסיף ולומר "ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קידשת, הבדלת וקידשת את עמך ישראל בקדושתך", והרי אין זה לא מעין פתיחה ולא מעין חתימה. והשיב לו ר"ת דמשום חיבת היום האריכו כדי לומר פעם אחת מעין שבע הבדלות: א. בין קודש לחול. ב. בין אור לחושך. ג. בין ישראל לעמים. ד. בין יום השביעי לששת ימי המעשה. ה. בין קדושת שבת לקדושת יו"ט הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קידשת (וזו הבדלה אחת, שהכל הולך על הבדלה בין שבת ליו"ט, שהבדלת בין שבת ליו"ט שמותר בו אוכל נפש, והבדלת בין שבת לששת ימי המעשה היינו חוה"מ שמותר בו מלאכת דבר האבד). ו-ז. הבדלת וקידשת את עמך ישראל בקדושתך - יש כאן שתי הבדלות בין כהנים ללוים ובין לוים לישראלים. והוי גם מעין חתימה של "בין קודש לקודש". תוד"ה בעי.
גופא: אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: הפוחת, לא יפחות משלש. והמוסיף לא יוסיף על שבע.
מיתיבי מהא דתניא: אומר הבדלות, צריך להבדיל במוצאי שבתות, ובמוצאי ימים טובים, ובמוצאי יום הכפורים, ובמוצאי שבת ליום טוב כלומר שחל בו יום טוב, ובמוצאי יום טוב לחולו של מועד.
אבל לא במוצאי יום טוב לשבת. שאין דרך ללוות האפרכוס כשהמלך נכנס, אלא הכל נמשכין אחר המלך.
הרגיל מי שבקי ויודע לומר עניני הבדלה, אומר הרבה הבדלות, ושאינו רגיל אומר אחת.
וקשיא לרבי אלעזר דאמר שלא יפחות משלש?
ומשנינן: תנאי היא! דאמר רבי יוחנן: "בנן של קדושים" היה אומר הבדלה אחת (ו"בנן של קדושים" הוא תנא, כדלקמן).
ונהגו העם על פי תנאים אחרים שהיו בדורו, שנחלקו עליו, לומר שלש.
הרי שנחלקו תנאים בכך. ויש תנא הסובר כרבי אלעזר אמר רבי אושעיא שאפשר לומר רק אחת.
ומבארינן: מאן נינהו בנן של קדושים? רבי מנחם בר סימאי.
ואמאי קרו ליה בנן של קדושים? משום דלא איסתכל בצורתא דזוזא. בדיוקן האיש שחקוק על המטבע.  6 

 6.  הקשו התוס' דמה חסידות יש בזה? הא אמרינן במסכת שבת (קמט א) שאסור להסתכל בדיוקנא משום "אל תפנו אל האלילים". ותירצו שהאיסור להסתכל אינו אלא בעשויה לשם עבודה זרה אבל כשעשויה לנוי מותר. תוס' שם ד"ה ודיוקנו. ובמסכת עבודה זרה תירצו דשמא בצורתא דזוזא שרגיל לראותה תמיד לא שייך הפנאה. שם נ א ד"ה ה"ג.
שלח ליה רב שמואל בר אידי לרבי יוחנן: חנניא אחי אומר הבדלה אחת בלבד!
ומסקינן: ולית הלכתא כוותיה!
אמר רבי יהושע בן לוי: המבדיל צריך שיאמר מעין הבדלות האמורות בתורה, כדלקמן.
מיתיבי: תניא: סדר הבדלות היינו שבע הבדלות היאך אומר?
א. המבדיל בין קודש לחול.
ב. בין אור לחושך.
ג. בין ישראל לעמים.
ובין יום השביעי לששת ימי המעשה.
(והבדלה זו אינה מן המנין, כדאמרינן לעיל שאומר אותה משום שצריך לומר בסוף הברכה מעין חתימה.
ושנה אותה התנא באמצע סדר שבע ההבדלות היות ומי שאומר רק שלש הבדלות, מסיים בה, סמוך לחתימה).
ד. בין טמא לטהור.
ה. בין הים לחרבה.
ו. בין מים העליונים למים התחתונים.
ז. בין כהנים ללוים וישראלים.
וחותם בסדר בראשית שאומר ברוך סודר בראשית. לפי שבמוצאי שבת (שלפני הבריאה) התחיל הקב"ה לסדר מעשה בראשית.
ואחרים אומרים: חותם ביוצר בראשית.  7 

 7.  משום שהכל נוצר ביום ראשון אלא שכל אחד נקבע ביומו. מרדכי.
רבי יוסי ברבי יהודה אומר: חותם "מקדש ישראל". שמכל עולמו שיצר לא קידש אלא את ישראל. ולכן הוא שייך למוצאי שבת.
ומבארת הגמרא את קושייתה:
ואם איתא שצריך לומר דוקא מעין הבדלות האמורות בתורה, תיקשי: הא "בין הים לחרבה" לא כתיבא ביה הבדלה! שלא מצינו בתורה לשון הבדלה בין הים לחרבה.
וכל האחרים כתובים בתורה -
(א) "ולהבדיל בין הקודש ובין החול"
(ב) "ויבדל אלהים בין האור ובין החושך".
(ג) "ואבדיל אתכם מן העמים"
(ד) "ולהבדיל בין הטמא ובין הטהור".
(ה) "ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע".
(ו) בין כהנים לויים וישראלים יבואר לקמן.
ומשנינן: סמי מכאן "בין הים לחרבה". שיש למוחקה מהברייתא.
ומקשינן: אי הכי, שיש למחוק את "בין הים לחרבה" מסדר שבעת ההבדלות, כיצד יש שבע הבדלות האמורות בתורה?
ואין לומר שההבדלה השביעית היא מה ששנינו בברייתא שאומר "בין יום השביעי לששת ימי המעשה".
שהרי אמירת הבדלה זו נמי אינה נחשבת מן המנין של שבעת ההבדלות האמורות בתורה, אלא סיום הברכה "מעין חתימה" הוא.
למאן דאמר שחותם בסדר בראשית הרי גם "בין יום השביעי לששת ימי המעשה" הוא מסדר בראשית.
וכן למאן דאמר שחותם ביוצר בראשית.
ולמאן דאמר שחותם מקדש ישראל, הוי נמי מעין החתימה, שקידשנו במצותיו ונתן לנו את השבת. (תוד"ה בין).
ואם כן, בצר חדא חסר אחד מהמנין, וליכא שבע הבדלות.
ומתרצינן: אמרי: כהנים לוים וישראלים - תרי מילי נינהו. שהם נחשבים לשתי הבדלות, וכמבואר להלן, וביחד הוי שבע.
הבדלה אחת היא בין לוים לישראלים: דכתיב "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי".
והבדלה שניה היא בין הכהנים ללוים: דכתיב "בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים".
והוינן בה: מחתם מאי חתים? מהי ההלכה לגבי החתימה של ההבדלה?
רב אמר: מקדש ישראל.
ושמואל אמר: המבדיל בין קודש לחול (סבר כתנא דמתניתין במסכת חולין (כו ב) שביום טוב שחל להיות במוצאי שבת חותם המבדיל בין קדש לקדש. ומזה למד שמואל שבמוצאי שבת רגיל חותם המבדיל בין קדש לחול).
לייט עלה (בלשון קללה) אביי, ואיתימא רב יוסף - אהא דרב. שאין הלכה כמותו אלא כשמואל.
תנא משמיה דרבי יהושע בן חנניא: כל החותם מקדש ישראל והמבדיל בין קודש לחול - מאריכין לו ימיו ושנותיו.

דרשני המקוצר[עריכה]